עכשיו אוכל לצאת לחופש...
- - - לא מוגה! - - -
המין השלישי מהשנאה
היא הבא מחמת דררה דממונה.
זאת אומרת, אם יש איזו זיקה של ממון בין שני חברים וכו',
זה שנאמר שצריך לאהוב בכל מאודיך, מאודיך זה מלשון ממון.
ובזו השנאה גם כן אותה נופלת
בין בעלי האומנויות,
שהרי אמרו חכמים, כל אומן שונא את בני אומנותו.
אז יש להם זיקה של ממון ביניהם, כאילו אחד מפסיד לשני, ככה הם חושבים.
כל אחד חושב, תשמע, הוא עובד פה, באים אליו לקוחות, הוא לוקח לי את הלקוחות, הוא זה, הוא פה, הוא שם, הוא עושה מבצעים,
הוא מוריד את המחירים, לא נותן להרוויח, הוא עושה ככה, הוא עושה ככה.
אז למרות שיש שנאה בעקבות זה,
אז כתוב, צריך לאהוב בכל מאודיך, בכל ממוניך.
אפילו שהשנאה נובעת מענייני ממון,
אתה צריך להתגבר על זה.
ועל דרך הדבר הזה גם כן אנחנו מוזרים אנו, כשיחשוב הבעל אומנות,
שהכל מאת השם, העושר והכבוד,
ואין אדם נוגע בו, מוכן לחברו,
אז לא ישנא לבעל אומנותו,
אדרבא יאהב אותו מפני הידמותו אליו.
אז תקפוץ אחורה.
אמרנו שאנשים אוהבים את הדומים להם, אז הוא אומן כמוך, אז סיבה לאהוב אותו, אתם דומים, שניכם סוחרים באותו עניין.
לך על זה, אל תלך על
דררה דה ממונה.
פעם סיפרנו שהייתה שכונה חרדית שנבנתה בירושלים,
היה שם בעל מכולת אחד,
וכולם קנו אצלו.
ויום אחד הגיע בן אדם, פתח עוד מכולת.
ברגע שהוא הביא את הציוד והסחורה והכול,
זה מהמכולת, בהפסקה שהייתה לו, הלך לעזור לו.
והוא לא יודע מי זה.
עוזר לו ועוזר לו. בסוף שואל אותו, זה שבא חדש, שואל אותו, מי כבודו? וזה, הוא אומר לו, אני בא למכולת פה.
אז הוא אומר לו, אז איך ייתכן שאתה עוזר לי? אני בא הרי לפה, וזה אתה עוזר לי. הוא אומר לו, תודה לאל שאתה הגעת,
לא יכולתי לצאת לחופש.
עכשיו,
יהיה מי שייתן להם חלב בבוקר והכול, ואני יכול לצאת לחופש.
אבל לגעת לי במשכורת או ברווחים אתה לא יכול, כי
אין אדם נוגע במוכן לחברו,
אז אין לי שום חשש שאתה יכול להזיק והכול.
יהודי עם ביטחון.