אתה תשכנע אותי - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

לך יש שאלה?

תנו לה בבקשה.

או, יש לו שבע שאלות כנגד ימות השבוע. טוב, בוא נראה אם נספיק לענות מהר.

די, די. התורה קיימת בכל זמן היא. די, די, עכשיו. אנחנו אלה שמגלים נקודות בתורה, יופי. ומספרים אותה לעצמנו. עד פה אתה אומר נכון, עכשיו ש... רגע. אז כלומר, מוסה לא ירד עם התורה מהר סיני. בטח, ירד. אך ורק עם הסיני דברות. יואו, יואו, יואו. מה לא? יואו. מה, מה, יואו אתה אומר? רגע, רגע, אני אסביר. אני אסביר. יואו, יואו, יואו, יואו. אתה. אתה. כן.

ידוע או לא ידוע?

בקרב הסובבים אותי, כן. אתה אפילו לא יודע מי אתה.

לא, אני יודע מי אני, בקרב הסובבים אותי. אתה לא יודע.

טוב, אתה עכשיו תשכנע אותי שאני לא יודע מי אני. בדיוק. הנה היד שלי. לא. והנה היד השנייה. לא. וזה הראש, וזה הכיפה, וזה המשקפיים. לא.

לא.

נו. לא. כמה סיבות? אחת.

אתה לא יודע מי הסבא השביעי שלך.

שתיים.

אתה לא יודע את כל חלקי האיברים הפנימיים שלך.

שלוש.

אתה לא יודע את כל ההוויה הפנימית הרוחנית שלך.

אתה לא יודע את מציאות הנשמה שבך וחלקיה.

ואני, במקום להגיד A, B, C, D,

אני אומר A, B, C, D. שמעתי, אבל זה לא משכנע.

בטח, אתה לא יודע דקדוק. עכשיו, רגע, תקשיב.

זה מה שלימדו אותי. אין דבר. תעבור כיתה.

עכשיו, תקשיב.

עד להוכחה אחרת, את ה-א'-ב' אני יודע עוד לקרוא.

זה מה שלימדו אותי. לא!

אלף, ב'. אתה רוצה עכשיו לשכנע אותי שאת ה-א'-ב' אני כבר לא יודע לקרוא.

בדיוק. אתה רוצה להשתלט על החלק במוח שלי, לשכנע אותי שאני... כן. אה, מצטער. אני אסביר לך למה.

הרי אתה רוצה לחזור בתשובה, נכון? לא היית בא לפה סתם.

לא, אני באתי לכאן בשביל ויכוחים שהיו אותי עם רבנים בקולל ורוב המשפחה שחזרו בתשובה. שלך? שלי, בהחלט שלי. מה, נשארת לבד? אני נשארתי לבד, כן. וואי וואי וואי.

יואו, יואו, יואו, יואו. לא, לא, לא, זה לא סימנים. אנחנו משתמשים באותם סימנים כקשר בינינו לבין בורא עולם. אנחנו היחידים. אם זה כפילים, אם זה צבצית, אם זה מזוגים, מה אתה אומר לי לא? לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא.

לא. אז אני אומר שכן? לא. אתה יכול להגיד לא, אבל לא אומר שכן. לא. אני אסביר למה לא. לא, טעות.

הם הפסיקו לכבד את ההורים. טעות.

טעות. אז אל תגידי לי, תגיד את זה למי שאתה מחנך. טעות. אז תגיד את זה למי שאתה מחנך, לא לי. מה טעות? במה?

רוב המשפחה שחזרו בתשובה, שלך? שלי, בהחלט שלי. מה, נשארת לבד? אני נשארתי לבד, כן. וואי וואי וואי.

קלטות מספר 563564,

אתה תשכנע אותי, חלק א'.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמם וירוויח.

הדברים שנאמר הערב יהיו לעילוי נשמת

המנוחים זכריה בן סעדיה ואסתר בת חנה,

נטע בת גילה ויצחק בן יהודה פורטנוי מנוחתם עדן.

ולהצלחת התורמים בעילום שם,

חזרה ותשובה של ילדיהם בבריאות וזרע, חי וקיים מהרה.

ואושרה נהר היא הילדה חולת הכליות,

השם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שער חונה עמו ישראל מהרה.

בפרשת השבוע למדנו ביושע אדוני ביום ההוא את ישראל מיד מצרים.

כתוב במדרש

בכי ישראל היו ביד מצרים,

שהשם הושיע אותם מיד מצרים?

אלא בשעה שיצאו ישראל ממצרים פתח עוזה השר של מצרים

לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו,

ריבונו של עולם,

ומה זו שאתה מוציא ממצרים?

יש לי עליה דין.

יבוא מיכאל השר שלהן

וידון לפניך עימי.

באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא למיכאל,

בוא ודון עמו.

פתח עוזה שר של מצרים ואמר לפניו,

ריבונו של עולם,

אתה גזרת על אומה זו

שיהיו משעבדים תחת ידי האומה שלי ארבע מאות שנה,

שנאמר ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה.

ואין להם בהן

אלא 86 שנה

משנולדה מרים,

ועדיין לא הגיע הזמנם לצאת,

אלא תן לי רשות ואחזירם תחת ידי אומה שלי עד ארבע מאות שנה.

כשם שאתה קיים,

כך שבועתך קיימת.

באותה שעה אמר לו הקדוש ברוך הוא למיכאל,

להחזיר לו תשובה.

מיד שתק מיכאל.

לא ידע מיכאל

מה להשאיר.

באותה שעה ישיב הקדוש ברוך הוא לעוזה תשובה,

ואמר לו,

יש לי ללמד זכות על בניי,

כלום נתחייבו בניי שעבוד,

אלא בשביל דיבור אחד שדיבר אברהם אוהבי,

שאמר לפניי, במה אדע כי יירשנה.

על ארבע תיבות

שאמר אברהם, במה אדע כי יירשנה,

ארבע מאות שנה.

ואמרתי לו ידוע, תדע כי גר יהיה זרעך.

כלום אמרתי בארץ מצרים?

לא אמרתי בארץ מצרים.

גר יהיה זרעך בארץ לא להם.

על זה דיברתי.

אבל לא אמרתי בארץ מצרים.

וכבר גלוי וידוע שמשנולד יצחק נעשו גרים.

שהרי אני אמרתי, גר יהיה זרעך.

מי זה זרעך?

כי ביצחק יקרא לך זרע.

מרגע שנולד הזרע הזה מתחילה הגרות.

וכבר שלמו ארבע מאות שנה.

אין לך לשעבד על בניי כלום.

באותה שעה הציל הקדוש ברוך הוא לישראל,

וכך נאמר,

בישע אדוני ביום ההוא את ישראל מיד מצרים.

מי זה מצרים?

השר של מצרים, עוזה.

מדהים.

עד היכן מגעת מידת טובו של הקדוש ברוך הוא,

שאפילו מלאכי מעלה, הסנגורים של ישראל ומכהן בראשם,

אין מגיעים לעמקות של המושג הזה מידת טובו של הקדוש ברוך הוא.

שהרי יצחק אבינו,

כשהיה בארץ פלישתים,

מה נאמר בו?

וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאוד.

ואמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

שזבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך.

כל כך התעשר והתעצם יצחק אבינו,

עד שאמרו הבריות שהזבל של הפרדות שלו

יותר מעשיר

מאשר כל הזהב והכסף של המלך,

אבימלך.

זהב וכסף,

זה המטבע הכי יקר,

הכי קיים.

זבל של פרדות,

כמה יש פרדות לבן אדם?

מי מחזיק הרבה פרדות?

וגם הזבל שלהם,

לא ניתן לעשות איתו כלום.

וכולם העדיפו את הזבל של הפרדות שלו מרוב ריבוין,

מאשר כל זהבו וכספו של אבימלך.

נו, אז מה אתם אומרים? אדם שהגיע לעושר כזה גדול, זה נקרא גירות?

ביל גייטס

של אז, יצחק אבינו.

נו,

זה גירות

וזה נחשב גירות.

בכל זה נחשב בכלל הגלות והגירות,

אלא מידת טובו של הקדוש ברוך הוא מקיפה מאוד ועמוקה.

ואתם יודעים מה?

לא תאמינו.

משום אי-נעימות כלשהי

שנגרמה ליצחק,

שנאמר, וייקנאו בו פלישתים,

נכלל גם מצב זה בתקופת ועבדום ועינו אותם.

שמעתם פעם דבר כזה?

יש לך שכנים קנאים?

הם מסתכלים עליך? אה,

איך אתה בא עם סלים?

איך קנית אוטו חדש?

איך הרחבת את הסוכה?

אם יש לך כאלה,

אתה בגלות כמו במצרים.

ועבדום ועינו אותם.

גם זה נחשב

בחשבון הייסורים של גלות וגירות.

אתה לא רצוי פה בשכונה, יש לך שני סלים יותר ממני.

יא וואי וואי.

מי אומר את זה?

המהר״ל מפראג.

אתם שומעים מה זה?

כמה מידת

טובו של הקדוש ברוך הוא לחשיב גם דבר כזה?

מייר ישראל את היד הגדולה.

בשעה שביקש הקדוש ברוך הוא להטביע את מצרים,

עמד עוזה שר של מצרים לפני הקדוש ברוך הוא,

ואמר לפניו,

ריבונו של עולם, נקראת צדיק

וישר

ואין לפניך לא עוולה ולא משאופנים ולא מקח שוחד.

למה אתה רוצה להטביע מצרים?

כלום הטביעו בניי מבניך או הרגו בשביל ששעבדו בהן?

אתה רוצה לטבען?

כבר נטלו שכרן כל כסף וזהב שלהן.

כבר לקחו את הכול.

מה עשו הבנים שלי?

מה, הם עשו איזה משהו לא טוב?

מה, הם הטביעו את הבנים שלך? מה הם עשו?

שמעתם חוצפה?

שמעתם חוצפה של מלאך?

מה, הוא מכחיש את האמת?

זה להשתומם, כמה עזות מצח יכולה להיות.

וכי הגזירה של כל

אם בן הוא והמיתן אותו,

לאן הלכה?

והציווי, כל הבן הילוד היו רא תשליכו.

מה זה, זה לא נקרא רצח עם?

והוא שואל, מה בניי עשו לבניך?

ושחיטת הילדים לשם רחיצה בדמם כל יום.

זה דבר קל?

שהוא אומר, מה בניי עשו?

למה אתה רוצה להטביע אותם?

וכי הם עשו איזה עוול?

אבל זוהי התמונה האמיתית של רשעי אומות העולם.

מה היה לנו ביום הדין הנורא?

הממשלות

שהשמידו חלק גדול מעם ישראל,

עינו אותם בבתי סוהר,

רבנים,

מצדיקים, מרביצי תורה וסתם יהודים,

חפים מפשע,

שנשלחו לסיביר לעבודת פרך.

מה יענו היטלר, יימח שמו וזכרו,

מכל האומה הנאצית

ששרפו מיליונים מאחינו בני ישראל בכבשני האש,

כאשר יהיו נטבעים לפני שופט צדק,

למה עשיתם כך? מה הם יאמרו?

מה הם יאמרו?

אם עוזה למעלה אומר, וכי בני עשו משהו?

שייך להגיד טענה כזאת?

מה,

המלאך הזה לא יודע מי זה הקדוש ברוך הוא?

הוא נמצא לידו, מדבר איתו,

ומחרטט ככה? מה זה?

שייך דבר כזה? זה עולם האמת שם? מה קורה פה?

בואו תשמעו דבר מדהים.

בזמן השואה הנוראה,

יש אומרים שהשטן בעצמו ירד,

והוא בעצמו היה שותף לכל מה שהיה שם.

תשמעו דבר מדהים שקיבלתי השבוע.

איך קוראים לשטן,

מלאך המוות, יצר הרע?

סמ.

מה השם המלא שלו,

מוסיפים לסמ״מ גם א' ולמ״ד, זה השם שלו.

כמה זה בגימטריה?

131. כמה זה גימטריה אייכמן?

א', י', י', כ', מ', נ',

131.

זה בחיצוני של הסמ״מ.

זה אותיות סמ״מ וא' ולמ״ד.

אבל מה התוך,

התוך של המילה סמ״מ וא' ולמ״ד? מה התוך?

איך כותבים סמ״מ?

סמ״מ כ״ף.

האות סמ״מ, כותבים אותה סמ״מ, כ״ו.

התוך שלה

זה מ״מ.

מ״מ איך כותבים? מ״מ.

התוך שלה זה מ״מ.

א' כותבים א', ל״פ.

ל״פ זה התוך.

ל״מ, הכותבים, ל״מ, מ״ד.

המ״מ, ד״ל זה התוך.

אם אתם סופרים כמה זה התוך

של הסמ״מ,

יוצא 254. וכמה יוצא היטלר?

254. הפנים של הסמ״מ זה היטלר,

והחיצוני שלו זה אייכמן.

ואותיות המילוי,

התוך הזה, אותיות המילוי, איך כותבים מילוי?

מ״מ, ל״מ, ו״י.

כמה זה?

86, גימטרייה אלוקים, מידת הדין.

מה יגידו אלה?

מה יגידו?

אתם יודעים מה הם יגידו?

מה יאמרו הטובים

שבאומות,

אם יש כאלה? מה יאמרו הטובים שבאומות?

שהם לא נתנו את ידם לטבח,

אבל הם עמדו מנגד מרחוק בכל שנות ההשמדה,

וראו את העשן העולה מהכבשנים שנשרפו כל יום, גופים קדושים וטהורים,

וידעו את כל הנעשה ומילאו את פיהם מים.

או כמו שבוש אמר בביקור האחרון ביד ושם,

שאסור היה לעולם לשתוק.

שמעתם מה אמר בושלה?

שאסור לעולם לשתוק.

וכשיש נאצי חדש, אחמדינג'אד,

היטלר חדש,

שמאיים בהשמדה

של האומה הישראלית פה בארץ ישראל,

מה אומר בושלה?

שהוא כורת איתו ברית עם ציר הרשע. הוא אמר שיש ציר רשע, איראן וסוריה וצפון קוריאה,

והוא עכשיו עושה איתם שלום על חשבוננו.

אבל כשהוא יד ושם,

הוא אומר הפוך ממה שהוא עושה.

אסור לעולם לשתוק.

אז למה אתה שותק?

מה, אתה לא מבין שהסכנה כשיש מלחמת עולם שלישית,

מלחמת גוג ומגוג שעומדת לפרוץ, אתה לא מבין,

שהיא תכלול את כולם?

הרי אתה,

ג'ורג'

ו. בוש.

אתה ודאי יודע את זה, מיסטר בוש,

אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד, מה לעשות?

ככה זה.

כשאתה נמצא שם,

אתה רואה את הדברים אחרת,

אמר את זה פעם ראש ממשלת ישראל.

זאת אומרת, לפני כן אתה אומר משהו,

כשאתה מגיע לשם, אתה מבטל את הכול, כי אתה אומר, כשאתה נמצא שם,

אתה רואה את הדברים אחרת.

אחרי שיסלקו אותו בעוד שנה מהתפקיד,

ויקראו לו הנשיא הכי נכשל של ארצות הברית,

אז הוא יהיה חכם להגיד, וואו,

וואו, כנגד W,

הייתי צריך לעשות משהו.

מיסטר בושו,

אתם זוכרים שאמרתי פעם שרון, שרונה ובוש, בושה?

אני חושב שצדקתי.

עוד מעט יהיה לנו ברק המזגזג,

הוא חוזר עוד פעם.

אמר, יהיה דוח וינוגרד, אני אומר לאולמרט, ביי ביי.

עכשיו הוא רואה שהוא הולך להפסיד, כי בסקרים הוא על הפנים,

אז הוא כבר אומר, לא יודע,

אני לא יודע, אני לא מחויב למה שאמרתי.

משהו,

חבר'ה טובים.

מכל מקום,

מה יטענו אומות העולם על מה שהיה בשואה? אתם יודעים מה הם יטענו?

הם בוודאי יטענו את הטענה של עוזה.

שאלנו איך עוזה העיז להגיד דברים כאלה בפני הקדוש ברוך הוא, כי בניי טבעו, טבעו את בניך?

מה הם עשו?

הצדיקים שלי, מה הם עשו, המטרים?

מה הם יטענו?

את טענת עוזה.

וכי עשינו משהו לא טוב?

לכל מדינה יש חוקים,

חקקנו חוקים, חוקי נירנברג, חוקי מוסקבה,

והיהודים עברו על חוקי ודתי המדינה, וראויים לעונש, זה היה על פי חוק.

מה אמרו הגרמנים שנחשבו פושעי מלחמה?

קיימנו פקודות.

מה אמר אייכמן במשפט שלו?

קיימתי פקודות.

הייתי חייל,

קיימתי פקודות.

רק את חיילי צה״ל דנים כרוצחים.

אם הם טסים לאירופה, עוצרים אותם.

אבל גרמנים משוטטים עד היום ולא עושים להם מאומה.

ולא רק זה,

בכמה תחקירים שפרסמנו בארבע כנפות,

התברר שהאמריקאים השתמשו גם ברוצחים מופלגים כאלה אצלהם בשורותיהם.

שמעתם דבר כזה?

באותה שעה כינס הקדוש ברוך הוא כל פמליה של מעלה,

ואמר להם, הביאו דנין בני ובן עוזה,

שר של מצרים.

בתחילה

הבאתי עליהם רעב והעמדתי להם את יוסף.

יוסף הבין בחוכמתו ונעשו כולן עבדיו.

אז פרק ראשון

נתתי למצרים להבין

שאני יכול להביא עליהם רעב ולהמית את כולם,

ובסוף שלחתי להם אחד מבניי, יוסף,

חכם גדול מאוד,

ונעשו כולם עבדיו.

לבסוף

באו בניי כגרים, מוזמנים על ידי פרעה, מוזמנים.

פרעה מזמין

את יעקב אבינו ואת בניו לרדת למצרים.

ולבסוף באו ושעבדו בהם שעבוד גדול מאוד,

עד שעלתה צעקתם לפניי,

ושלחתי להם את משה ואהרון עבדיי,

ואמרו למלך שלהם,

כה אמר אדוני אלוהי העברים,

שלח את עמי ויעבדוני.

והיו יושבים לפניו

כל מלכי מזרח ומערב,

והתחיל מתגאה לפניהם,

פרעה.

פרעה היה בגובה

של זה.

גמדון,

ננסון.

הוא היה יושב על מדרכה ונדנט את הרגליים.

והוא היה הולך עם קווקווים של 15 סנטים שיהיה לו עוד קצת.

והוא יושב, וכל מלכי מזרח ומערב מקיפים אותו,

ומתגאה ואומר,

מי השם אשר אשמע בקולו?

מי זה השם?

אני לא ראיתי בספרים שלי שהוא הביא לי דורון במשך השנים האחרונות, לא שמעתי על אלוהים כזה.

הוא לא היה אצלי, הוא לא הביא לי דורון, הוא לא הביא מתנה.

לא ידעתי את השם,

אלא אמתינו ואבדוק בספרים אם השם שלו כתוב אצלי.

בדק ולא מצא.

השיבו לו משה ואהרון ואמרו לו,

הוא ברא שמים וארץ,

הוא צר את העובר במעי מו.

הוא משיב רוחות ומוריד גשמים ומפריח טללים ומצמיח אילנות ועשבים.

הוא ממית ומחיה ונפש כל חי בידו.

מה השיב לשלוחי, אומר הקדוש ברוך הוא לכל המלאכים,

מה השיב להם?

אין אלוה בעולם שיעשה מעשים הללו,

אלא אני בראתי את עצמי ואת הנילוס נהרי,

כי לי יאורי ואני עשיתי לי.

איי, איי, איי.

אני אומר לכם, אם היינו רואים את פרעה,

לא היינו מפסיקים לצחוק.

אבל טוב, דמיינו שיהיה לכם משהו לעשות הערב.

מכל מקום השיב ואמר לחכמיו,

שמעתם על אלוה כזה מעולם?

האם שמעתם פעם על אלוה כזה מעולם, שקיים כזה? לא.

שמענו, אמרו לו, שבן חכמים הוא בן מלכי קדם.

חכמים שלא יותר אהבלים ממנו.

שמענו שהוא בן מלכי קדם.

איך תאמרו

אל פרעה בן חכמים?

מה השיב לשלוחי?

לא ידעתי.

לא ידעתי את השם.

כיוון שכפר בי

שלחתי לו עשר מכות.

ולא אוהלתי, אומר הקדוש ברוך הוא, ולא אוהלתי.

וכל כך כפר בי, והוסיף לשעבד את בניי.

ולאחר שהודעתי לו את כוחי ואת גבורתי,

שילח אותם בעל כורחו,

ויהי בשלח פרעה את העם.

ועכשיו רדף אחריהם להחזירם לשעבוד.

מי עשה כזה ולא הבין?

אינו ראוי לטבעו בים?

אם יש אחד שעבר את כל זה,

האם לא ראוי לטבע אחת כזה בים? שואל הקדוש ברוך הוא את המלאכים.

אותו ואת כל חילו השיבו לו כל פמליה של מעלה,

הדין עמך,

מעשה מה שאתה חפץ.

זאת אומרת, חכמים זיכרונם לברכה אומרים לנו שכל גזר דינם של המצרים נחתם עליהם.

על מה? על שלא הבינו.

יוסף הצדיק, אומר הקדוש ברוך הוא, לימד אותם מחוכמתו.

משה ואהרון לימדו אותם באותות ומופתים.

כל עשר המכות היה להם להתבונן.

ואחרי שהם לא למדו כלל מכל הלקחים הללו,

אין לאנשים כאלה זכות קיום וראויים לטביעה.

אתם שומעים?

אם הם לא מבינים,

נותנים להם מכה אחרי מכה, מכה אחרי מכה,

והם לא מבינים, ראויים הם לטביעה.

יוצא מזה שאם הם היו חוזרים בהם, המצרים לא היו טובעים,

אבל המצרים לא חזרו בהם, לא מבינים.

אתם חושבים שעוזה שתק?

לא שתק.

באותה שעה ענה עוזה ואמר, ריבונו של עולם,

יודע אני בעצמי שאין חייבים,

אלא שב עליהם במידת הרחמים.

פתאום עוזה נהיה צדיק, מבין שבאמת מגיע להם לטבוע.

אבל מה הוא מבקש בעבורם?

שב עליהם במידת הרחמים.

באותה שעה עמד גבריאל ולקח מלבן של טיט,

ועמד לפני הקדוש ברוך הוא ואמר, ריבונו של עולם,

אלה ששעבדו את בניך שעיבוד קשה כזה,

תרחם עליהם,

שנתנו להם ללבון לבנים כל היום מהבוקר ועד הערב.

מיד חזר הקדוש ברוך הוא וישב עליהם

במידת הדין וטבעם בים, זאת אומרת,

עדיין היה מקום למידת רחמיו של הקדוש ברוך הוא.

שהרי המלאכים רצו לומר שירה,

והקדוש ברוך הוא אמר, מעשי ידי טובעים בים.

ואתם רוצים לומר שירה?

אתם שומעים כמה רחמים?

אבל כשגבריאל הציג את המלבן לפני הקדוש ברוך הוא ואמר, אלה ששעבדו את בניך בזה,

אל תעמוד להם בדין,

אל תעמוד להם במידת הרחמים אלא בדין.

אז כתוב, וירא ישראל את היד הגדולה,

רק אז,

אחרי כל הדיון שהיה בשמיים בעניין זה.

אך, אך, אך, אך, כמה צריך להבין, הקדוש ברוך הוא נותן מכות, אותות,

מופתים.

מה לא עושה הקדוש ברוך הוא בשביל שיתקרבו, שיבינו,

שישכילו?

אבל אנשים זה מבחינת פרעה.

מבחינת פרעה.

מכירים ומורדים,

יודעים, שומעים,

אבל כשזה מגיע לשפת המעשה,

כמו פרעה.

לא מבין.

לא מבין.

מכה שלישית אמרו, אצבע אלוקימי. זה עזר?

לא.

מכת ברד כבר אמרו, השם הצדיק,

ואני ועמי הרשעים. זה עזר?

לא.

כל מכה אומר, אני אשלח, זה עזר?

לא.

פרעה.

זה פרעה

שהיה בגובה 54 סנטים.

יש כאלה מטר שבעים סנטים,

ולא מבין.

מטר שמונים, ולא מבין.

מטר תשעים, לא מבין.

שתי מטר סתום.

איך זה?

זה שלוש פעמים פרעה.

ארבע פעמים פרעה.

אדם חי, מקבל אותות וסימנים, ולא מבין.

לכן, יש לנו ללמוד,

כי אני, השם, מלמדך להועיל,

שהקדוש ברוך הוא רוצה בטובתנו ומלמד אותנו להועיל,

וכל מכה,

וכל איסורים,

הכול בחשבון, ואפילו הקנאים מהמרפסת.

גם זה חשבון

של גלות וגרות.

זה אלה שלא רוצים להבין.

אבל יש כאלה שכן רוצים להבין,

יש כאלה שמבינים מהר,

ויש כאלה שמבינים לאט.

יש כאלה שמבינים בזריזות,

ויש כאלה שמבינים במתינות.

יש ויש.

בואו נשמע עליהם גם כן בפרשה.

מדהים.

מדהים.

רבי מאיר אומר, כשעמדו השבטים על הים,

זה אומר אני יורד תחילה לים, וזה אומר אני יורד תחילה לים.

מתוך שהיו עומדים וצווחים,

קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה,

שנאמר שם,

בנימין צעיר רודם,

שרי יהודה רגמתם.

אל תקרא רודם אלא רד ים.

מה זה רודם?

על פי הפשט רודם זה רודה בהם, מנהיג אותם.

בנימין היה הראשון שקפץ לים והוא היה רודם,

דהיינו רודם, הולך ומוביל אותם.

המדרש אומר, אל תקרא רודם אלא רד ים,

בנימין הוא הראשון שירד לים.

התחילו שרי יהודה מרגמים אותם באבנים.

כמו שכתוב, שרי יהודה ריגמתם.

היו רוגמים את בנימין באבנים.

למה רוגמים?

משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם,

שהיו לו שני בנים,

גדול וקטן.

הוא נכנס אל הקטן ואמר לו, העמידני עם הנץ החמה,

תשכים אותי בנץ.

כך הוא אומר לילד הקטן.

ולגדול אמר, העמידני בשלוש שעות,

כדרך המלכים

שישנים עד שלוש שעות.

אמר לו, תעמיד אותי בשלוש שעות.

בא קטן לעמידו עם הנץ החמה,

ולא הניחו גדול.

אמר לו,

לא אמר לי, אלא בשלוש שעות ביום.

והקטן אומר, לי הוא אמר, בנץ החמה.

מתוך שהיו עומדים וצווחים,

נעור אביהם.

התחילו לריב.

הקטן משכים בנץ, הגדול אומר, מה פתאום?

עוד שלוש שעות, תן לאבא לישון, מה אתה מעיר אותו?

התחילו להתווכח ולהתקוטט.

מה קרה?

נעור אביהם.

אמר להם, בניי,

שניכם לא כיוונתם אלא לכבודי,

אף אני לא אקפח את שכרכם.

מה השכר נטלו בני בנימין

שהם ירדו תחילה?

שרתה שכינה בחלקו של בנימין, שנאמר,

לבנימין אמר,

ידיד אדוני ישכון לבטח עליו.

ומה שכר נטל חלקו של יהודה?

זכו למלכות,

שנאמר,

שרי יהודה רגמתם,

ואין רגימה אלא מלכות.

זאת אומרת,

בבנימין,

בגלל שהוא קפץ ראשון, זכה שבית המקדש נבנה בחלקו,

ויהודה זכה למלכות בגלל שהוא רגם את בנימין.

שמעתם דבר כזה?

אז כדאי לרגום באבנים, אפשר להיות מלך.

מדהים.

והנה, לכאורה,

לא דומה כלל העניין של הצווחין על הים לצווחין של הילדים.

למה?

בצווחין של הילדים הבן הגדול הוזהר להעמיד את האבא דווקא בשלוש שעות.

ועל כן, בדין הוא יכול לקפח את בנו הקטן,

ולא להניח אותו להפריע את מנוחת אביו ולהעיר אותו מן השינה.

כי הוא קיבל הוראה בשלוש שעות. והוא רואה שרוצים להעיר את האבא יותר מוקדם, אז ודאי שיש לו הצדקה למנוע את זה.

אבל בים לא נאמר מי ייכנס ראשון,

מי ייכנס תחילה לים.

אז כל אחד יכול לקפוץ לתוך הים ראשון?

למה יהודה מנסים לעכב את בנימין וזורקים עליהם אבנים?

ולמה זכה בכלל יהודה על הרגימה הזאת במלכות?

אלא אפשר לבאר כך.

מה הייתה הכוונה מי יורד ראשון לים?

מי יזכה לקדש את שמו ידברך הראשון?

מי יזכה?

מי יזכה?

שבט יהודה טען

שאם יתחילו גדולים וזקנים שדעתם מיושבת עליהם

לעשות את הדבר במתינות,

להקיף את הדברים מכל הצדדים,

אז כל השבטים ינהרו אחריהם

וילכו בעקבותיהם לקפוץ לים.

זאת אומרת ששבט יהודה הוא המבוגר יותר,

המתון יותר, השקול יותר.

אם הוא ירד,

ממילא כל השבטים אחרי כן יראו שהשבט הבכיר,

יהודה, מלך באחיו, הם יורדים ראשונים,

אז כל השבטים ירצו לרדת לים.

אבל אם בנימין יכול להתפרש שהכל זה בעקבות הייאוש,

כיוון שהיו ארבע כיתות שם,

חלק לא רצו בכלל לרדת לים וחלק רצו בכלל לחזור למצרים.

ואם בנימין קופץ ראשון,

יכול להיות שזה איבוד לדעת בכלל.

הרי שאפשר היה לתלות את הירידה לים מתוך ייאוש

או מתוך התפעלות יתרה ופזיזות.

והם לא עמדו לעיין היטב בדברים לפני שירדו לים.

אז לא יגיע קידוש השם הראוי והמספיק,

ותרבה המבוכר,

כי ימצאו כאילו כל הירידה היא ליפול בים.

אבל שבט בנימין,

שידע שכל חפצו לרדת לים זה לא פזיזות,

אלא ההתרגשות שלו לקיים את רצון השם יתברך ולקיים את הציווי במסירות נפש,

היה חרד ופוחד להחמיץ את ההזדמנות שלא תתקרר ההרגשה שלו

והכוונה הרצויה שלו,

ואז הוא ייחלש בגלל יצרו.

לכן הוא בחר לקצר את התהליך, לקצר את החשבונות,

ולהזדרז לעשות את רצון הבורא יתברך ולקפוץ ישר לתוך הים.

זאת אומרת, החשבון שלו היה חשבון טוב ואמיתי,

והוא רצה לקפוץ לים, לקדש את שמו יתברך תחילה מחמת החשש

שמא יתקרר.

בכל אופן, זה מסירות נפש. מי אמר שהים ייבקע?

אז הוא צריך לקפוץ, הוא מסכן את חייו.

אבל זה היה החשבון של בנימין.

והחשבון של יהודה היה שהקפיצה יכול להיות שהיא מהירה מדי,

ואז חס ושלום יכול עם ישראל בעצמו להתקרב ולחשוב שהנה הם הולכים להתאבד בתוך המים,

וממילא זה לא יהיה טוב, לא יהיה קידוש השם במלואו,

הוא יכול לגרום למחנאות בתוך השבטים.

מכל מקום, מה זכה בנימין?

הקדוש ברוך הוא אמר, הכוונה של שניכם רצויה,

ואני אשלם שכר לשניכם.

נתן לבנימין, על הקפיצה שלו,

על הרצון שלו לא להחמיץ את השעה,

את ההזדמנות, על המסירות נפש,

נתן לו שהשכינה תשרה בחלקו.

בכל קידוש השם של בית המקדש ועשרה ניסים שנעשים בו,

הכול יהיה בחלקו של בנימין.

ביהודה,

כיוון שהוא היה מתון ושקול,

והכול היה מסתכל מכל הצדדים,

זכה למלוכה.

כיוון שמלך

צריך להיות שקול ומתון,

צריך להיות נבון וחכם,

ולהסתכל מכל הצדדים,

לא כמו אולמרט ובושלה.

צריך להיות שקול ומתון.

מי שיש לו את המידות האלה יכול להיות מלך,

אבל מי שאין לו את השליטה העצמית,

אם יש לו פזיזות,

ולא פזיזות כמו בנימין לשם מצווה,

וחלילה לא להתקרר, אלא סתם פזיזות,

לצאת למי מלחמה בלבנון,

וכשכבר צריך לסיים,

להוסיף עוד 60 שעות, יאללה, שימותו עוד 55 חיילים.

העיקר שיהיה לי מה להגיד שעשינו משהו ולסכן את חיי האומה בכלל,

ואת כוח ההרתעה ואת כל החשבונות.

כשיצאו מזה,

זה לא יכול להיות אדם שינהיג,

ואם הוא מנהיג,

זה בגלל שאנחנו ראויים לאחד כזה.

מה העם זוכה?

העם זוכה

למה שמגיע לו.

זה אנחנו צריכים לראות,

שתי המידות הרצויות אצל הקדוש ברוך הוא,

גם הקפיצה וגם המתינות.

אבל הקפיצה רק במקום שאתה רוצה לקדש את שמו יתברך,

ואתה מתרגש ומתפעל במחלית החלטה אמיצה,

אבל גם בשביל שלא תחמיץ את השעה כי אתה יודע שאתה עלול להתקרר,

דבר כזה, מסירות נפש כזאת אצל השם היא רצויה.

ומתינות,

אפילו הם לא קופצים מהר, אבל שוקלים מכל הצדדים מה עושים,

חשוב בפני השם.

נסיים בעוד דבר אחד ונעבור לשאלות.

ראינו מי שלא מבין מה עונשו,

ראינו מה שכרם של מי שרוצים לעשות את רצון השם,

הכול שרוף, הכול שרוף.

דרור, שרוף, הכול שרוף.

זאת אומרת,

אדם צריך להבין,

אם יש אדם שלא מבין, מקבל עונש,

נותנים לו עוד סימנים ועוד סימנים ולא מבין, נותנים לו עונש.

ואם

יש אדם שקופץ במסירות נפש,

זה נקרא מבין ורצוי,

ושכינה ראויה להיות מלווה אליו,

ויש מי שמתון ושקול וראוי להיות מלך.

אבל גם אם אדם זכה למעלות האלה,

ואת אלה מצינו שתיהן

אצל יוסף הצדיק,

תראו איך חשבון שמיים הולך ומדקדק עם כל אדם ואדם,

וזה הלימוד שנלמד פה הערב.

כתוב, שמעון איש קטרון אמר, קטרון זה השם הקדום של ציפורי,

כמו שמופיע בספר שופטים.

שמעון איש קטרון אמר,

בזכות עצמותיו של יוסף

נקרא הים לישראל.

הדה ודכתיב הים רעה וינוס,

בזכות

ויעזוב בגדו בידה וינוס החוצה,

אותה דובה,

כמו שמגדיר אותה המדרש,

שקפץ ממנה

יוסף הצדיק ונס מפניה,

בזכות זה נס הים מפניו.

הים,

כשרואה גיבור כזה, כמו יוסף,

שמשבר את הטבע שלו

ונס מפניה,

הזיה,

שובר את הטבע שלו

והופך ליבשה.

בזכות ויעזוב בגדו ובידיו ינוס החוצה,

הניסים הגדולים שהצילו את ישראל ממצרים

ופתחו לפניהם את הדרך בכניסה לארץ ישראל.

גם הירדן נקרע מפניו של ארונו של יוסף.

אותה התופעה הזאת,

שהפליאה את כל העולם כולו והחרידה עמים רבים מפחד אלוקי ישראל,

כמו שכתוב, שמעו עמים ארגזון, חיל אחז, יושבי פלשת,

אז נבהלו אלופי אדום,

כל זה בא בזכותו של יוסף הצדיק.

אלמלא זכות זו,

הייתה חסרה לנו שירת הנצח של משה ובני ישראל בספר התורה,

אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת.

לא אז היו שרים ולא אז לעתיד לבוא שישירו את השירה.

כל זה בזכות יוסף.

כמה יוסף השפיע לכל הדורות.

מעשה אחד של צדיק יסוד עולם,

פרנס עולם ומלואו,

ובפרט את עם ישראל.

מעלות רבות מצינו ביוסף.

מיד בצאתו מבטן אמו ראה בו יעקב אבינו המלאך המושיע את ישראל,

והוא נקרא שטנו,

הוא נקרא שטנו של עשיו.

שאין זרעו של עשיו נמסר,

אלא בידי זרעו של יוסף.

כמו שכתוב, והיה בית יעקב אש,

ובית יוסף להווה ובית עשיו לקש,

ודלקו בהם באכלום ולא יהיה שריד לבית עשיו.

זה מה שיקרה עוד מעט.

משיח בן יוסף

יבוא ויגאל את ישראל, ואחריו משיח בן דוד.

ומשיח בן יוסף רק הוא מסוגל להילחם במלחמת גוג ומגוג נגד כל אומות העולם,

כל אומות העולם יוקש,

והוא יהיה הלהבה של יעקב אבינו.

וכתוב, ואחלום ולא יהיה שריד לבית עשיו. כל הגלות הזאת של אלפיים שנה,

מי שיגמור אותה זה זרעו של עשיו.

רק הם יכולים

לעמוד מול

כל שבעים אומות העולם.

זיו האיכונין שלו היה דומה ליעקב אבינו.

יעקב אבינו אהב אותו, כי הוא בן זקונים ולא בר חכים,

והיה הבכיר שבאבות

מכל אחיו שבטי ישראל.

מסר לו את כל מה שלמד בבית המדרש של שם ועבר.

מה היה בבית המדרש של שם ועבר?

יעקב אבינו ידע שיוסף

עתיד לרדת למצרים,

וצריך היה ללמוד את תורתם של שם ועבר, לכן ייחד את התורה הזאת דווקא לו.

מה היה בשם ועבר?

שם היה הניצול מהמבול.

על מה היה מבול?

על עריות.

אז היה צריך ללמד אותו את תורת שם.

מה זה תורת שם?

כל ההשחתה שהייתה בעולם עד שבא המבול.

מה עשו בני אדם?

ועל מה בא המבול?

זה היה צריך

ללמוד יוסף את תורת שם.

ומה זה תורת עבר?

עבר היה בזמן דור הפלגה.

בדור הפלגה

העמידו מגדל וראשו בשמיים ורצו להילחם בשם.

זה היה דור של כפירה.

נמרוד היה איש ציד,

היה מכיר את בוראו וצד את הבריות בפיו ומטען.

אז הדור הזה לימד, כמו שהיום מלמדים,

גלובליזציה.

מה זה גלובליזציה?

להפוך את כל העולם לכפר אחד קטן.

ואז

אלה שיעמדו בקודקוד, הנמרודים שיעמדו בקודקוד,

הם יכוונו את כל העולם כולו למה שהם רוצים.

וזה על ידי ביטול הדתות,

המסורת והכול.

יוסף היה צריך ללמוד את שתיהן,

עריות וכפירה,

ולהיות מוכן לזה.

גם היום אנחנו במצב הזה, והתיקון של זה זה משיח בן יוסף.

ומפני גדלותו של יוסף לקח יעקב את הבכורה מראובן,

ונתן אותה ליוסף.

ועשה לו קטונת פסים

לאות שהוא המנהיג

בבית ובשדה.

אז מה קטונת עושה?

כי היכא דלשתמען מלא.

כשהוא לבוש בשונה מאחיו,

זה היה פרק של פעם,

בשונה מאחיו,

ככה יישמעו דבריו.

זאת אומרת,

כמו שאומרת הגמרא, כשאדם מגיע לעיר שלא מכירים אותו,

אז חשוב שיתלבש כמו שצריך.

כמו שאומרת הגמרא, מאני מכבדותי.

הבגדים של האדם מכבדים אותו. מה לעשות, אנשים מסתכלים לעיניים, רואים איזה חליפה הוא לובש,

ולפי זה שמים אותו במזרח.

אבל אם הוא יבוא עם בלעות,

יגידו לו, כבודו, יישב פה, יישב פה.

לא יטריחו אותו עד המזרח.

אבל אם יש לו חליפה,

איזה כובע צילינדר ככה,

והוא הולך זקוף, יא וואי וואי.

עד המזרח יתקעו אותו.

למה? כי האדם

הולך אחרי העיניים.

גדול היה יוסף בחוכמה יותר מעשרה אחד.

החוכמת העוז לחכם מעשרה שליטים,

יותר מהאחים שלו.

איש אשר רוח אלוקים בו, זה היה יוסף.

אם היינו מהלכים מסוף העולם ועד סופו,

לא מוצאים כזה.

רק חכם ונבון מאין כמוהו.

עמד בניסיונות יותר גדולים מכל האבות.

אתם יודעים באיזה בן שבע עשרה?

נמכר

על לא עוול בכפו,

רצה תמיד בטובת אחיו,

חשב עליהם.

למה הוא יכול בתור אח צעיר להשיג כל כך הרבה?

למה לא מראים חלומות שהוא מלך

ולא מראים לו את האחים שלו?

למה אני הקטן באחיי? יכול להיות ואתם לא.

עמד בניסיונות יותר גדולים מאבות.

עומד בניסיון שנה עם הדובה הזאת, זלייכה.

ואחרי שנה שהוא עומד בזה,

כפרס,

זורקים אותו עשר שנים לכלא.

וואי וואי וואי.

בן אדם עושה חסד,

נותנים לו פליק.

עושה עוד חסד,

מקבל בעיטה.

עושה קידוש השם,

מכניסים אותו לכלא עונש.

מה זה?

מילה הוא לא פוצה את פיו.

מדהים.

מדהים.

ועל כן,

נאמר עליו מה שלא נאמר על אברהם, שהיה תחילה לאבות.

גם על אברהם לא נאמר מה שנאמר ביוסף.

ויהי אדוני את יוסף

בית אליו חסד.

שמעתם?

השם היה עם יוסף, בכל הוא מצליח.

מה שהוא עושה, מצליח.

אין אפוא פלא שכה גדולה זכותו של יוסף,

שהים נקרע לפניו,

וכל העולם הזדעזע ממעשיו.

אבל האם התורה מוצאת בו איזה פגם?

צדיק כזה,

האם התורה תמצא בו פגם?

ואם היא תמצא פה פגם,

האם היא תפרסם את הפגם?

התורה לא הסתירה על אף אחד מהצדיקים הכי גדולים.

אתם יודעים,

אחת מהסיבות שהתורה הזאת נקראת תורת אמת,

כי מי שזייף אפילו זיוף קל שבקלים,

היא כתבה את זה, ובגדול.

שמעתם?

במקומות אחרים אין דבר כזה.

אומרים לאולמרט, קח אחריות.

פישלת.

דן חלוץ, בחוץ.

פרץ מחפש משקפת.

לומד איך מסתכלים עכשיו.

יש לו זמן עכשיו, הוא כבר לא שר ביטחון.

קודם הוא היה מסתכל על הצבא עם משקפת סגורה.

קח אחריות.

מביאים לו היום את הדוח

של ההורים השכולים,

ההורים של החללים שנפלו בגלל שהוא שלח אותם

למלחמה ללא מטרה.

אחרי שהיה הפסקת אש.

הוא לא רצה לקבל את זה.

דחפו לו את זה.

אז הוא הפך את זה ככה, בשביל לא להסתכל.

והמצלמה קלטה אותו.

ואחר כך הדובר שלו מכחיש, מה פתאום? הוא לא הפך.

מצלמה, מצלמת, כולם רואים.

מחריטים כאלה.

לא יאומן כי יסופר.

לא יאומן כי יסופר.

האם התורה מוצאת איזה דופי ביוסף?

מדהים.

אין כל ספק,

התורה לא מכסה על אף אחד.

ומה היא מצאה אצלו?

שהוא הביא דיבה על אחיו לאביו.

מה זה הביא דיבה?

אמר את האמת.

לא הוציא דיבה,

לא המציא,

הביא את הדברים כמות שהן.

הביא את דיבתם רעה אל אביהם. למה?

אבא, תלמד את הבנים, תלמד את האחים שלי,

שלא יאכלו לשם.

הבריות שומעים, רואים.

תעשה משהו, אבא.

אין כל ספק שהדיבה הזאת,

לא הייתה בה שום נדינות קל של לשון הרע,

ואי אפשר לראות

לפי ראות בני אדם,

אפילו של גדולי עולם,

אי אפשר למצוא אבל שמץ קטן ביותר של רעה.

הרי אנחנו למדנו בחפץ חיים, שאם אדם אומר משהו על מנת להועיל, זה לא לשון הרע.

ואדרבה,

כל הדברים האלה היו רק לשם שמיים.

כל הדברים האלה היו רק לשם שמיים.

אז מה הטענה עליו?

מה הטענה על יוסף בעצם,

על זה שהוא הביא דיבתם רעה?

כל מה שהוא רצה זה מצוות תוכחה,

שאלמלא כן, אם זו לא הייתה תוכחה,

אביו יעקב היה נטבע על זה שהוא שמע לשון הרע.

וגם ידועה השקפה של חכמים, זכרונו לברכה, שכל דברי הביקורת שמפורשים בתורה,

בנביאים ובכתובים, על אישים.

נזכרים בהם.

הם כל כך עדינים,

שכל בריאה שבעולם, גם החכמים היותר גדולים,

גם הנביאים וגם מלאכי השרת,

לא יכולים היו להכיר בהם אלמלא התורה פרסמה אותם.

והנה, ליוסף לא עמדו כל הזכויות שמנינו, ומנינו רק חלק,

ואמרו לו כך.

אתה אמרת על האחים שלך שהם חשודים,

על אכילת אבר מן החי.

חייך,

שאפילו בשעת הכלכלה,

שוחטים ואוכלים,

שנאמר, וישחטו שעיר עזים,

גם בשעה שהם ביצעו את המכירה.

אתה היית בבור,

הם ישבו לאכול,

אחרי הפסק דין שפסקו שאתה דין רודף,

הם שחטו,

אם זה נקרא שעת הכלכלה,

שהם עשו מה שלא צריך לעשות,

כשאדם עושה עבירה,

הוא לא מדקדק במצוות.

אז איך כתוב, וישחטו?

אז זה בשעת הכלכלה.

כלכלה לפי האמת,

לפי דעתם,

הם היו מאה אחוז.

אתה אמרת שהם מזלזלים בבני השפחות

וקוראים להם עבדים?

לעבד נמכר יוסף, מה העונש שלו?

לעבד נמכר יוסף.

אתם שומעים? הוא רק אמר שהם מזלזלים בבני השפחות, קוראים להם עבדים.

מציאותו הייתה שנמכר לעבד.

אתה אמרת שהם תולים את עיניהם בבנות הארץ?

חייך שנים גרה בך את הדוב שנאמר,

ותישא אשת אדוניו את עיניה.

בשביל איזה עונשים מכרו אותו,

זרקו אותו לבור,

הפך להיות עבד,

והיה לו הניסיון הגדול של הדובה.

כל זה בגלל שהוא אמר שלושה דברים.

כל הצרות באו לו בשביל פגם דק מן הדק,

ששום בריאה לא יכולה לעמוד עליו.

וגם יעקב אבינו לא הכיר בזה.

וכל הייסורים הגדולים שבאו היו, רק למרק

את הכתם הקל הזה.

אתם שומעים?

למרק כתם קטן כזה היה צריך לעבור את כל הייסורים האלה.

להיזרק לבור,

להיות עבד, והניסיון של הדובה,

וכל המאסר וכל הדברים האלה, רק למרק את העוון הקטן הזה.

לא יאומן כי יסופר.

אתם יודעים,

כשאדם נמצא בעולם הזה, כתוב שעד גיל 13 לא דנים.

קטן, פטור מן המצוות, אז לא דנים אותו.

אבל כשמגיעים לשמיים,

אתם יודעים שאם אדם רוצה להגיע למדרגה הראויה לו,

אז שמה מדקדקים גם מה הוא עשה מתחת לגיל 13.

וזה יכול לעכב אותו להגיע למקום הראוי לו.

מה פירוש?

לפני שאדם יורד לעולם הזה,

יש לו את הקומה השלמה שלו.

מה זה הקומה השלמה שלו?

זה המאה אחוז שלו מיהו.

מי זאת הנשמה הזאת?

לדוגמה, יוסף הצדיק,

הקומה השלמה שלו לפני שהוא ירד זה יוסף הצדיק.

אבל יוסף הצדיק,

עם הפגם הזה,

עם הפגם הזה

של הבאת הדיבה לעבים,

הוא כבר לא בקומה שלמה, יש לו כתם,

והכתם הזה לא מאפשר לו להיות בקומה שלמה, צריך לעבור תיקון.

את התיקון עשה לו הקדוש ברוך הוא בעולם הזה כדי שיגיע לשם 100%.

אנחנו לא מדברים על אנשים בדרגתנו שלא מגיעים לקומה שלהם בכלל ורחוקים ממנה.

הרי אם אדם צריך לקיים תורה ומצוות כל יום, מה שהוא צריך והוא חייב,

והוא לא מקיים את זה,

או שהוא עושה מעט מזער,

אז כידוע לכם, כשאדם מגיע לעולם האמת, מלבישים אותו בחלוקה דרבנן. מה זה חלוקה דרבנן?

זה המלבוש שלו מכל המצוות שלו.

אם אדם עושה מצוות, מצוות, מצוות, מצוות, כביכול נהרג ונרקם לו בגד,

שזה החלוקה דרבנן שלו,

כשהוא מגיע לעולם האמת, אם אחד לא עשה הרבה,

הסתובב, טייל, אני לא יודע מה עשה,

יכול להגיע לעמוד לפני הקדוש ברוך הוא, והוא יהיה

עם גרביים.

במקום חלוקה יהיה לו גרביים.

זהו, זה כל מה שיש לו, זה מה שהוא צבר מכל המצוות שלו.

כל התורה והמצוות שלו זה גודל של גרביים.

אתם יודעים איזה בושה?

אבל הארי הקדוש, אחרי שנפטר,

בא בחלום,

למי?

לאמר הוא רבנו חיים ויטל.

וכשהוא הגיע לרבנו חיים ויטל

בחלום

שאל אותו רבנו חיים ויטל,

רבנו,

מה אני לעולם העליון?

אמר לו, אתה מאה אחוז, רק מה אתה צריך עוד לעשות תיקון אחד קטן?

מה זה תיקון אחד קטן?

תיקון אחד קטן,

כשהיית קטן, תינוק,

פעם אחת היית יונק

ונתת לאימא שלך מכה

בתור תינוק.

בשביל לתקן את הכתם הזה אתה צריך שלושה ימים לצוא

כדי שתגיע לעולם העליון נקי וזך.

שמעתם?

זה בשביל למלא את הקומה למעלה.

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

מרק ליוסף את הכול פה בעולם הזה, וזה לא נגמר.

מאות שנים עוד אחרי זה מזכירים ליוסף את מה שהוא עשה.

מאות שנים אחרי זה

נכתב בתורה על יוסף.

איפה מוצאים את זה?

בין השמות של האנשים ששלח משה לטור את הארץ.

כמה היו מרגלים?

שנים עשר.

כמה חטאו?

עשרה.

שניים לא חטאו. מי הם?

יהושע וכלב.

נכון?

מה כתוב בתורה?

למטה אפרים,

הושע בן הנון.

למטה יוסף,

למטה מנשה,

גדי בן סוסי.

שני אלה היו מהמרגלים.

אחד משבט אפרים,

אחד משבט מנשה.

יהושע בן הנון

משבט אפרים.

גדי בן סוסי,

שבט מנשה.

מי חטא?

גדי בן סוסי.

מי לא חטא?

יהושע בן הנון.

איפה מוזכר יוסף?

למטה אפרים,

יהושע בן הנון לא הוציא דיבה על הארץ.

לא כתוב יוסף.

למטה יוסף,

למטה מנשה,

גדי בן סוסי.

איפה נזכר יוסף?

אצל מנשה שהוציא דיבת הארץ.

לרמוז על זה שהוא הביא דיבתם רעה.

בכל המקומות, אומרים התוספות,

בכל המקומות מופיע יוסף אצל אפרים.

רק במקום הזה הוא מוזכר אצל מנשה.

לרמוז על הוצאת הדיבה

של גדי בן סוסי עם הבאת הדיבה

של

אבי שבטו.

מי הוא?

יוסף הצדיק.

אם כן,

כל המעלות שאדם יכול להשיג בימי חייו לא יכולות

לחפות אפילו על פגם קל.

ועם כל הייסורים הגדולים שמרקים את העוונות של האדם,

יחד עם כל הזכויות שנקבעות לדורות,

לא יתעלמו גם אחרי דורות

גם מהפגמים,

ויצטרך להיענש עבורם אם לא תיקן אותם בחייו,

על ידי תשובה ואם לא על ידי ייסורים.

זה מראה שעצמיותו של האדם ועצמו של האדם הוא נצחי,

ועל כן כל הפעולות שלו הן נצחיות,

וממילא צריך

לנקות את עצמו ולמרק לפני כן.

וכמו בזכויותיהם,

גם בפגמים הקלים יש נצחיות,

ואם לא מתקנים את זה, נשארים איתם לנצח נצחים.

למדנו הרבה מאוד.

למדנו שמי שלא מבין,

ייתנו לו ייסורים, ייתנו לו מכות,

יביאו עליו אותות ומופתים,

ואם הוא לא יבין, לא תהיה לו זכות קיום.

פשוט יסלקו אותו מהעולם הזה.

למדנו

שאלה שמבינים,

יש שתי דרגות.

יש אלה שמבינים ומקיימים מיד לתפוס את הרגע,

אתם מזיזים את המצלמה שלי, תיזהרו.

כן, תודה.

עכשיו,

זאת אומרת,

מבינים מיד וקופצים במסירות נפש לעשות את רצון השם.

מכל מקום

יש גם מתינות,

מי שעושה את רצון השם צריך להיות מתון,

שקול ומדוד,

וזה רצוי לפני השם, וזה מידת מלכות.

ויש גם מי שהוא צדיק גמור,

שכל העולם ניזון בזכותו,

אבל גם פגם קטן לא ישכחו לו.

תזכרו את הדברים האלה.

למי שיש שאלות, בבקשה.

לך יש שאלה?

תנו לו בבקשה.

או, יש לו שבע שאלות, כנגד ימות השבוע.

זה ארוך, אז קצת סבלנות. טוב, בוא נראה אם נספיק לענות מהר.

כתבתי את מה שאני רוצה להגיד לך על נייר,

כן. ואני מקווה שזה לא יצער את כל חובשי הכיפות וכולי.

אני לא הובש ציצית ולא חובש כיפה, אבל פשוט סבו את זה עליי.

השאלה הראשונה שלי זה,

מה הסיבה לתפילה?

מצד שני, אני טוען שהדת היהודית היא תוצאה של דתות שהיו לפניה.

שלוש,

בבריאת עולם כל יום זה יום או תקופה.

ארבע, מהר-סיני, כך אני חושב, בפעם השנייה ירדו עשרת הדברות.

חמש, ההגדרה במושג של בורא עולם,

מה הוא, מתי זה התחיל?

שש, דת זה פילוסופיה של אמונה.

שבע, מה זה תורה?

ואם אני עונה לך על השבע הזה, אז אתה מחליט לחזור בתשובה?

על כל השבעה אני צריך לדעת את התשובות.

אז אתה חוזר בתשובה, אם אני נותן לך... אני עוד לא יודע אם זה ישכנע אותי.

רק אם ישכנע אותך.

אם זה ישכנע וזו האמת, והשתכנעת שזו האמת,

האם תהיה מוכן לשנות את דרכך?

נשמע מה האמת.

אחרי ששמעת והשתכנעת ואתה אומר שוכנעתי.

אם יש מקום לשנות את דרכי, כן.

או, תן לי את הפתק כשאני אחזור על התשובות.

אף על פי שהכתב שלי הוא לא כל כך ברור, אני מתאר לי שאתה תדע. אני אנחש. אה, אני אנחש, אוקיי.

תודה.

מה הסיבה לתפילה?

זאת אומרת,

אם יש בורא לעולם

שהוא בראת העולם ובראת הברואים,

ואנחנו בעצם תלויים בו,

וכל החיות שלנו

תלויה בו, וכל הפרנסה והמזון והחמצן,

הכול תלוי בו,

מאחר שהוא הכוח הגורם,

העיניים שלנו צריכות להיות תלויות אליו,

ואנחנו צריכים לבקש ממנו את כל מה שאנחנו תלויים בו.

למשל, אתה גר פה או שאתה גר במקום אחר?

אני גר לא רחוק מכאן.

מה זאת אומרת פה, במושב פה?

כן.

אני לא גר במושב, כאן אני גר באבן יהודה.

הבנתי. זה כבר עיר, אם אתה לא יודע.

אבן יהודה אולי זה מושב. יכולה להיות גם עיר צמודה, זה לא מפריע לי.

אין בעיה. תראה, בכל עיר צריכים את ראש העיר,

כי ראש העיר צריך לספק שירותים,

לתת מדרכות, לתת תברואה, לתת מים.

לתת את כל מה שצריך. עיר לא יכולה להיות בלי ראש עיר שיטפל בכל הדברים שנצרכים מהאזרחים והתושבים. חייבים.

אז כל הפניות הן למי? לעירייה.

הגורם שקובע אם אתה יכול לבנות, אם אתה יכול להרוס, אם אתה יכול לקבל רישיון,

אם אתה יכול זה או זה או זה או זה, זה העירייה.

ומי עומד בראש העירייה?

ראש העיר.

יש הרבה ערים.

מי עומד בראש כל אלה?

ממשלה והממשלה מחליטה

אם יהיו ערים, כמה יהיו ערים, כמה יאכלסו אותם, מה ייתנו להם, מה לא ייתנו להם,

האם יש נקודות זיכוי למקום, לא וכן הלאה.

מי עומד בראש?

ראש הממשלה,

יש צבא,

מי עומד בראש? רמטכ״ל

והוא מחליט

איך יוצאים למלחמה, כמה יוצאים, מה עושים וכו' וכו'.

סליחה, אנחנו מדברים על מה הסיבה לתפילה.

נכון. עכשיו, יש כדור הארץ ויש בו תושבים, יש בו

ראשי ערים, יש ראש ממשלה ויש נשיאים ויש הכול.

ומי הבעלים של כולם?

זה שברא את כולם והוא מעליהם, אותו לא מחליפים,

הוא מחליף את כולם.

אז עכשיו, כיוון שהכול תלוי בו, גם אורך החיים שלנו תלוי בו,

אז אנחנו מבקשים ממנו.

מה מבקשים ממנו? על הכול.

מבקשים ממנו בריאות, מבקשים פרנסה,

מבקשים הבנה,

מבקשים שלום,

הכול מבקשים ממנו.

אין ממי לבקש חוץ ממנו.

וכל השאר

זה רק שליחים טובים או לא טובים,

כולל ראש העיר, כולל ראש הממשלה, כולל האזרחים.

זה הכל יחסי גומלין, לפי מה שהוא מחליט.

אז לכן אנחנו פונים ומתפללים אליו ומבקשים ממנו,

אנא, אבינו מלכנו,

תן לנו כך וכך וכך,

תקרא בסידור את סדר התפילה.

אני יכול לענות?

כן.

אני חושב אחרת.

מותר לך.

בשביל זה אני כאן.

אני חושב שהסיבה לתפילה זה מכיוון שהאדם יוצר עם שני יצרים.

מאיפה אתה יודע שהוא נוצר עם שני יצרים?

האדם נוצר, הכל קיים בזוגיות.

הכל נברא בזוגיות והוא קיים בזוגיות. לא נכון. גם התאים שבוראים את האדם זה זוגיות. לא נכון.

אז זה נווכח אחר כך. לכן אני אומר לך את מה שאני חושב.

יש לך אף אחד וראש אחד.

אבל יש לך בראש, אין לך שניים.

יש לך בראש שני תאי מוח ושני עיניים ושני נחיריים לאף. אז מה?

ושני תאים ושני חדרים בלב. כן. בשני ידיים ויש לך קול בנוי בזוג. זוג. בשתי הרגליים כדי שתעמוד.

הבנתי.

ראש אריתו לא. אוקיי. לכן אני טוען,

ראש אחד שכולל בפנים את שני התאים של המוח. הבנתי.

לכן יש לך שני שפתיים, משמיע קול אחד.

גם כן זה וזוגיות.

לשון יש לך גם שתיים בטח. נכון, יש לך לשון רעה, יש לך שתי לשונות.

יש לך לשון רעה ויש לך לשון טובה.

זו כבר השתמשות.

נכון, לכן אני מסביר.

לא, אבל זה לא משחק.

שהסיבה לתפילה זה לחזק את היצר הטוב כנגד היצר הרע. מי אמר שיש בכלל שניים כאלה?

אתה כרגע הסברת.

אה, אתה סומך עליי. אני סומך, אני שומע אותך. אז תסמוך גם על זה שאני אומר שהתפילה לא פה ראית בה. אני סומך עליך עד במידה מסוימת. אז חכה, חכה, אני אסביר לך. אתה הקדמת את המאוחר, אני אגיד לך למה.

בוא, בוא נמשיך קצת, אז תבין את התפילה,

כי התחלת עם השאלה שהיא מתבארת אחריכן.

אחר כך אתה שואל,

האם הדת שלנו היא הראשונה או שהיו לפניה?

אנחנו מכירים שלוש דתות שהן עיקריות,

הדת היהודית, הנוצרית שבאה אחריה,

והמוסלמית שבאה אחרי שתיהן.

אנחנו קיבלנו את התורה לפני 3,300 שנה.

אני חולק.

אתה הכול חולק, אבל בשביל זה שאלת. בשביל זה אני שואל. אבל חכה.

הנצרות והאסלאם הן נסמכות

על התורה שלנו.

וכל התורות האחרות שאתה מכיר, אם בכלל יש,

כולל תורת חמורבי,

זה הכול נובע מאבותינו הקדושים.

זאת אומרת,

אברהם אבינו, אם אתה לא יודע,

חמורבי היה אחריו.

ומי שהפיצו את התורה זה צדיקי העולם,

אדם הראשון,

שט בנו,

אלה שידעו את התורה בעצמם, שקיבלו מה' יתברך,

אדם ושט וחנוך,

ואחר כך נוח ושם ועבר ואברהם ויצחק ויעקב ושנים עשר השבטים.

עד שישראל קיבלו את התורה, כל אלה ידעו את התורה וקיימו אותה לפני כן.

מהאדם הראשון שנברא העולם,

כל התורה הייתה ידועה.

יפה, על זה אני מסכים. אז אין לפני כן עוד.

לפני כן, לשיטת המדענים, היה... אז מה זה התורה?

אני אסביר.

חכה, זו השאלה שלך על עשרת הדיברות, שכחת?

זה אחר כך. זה אחר כך.

אז עכשיו,

הקדוש ברוך הוא נתן את התורה במעמד הר סיני.

מה זה התורה?

נכון שמשה הוריד את עשרת הדיברות.

בפעם השנייה.

גם בפעם הראשונה, רק הוא שבר את הלוחות. הוא ירד, לא, הוא ירד, הוא ניפץ אותם, אז הוא ירד עם שמונה. כשירד בישראל עושים את העגל, אז הוא ירד, ימנה אדוני אלוהיך, ולא יהיה לך לילה אחרים? לא, לא, לא, היה שמונה. לא, לא, היה עשר. אני לא יודע איפה אתה קורא, אבל היה עשר. כך הסבירו לי רבנים. לא, אין רבנים כאלה. אין רבנים כאלה. אין כאלה, אין כאלה. אוקיי, אז כל רב יוצר לחצר בעצמו, אז הוא רב של אותה חצר.

לא יודע, אני לא מכיר רבנים כאלה של שמונה, אפילו הרפורמים לא אומרים שמונה.

אבל מכל מקום...

עשרת הדיברות הוא הוריד בפעם הראשונה ושבר את הלוחות ואחר כך בפעם השנייה.

מכל מקום הנקודה היא ככה,

עשרת הדיברות זה השורשים של התורה.

זאת אומרת, הרמב״ן מונה את כל תרייג המצוות

ומראה איך כל אחת מהמצוות מסתעפת מאחת הדיברות.

משה רבנו כשעלה למעלה,

40 יום ו-40 לילה הקדוש ברוך הוא לימד אותו את כל התורה כולה.

לא רק תורה שבכתב,

גם תורה שבעל פה,

את כל הדינים וההלכות.

והקדוש ברוך הוא הכתיב לו הכל

וידבר ה' אל משה לאמור ויאמר ה' אל משה

כל הזמן צב את בני ישראל ואמרת עליהם הכל אמר הקדוש ברוך הוא למשה מה להגיד לישראל? וידבר אדוני בני ישראל? כן.

כשהוא דיבר איתם באופן מעשי עם בני ישראל,

וכשהוא דיבר אך ורק עם משה.

רק עם משה, חוץ ממעמד הר סיני,

שהקדוש ברוך הוא שמעו מפיו, אנוכי ולא יהיה לך. שתי הדיברות הראשונות,

שהשם אמר בעצמו,

אנוכי, השם אלוקיך,

אשר הוצאתיך מרד מצרים ובית עבדים, לא יהיה לך אלוהים אחרים,

על פניי.

שתי אלה אמר, הקדוש ברוך הוא. והוא התבטא בסנה הבוער?

הקדוש ברוך הוא דיבר עם משה בסנה, זה היה לפני.

אוקיי, עכשיו.

קלטת מספר 563, סוף חלק א',

המשך בקלטת מספר 564,

אתה תשכנע אותי, חלק ב'.

מהיום, הרב אמנון יצחק איתך בכל מקום ובכל זמן.

חדש ושופר, שופר ניוסטל.

מהיום, בחיוג אחד,

ניתן להאזין למגוון נושאים כגון חדשות,

פספוסים, קלטות, שידורים חיים מהרצאות ערב ועוד.

שוחררים מלבר 054-677778

054-677778 054-677778 054-677777

אורטל הקולים

יהדות חובקת עולם אם ברצונכם לשמוע עוד מידע על יהדות,

או אם ברצונכם לשאול שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

שרו קשר ב-03-677779-0307

שש שבע שבע שבע שבע שבע תשע או באתרי האינטרנט www.שופר.net או www.שופר.net שופר יהדות חובקת עולם