י"ז בתמוז - יום הארבעים לעליית משה להר סיני
- - - לא מוגה! - - -
י״ז״ן בתמוז במדבר. מה קרה?
בשביעי בסיוון,
לאחר מתן תורה, חזר משה
ועלה להר סיני.
הר סיני עדיין היה באיסור גישה לכל העם,
שהוזהרו לפני כן,
לפני מתן תורה.
ומשה עלה ללמוד מפי הגבורה,
כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה של התורה ולקבל את לוחות העדות.
כשעלה משה למרום, אמר להם לישראל,
לסוף ארבעים יום,
בתחילת שש
שעות ביום,
אני בא ומביא לכם את התורה.
הם סבורים
שאותו יום שעלה בו,
מן המניין הוא.
והוא אמר להם,
ארבעים יום שלמים,
יום
ולילה עמו.
ביום עלייתו אין לילה עמו.
שהרי בשביעי בסיוון עלה
נמצא יום הארבעים
בשבעה עשר בתמוז היה.
בשישה עשר בא השטן
וערבב את העולם
וראה דמות חושך ואפלה,
דמות ענן וערפל וערבוביה.
לומר, ודאי מת משה,
שהרי כבר באו שש שעות ולא בא.
אמר להם השטן,
משה רבכם, היכן הוא?
אמרו לו, עלה למרום.
אמר להם, באו שש.
לא השגיחו עליו.
מת.
לא השגיחו עליו.
הראה להם דמות מיתתו.
כיוון שגדולה הייתה האמונה שהאמינו במשה ובכל דבריו יותר ממה שאדם רואה בעיניו ויודע בדעתו,
לקח בשעה שדבר אחד ממה שאמר להם משה לא נתקיים,
נעשו כאדם שרואה
כי היא מות שמיים בארץ
ודעתו מטרפת עליו.
ומרוב שהיו אדוקים באיש משה, איש האלוהים,
כבר לא יכלו להתקיים בלעדיו אפילו שעה אחת.
ובאו לאהרון בערבוביה, במהומה ובטירוף הדעת,
ואמרו לו, עשה לנו אלוהים.
מה זה עשה לנו אלוהים? שיהיה לנו מנהיג.
הוא היה המנהיג.
הוא היה אבל אדם ששולטת בו מיתה.
עכשיו אנחנו רוצים מנהיג
שלא שולטת בו המיתה. זאת אומרת, מחפשים משהו שהוא על מוות.
וזה כל הסיפור עם מה שראו עגל למעלה, שור,
דמות שור והכול.
הרי מה משה רבנו? כביכול הוא מתווך אמצעי דרך השם,
השם מדבר אליו ומעביר.
הקדוש ברוך הוא אין לו בעיה כאילו להעביר דרך דומם, דרך חי, דרך...
אין בעיה. אם סלע יכול לתת מים ושמיים יכולים לתת מן וכל דם...
עשה לנו אלוהים. לא רוצים להישאר בלי.