מגלגול לגלגול - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

קלטת מספר 566, מגלגול לגלגול, חלק ב'

דיברת על ברק, על אידי קראת לו אותי? על אודי אני צוחק תמיד, אבל אתה תדע דבר אחד,

כי אודי משחק אותה תרזן והוא ברח מלבנון

בגלל ארבע אמהות, הבנת?

אז אודי בשבילי, אני לא מחזיק ממנו, זה הכול, הוא כבר כמה פעמים ברח.

אני מספיק לי פעם אחת שאחד בורח,

אבל אם בורחים כמה פעמים,

אז לא יכולים להחזיר אותו עוד פעם.

עכשיו, מכל מקום, מכל מקום אתה צריך להבין דבר אחד, התורה אמרה,

פן יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך,

זה לא אני אמרתי,

זה לא הרב עובדיה אמר,

זה מה שכתוב בתורה, תקרא אתה.

זה מה שכתוב בתורה, אמרתי לך גם,

כרגע, היום, כשהיה לנו לא הורים ותומים,

ואין לנו נביאים לשאול אותם,

מה שקורה,

כל מלחמה שנפסיד,

גם אם, בוא נגיד, ככה. לא, לא. אתה יודע מה הפוך ממך? סליחה, שנייה רגע, אתה לא שמעת את מה שאני רוצה להגיד. אתה לא שמעת את מה שאני רוצה להגיד. לא רוצה, אתה לא שמעת את מה שאני רוצה להגיד. לא רוצה, כמו שאתה לא נותן לי לדבר, גם אני לא רוצה. אני נתתי לך לדבר, ומחאו כפיים אפילו. אתה תלית לי, תודה רבה, תודה רבה. אפילו מחאו כפיים בשבילך, לא אני מחאתי כפיים. אתה כנראה, נו, הפוך, בשבילך.

לעודד אותך, אבל שתדע. כן, זה בשבילי. אני רוצה שתבין, אני אמרתי בדיוק הפוך.

אמרתי מה התורה אמרה,

ואמרתי מה עצה לא להפסיד.

אולי שמעת שאמרתי עצה, איך לא להפסיד? לא, לא שמעתי את זה. אה, אתה רואה?

חזרתי על זה כמה פעמים. מישהו פה שמע את זה? אם נגיד שמע ישראל, אמרתי או לא?

אם נגיד שמע ישראל כבר אנחנו ראויים לנצח במלחמה, אמרתי כמה פעמים או לא? לא שומעים, כן או לא?

מעניין שלא שמעת. ברגע, ואנשים שהיו במלחמה לא אמרו שמע ישראל?

לא כולם. לא כולם. לא כולם. ובוא נגיד ככה, אני מדבר על חזון אוטופי, בסדר? חזון אוטופי, בסדר?

שכולם באמת יגידו שמע ישראל. כן. עדיין ניתן יהיה להגיד שיהיה איזה אחד, יהיה איזה משהו. לא, לא יהיה, לא יהיה.

אתה מדבר על חזון אוטופי, בסדר? לא, לא, לא, לא, לא. המציאות כרגע, המציאות כרגע, זה היה כבר, זה היה, אבל זה לא. זה היה בסנאח שאתה מאמין,

כתוב שזה כבר היה, שיצאו למלחמות וניצחו את הרבים, מעטים וצדיקים תרשעים,

ניצחו בלי שתהיה אבדה בנפש אחת.

הרבה מלחמות בעם ישראל היו כאלה.

הרבה.

היו הרבה מלחמות, וגם היו הרבה מלחמות עם הרוגים.

בוודאי, כי לא היו, בתורה גילתה, למה? אמרה, ברגע שעבדו עבודה זרה, ברגע שהאמינו באשור,

ברגע שהאמינו במצרים, ברגע שהאמינו בכוחות אחרים,

כוחות זרים,

הקדוש ברוך הוא הניח אותם ביד מי שהאמינו בהם, בבקשה.

לכן אמרו,

מצרים קנה רצוץ,

באשור שבט אפי.

בהמשך למה שאמרתי לגבי ההיסטוריה,

מי שרוצה לדבר, שיקח את המיקרופון אחרי וידבר, בסדר?

כן.

הופה, הופה.

הופה, הופה. באיזה יחידה אתה?

תותחנים. תותחנים, מפציץ, אה? כן.

גם במלחמה האחרונה.

בנוגע לפעם, בסדר?

בנוגע לעבר, בסדר, כל מה שהיה בעבר, באמת,

נכון, אין לי על זה ספק בכלל.

כמו שאמרת, המקרה הזה עם הכידונים,

המקרה של אברהם עם העוזרים שלו, שבא לי לכם, נגיד, חמשת המלכים.

אבל אז, כמו שאמרתי, זה היה שהיה נביאים.

שהיה אורים ותומים, שהיית יכול לשאול, ננצח במלחמה? לא ננצח במלחמה. היום, כרגע, אלה אורים ותומים. יש. המצב, איזה אורים ותומים? מי הם? אני אגיד לך. כן.

חכמי ישראל הם האורים ותומים שעל-פיהם אנחנו הולכים.

אז רגע, יש לי שאלה.

יש לי שאלה. זאת אומרת, אם ישאלו את חכמי ישראל אם יצאו למלחמה מסוימת. בדיוק.

אז יהיה להם עזר אלוקי,

כיוון שכל הנוטל עצה מן הזקנים אינו מפסיד אלא מנצח.

כיוון שבאים לחכמי התורה ואומרים להם,

יש מצב כזה וכזה.

התורה מצווה להילחם או לא מצווה?

מה עלינו לעשות כדי לגדור פרצות בעם ישראל?

מה עלינו לעשות בשביל שהשם יהיה עימנו?

מה נעשה אם ישמעו להם שהם נקראים עיני העדה?

אם יעשו כדברם,

השם ייתן בידינו להכרית את כל אויבינו.

רגע, רגע, רגע.

יש בטח שעוד.

ככה, יש לי עוד, שמע.

אני חושב שאם באמת אותם מנהיגים היו יודעים את מה שאתה יודע,

שבוודאות אם יגידו ככה זה יהיה ככה, ואם יגידו ככה זה יהיה ככה, אז תאמין לי שהם היו עושים את מה שהם היו עושים, והם היו שואלים אותם, לא, לא. אם הרב עבודה יוסף אומר שכן, ננצח במלחמה, לא, לא, לא, לא. אז היו שואלים אותו, ואז כן היו עושים את המלחמה, לא, לא, לא.

כיוון שאנחנו לא אומרים שחכמי ישראל הם נביאים,

הם חכמים בתורה ויודעים את מצוותיה,

אבל חכמים לא מנבאים מה יהיה ולא כלום, הם רק אומרים. וחכם עדיף מנביא, כתוב.

אם יהיו אלף, אלף נביאים

ויהיו אלף חכמים, שומעים לחכמים,

כי חכם עדיף מנביא והוא פוסק על פי התורה הקדושה, ואין לנו בלתה.

אבל מה לעשות שהקבינט לא הזמין אף פעם לישיבה מחכמי ישראל?

מה לעשות שאף פעם לא שיגרו בשביל לשאול את דעתם?

אבל הייתה פעם אחת, אתה יודע, דבר מדהים, בוא תשמע דבר שכולם מכירים ושמעו כבר,

הייתה הפצצת הכור העיראקי.

מי שהיה אז בראשות הממשלה, קראו לו מנחם בגין.

הוא שלח

לפני המבצע לרבי מיללוב,

זכר צדיק לברכה,

לשאול האם לצאת למבצע כנגד הכור העיראקי.

והרבה נתן לו את ברכתו ואמר שיצליח,

ואכן הייתה הצלחה בצורה ניסית ומופתית.

למי שמכיר את מה שהיה שם,

יודע שלמעשה כשהם הגיעו לכור העיראקי

היו עננים שהם לא ראו כלום,

ולפני שהם הגיעו לכור היה חור בין העננים שפתאום הם ראו אותו מולם,

ואז הם הצליחו להפציץ ולחזור לשלום.

זה היה פעם אחת

שמנחם בגין, שהיה מסורתי קצת ומאמין קצת,

עשה שאלת חכם

והלך לרבי מיללוב.

הבנת?

אם היו עושים כן,

ושואלים תמיד בעצת התורה,

חכמי התורה זה רק נותנים את עצת התורה,

אנחנו היינו מנצחים בכל המלחמות.

ואמרתי דוגמה,

שבצד השני,

בצד השני שואלים את השייח'ים שלהם,

במסגדים מטיפים להם איך להילחם,

מכניסים להם אמביציה על-ידי אללה וכבר,

והנה הם מנצחים מפעם לפעם, יותר ויותר.

טוב,

אני אסיים, נראה לי.

יש פה אנשים, נראה לי, שנייה רגע, יש פה אנשים, נראה לי, שממש רוצים שאני אסיים. טוב, אין דבר. תודה רבה. שנייה רגע, רגע, יש לי כמה דברים אחרונים, עדיין. אחרונים, יאללה. ככה.

רק שנייה, בסדר, תשאלו, מה הבעיה?

אז זהו, אני שואל.

זכור לי בתקופה של הסכמי אוסלו, אם אני לא טועה,

אם תתקן אותי, אני לא יודע,

שהיה פסק הלכה שמותר לתת שטחים,

נכון?

לא מכיר פסק הלכה כזה. של הרב עובדיה יוסף, אני טועה?

לא,

הרב עבדיה יוסף אמר תמיד שאם תהיה תמורת שלום, מותר להחזיר שטחים. נכון.

אם תהיה תמורת שלום.

יפה.

לא הבטחות.

אז לא הבטחות, לא אוסלו. לא, לא.

זה לא רק הוא אמר. לא אמרתי אוסלו, אמרתי שמותר לתת שטחים.

מותר תמורת שלום להחזיר שטחים בלי שום בעיה,

כיוון שפיקוח נפש דוחה שטח. עכשיו, מאיפה ניתן לדעת אם באמת יש שלום או לא יהיה שלום? לא, אז אם אתה לא יודע ואין הבטחה כזאת ואתה לא רואה את זה לאורך זמן,

אין אפשרות לתת כלום ואין להאמין בהם כלום.

אז זה כמו המלחמה,

זה כמו המלחמה הפשוט, זה עדיין לוט בערפל. אתה לא יכול לדעת מה קורה, אתה לא יכול לדעת מה יהיה. בוא, בוא, אני אזמין אותך, תשמע, תשמע. אני אשמח להבין.

החבר'ה שהיו בגוש-קטיף,

החבר'ה שהיו בגוש-קטיף ואלה שנעקרו משם, לצערנו הרב,

בצורה שהיא חרפה ובושה לעם היהודי,

אבל אתה צריך להבין דבר אחד, הם האמינו ובטחו בשלטון ששלח אותם לשם על מנת לשבת באמת שם,

ושרון, שאמר להם, תתפסו, כל גבעה הוא שהוריד אותם משם. למה? הם גם האמינו בכוח ה... לא, הם לא האמינו בזה. הם גם האמינו בכוח ה... הם לא האמינו בזה.

יש, אני, יש לי בן-דוד שגר בגדולח, בגוש-קטיף. אתה יש לך ואני יש לי שני בני-דודים, בסדר. בסדר. אז אני גם... עכשיו לא מתווכחים למי יש יותר בני-דודים. אני לא התווכחתי עכשיו. עכשיו הנקודה היא ככה, צריך להבין.

מי שבוטח בשם יודע שאם הקדוש-ברוך-הוא אומר שצריך להתקפל במקום מסוים, צריך להתקפל.

יש לנו הרבה אמירות כאלה.

אם יש שעה משחקת לרשע, אל תתגרה בו.

כתוב, אם בא עליך גל, הנהן בראשך,

תן לגל לעבור וכו'. זה גם תקף למצעד שהיה בירושלים לאחרונה? לא, מה זה קשור למצעד בירושלים? כי זה גם משהו שהרשע רוצה לעשות. מה אתה מערבב בכלל דבר בדבר? אני לא מערבב. אתה דיברת על הרשע, אני מדבר על אותו רשע. אני מסביר, לא זו הנקודה.

מה שאני יכול, אמרתי דוגמה, לא אמרתי שזה מה שהיה בגוש-קטיף. אמרתי רק דוגמה שתבין שפעמים התורה

אומרת שאתה צריך להתקפל למי שיכול לדעת ולתת את ההנחיה מתי זה כן ומתי זה לא,

זה רק חכמי התורה.

הבנת?

תודה רבה לך. אני הבנתי בצורה גם לפני שאמרת.

ועוד שני דברים אחרונים, שנייה רגע, רק שנייה. פעם אחרת, סגור, סגור, כן.

האם אפשר לומר שהמלחמה האחרונה, בין השאר, הפסדנו גם,

כמובן, בגלל קדושת המחנה, ולא שמרו מצוות והכול?

ואחד מהדברים שלא שמרו ואפילו עשומו,

זה שמשהו הזכירו, אבל הוא לא הזכיר נכון כל כך, שנלחמו ביהודים, גירשו יהודים מגוש-קטיף, 10,000 יהודים,

נתנו לערבים 20 בתי-כנסת, שרפו אותם לגמרי, הוציאו יהודים מהקברים שלהם,

ועכשיו מאותם מקומות הרוצחים יורים מארגמות.

בקיצור, נלחמו ביהודים, וגם בחברון נהרסו בית-כנסת לפני איזה חודש.

ידענו, גם ידענו, לפני שהם יצאו שכך יהיה.

כן, אז אני אומר, ידענו, אני גם יודע, עכשיו אני אומר לך,

שהערבים לא מתכוונים לשום שלום, הם מתכוונים שנשחה בים.

לכן אני אומר, האם אפשר לומר שאחת הסיבות זה שבאים ובמקום להילחם באויב נלחמים ביהודים, מגרשים אותם, מה אתה מגלה לנו, אנחנו יודעים. אני אומר לך רק עצה אחת.

אם נדבק בשם יתברך, אנחנו העם, העם, אין פה הנהגה שתוביל אותנו לשום מקום.

יש כאלה שרוצים רק את הכיסא עוד קדנציה ועוד קדנציה, ואנחנו הקורבנות,

מה שנקרא, במרכאות,

של הקדנציות האלה, ומשלמים בכל מיני הנחות ווויתורים שאין בהם שום תועלת.

צריך להבין דבר אחד, אם אנחנו העם נתעורר ונעורר אחרים לדעת מה שהתורה מבקשת מאיתנו וששמרה עלינו 3,300 שנה, כשהיינו בסדר וכשהתורה אמרה לנו שאנחנו נהיה מופקרים כאיילות וכצבאות השדה, אם לא נשמע לשם,

וראינו את זה עם היסטוריה של 3,300 שנה,

ולמרות שמנסים לחסל אותנו טוטאלית, כל העולם כולו מימות קדם,

אנחנו נשארנו עד הלום רק בגלל המעטים ששמרו על התורה ועל הגחלת.

אם נלבה את הגחלת ונרבה כבוד שמיים ונתקרב לשם ולתורה ולמצוות, נוריד מעלינו סכנות ונוכל גם לזכות לראות את הגאולה בקרוב.

תודה רבה.

תן לו שמה,

עם הוורוד שמה, עם הוורוד.

ידידנו משכבר הימים.

ערב טוב, אמנון. ערב טוב, משה.

אנחנו מכירים. תמיד. כל קלטת אתה מופיע.

אתה עוד לא שומר שבת, אה? עוד לא.

אני בא בגלל שאני אוהב אותך, קודם כול. ואני עונה לך רק בגלל שאני אוהב אותך. תהיה לי בריא. אמן.

השאלה שלי היא כזו, אמנון.

כן, משה. היא קצת מורכבת, כבוד הרב.

היא קצת מורכבת.

אני אומר ככה, אם משה רבנו עלה וקיבל את לוחות הברית,

וירד וראה את עם ישראל מתבולל ולא מאמין.

הוא שבר עליהם, ואז פתחה אדמה עליהם ובלעה.

לא, אתה מערבב כמה פרוישות. בסדר, בסדר. אתה תקשיב לי, אני לא הכי בקי, אתה תתקן אותי. כן, זה מורכב מאוד, כן. נכון, נכון.

ואז הוא עלה בפעם השנייה,

ועל זה הוא נתן להם את העונש במדבר.

ארבעים שנה, אבל בכל אופן נתן להם את המן.

זה לא בגלל זה, בגלל המרגלים. לא נורא, זה מורכב. בסדר, בסדר. אוקיי, אוקיי. אני מסכים איתך. אני מקבל את התיקונים שלי, ואין לי חילוקי דעות איתך. יפה.

אבל הנקודה שלי שם, שחלק מאיתנו הוא ערב רב.

נכון, חלק מאיתנו. הוא ערב רב. ועכשיו אנחנו בתקופה שאין יותר גלגולים.

יש עוד.

יש עוד.

אז רגע, רגע, רגע. אז מה, הרב ברבי עקיבא מטעה אותי?

מי זה הרב ברבי עקיבא?

מי זה הרב ברבי עקיבא?

אז עכשיו למי להאמין, לך או לא? אני לא יודע מי זה הרב ברבי עקיבא,

אבל כנראה זה מורכב. לא, כבודו במקומו.

יש עוד גלגולים, ואני אומר לך, על פי הרמק, רבי משה קורדוברו,

זכר צדיק וקדוש ברוך הוא, מריבותיו בקבלה של הארי הקדוש,

שגם ארבעים שנה אחרי ביאת גואל צדק,

עד

דחיית המתים שתהיה אז,

יהיה עדיין גלגולי נשמות.

יהיה גלגולי נשמות, תעלה.

יס, יס.

כן, עכשיו,

מאין לי לדעת, כאילו אם אני אומר לעצמי, אם אני גלגול...

בטוח. בסדר.

קודם כל, אתה מתגלגל מהרצאה להרצאה.

דבר שני, אתה מגלגל את הציבור בצחוק.

זה בסדר. אם אני מצליח להצחיק את עם ישראל... אשרינו.

נגמר טוב.

עכשיו, באמת, אמנון, לפני שאני אמשיך, יש לי בקשה. כן, משה.

יש לי, כבוד הרב, בקשה ממך. כן.

אני רוצה קודם כל לתת לי ברכה, לא לי.

יש לי ילדה חולת אפילפסיה.

תן לה ברכה, שתהיה בריאה קודם כל.

אין בעיה. יערית אוחנה בת זהבה.

איך? מה שמה? יערית אוחנה בת זהבה.

רגע, אתה מוכן איזה מצווה לקחת עליך? לא, לא, אני לא אוהב משהו גדול. אני תנאים לא אוהב.

אתה בא לרופא,

אתה אומר לרופא, תשמע, אני חולה,

תן לי בבקשה תרופות בלי לקחת אותן.

בלי לקחת. בלי תנאים. אל תגיד לי כדורים, זה אני מכיר. אתה יודע מה, אמנון? כן.

בוא נשאר, ידידים.

אל תיתן. אני אתן. לא, אני אתן. אתה לא תישן טוב. אני אשן טוב מאוד. לא, אתה לא תישן, אני יודע. אני אשן. עכשיו באמת, השאלה היא נוספת. תחשוב אחרי כן אם אתה רוצה לתת לי בסוף ברכה, תן לי. אני אתן, לא לך, לה אני אתן. בסדר, תהיה בריא.

אז עכשיו תגיד לי שאלה נוספת. שכחת להגיד אמנון.

אמנון. כן, משה.

שאלה נוספת. אני אומר, אם אני תיקון כמו שאתה אומר... גלגול, לא תיקון. גלגול. תיקון אתה עוד לא.

בסדר, גלגול, תיקון, לא נורא. בסדר.

אני מבין ששום דבר לא מושך אותי לאף מקום, רק דבר אחד. זה שהנשמה שלי, היא מדריכה אותי.

ככה אני מאמין. זה דבר שלא נראה, אבל אני מאמין בפנים שלי.

אז אני אומר ככה, אם היא מושכת אותי כל ערב לרבי עקיבא, אוקיי, מקובל עליי. בפעם שעברה אמרת לי, תשמע, תעשה משהו בשביל משהו. אמרתי לך, אמנון, תעצור, לא.

אז השבוע אני אחדש לך, קניתי תפילין.

אה, אשר לך.

מזלג וברוך. כן, להרגשה, אבל רק, יש סיכוי, חביבי, שאתה בסוף

תהיה משהו-משהו. אינשאללה.

או, זו מילה יפה, היה שיר כזה פעם. אינשאללה.

כן.

נחדש לך רק משהו נוסף.

כן.

אני בטבילות מבקש מביר העולם,

נפתח לי את הנשמה לתורה. אני יודע, אבא, ש... אדוני עמאר, יש לי עצה בשבילך, ואני מאמין שהיא תעבוד. תקשיב טוב. לא כל כך חושב.

משה, תן אמון, תן אמון.

אני נולדתי בחודש חמישי, אדם שור אני.

לא פשוט.

שור? שור. אני קשט.

אתה שומע?

תשמע משהו.

אם אתה תקפיד

על מאכלות אסורות ותאכל רק בהשגחה למהדרין,

אתה תוך שבועיים נפתח לך הלב.

בגלל שהסירקולציה של הדם שלך מאוכל לא כשר,

אז, מה זה בשבילך לא כשר?

לא כשר זה כשאוכלים בכל מקום בלי הבחנה.

אז מה, כל התעודות שמחלקים בגץ ובית יוסף, מה זה חרטא? לא, זה אמת, זה אמת. אני רוצה להביא.

רגע, אני אסביר.

אני רוצה להביא. אני עונה.

אתה מקפיד בכל מקום לפני שאתה אוכל לראות שזה בדץ, או שאתה גם אוכל לא מה שכתוב בדץ? לא, לא, לא. אני אוכל במסעדות כשרות. כן, אני לא אמרתי תראה. לא אמרתי תראה. חס וחלילה. אבל אתה נכנס גם למקום שכתוב כשר.

כן, אין לי שום ספק. זהו. אז כשר זה לא תמיד הכי כשר,

ואם אין משגיח במקום אז זה קצת בעיה,

ולכן אני מבקש ממך שאתה תקפיד רק במקום שיש כשרות

שנוכח משגיח במקום, וזה כשרות בדץ,

וכל אוכל שאתה קונה הביתה,

שכתוב עליו כשר בהשגחת הבדץ, לא משנה איזה בדץ כרגע,

אבל העיקר שיהיה בדץ. לא משנה, מי משחט יותר?

כן, כן, בדיוק ככה. נו, זו העוג השמונה,

אבל, זו העוג השמונה, זו העוג העשר. למה? הוא החליט עשר. נכון.

אבל אני לא מאמין להם, אני מאמין לו. גם אני.

כמו בטבע, יש כדור כזה קטן, עולה 100 שקל, ויש כדור כזה קטן, עולה 10 שקל. מי קבע? כמו שאתה אומר, טבע החליטה.

בסדר? אבל אני בשביל רפואה מוכן לקחת גם כדור ב-100 שקל.

אתה רוצה שייפתח לך הלב,

לא אכפת לך מה הם עושים, תעשה מה שאני אומר. לא, אבל אני אומר אולי זה התיקון.

מה, להיות ככה?

לא, אז אתה תצטרך ותגלגל עוד פעם ולא יהיה כבר אמנון.

לא יהיה, אז חבל.

אתה תהיה גלגול פרש. אז מה יכול להיות, שאני אחזור בצומח או דומם? נכון, נכון.

ואז זה יהיה באסה.

כולם ילכו להרצאות ואתה תשב על האבן בפינה.

מה השם של הבת, משה?

השם של הבת,

יערית אוחנה בת זהבה. יערית אוחנה בת זהבה,

רפואה שלמה מהרה.

אמן. ואתה תקפיד בעזר השם, שבועיים, שבועיים, תקפיד, אבל ממש, מה אכפת לך? לך על המילה שלי, תקפיד,

ובעזרת השם אני מאמין באמונה שלמה שתבוא פעם הבאה,

למרות שאתה רוצה להמשיך לשחק אותה ככה. לא, עזוב אותך עם שטויות, אמנון. אבל אני מאמין שייפתח לך הלב, ורבי עקיבא יבוא אליך, לא אתה תלך אליו.

כן.

באמת, אמנון, עזוב, אני לא צוחק. עכשיו תן לי ברכה.

אני אפר לרגליך.

תן, תן, תן ברכה.

אפר לרגליך. הקב' ברוך הוא שאל את משה רבנו ועוד שניים. אמר לו תמי,

אחת אמר תולעת ואחת אמר משהו. הוא הגיע למשה, אמר לו, ואני כלום.

ואני כלום איתך.

אז אתה כמו משה רבנו. איך ידעתי שפרים לך, משה? לא, קוטנטי. איך ידעתי שפרים לך, משה? קוטנטי ואני כלום. אבל באמת, הנקודה החשובה,

כאילו, אני עדיין מרגיש חצוי.

אני, חלק ממני נמצא פה, חלק ממני בעולם החומרי. תצטרף לחצי הזה, הרוחני, ותקטע. אז אני אומר שזה התהליך של התיקון.

לא, לא, זה לא תיקון, זה קלקול. אז מה זה? זה קלקול. אז למה אנשי אמרה לא מוכנה לוותר? אבל זה לא רק אתה. הרבה אנשים יש להם חצוי,

הם רוצים גם פה וגם פה.

אבל מי שחכם, מכריע את הכף.

כן. אתה מבין? אני מכבד את מה שאתה אומר. שאלה אחרונה, באמת, שאני אתן גם לקהל הרחב להמשיך לשאול. תודה.

אני שואל שאלה פשוטה. אנשים שנוסעים בשבת,

ויש אנשים דתיים שאני מכבד את המקום שלהם,

האם זה לא חטא להפריע לאנשים אחרים? זו לא עבירה באותה הזדמנות?

שהם נוסעים במקום של חרדים? לא, לא. שהם נוסעים בשבת.

בוא נהיה בהנחה שהקדוש ברוך הוא קובע שאלה הערב רב. מה אתה מפריע להם?

הרי ברגע שאתה מפריע להם, אתה גם חוטא.

לא, לא, אין דבר כזה.

אז מה? לקדוש ברוך הוא אין חילום. כן, אבל לגבי שבת יש שכר מצוות ושכר צעדות.

על איזה צעדה אתה מדבר? שלושת הימים?

יש שכר מצווה לכל דבר. שכר מצווה, מצווה, כן.

נכון? שכר מצווה ושכר מצווה ושכר עבירה ושכר עבירה. אני אומר לך את זה למה? כי אני רואה את זה הרבה. כשאני יורד פה אני רואה כל מיני אנשים, אתה מבין, עם הכיפה, עם הזעקות ואף אחד על הכיפאק, אני מכבד. אבל אתם לא יכולים כאילו לקבוע לציבור הרחב מה בדיוק לעשות. בטח שלא. מי אמר שאנחנו קובעים? אנחנו רק אומרים מה השם אמר. תרצה, תעשה, לא תרצה, לא תעשה. אנחנו לא כפינו על אף אחד. מבקשים

כמו שאני מבקש ממך.

אתה מרעיש לכתוב שכן, אני עונה בבקשה אם אתה מוכן להוריד את הדציבלים. לא משריע אותך. השאלה הפשוטה שלי היא כזו, אם אותו אדם שיוצא להפגין בצורה הזאת, ואנחנו רואים את זה בירושלים ובהרבה מקומות, בירושלים זה משהו אחר. אתה נכנס לתוך שכונה שלהם ומפריע את מנוחתם,

זה משהו אחר.

גם כשהם ייכנסו אליך הביתה ויפריחו לך את המנוחה, אתה גם תתרגז.

עזוב, ביתך זה מבצריך.

גם הם עושים, זה ביתה מבצריך. הרחוב שלי זה לא המבצר שלי. זה לא שלך, זה הם, שכונה שלהם.

שאלה פשוטה, נון, אתה לא עונה לי. אני שואל אותך, אם יבואו עכשיו לשכונה של צפון בונים ויחליטו לעשות שוקלות שם, אתה חושב שהם יסכימו? בטוח שלא. בטח שלא, למה? זה לכלוך בשבילם. נכון. אז מה יותר חמור, לכלוך או חילול שבת? בסדר, חילול שבת, יותר גרוע. אז אם באים אליהם להפריע להם, אבל עזוב אותו לנפשו!

אהבתי, יאללה, די. תהיה בריא.

ביי. יאללה. נועה בדבורה, חזרה בתשובה ובאיות לכל המשפחה. אוהבים אותך, אמנון ולילה טוב.

ביי, בבי.

כן.

כן. תכף, תכף.

רגע, הנה הבחור הזה רוצה לשאול פה, תן לו, תעצור שם, כן.

תעמוד. ערב טוב. תודה. יש לי אחיין

שהוא נולד עיוור.

אבא שלו היה אצלך במשרד.

אמרת לו שכבר שעתיים מתאים לתורה בתענית דיבור.

הוא השתדל מאוד,

לא יודע אם הוא הצליח תמיד.

תענית דיבור הוא עשה, אבל אני לא יודע אם את כל השעתיים הוא למד.

הוא ישב מול הספר, למד, ריחף, ככה.

אנחנו מנסים שוב. אנחנו עכשיו מתחייבים, כל המשפחה, נתנו שני צ'קים של 1,000 שקל לארגון.

עיוור מלידה ממש?

לא.

הרופאים אמרו שהוא עיוור.

אחרי שהרב בירך,

הם היו אצלו איזה רופא שפתאום אמר להם, תראו, תשימו לו משקפיים,

אולי... ככה נתן לנו פתח.

מיד באנו שהרב יעשה משהו.

הוא שואל שאלה עוד פעם.

כן. אז לא ברור שהוא נולד עיוור. לא. אם הוא נולד עיוור זה בערך? עוד לא ברור, עוד לא ברור. לא ברור. רופא אמר כן, רופא אמר לו, כמו שהרב אמר, אותו מחלקה, אחד כן, אחד לא.

עכשיו תגיד לי משהו אחר. בלידה לא אמרו כלום, זה גילו את זה יותר מאוחר.

תגיד לי משהו אחר.

כמה בני משפחה היו מוכנים ללמוד שעתיים בתענית דיבור במשך שלושה חודשים?

אני לא יודע.

אני מוכן,

מי עוד אני לא יודע.

תארגן שבעה אנשים שישמעו,

שילמדו שעתיים בתענית דיבור לרפואתו. גם נשים?

לא, גברים. אה, גברים. אתה חושב שתצליח?

הבנתי.

בוא, אני עושה לך גיוס פה. מי מוכן ללמוד שעתיים

כל יום בתענית דיבור?

שלושה חודשים רצוף

לרפואתו של הילד הזה.

שעתיים ללמוד תורה כל יום.

שעתיים ללמוד תורה כל יום במשך שלושה חודשים רצוף. הנה יש פה שני אברכים, שלושה אברכים.

תצלם אותם, שיראו אותם, תראו מה זה יהודים.

מוכנים בשביל שיהודי יראה בעיניים ללמוד שעתיים?

הנה עוד יהודי, הנה עוד יהודי, תסתכל שם.

עוד יהודי שם מוכן ללמוד שעתיים כל יום תורה בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף.

בראש השנה ויום כיפור, תזכרו,

במוצאי ראש השנה ויום כיפור, ללמוד שעתיים, כי לא יהיה לכם זמן.

כן, הנה, יש פה כבר ארבעה לא תהילים. אמרתי, ללמוד תורה. ארבעה יש. מי עוד מוכן? אתה חמישי. עוד שניים תביא לי, נו.

עוד שני יהודים שיהיו מוכנים.

אני לא רואה פה חיילים שמרימים את הידיים. חיילים נלחמים, אתם רואים? בני תורה לומדים.

כן.

הנה עוד אחד,

זה מתפלל אצלנו בבית הכנסת, אשרה ויזכה לזיווג הגון בזכות זה מהירה.

הנה השישי. מי השביעי?

מי השביעי?

הנה, בסוף שם, תקום רגע. תקום, תקום, תקום, תקום.

אשריך, שעתיים לימוד תורה בתוכנית דיבור לרפואת הילד.

אביאל. אתה גם רצית?

חמודי, גם רצית?

אתה מסוגל לעמוד בזמן?

מה השם שלך?

איך?

ישי בן.

סיגל, תזכה להיות תלמיד חכם וירא שמיים. אמן. מה שם הילד? אביאל בן מלכה. אביאל בן מלכה יזכה בעזרת השם לראות

בעיניים ראייה טובה וברורה ורוחנית גם. אמן.

אני באתי, השארתי ילדים בבית קטנים, אבל באתי כי הילד הזה שיושב אצלי הוא מגיל ארבעה חודשים וסובל איתי אותו בבית החולים והוא סובל והתקפצח מאפילפסיה וזה לא קשה לי.

בן כמה הוא? הרופאים לי זה הכל ואני לא רואה שיש סובל. בן כמה הוא?

בן שש.

בן שש.

מי מוכן ללמוד שתי הלכות כל יום במשך חודש לרפואתו?

תרימו את הידיים.

גבוה גבוה גבוה.

אתה לא מצלם, לא רואים העולם. העולם צריך לראות כמה יהודים רוצים לעזור ליהודים. זה קידוש השם. תרים, תרים את המצלמה, תראה.

תראו, תראו.

אשריכם.

הנה, זה אחד. רגע, חכו רגע.

מי מוכן לשים ציצית לרפואתו ומכיסוי ראש? רגע, תשבו במקום, אני אתן לכם. זה לרפואתו.

דוד, דוד אשר. דוד אשר.

דוד אשר.

תן לי אחת.

לשבת.

נועה בדבורה, חזרה בתשובה ובריאות לכל המשפחה.

שתי חבר'ה.

מה השם של הילד?

אליה בן עירית. עולה אפינפסיה. אליה בן עירית. לשבת.

מי שבירך אבותינו הקדושים,

אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה,

מכל הקהילות הקדושות והטהורות.

הוא יברך את השם הטוב.

אליה בן עירית.

עירית.

השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה!

בזכות כל החזרה בתשובה, אמן! אמן! אמן! זיווג הגון יוסף אביחי בן דינה, שרית בדינה זרע חי וקיים, חנה יהודית בדינה, אברהם בן ליאור, הצלחה לכל משפחת רבלסי, כן.

עמרם ראובן בן סוליקה, רפואה שלמה והצלחה.

כן, שאלה, למי יש שאלה עכשיו? שאלה, לא ברכות עכשיו, שאלה.

שאלה.

תן לו באמצע, שם תקום, תקום.

הנה זה, לשבת.

ערב טוב. ערב טוב, כבוד הרב.

שמי אוניסים.

רציתי לשאול את כבודו שאלה.

לפני כמה חודשים,

יש לי כאילו חברה,

כמו שכבודו ציין, צפונבונית.

עכשיו,

לפני כמה חודשים כאילו עלה במוחי כאילו, רציתי להתחתן.

בלב לא כל כך הרגשתי שאני מוכן, וכאילו מוכן לזה.

יש אגרות ברכה של רבי מלובביץ'.

שלחתי איגרת.

באיגרת היה כתוב לי שכדאי לי לעשות את הצעד, ועוד אני אצטער על זה כאילו אם אני לא אעשה את זה.

אבל עדיין אני לא מרגיש בטוח.

אתה צריך לבדוק אם היא מוכנה לחזור בתשובה,

לבנות בית יהודי.

אם היא מוכנה והיא טובה, יש לה מידות טובות,

תתחתן.

זוכר מה אמרתי?

כן, כבודו.

זהו, זו ערובה להצלחה.

מידות טובות

והולכת בדרכי התורה,

יראת השם היא תתהלל.

מזל טוב.

כן, שאלה למי יש?

שאלה, אני רוצה שאלה רק. שאלה, פה אצל אנשים יש שאלה, תן לה שם.

שף, שם השאלה.

פה, פה, פה, פה, פה.

שלום, כבוד הרב. שלום.

השאלה שלי היא בעניין,

סליחה, בעניין הרחמים שהרב דיבר על זה בהתחלה.

כן.

מחילה, אני פשוט מתרגשת.

הקדוש ברוך הוא נותן לאדם רחמים,

אבל האדם יכול לרחם לפעמים גם על אנשים מחזירים,

שמה שכתוב, כתוב את זה נראה לי בשמואל,

שמי שמרחם על אכזרי מתאכזר לרחמים. סופו שמתאכזר לרחמנים. כן.

השאלה, זאת אומרת,

איך אפשר לדעת באמת מי אכזרי ומי רחמן?

וגם אם בורא העולם נותן כן רחמים,

אז איך אפשר להינצל בעצם מלרחם על אכזרים?

כי קשה לפעמים לדעת מי רחמן באמת ומי אכזרי.

נכון.

זו נקודה שצריכים ללמוד אותה. אם קוראים הרבה ספרי מוסר, אפשר להבחין במקום שצריך לרחם ובמקום שלא.

אז לדוגמה, רשעים שעוברים על מצוות התורה ביד רמה,

לא בגלל שהם טועים או שוגים,

אלא ביד רמה להרשיע ולעשות כל דבר נגד ה'

זה נקרא אכזרי,

וזה אין לרחם עליו.

מנסים לקרב אותו, כמו שאומר הרמב״ם, להסביר לו, להועיל לו,

להביא אותו לחיי העולם הבא,

שיזכה ויזכה לגן עדן.

אבל אם הבן אדם ממשיך ללכת ביד רמה נגד מצוות התורה,

אין מצווה לרחם עליו.

אבל אם זה יהודי שרוצה,

רק לפעמים נכשל ולפעמים טועה ולפעמים זה,

מצווה לקרב ולרחם עליו ולהדריך אותו בדרך הנכונה. שאלה שנייה אפשר? כן.

בקשר למה שהרב אמר,

אם יש עיר נידחת, יש...

זאת אומרת...

עובדי עבודה זרה, כן. כן. אז כיום אין זה דבר הזה. נכון. אז בעצם איך אפשר לקבל רחמים מבורא עולם?

זאת אומרת, איך אפשר באמת שיהיה רחמים?

רחמים, הכוונה זה מעשים? זה מחשבה? זה רגש? אין בטענה כזאת לקבל רחמים.

הקדוש ברוך הוא נטע בכל אחד רחמים,

אבל כל אחד צריך לפתח את הרגש הזה. לכן כתוב, והלכת בדרכיו.

מהו רחום, אף אתה רחום. ההבטחה היחידה שניתנה ונתן לך רחמים זה במקרה שהתורה צוותה להתאכזר,

אז הקדוש ברוך הוא מחזיר לנו את ה-balance שיהיה לנו רחמים. אבל אנחנו מצווים

להלך בדרכיו, לראות איך הקדוש ברוך הוא מרחם. כמו שהבאנו דוגמאות מאותו גוי שעזר לישראל ואמר להם את מבוא העיר, כמו רחב שהייתה גויה בדיוטה התחתונה וזכתה,

ועוד הרבה דוגמאות יש,

אבל צריך לראות איך הקדוש ברוך הוא. יש ספר נפלא שנקרא ותומר דבורה,

על 13 מידות של רחמים של הקדוש ברוך הוא,

ומי שלומד את זה רואה עד כמה השם מרחם עלינו למרות שאנחנו עושים כנגדו.

הרמ״ק רבי משה קורדוברו שחיבר את הספר אומר לנו שאנחנו צריכים לדבק במידות אלה.

תלמדו את הספר ותומר דבורה ותדעו מה זה רחמים.

תודה, כבוד הרב. בקשר לרחמים,

זאת אומרת,

ברוך זוכר כל הנשכחות.

תכף זה יחזור, תכף.

תביאי לה שם מאחורה, כן.

כן, מה השאלה?

ערב טוב, כבוד הרב. אם אפשר לעמוד, תודה. אפשר לשבת?

לא, אפשר לעמוד. תודה.

יש לי חברה והיא, לשבת, מי זה עומד פה מול המצלמה?

כן.

יש לי חברה והיא עגונה כבר כמעט שנתיים.

מה היא?

עגונה.

כן.

ורבנים גדולים פסקו, כאילו,

ביקשו ממנו שייתן לה גט, והוא לא רוצה לתת לה.

כן.

והיא לא יודעת כבר מה לעשות, היא לא יודעת,

מאורך כל הבלגן הזה כבר יש לה ירידות קצת בדת.

היא דתייה? כן.

היא הולכת עם כיסוי ראש? כן.

איזה כיסוי ראש?

מטפחת.

ולמה היא יורדת בדת?

יש לה, היא לא יורדת. זה כמו, כאילו,

פתאום כזה הרגשות כאלה, כמו נפילות כאלה.

היא ירידה באמונה כזה.

נו, ואם היא יורדת, אז מה, היא תזכה בגט?

לא, לא שהיא חושבת ככה, אבל קצת זה...

למה קצת? היא צריכה הפוך, להחזיק בשם יותר חזק,

שזכות האמונה והביטחון שלה בשם יועיל לה יותר. אם מרפאים את היעד, מפסידים.

איפה היא נמצאת כאן?

לא, היא לא נמצאת כאן.

הבנתי.

תגידי לה שתלמד ספר מוסר,

שערי תשובה של רבנו יונה,

כל יום חצי שעה, שלושה חודשים רצוף.

הרב אולי יכול לתת לה ברכה, משהו? בטח שאני אתן, אבל תגידי לה שהברכה מותנית בזה שהיא תלמד חצי שעה כל יום,

ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

שלושה חודשים רצוף.

ותראה ישועה? בעזרת השם. בעזרת השם, על זה אני מברך.

בסדר. מה שומע בשם האמא?

ליאת אפרת בת אסתר. ליאת אפרת בת אסתר תזכה לצאת מעגינותה מהרה. אמן.

תודה רבה.

כן, שאלה?

לך יש שאלה?

ממש שאלה?

תן לה בבקשה שאלה שם, באמצע.

פה, פה, פה, פה. פה, פה, פה, פה, אמרתי.

אוקיי.

זה לא עובד. אוקיי.

יש לי שאלה אחת, ויש לי שאלה, בקשה לפני זה, שתיתן לי לשאול עד הסוף.

בסדר? אה, עם תנאים.

ככה,

דיברת, זה ב... דרך אגב, אני אשתו של זה ששאל הרבה שאלות בהתחלה, אז זה בהמשך לשאלות שלו, רק זה שאלה שלי.

איפה הוא הלך? ככה, דיברת על... רגע, איפה הוא הלך?

הוא פה.

הוא ממשיך לכתוב את השאלות.

אה, הוא כותב לעיתון את התשובות, לא הוא כותב את השאלות.

טוב, ככה, דיברת, אני מדברת עכשיו על צה״ל, אוקיי?

אמרת פה למישהו, תנקה את המחנה ואני באה.

מזה הבנתי שבעצם,

אם הייתי עכשיו בחור דתי והייתי שואל אותך ללכת לצבא,

היית אומר לי לא.

הבנתי, נכון?

אתם ספקולנטים.

טוב, אני אשאל את השאלה ישירות. בואי אני אגיד לך דבר אחד. עכשיו, אני מסכימה איתך שלימוד תורה עוזר לעם ישראל.

מסכימה איתך במאה אחוז. אני מסכימה איתך שהמצב בצבא גרוע, מאוד. וייתכן שבגלל כל מה שקורה שם אנחנו מפסידים. מסכימה.

תודה.

השאלה היא,

מה אפשר לעשות עם זה? אם אני, בתור אדם דתי, וכל הדתיים ילכו ללמוד תורה,

איך הצבא שלנו יהפוך לצבא קדוש?

כל הדתיים ילכו, כן, זה יעזור, זה יעזור שילמדו תורה.

השאלה, מה יהיה עם הצבא? איך הצבא יהפוך לצבא קדוש אם כל הדתיים לא יהיו בו?

את כנראה שכחת שאני דיברתי על חזקיה המלך,

שלא היה לו צבא בכלל ואפילו לא רוכבים על סוסים שנדבו לו,

והוא ניצח במלחמה את העריץ הגדול, סנחריב, שניצח את כל העולם, רק את חזקיה לא.

על ידי מה?

שהם האמינו ובטחו בשם, קיימו את מצוותיו, בלי להעמיד אפילו צבא.

זה אומר שאם כולם עכשיו ילכו ללמוד תורה, לא צריך אפילו כולם. ילכו ללמוד תורה, הרבה ילכו ללמוד תורה, כן, כולם ילכו.

לא יהיה צבא בכלל, אנחנו ננצח. אתה מאמין שאם כולם ילכו ללמוד תורה,

ננצח? לא, אני מאמין יותר מזה אפילו. אני מאמין שאם רובם ילכו ללמוד תורה,

יבוא מלך המשיח ואנחנו ננצח באבו אבו אבו.

ומי נתן לזה הבטחה? מי הבטיח שזה יקרה? מי הבטיח אותה תורה שאת מאמינה,

שאמרה אם בחוקותיי תלכו,

ושכבתם באין מחריד?

שתי שאלות על זה. דבר ראשון,

הקדוש ברוך הוא אמר, תפתחו לי פתח של מחט ואני אפתח לכם את פתחו של עולם.

אז אם כולם ילכו ללמוד תורה, זה אומר שאפילו לא עושים השתדלות קטנה, איך הקדוש ברוך הוא יעזור לנו? אנחנו סומכים על הנס, זה כמו לרוץ בכביש ולהגיד אני לא אתארס. לא.

היום צה״ל סומך על הנס שהטנקים והמטוסים יצילו אותו. למה?

כי הקדוש ברוך הוא אומר שלא בגבורת האיש יחפץ,

הקדוש ברוך הוא לא חפץ בגבורת האיש ולא ברגלי הסוס ולא בטנקים ולא במטוסים. הקב' רוצה את ייראי ה'

אז לא צריך לעשות השתדלות בכלל? לא הבנת. כאילו, אדם יהודי צריך לחשוב לעצמו, אני לא צריך לעשות השתדלות במצד הסבא? לא הבנת, לא. אני אלך ללמוד תורה, השם יעזור.

לא הבנת.

תגידי, תמיד אתם צוחקים בבית ככה?

זה הדדי?

רגע, אני אסביר לך.

לאט-לאט, בואי נוריד בלנס בשביל שישמעו ויבינו. אני אסביר עוד פעם.

אם את שואלת על היחיד,

אז כל יחיד צריך לעשות מה שמועיל יותר לעם ישראל, ומה שברור, שמועיל לעם ישראל יותר יהודי צדיק ששומר תורה ומצוות,

מאשר יהודי עם נשק שחושב שבזה הוא מגן על עם ישראל.

אפשר לשלב גם.

אמרתי קודם כול מה עדיף. זה, 1. 2. האם הצבא יכול להתבטל היום על סמך זה שאנחנו אומרים שאם ואם? הצבא לא יכול להתבטל היום, בגלל שאין כרגע את המצב.

אבל אם ירבו חופשי ספסלי הלימוד,

ואם בצבא יאמצו את ההצעה שאני אמרתי בשם התורה, לא שלי,

שיגידו שמע ישראל ויאמינו בשם,

שהשם הוא אחד והוא המושיע במלחמות ולא אחר,

אנחנו מגדילים את הסיכויים שלנו לנצח יותר מהחיזבאללה ויותר מכל האללה אוכבר שלהם,

בוודאי. רגע.

רגע, השאלה על זה, אז איך הצבא יקבל את עצמו את ההחלטה הזאת אם כולם ילכו לצבא? זה שוב, השאלה חוזרת. הצבא לא יקבל שום החלטות.

הצבא לא מכיר בתורת ישראל.

הצבא, ואיך הוא יכיר? איך הוא יכיר? איך הוא יכיר המצב הזה?

הוא לא יכיר.

אז צריך לבטל את הצבא? אני אסביר. הוא לא יכיר כי מי שעומדים בראשו מאמינים בכוח הזרוע ולא בתורה. ומה עושים עם זה?

השאלה שלי היא שאלה מעשית. אני עונה, אבל את לא נותנת.

סליחה. זה התקפות, התקפות כמו קסאמים. רק רגע.

אלא מאי?

הנקודה היא ככה.

אם אנחנו, אמרתי העם,

העם,

הוא בשורותיו יתחזק, יפיץ תורה, ירבה וכן הלאה,

המצב שלנו, ההכרה שלנו באלוקים,

האמונה והביטחון שלנו בשם,

תשליך

על אלה שלוחמים,

גם כן מהעניין הזה. ברוך השם, אני לא אומר שבצה״ל אין הרבה אנשים מאמינים חוץ מהדתיים.

יש גם חילונים מאמינים.

יש גם חילונים שאומרים שמע ישראל.

אבל לצערנו הרב,

יש מנהיגות בצבא שלא מאמינה כלל וכלל,

ומאמינים בכוח הזרוע.

יש בראשות המדינה אנשים

שלא רק שלא מאמינים,

אלא מצרים את צעדיה של האוכלוסייה שומרת תורה ומצוות,

כגון, עכשיו, השאלה מה האדם הפרטי עושה עם זה.

אני יודעת שהמנהיגים של הצבא, אני אגיד לך מה אני עושה. לא, מה אתה מציע לאדם הפרטי לעשות? מה העצה שלך? אמרתי,

אם אנחנו נרבה את האמונה והביטחון, סליחה,

זה לא צחוק.

אם נרבה את האמונה והביטחון בשם יתברך,

על פי הצבע, אני לא עושה שום צחוק, זה שאלות רציניות.

מה, אתה לא מבין שהיא לא עושה צחוק?

מי שלא רוצה להקשיב לרב, ולי, שיצא.

או, אלה מילים, או, אלה מילים, נכון?

די, די, די.

אני

בטוח שאם הייתי שם אותך

בגבול הצפון מול החיזבאללה והיית צועקת עליהם ככה, הם היו בורחים.

עכשיו תשמעי רגע.

הנקודה היא פשוטה.

אני עושה מה שעשו במשך כל הדורות.

אני מנסה לחזק את עם ישראל ברוחניות,

שהיא תשליך על הביטחון האישי שלנו, כמו שעשו בכל הדורות המנהיגות

של מנהיגי התורה.

אנחנו לא מאמינים בכוח הזרוע,

אנחנו משתמשים בכוח פיזי רק בדיעבד,

בשביל שלא נצטרך לחיות על פי נס,

בפרט במצב הזה.

אבל אם היינו עושים את רצון השם, זה לא נס בכלל שהשם ינצח את המלחמות. זה בכלל לא נס.

זה טבע פשוט שהתורה אומרת ומבטיחה בשם השם,

שככה יהיה.

השם יילחם לכם ואתם תחרישון.

זו מציאות טבעית בעם ישראל אם עושים את רצונו.

אם לא עושים את רצונו, נזקקים לנסים.

ולמרות שאנחנו לא הכי ראויים,

כיוון שאנחנו עם הנבחר,

ולמרות זאת שיש כאלה שהם לא שומרי תורה ומצוות בצבא,

אבל בזכות אלה שהם מאמינים ובוטחים ומסורתיים וכו' בדתיים,

ואלה שלומדים תורה,

עדיין הכף מכריעה לכיוון שאנחנו מתקיימים.

אבל רואים שיש דרדור.

למה?

כי ב-40 השנה האחרונות, כשאנחנו מסתכלים על המלחמות מששת הימים עד עכשיו,

אנחנו רואים צניחה בחוסן הביטחוני של מדינת ישראל מול האויבים,

למרות שאנחנו פי כמה וכמה יותר חזקים ממה שהיינו בהתחלה,

והם היו בהתחלה פי כמה וכמה יותר חזקים מאתנו, והפסידו.

ככל שהתעצמנו בכוח, הפסדנו במלחמות.

ככל שהיינו פחות קודם וסמכנו יותר על עזרה אלוקית,

ניצחנו יותר.

אז המשוואה הזאת מגלה שלא הכוח עוזר,

אלא הרוח עוזרת. והראיה,

שקבוצה קטנה כמו חיזבאללה,

של מאות בודדות של לוחמים שמשתמשים בשם השם, מצליחים.

דוגמה של אדם יחיד, בן-לאדן, שמזכיר שם השם ובוטח בו בלבד

כי הוא לא משתמש בנשק, אין לו צבא,

אבל יש לו את האמונה שהוא מטיח בלוחמים שלו שהוא לא מכיר אותם בכלל, זה לא צבא מסודר,

והוא נותן להם את הכוח הרוחני לפעול בשם הצדק שבעיניו צדק,

הנה הוא מצליח למוטט את העולם.

אז זה אחד, ומוסלמי.

תארי לך, אם אנחנו היינו עושים מה שהשם אומר,

מה היה כוחנו בעולם?

אני מתארת לעצמי, אבל אני גם חושבת על המציאות כמו שהיא, ואני חושבת על הצבא ועל העם שלנו,

שכרגע יש גם הרבה חילונים שלוחמים, אז מה, רגע, מה אתה אומר? הם לא צדיקים,

אז הם לא יילחמו?

הם לא צדיקים, הם רוצים להילחם.

איפה אמרת? אמרת שרק צדיקים יוצאים למלחמה. אמרתי שעל פי התורה, התורה, כשלוקחת לצבא, לוקחת צדיקים. מה אמרת? המציאות היא לא כזאת היום?

אני אמרתי מה המציאות? המציאות היא כמו שהיא היום.

אני לא חולק על המציאות. אז אמרתי, מה עושים מה שאמרתי אם רוצים לנצח?

אם במצב הקיים כרגע אני מציע לזרועות הביטחון להכניס פקודת יום,

להגיד שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד,

בוקר וערב.

כבר יש לנו הבטחה בתורה שהקדוש ברוך הוא...

הוא יושיע אותנו מהאויבים. טוב, בגלל שזה לא כל כך מעניין את כל האנשים, אני אתן לעוד אנשים לשאול שאלות. תודה. ואני מודה לך הרב שענית לי על השאלות, וזהו.

תודה.

תודה.

רגע, תן לשאלה שם, כן. שאלה אבל, כן? שאלה, תן לה.

תן לשאלה שם.

שלום לכבוד הרב. אז מה אתה רוצה שאני אעשה?

תודה.

כן.

נו,

שאלה.

שלום לכבוד הרב. שלום, שלום.

בעלי הוא אדם, אני חושבת, ירא שמיים,

והוא סובל כבר כמה שנים מקונטקט דרמטיטיס, זה חולי האור.

כן.

ורציתי לדעת מה כבוד הרב חושב, אם זה גזירה או שניתן לעבוד את זה כדי שזה לא יהיה.

וכל כמה זמן הוא מתאשפז וחוזר והוא לומד תורה, ואני חושבת שהוא צדיק גדול.

מתי הוא קיבל את המחלה?

לפני בערך שבע שנים, חמש, שש שנים, משהו כזה. אז ודאי שזו גזירה. השאלה אם הגזירה הזאת יכולה להיפסק או לא.

כל גזירה יכולה להיפסק, למעט

מקרה שנגזר על האדם, שימות מחוליו מתחילת בריאתו.

יכול אדם שיפסק לו לפני שהוא ייוולד,

שהוא ימות בתאריך כך וכך.

כל בן אדם נקצב לו זמן,

והוא ימות ממחלה כזאת וכזאת.

אם זה בגלל גזירה קודמת מגלגול קודם,

או בגין מעשיו, והוא לא ידע לעמוד על מה שיכול לתקן את זה.

ברוב המקרים זה לא גזירות שלא ניתן לבטל.

ברוב המקרים.

אבל צריך לעשות השתדלות מעבר למה שעושים, כי למרות מה שעושים מקבלים גזירה, פירושו של דבר שמשהו חסר.

לדוגמה,

אם היינו שואלים אנשים, תגידו לי,

רבנו הקדוש סובל,

הוא יותר צדיק מבעלך? ודאי.

רבי יהודה הנשיא.

למה הוא סובל? אם היינו חושבים אלף פעם,

לא היינו מסוגלים לעלות על הדעת שבגלל שעגלה התקרבה אליו, הוא אמר לה, לכי, כי לכך נוצרת, בשביל זה הוא סובל 13 שנה.

לא היינו מעלים על הדעת. אז לפעמים לא יכולים לעלות

אפילו על דבר. מה שאני נוקט בדרך כלל,

ואני מציע לכל אחד לעשות,

זה להכניע את עצמו לפני ה' בדברים שקשה לו לעשות.

לכן, כשאני אומר לאישה שקשה לה לשים כיסוי ראש,

והיא בסוף נכנעת לפני ה' ושמה,

זה יכול להציל אותה מגזרות, מחלות, עקרות וכו'.

אדם שקשה לו לגדל זקן, אפילו שזו מצווה קלה יחסית,

אם הוא יעשה את זה ויכניע את עצמו,

יכול הקדוש ברוך הוא לשמוע. למה? כי הוא עושה דבר שהוא מגלה ברבים,

שהוא עושה את זה בגלל מצוות ה'.

ממילא זה כבר קידוש ה' והוא יכול בעזרת זה לזכות.

אם בן אדם עושה לזיכוי הרבים, בחסד וכו',

יש הרבה עצות.

אבל בפרט אם הוא נכנע,

כמו שכתוב אצל אחאב שהיה מלך רשע,

שהוא נכנע לפני הקדוש ברוך הוא, מה הייתה הכניעה?

הוא פחד, כי אליהו הנביא אמר לו שהוא ימות הוא וכל זרעו.

אז אם בן אדם שומע בשם הנביא,

שבא אליו ואומר לו שה' שלח אותו להגיד לו שהוא מת,

אז בטח שהוא ייכנע, נכון? זה פשוט, לא?

אבל הקדוש ברוך הוא התפעל מזה שנכנע אחאב ואמר לאליהו הנביא, ראית כי נכנע אחאב?

כמה הוא נכנע? שעתיים וחצי הוא התענה בתענית,

תענית שעתיים וחצי,

וכבר הקדוש ברוך הוא, בגלל התשובה מהיראה שהוא עשה, מהפחד,

השאיר אותו לחיות עוד שלוש שנים.

זאת אומרת,

צריך לחפש מה קשה לנו לעשות ושמה לתקן,

אם זה בריבוי תורה, אם זה בריבוי חסד,

אם זה בכל דבר שקשה לאדם שהוא יודע,

שמה צריך לעבוד.

על השואה יש לי קלטת קפיצה קטנה לקנדה שבה שואל אותי יהודי, לא בנימוס ובדרך ארץ, כמו שאתה שאלת, קצת יותר מחציפות,

שאל אותי איך תסביר וזה וזה וזה,

ואני אמרתי לו,

ואם אני אסביר לך אתה תהיה מוכן לשים ציצית? הוא אמר, לא תוכל להסביר לי, ואני אמרתי לו, ואם?

והוא אמר, לא תוכל, ואמרתי לו, ואם? בסוף הוא הסכים,

ואחרי 25 דקות של הסבר הוא שם ציצית.

אז אני מציע לך לראות את זה באתר האינטרנט בחינם, קפיצה קטנה לקנדה,

שם התשובה 25 דקות ארוכה.

לגבי שאלתך לגבי הרב עובדיה יוסף,

כל מה שאומרים על הרב עובדיה יוסף, שקר גמור.

למה?

כל מי שאומר, אומר, כעם הארץ, בור שלא מכיר.

ואני לא מהמתנצלים של ש״ס שאומר את הדברים כמו שאומרים שהם תמיד מסבירים, כאילו אנחנו סתומים ולא מבינים.

באמת,

העיתונאים סתומים ולא מבינים.

לא מבינים מילה, ולא אכפת להם גם מה הוא אומר.

הם עומדים וטומנים פח בשביל להוציא מילה מהקשרה,

ואחרי שזה מופיע אז באים ומתנצלים. לא צריך להתנצל.

אתה יודע, הוא דיבר בשבוע שעבר, אני לא שמעתי ואני לא צריך גם לשמוע.

הפרשה הייתה הפרשה, כמו שאני דיברתי, על הצבא.

והפרשה אומרת, היא שירא ורח הלבב, הסברתי פה באריכות,

מי שעושה עבירות אז אומרים לו, תחזור. למה?

שלא ימס את לבבך. הוא כנראה הסביר את הפרשה על כל צדדיה.

הוא לא דיבר על צה״ל היום, לא על לבנון,

על מה שהתורה אמרה לגבי צבא יהודי בכל הזמנים.

ממשה רבנו ועד סוף הדורות.

והוא אמר מה התורה אומרת, כמו שאני הקראתי, גם הוא מקריא.

אבל מה זה אכפת העיתונאים, הוא יכול לעשות סקופ.

הוא פשוט מאוד כותב, שוב פעם הרב עובדיה אמר את מה שאמר.

עכשיו מי יכול לבדוק?

מישהו השמיע את הקלטת שלו?

שיביאו אדרבה את הקלטת מה הוא אמר בדיוק, ישימו אותה כמו שתמיד הם מביאים איזה קטע קטן, קטן, בדיוק קטן, בדיוק קטן.

לא מה לפני ולא מה אחרי,

בשביל שישתמע מה שהוא אומר.

היו שמים לנו את הקלטת והעם ישפוט.

לי עשו פעם תרגיל מלוכלך כזה,

והייתה לי קלטת, ואם תיכנס היום לאתר האינטרנט שלי ותראה שם,

הוא לא שלי,

אבל אני אומר שלי,

הכוונה לקלטת, תראה את הקלטת שנקראת בית התבשיל של הערוץ הממלכתי.

הערוץ הממלכתי עשה עלי תוכנית בטלוויזיה,

ושם הוא אמר שאני אומר לילדים לא לשמוע בקול הוריהם.

אבל מה הם עשו?

מה הם עשו?

הם פשוט לקחו קטע שאני מסביר, פסוק בתורה,

איש אמו והאביו תיראו,

בעת שבתותי תשמורו, אני השם.

למה שמך תורה מורה אב ואם אצל שבת?

מה זה קשור?

אומר רשי במקום,

איש אמו ואביו תיראו, צריך לראות האבא והאימא.

אבל את שבתותי תשמורו.

אם אומר לך אביך חלל שבת,

אין אתה שומע לא,

כי אני השם אלוקיכם שלך ושל אביך ואבי אביך.

כן?

עכשיו אני אמרתי את מה שאומר רשי,

מה שאומר רשי,

שהאבא לא יכול לצוות את בנו לחלל את התורה.

האבא לא יכול.

והתורה אומרת,

למרות שאני אומרת לך שתירא מאבא ואימא זה עם גבול,

בתנאי שלא יגידו לך לחלל את התורה, לחלל שבת.

כי אני השם אלוקיכם שלך ושל אביך.

כמו שציוויתי אותך ליראו מהם,

וכמו שאמרתי לך שהם שקולים ושווים לי,

את השם אלוקיך תירא,

ואיש אמו ואביו תיראו, השוויתי את היראה ממני, אומר הקדוש ברוך הוא,

השוויתי גם לאביך ואמך.

אבל אני אומר לך ששניכם,

אתה והוריך, חייבים במוראי ובכבודי.

לא כל זה הסברתי, הסברתי באריכות, אבל לא בצורה הזאת.

מה הם עשו?

שאם יאמר לך אביך חלל שבת, אין אתה שומע בקולו. כן, שר החינוך, מה אתה אומר על זה שהוא מטיף נגד ילדים?

שהוא אומר להם לא לשמוע בקול ההורים.

יושב שר החינוך, דתילוני,

ואומר, זה אסור להגיד, וזה...

הלו, הלו.

אבל אחרי זה, מה אני אומר? זה לא הירוק.

שאחרי זה אני אומר,

אין זה אומר שאתה יכול לזלזל בהורים.

מייד אני אומר,

אין זה אומר שאתה יכול לזלזל בהורים.

שאפילו אם אביך עשה אותך ממזר,

אתה חייב בכבודו.

ואפילו אם אביך רשע,

אתה לא יכול רק להוכיח אותו.

ואני מביא את הכול, ואני אומר במילה אחת ביחד, כי ידעתי שיכולים לקחת את המילים ולחתוך,

פה חתכו. מה עשיתי?

הראיתי את הקלטת האורגינלית, הייתה הרצאה,

והתחלתי לראות איך הם בונים ואיך הם מבשלים את מה שהם רוצים.

מצווה לראות את הקלטת הזאת, בית התבשיל של הערוץ הממלכתי. ושמו בפאנל שבעה אנשים נגדי,

אחד ממשרד החינוך, את שר החינוך,

הביאו את השרה,

אז היום, היום,

אז הייתה דליה איציק והיה הכול,

הביאו שמה חביבי ופמפמו אותם ובנו עליי סרט,

אבל עלה להם ביוקר.

למה? יצאה קלטת שמראה את השקרים שלהם. אין לי קלטת אחת כזאת, יש לי כמה.

התגובה, תסתכל,

עוד קלטת,

הקונספירציה של התקשורת,

עוד קלטת, האוניברסיטה העברית,

תסתכל, עוד קלטת,

ויש כמה קלטות כאלה שזה רק להראות את השקרים של התשקורת,

איך הם בונים. בגלל שנאת הדת והדתיים הם עושים את זה ככה.

אותו דבר עושים לרב עובדיה יוסף כל פעם,

בגלל שיש לו השפעה על המונים,

כדי להחליש כביכול את כוחו בעיני הבריות וכדי שלא יתחברו לשיעורים וישמעו את קולו ואת דעתו. דרך אגב,

במדינה הזאת שאלו מי האנשים הכי משפיעים במדינה,

הרב עובדיה יוסף הוא השני המשפיע ביותר במדינה.

את זה אמרו החילונים, לא דתיים.

עכשיו, מכל מקום,

זו הנקודה שהם עובדים ובונים.

אז לכן, אל תתייחס לעולם למה שכתוב. אם תרצה את האמת, תמיד תבקש את המקור לבדוק.

עכשיו, אני את המקור נותן לך.

קלטת, קפיצה קטנה לקנדה,

25 דקות באתר,

תשובתי בנושא השואה לאדם שגם כן הוא ניצול שואה, לא הוא.

הוריו נהרגו, הוא ניצול,

והוא שאל את השאלה בכאב אמיתי, אבל חזק,

ואחרי זה הוא שם ציצית, כי הוא הבין שהתורה אמרה את הדברים מראש.

כל השואה מתוארת בתורה.

בספר דברים כח,

פסוק-פסוק, אחד אחרי השני, והסיבות והנימוקים.

עיין שם ותראה.

שאלה אחרונה.

כן,

תן לה שאלה אחרונה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני לא באתי לשאול.

אני פעם שנייה בהרצאה שלך. הייתי חודש שעבר בבית-שאן,

באנו כל המשפחה.

אני מדברת בשמי ציפורה בתחנה,

שהיא חולה.

אתה בירכת אותה, המצב היה לא טוב,

ומאז, ברוך השם, יש בשורות טובות.

והקהל,

אתה והקהל בירכתם אותה,

והקהל הגדול לקח על עצמו הרבה דברים גם בשבילה,

ומאז שבירכת אותה,

תודה לאל, ברוך השם,

יש לנו בשורות טובות.

ויש לה סיטי בשבוע הבא, שיכריע יותר את המצב. זו היא? זו היא, כן.

אשרייך ואשרייך אלקין. ואני רוצה שתברך אותה שהסיטי, בעזרת השם, יהיה תקין, ושהיא לא תצטרך טיפולים ולא כלום. איפה נהרי? לא רואים את ה... תמבין, כן.

היא רוצה להודות לך. בבקשה.

קשה לה, היא מתרגשת.

אני מבקשת מכל הקהל, ציפורה בת חנא. אין דבר, אין דבר. תנייה, תנייה, אני אברך אותה עוד פעם. הנה, בבקשה.

תודה לך, אבל. לא לי, לקהל שעזר לה. תודה, תודה רבה. לקהל שעזר לך.

אני מודה לך, לכבוד הרב ולכל הקהל. אשרייך. מה שמך ושם האימא? ציפורה בת חנא. ציפורה בת חנא, תתבשרי בבשורות טובות. מהרה, אמן!

תודה, תודה. רגע, אני רוצה גם לבשר אתכם בשורה טובה.

השבוע גם כן התבשרנו שיהודייה שמצאו לה צ'יסטה של שבע סנטים שהיה סכנה גדולה קיבלה על עצמה מה שביקשנו ממנה, וברוך השם, אחרי שלושה שבועות

המצלמת הרופאה אמרה לה, סליחה, באיזה צד זה היה, צ'יסטה?

אז היא אומרת לה, בצד ימין, היא אומרת, אין כלום.

אין כלום. נעלם.

השם יזכה את עם ישראל שכל המחלות והצרות יצאו מהם וילכו לראש של אחמדינג'אד.

אם רצונכם נשמע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779-036-77777, או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.שופר.net

שופר

שופר שופר שופר

יהדות חובקת עולם

אם ברצונכם לשמוע עוד מידע על יהדות,

או אם ברצונכם לשאול שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

שרו קשר ב-03-6777779-03677777 או באתרי האינטרנט

www.thew.net. www.thew.net. יהדות חובקת עולם

שופר שופר שופר. מהיום, הרב אמנון יצחק איתך בכל מקום ובכל זמן.

חדש ושופר שופר ניוז טל.

מהיום, בחיוג אחד, ניתן להאזין למגוון נושאים, כגון חדשות, פספוסים, קלטות, שידורים חיים מההרצאות ערב ועוד.

שופר ניוז טל.

054-6777778

054-6, חמש פעמים שבע, שמונה, 054-6777778