י"ז בתמוז - בוטל התמיד
- - - לא מוגה! - - -
בשבעה עשר בתמוז גם בוטה לתמיד.
בימי חורבן בית ראשון היה מעשה,
שבתשעה לתמוז,
בית ראשון,
נבקעה חומת ירושלים ופרצו האויבים לתוך העיר
ועשו בה שמות.
שמות מלשון שממה.
אבל להיכל של השם
בבית המקדש לא יכלו להיכנס,
כי התבצרו בו הכהנים ועשו בו את עבודת האלוקים עד ליום
זן באב.
ואולם כבשים להקרבת התמידים בכל יום חסרו להם מיום יג בתמוז,
כי מעולם תמיד היה בעזרה כבשים מבוקרים ממומים
כדי הקרבה לארבעה ימים.
זאת אומרת, תמיד היו כבשים מוכנים,
כבר מבוקרים שביקרו אותם, שאין בהם מומים, וראויים להקרבה לארבעה ימים קדימה. תמיד.
אז מיום יג בתמוז
ואילך,
כיוון שלא יישארו כבר יותר כבשים,
שיחדו,
שיחדו את החילות שצרו עליהם מבחוץ,
שלשלו להם כסף וזהב,
והם העלו להם כבשים.
וכך היו עושים עד יום שבעה עשר בתמוז.
ואז בוטל התמיד.
כך היה גם בימי בית שני.
אז זאת אומרת, כבר לא היה כבשים, לא העלו להם.
ממילא בוטל התמיד שהוא מכפר על עם ישראל,
שחרית
וערבית בין הערביים.