אתה תשכנע אותי - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

קלטת מספר 564. אתה תשכנע אותי, חלק ב.

איפה אסנה?

אם שאל על אבא שכינה, איך הוא לא נשאר עד עכשיו?

הוא, אה, השכינה שרתה בהרבה מקומות. היא שרתה גם באוהל מועד,

היא גם שרתה עם בני ישראל במצרים,

היא שרתה בכל מקום שהם הלכו,

גלו ישראל, גלתה שכינה עימם,

עלו ישראל,

שניים שיושבים ולומדים תורה,

שכינה שרויה ביניהם,

עשרה יש מניין, שכינה שורה בבית הכנסת,

יש דרגות בשכינה.

שכינה נמצאת בכל מקום,

כך שאין מקום שאם הייתה, היא נשארת,

וגם אף אחד לא חייב אותה להישאר.

אז מה אם היא הייתה בסנה?

זה לשאלה האחרונה שלי בדיוק. רגע, חכה, רק שנייה.

מכל מקום העניין הוא ככה,

דת היא פילוסופיה של אמונה, והיא נוצרה כדי לשרת בני אדם, אתה אומר.

דת, נקרא, נקרא לזה לשרת, אבל אני אומר לשלוט.

לשלוט, לא משנה.

זה נכון,

בני אדם יצרו דתות בשביל לשלוט על אנשים, בני אדם.

הקדוש ברוך הוא יצר דת,

אש, דת.

למה?

נתן הקדוש הזה לא לשלוט על הבריות, הפוך,

נתן לבריות לשלוט על העולם.

אני אמרתי, אלוהים אתם,

ובני עליון כולכם.

אני נתתי לכם תורה שאתם תוכלו לשלוט על העולם,

תוכלו לשנות את הטבע,

להנהיג את הבריאה,

תרצו להעמיד שמש,

שמש בגבעון דום,

וירח בעמק אילון. אין בעיה. אתם רוצים לבקוע את הים?

תבקעו את הים.

אני אתן לכם להנהיג את הבריאה, והטבע ייכנע מפניכם.

אם תעשו את המצוות שאני אומר, יהיה לכם כוח אלוקי.

זה מה שנתן הקדוש ברוך הוא, שאנחנו נוכל להתרומם מדרגה של אדם ללמעלה ממלאך. אז אתה מצדיק אותי בקשר למוסר של התפילה?

לא.

כרגע אתה אמרת שכן. למה? כשאתה אמרת, אם אני אתן לכם, תעשו את המצוות, כלומר, אתם תתגברו על היצר הרע.

נו, עכשיו רגע, אני לא, שאלתי אותך מאיפה אתה יודע. לא שאלתי מאיפה אני יודע.

מאיפה אתה יודע.

אם אתה מסתמך עליי, אני שמח.

אבל אני אסביר לך.

התפילה לא נועדה נגד יצר הרע ובעד יצר הטוב. התפילה היא לבקש מהשם מה שצריך,

ואפשר גם לבקש ממנו להתגבר על יצר הרע. זו אחת הבקשות. אבל אפשר לבקש גם כסף.

אפשר לבקש גם בריאות.

אפשר לבקש חוכמה.

אפשר לבקש הכל.

הכל אתה יכול לבקש. מאבא מבקשים הכל,

ובפרט אם אבא הוא הכל יכול.

אין שום סיבה לא לבקש מאבא. אז ממי נבקש? משכנים?

אז יש לנו אבינו, מלכנו,

הוא בוראנו, הוא גואלנו, לא נבקש ממנו?

שלוש פעמים ביום זה קצת.

יש לך הזדמנות להיכנס לראש העיר כל יום שלוש פעמים ולבקש ולקבל. לא היית נכנס? אנחנו נגיע לשאלה האחרונה,

אז היא תענה על כל השאלות.

כן, שהיא?

כתוב שם.

השאלה האחרונה, מה זה תורה?

תורה, לפניה, לפניה.

לפניה אמרתי, זה הדת.

לא. ומה ההגדרה, מה ההגדרה של המושג? מה ההגדרה או המושג של בורא עולם? כן. נסביר.

בורא עולם,

העולם הזה הוא נברא, נכון?

נכון. הוא נברא.

וכיוון שהוא נברא,

מי שיצר אותו הוא הבורא שלו.

אז ממילא, מי שעשה את הפעולה שגרמה לבריאה, הוא נקרא הבורא של העולם. בורא עולם.

מה זה בורא עולם?

זו המציאות היחידה, האמיתית, הקיימת,

שכל מה שנמצא, נמצא מכוחה.

אין שום מציאות בעולם בלתי מציאותו של הקדוש ברוך הוא.

עד שלא יוכח אחרת.

אין מה להוכיח, פשוט מאוד.

ושאני טוען, מרגע שאדם הפסיק לחיות בגן עדן, עזוב את האדם, עזוב את האדם, שואל אותך, אתה נברא, אתה שואל אותי, אז אני אומר לך על איך הגעת למסקנה הזו. אני לא הגעתי בגלל שום מסקנה. איך שאני הגעתי למסקנה, לא איך שאתה הגעת. אתה הגעת למסקנה משנה מזה, אתה הולך לפי מה שכתוב.

לא.

אני הייתי חילוני,

אולי לא כמוך, אבל הייתי חילוני,

ואני הגעתי למסקנה לא בגלל התורה.

בגלל הלוג'יק

הלוג'יק זה התורה.

מה? הלוג'יק זה התורה, הידע זה התורה, זה מה שאני טועה. לא, אבל יש שני דברים. מפני שאם התורה הייתה ידועה בבריאת העולם, למי? למי? ידועה. למי? לכולם.

כל מה שאנחנו מוצאים עכשיו בתורה אנחנו לא ממציאים, אנחנו מגלים נקודה שלא ידענו בתורה הידועה, נכון. ועל זה אנחנו מסתמכים.

על הגילוי שאנחנו יוצאים בדמ... אז מה? כלומר, התורה לא נכתבה על ידי משה,

והתורה לא נכתבה,

כשאנחנו אומרים, התורה... הבנתי, הבנתי. התורה ניתנה לאברהם או להוא או לשני או לשלישי, זה כל אחד הוסיף מהידע שלו שהוא גילה. לא, לא, לא, התורה לא השתנתה כלום. אסור. הדעה שלא השתנתה. התורה קיימת וכל הזמן היא. די, עכשיו. אנחנו אלה שמגלים נקודות בתורה, יופי. ומספרים אותה לעצמנו. עד פה אתה אומר נכון. עכשיו... אז כלומר, משה לא ירד עם התורה מהר סיני,

אבל נהלת אך ורק עם עשרת הדברות. יואו, יואו, יואו. מה לא? יואו. מה, מה, יואו אתה אומר? רק רגע, אני אסביר, אני אסביר.

אל תערבב.

גם עשרת הדברות כתוב בתור, אז בשביל מה הוא היה צריך להוריד את עשרת הדברות?

בכדי ליצור דת הוא תמצת את כל החוקים בעשרת דברות. משה. הוא החליט.

הוא תמצת אותם, הוא לא החליט. עוד פעם, מי אמר לו לתמצת?

הוא בעצמו, מחשבה שלו. לא הבנתי, השם אמר לו או הוא?

על זה אני מטיל ספק.

אם השם ברא את כולם, וכולנו יצורים של השם, מה שאנחנו אומרים, לכן אני טוען שהאדם הראשון,

שהוא תמצת את השם

בכוח הדמיון, לא השם,

שהוא בדק את עצמו ושאל את כל השאלות האלה, למה יורד גשם, למה הרוח, למה זה ולמה הוא וכל הדברים האלה,

הוא דמיין לעצמו שיש מי שמפקד על כל הנושא הזה. הוא היה אצלו,

הוא דיבר איתו פנים אל פנים, אתה מדבר איתי, הוא דמיין.

מי? השם דיבר עם האדם הראשון?

עם משה, אתה אומר עם משה. אני מדבר על האדם הראשון, אנחנו לא נרבה עכשיו. אה, קפצת על האדם הראשון? אני קפץ על האדם הראשון, כדי שאנחנו צריכים להסביר את התורה ואת המושג של השם. אבל הוא יצר אותו, הקדוש ברוך הוא, את האדם הראשון, והוא דיבר איתו.

הקדוש ברוך הוא לא דיבר עם האדם הראשון. לא? הוא לא אמר לו, ביום הכולך ממנו מות תמות?

אז איך הוא מת?

איך הוא אמר לו, מעץ הדעת, טוב ורע, לא תאכל?

זה מה שכתבו.

מי כתבו?

מאז שמשה ירד, אבל הוא הוריד רק עשרת הדיברות. שנייה.

מאז שמשה ירד וזקני ישראל כתבו את הספר ההיסטורי של העם היהודי. מי אמר לך את זה שכתבו? אני.

מאיפה תמביא את זה?

ככה אני מבין את זה, ככה מוסר ההשכל שלי אומר את זה. איזה השכל? יש ידיעה.

יש ידיעה, צריך להכיר את הידיעה.

אני, לפי דעתי, אולמרט לא חי.

לפי דעתי... אבל הוא חי.

מה פתאום? מה אכפת לי מה אתה אומר? אני, לפי דעתי, לפי המוסר שלי, לא ייתכן שאדם כזה חי, כי אם הוא היה חי,

הוא לא היה עושה טעויות כמו שהוא עשה. זה לא יכול להיות, זה לא הגיוני.

לפי דעתי, הוא לא חי. לא, אל תעזוב את זה. מי אמר לך שהוא אדם מושלם?

או שטעויות.

בסדר, אבל לפי דעתי אדם כזה לא יכול לעשות טעויות, כי אם הוא עושה דברים כאלה, אז צריכים לגדול לפי דעתך, אז אל תהיה איתו בממשלה.

אדוני, אבל אני אומר שהוא לא קיים, אז איך אני אהיה איתו בממשלה? הוא לא קיים.

אני לפי דעתי, מותר לי כמו דעתך.

אני חושב שהמפלגה, לא, הוא לא יודע מתי הוא שייך למפלגה, זה יותר טוב בממשלה. אני לא אכפת לי ממנו, אני סתם דעתי דוגמה, זה יכול להיות בוש עכשיו, זה יכול להיות בלייר, מה זה משנה?

אני יכול מדעתי לשנות את הידיעה האמיתית, את המודעות?

אתה בכוח הדיבור שלך, אתה יכול לשכנע שירוק הוא לא ירוק או לבן הוא לא לבן. זה אני יכול, אני צודק. זה אתה יכול. זה אתה צודק. אבל אני מדבר משהו אחר.

אני מסביר. זה כללי. אבל יש ידיעה. אם אתה בכוח השכנוע שלך, אתה יכול. אתה כותב את הדברים האלה. אבל יש ידיעה, אי אפשר להתעלם מהידיעה. מהידיעה של מה? כל דבר. היה אתמול יום מעונן או לא?

היה אתמול יום מעונן בהחלט.

ואם לא יצאת מהבית ואני אומר שהיה יום מעונן? ראיתי את הגשם מטפטף מהחלון.

ולא ראית והיית שוכב במיטה חולה ולא ראית את הטלוויזיה? אז הייתי שואל אם אתמול היה יום העולם. והיית מאמין לאנשים שעונים לך? שהייתי מאמין לאנשים שעונים לך. למה? למה? ושהם ראו פה איזה דבר שקרה לפני כן.

דבר קצר שקרה לפני כן. ומעמד הר סיני לא קרה לפני כן?

מעמד הר סיני קרה מה?

שהוא ירד עם עשרת הדברות? ירד. ואם התורה הוא אומר?

התורה הרי הייתה ידועה כל הזמן, על זה אנחנו מודלחים, התורה הייתה ידועה. אני אסביר, אני אסביר, אני אסביר. נו?

אתה.

כן.

ידוע או לא ידוע?

בקרב הסובבים אותי כן. אתה אפילו לא יודע מי אתה.

לא, אני יודע מי אני, בקרב הסובבים אותי. אתה לא יודע.

טוב, אתה עכשיו תשכנע אותי שאני לא יודע מי אני. בדיוק. הנה היד שלי, והנה היד השנייה, וזה הראש, וזה הכיפה,

לא, לא, לא, כמה סיבות. אחת, אתה לא יודע מי הסבא השביעי שלך?

שתיים,

אתה לא יודע את כל חלקי האיברים הפנימיים שלך?

לא.

שלוש,

אתה לא יודע את כל ההוויה הפנימית הרוחנית שלך?

אתה לא יודע את מציאות הנשמה שבך וחלקיה?

אבל את זה אתה יודע, ואתה אומר, אני יכול להשתלט על הייצור שלך על ידי כך שאתה מכיר את הנושא הטוברנט? אבל רק רגע, אני מסביר, יא בן עמי, תקשיב, אני מסביר.

הנקודה היא ככה,

כל הידיעה שלך היא תלויה ברצון שלך אם הוא כן ואמיתי לדעת או לא לדעת.

נגדיר, ידיעה פירושו הבנת המציאות.

יש מציאות או אין מציאות?

הייתה? התרחשה או לא?

כשאני הולך לסתור מציאות, אני צריך הכרח למה אני סותר את המציאות.

אם אין לי הכרח לסתור את המציאות או אין מציאות סותרת למציאות,

אין שום סיבה שאני אסתור אותה.

אם אומרים לי שהייתה בחוץ תאונת דרכים,

אין לי סיבה לומר ישר לא נכון.

אם יגידו לי שבתאונת דרכים

בתאונת דרכים,

היה שם כרגע פלוני אלמוני, שאני יודע שהוא כרגע בחוץ לארץ,

ויגידו שהשם של האיש זה זה,

אני מייד אכחיש.

למה?

כי הידיעה שלי הקודמת אומרת שהוא לא בארץ בכלל.

נכון שיכולה להיות הסתברות קלה שהוא הספיק לחזור מהשיחת טלפון לפני יממה,

בלי להודיע לי,

אבל קודם כל הסיכוי היותר גדול שלא.

ואם בכלל הבן אדם נפטר לפני שנתיים,

ואומרים שהוא עכשיו נפטר,

אז ודאי שאני דוחה מכל וכול, נכון?

זהו.

זה נקרא, למה אני צריך לסתור מציאות?

אתה בא וסותר מציאות שמיליונים היו עדים לה, יודעים אותה, שהייתה נתינת התורה, שמשה דיבר איתם בשם השם,

שהשכינה הייתה יורדת כל פעם ומדברת מעל אוהל מועד רק עם משה,

והוא אומר לו מה להגיד לעם,

והוא אומר להם,

ולפי מה שהשם אמר לו ככה, הוא ביצע את האוטות והמופתים והמכות וקריעת הים, וכל הניסים הוא עשה על פי השם, על פי השם ייסעו,

על פי השם יחנו,

הוא אומר, השם אמר לי לעשות ככה, היה, אמר לי לעשה ככה, היה.

כל מה שעשה על פי השם,

לא אמר מדעתו, אם היה רוצה,

היה אומר, לא, אין השם, כמו פרעה.

אין השם, אני אומר, אני,

אני האנגל, אני אומר לכם, אני אקשיב לך, תעצור שנייה.

משה מקטנות גדל במצרים. עזוב, בוא נחזור לאדם הראשון. לא, נחזור לאדם הראשון אחר כך. משה מקטנות גדל במצרים.

מרגע שמשו אותו עד שפרעה הגלה אותו, הוא היה קונסר במצרים. הוא בכלל לא ידע מהדת היהודית.

לא נכון. אתה רואה שאתה לא יודע עוד דבר? אני מצטער בסקרים שאתה קורא. לא, זה שאתה אומר שאני לא יודע,

זה לא אומר שמה שכתוב זה זה.

זה לפחות יותר טוב ממה שאתה יודע. בידיעות אחרונות גם כתוב, ואנחנו לא מאמינים כל כך למה שהוא כתוב. מאה אחוז, אם יש לנו סתירה. או שגם בעיתון השני כתוב, בנאום נושא מה שכתוב. אם יש לנו סתירה. ויש לנו סתירה. אבל למדתי אותך משהו. לא, יש לנו סתירה מפני שמשה, מקטנות עד גיל שגילו אותו, הוא היה האדם החכם במצרים. לא נכון. היה האדם הטיפש. בוא אני אסביר לך למה לא נכון. קודם כל, כל מה שאתה יודע על משה זה רק בגלל שכתוב בתורה. נכון.

ואחרי שכתוב בתורה, לא קראת כל מה שכתוב בתורה.

אז בתורה כתוב שמשה משתה אותו בטיע, נכון? נכון. ואחר כך

היא הייתה צריכה למסור אותו למרים בשביל שהיא תמצא לו מנקת.

למה מנקת?

כי הוא לא רצה לינוק מהמצריות.

אז מה היה?

הייתה צריכה לקחת אותו יוכבד,

לקחת אותו יוכבד, למי? לאימא שלו.

מרים, מרים, סליחה, אני מתבלבל. אוקיי. מרים, אחותו, הייתה צריכה לקחת אותו ליוכבד אימא שלו, והוא גדל אצל אימא שלו,

ואבא שלו עמרם כבר מינקות לימד אותו את כל מה שצריך ללמוד,

וזה היה מן השמיים כדי שלא ייקח מהם המצריות, כדי שיוכל לגדול אצל אביו ואימו,

ובינתיים הוא למד את כל מה שצריך.

אז מתי הוא חזר הביתה לפרעה?

אחרי כמה שנים, שלוש שנים, ארבע שנים, הוא חזר לפרעה,

ואז שמה, כשהוא יצא לאחיו, איך הוא ידע איזה אחיו?

אם הוא גדל כמו מצרי,

איך הוא ידע אחיו? איך הוא נשא בעול בהם? זה מה שאנחנו כותבים, שהוא יחזר לאחיו. עזוב, עזוב, מתוק, עזוב. אנחנו לא המצאנו את התורה. אתה אומר שהיא הייתה מהאדם הראשון. אל תסתור את זה.

אתה לא יכול בצד אחד להחליט שכתבנו, בסוף אתה אומר ידעו מראש.

אם כתבו את זה חכמי ישראל אחרי יציאת מצרים, אז לא ידעו מראש.

אז האדם הראשון לא ידע ואף אחד לא ידע. ואם ידעו מראש, אז חכמי ישראל לא כתבו. האדם הראשון לא ידע על משה.

הראה לו הקדוש ברוך הוא, כתוב, זה ספר תולדות אדם.

הראה לו הקדוש ברוך הוא את כל הדורות, דור דור ודורשיו, דור דור ומנהיגיו.

מההתחלה עד סוף הדורות הראה לאדם הראשון, ולא עוד.

האדם הראשון כתב בספרו, יש ספר של האדם הראשון שהוא כתב הכול,

ואפילו התנאים והאמוראים ידעו לפי ספרו של האדם הראשון אם הם התמנו להיות רבי או לא התמנו.

תאר לך כמה ידוע לנו. הרב אמנון, אני מטיל מאוד ספק בכל הנושא הזה. אתה מותר לך להטיל ספק, אבל תקשיב רגע.

האדם הראשון ידע את התורה כמו שנתן לו השם,

הוא יציר כפיו, הוא היה חכם יותר מהמלאכים.

הוא קרא לכל בעלי החיים שמות, הוא קרא לשם בשמו עדו.

הוא אמר לו, ומה אתה מה שמך? אמר לו, אני אדם, כי מאדמה לוקחתי.

הוא היה חכם שאין חכם כמוהו.

הקדוש ברוך הוא אכן ידע את התורה מראש וידע את כל מה שהתרחש. נכון, אז מה?

כמו שהוא ידע, כשהוא יברא אותך, יהיה לך רמח איברים ושסה גידים,

כנגד רמח מצוות עשה ושסה מצוות לא תעשה,

שזה תרייג איברים וגידים,

כנגד תרייג מצוות עשה ולא תעשה. בדיוק, אתה נבראת לפי התורה.

עכשיו תקשיב, אם אתה נבראת לפי התורה,

חכמים לא ישבו לחבר תורה לפי האיברים שלך,

אלא השם, כשנתן את התורה, נתן אותה לפי בריאת האדם,

שהוא הכיל באדם את כל הדברים האלה,

כדי שיזכה לקומה שלמה, כמו שאמרנו, לחיי נצח.

לכן הקב' הוא נתן.

והדת היא לא המצאה של בני אדם חוץ מהדתות האחרות,

כי השם נתן את התורה הזאת כתורת ציוויים לעשות את רצונו.

ואם דיברת על יצר הרע,

כל מצוות עשה ולא תעשה,

זה הטילים נגד יצר הרע.

כל מצוות עשה, אתה כותש אותו,

כל מצוות לא תעשה, אתה מורח אותו.

זאת אומרת, אם אתה עושה תרי״ג מצוות, אתה נקרא צדיק,

שיצר הרע לא יכול להתקרב אליך בכלל. למה?

כי זה מנגנון ההגנה שלך.

זה הרדאר, זה המק״ם,

זה הטילים שלך,

ואם אתה עושה אותם, הוא לא יכול עליך, אבל אם אתה פרוץ באחד מהם,

הוא יכול לחדור דרך המקום הזה. האמנת?

וזה מה שכתוב פה, זה התורה הקדושה,

אותה ברא הקדוש ברוך הוא בשביל הברואים שלו.

מנגנון חיסון עצמי וחיסול ליצר הרע כדי להגיע לשכר הטוב הצפון להם, לא פה,

שזה רק מעבר,

לעולם הנצח,

שמשם לוקחה הנשמה והוכנסה בגוף הזה, בעולם הזה.

התורה ניתנה לבריות לבני אנוש על האדמה.

ברור. ברור.

בני אנוש בהתחלה בכלל לא היו יהודים. נכון.

לכן לא ניתנה בהתחלה, רק לצדיקים.

אבל התורה ניתנה עם בריאת העולם, אז איך היא לא ניתנה לבני אנוש את הבצלחון של גן האדם? אמרתי כי הם לא היו עדיין מוכשרים לקבל את התורה עד שנת 2448 לבריאה.

הם לא היו ראויים עדיין.

למה?

מהאדם הראשון עד

נוח עשרה דורות שבאים ומכעיסים את הקדוש ברוך הוא?

מנוח ועד אברהם עשרה דורות שבאים ומכעיסים.

ההתחלה, אחרי אלפיים ראשונות, היה אלפיים תורה.

אלפיים ראשונות היו עבודה זרה,

אלפיים שניות זה תורה,

אלפיים אחרונות זה נקרא עימות משיח.

העולם לא היה מוכשר כמו שאתה נולדת.

אז אם נולדת, למה לא נותנים לך ישר תורה?

אומרים לך, לא, אתה עד גיל 13 עוד קטן.

זו הסיבה שאני לא מאמין שאברהם בגיל שלוש למד את התורה ועזב את הבית. יא אבן נעמי, אברהם זה לא אתה, מה לעשות?

אברהם היה עובד אלילים עד שהוא יצא את ה... אברהם לא היה עובד אלילים, אבא שלו היה. גם כתוב בתורה אלוהי אברהם, לא כתוב אלוה אברהם. אז אברהם היה עובד אלילים עד שהוא עזב את בית אביב. יא אבן נעמי. אברהם לא עזב את בית אביב בגיל שלוש. יא אבן נעמי, תקשיב.

אלוהים זה שם כולל, תקשיב.

אלוהים זה לא שם רבים.

אלוהים זה לא שם רבים.

בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ,

זה לא רבים,

זה אחד.

למה קוראים לו אלוהים? אלוהי אברהם ואלוה אברהם. למה קוראים? זה מה שכתוב. שמעת? אני שמעתי. אלוהים זה רבים או יחיד?

אלוהים זה אחד. אלוהי כתוב. אלוהי זה אחד גם? אלוהי זה הרבה אליזים. שאומרים בסמיכות,

כשאומרים בסמיכות, אז זה הופך להיות אלוהי היחיד, הופך להיות בסמיכות.

זה דקדוק, זה לא קשור למציאות שאתה מדבר. דקדוק.

הבנת?

כמו שאומרים בתי האנשים.

שמעתי, אבל זה לא משכנע. בטח, אתה לא יודע דקדוק.

עכשיו, רגע, תקשיב. זה מה שלימדו אותי. אין דבר, תעבור כיתה.

עכשיו תקשיב, מה שאני מסביר ככה.

הקדוש ברוך הוא נתן את התורה.

אברהם בן שלוש הכיר את בוראו. הכיר, הכיר.

בגיל 48 השלים את דעתו. תקרא רמב״ם,

בהלקות עבודה זרה, פרק א', שם הוא מסביר.

מה הוא עשה בגיל שלוש? בגיל שלוש הוא התבונן, התבונן. מה שאתה עוד לא עשית עד עכשיו.

הוא התבונן,

הוא התבונן. אל תדאג, זה לא עוזר. זה שאתה מנסה לערער את היסודות, זה לא עוזר.

אני לא מערער את היסודות. אני רואה פה את האנשים צוחקים.

אני רוצה לשעשע קצת.

אני אסביר לך למה. כי אתה באת לעיר חרדית, הם חשבו לשמועו דברי תורה, הם שומעים את השאלות שלך.

ואני צריך לשעשע אותם, אוי ואבוי. אם לא, הם יגידו, מה אנחנו, אנחנו יודעים, כאילו היו קצת חושבים. אבל רגע, תקשיב.

אם אני הייתי בא לאופרה,

הייתי קם באמצע והייתי אומר, גם אני רוצה לשיר, היו נותנים לי?

לא היו נותנים לי.

אדוני, יש פה מקהלה,

תשיר בבית, תשיר באמבטיה. מה באת לבלבל לנו את המוח?

אבל אני נותן לך לשיר.

אז בוא נשתעשע, שכולם מבסוטים.

עכשיו תקשיב.

הנקודה היא ככה.

הקדוש ברוך הוא לא נגלה לאברהם אבינו עד גיל 75. מה פירוש?

בגיל שלוש התבונן אברהם ברעה שהשמש עולה.

הוא לא הסכים עם זה שאבא שלו מוכר פסלים. מה פירוש?

אבא שלו בונה את הפסלים ואחר כך משתחווה אליהם, נשק אותם, אומר, תן ברכה, תן ברכה.

מה זה?

הוא אמר, זה לא הגיוני, משהו פה לא הגיוני.

התחיל לתבונן סביבו, מה קורה פה? מה קורה? אז איך נברא הכול? איך זה נהיה? לא יכול להיות שזה שבראו אותו עכשיו, ברא קודם את העולם.

הרי כל אחד כזה, בראו אותו, ואם בראו אותו, בראו אותו אלה שהקדימו אותו,

ואלה שהקדימו אותו, איך באו.

אז מה עשה? התחיל להתבונן.

ראה את השמש, אמר, וואו, זה הכי גדול, זה שולט על הכול. תראה, תראה, תראה, תראה.

התחיל ככה, נהיה, ככה, ככה, ככה, נהיה, תראה כמה אור.

ראה שזה יורד, בירח דוחף אותו כאילו.

אמר, אה, אם זה נדחף מפני זה, אז זה השולט.

אמר, זה אם ככה, זה, זה השולט.

ראה, אחר כך זה ירד,

והשמש עלתה עוד פעם.

אמר, לא יכול להיות שני מלכים משתמשים בכתר אחד.

לא כמו שאתה אמרת, הכול שתיים.

הוא אמר, לא יכול להיות שתיים, רק אחד.

אז הוא אומר,

אני אתפלל לזה ששולט על השניים ומפעיל אותם ככה, קבוע.

עכשיו, הוא לא ידע מי זה,

אבל הוא הבין שיש כזה.

ולאט לאט הוא המשיך לחפש.

התחיל להתבונן, והתחיל לראות זה, ולראות זה,

וזה אמר, זה לא הגיוני, זה לא נכון,

זה ככה, זה ככה. ולאט לאט לאט לאט לאט ככה השתכלל. אז את מה שאתה מספר עכשיו, אני טוען שלהחלטות האלה הגיע האדם הראשון.

לא האדם הראשון. שהתחיל לחשוב והוציאו אותו מגן עדן. למה אתה שולל את זה שהוא לא האדם הראשון? יאללה, עוד פעם. למה אתה שולל את זה שהאדם הראשון שהוציא את הקורבן הוא לא? אדוני, אדוני, אדם הראשון, כמה זמן היה בגן עדן?

לא יודע, לא ספרתי אותו.

לא יכולת לספור, הוא היה רק שעה.

נו.

אחרי שעה הוא כבר חטא.

אדם הראשון נברא מושלם, הוא לא נולד,

הוא לא התפתח,

הוא נברא מפותח, ישר, מוכן, הכי טוב,

best sale.

זהו,

נברא.

קם, הבין הכל, ידע הכל.

השם אמר לו,

מכל עץ אגן אכול תאכל, מעץ אדע הטוב הרע לא תאכל. שמעת? ציווי אחד, זה הכל.

זה תאכל מצוות עשה, זה לא תאכל מצוות לא תעשה.

זהו, קוראים לזה ביידיש,

בי כאפי, בי כאפי, זהו.

שעה עבר,

בא הנחש עם הסמך מים שאמרתי קודם, רכב על הנחש והתחיל לבלבל את חווה והיא רואה את הפרי ככה, אתה יודע, נחמד למראה.

וזה, ככה, זה, אתה יודע.

ואמר לה, תשמעי, מה, את יודעת למה הקדוש ברוך הוא אומר לכם שאתם לא תאכלו?

הוא פוחד שאם אתם תאכלו, תהיו כמו, יודעי טוב ורע.

והוא בעצמו אכל מהעץ הזה,

ובגלל שהוא אכל מהעץ הזה,

הוא הצליח לברור את כל העולמות. הוא לא רוצה שתהיו כמו, אז הוא לא רוצה שתאכלו.

אז היא אמרה, תשמע,

אבל הוא אסר עלינו לאכול. הוא אמר, מה נדבר את שטויות? הנה, דחף אותה.

ואומר לו, את רואה שלא קרה לך כלום.

מי אמר בכלל שאם נוגעים בעץ מתים? לא נאמר.

אבל היא הוסיפה מדעתה,

והיה צרר רע טיפס על זה, תיזהרו לא להזיז.

תיזהרו לא להזיז.

כן?

ואז

מה קרה?

היא נכשלה, והיא לא רצתה למות לבד, תמי?

היא הייתה צדיקה, היא לא רצתה למות לבד.

אז היא דאגה שהאדם הראשון יאכל גם.

והאדם הראשון קנה את מה שהיא מכרה לו.

ואחר כך הוא אמר לה שם,

האישה שנתת עמדי היא פיתיתני באוכל.

הבנת?

אז האדם הראשון נברא מוכן.

להבין את הכתוב אני מבין. תודה. אני חולק על מה שכתוב.

איך אתה יכול לחלוק נולדת האתמול?

איך אתה חולק על מה שהיה קודם?

אני חולק, נולדתי אתמול, אני חולק על מה שכתוב בגלל שנולדתי אתמול. אבל אלה שהיו לפניך. אילו הייתי נולד בזמנו של האדם הראשון, אולי לא הייתי חולק. מה השם שלך? מפני שאני לא חושב שכל המעשים נעשו כמו שכתוב. מה השם שלך? שמואל. שמואל.

איזה שפה אתה דובר עכשיו?

עברית.

עברית?

עברית. אני חולק עליך.

אתה יכול לחלוק, אבל אני מדבר עברית. לא, אתה מדבר סוואילית.

זה אולי לפי ההבנה שלך, אבל אני מדבר עברית.

לא, אתה לא דובר עברית.

תשכנע אותי שאתה דובר עברית.

אני לא צריך לשכנע אותך, אני דובר עברית ואני משכנע את עצמי. מכוח מה אתה אומר את זה שאתה דובר עברית? שאני משוכנע שאני דובר עברית, זה מה שלימדו אותי, זה מסתבר את השפה הזו, אני לומד עברית. לימדו אותי זה מספיק?

זה נוסף, זה בוא נאמר, מדף נוסף לידע.

איזה ידע יש לך שאתה דובר עברית חוץ ממה שלימדו אותך?

מה זאת אומרת איזה ידע יש לי? אתה אמרת חוץ מהידע שלי.

נו, לימדו אותי עברית, זה מה שאני לא יודע שלימדו אותי עברית רק זה מה שאתה יודע, אין לך משהו אחר שתדע שאתה דובר עברית רק מה שלימדו אותך כן, זה רק מה שלימדו אותי, זה מה שאני יודע גם אנחנו, רק מה שלימדו אותנו, שהתורה ניתנה כך וכך, רק זה נכון

אתה רואה שאני צודק כשאתה שולט בהם?

אתה רואה שאני צודק?

אתה רואה שאני צודק שהדת זה פילוסופיה של האמונה, אתה רואה? אני פילוסופיה של האמונה? הדת זה הפילוסופיה של האמונה, ואתה משחק במופעות שלהם ושכולם מוחאים כפיים על כל מ... אני קוראים לי אמנון, למה קוראים לי אמנון? רב אמנון, זה מה שקרה כרגע, הרי הם נותנים לך כפיים על זה. אבל למה קוראים לי? למה קוראים לך מי שההורים שלך נתנו לך את השם אמנון? לא. השם נתן לך את השם אמנון. למה? כי זה אמונה.

לא, ההורים שלך נתנו לך את השם אמנו, לא השם שלך את השם אמנו. השם, השם. טוב, זו האמונה שלך. לא, כתוב במדרש. זו האמונה שלך. לא, לא. אתה אומר לי כרגע, השם נתן לי. כתוב במדרש, כתוב במדרש שההורים לפני שנותנים שם, השם נותן בפיהם את השם שהם צריכים לקרוא.

הבנת? אתה יכול ללכת הביתה, אף אחד לא מחזיק אותך פה. לא, עזוב אותו. לא, הוא מתלונן שזה הולך יותר מדי זמן. לא, לא, הוא מתכוון שזה הולך יותר מדי זמן.

כשאני אומר, נו. אז כן, גם אני אמרתי.

הבנתי לך. רגע, רגע, לא, אל תמהר, תמהר. אני גם אומר, זה הולך יותר זמן. עכשיו, בוא, בוא, בוא, תקשיב.

איפה אתה גדלת?

בארץ.

ברור, אבל איפה?

תל אביב, ואחר כך בחו״ל, ואחר כך בחו״ל. איפה בתל אביב?

בשכונת שפירא.

אוה, ואני גם בתל אביב, ברחוב בן יהודה.

עכשיו, איפה אתה למדת באיזה בית ספר? אחד העם.

ואני למדתי בתל נורדוי.

הם היו חברים בני אותה תקופה.

כן.

ואחר כך היית בצבא?

כן. כן.

ואף פעם לא ניסית לברר את האמונה ואת הדת?

אני כל הזמן חוקר את עצמי על ידי כך ש... איפה אתה חוקר? כשאני קורא את ספרי הדת.

הבנתי.

אני יכול ללמוד רפואה לבד?

אתה יכול ללמוד רפואה לבד. אני אהיה מנתח? אני חושב ש... אני לא יודע. הרמב״ם למד רפואה לבד,

הוא ניצח לבד, הוא למד לבד,

הרבה אנשים שאנחנו חושבים אותם דגולים אז הם למדו לבד ויצאו לבד. למה? הרבה אנשים שאנחנו לומדים אומרים עליהם שהם דגולים. שמעתי, שמעתי. הבנתי. שואל אותך שאלה, למה

אם אני אכנס לחדר ניתוח וארצה לנתח

אחד מבני המשפחה שלי, לא מישהו אחר,

אחד שמסכים שאני אנתח אותו,

לא ייתנו לי, ואם אני אעשה את זה, יכניס אותי למאסר.

למה? עכשיו. למה? למה אבל?

לא קיבלת תעודה, לא למדתי, לא קיבלת הכשרה.

איפה אני אקבל תעודה?

בבית הספר שבו תלמד.

הבנתי. ומי אמר שהם למדו טוב ונכון? אולי עבדו עליהם?

זה אנחנו רואים בתוצאות.

התוצאות קובעות?

כן. אם אתה רופא טוב ולמדת טוב אז אתה... התוצאות קובעות שהתורה שאני מלמד

סוחפת את ההמונים והתורה שאתה למדת בקושי אותך.

התורה שאתה מלמד והתורה שאני למדתי

זו אותה תורה.

אז למה אתה לא סוחב את ההמונים? הספר, זה שאני חולק על הרבה דברים. סימן שאתה לא מצליח לשכנע את עצמך אפילו. נכון.

כלומר, התורה עצמה לא שכנעה אותי. אז איפה צריך ללכת? התורה הכתובה לא שכנעה אותי. לא, היא לא שכנעה.

אתה לא שוכנעת כי הבעיה אצלך.

אני רוצה ללמוד אנגלית. אני רוצה ללמוד אנגלית.

אני חושב שהבעיה לא במי שלימד אותי איך לקרוא את התורה. עוד פעם, אני רוצה ללמוד אנגלית.

ואני, במקום להגיד A, B, C, D,

אני אומר A, B, C, D. ואני אומר, האנגלית לא שכנעה אותי. ניסיתי להגיד A, B, C, D, לא יצא לי.

היא לא שכנעה אותי מי האשם באנגלית או B. האשם בך. גם בך.

לא. עדי, עד להוכחה אחרת, את ה-א'-ב' אני יודע עוד לקרוא.

זה מה שלימדו אותי. לא!

א' B. אתה רוצה עכשיו לשכנע אותי שאת ה-א'-ב' אני כבר לא יודע לקרוא?

בדיוק. אתה רוצה להשתלט על החלק מהמוח שלי, לשכנע את השאלה? כן. אה, מצטער מאוד. אני אסביר לך למה. אני מצטער מאוד. אולי זה גורם לך לכל השאר. לא, אני אסביר לך למה. אבל זה קשה להגיע אליי, מפני ש... אני אגיד לך למה. אולי אני חושב קצת אחרת ממה שאתה חושב.

אני אגיד לך למה. נו? מה זה H-O-1?

H-O-2?

מים.

מים?

מפטו יודע.

ככה למדתי.

הבנתי.

ואני אומר ש-H-O-1 זה Horse 1-1.

זה קיצור ראשי תיבות.

מה אתה אומר? מי צודק?

אם אתה חושב ככה, אתה אולי צודק במונח שלך.

תלוי מי כתב את זה ולמה כתב. הבנת?

אם כתבו את זה,

אלה שעוזבים כימיה ואומרים את היסודות, אתה צודק.

אבל אם אני עשיתי לי קיצורים שלי,

איך שאני רוצה, ללשון שלי, לצרכים שלי, אני צודק.

עכשיו,

השם שכתב,

כתב מה שהוא התכוון לכתוב, לא מה שאתה רוצה להבין.

אתה צריך להבין. השם לא כתב, השם נתן ידע. השם לא כתב.

עוד פעם, מי הכתיב? השם נתן ידע, זה מה שה... וחילוקי זה.

מי הכתיב למשה את כל התורה?

משה, שירד מסיני, הוא ירד עם עשרת הדיברות. זה שמענו, אבל מי הכתיב לו את כל התורה? כשישבו למטה לנסח את החוקים... מי זה ישבו? איפה ישבו? משה, בזקני עם ישראל, שישבו... איפה זה כתוב שישבו? במחנה מתחת להר סיני. איפה כתוב? כשישבו למטה לשחקרת... כך, הנה תנ״ך, תראה לי איפה כתוב.

נהרי, איפה כתוב? תראה לי.

איפה כתוב שישבו מתחת לעץ וכתבו? איפה כתוב?

אני עברתי על כל הפרשיות. כולם עברו פה כל שנה על כל הפרשיות.

לא ראינו שישבו זקני העם מתחת לעץ, כתבו מהר סיני.

אז רב אמנון,

בוא נחליט על דבר אחד.

אתה אומר איפה זה כתוב, זו הסיבה.

הם לא התחילו לכתוב מהרגע שהוא ירד מסיני.

הם התחילו לשחזר את כל ההיסטוריה של העם היהודי.

זה קנה ישראל ומשה ביחד. מי יכול להגיד מה היה עם האדם הראשון,

מה היה עם נח,

מה היה עם דור הפלגה אם הם חיו אלפיים חמש מאות שנה אחרי? זה מסיפורים שעברו מדור לדור. יא חביבי סיפורים. אז זה סיפורים, יעני. הכול סיפורים. חלק ממנו הוא סיפורים. הבנתי. הוא פרי הדמיון חלק ממה שכתוב בתורה. הבנתי. כשאלוהים דיבר אל עם ישראל,

אלוהים דיבר פה, הוא לא דיבר עם אף אחד. אני אחרי הערב הזה אומר לכולם שבדמיוני היה פה מישהו ששאל אותי שבע שאלות

ואמר כמה דברים לגבי חכמי ישראל שהם תחת החץ.

לא ברור לי שזה היה במציאות או לא.

סיפור, אמיתי או לא, תבחרו.

נכון.

אתה צודק.

אני צודק. שתהיה להם בחירה, נכון?

הבנתי.

עכשיו אני אשאל אותך שאלה, בוא תהיה רציני. נו, כן.

הרי אתה רוצה לחזור בתשובה, נכון? לא היית בא לפה סתם. לא, אני באתי לכאן בשביל ויכוחים שהיו איתי עם רבנים שלומדים בכולל ורוב המשפחה שחזרו בתשובה. שלך? שלי, בהחלט שלי. מה, נשארת לבד? אני נשארתי לבד, כן. וואי וואי וואי.

בוא תצטרף, מתוק, חבר הזמן.

נשאר לך עוד כמה עשרות שנים שתספיק משהו לעשות מצוות שתאסוף, שלא יהיה לך... אני עושה מצוות גם אם אני לא כובש כיפה ולא מגדל פיות ולא מגדל זקן. ברור, ברור. זה לא עושה אותי יותר יהודי מאשר אני. ודאי, ודאי, ודאי. אם זה ודאי, אז למה הולכים כל המגדלים זקנים ופיות? הם רוצים עוד מצווה, מה אכפת לך? לעשות אותם יהודים יותר מהיהודים? הם רוצים. אני שואל אותך עכשיו ישירות. אוי, אני שואל אותך, תגיד, חייל חייב בגדי חאקי, בגדי זית וכוב�

חייב להיות דתי, דתי, חייל דתי. אני יכול להיות חייל עושתי. בדיוק. זה בדיוק אני שואל אותך. מה? מה מייחד אותך או שאת... שום דבר. הבגדים לא מייחדים שום דבר כמו שהבגדים לא מייחדים את החייל.

אבל מה לעשות שהצבא החליט שחיילים ילכו עם בגדים מסוימים,

וחכמים קבעו שאנחנו נלך עם בגדים מסוימים,

ומדינות החליטו על בגדים מסוימים.

זה עונה על השאלה שדת,

פילוסופו... זה לא שייך לדת. סליחה, זה לא שייך לדת.

זה שייך לדת שרבנים קבעו לעצמם, לא רבנים זה זקנים שכחת, זקנים או רבנים תקרא להם מה שאתה רוצה שקבעו לעצמם דרך לשלוט על קהל, לא הנה אני לא מכריח, אני אומר שכן, הנה אני לא מכריח אף אחד, אתה מכריח בכוח השכנוע שלך ידידי, אדוני בכוח השכנוע גם אולמרט מנצל לשכנע את עצמו שהוא צודק והיה צריך שימותו כמה חיילים, אז עובדה שיש אחרים שלא מסכימים איתו, מאה אחוז הנה העובדה שאתה לא מסכים איתי, נכון

אתה רואה? אז אני לא שולט על הצד הימני של המוח שלך, אתה לא שולט עליי אבל אתה שולט הרבה שהם מקבלים את השליטה שלך,

לא רק אתה, מה אכפת לך?

רגע, אני לא בא לקלקל לך את ה... אתה לא מקלקל לי אבל מה אכפת לך אם גידלתי לכמה אנשים זקן, מה אכפת לך?

הפוך, אתה תבלוט עכשיו ותראו כולם, לא, למעשה שלא אכפת לי,

אנחנו מתווכחים מכוח השליטה שלך לאנשים, זה מה שגורם.

לא הבנתי,

מה לא טוב בזה אם בן-אדם יודע לשלוט? אני לא אמרתי שזה לא טוב.

רגע, אז עכשיו אני שואל אותך, למה אתה לא רוצה להיות נשלט?

אני לא אומר שזה מושלם,

אבל אני לא אמרתי שזה לא טוב, זה לא אמר שזה מושלם. למה אתה לא רוצה להיות נשלט?

אני שולט בעצמי.

לא בטוח.

טוב, מה נעשה? אני אשאל אותך שאלה. לגביך לא, לגבי כן. אתה נשלט על ידי ראש העיר, אתה נשלט על ידי ראש הממשלה, אתה נשלט על ידי כוחות הביטחון, אתה נשלט על ידי כולם. אני נקפא על ידיהם, לא נשלט על ידיהם. ואני לא רוצה לשלוט בך, אני משחרר אותך, אתה משוחרר לפני שבאת ואחרי,

אבל אני רוצה לצרף אליך איזה מצווה.

נו. ציצית, למשל.

נו.

מה זה יעזור לי?

יהיה לך עוד מצווה, אתה עושה מצוות.

אמרת שאתה עושה מצוות?

זו אחת הסיבות שאני טוען שהדת היהודית זו תוצאה של הדתות שהיו לפניה.

יש דת אחרת ששמה ציצית? לא,

אבל יש דת אחרת שהשתמשה בסימנים לקשר בינה לבין בורא עולם. גם בלי דת משתמשים בסימנים?

אפילו מירס, מירס, שמעת? אז זהו זה, אותן הדתות, לא, לא, לא, אל תגרור לזה, אל תגרור לזה, בואו נעשה את זה קצת ברצינות.

אותן הדתות שאנחנו קוראים להן דתות עובדי אלילים,

ישתמשו באלילים כסימנים בינם לבין בורא עולם. לא, לא, לא, זה לא סימנים. אנחנו משתמשים באותם סימנים כקשר בינינו לבין בורא עולם. לא, לא, לא, לא, לא, אנחנו היחידים. אם זה תפילים, אם זה ציצית, לא, לא, לא. אם זה מזוגים, מה אתה אומר לי לא? לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא. אז אני אומר שכן. לא. אתה יכול להגיד לא, אני אומר שכן. לא.

אני אסביר למה לא.

הם השתמשו בהם כאמצעי בינם לבין הבורא. נכון. זה אמצעי שאליו פנו, אליו פנו, אליו פנו.

אמצעים או סימנים אותו דבר, אוקיי. לא, לא, זה לא אותו דבר.

נו. אני, אם אני שם, אם אני שם פה דרגה סמל,

כן? נו. אני לא עובד את הסמל הזה,

ובזה אני לא משרת את המולדת, בזה.

זה רק סימן היכר מי אני, מה תפקידי, מה אני עושה.

הבנת?

אני שם סימנים להראות מי אני, למה אני שייך. זה סימנים, קוראים לזה ביידיש סימונים.

סימונים.

יש לי סימונים, זה סימנים.

זה סימן, אני יהודי. כשאני הולך בעולם,

מי שרואה אותי בארצות הברית או בצ'ינה אומר,

זה יהודי.

This is a Jew.

אתה מבין? אבל אם אתה הולך שם, אומרים,

זה אמריקאי, זה אירופאי, זה, לא יודעים מי אתה.

אני הולך, כולם יודעים מי אני.

אתה הולך? לא, אני, מי אתה. נו, אז אני לא מבין. אז מה אתה רוצה להראות בזה? שאתה, מה? שלי יש זהות, ואתה, אין לך זהות.

כלומר, אתה אומר לי, הזהות ליהדות זה הכיפה, הזקן, הפאות. לא, לא, לא. וזה לא הנפש והרוח של היהדות. בטח, בטח. אז אתה אומר לי שהזקן והפאות והכיפה זה משהו, לא. אתה אומר לי לא, זה כן, אני לא מבין. זהות, לא. אז זה נותן לך את הזהות? לא. יש לך תעודת זהות?

יש לך תעודת זהות? אז זה נותן לך את הזהות. עוד פעם, יש לך תעודת זהות? רבי אמנון, תסלח לי, לא נחליף נושא לנושא. אתה אומר לי שכולם בעולם, אני הולך בצורה שאני הולך, מכירים אותי, לא מכירים אותי, ובצורה שאתה הולך, כן מכירים אותך כיהודי. נכון. אז אני שואל אותך עוד פעם,

מה שמזהה אותך כיהודי זה הזקן והכיפה והפאות והלבוש,

או מה שמזהה אותך כיהודי זה הרוח שלך בפנים?

בחוץ לארץ? לא בחוץ לארץ, בין היהודים.

מה שאני מדבר זה ככה, הזהות של האדם חיצונית.

עכשיו, פנימית,

אתה צריך להבין, ודאי שצריך נפש ורוח והכול,

וצריך מוסר והכול.

אבל זהות, אומר לך שוטר, אדוני,

תן לי תעודת זהות. למה הוא אומר לך תעודת זהות?

זה אתה התעודה? זה אתה התעודה?

אתה אומר לו, מה אתה מסתכל בתעודה?

אני זה אני, תשאל אותי מי אני, אני אספר לך.

או שאתה מראה לו תעודה.

אתה מראה לו תעודה. למה זה הזהות? מי אתה?

מה אתה זה עוד דבר. מי אתה?

אני, כשהולך, רואים מי אני.

מה אני זה משהו אחר.

אתה, אין לך זהות.

יכול להיות שאתה שווה משהו, יכול להיות שיותר ממשהו,

אבל בסך הכללי זה מה אתה בינך לבין עצמך.

מי אתה? אז כלומר, מה שאנחנו אומרים, אל תסתכל בקנקן על מה שיש בתוכו שלך. זה נכון, זה נכון. אז אם זה נכון, אז למה אתה חוזר אליי עוד הפעם, זה שנותן לי את הזהות, הלבוש שלי?

מה, אתה לא שומע מה אני מדבר? אני שומע בדיוק, כבר אני עולה לך. תגיד, על ספר כתוב בכריכה, מה זה? על ספר כתוב בכריכה? נו. למה צריך להיות כתוב בכריכה? יפתחו את הספר, יראו מה כתוב.

למה? כי קודם כל צריך לזהות אותו.

אתה הולך לספרייה, בוא נזהה. מה אני מחפש בעצם? מחפש כזה.

אני מחפש אחד למניין.

אני מחפש אחד למניין.

מה אתה חושב,

שאני לוקח יהודי כמוך למניין, או אם אני רואה אחד עם זקן אני קורא לו?

אני קורא קודם את זה עם זקן, עם כיפה על הראש. אני בטוח שהוא שומר שבת.

אתה, אני רואה אותך, אני לא יודע אם אתה שומר שבת.

מי שלא שומר שבת לא מצטרף למניין.

אין לך זיהוי.

אני מצטער.

כל מכולת כתוב מכולת, כל נגר כתוב נגר,

כל אינסטלטור כתוב אינסטלטור.

למה כתוב? תיכנס לכל חנות, תסתכל מה יש.

מי עושה דבר כזה? אתה יודע מה שאתה אומר עכשיו?

חוזרים בתשובה,

אומרים להורים, אם אתה לא חוזר בתשובה, אתה כבר לא ההורה שלי. מה פתאום, אין דבר כזה. מה שאתה שומע, ואני שמעתי את זה, וגם הבנים שישמעו מחברים שלי, אין כזה דבר, אז תחנכו את החוזים בתשובה בצורה אחרת. שגם ההורה, אם הוא לא חובש כיפה והוא לא שומר שבת, הוא תמיד ההורה שלך. נכון, ולא רק זה. אז תחנכו את ה... ודאי, זה מה שאנחנו עושים. לא. כן. אתם עושים את ההפך בדיוק. כן, בדיוק. אתם עושים את ההפך בדיוק של ידידים שלי,

כשבנותיהם, בניהם חזרו בתשובה,

הם הפסיקו לכבד את ההורים? טעות. טעות. אז אל תגיד לי, תגיד את זה למי שאתה בחלק. טעות. אז תגיד את זה למי שאתה בחלק, לא לי. מה, טעות במה? כמה יש פה חוזרים בתשובה שהרימו את היד? תסתכל, תסתכל, תסתכל מאחור אגב, תסתכל.

למה אתה לא מסתכל?

אני... תסתכל!

עכשיו,

מישהו אמר לילדים שלכם לא לכבד אתכם?

אתה רוצה שאני אביא לך הוכחות שכך? אל תביא לי, אל תביא. זה טיפשים אמרו לך, טיפשים מטופשים.

התורה אומרת, כבד את אביך. כלומר, מי שחזר בתשובה, שאמרו להורים שלהם בצורה כזו, אז מי טיפש? טיפש, טיפש. זה שחזר בתשובה, זה שחינך אותו לחזור בתשובה. שניהם טיפשים.

עכשיו אני אסביר לך עוד משהו.

כתוב בתורה בעשרת הדיברות שלך, שאתה מכיר. שישמעו מה שאתה אומר, מה שיותר אנשים, אולי זה יגיע לאוזניים של אותם אנשים ששללו את ההורים,

מרגע שהם חזרו בתשובה. תשמע את הקלטות שלי, אז תדע, אם תשמע לי... אני לא צריך לשמוע, שישמעו אותם אלה שטוענים אחרת. לא הבנת, אם לא תשמע את שלי, לא תוכל להגיד להם לשמוע את מה שאני אומר.

כבד את אביך ואת אמך, זה בעשרת הדיברות.

באיש אמו ואביו תיראו, זה בתורה.

וכתוב שם שחייבים לאירוע ולכבד את ההורים, כמו את הקדוש ברוך הוא, אתה שומע?

אפילו אם אבא שלך עשה אותך ממזר,

אתה חייב בכבודו. הבנת? זה רק תורה אלוקית יכולה לומר.

אבל אם זו הייתה תורה אנושית של בני אדם,

אבא שעשה לבן שלו מום היה מכה אותו. הבנת?

אז תדע לך שישנם מטיפים שאומרים את אותם הדברים האלה, אצל הנוצרים, לא אצלנו. של היהודים. אתה תוכל לשאול את אשתי שיושבת בצד השני,

שבנות שחזו בתשובה, אמרו להורים, לא באים לבכיר את ההורים שלהם. מי שלימד אותם, טיפש.

נינה, את שומעת?

עכשיו, בקיצור, אתה רוצה לעזור לנו? אני כבר מזיע עם המעיל ועם הצעיף. אז שיכוו את החימום.

תקשיב מתוק.

בוא תשחרר אותנו שנוכל להמשיך את הערב בשמחה, שתהיה לך עוד מצווה.

מצוות יש לך הרבה עשרת הדיברות, שתהיה לך עוד מצווה אחת ציצית,

שהחבר'ה שבאו איתך יהיו מבסוטים.

רגע אחד, רגע, רגע, רגע, לפני העזרה. רגע, רגע, רגע. אני יכול לעשות את מה שאתה אומר,

אבל אני לא עושה את זה בלב שלם ומלא.

לא צריך לב, צריך כתפיים,

ושמים על הכתפיים, והלב מתחת שמור. אז את זה אני עושה גם בבית, זה לא משנה.

בעזרת השם, הנה.

בבקשה.

תן.

תן לו, תן לו.

תן לו, קח, קח.

אמרו לך אדוני אלה מלך העולם, אשר קצר ונכנסנו כבר נגמרנו על הזמן הזה.

חזק וברור.

רגע, רגע, תנו להירגע, תנו להירגע.

רגע, רגע. תן להם עוד שיר, עוד שיר, תן להם, נו. אה, הופ, הופ!

היי, שתהיה בריא. עשית לי את היום, עשית לי.

אשריך.

כן?

אתה רוצה לשאול שאלה? שאלה.

תכף, נשים תכף.

שמה, תן לו.

לעניין החברות שמחללות שבת, כמו שפע שוק ושטראוס, עלית וכולם,

האם זה אסור לקנות?

מה חומרת הדבר?

אם הרב יוכל, שיבאר את כל זה.

תודה.

בקצרה,

כן,

הוא ביקש לדעת על שטראוסמאוס ומילקי מאוס.

כידוע לכם,

החברות האלה, כולל עלית, שהם שותפים יחדיו,

הם עשו כמה דברים שהם חמורים ביותר.

הם עשו מצעד תועבה בתל אביב עם 220,000 חוגגים, לא בצורה צנועה כלל וכלל.

ואז התרענו בהם והתרינו בהם לפני שבועות מספר. הם זלזלו בציבור החרדי, ובאנו והחליטו בכל מקרה לעשות,

ובלית ברירה היינו צריכים לפרסם את הדברים.

ולאחר מכן התברר שכל גדולי ישראל סוברים כך, שאין להשתתף

אפילו באירוע תורני חשוב שהיה מאורות הדף היומי בירושלים.

הרב אליושי, הרב שטיינמן וכל גדולי ישראל לא הסכימו להיכנס לאירוע הזה. הם לא יסירו את החסות של שטראוסמאוס במקום,

בבנייני האומה, למרות שהם נתנו חסות בעשרות אלפי דולרים,

ושימחקו או יקרעו את הדף שהיה בחוברת שהייתה מוכנה חודש ימים לפני כן, שלא ייזכר שמם של שטראוס.

וככה זה ממשיך, ועקבנו אחריהם.

הם השתתפו בחילולי שבת, הם בעצמם, עילית,

במחברות יד מרדכי של הדבש,

מחללים שבת כל שבת, ראש השנה מחללים.

מגיעים לשם אנשים, קברן שלהם מראה לאנשים איך קוברים מן ה...

איך רודים דבש מן הכוורות.

התרענו, התרינו, לא עוזר, מצפצפים,

וכן, על זה הדרך.

גם בנושא החלב, חלב,

שהתרענו שהם כותבים על פרווה,

שזה חלבי, כתוב פרווה,

יש מקומות שכתוב, יש חשש חלבי,

וכל מיני דברים כאלה,

ולא רואים בזה שום תיקון,

וכן, על זה הדרך.

אז לכן,

האיסור עומד בעינו,

ורבים מהאנשים שלא קונים.

שפע השוק יש איתם בעיות אחרות.

של שפע שוק זה ריבוע כחול וריבוע כחול מחללי שבת בפרהסיה מאכילי נבלות וטרפות

ולמרות שפנינו אליהם הם פתחו חברה שנקראת AMPM, AMPM זה 24 שעות סביב השעון חוץ מיום כיפור שאסור על פי חוק לעבוד הם עובדים 24 שעות הכסף שאנחנו נותנים

שאנחנו נותנים לשפע שוק הולך לבעלים של ריבוע כחול שמתפרנס

ופותח עוד סניפים של AMPM חילול שבת בנבלות וטרפות.

לכן אנחנו לא קונים בשפע שוק ולא בשום אחת מהרשת הזאת כיוון שהם עושים חילול השם גדול וזה פסק של הרב אליושי שיש חברה שהם חללי שבת בפרהסיה או סניף בת שלהם אפילו לא לקנות במקום הזה זה התפרסם ביתד נאמן וגם במקומות אחרים פרסמנו את הדברים

בשם הגדולים

ולצערנו הרב הם מפתים את הציבור על ידי מתן תלושים, הנחות, מבצעים וקשקושים וככה הציבור מתפתה ובמקום למנוע חילולי שבת ואכילת נבלות וטרפות מסייעים להם בדרך זו.

מה יצא מזה שיצאנו נגד שטראוס מאוס לדוגמה, אתם יודעים?

אני אגיד לכם.

אין היום שום חברה חילונית

שמוכנה לממן מצעד תועבה.

זה בזכות הפעולות שאנחנו עשינו.

וגם שהיה צריך להיות מצעד התועבה המפורסם בירושלים, היו צריכים להביא מאות אלפים של צועדים מכל העולם כולו מטונפים ומזוהמים,

על ידי מצעד הענווה שעשינו באצטדיון טדי והחשיפה שהציבור החרדי נחשף

לשואה שיכולה להיות בעקבות המצעד שהם רצו לעשות.

הוא הלך והצטמק והתקטן, עד שהפך להיות 1,200 איש בלבד בתוך אוניברסיטה.

כל הפעולות האלה שעשינו בעזרת העיתון ארבע כנפות והמודעות לציבור החרדי בכל רחבי הארץ,

זה הביא לדבר שמונע הרבה הרבה בעיות ואיסורים וחריגות.

חוץ מספינות התענוגות שהתחיל להיות ופסע נגע בציבור החרדי שהצלחנו למנוע,

עד שאונייה אחת

שקעה בים ואחת נטטה על צידה, אחת טבעה לגמרי,

וכל זה בגלל פעילות שפעלנו, לא שהטבענו אותה,

אבל מכל מקום התרענו בפני הציבור,

תארו לכם, אונייה שנוסעת

ביום כיפור ומפרסמת שהאוכל כשר ביום כיפור,

עם אוכל כשר ביום כיפור.

ולצערנו הרב, גם מאחורי הפעולות האלה עומדים חרדים, תאבי בצע וממון,

שהם מאפשרים את הדברים האלה, מפרסמים אותם בעיתונים שלהם, משרדי פרסום חרדיים נותנים יד לכל הדברים האלה, וזה איום ונורא,

כיוון שבצע הכסף עומד לנגד עיניהם ולא היהדות הצרופה.

אפילו המנגנונים הקבועים והידועים שצריכים לפעול, כמו ועדות למיניהן של צניעות וטהרה וכו' וכו' לא פועלות די,

ואנחנו צריכים להיות הקטליזטורים,

אלה המאיצים שגורמים לציבור להיות מודע ראשון.

הכתבה האחרונה למי שראה, על קליק בעיתון ארבע כנפות,

איך מפתים את הילדים שלנו הקטנים לקנות קליק של חברת ורד הגליל,

שעולה בערך ארבעה וחצי שקלים,

וכל ילד רוצה חמישה שקלים,

שש,

שישה שקלים,

וקונים את זה, ואחר כך יש מספר,

מחייגים בטלפון וצריכים לחייג,

ואז ארבע וחצי דקות הילד צריך לשמוע שטויות והבלים, אז שואלים אותו שאלה,

יש שלוש תשובות בשיטה האמריקאית, וקוראים לזה בהפוכה,

ואחת מהתשובות שנותנים שם היא מגעילה, שאין כדוגמתה אפילו לחילונים.

ואז הילדים בתלמוד תורה צריכים להגיד מה ענית, מה לא, ומושגים חדשים נכנסים לציבור, רחמנא נצלן,

ואף אחד לא עומד בפרץ. אם אנחנו לא מפרסמים את זה,

אז ילדים לוקחים את הממון של ההורים,

מבקשים, תקנה לי קליק,

הולכים לטלפון, מצלצלים, עושים ככה,

והשם ירחם, כמה יש מזה נזק שאי אפשר לתקן אחר כך.

מי שעובד על הדברים האלה יומם ולילה על המשמר בשביל לעשות את זה, זה אנחנו עם עיתון ארבע כנפות,

שמשתדלים שיגיע לכל מקום בשביל להזהיר את הציבור.

לכן, לשאלתך בסיכום,

אלה שהזכרת עדיין עומדים במרדם,

הם לא חוזרים בהם,

הם לא התנצלו,

וממילא לא חל שום שינוי במדיניות לגביהם.

הבנתי, יוחה?

בין הנשים רוצה לשאול שמה אישה?

כן, בבקשה, תן לה מיקרופון.

תודה. שלום, כבוד הרב.

לא שאלה, אני הולכת אחריך בכל הארץ, אני צריכה את העזרה שלך.

כן.

הסיפור שלי הוא כזה, יש לי שני בנים אוטיסטים,

בני תשע ועשר,

אלה הבנים היחידים שלי.

אבא שלהם עזב בשלב די מוקדם כשהם היו קטנים, התגרשנו,

ובמשך כמה שנים גידלתי אותם לבד.

רצה השם והתחתנתי בשנית עם בחור ירא שמיים,

והיום אנחנו בתהליך של חזרה בתשובה.

אני מקבלת את הדין באהבה, אני מבינה גם שאין ייסורים בלי חטא.

אני בסך הכול מאוד אוהבת את הילדים שלי,

וכל מה שאני רוצה זה שהם יתקדמו במידה שאני אוכל להמשיך לגדל אותם בבית,

ושבעצם אף אחד לא יפגע בהם בעולם הזה.

ומה שאני רוצה ממך,

ואני פונה לצדיק, כי צדיק עוזר והשם מקיים,

שפשוט

תגזור רפואה שלמה על הילדים שלי.

אני מוכנה לקבל עליי קבלה,

ואני באותה מידה מבקשת מהקהל הקדוש הזה,

אם יש עוד מישהו שמוכן לקבל איזושהי קבלה לרפואת הילדים שלי, תבוא עליו הברכה.

טוב.

קודם כל אני אגזור עלייך,

שאת צריכה ללכת מהיום בצניעות גמורה, כולל כיסוי ראש.

מוכנה?

כן.

יפה, הצטייעת כבר מהבית.

כל הכבוד, את עוקבת אחריי, אני רואה, טוב מאוד.

וגם כיסוי ראש שמכסה את כל הסערות, נפלא מאוד.

עכשיו, כמובן, צניעות גמורה זה לא רק כיסוי ראש,

ובעזרת השם יתברך, את חוזרת בתשובה, אז את חוזרת באמת, וחוזרת על הכול,

את ובעלך, ואני אברך, והציבור יעונה, אמן, ותקוותנו שאכן נבשח.

מה השמות של הילדים?

עומר עמרם בן זיוה ואורי בן זיוה.

עומר עמרם

בן זיוה ו...

אורי בן זיוה. אורי בן זיוה.

השם יזכה אותם לרפואת הנפש ורפואת הגוף בכל האיברים ובכל הגידים מהירה בתוך שאר חולי עמו ישראל, אמן. אמן.

ושהשם יזכה אותך לבשורות טובות.

תודה, תודה, כבוד הרב. אחר כך נגיע לזה, מי שירצה גם לקבל עליו קבלות לרפואתם,

בעזרת השם. רגע,

אבל אני לא רוצה להגיע בשלב הזה עדיין לברכות.

זה יתפקשש, כמו שאומרים.

אבל בואו נראה עוד שאלות לפני שניתן אפשרות לברכות.

רגע, רגע, רגע. מי רוצה לשאול שאלה באמת?

הנה, יש שם אחד. תקום, תקום.

כן, הנה הבחור שכזה. תנו לו בבקשה מיקרופון.

קודם כול, אני רוצה לשאול, לא חלילה להתעמת, כי קטונתי.

אני חונכתי שאנחנו נמצאים בעידן של גאולה,

והמשבר שלי באופן אישי היה בתוכנית ההינתקות. אני רוצה לשאול את הרב, האם עם ישראל היום הולך לקראת הגאולה השלמה, או שחלילה וחס אנחנו הולכים שוב לקראת חורבן גדול וגלות נוספת?

הייתי רוצה לשמוע את הרב.

קודם כול, אנחנו עדיין בגלות.

ודבר שני, אנחנו בדרך לגוג ומגוג.

ואחרי גוג ומגוג,

תהיה גאולה אחרונה שהקדוש ברוך הוא יגאל אותנו גאולת עולמים.

עכשיו,

לגבי ההתנתקות,

זה חלק מהגלות,

שאין לך מקום אפילו בארץ שלך.

ואתה רואה שאפילו יהודים אומרים לך, זוז.

תן מקום לערבים, אין להם מספיק מקום.

מה זה? מאות מיליונים מסביבנו,

מיליונים של דונמים מרובעים.

אנחנו נמצאים, אתה מבין, בקושי על איזה פס של עניבה

מיד הים.

ואין להם מקום. מסכנים, יש להם כמה פליטים,

אין להם מקום איפה לשים אותם, אתה מבין?

מצרים ממש צפופה.

סיני, ממש אין מקום אפילו להכניס סרדין.

רק אצלנו יש מקום, אתה מבין?

רק אצלנו יש מקום. אז הפליטים לא יכולים.

הבנת? האחים שלהם המוסלמים לא מוכנים לקבל אותם.

מצרים ירתה עליהם אתמול כדורים חיים.

למה שלא יפרצו את המעבר?

בסוף הם פרצו את מעבר רפיח ו-350,000 כבר עברו לצד המצרי.

המצרים לא רוצים אותם.

הירדנים הרגו בהם בספטמבר השחור.

אף אחד, סעודיה,

עשירה מאוד, לא מוכנה לקבל אותם.

סוריה, אין על מה לדבר.

עיראק,

בקושי מאכלסת את האמריקאים.

איראן, אין לה מקום, מלאה פצצות.

מי יכול לקחת אותם?

רק אנחנו, בתל אביב, ביפו, שם לא צפוף בכלל.

יש מקום להכניס אותם. הבנת?

זה גלות.

בסדר?

תהיה בריא.

כן.

שאלה, אבל לא ברכות עכשיו.

שאלה, יש לך שאלה?

תן לה. לא שאלה איך נהיים בריאים. כן?

שאלה.

ערב טוב, כבוד הרם. ערב טוב. עקבתי אחריכם גם אני, בדרך האינטרנט. מה זה, כולם בלשים פה? מה לעשות?

קודם כל, גיסתי חזרה בתשובה לפני שנתיים.

כן. היא חלמה חלום.

יש לי בעל חולה אונקולוגי.

מה יש לך?

חולה אונקולוגי. כן.

יש לו, התגלו לו מילנומה ו... שאלה, את שואלת, לא בענייני רפואה. שאלה, שאלה, שאלה. כן. היא חלמה חלום.

כן.

בחלום התגלות של צדיקים.

כן. התגלמות של צדיקים, צדיקים באים וצועקים לשמיים,

אומרים בעלה סובל, סובל חזק מאוד.

צריכים לחזור בתשובה שלמה,

בתשובה שלמה במלאות,

במלאה.

וגיסתי שאלה שאלה,

היא אמרה, למה אתה מתכוון? הצדיק בא אליה ואמר, למה אתה מתכוון?

אז הוא אמר, אני מתכוון שהמשפחה צריכה לחזור בתשובה שלמה. השאלה אם זה נכון.

בטח זה נכון. גם בלי המלאך וגם בלי... מי מבטיח לי? מי מבטיח לי? אני חוזרת בתשובה. שמה? אני מבטיח לך. שמה? שבעלי יחלים בעזרת השם? הוא יצא לגמרי? לא, לא, לא אמרתי. אמרתי שאם תחזרו בתשובה,

יש לו את הסיכוי של 100%. 100%?

סיכוי. כבוד הרב.

מה, אני לא מדבר ברור? אני מוכנה לקחת על עצמי דברים. אשראי... בעזרת השם.

כבוד הרב,

חזרה בתשובה בשבילי זה דבר מאוד קשה. נכון. אני בן אדם ש...

שומרת שבת,

זה אמת,

אבל אני עוד רחוקה מלהיות.

כן, דתייה. איך אני עושה את זה? פה, פה, יונה, כן. איך אני עושה זאת? איך אני קופצת למים הקרים?

בלי שום בעיה. תראי, יש פה מאות נשים שיהיו מוכנות לעזור לך, להדריך אותך ולהגיד לך איך לצאת לדרך.

אני יכולה לבקש בקשה קטנה? כן.

שתברך את בעלי לב ובנאכן. בטח, ידעתי שזה הגיע.

למה לא?

כן.

שימי קודם את הכיסוי ראש, תברכי שאחיינו.

רגע, רגע, רגע.

לא להשאיר סערות בחוץ. לא, לא להשאיר סערות.

שבי, שבי.

מוזיקה, תן להם, תן להם. הופה!

כבוד הרב, עכשיו הדבר הכי חשוב, לברך לי אותו. בהחלט.

שיצא מהמחלה כמה שיותר, הוא אומר בו שלא יזכור. בעזרת השם. מה שמו? לוי בן רחל.

לוי בן רחל, השם ירפא אותו ברפואה שלמה בכל איבריו וגידיו, אמן.

בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה! אמן!

בשורות טובות.

תן לו שמה מיקרופון.

שמה עומד.

ערב טוב לרב. ערב טוב. לקראת הכנסות. יש לי בעצם,

אמנם הרב אמר שזה לא הזמן של הברכות עכשיו,

יש לי בעצם שאלה ובקשה שחבר מרגיש שלא נוח לשאול אותה.

אז אני אשאל את השאלה, ואחרי זה, ברשות הערבים, אם הרב ירשה, אז נפנה אל הצדיק הזה שיושב פה.

נו.

השאלה היא, האם כל אחד ששואל פה שאלה בכזה מעמד,

ושואל באמת בשביל לדעת ולא בשביל לקנטר,

האם הוא יכול להיכלל בכלל מקדש שם שמים ברבים?

עצם השאלה לא אומרת דווקא שהוא מקדש שם שמים. לא, אני מתכוון כתוצאה מזה שהוא גורם לרב, כביכול, לענות תשובה, ומזה תהיה הפצה של מיליוני קלטות. תלוי מה הוא מתכוון.

הוא מתכוון לשאול בשביל לדעת.

אם הוא מתכוון בשביל לדעת, אז הוא חלק מזה.

בסדר גמור. זאת השאלה.

האמת היא שחיפשתי שאלה בשביל שנגיע באמת אל הבעיה שבשבילה הגענו.

הבנתי. אבל זו לא הייתה הכוונה לקדש שם שמים. זאת הייתה הכוונה גם לרב. לא, זה היה בשביל להגיע לעניין השני.

בסדר גמור. העניין הוא שבאנו לפה,

זה בשביל לקדש שם שמים ברבים. יאללה, בוא נראה.

באמת, אני מכיר אותו הרבה שנים,

ודיברנו לפני כמה ימים, הוא סיפר לי איזה בעיה, הוא גילה את ליבו, כמו שאומרים, בתור חרר,

והוא אמר שהוא אולי בעצם יסביר את העניין יותר טוב,

הכי טוב.

יאללה, בוא נקצר את העניין. ואמרתי לו, באמת, נקצר את העניין, ותבוא לרב ותקדש שם שמים ברבים,

ובעזרת השם, בזכות זה, השם ייתן לו את ה...

טוב, אני רואה שקשה לו קצת.

אז בוא נניח את זה בינתיים עד שהוא יוכל.

אולי אני בעצם... תן לו רגע מאחורה בינתיים, כן.

שלום, כבוד הרב. ערב טוב. יש לי שאלה.

כן.

בן אדם עשה עבירה, עשה חטא, נכון? כן. הוא עושה תשובה, אני בכלל לא עבירה?

אם אדם עושה תשובה גמורה, כן.

ואם זה בין אדם לחברו?

גם?

מה גם? אבל הוא פגע בבן אדם, באופן... אתה אומר שהוא עשה תשובה. הוא עשה תשובה עם השם, אבל לא יודע אם הבן אדם מומחים לו, אם האדם מקפיד עליו. לא, קודם כל, בינו לבין חברו צריך לפייס את חברו,

ואם הוא עשה גזלה, צריך להשיב את הגזלה. ואם הוא עשה אותו באלמום?

עדיין יכול אותו נפגע למחול, גם אם עשה לו... ואיך אתה יכול לדעת אם הוא מחל או שהוא מקפיד?

אתה צריך לבדוק. אם הפה והלב שווים?

זה באמת בעיה?

אז מה, אז מידת הדין ישלוט עליו כל החיים עד שהוא ימות?

תראה, אתה לא שואל על המום שלו אם יישאר לו כל החיים או לא, זה ברור לך שיישאר.

וכשעשית את הדבר,

לא לקחת בחשבון את התוצאה.

ואם אחרי זה זה קרה,

למה קשה לך להבין שיכול להיות גם בחמום אם לא תעשה תשובה גמורה?

ובמה זה מתבצע, התשובה?

התשובה היא חרטה גמורה על העבר. אם הוא עשה תשובה, ביקש, בחה להשם שהוא מצטער על מה שהוא עשה. זה לא מספיק, אתה צריך לשכנע אותו קודם.

אם הוא אמר לך שהוא מאוכל, אבל אתה לא יודע במאה אחוז שהוא מאוכל, אז מה? תמשיך לבקש שבעים פעם עד שתהיה בטוח ורגוע שבאמת הוא מאוכל לך מחילה אמיתית.

ואם אתה גם מתבייש לדבר איתו על העניין? אז תסבול.

אוקיי.

תהיה בריא. רגע, עוד שאלה לי אליך.

רגע, שנייה, שנייה.

כן?

רציתי לשאול אותך בקשר לנסיעה לאומן, מה אתה אומר על זה,

בראש השנה?

בראש השנה אני אומר כל גדולי ישראל שאומרים

שהמקום להיות בבית הכנסת במקומך ולהתפלל.

רגע, אבל יש הבטחה של הצדיק,

והאווירה שם, האחדות, זה חוויה שאי-אפשר להסביר אותה במילים. אם אתה יודע הכול, אז בשביל מה אתה שואל אותי?

לא, את חוות הדעת שלך לדעת. עניתי מה חוות דעתי.

אתה לא נגד או שאתה בעד?

מה, לא שמעת ברור מה אני אומר? לא הבנתי, לא הבנתי.

כאילו, אתה אמרת שאתה, אתה נגד או בעד? זו השאלה שלי. אני לא אמרתי כלום.

אני אמרתי שאני, כמו כל גדולי ישראל שאומרים,

שאדם יישאר במקומו ויתפלל בבית הכנסת. אפילו שהצדיק ציווה?

לאמר איש לא יעדר?

מה אתה רוצה להגיד? שצריך ללכת או לא?

לא, אני אומר מה שהצדיק אומר, אני לא יכול... מה שהוא אומר הוא אומר? אתה שאלת אותי אבל, לא?

כן, לא... זה מה שאליתי.

טוב,

תודה רבה. תהיה בריא. גם אתה.

רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע,

שאלה פה.

פה שאלה?

כן.

לא, אני מעדיפה שלא.

לא.

אוקיי.

חשוב לי שלא תסיק מסקנות מהשאלה שלי. חס ושלום, חס ושלום. ושאף אחד לא יסיק מסקנות.

אבל זה מאוד מסקרן אותי לדעת.

כאילו,

כל אדם, ואתה מחזיר המון אנשים בתשובה, אבל כל אדם שאתה מחזיר בתשובה,

למה דווקא לדרך, כאילו החרדית, ולא תשלח אותו להסדר או משהו?

אני לא עמדתי בהתחייבות.

אמרת שאני לא אצחק, אבל קשה לי.

את יודעת, פעם היה שחקן כדורגל שהוא חזר בתשובה.

אז שאלו אותו החילונים, תגיד,

למה אתה חזרת בתשובה ונהיית ישר חרדי?

למה לא התחלת קודם כול להיות מזרוחניק,

ואחר כך תהיה חרדי.

אז הוא ענה להם,

שחקן כבר הייתי, עכשיו אני רוצה להיות אמיתי.

לא, לא, רגע, רגע, רגע, רגע.

זאת אומרת שכל מי שהוא, כאילו,

ציוני דתי, כל מי שבהסדר, הם שחקנים, כאילו? לא. זה לא הדרך הנכונה, הם שחקנים. אני לא אמרתי, אמרתי מה אמר השחקן כדורגל.

אבל אם את שואלת אותי... לא, באמת, למה דווקא חרדי, אני רוצה להענות שכאילו... אני אגיד לך, אני אגיד לך.

תשמעי,

הנקודה היא ככה.

חרדי זה לא ערובה, זה לא ערובה לאמת.

ישיבת הסדר זה לא ערובה לאמת.

הנקודה היא, האם מקיימים שולחן ערוך או לא מקיימים שולחן ערוך. זה לא משנה באיזה מסגרת אתה נמצא. אם אתה מקיים שולחן ערוך,

אז זה בסדר גמור.

תימנים שהיו בתימן,

אז הם לא היו חרדים והם לא היו מזרחים והם

הם לא היו כאלה ולא אחרים, הם היו יהודים תימנים ששמרו על שולחן ערוך או הרמב״ם.

יהודי בפולניה אז הוא שמר מה שצריך,

יהודי בג'רבה שמר מה שצריך.

פה בארץ נהיה כיתות, נהיה ככה, נהיה מפלגות, נהיה כל מיני דברים. מי ששומר שולחן ערוך הוא מאה אחוז בסדר. רק מה, רק מה, תקשיבי, תקשיבי.

יש מעבר לתורה ולמצוות, יש גם עניין של השקפה.

מה זה השקפה?

איך מביטים על המציאות? איך מביטים על המדינה? איך מביטים על השלטון? איך מביטים על הצבא?

איך מביטים על העזרה לזולת? הרבה היבטים, בקיצור.

איך מביטים על הדברים האלה? ומה הדרך הפחות מסוכנת

שלא למעוד?

עכשיו, בואי תראי.

במצב שמאז שקמה המדינה,

המזרח היא, לדוגמה, הייתה להם כוונה טובה ונפלאה

לגרום לחילונים לבוא אליהם.

על ידי מה?

שהם כאילו הלכו לקראתם בהרבה דברים שזה היה אפילו על חשבון התורה,

כדי לא להיראות קיצוניים יותר מדי או מסוגרים יותר מדי, יותר פתוחים, מה שנקרא.

הדרך הזאת לא הצדיקה,

והיא גרמה רק נזקים לאלה שהתכוונו לפעול איתה.

בהפוך, היא גרמה שהגשר לא הפך לצד אליהם,

אלא מהם והחוצה.

בעוד שהציבור החרדי,

ששמר על עצמו סגור יותר ולא נטע החוצה ולא הושיט את היד כל כך מהר בהתחלה לקרב את האנשים האלה הרחוקים,

נשמר וצמח וגדל ונהיה מעצמה.

זאת אומרת, הדרך הזאת ששומרת על עצמה יותר ונחשפת פחות

ולא מתירה היתרים כאלה ואחרים ומקלה בשביל לקרב,

היא הדרך שניצחה בסופו של דבר.

ולכן רוב האנשים שרוצים להיות אמיתיים מחליטים להיות שמורים יותר ולא פתוחים יותר.

אז לכן לא שייך להביא לבן אדם

שנמצא בקצה הזה להיות באמצע, כי הוא אומר, תשמע,

את זה כבר טעמתי,

אני רוצה לראות מה האמיתי, מה בסוף, בסוף,

שורה אחרונה, מה צריך להיות, איך צריך להיות,

איפה הוא יכול לראות את זה, איפה אלה שמדקדקים בכול ולא מוותרים על שום תג.

עכשיו, זה לא אומר שכל מי שצבוע שחור הוא באמת הדתי הכי דתי,

וזה גם לא אומר שמי שעם כיפה סרוגה הוא פחות דתי.

ודאי שיכולים להיות כאן וכאן,

אבל באחוזים,

איזה דרך הצליחה לשמר, לשמור.

ולהציל יותר, זו הדרך הזאת. הראיה,

שעד היום, עד לפני שנה נגיד,

הציבור המזרחי לא העז להגיד מושג של חזרה בתשובה.

פחדו מהמושג חזרה בתשובה.

למה?

שהם לא יראו שחורים,

כאילו הם כופים את דעתם,

אומרים לאנשים ככה צריך לחיות וכו'.

בלית ברירה הם ראו שהכול פאסה,

הכול עבר,

כל הדרכים והשיטות שהם רצו לא הוכיחו את עצמם,

ויש הרבה מהם בעצמם שחוזרים בתשובה ומתחרדים.

והרב טל יעיד עם כל ישיבתו שהם זנחו את הדרך הציונית

והם הפכו להיות חרדים בכול מכול ומחוברים לגדולי ישראל,

הרב שטיינמן והרב גרנמן והרב שפירא ואחרים,

וכן, על זה הדרך.

זאת אומרת,

הדרך הזאת בסוף הוכיחה את עצמה,

והיום הם החליטו לצאת כאילו ולקרוא לכולם לשוב בתשובה.

אבל הרב, כאילו, ממש אני לא מבינה, נכון, אתה צודק והכול, אין אפס.

אבל תחשוב, כאילו, יש הפגנות, וזה צריך, צריך ללכת, כל ההצהרות, למה... בואי, בואי, מסכים נגיד שצריך, נגיד, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי.

החרדים עושים הכי פחות הפגנות והכי הרבה מנצחים.

המזרחי עושים הכי הרבה הפגנות והכי מנצחים.

איך מנצחים? אני אסביר לך.

לא מצליחים להזיז אותם ממקומם, אפילו כהוא זה.

לדוגמה,

אין הפגנות יותר ממה שהמזרחי עזה, הכתומים, לדוגמה, בהתנתקות.

שרשרת אנושית, מסוף העולם ועד סופו, חובקים יד, הולכים בכבישים,

עושים מחסומים, סותמים עם אוטובוסים.

מה לא עשו? כל העולם רע, כל העולם שמע.

בסוף באו הציונים, שהיו החברים שלהם,

שאמרו להם, תלכו לשם,

ששרון אמר להם,

אתם, אפילו אם יבואו לגרש אתכם, אל תתנתקו.

הוא נתן את ההוראה ועשו להם קישטה.

אוקיי, אז מה צריך לעשות?

להתגשג בבית ולהתפלל?

רגע, רגע. זה כאילו רץ? אז אמרתי מה הם היו צריכים לעשות בזמן ששאלו.

אמרתי שאם היו עושים תפילות בחזרה בתשובה פנימית בתוך המחנה ודקדוק במצוות,

זה היה עוזר הרבה יותר.

מאיפה יש לי ראייה? מאיפה יש לי ראייה?

היה מרדכי היהודי והייתה אסתר, נכון?

והייתה גזירה לא של התנתקות, אלא התנתקות מהחיים.

המן ואחשוורוש גזרו להשמיד, להרוג ולאבד.

מה עושים? הם עשו הפגנות?

לא.

הם עשו מחסומים?

לא.

הם הקימו צבא?

לא.

מה עושים נגד גזירה כזאת? מה עושים?

לקחו את הילדים הקטנים,

והכניסו אותם לבתי-מדרש,

ונתנו להם להתפלל ולבכות על מר גורלם.

גזרו תענית שלושה ימים,

בשלושה לילות,

ונכנעו לפני ה'

והבינו ששורש הגזירה, שהם נהנו מסעודתו של אחשוורוש,

כי הם רצו להיות קרובים למלכות ולפוליטיקה והם רצו להיות כמה שיותר דומים לגויים,

וכמו פה,

אז מה גרם?

הם הבינו, השכילו,

עשו אחורה פנה U-turn, מה שנקרא,

וחזרו לשם. מה עשה השם?

עשה גם U-turn, סובב את הכול. מה סובב?

רק את הראש של מי?

את הראש של אחשוורוש, תקשיבי, והכל התבטל.

אם היו עושים כך,

יכול להיות שהיה הקדוש ברוך הוא מסובב את ראשו של שרון,

והוא לא היה שרוי עכשיו בהתנתקות.

אוקיי. עכשיו נכון, נכון, אתה צודק. כן. אז תאמרו בעצם רק תפילה. תראה, אני כיתה י׳ עכשיו,

והמון המון בגרויות, ויש לי עוד לאש עם פול בגרויות.

אז אני רק אשב ואתפלל,

ואגש לבגרות ואני אצליח בה. מה זה קשור לשאלה הקודמת? זה קשור, זה קשור, כי אני לא אעשה... מה זה קשור? אני אגיד לך מה זה. לא, את רוצה להצליח, בבחינות יש לי הצעה.

תפגיני.

מה זה? תפגיני. לא, אבל תגידו, זה קשור, זה לתפילה. הפגנות זה עוזר. מה זה קשור? לא, זה קשור, אני אגיד לך איך זה קשור. אני אגיד לעצמי, טוב, אני רק יושבת ואתפללת ואבקש מהקדוש ברוך הוא. אני רק יושבת בבית מדרש כל היום, כל הלילה. מי אמר לך? למה אני לא הולך להרצועות ואני יושבת בבית המדרש ומתפללת שתחזרי בתשובה? נו. אני באה.

מי אמר שלא צריך לזוז? תזוזי, תלמדי, תעשי הכול. לא צריך בגרות.

בגרות זה גימטריית תורה, אם את לא יודעת.

אבל לא נורא, את רוצה שתהיה לך תעודה כאילו? את חושבת שיש לך עבודה מזה? לא, זה לא קסור. תשכחי מזה. זה לא קסור. הקדוש ברוך הוא קובע מזונותיו של האדם,

ולא הבגרות.

יש הרבה עם תעודת בגרות מובטלים.

טוב, תודה רבה לך.

מהיום, הרב אמנון יצחק איתך בכל מקום ובכל זמן.

חדש ושופר, שופר ניוז טל.

מהיום, בחיוג אחד, ניתן להזין למגוון נושאים, כגון חדשות, פספוסים, קלטות, שידורים חיים מהרצאות הרב, ועוד.

שופר ניוזלבר 054-6777-7778 054-6,

חמש פעמים שבע, שמונה, אפס, חמש, ארבע, שש, שבע, שבע, שבע, שבע, שמונה, שופר ניוזטל.

אפרוסטל. הפורטל הקולי.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-677777,

03-06-07777, או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.שופר.net