מגלגול לגלגול - חלק א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב, אמנון. ערב טוב, משה. אנחנו מכירים. תמיד. כל קלדת אתה מופיע.

אתה עוד לא שומר שבת, אה? עוד לא.

אני בא בגלל שאני אוהב אותך, קודם כל. ואני עונה לך רק בגלל שאני אוהב אותך. תהיה לי בריא. אמן.

השאלה שלי היא כזו, אמנון.

כן, משה. היא קצת מורכבת, כבוד הרב.

היא קצת מורכבת.

אני אומר ככה, אם משה רבנו עלה וקיבל את לוחות הברית, וירד וראה את עם ישראל מתבולל ולא מאמין,

והוא שבר עליהם, ואז פתחה אדמה עליהם ובלעה. לא, אתה מערבב כמה פעמים. בסדר, בסדר. אני, אתה תקשיב לי, אני לא הכי בקי, אתה תתקן אותי.

כן, זה מורכב מאוד, כן. נכון, נכון. יפה. ועכשיו אנחנו בתקופה שאין יותר גלגולים.

יש עוד.

יש עוד. אז רגע, רגע, רגע. אז מה, הרב ברבי עקיבא מטעה אותי?

מי זה הרב ברבי עקיבא?

מי זה הרב ברבי עקיבא?

אז עכשיו למי להאמין, לך או לא? אני לא יודע מי זה הרב ברבי עקיבא, אבל כנראה זה מורכב. לא, כבודו במקומו.

יש עוד גלגולים, ואני אומר לך...

יהיה גלגול לנשם, מותר לך.

כן, עכשיו, מאין לי לדעת, כאילו אם אני אומר לעצמי, אם אני גלגול...

בטוח.

קודם כל אתה מתגלגל מהרצאה להרצאה.

דבר שני, אתה מגלגל את הציבור בצחוק.

זה בסדר, אם אני מצליח להצחיק את עם ישראל... אשרינו.

נגמר טוב.

עכשיו, באמת, אמנון, לפני שאני אמשיך, יש לי בקשה, יש לי, כבוד הרב, בקשה ממך. רגע, אתה מוכן איזה מצווה לקחת עליך? לא, לא, לא עם משהו כזה. אני אתנאים לא אוהב.

אז עכשיו תגיד לי שאלה נוספת. שכחת להגיד, אמנון. אמנון. כן, משה.

קלטות מספר 565-566 מגלגול לגלגול, חלק א',

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח. ההרצאה הזאת היא לרפואת דוד חיים בן עזת,

רפואה שלמה, זיווג הגון לשרון בן מזל לרפואה שלמה, רפואה שלמה לפנינה, חנינה בת שלגיה,

ומזל בת מרים, ולהצלחת כל משפחת חורי.

אמן.

ולעילוי נשמת

דוד חי בן איתו, גרסיה בת אסתר, גרסיה בת פלורי,

רבי שבתאי שטרור בן דינה,

עמרם בן טורקיה,

אברהם שטרית בן זוהרה, מנוחתם עדן,

ושושנה בת אורידה רפואה שלמה,

פנינה חורי, מאיר חורי וכל המשפחה,

והצלחה, ויזכו לכל מלאדי מיטב,

ואת מרים ובעלה שיזכו בבנים זכרים ויצליחו מעשי ידיהם.

אלה היו מארגני ההרצאה.

מגיע להם.

ובכן, יהודים יקרים,

אנחנו נמצאים ימים ספורים לפני ראש השנה, תשס״ח,

וצריך להתכונן ליום הדין ולקחת איתנו כמה שיותר זכויות בשביל שנוכל לעבור את ראש השנה ולהיכתב ולחתם בספרם של צדיקים לאלתר.

הרבה צרות היו השנה,

לכלל האומה ובכלל לפרט, וצריך עצות,

איך אנחנו ניצלים לפני יום הדין. כשעם ישראל נכנסו לארץ בזמן יהושע בן נון,

נצטוו לא תחיה כל נשמה,

כיוון שכל ארץ כנען הייתה מלאה בעובדי גילולים,

והתורה אסרה לעבוד עבודה זרה,

וכמעשה ארץ כנען לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו,

מכיוון שניתנה אפשרות לשבעה עממים הכנעני, החיטי, היבוסי, הפריזי, הגרגשי וכו',

או להתפנות מן הארץ או להשלים ולקבל דין גר תושב או להילחם.

הגרגשי קם ועזב את הארץ לאפריקה.

האחרים נשארו בארץ ולא רצו לעזוב, ונצטוו בני ישראל, לא תחיה כל נשמה.

וכידוע,

שאול המלך שנצטווה להרוג את עמלק ואת הגג,

והוא השאיר רק את הגג,

הוא נענש מאוד והפסיד את המלוכה,

כיוון שעמלק צריך למחות את זכרו מן העולם,

והוא לא ביצע זאת.

הנה אנחנו מוצאים שבעניין לא תחיה כל נשמה,

בכיבוש ארץ ישראל,

המרגלים שהגיעו לטור את הארץ הוחבאו בביתה של רחב,

ורחב זו הייתה אישה שעסקה בדבר חמור ביותר גם אצל אומות העולם,

מה שמוריד אותה לדיוטה התחתונה ביותר,

אבל היא הסכימה להציל את כל עם ישראל בכניסתם לארץ על ידי הסתרת המרגלים,

וזאת מסיבה שהיא אמרה להם,

שמענו כי אוהב איש השם את מי ים סוף,

שמענו מה שהקדוש ברוך הוא עשה לכם.

זאת אומרת, היא ידעה את המעלה של עם ישראל, שהקדוש ברוך הוא מוליך אותם,

ומציל אותם יד אויביהם,

והיא גם ידעה את המעלה של הקדוש ברוך הוא.

אז למרות שהייתה עליה גזרה של לא תחיה כל נשמה,

בתקוותה היחידה היא ומשפחתה היה בית קברות,

מכל מקום המרגלים הבטיחו לה שבשעה שייכנסו לארץ לא יפגעו בה ובני משפחתה.

אבל יש דבר מדהים,

היא אמרה להם כי ה' אלוהיכם הוא אלוהים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת.

אומרים חכמים זיכרונם לברכה, אמר הקדוש ברוך הוא לרחב,

את אמרת כי ה' אלוהיכם הוא אלוהים, נא איכה בארץ.

זה שאת אומרת שהקדוש ברוך הוא אלוקים בארץ?

נו, זה מובן למה את אומרת.

מי שרואה איך הקדוש ברוך הוא מנהיג את עם ישראל,

נותן עשר מכות לפרעה, מוציא אותם ממצרים, בוקע עליהם את הים לשנים עשר גזרים,

מוליך אותם במדבר, מאכיל אותם את המן,

ענן ה' הולך לפניהם יומם ולילה,

ענני כבוד חופים אותם, בעירה של מרים, כל כך הרבה ניסים, כל כך הרבה ישועות.

אז ודאי שיש אלוהים בארץ שמנהיג,

אבל שמא בשמיים ממעל?

מאיפה את יודעת שאלוקים הוא גם בשמיים ממעל? אמר הקדוש ברוך הוא, את אמרת מה שלא ראו עינייך חייך שבנך עומד ורואה מה שלא ראו הנביאים.

מבני בניה של רחב היה יחזקאל הנביא,

שהוא אמר נפתחו השמיים ואראה מראות אלוקים.

אישה גויה בדיוטה התחתונה ביותר,

עם גזירת לא תחיה כל נשמה, שאין שום צ'אנס שהיא תצא מזה.

אבל ההכרה שלה

להכיר שהשם הוא גם בשמיים, לא רק בארץ,

שהוא מנהיג את כל הבריאה כולה,

מקנה לה לא רק חיים, אלא חיים נצחיים ומעלות אדירות של נביאים שיוצאים מחלציה.

נקודה אחת, נקודת הבראשית במדרגת יחזקאל, כשראה את חזון המרכבה,

היא יצרה ובה נגנזה למשמרת דורות עד שנתגלה בבנה כשיושב על נהר כבר.

הנפש שלה היא שהייתה משוללת זכות חיים,

כורעת את סגור השמיים ופותחת פתחים ליוצא חלציה לראות מראות אלוקים.

אלה הן קצות אורחותיה של תנועת הנפש הנצחית.

אנחנו, יש לנו נפש.

אנחנו נבראנו כל הברואים כולם בצלם אלוקים.

המעלה של עם ישראל גדולה יותר,

שזכו לקבל תורה.

ואם נפש נצחית שנמצאת בגויה בדרגה הפחותה ביותר,

תנועה של הנפש,

הכרה באלוקים ולדעת שהוא מנהיג את כל הברואים,

והוא לא רק בארץ אלא גם בשמיים,

יכולה לגרום למהפך כזה,

שממצב הנמוך ביותר יכולה לעלות לרום המעלות, להעמיד דורות של נביאים,

אין ערך לגודל הנפש שיש ליילוד אישה וליהודי בפרט.

זאת אומרת,

אדם שיימצא במקום הנמוך ביותר,

עם המעשים הגרועים ביותר,

אם רחב עלתה מאיפה שהייתה לאן שהגיעה,

אין אחד שלא יכול לעלות ולהגיע לרום המדרגות.

אם רות המואבייה יכלה להיות אם המלכות של דוד המלך שממנו יצא משיח צדקנו,

והיא באה לעולם מבנותיו של לוט שחיו איתו ומהאבא הביאו ילדים וקראו לבן הנולד מואב

שבא מאב.

אבל כיוון שהתכוונו לשם שמיים,

הנקודה הזאת של לשם שמיים הקטנטונת הזאת שהייתה הביאה לתוצאה שמואב יצמיח את רות,

ורות תביא את משיח בן דוד.

זאת אומרת,

אנחנו ודאי וודאי וודאי,

כשנולדנו יהודים,

יכולים להגיע למעלות גדולות ביותר לאין שיעור,

כי נקודת הפתיחה שלנו גבוהה מאוד מאוד.

אז זה צריך לעודד אותנו מאוד,

בשביל לדעת שכשנמצאים לפני ראש השנה ואדם מסתכל בשנה האחרונה במעשים שלו שעשה,

יכול להיות שהוא מאוד מוכזב,

אבל אם הוא יחליט שהוא רוצה להתרומם,

הוא יכול להתרומם מהמקום הפחות והנחות שבו הוא נמצא ולהגיע למהפך לעילא ולעילא ולעילא.

עוד דבר,

כשעם ישראל רצו לכבוש את הארץ, היו צרים על ערים.

יהושע כבש 31 מלכים,

ובאחד המקומות

שמו שומרים בשביל להיכנס לעיר ולצור עליה.

העיר הייתה מוקפת פרדסים, וקשה לדעת את מבוא העיר מאחד נכנסים.

הכניסה לעיר הייתה דרך עץ לוז חלול שהיה שומר שם,

והיו נכנסים דרך

הגזע עץ הזה לתוך העיר.

השומרים שהמתינו בחוץ בשביל לראות כיצד להיכנס,

כתוב בספר שופטים, פרק א',

ויראו השומרים איש יוצא מן העיר,

ויאמרו לו, הרענו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד.

בוא תשמע, בחור,

אנחנו הולכים לכבוש את העיר ולהרוג את כולם,

כי אנחנו מצווים לא תחיה כל נשמה.

אז בוא תראה לנו איך נכנסים לבפנים,

ואנחנו נעשה עמך חסד.

ויראם את מבוא העיר,

ויכו את העיר לפי חרב,

ואת האיש ואת כל משפחתו שילחו.

קיימו את דברם ולא נגעו בו,

השאירו אותו חי עם כל בני משפחתו.

הפסוק הבא אומר,

וילך האיש

ויבן עיר ויקרא שמה לוז,

היא שמה עד היום הזה.

העיר הזאת, לוז,

ארבע מאות שנה אחרי האירוע הזה,

שמואל הנביש כתב את ספר שופטים,

אומר שהיא קיימת עד היום הזה.

ותניא, הילוז שצובעין בתכלת,

הילוז שסנחריב לא בלבלה,

נבוכדנצר לא החריבה,

ואף מלאך המוות אין לו רשות לעבור בה.

אל הזקנים שבעיר בזמן שדעתם קצה עליהם,

הם יוצאים חוץ לחומה והם מתים.

אותו בן אדם שראה להם את מבוא העיר,

מה זכה?

זכה להקים עיר שנקראה לוז, לו ולבני משפחתו ולצאצאיו,

ובזכות החסד שהוא גילה לעם ישראל את מבוא העיר,

בזכות זה הוא זכה שבעיר הזאת היו צובעים תכלת לציצית,

וזה לא פשוט.

תכלת של ציצית עושים רק מדם חילזון שעולה אחת לשבעים שנה מים אוקיינוס,

וזה נדיר מאוד,

וצריך לחכות שבעים שנה עד שיש הזדמנות לאסוף את החלזונות האלה על מנת לעשות מהם כמויות אדירות של תכלת.

הילוז שבא סנחריב ולא בלבלה.

סנחריב כבש את כל העולם והיה לוקח את התושבים של כל מדינה ומחליף במדינה אחרת רחוקה,

בשביל שלא יוכלו להילחם בו ולא יהיו חזקים ומכירים את האזור והסביבה.

אבל את לוז הוא לא בלבל, השאיר אותם על מקומם.

ונבוכדנצר שהחריב את ירושלים ואת בית המקדש, את לוז לא החריב.

ואף מלאך המוות אין לו רשות לעבור בה.

זה הכל בזכות החסד של אותו אדם,

אותו גוי,

שאמר לשומרים את מבוא העיר.

אבל מה קורה?

איך מתים שם?

שם מתים רק אם קצה דעתם עליהם.

די, נמאס לו לחיות.

מרוב תענוג,

מרוב עושר,

אין צרות, אין בעיות, אין מחלות, אין שום דבר, הכל רק טוב,

טוב, טוב, טוב, טוב, טוב, טוב,

די, לא יכול.

יוצא החוצה, חוץ לחומה,

ואז מלאך המוות עושה חגיגה, לוקח אותו.

למה לא נותנים למלאך המוות לעבור שם? אין לו רשות.

וזה ארבע מאות שנה

היה קיים, ומעיד על זה שמואל הנביא, עד היום הזה. מה הוא עשה, אותו גוי?

חכמים נחלקו.

יש אומרים שהוא עשה את זה עם הפה, סימן להם ככה,

יש אומרים עם האצבע.

נראה להם עם האצבע, הנה, שמה.

אז תארו לכם, אם אדם עושה חסד עם כל ישראל,

בשביל שייכנסו לקיים את מצוות לא תחיה כל נשמה.

זוכה לכזה דבר בעולם הזה,

מה מגיע ליהודי לעולם הבא?

על מצווה שהוא מקיים ועושה את רצון השם.

פה הוא עשה את רצון מי?

רצון השומרים שהמתינו בחוץ.

הם לא יכולים להעניק לו שכר. מה הם העניקו לו? רק חיים.

אמרו לו אתה, נעשה איתך חסד, לא נהרוג אותך.

אנחנו קיבלנו חיים בחינם,

עוד בלי לעשות כלום.

הנה, אנחנו חיים.

ואם אנחנו עושים את מצוות השם,

לא מצווה של שומרים, מצוות השם, וואי וואי, מה מגיע לנו?

אפילו מצווה אחת.

ואם אנחנו עושים חסד,

ואם אנחנו מצילים יהודים,

וואי וואי וואי, מה מחכה לנו?

נחזור לזה.

מכל מקום, גם הוא היה בגזרה שלא תחיה כל נשמה,

אבל בגלל שהוא עשה את החסד הזה,

הוא ניצל, ובני משפחתו ולובל זרעו היה שמורת טבע

בעולם מעין עולם הבא גן עדן עלי אדמות סגור ומסוגר שמלאך המוות לא עובר סנחריב לא מבלבל נבוכדנצר לא מחריב ורק מתי שאתה רוצה למות לפי בחירה אתה יוצא החוצה ומת.

מדהים.

מדהים.

טוב,

דבר נוסף,

בין מצוות התורה יש מצווה להרוג את כל אנשי עיר הנידחת.

עיר הנידחת, עיר שכולם עובדי עבודה זרה והם לא רוצים להיות כפופים למצוות השם.

גם הגויים מצווים לא לעבוד עבודה זרה בשבע מצוות בני נוח.

אז כיוון שהם לא חוזרים בהם יש מצווה להורגם.

אבל מי שהורג כל כך הרבה אנשים הוא הופך להיות אכזר.

כי אם אדם כל הזמן הורג, הורג, הורג, הורג, כבר אין לו רגש לזה, הוא הופך להיות אכזר.

אז התורה מבטיחה,

אומר הקדוש ברוך הוא,

ונתן לך רחמים ברחמיך.

הקדוש ברוך הוא אומר,

אתם עושים את המצווה שלי לקיים את מצוותי,

מכיוון שאתם הולכים לקיים את המצווה שלי,

אתם בטבע תהפכו להיות אכזריים.

אני מבטיח לכם שאני אשנה את הטבע בחזרה,

למרות שאתם

הפכתם להיות אכזריים.

אני אשנה את הטבע בחזרה ואני אתן לך רחמים

ברחמיך, ואז אני אוכל לרחם עליך.

מה זה תלוי הא בהא?

למה הוא נתן לך רחמים ברחמיך?

הוא נתן לך רחמים.

יחזיר לך את הרחמים שתהיה רחמן ולא תהיה אכזר.

פתולוג,

בפעם הראשונה שהוא מטפל בגופה הוא מתעלף.

הוא לא יכול לראות דבר כזה.

אבל אחרי זה זה כמו לחתוך עופות, שניצלים.

היום אישה לוקחת עוף, תיק, תיק, תיק, תיק, מסדרת אותו,

אין לה בעיה עם זה.

אדם הופך להיות בטבע אכזר, כבר אין לו.

השם אומר, אני אתן לך רחמים. בשביל מה אני אתן לך רחמים?

בשביל שאני אוכל לרחם עליך. למה?

תשמעו טוב.

מי שלא מרחם,

הקדוש ברוך הוא לא מרחם עליו.

מי שלא מרחם,

אין רחמים עליו. אתה יכול להיות צדיק, אתה יכול להיות חסיד, אתה יכול להיות קדוש.

אתה יכול להיות רבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא.

ואם אין לך רחמים,

לא מרחמים עליך.

אדם שמתאכזר לבריות,

אדם שאין לו רחמים אפילו על בעלי חיים,

נסגר שער הרחמים כלפיו.

הגמרא מספרת על רבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא,

שבאו עליו ייסורים על ידי מעשה,

מסרו ממנו הייסורים על ידי מעשה.

מה היה המעשה שבגינו באו עליו ייסורים?

פעם אחת הלכו לשחוט עגלה,

והעגלה הלכה אליו ושמה את ראשה בחיקו.

אז הוא אמר לה, לכי,

לכך נוצרת.

את נוצרת לשחיטה,

אז לכי.

אמרו בשמיים, כיוון שהוא לא מרחם,

יבואו עליו ייסורים.

והוא קיבל ייסורים, 13 שנה,

כאב שיניים.

אתם יודעים מה זה כאב שיניים? של יומיים רצוף.

אין כדורים, אין הרגעה, אין שום דבר, אין עקירה.

אין.

13 שנה.

הייסורים שלו היו כל כך עזים,

שבגלל זה כל הנשים מישראל

שהיו מעוברות

לא הפילו.

וכל העקרות ילדו.

למה הוא לקח כאלה ייסורים שבצער של הצדיקים

אז מתכפר לאחרים?

13 שנה.

ואיך שרו ממנו הייסורים?

פעם אחת השפחה אצלו בבית טיטאה.

והיא טיטאה גם גורים בני חולדה.

אתם מכירים חולדות?

אנחנו רודפים אחריהם עם פטיש.

אז היא טיטאה אותם עם המתעתע.

אז הוא אמר לה, ורחמם על כל מעשיו?

אמרו בשמיים,

כיוון שם רחם, יסורו ייסורים.

שמעתם דבר כזה?

מי היה חולם?

אחד שקיבל ייסורים הולך לרב, מבקש ברכות, הולך לרופאים, הולך לכל...

נותנים לו זה, תעשה זה, תעשה זה, תעשה זה?

בסוף מה הייתה הבעיה? פעם אחת הוא אמר איזו מילה לא נכונה.

לכי, לכך נוצרת.

או אחד אומר לשני שקיבל מכה, מגיע לך, יופי שנפלת.

טוב שהפסדת, תלמד.

או כל מיני דברים כאלה שאמרו, מהבוקר עד הערב, מחנכים את כולם, מסדרים לכולם,

שופטים ודיינים.

מי יכול לחלום שזה יכול לגרום לייסורים כאלה איומים ונוראים?

ומה מסיר את זה?

אם אתה מרחם אפילו על בני חולדה,

לא יאומן.

עכשיו שתבינו,

מה שהוא קיבל 13 שנה זה לא עונש.

זה לא עונש.

למה זה לא עונש?

כי אם זה היה עונש,

הרי ביום כיפור הוא חזר בתשובה

על כל מה שהוא עשה כל השנה.

אז אם חוזרים בתשובה ב-100% מתבטלים כל הגזרות.

אז איך זה לא התבטל?

13 שנה הוא עשה תשובה, כל שנה.

ולשיטתו של רבי יום הכיפורים מכפר אפילו בלי תשובה.

עצם היום הקדוש, יום הכיפורים, מכפר.

אמנם לא נפסק להלכה כמותו,

אבל ודאי שהוא עשה תשובה.

אז איך זה לא הסיר ממנו את הייסורים?

כיוון שזה לא עונש, זו מציאות. מי שלא מרחם, לא מרחמים עליו.

כל המרחם על הבריות, מרחמים עליו מן השמיים.

מי שלא מרחם, לא מרחמים.

מידה כנגד מידה.

אז ברגע שהוא היה קצת אכזר כלפי העגלה ואמר לך, היא לשם כך נוצרת.

אמרו, אה, הוא לא מרחם.

הסירו לו את ההגנה שקוראים לה רחמים,

ואז נכנסו הייסורים.

ברגע שהוא ריחם, שם את המחסום, טינג!

הייסורים לא יכולים להיכנס יותר עוד פעם.

אז מי שרוצה לזכות בדין בראש השנה,

צריך לעשות חשבון נפש ולראות אם הוא מתאכזר לאנשים מסוימים, לא בצורה אכזרית לגמרי.

אבל אם הוא לא מרחם,

איך הוא יכול לבקש רחמים? לא יועין לו.

לא יועין לו רחמים.

אתה רוצה שיסורו ממך איסורים?

תתחיל לרחם.

וידונו אותך כמו שאתה.

מאן דקאפיד כף דין בהדה.

מי שמקפיד על אחרים, מקפידים עליו מן השמיים.

מי שמרחם, מרחמים עליו מן השמיים.

איפה ראינו את זה?

הגמרא מביאה עוד מעשה.

מעשה שגזרו תענית

בגלל בצורת,

לא ירדו גשמים.

רבי אליעזר הגדול ירד לפני התיבה להתפלל ולא נענה.

רבי עקיבא תלמידו ירד והתפלל ונענה.

יצאה בת קול מן השמיים ואמרה לא שזה גדול מזה אלא זה מעביר על מידותיו וזה לא מעביר על מידותיו.

מדהים.

רבי אליעזר הגדול עומד לפני הקדוש ברוך הוא בתפילה והוא ריבו

של רבי עקיבא ורבי עקיבא אמר על רבי אליעזר הגדול שהוא עם כל חוכמתו והכול

ביחס לחוכמתו של רבי אליעזר הוא ככלב הלוקק מן הים.

כמה אתה לוקח מהים? כמה כלב יכול לקחת מהים על ידי לקיקה?

כמה יכול?

הוא אומר ככה ככה הוא רק כל החוכמה שלו זה כמו מה שהוא לקח מהים.

רבי אליעזר הגדול זיהם אוקיינוס בחוכמת התורה ובידיעותיו והוא רק ככלב הלוקק מן הים. אתם מבינים מה מדברים?

רבי אליעזר הגדול עלה להתפלל לא נענה,

עלה תלמידו רבי עקיבא נענה ושלא נבין רבי עקיבא למי שלא יודע משה רבנו שעלה למרום הראה לו הקדוש ברוך הוא את רבי עקיבא

וכשהוא ראה את רבי עקיבא שהקדוש ברוך הוא

עושה תגים על קוץ של יוד שאל אותו למה זה אמר לו עתיד לעמוד עקיבא בן יוסף שידרוש טילי טילים של הלכות על קוצו של יוד

אמר לו משה רבנו ריבונו של עולם אם יש לך אחת כזה בעולם למה אתה נותן תורה על ידי תן תורה על ידו

זאת אומרת משה רבנו מבין שרבי עקיבא ראוי ליתן תורה לישראל

אז רבי עקיבא היה תלמידו של רבי אליעזר וכשהוא עלה להתפלל נענה

מה היה קורה דבר כזה אם היה בבית הכנסת אצלנו?

היו אומרים ראית?

הרב עלה להתפלל לא נענה,

התלמיד עלה להתפלל נענה

ולכן יצאה ישר בת קול ואמרה לא שזה גדול מזה

לא שניהם שווים במעלתם וגדולתם

אלא זה מעביר על מידותיו וזה לא מעביר על מידותיו מה זה?

זה יותר גרוע מה שאמרה בת קול

היא אמרה זה מעביר וזה לא מעביר על מידותיו

מסביר רבי ישראל מסלן זכר צדיק וקדוש ברכה מה ההסבר פה בגמרא

אז הוא אומר רבי אליעזר הגדול הוא היה מתלמידי בית שמאי

לעולם יהיה אדם ענוותן כהלל ולא קפדן

כבית שמאי

רבי אליעזר הגדול היה מתלמידי בית שמאי בבית שמאי היו קפדנים

ייקום הדין את ההר

אז אצלם זו הייתה שיטה

השיטה הייתה הקפדה

והם סברו שדרך התורה היא להקפיד

מגיע לך על פי הדין שלם

אז כשעלה רבי אליעזר לטבע להתפלא לא נענה למה מי שמקפיד מקפידים עליו זה לא יכול להיענות

עבר רבי עקיבא שהיה מתלמידי בית הלל שהם ותרנים וענוותנים כשעלה כיוון שהוא מעביר על מידותיו

אז העבירו על הגזירה בשמיים וביטלו את הבצורת

זאת אומרת הנה רבי אליעזר הגדול עם כל גדלותו בתורה

אבל אם השיטה שלו היא להקפיד ולא לוותר זה מחסום

ואם רבי עקיבא מוותר מעביר על מידותיו הוא פותח את המחסום אז יש רחמים גדולים

כשמשלחים את הציפור

כי קרה לפניך כאן ציפור בדרך

אז כתוב שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך

אתה משלח את האם

אתה חומל על האם

אתה יכול לקחת גם את האם אתה יכול לאכול עופות אתה יכול לאכול את הביצים שלהם אין בעיה כמו התרנגולת אצלכם בלול

לוקחים את התרנגולת האימא לוקחים את הביצים אוכלים הכל

התורה אומרת, אתה מגיע לציפור בדרך,

שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך.

אבל הציפור מטרפת בכנפיה ועולה למעלה ורוצה להתאבד.

יש שר של העופות שבא אצל הקדוש ברוך הוא ואומר לו, ריבונו של עולם,

הציפור רוצה להתאבד, לקחו לה את הבנים.

מתמלא הקדוש ברוך הוא רחמים עליה ועל כל העולם כולו.

כיוון שנמשך כבר רחמים למטה, נמשך על כולם, בזכות

כאן ציפור.

אז רואים דברים מדהימים.

התורה מלמדת אותנו מה הפעולות הקטנטנות, וזו המצווה הכי קלה בקלות שיש בתורה.

למה היא לא עולה ממון ולא טרחה, רק בדרך אם נקרא לך.

אתה מקיים מצווה שיש בה אריכות ימים מול מעני תב לך.

זאת אומרת,

אין מצווה בתורה שלא מיטיבה עם האדם, אין מצווה שלא מאריכה את ימיו.

אבל אם בן אדם עושה עבירות מנגד, אז יש משקל.

אם אדם לא מרחם, יש איסורים.

אם אדם לא עושה חסדים, הוא מפסיד.

אם אדם לא מכיר את האלוקים כמו שצריך,

הוא לא עולה במדרגות.

מכל מקום,

רואים פה כמה צריך לרחם.

בפרשיות האחרונות ראינו עוד כמה דברים.

בפרשת שופטים, פרשת כי תצא,

רואים מה ההתנהגות שדורשת התורה מאלה שיוצאים למלחמה.

קודם כל, מי ומי יוצאים למלחמה?

יוצאים למלחמה רק צדיקים.

איזה צדיקים? שאין בהם אחד

שהיה סח בין תפילה לתפילה.

יש תפילין של יד ויש תפילין של ראש,

והוא לא סח. אסור לדבר כששמים את התפילין של יד, הברכה שאומרים היא בשביל תפילה זו ותפילה זו.

ואם הוא סח ביניהם,

הוא מצריך ברכה נוספת שהיא ברכה שאינה נצרכת.

אז לכן אם הוא כבר סח,

הוא חוזר מהמלחמה, הוא לא יוצא למלחמה.

לא יוצא למלחמה.

אתה לא צדיק כבר בשביל לצאת למלחמה.

אתם שומעים מי יוצא למלחמה?

אדם הירא מעבירות שבידו,

פן יש בכם איש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו. ירא ממה?

רבי עקיבא אומר ירא מהחרב השלופה,

רבי יוסי הגלילי אומר ירא מעבירות שבידו. איזה עבירות יש לו?

סח בין תפילה לתפילה.

חוזר הביתה.

למה הוא מפחד שאולי עכשיו בגלל שיש מלחמה, בגלל העבירה הזאת הוא ימות?

אז הוא יכול למס את לבב אחיו, אומרים לו לך מותק,

לך,

לך הביתה.

זו הזדמנות לדבר איתו, להגיד לו תחזור בתשובה ותלך למלחמה.

עבירות בידו, יכול לשוב בתשובה,

לא מתעסקים עם זה עכשיו, לך הביתה, לך, לך.

מי יוצא למלחמה?

וואי וואי, רק צדיקים.

רק צדיקים.

והצדיקים האלה מקבלים דברי עדות ממשוח המלחמה,

שהיה לובש את בגדי הכהן הגדול והיה שואל באורים ותומים

האם לצאת למלחמה או לא, האם לנצח או לא, והאורים והתומים עונים לו מן השמיים מה יהיה התוצאות

ומה היה אומר לעם ישראל? שמע ישראל,

אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם,

אל ירח לבבכם,

כי אדוני אלוהיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויביכם, להושיע אתכם.

אל תפחדו, הקדוש ברוך הוא הולך איתנו ולפנינו ואנחנו ננצח במלחמה.

חכמים, זיכרונם לברכה, דרשו שמע ישראל.

ככה הוא היה אומר להם, שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה.

שמע ישראל, אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד,

כדאי שיושיע אתכם.

עם ישראל,

אפילו אם יש להם רק זכות של שמע ישראל, הם כבר ראויים לנצח במלחמה.

מצווה אחת אפילו,

קבלת עול מלכות שמיים.

זאת אומרת,

אפילו אלה שלא נזהרים בקיום מצוות התורה ולימודה, אם היה להם רק קריאת שמע,

כדאי כבר לקדוש ברוך הוא להושיע אתכם.

כשרחבה אמרה,

כי השם אלוקיכם הוא האלוקים בשמיים ממעל בארץ ומתחת,

מה היא זכתה?

נביאים שיצאו מחלציה.

פה אפילו זכות של שמע ישראל, שיהודי אומר,

יכולה להציל את עם ישראל במלחמה.

אז תארו לכם, אם פה הנהגה,

החילונית

הייתה אומרת שחובה, פקודת יום, פקודת מטכ״ל,

שכל החיילים חייבים להגיד שמע ישראל שחרית וערבית,

מה היה מצבנו?

אבל הערבים עושים את זה.

אללה וכבר.

מהבוקר עד הערב, אללה וכבר. יורים טיל קסאם, אללה וכבר.

שולחים אותו עם הקדוש ברוך הוא.

נכון.

בגלל שאתה נמצא שם ואומר שמע ישראל,

אז הם אומרים בשבילך את זה מהישיבה.

אתה אומר שרק החיילים הצדיקים צריכים ללכת.

נכון. הם יושבים בישיבה, לא הולכים. אם תבואו אתם לישיבה, אנחנו נצא.

אבל בגלל שאתם עריקים, בגלל שאתם עריקים מהישיבה ואתם ברחתם מהצבא של הקדוש ברוך הוא,

אז לכן אנחנו צריכים לעשות את העבודה במקומכם.

אם לא... או, בואו נראה. יאללה, קדימה.

אם מחר תבוא, אני אשלח אחד מהישיבה.

יאללה.

לא.

כן, אבל זו נקודה אחרת. זו נקודה אחרת.

אבל בכל אופן תדע,

כתוב ברך השם חילו ופועל ידיו תרצה.

אנחנו נקראים חילו של הקדוש ברוך הוא בעולם.

ממלכת כהנים וגוי קדוש.

אנחנו העם הנבחר.

חילו של הקדוש ברוך הוא.

גם כשיצאו למלחמה יצאו צדיקים. אבל כמה יצאו? אתה חושב שלקחו את כולם?

אין מניעה ביד השם לעזור ברב או במעט?

כשיצאו למלחמה נגד מדיין,

נגד מואב,

מה לקחו? אלף למטה.

אלף למטה. זה הכול. אלף למטה.

למה לא לקחת כמויות אדירות?

לא צריך. כשהמלחמה נעשית עם צדיקים לא צריך הרבה כוח אדם, כי השם יוצא לפניכם להילחם עמכם לכם ולהושיע אתכם.

הוא עושה את המלחמות. צדיקים מאמינים בזה.

החילונים לא מאמינים בזה.

הם מאמינים ב-F-15, 16,

בטילים, באוניות, בצוללות, בתחרווט,

ואנחנו רואים את התוצאות.

שחיזבאללה, שיש להם מעט מן המעט מה שיש לנו, עם אללה וכבר,

מצליחים יותר.

אז זאת אומרת, אם היינו מהפכים את זה והיינו אומרים אנחנו את שם השם והיינו אומרים שמע ישראל,

שמע ישראל,

מי יכול עלינו?

כבר בזכות הזאת היה מספיק.

אבל אנחנו לא,

אנחנו רק יודעים לדבר על התלמידים היחידים והבודדים בעולם כולו, מ-6 מיליארד.

נשארו לקדוש ברוך הוא כמה עשרות אלפים תלמידים,

שלומדים את התורה שלו,

ואיתם הוא משאיר את עם ישראל 3,300 שנה.

אם לא היו אלה, אתה לא היית פה לצעוק אפילו.

ודאי,

ודאי, בטח שלא.

למה?

אני אגיד לך למה. עוד לא נתת לי לסיים, אני אגיד לך למה.

תקשיב, רגע, סליחה, סליחה.

אני אגיד לך למה.

בוא תשמע את ההמשך.

אבל מצד שני דורש את התורה ממי שיוצא למלחמה,

להישמר מכל דבר רע.

אפילו מדברים קלי הערך לכאורה.

אדם יוצא למלחמה,

ופתאום, אתה יודע, הוא אכל הרבה, פגז קומפות,

מאמנות קרב,

והוא צריך להתפנות.

אז התורה אומרת שהוא צריך לצאת חוץ למחנה.

לא בתוך המחנה לעשות צרכים, אלא לצאת חוץ למחנה.

ועליו לחפור ולכסות את שיאתו.

שמעת כמו החתולים?

טרררן, טרררן.

צריך לכסות את שיאתו. שמעת?

לא בגלל היגיינה, לא היגיינה, לא שיבואו זבובים, לא.

חייב לכסות את שיאתו, ויתת תהיה על הזיניך. הוא צריך ללכת עם עת חפירה, מוכן,

שאם הוא יצטרך פתאום לעשות צרכים,

לצאת מהר מחוץ למחנה ולעשות ולכסות. לכסות. למה?

תשמע למה.

כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך.

לכן,

והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך.

אם אתה תשב

גלוי ותעשה מעשים כאלה, אתה מסלק את הקדוש ברוך הוא את השכינה.

אתה חייב לשמור על צניעות וקדושה בתוך המחנה מדבר שאתה מחויב.

אתה לא מלאך, אתה חייב מדי פעם להתפנות.

התורה אומרת, אם אתה לא תעשה כך ולא תכסה,

אחד שלא שמע לזה ולא כיסה,

מסלק את ההשגחה האלוקית ועלולים להפסיד במלחמה.

אז אם מוציאים בצבא שלנו לא את זה, אלא חיילות,

עם חיילים,

ביחד.

יש לך ערוות דבר יותר מזה ואתה רוצה שיהיה גם סיעתא דשמיא?

וואי וואי וואי. אז אתה רוצה שאנחנו נבוא לשם, על עני,

אבל תנקה את המחנה.

תנקה את המחנה,

תעשה אותו סטרילי, לא הגיינית,

על פי התורה ותראה איך מנהלים מלחמת קודש.

לא, הם לא מקפידים,

הם עבריינים שלא מקפידים על שום דבר.

אני מצטער שאכזבתי אותך. מי שלובש חלוק ארוך,

זה לא אומר שהוא שומר את מצוות התורה.

הם מוסרים ויש להם דין של רודפים.

הבנת? וכל היהדות החרדית הוקיעו אותם יותר ממך, לא צריך אותך בשביל זה.

ואל תתפוס את השוליים של החברה שהם קיצוניים ואנטי, אנטי הכול,

ותעשה מהם כאילו מודל לחיקוי או כאילו אנחנו הולכים בזה. לא מי שלובש כובע וחליפה הוא דתי.

לא.

מי שמקיים את מצוות התורה הוא דתי.

התורה קובעת מי דתי ומי לא, לא התלבושת.

כמו שלא כל מי שלובש חליפה הוא עורך דין. זהו, לא כל מי שהולך עם מכנסיים קצרים הוא ספורטאי,

אלא מה? צריך לדעת. התורה אומרת מה כן, מה לא. מישהו שולי, אז הוא שולי.

מישהו חיובי, הוא חיובי.

אבל מה לעשות שעם ישראל התקיים בלי צבא חילוני במשך 3,300 שנה? מה לעשות?

זה לא כל כך מפרגן לקצונה הבכירה היום,

אבל יהושע בן נון היה מצביא יותר טוב מכל אלה שאנחנו מכירים, נכון?

הוא ניצח 31 מלכים,

והוא היה בסך הכל ראש ישיבה בגיל,

כשהוא קיבל את הפיקוד אז הוא היה בן 96. ב-14 שנה כבשו את הארץ, שבע שנים ושבע שנים חילקו, והוא נפטר בן 110. אז היה לנו, אתה שומע? ראש ישיבה בן 96 שהנהיג את עם ישראל למלחמות בישראל נגד 31 מלכים.

ככה עם ישראל התנהג, מי זה חשמונאי ובניו?

מתתיהו, כהן, כהן ממשפחת הכוהנים עם זקן ארוך,

שהחליט עם חמישה בנים שלו להילחם נגד יוון.

תראה לי היום שברק, אודי,

יגיד לבני משפחתו, יאללה, הולכים נגד איראן.

אנחנו, חמישיה.

איזה יגיד? יגידו שום חפף.

אברהם אבינו יוצא למלחמה נגד ארבעה מלכים שניצחו את החמישה מלכים.

עם מי הוא יוצא למלחמה? עם דמשק אליעזר.

הוא ודמשק אליעזר הולכים. אתה בא? אומר לו, בטח.

לאן? להילחם. עם מי? ארבעה מלכים. למה? מה קרה היום על הבוקר?

הם חטפו את לוט.

לוט בשבי, אני הולך לשחרר אותו.

השבויים שלנו כבר 22 שנה, 24 שנה,

אהרן ערד, לא יודעים איפה הוא בכלל.

שבויים מהבוקר עד הערב, לוקחים כל פעם מישהו,

משא ומתן, מסג'דדתי, ופפפפפה, כל ה... מה זה?

אברהם אמר, בלי אולמרט, בלי קבינט, בלי בתיר.

דמשק, אתה בא?

יאללה, הולכים.

נו, איך נלחמים עם ארבעה מלכים, עם חרבות וכידונים?

בכל עם כזה לפחות היו מאות אלפים חיילים.

איך שניים מנצחים?

אתם יודעים איך הם ניצחו?

אברהם אבינו לקח חול,

חול. אתם מכירים את החול בגן שהילדים זורקים בארגז? חול.

אברהם הרים חול וזרק עליהם,

וזה הפך להיות כידונים וחרבות,

והרג אותם

ושחרר את לוט.

יכול להיות דבר כזה, או זו אגדה עממית?

אני אגיד לכם,

אני לא הבנתי, ידעתי שזה אמת. אין לי מה שהתורה אמרה,

מאה אחוז בשבילי, גם אם אני לא מבין.

גם אם אני לא מבין.

אבל יום אחד הקדוש ברוך הוא הער את עיניי והסביר לי איך אפשר להיות שחול יכול להרוג כל כך הרבה אנשים.

כשראיתי את ההוריקן הבנתי.

מה זה הוריקן? חול וונטילטור של הקדוש ברוך הוא.

מה זה?

אתה זורק קצת חול באוויר, השם מפעיל את הוונטה, 320 קמ״ש,

לוקח ערים, בניינים, משאיות, מעיף את כולם. מי עשה את זה?

הקדוש ברוך הוא עם מה? עם ונטילטור, ואקום.

אוף!

ככה, אתה רק צריך לספק קצת חול ועוד רוב. הקדוש ברוך הוא עושה את העבודה.

יש לקדוש ברוך הוא בעיה?

אברהם אמר, אני נלחם מלחמות, בחייאת, מה אתה חושב, אני אודי?

אני נלחם מלחמות?

אני עושה את רצון השם. יש שבוי? יש פדיון שבויים?

אני הולך להציל אותו.

איך אני עושה? לא יודע.

חול יש? זורק חול.

שהשם יעשה את ההמשך. אני עשיתי את ההתחלה?

שהשם יעשה את ההמשך.

אברהם זרק חול.

חזקיה המלך,

חזקיה המלך, שהיה מלך צדיק, היה ראוי להיות משיח,

ונבוכדנצר היה ראוי להיות גוג ומגוג.

חזקיה המלך, בכלל לא הייתה לו אפשרות כלום לעשות. סנחריב,

סנחריב הקיף את ירושלים עם כל צבאות עולם, בא להילחם,

וכשהוא בא להילחם, חזקיה לא היה לו אפילו אלפיים אלפיים רוכבים אלפיים רוכבים להעמיד

על אלפיים סוסים שסנחריב תורם לו.

שיהיה פייר פייט קצת, תאמין, שיהיה אקשן.

אין לו.

למה?

כי חזקיה המלך נעץ חרב בבית המדרש ואמר,

כל מי שלא ייכנס וילמד בבית המדרש יידקר בחרב. כפייה דתית.

כפייה דתית עם חרבות.

תוך שלוש שנים כל עם ישראל ידעו את התורה.

כשהגיע סנחריב עם כל צבאותיו והקיף את ירושלים לחריבה,

אמר חזקיה המלך לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

אתה כתבת בתורה,

אם בחוקותיי תלכו

ושכבתם ואין מחריד

וחרב לא תעבור בארציכם. הבטחת?

אני קיימתי את התנאי,

אם בחוקותיי תלכו.

דאגתי שכל ישראל הולכים בחוקותיך.

אז אני את שני עשיתי. עכשיו קיים אתה את שלך.

ושכבתם ואין מחריד.

לילה טוב, הקדוש ברוך הוא, אני הולך לישון.

אתה תדאג לכל.

בלילה ההוא הקדוש ברוך הוא אומר לגבריאל המלאך,

גבריאל, מה התוכנית למחר?

אמר לו, אני יורד לברך את האילנות.

אמר לו, על הדרך פשוט מגלך על מחנה סנחרים.

יורד גבריאל המלאך,

135,000 ראשי גייסות מתים באבחת מגל.

מיליונים זה 370 מיליון.

כל צבאות העולם מקיפים את ירושלים. ירושלים שמועה היה בכל העולם כולו. ידעו ירושלים, ירושלים, ירושלים. כולם היו נשואים בעיניהם לירושלים, והם חשבו שזו העיר המבוצרת, החומה הסינית. שמעתם?

ירושלים, חומות סביב לה.

באו עם צבאות עולם, והכבוד הכי גדול של המלאכים בעולם היה לכבוש את ירושלים.

אבל מה עשה הקדוש ברוך הוא? נפנף את כולם.

בלי אפילו חול. בלי חול.

בלי חול.

זאת אומרת,

מלחמות ישראל במשך כל הדורות היו מלחמות ניסיות.

כשעשינו את רצון השם, השם הלך לפנינו.

ומי שמכיר את הקלטות שלי מלפני שנים רבות,

אז התחלנו שששת הימים הייתה השגחה גדולה, וראינו איך בשישה ימים מביסים שבע, שבע מדינות ערב.

איך מקרקעים תוך ארבע שעות 400 מטוסים שלהן.

ואיך לוקחים מלחמה שלא ידענו, הכינו בתי-קברות.

הכינו בתי-קברות. גנים ציבוריים היו מוכנים למתים שיהיו מהמלחמה הזאת.

אבל אחרי ששת הימים, מה קרה?

כוחי ועוצם ידי התחילה הגאווה הישראלית, יא וואי וואי, יא וואי וואי.

אז למלחמת יום כיפור חיכו לנו הפתעות.

לא שיבחנו את השם,

לא אמרנו הקדוש ברוך הוא ניצח את המלחמה, אנחנו.

אז היה לנו קו בר לב,

שמעתם עליו? קו בר לב,

שהיו צריכים להדליק את הסואץ עם גפרור.

טוס!

והסואץ דולק, אבל הגפרור נרתף.

והמצרים צלחו את התעלה,

והיה המחדל של יום הכיפורים.

אז הקדוש ברוך הוא הראה שביום הכיפורים, ביום הדין, במקום לכפר עלינו, הוא דן אותנו.

ומאז אנחנו רק מידרדרים במלחמות,

עד שפעם ראשונה הפסדנו במלחמה מול החיזבאללה.

הפסדנו!

אבל יש לנו מזל שיש את אולמרט, שאמר, ניצחנו!

אחרת היינו מפסידים.

טוב שיש מישהו שאומר, לפחות ניצחנו, בשביל ההרגשה, בשביל המורל.

מה יהיה במלחמה הבאה,

זאת שצפויה בקרוב עם סוריה והסביבה?

אז אני חושב שעוד לפני שנתחיל הוא כבר יגיד,

זהו, הם גמורים, אבודים, אבודים.

אבודים.

אם אנחנו היינו הולכים בדרכי התורה, קטן עלינו.

אבל הם עושים לנו בית ספר, הם משתמשים בנשק שלנו.

מה הנשק שלנו?

כתוב, הקול קול יעקב, והידיים ידי עשיו.

אנחנו הכוח שלנו בקולנו, בתפילה שלנו, בתורה שלנו.

זה הכוח, הקב'-הוא אומר, תעשו את שלי, אני אעשה את שלי.

אתם תעשו את שלי, מה שאני מבקש,

אני אעשה מה שאני צריך, אל תדאגו.

אני אבא שלכם, אני שומר, אבינו מלכנו, אני שומר עליכם.

אבא שומר על הילדים, אבל מה?

מתי? הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל,

אם אתם עושים מה שאני מבקש.

אבל אם אתם מזלזלים בי,

לא מאמינים בי, אתם חושבים שאתם, בעלי בתים,

אתם תיקחו סוללת פטריוט,

שהפטריוטיזם הישראלי יתחלף לפטריוט אמריקני.

שלא הצלחנו לפגוע בטיל אחד ששלח סדאם חוסיין המדנדל

לא הצלחנו.

בסעודים כן הצליחו.

כל פטריוט שהם שלחו הפיל את הטילים של סדאם.

חוץ מהטיל האחרון שנפל בסעודיה עברה כארבעים חיילים אמריקאים,

לראות לנו מה היה קורה עם 39 טילים ששיגרו אלינו ללב האוכלוסייה הישראלית,

מה היה קורה אם כל אחד היה לוקח רק ארבעים.

ופה מה היה?

עכשיו במלחמת הצפון הזאת עם החזבאללה, מאות על הבוקר, שלוש מאות מנה,

מנה.

נסראללה שולח שלוש מאות לצפון, כל יום שלוש מאות, שלוש מאות.

ואנחנו מעצמת על.

שי, מה זה? זה נפיחות.

לא מסוגלים לעשות שום דבר.

שום דבר.

בוועדת וינוגרד עוד לא אמרה הכל.

וגם כשהיא תגיד, היא לא תגיד הכל, כי אם היא תגיד הכל אז האויב ידע, יא וי ואי, אפשר להיכנס לפה עם קלאס.

אבל אנחנו הרגשנו, תארו לכם שהייתם שומעים היום

שלונדון הותקפה בשלוש מאות טילים.

מה היה קורה?

מלחמת עולם.

תארו לכם,

שני מטוסים,

רק בתאומים,

יצאה אמריקה למלחמה נגד

שליש מהעולם.

הכריזה מי זה מדינות הרשע,

והתחילה אפגניסטן ועיראק, והם בדרך עוד, כן? הם מתכוונים כאילו.

אבל רואים שכל אמריקה הגדולה,

עם כל הכוח והתעצומות, ועם כל הביון, ועם כל הלוויינים,

וכמה חיזבאללהואים ואלקהאידים כאלה,

מצליחים, אתה מבין, מעצמה גדולה לנפנף. למה?

מי עומד בראש?

אחד, קוראים לו בן לאדן,

במערה עם קלצ'ניקו,

עושה קלטות,

שולח להם,

נותן להם לעבוד שעות נוספות,

מוריד את הדולר, מעלה את הבורסה, לוקח את הכסף,

עושה מה הוא רוצה.

מחפשים אותו כל העולם,

שום דבר, לא מוצאים אותו.

בן אדם.

הוא מאמין בכוח הזרוע? לא. הוא אומר, אללה הוא אכבר,

אללה הוא אכבר.

אני לא צריך כוח, אני אקח את הטייסים של אמריקה,

אני אכוון את המטוסים שלהם ישר לבניינים,

אני אקח את הכסף מהבורסה שלהם,

אני לא עם הכוח שלהם אני אנצח.

שמעתם? בן אדם אחד.

בן אדם אחד.

מה, זה לא יאומן?

מי שמע דבר כזה?

הקב' ברוך הוא מראה, העולם עבר לפאזה אחרת. המאמינים מנצחים,

הכופרים מפסידים.

פאזה אחרת.

אתם רוצים לנצח?

שמע ישראל!

השם אלוקינו.

השם אחד הוא אלוקינו.

הוא לא שלהם, שלנו, אלוקינו.

השם אחד.

אבל אם השארנו אותו להם,

ואנחנו מאמינים באודי,

אז זה הבעיה שלנו.

לכן צריך לדעת.

התורה אומרת, תשמע, אתה רוצה לצאת למלחמה, אתה צריך להיות צדיק. אתה צריך להיות צדיק ואתה צריך לשמור.

אבל התורה אומרת עוד דבר.

היא אומרת שעם כל זה,

שאנחנו נשמור על הצלם אלוקים שלנו גם כשיוצאים למלחמה,

יכול להיות מצב שאתה תשווה בשבי שבויה,

גויה,

וראית בשביה אשת יפת תואר,

ואתה תתלהב מהיופי של הגויה, ותרצה לקחת אותה לאישה.

וואי וואי וואי, רגע,

עד עכשיו שיבחנו צדיקים ואפילו לא מדבר.

איך זה?

אומרת התורה, כן.

תדע,

כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו.

אז תדע לך, אני מזהירה אותך,

אפילו אם תשמור את הכול ותהיה צדיק בכול, אתה עדיין צריך להיזהר מיצר הרע. יצר הרע יכול להביא אותך שבמקום שתראה את הניסים וההשגחה של הקדוש ברוך הוא במלחמה שהוא מנצח את האויבים,

אתה עלול לנהות אחרי היופי החיצוני של אישה גויה,

שבויה, ולחשוק בה, לקחת אותה לאישה.

אז התורה עוזרת לך גם אם אתה הגעת למצב כזה שהיצר הכניס לך בולמוס כזה.

אומרת, תיקח אותה אל ביתך,

תעשה לה קרחת,

שיתגדל ציפורניים,

תהיה עם שמלת שביה, אל תחליף לה בגדים,

ושתהיה עם שמלה של שביה,

תיתן לה לבכות חודש ימים על אביה ואימה שהדמעות ככה יכערו אותה,

ואתה נכנס ויוצא כל הזמן ורואה אותה כעורה בשביל שלא תרצה אותה.

ואם בסוף בסוף גם תרצה אותה,

תדע לך,

תדע לך שאחר כך יצא ממכם בן סורר ומורה.

למה? כי אתה נהית אחרי היופי החיצוני.

כתוב,

שקר החן והבל היופי,

אישה יראת השם היא תתהלל,

אומר הגאון מווילנה.

שקר החן.

למה חן זה שקר?

כי מה שלא מוצא חן בעיניך יכול למצוא חן בעיני השני.

אז אל תחשוב שאם זה לא נושא חן בעיניך,

אז בעיני השני לא. חן מקום על יושביו. יש אדם יושב אפילו במקום מסוים שהוא לא נראה כל כך טוב,

ודווקא את המקום הזה הוא אוהב.

חן מקום על יושביו.

חן אישה על בעלה.

יש אחד רואה אותה, הוא לא רואה שיש לה חן.

לחן זה שקר.

חן זה לא דבר אבסולוטי.

לחן זה שקר.

בהבל היופי,

יופי זה לא שקר, יופי זה יופי.

יופי זה אמת.

אישה יפה היא אישה יפה.

אבל זה הבל.

למה זה הבל?

כי זה רק מראה אסתטי חיצוני.

היא תתבגר, תהיה מלאה קמטים. מאיפה היופי?

היופי התכמת.

עזב אל היופי.

אישה יראת השם היא תתהלל.

יראת השם זה דבר פנימי,

ודבר פנימי הוא דבר אמיתי.

לכן יראת השם היא תתהלל.

ההילולים היחידים שיכולה לקבל אישה או גבר זה על הפנימיות שלהם.

אם הפנימיות שלהם היא יראת שמיים, אשריהם.

כיוון שזה נהה אחרי מראה עיניו,

אז לכן הוא יקבל גם כן בן שיש לו תאוות, בן סורר ומורה,

שאוכל בשר ושותה יין והולך אחר תאוותיו.

אז התורה מזהירה ואומרת, תראה איך אתה יכול להתהפך, אתה יכול להיות צדיק,

אתה יכול ליפול ככה, אתה יכול לעשות ככה, אתה צריך שמירה ככה, אתה צריך ככה. למה?

בפרשיות האלה תמיד נופלות בחודש אלול.

שופטים כי תצא, למה?

בשביל שנראה אנחנו,

לפני יום הדין ראש השנה,

שנראה כמה תהפוכות יכולות להיות בנו

ונשמע למה שהתורה אומרת, ללכת בדרכיה,

ואם נעשה כן,

הקדוש ברוך הוא אומר, הוא ילך לפנינו, ינצח מלחמותינו,

יושיע אותנו.

הכול, לא נצטרך לדאוג לשום דבר,

כי הקדוש ברוך הוא מנהל את עולמו, כמו שאמרה, רחב,

כי השם אלוקיכם

הוא האלוקים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת,

אין עוד.

אז אם יש לנו דבר כזה, איך אנחנו מפספסים?

ועוד דבר תזכרו, צריך להתמלא ברחמים.

אם נתמלא ברחמים,

ירחמו עלינו.

כי מי שמרחם על הבריות, מרחמים עליו.

ועכשיו יש לי עצה,

לפני שנעבור לשאלות ותשובות,

איך אנחנו נזכה, בעזרת השם, בראש השנה הקרוב לחיים טובים,

מוצלחים ובריאים.

איך?

יש נוסחה.

יהודים יקרים, שימו לב.

אם הגוי

שראה בפיו או באצבעו,

איפה מבוא העיר להיכנס

ועשה חסד עם ישראל, זכה להקים את העיר לוז.

תחשבו רגע.

אם יהודי

מראה באצבעו או בפיו

ליהודי אחר,

מהי הדרך להגיע לגן עדן?

מסחרו.

אם גוי

הראה באצבע

איך נכנסים לעיר בשביל להרוג את התושבים,

זכה לעיר לוז,

אם בן אדם מראה לי יהודי

מה הדרך לזכות בגן עדן?

מסחרו.

תראי מה השכר של מי שארגן פה את ההרצאה?

אין לכם מושג אפילו.

יושבים מאות אנשים,

שומעים דברי תורה,

תכפילו את הזמן, כפול האנשים,

זה השכר שלו בעניין לימוד תורה.

מה ההשלכות שיצאו מהערב? הקול שלו.

עכשיו באינטרנט רואים אותנו, אלפים, בשידור חי לכל העולם.

מה השכר שלו? לאין שיעור. יצאו מזה קלטות, יצא מזה DVD,

יראו את זה ממחר בשידור חוזר, וזה תמיד יהיה קיים.

זה לנצח נצחים מה שהוא עשה בפעולה אחת.

מי שבא לפה ואמר לחבר שלו, אתה בא הערב?

הערב יש הרצאה, אתה בא?

והביא עוד אחד, וואי וואי וואי איזה זכויות שלו. הראה לו את הדרך לגן עדן.

עכשיו אני שואל אתכם שאלה.

אם אפשר היה להשקיע שקל וחצי ולזכות בזכות כמו של העיר לוז,

הייתם משקיעים שקל וחצי בשביל לזכות שיהיה לכם עיר לוז?

מה יותר טוב, העיר לוז או גן עדן?

גן עדן. גן עדן, נכון?

קיבלו זה אחרי כמה זמן, כבר קצה דעתם, יצאו ואמרו חלאס, לא רוצה לחיות.

אבל בגן עדן אין מצב כזה שאנשים לא רוצים לחיות. הפוך, יש אשתו קיקוד וקירבה לה' כל הזמן, כל הזמן,

לאין שיעור ואין גבול.

אז ודאי שאם היינו יכולים להקים גן עדן עם זה,

על אחת כמה וכמה, יש לי עצה.

תשמעו, אבל היא עולה קצת כסף, שקל וחצי.

שקל וחצי. אני מקווה שיהיה לכם.

אם לא תעשו הלוואה בבנק, משכנתה.

שקל וחצי.

שקל וחצי ביום, תקשיבו טוב, שקל וחצי ביום.

כל יום, כמה זה בערך בחודש? 50 שקלים.

50 שקלים.

אם תתמידו במצווה זו 20 חודש,

אז אחרי שנה ושמונה חודשים,

תרמתם 1,000 שקל במשך שנה ושמונה חודשים.

שקל וחצי, שקל וחצי, שקל וחצי. תרמתם 1,000 שקל.

מה תקבלו היום, היום,

בתמורה לזה?

100 דיסקים DVD. 100 דיסקים DVD,

שבכוח של כל אחד להחזיר משפחות בתשובה.

זה להשקיע שקל וחצי בשביל להראות את הדרך לגן עדן למשפחות יהודיות.

אתם מבינים מה גודל השכר אם יהודי, תקשיבו, אם יהודי רק בעקבות ה-DVD יגיד, שמע ישראל רק,

כבר אנחנו ראויים לנצח במלחמה.

ואם הוא יקיים מצוות ממש, ואם הוא יחזור בתשובה, ואם בניו וילדיו,

כל הדורות שייצאו מהם, שלך.

מה השקעת? שקל וחצי. מאיפה יש לך כסף שקל וחצי?

מכספי מעשר.

אם אתה מרוויח 200 שקל

ביום

20 שקל לפחות אתה צריך לתת מעשר?

לא 20, שקל וחצי רק.

מחיר של לבניה.

אתה מוכן לוותר על לבניה? על ארטיק?

מוכן בשביל שיהודי יזכה לגן עדן?

זו ההצעה לפני ראש השנה.

ואז אתה הופך להיות מרחם על הבריות,

כי אתה רוצה שגם הם יהיו בגן עדן.

ואמרנו, מי שמרחם על הבריות, מרחמים עליו מן השמיים.

ודבר שני,

אם אתה מרחם על הבריות,

ואתה עושה גם חסד כמו אותו שומר גוי,

ואתה גם מכיר שיש ה' אלוקים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת כמו רחב,

וואי וואי וואי איזה זכויות יש לך לפני ראש השנה?

בשקל וחצי. מאה DVD שיחולקו

לאנשים רחוקים, שיתקרבו לאביהם שבשמיים ויכירו אותו.

זה, אני אומר לכם,

כרטיס כניסה

לראש השנה ליום הדין,

להיכתב ולחתם בספרם של צדיקים גמורים לאלתר.

ושבזכות זה ובעזרת זה יהיה לכם שנה טובה ומבורכת.

כן, שאלה ראשונה למי?

אני מבקש רק שאלות עכשיו. יש לך שאלה?

תן לו שם מיקרופון.

כן.

ככה, יש לי כמה שאלות. כמה שאלות, כן.

אתה דיברת על זה שבגלל שהחיילים שלנו לא צדיקים אנחנו כביכול לא מנצחים במלחמות. לא אמרתי דבר כזה, אתה אמרת את זה עכשיו.

אני שמעתי ממך אומר את זה.

מי שמע שאני אמרתי שהחיילים שלנו לא צדיקים?

הנה הצדיק, מחיל צבא ה'. אתה שרתת בצבא בכלל? אתה יכול להראות לי פנקס מילואים?

אני בטוח שלא שרתת בצבא.

נכון?

נכון?

מותר לי לחשוב כמו שאתה חושב עלינו? תראה לי פנקס מילואים.

אין לך...

הבנתי. עכשיו... טוב, ככה.

אני שמעתי אותך אומר את זה, בסדר. אנחנו יכולים להחזיר את הסרט. אין בעיה, אז תחזיר את הסרט אם אתה יכול. כן, יכול. אז תחזיר. בשידור חוזר, תראה את זה באינטרנט.

טוב, ככה.

ניצחנו בכל המלחמות שהיו עד היום.

מי זה ניצחנו?

עם ישראל.

עם ישראל ניצח, הבנתי.

ניצחנו בכל המלחמות שהיו עד היום, לא כולל המלחמה האחרונה, שעליה יש ספק.

עכשיו, במלחמה האחרונה נהרגו הרבה שומרי מצוות, שומרי שבת,

כאלה שבאמת, מה שאמרת לגבי התפילין,

שאם היה הפסק דיבור, אז אני מניח שהרבה מהם גם לא היה להם את הפסק הדיבור.

לא, אני מניח את זה, אני לא בטוח.

אתה כנראה שכחת שאמרתי שאם המחנה לא קדוש, אז הקדוש ברוך הוא שם מאחריך. כנראה זה לא שמעת.

את זה שמעתי מצוין,

אבל תמיד אפשר להגיד שהמחנה ככה, והמחנה ככה, והמחנה ככה. תמיד אפשר להגיד גם מה שאתה אומר. אפשר להגיד גם שניצחנו בכל המלחמות, כמו אולמרט, אין בעיה.

לא. להגיד אפשר.

השאלה, מה התורה אומרת?

התורה אומרת שאם עם ישראל יהיו קדושים וצדיקים ויצאו למלחמה בשם השם,

ויעשו את זה כמו שצריך,

לא ייפלו חללים כמו שלא נפלו ברוב מלחמות ישראל, כשיצאו למלחמה,

עיין בתנ״ך.

מה שהתורה אומרת זה ברור,

אבל אתה דיברת הרבה פעמים על סברות.

סברות? מה זה סברות?

אם נעשה כך וכך וכך, אם החיילים של היום יהיו כך וכך וכך,

אם המחנה יהיה כך וכך וכך, אז.

זה לא סברה. תקרא את התנ״ך אתה ותקריא לי אתה.

אני קראתי, אמנם אני לא בקיא. אם קראת, זה מה שכתוב. לא בקיא כמו הרבה אנשים פה, אבל לא משנה. אז אני רק הקראתי, זה הכול.

אז זה לא סברות.

אני אומר, סברות כי אתה אומר אם ואם ואם ואם. לא אני אומר, אם בחוקותיי תלכו שלך, זה השם אמר,

לא אני.

אני לא יודע לקרוא, תקרא אתה.

אם בחוקותיי תלכו. תמיד אפשר... אני, לא אני, התנ״ך. תמיד אפשר, לא אמרתי אתה. תמיד אפשר להגיד, בגלל שמישהו עשה כך וכך וכך, בגלל שמישהו... לא תמיד אפשר, זה ברור שאם קרה כך וכך, זה בגלל שלא קיימו את כך וכך. אז זה ברור, אז תמיד יש. וגם אם כולם יהיו צדיקים...

לא, אם כולם היו צדיקים, כתוב שלא היה כך וכך. כתוב שניצלו כולם. שנייה, אם כולם היו צדיקים חוץ מאיזה אחד שכביכול סורר, נכון.

נכון, כמו עם יאיר בן-מנשה, שבמלחמת העי הוא לקח בחרם, לקח משם אדרת שנער, מה שהשם ציווה שלו, ואכן הוא מת במלחמה.

ועשו על-פי אורים ותומים, ויצא שהוא היה היחיד שסטה מדברי השם,

והוא נהרג במלחמה, נכון? אם אתה כבר מדבר על מלחמת העי,

אז יש גם את העניין הזה שאתה אומר שאפשר שיהיו מעט אנשים נגד הרבה. נכון. יפה.

במלחמת העי, אותו הדבר, במלחמת העייה הראשונה, באו 3,000 אנשים.

אחרי שישראל הפסידו במלחמה,

מה אמרו האנשים שבאו להירגל, האנשים שבאו לבדוק? אמרו שצריך,

בגלל שזלזלו בעיץ, צריך להוסיף עוד אנשים, ובמקום 3,000 אנשים הוסיפו 30,

שמו 30,000 במקום, ועשו מארב מכאן ומארב משם. אדוני, כשלא הולכים בדרך השם, גם אם תעצים את הכוח אתה תפסיד.

וגם כשהיה מעשה פילגש בגבעה,

מתו 70,000 מבני ישראל בלי מלחמות עם אויבים, בינם לבין עצמם.

אם לא הולכים בדרכי השם,

מקבלים מכות. זה לא משנה באיזה צבא. ההוא, ההם, ההוא, ההיא, אין.

זה מה שהשם קבע.

ואם אתה לא יודע למצוא את הפתרון,

אז זה בגלל שאנחנו כל כך מרובים בעבירות,

אז ממנה אנחנו לא יכולים לבדוק. אבל כשהיו בזמנם

רק בודדים שחטאו,

ניתן היה לברר על פי אורים ותומים,

והתנ״ך אומר לנו בדיוק מי חטא ועל מה.

ניתן לברר לגבי, ניתן לברר עם אורים ותומים, ובכל זאת,

אלו את האנשים. בוא, בוא, אני שואל אותך שאלה, בוא נקצר. אפשר? בוא נקצר העניין. יש לי עוד שאלות, אבל... אתה מאמין בתורה?

כן.

אתה מאמין שמה שהשם אומר זה נכון?

כן.

אתה מאמין שאם לא עושים את רצונו אז הוא אומר שמה שיפלו חללים זה נכון?

נכון, אבל, כן או לא? נכון, נכון. רגע, כן או לא? נכון, אבל קשה לי עם אנשים שמנסים לפרש את מה שהשם אומר. אני לא אפרש כלום. אתה אמרת עכשיו, לא אני. שאלתי אותך. אני מאמין במה שהשם אומר. אז לכן שאלתי אותך.

אז אני עונה לך שכן, אבל אני לא, די. אז עכשיו, אם אתה אומר שכן, אני שואל אותך, יש אנשים שהם לא שומרים תורה ומצוות?

יש. וגם היו אנשים שלא שמרו תורה ומצוות. אז מה אמר השם? שאם המחנה לא יהיה קדוש אז יפלו או לא?

יפלו אבל זה, מי אמר את זה? מה שאתה אומר זה, מי אמר את זה?

אמרו את זה בתנ״ך.

מי זה אמרו בתנ״ך? אמרתם שאתה אמרתי לו, השם עשה את זה למשה, השם עשה את זה לנביאים, אל תספר את כל מה שאתה יודע מה קרה, אני שואל שאלה, אני לא מספר לך, אני מספר לאנשים פה שישמעו, אני שואל שאלה, הם יודעים יותר טוב ממך, אני מאמין לך, רק אני שואל שאלה,

אתה אמרת בעצמך עכשיו את מה שאמרתי קודם. נו. רק אתה אמרת. נכון. למה? כי שאלתי אותך. אמרתי, אמרתי, שאלת אותי, אז אתה אומר, אתה אומר, לא אני אומר. כבוד הרב, כבוד הרב, אני אגיד לך מה בדיוק. אותו תנ״ך, אותה תורה אומרת לי ולך הכול.

גם אם ניתן לגוי שיקרא מה כתוב בתורה, הוא יגיד כמו שאמרתי. זה מה שכתוב. סליחה, סליחה, על התנ״ך אין לי שום ספק. יש לך. אין לי שום ספק, כי אתה אומר שאני אומר, כי לא אומר. אבל לגבי הפירושים של התנ״ך,

אבל לגבי הפירושים של הטנחים, אין פירושים, אתה אמרת בדיוק כמוני. סליחה, אתה בהתחלת ההרצאה שלך דיברת על רבי עקיבא ועל רבי יוסף הגלילי אם אני לא טועה. רבי אליעזר. רבי אליעזר הגלילי. לא, לא רבי אליעזר. לגבי ירא ורחל הלבב, רבי יוסי הגלילי. רבי יוסי הגלילי, רבי יוסי הגלילי.

דיברת עליהם,

וגם ביניהם הייתה מחלוקת, כמו שאמרת. רבי עקיבא אומר שירא ואח הלבב זה אחד שפוחד באמת להילחם,

לא בגלל הסיבה של החטא, ורבי יוסי הגלילי אומר שזה בגלל שהוא פוחד מהחטא. אז זה לא אני אמרתי שיש מחלוקת,

יש מחלוקת ידועה. זה מחלוקת? יש מחלוקת ידועה, אבל רבי עקיבא, אז מה זה? אז אתה לא מבין בכלל. אז מה זה? בוא תסביר לי מה זה. תסביר לי. בסוף תשמע את ההסברים שלי ותגיד שאני מהמפרשים,

ואתה לא מקבל דברי המפרשים. אז איך תבין?

אם אני אפרש עכשיו, תהיה בעיה, אתה תוכל להגיד, בוא'נה, אתה פירשת.

אני אגיד לך, אתה אמרת על רבי עקיבא ועל רבי יוסף גביר, לא אני אמרתי על זה. שמעתי, אני יודע מה עברתי. יפה, אני גם שמעתי, ואני גם הבנתי ששני הדברים שלהם שונים. מה אני אעשה אם אני אגיד לך תשובה ואז תגיד, כן, אבל אתה פירשת עכשיו את דבריהם?

אבל רגע, סליחה. כן או לא? מה תעשה אם אני אענה לך? מה תעשה? תענה לי. אני אנסה להבין, ואם אני, מה להבין? מי אתה בכלל שתבין? אתה שואל אותי כי אתה לא יודע. אני כלום, אני אפס, אני רואה שום דבר. בגלל זה אני שואל אותך. אתה שואל אותי כי אתה לא יודע, ואחרי זה אתה רוצה להגיד אם אני יודע או לא.

לא, אני לא רוצה להגיד לך אם אתה יודע, אני אומר שהדברים האלה לא מובנים לי ואיך שאני הבנתי. סליחה, רגע, רק שנייה, רק שנייה, כבוד הרב. אני לא מבין, זה טוב. כבוד הרב, רק שנייה. אני מוכן לשמוע, תודה.

כבוד הרב, רק שנייה. כמו שאני הולך לרופא ואני אומר לרופא, אדוני הרופא,

למה כואב לי כאן?

הוא אומר, יש לך דלקת ריאות.

אני הולך לרופא אוחר, הוא אומר, זה לא מפה,

זה מהכליות.

אני אומר, סליחה, אתם רופאים או אתם נחשים?

אחד אומר לי כך, והשני אומר לי אחרת,

באותו בית-חולים, באותה מחלקה.

מה זה?

אני הולך לבית-משפט. בבית-משפט, שלושה יושבים במשפט,

אחד אומר ככה ושניים אומרים אחרת,

ובסוף מחליטים מה שמחליטים לפי הרוב.

איזה מין דבר זה?

מה זה? אז אני אומר... בית משפט זה אמת או לא? צריכים להגיד כולם פה אחד. זו לא הנקודה. ואם זה פה אחד, למה צריך בכלל שלושה? זו לא הנקודה. צריך אחד, אחד יגיד ונגמר, כי כולם חושבים אותו דבר. לא, זו לא הנקודה. לא ברפואה חושבים אותו דבר, ולא בבית משפט חושבים אותו דבר,

ולא אין.

יש על פי רוב,

ככה נקבע גם בתורה, על פי רוב.

ויש דעת הרוב, היא הקובעת, והקדוש ברוך הוא מסר את הדברים, לרוב זה אחד.

עכשיו, במקרה הזה של המחלוקת,

אומר רבי עקיבא שמי שירא מחרב השלופה ילך וישוב. מה אומר רבי יוסי הגלילי?

מי שירא ורחל אליו ילך וישוב.

לא שזה חלק על זה, אמר, מה שאתה אומר לא נכון רק מה שאני אומר,

אלא זה הוסיף על דברי הקודם.

גם מי שלא ירא מחרב שלופה וגם מי שירא מעבירות שבידו ולא ירא מחרב שלופה, לא ירא מחרב שלופה.

הוא לא מפחד, הוא חזק, הוא יכול לפרק את כולם,

אבל הוא מפחד מהשם, מיראת שמיים שיש לו חטא בידו,

ישוב.

רבי עקיבא אומר,

אפילו אם אתה צדיק והכול, אפילו אם אתה צדיק,

אבל אתה ירה מחרם שלובה, לא כל אחד יש לו לב חזק שהוא יכול להילחם. יש אנשים פחדנים, מכל דבר הוא מפחד.

אומרים אתה גם כן, תחזור הביתה, אתה צדיק, אתה צדיק,

אבל לך הביתה, למה? יראו אותך רועד ככה,

אתה תגרום לכולם לפחד.

אז תלך גם אתה. לא שהם היו אחד נגד השני,

אלא זה אמר מספיק שבשביל זה תחזור, וזה אמר מספיק בשביל זה שתחזור.

זה הכול. יפה. אז עדיין יש שוני ביניהם, נכון? בטח שיש שוני. אז זהו, זו הנקודה, שיש שוני. מה השוני? מה השוני? שאחד אומר שהוא מפחד,

שהעניין הוא בגלל הפחד, הוא ירד מחרב השופה,

והשני אומר, אז הוא אומר שאם כבר אז היה העניין הזה,

וזה לא אני, שאני אפס לאדם, אומר את הדבר הזה,

אז כנראה שיש באמת איזה עניין של הפחד ממלחמה, ולאו דווקא, מי אמר שאין?

אתה אמרת, ציינת בעיקר,

בעיקר אני לא אגיד רק, כי ציינת את הדעה של רבי עקיבא,אתה ציינת בעיקר את העניין הזה שאנחנו,

כביכול, שעם ישראל מפסיד במלחמות בגלל הדבר הזה.

עכשיו, עוד דבר. אני אמרתי שעם ישראל מפסיד במלחמות?

אני אמרתי שלא אותי יש לא מלימודי. אתה אמרת, אתה אמרת, אתה אמרת. ודיברת על ברק, על אידי קראת לו אותי. על אודי אני צוחק תמיד, אבל אתה תדע דבר אחד.

קלטת מספר 565, סוף חלק א',

המשך בקלטת מספר 566, מגלגול לגלגול, חלק ב'.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779-03677777

שפה תשע, או אם ברצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר www.sopar.net

שופר

שופר

יהדות חובקת עולם

אם ברצונכם לשמוע עוד מידע על יהדות,

או אם ברצונכם לשאול שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

שרו קשר ב-03-677-777-903-677-777-9 או באתרי האינטרנט www.שופר.net

או www.שופר.net

שופר יהדות חובקת עולם

שופר

מהיום, הרב אמנון יצחק איתך בכל מקום ובכל זמן.

חדש בשופר, שופר ניו סטל.

מהיום, בחיוג אחד, ניתן להאזין למגוון נושאים, כגון חדשות, פספוסים, קלטות, שידורים חיים מההרצאות הרב ועוד.

הפורטל הקולי