אני רק רואה טלויזיה - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

ונגיד שהוא הגיע בסוף לגן חדן אבל בתחיית המתים הוא לא יקום. למה הוא לא יקום?

הוא אומר, כשם שיש איברים שהנשמה תלויה בהם,

כגון הלב,

הכבד,

המוח, הנשמה תלויה בהם. זאת אומרת, אם יוציאו לאדם את המוח, את הכבד או את הלב, הוא לא יחיה.

אם יורידו לאדם יד, רגל, עין, אוזן,

אף, פה, יחיה,

כי הנשמה לא תלויה בהם.

הוא אומר, השבת היא כנגד הלב.

אם תהיה תחיית המתים והאדם יקום והוא קם בלי לב, הוא לא יכול להתקיים.

מכיוון שהשבת היא כנגד הלב,

לא יוכל לקום בתחיית המתים, ואמר מצווה לפרסם את זה.

עכשיו את באה הפוך,

תקומי רק עם לב אבל בלי ראש, בלי ידיים, בלי רגליים, בלי כלום.

אז יראו מה קבר קם אחד,

בום בום בום בום בום בום בום בום בום בום בום בום.

מי זה?

אף אחד לא יודע.

עוד משהו. עוד משהו.

כל פעם שאני רואה את הקלטות, ה-DVD, תמיד אני יוצאת עם תחושה של פחד. אני כל הזמן חושבת על מוות. כל הזמן. למה? אני מצחיק. אין לי מושג.

באמת אתה מצחיק, אבל תמיד יש את התחושה הזאת.

כנראה שאת יודעת אמת מהי,

וכנראה שאת יודעת שאת בורחת ממנה. לא, אני לא בורחת. את בורחת? אני לא בורחת. את שומרת שבת, אמרת. אני רק רואה טלוויזיה.

אני לא יכולה.

אני רק רואה טלוויזיה.

הרבה פעמים יצא לי להתווכח עם גברים,

והם תמיד אמרו לי,

ברוך אתה השם אומרים בתורה שלא עשני אישה.

וזה הרבה פעמים לא היה די ברור לי, כי בתורה לפחות אחי תמיד אומר לי שהמעלה היא דבר קדוש, היא דבר טהור.

אז איך כאילו, איך תמיד אומרים לי את זה ברוך השם שלא עשני אישה? קודם כל לא אומרים לך, אומרים לעצמם. הם אומרים לעצמם, כאילו הם מזלזלים. מי אמר שם זלזלים?

ככה זה נשמע. זאת אומרת, את שמעת מישהו שאומר ברוך אתה השם שלא עשני אישה?

רציתי לדעת, בתחיית המתים, לאן חוזרים, מתי חוזרים, לאיזה משפחה חוזרים. מה, את כבר מתגעגעת?

מה השם שלך? קורין בתנדיה. איך? קורין בתנדיה. קורין בתנדיה. אמרו לי שזה שם של גוי.

גויה. גויה, לא גוי. גויה.

גוי, גוי זה קורי. אמרו לי להוסיף לשם בסוף. מה, קורינה? כן.

קורינה.

אין לי מושג.

קורינה.

אולי תורידי את הקוד, שערי רינה.

קלטות מספר 555-556. אני רק רואה טלוויזיה.

חלק א'.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

אין בן אדם בעולם שלא יודע את זה, שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון.

באותה מלחמה הוא זקוק לו עוד כמה שעות לסיים את המלחמה.

אומר הקדוש ברוך הוא,

אתה דאגת לכבודי ולשמי שלא יתחלל בין הגויים?

אני אדאג לפרסם את שמך בכל העולם כולו.

מה מבקש יהושע בן נון באותה עת?

שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון,

והקדוש ברוך הוא מעמיד לו חמה.

אין בן אדם בעולם שלא יודע את זה, שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא רוצה מהמנהיגים שיורידו פרופיל,

שירדו לעם,

שישרתו את העם. לא שהעם ישרת אותם, שהם ישרתו את העם.

זאת אומרת,

לך רד, אומר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו, לך רד מגדולתך.

למה לך רד מגדולתך?

וכי אתה חושב שאני נתתי לך כבוד ומלוכה בשבילך?

אלא בשבילם, לשמש אותם.

ואם הם חטאו, לך רד,

כי שיחט עמך,

אתה קרבת את הערב רב.

זו הדרישה שיש מאיתנו.

זאת אומרת, כל בן אדם הוא מבחינת מנהיג קטן.

אחד בבית,

אחד בעבודה,

אחד בצבא,

אחד במועצה,

אחד במתנ״ס.

כל אחד יש לו בחינה של מנהיג מה.

מה התפקיד הזה?

הפוך.

נתנו לך מקום, שררה?

נתנו לך רבנות? נתנו לך משהו?

על מנת לשרת את הקהל, לעשות למען העם, לעשות למען הקהל,

לספק את צורכיהם, לעזור להם בכל מה שאפשר.

זה התפקיד שבעצם מוטל על כל יהודי ויהודי,

ובפרט מי שזוכה לעלות בסולם הדרגות.

אבל מה הבעיה? הבעיה היא שיש מידות, מידות.

יש מידות טובות ויש מידות רעות.

בעצם אין מידות רעות ואין מידות טובות. זה תלוי במקבל,

לדוגמה.

כל מידה ומידה, ולו הרעה ביותר,

יש לה תפקיד ושירות

על הצד הטוב. להיות אפיקורוס זה רע מאוד, כופר.

אבל לכפור באמונה זרה, בעבודה זרה, זה מצוין.

להיות קמצן זה מידה גרועה ונפסדת.

אבל לקמץ במותרות

זה ודאי מעולה.

להיות נדיב זה מצוין.

אבל לא לפזרנות,

אלא לדברים חיוניים ומועילים.

להיות ותרן זה טוב מאוד.

מידה חשובה וערכית.

אבל במקום שצריך לעמוד על דעתך,

אסור להיות ותרן.

הקדוש ברוך הוא, אין רחום וחנון אבל לא ותרן.

כל האומר שהקדוש ברוך הוא ותרן, יוותרו בני מאהב.

הקדוש ברוך הוא מוכן למחול, מוכן לסלוח.

אבל לוותר סתם ככה, בלי כלום? לא.

אדם חוזר בו, הקדוש ברוך הוא מוכן למחול ולסלוח.

אבל אם אדם חושב שהקדוש ברוך הוא יוותר,

אין ויתור לפניו.

זאת אומרת, כל מידה ומידה

יש לה מעלה ויש לה את הצד השני.

שנאה זה דבר לא טוב,

אבל לשנוא את הרע

זה טוב מאוד.

אהבה, דבר טוב מאוד,

אבל לא לאהוב רע.

זאת אומרת,

תלוי איך משתמשים במידות.

אם אדם לא עובד על תיקון המידות שלו,

השם ירחם לאן הוא יכול להגיע.

בואו נשמע איפה בן אדם יכול ליפול ועד כמה הקדוש ברוך הוא מוכן להושיט יד, מה שנקרא.

היה אדם גדול,

היה אדם גדול מאוד בישראל, קראו לו רבי מאיר בעל הנס.

רבי מאיר בעל הנס זה האדם

היחידי בעולם היהודי שנקבר בעמידה,

שזכותו מגינה על כל עם ישראל.

רבי מאיר בעל הנס.

רבי מאיר בעל הנס היה לו רב.

הרב שלו קראו לו אלישע בן אבויה.

אלישע בן אבויה

בזמן מסוים יצא לתרבות רעה וקראו לו חכמים אלישע אחר,

כי הוא נשתנה,

זה כבר לא אותו אלישע,

נהיה אלישע אחר.

הוא היה מחלל שבת, מחלל יום הכיפורים, רוכב על סוס,

הרבה דברים נאמרו עליו.

אלישע אחר

יצא לתרבות רעה. מה היו הגורמים ליציאתו לתרבות רעה?

אז חכמים, זיכרונם לברכה, מונים כמה דברים.

הוא סיפר על עצמו למה הוא יצא לתרבות רעה,

והוא אמר כך, שביום המילה שלו

אביו הזמין את כל גדולי ירושלים

לברית המילה.

והיו שם עשירים,

והיו שם חכמים.

החכמים שרו ורקדו,

סליחה, עשירים שרו ורקדו,

והחכמים אמרו, אלה עוסקים בשלהם, אנו נעסוק בשלנו, ישבו ולמדו תורה,

והיו שוזרים את התורה מנביאים לכתובים וכולי.

וירדה אש וליחכה את הספסלים שלהם.

אמר אבויה, אביו של אלישע, מה, באתם לשרוף לי את הבית?

אמרו לו, אל תדאג, זה לא אש ששורפת,

אלא כיוון שהדברים היו שמחים כנתינתם,

אז ירדה אש מן השמיים בגלל התורה שלמדנו.

כמו שבמעמד הר סיני והר עשן כולו מפני השם,

ככה כשלומדים תורה בדבקות כמו שהם לנדו, ירדה אש רוחנית מן השמיים.

אמר, אם זה הכבוד של התורה,

אני תורם את הבן שלי לישיבה.

אני רוצה שהבן שלי יזכה להיות גדול כזה בתורה.

אני לא אשלח אותו לעבודה.

אמר אלישע,

בן אבויה,

למה יצאתי לתרבות רעה? כיוון שכוונתו של אבי מלכתחילה הייתה לא לשם שמיים.

הדבר הזה חדר גם לילד,

והכול היה מבחינה חיצונית.

דבר נוסף שאומרים חכמים, זיכרונם לברכה, שהוא היה יוצא מבית המדרש, הוא היה ענק,

ענק בלימוד התורה. תארו לכם, רבי מאיר,

לא ירדו לסוף דעתו חכמים.

חכמים גדולים ביותר, לא ירדו לסוף דעתו מרוב העומק של רבי מאיר, והוא היה תלמיד אצלו.

והוא, מארבעה שנכנסו לפרדס,

עלו לעולם העליון על ידי אמירת שם

אלישע בן אבויה.

מאלישע זה היה יוצא מבית המדרש, והיו נופלים לו ספרים חיצוניים מחיקו.

זאת אומרת, הוא קרא ספרים שהם חוץ לתורה.

מה שנקרא היום השכלה,

כתבים של אומות העולם.

בארס שלהם יש בזה מינות, מינות זה כפירה.

זה נכנס כמו ארס של עכנאי, כמו ארס של נחש שנכנס במקום אחד ומתפזל לכל הגוף, כך זה עבד.

דבר נוסף שאומרים חכמים, אימא שלו כשהרתה עברה פעם ליד עבודה זרה,

ושם הקריבו לעבודה זרה והאריכה את הריח של הבשר,

וזה גם כן פעפע בא ונכנס בוולד.

היום יודעים שיש השפעה על תינוק שנמצא במעי מו,

שאם האימא מעשנת או בסביבה כזאת, או שהיא אלכוהוליסטית וכו', זה משפיע על הוולד.

גם דברים שנאמרים כשהילד נמצא בבטן, היום יודעים שהילד סופג את הדברים. גם קולות,

מכל מקום, יש מנדה אמר שכיוון שהיא הריחה והיא הייתה בהיריון, היא נהפכה להיות מסוכנת. אתם יודעים שאישה, שאם היא מריחה משהו והיא בהיריון,

אם לא נותנים לה מעט מן הדבר,

פעמים זה מסכן אותה ואת הבלעד,

חוץ מהכתם שכולם יודעים שמופיע, בין אם זה נכון או לא.

מכל מקום

היא טעמה מעט מזה וזה השפיע.

היו עוד שני מקרים שמביאים חכמים, זיכרונם לברכה,

אחד מהם זה שהוא ראה

יהודי שעולה בשבת על עץ,

היה קן ציפורים,

הוא רצה לקיים מצוות שילוח הקן,

והוא לא קיים את המצווה, הוא לקח את האימא,

לא שילח אותה והגביה את הביצים או את האפרוחים,

אלא לקח את האימא וירד מהעץ בשבת

חילל שבת ולא קיים את המצווה ולא קרה לו כלום.

למחרת הוא ראה יהודי אחר

שעולה על העץ, עושה את המצווה כמו שצריך

ובא לרדת, נופל ומת.

אמר, זה תורה וזה סכרה?

הרי כתוב במצווה זו במפורש, וערכת ימים.

אז איך זה?

והוא לא היה בשיעור שנתן רבי עקיבא ואמר, והארכת ימים לעולם שכולו ארוך,

לעולם שכולו טוב.

ועוד מקרה שהוא ראה את לשונו של חוצפיתא תורגמן,

שיוצאים תולעים ממנה

ואמר

פה שדיבר דברי תורה כך יהיה בסופו?

אלה היו הסיבות והמניעים לכאורה שגרמו לו, אבל זו לא הסיבה.

הסיבה זה שהיו לו מידות לא טובות, מידות לא טובות.

המידות הלא-טובות הן שגרמו.

למי שיש מידות לא טובות,

למי שיש דעות לא טובות, זה בגלל מידות לא טובות. כשאתה שומע אדם עם דעות לא טובות, שליליות,

זה לא דעות, זה מידות לא טובות,

שהן יוצאות החוצה.

הלשון זה קולמוס הלב.

מה שאדם מוציא מפיו

זה הקולמוס של הלב. זה מונח אצלו בלב, רק זה יוצא החוצה.

אין דבר כזה פליטת פה.

אחד אומר, סליחה, סליחה, זו הייתה פליטת... אין פליטת פה. אדם פולט את מה שהוא בלע.

כשאדם מקיא, זה רק את מה שהוא אכל.

אין לו מה לפלוט אם הוא לא אכל.

אם אדם לא מונח אצלו הדברים,

הם לא נפלטים.

ואם הם נפלטו,

זה רק פשוט חוסר זהירות. הוא לא היה אמור להגיד,

אבל הוא לא השתלט על עצמו, וזה נפלט.

נפלט כדור. מה זה נפלט כדור?

היה כדור בקנה,

לחצת בטעות, זה נפלט.

אתה לא יכול להגיד, לא, לא, לא התכוונתי,

זה לא היה.

אתה יודע שיש כדור בקנה,

אז תעשה מעצור, תעשה משהו,

תוריד את המחסנית, תוציא את הכדור, תעשה משהו,

תתרוקן מן העניין. אם לא, כל רגע זה יכול להיפלט.

כשאדם יש לו מידות לא טובות, הוא לא שולט על עצמו,

וזה נפלט.

שיכור.

אומרים שיכור, הוא שיכור. הוא לא יודע מה הוא מדבר. הוא יודע טוב מאוד מה הוא מדבר.

טוב, הוא מתכוון לכל מילה.

רק מה, הוא משוחרר, אין לו מחסומים.

היין שחרר אותו.

הוא פרחן.

הוא אומר כל מה שהוא חושב על עצמו.

אני ואני ו...

לא, הוא מתכוון.

רק שהוא סחי,

אז הוא לא אומר, למה הוא יודע, זה בושה. מה אתה תגיד, אני ואני, יצחקו עליך.

אבל אם הוא שיכור, סבבה, עכשיו הוא משחרר.

זאת אומרת, אין דברים שיוצאים סתם, מידות.

אבל כשיש מידות לא טובות, נתלים בכל מיני דברים.

אה, ראית מה קרה?

זה דתי זה?

זה, אני לא רוצה להיות דתי. אתה רואה למה אני לא דתי?

בגלל האיש הזה.

מה אתה נתלה באיש הזה? למה הוא קובע את היהדות? הוא ספר תורה?

הוא הקדוש ברוך הוא? מי הוא בכלל?

אז מה אם הוא גידל זקן?

בשביל זה אתה עושה אותו כאילו הוא התמרור, הוא הדוגמה?

מי אמר שהוא הדוגמה?

אתה רואה חייל, עושה טעות, אתה אומר, אני לא מתגייס.

ראית את החייל הזה בעשר? אני לא מתגייס.

אם תראה שוטר עושה לך רפורט בלי כובע, אסור לו.

אסור לו, חייב לצאת לעשות רפורט עם כובע.

אם יבוא לכם שוטר ויגיד לך, אדוני, תן לי תעודות,

תגיד לו, תביא לי כובע.

על המקום אין לך בית, תהיה בריא, סע בזהירות, טוב?

זאת אומרת,

אז אם אני רואה אותו בלי זה, מותר לי כבר לנסוע באדום?

מה פתאום?

אז מה אם הוא שוטר כזה?

אבל אנשים נתפסים לקטנות בגלל המידות שלהם, מחפשים הצדקה. בקיצור, יש להם כוונות מסוימות,

ובשביל להתלות על משהו, הם אומרים.

אז אם זה ההוא נפל מעץ, ואם זה ההוא ככה, ואם זה הספרים,

ואם זה היא שתתה והוא אכל,

הכול זה חרית, זה מידו.

מספרת הגמרא,

יום אחד בשבת קודש רבי מאיר יושב בבית המדרש,

ונותן שיעור לרבים,

פתאום מודיעים לו, הרבה שלך נמצא בחוץ.

אלישע אחר נמצא בחוץ על הסוס.

רבי מאיר, שכיבד מאוד את ריבו, אפילו שהוא התפקר,

ושאלו אותו החכמים, איך אתה הולך עוד אחריו אם הוא יתפקר?

אז הוא אמר,

רימון מצא,

תוכו אכל,

קליפתו זרק.

אמר, הוא כמו רימון,

בתוך-תוכו יש בו תורה הרבה.

הקליפה החיצונית שלו זה קליפה.

גליפו, כמו שאומרים ביידיש, גליפו.

ואת התוך אני לוקח. לא התירו חכמים לאף אחד את זה, רק רבי מאיר בגדולתו רשאי לעשות דבר כזה.

אחרים לא יכולים לעשות דבר כזה.

מכל מקום יצא, עזב את השיעור, יצא אל ריבו. מה שואל אותו אלישע אחר?

מה למדתם היום?

אז הוא אמר לו, למדנו פסוק.

למדנו פסוק,

לא יערכנה זהב וזכוכית

וחלף עז.

אמר לו, ומה דרשתם על הפסוק הזה?

אמר לו, רבי מאיר,

שדברי תורה קשים לקנותן,

קשים לקנותן,

ונוחים לאבדן ככלי זכוכית.

קשים לקנותן ככלי זהב וכלי פז,

ונוחים לאבדן ככלי זכוכית.

זאת אומרת, לקנות תורה זה שנים עמל ויגיעה ולימוד אינטנסיבי.

ועד שאתה קונה אותם כמו שקונים זהב,

לא כל אחד יכול לקנות זהב.

אבל לאבד אותם?

ברגע קל. עומד הכוס פה, זכוכית, נפל, טאק, נשבר.

מה רמז לו?

אתה למדת, למדת תורה, למדת, למדת, היה קשה מאוד. זהב היית, זהב.

אבל ברגע אחד מאבדים את זה, מתפקר כמו זכוכית נשבר.

מה עונה לו ריבו אל אישה אחר?

הוא אומר לו, לא כך לימד רבי עקיבא ריבך.

רבי עקיבא ריבך אמר כך,

כשם שיש תקנה לכלי זהב וכלי זכוכית,

כך תלמיד חכם שסרח,

יש לו תקנה.

כמו זהב, אם נשבר,

אפשר להכניס אותו לכור ההיתוך שוב פעם.

כמו זכוכית שנשברה,

אפשר לשים אותה בכור ההיתוך שוב פעם וליצור ממנה עוד פעם כלי.

כך תלמיד חכם שסרח,

יש לו תקנה.

אמר לו רבי מאיר, אם כך,

חזור בך, תחזור בתשובה.

אמר לו, כבר שמעתי מאחורי הפרגוד שובו בנים שובבים,

חוץ מאחר.

ספרת הגמרא שהוא רכב ביום כיפור על סוס בירושלים לעבר קודש הקודשים בבית המקדש.

והוא שמע ביום כיפור בת קול יוצאת ואומרת,

שובו בנים שובבים.

כל עם ישראל ביום הכיפורים,

השכינה אומרת, שובו. זה היום, זה היום.

שובו בנים שובבים, הרפא משובותיכם חוץ מאחר.

הוא אומר, כך שמעתי מאחורי הפרגוד.

זאת אומרת, כל העולם יכולים לשוב בתשובה,

אבל אני לא יכול, הוא אמר. למה?

כיוון שאני הכרתי את בוראי ומרדתי בו.

ככה אומר אחר מרבי מאיר.

ומה האמת?

אומר הרמב״ם בעלקו תשובה.

על הכל יש תשובה.

אפילו אדם עבר כל עבירות שבתורה,

קלות וחמורות.

חייבי מיתות ובית דין.

ואפילו כפר בעיקר,

כפר באלוקים. לא האמין, אין אלוקים, שום דבר, כלום.

אם חזר בתשובה,

מתכפר לו.

אז איך זה הוא אומר שהוא שמע שובו בנים שובבים חוץ מאחר?

אני אגיד לכם. פעם הייתי בהרצאה, דיברתי, דיברתי. אמרתי את המעלה של מי שחוזר בתשובה ומה השכר שהוא מקבל, ואם הוא חוזר מאהבה,

אז העוונות שלו נהפכים לזכויות.

עוונות נהפכים לזכויות.

והתחלתי להגיד את הדברים והבאתי מקורות וכו',

פתאום קם אחד ואומר לי, כבוד הרב, אני רוצה להגיד לך משהו.

אני עד לפני כמה שנים הייתי חילוני גמור, עשיתי כל מה שאתה לא יכול לחשוב,

וחזרתי בתשובה.

אבל מה שאתה אומר פה לציבור,

אני לא מאמין.

אני לא מאמין

בעולם

שיוציאו אותי מהגהנא גהנום שאני אקבל,

כי אני יודע מה שעשיתי ופשעתי נגד השם.

לא שייך.

לא מאמין שימחלו ויסלחו לי. לא שייך.

אמרתי לו, אם כן, למה חזרת בתשובה?

אמר לי, אני אגיד לך את האמת,

אני חזרתי בתשובה מסיבה אחת.

כל כך הכעסתי את הקדוש ברוך הוא,

שאני רוצה לעשות לו קצת נחת רוח.

אתם יודעים מה הוא אמר?

זו התשובה הכי מעולה בעולם שיכולה להיות.

שזה לא על מנת לקבל שכר, לא על מנת לקבל פרס.

זה על מנת לעשות את האמת בגלל שהיא אמת. הכעסתי אותך אבי שבשמיים.

עכשיו אני חוזר בתשובה רק בשביל לעשות לך נחת רוח.

לא אקבל שכר, אני יודע שאתה לא תמחל לי.

ככה הוא אומר. זה לא נכון מה שהוא אומר,

אבל ככה הוא אמר.

זה מה שרצו מאלישע, אלישע אחר.

הוא שמע, שובו בנים שולבים, חוץ מאחר. למה?

הוא אמר בעצמו שאבא שלו גידל אותו, שילמד בתורה לא לשם שמיים, לשם כבוד, פרסטיז'ה.

אש יורדת מהשמיים כשלומדים.

מה היה התיקון שלו? בגלל זה הוא יצא לתרבות רעה. ככה הוא אמר.

אז תעשה תשובה לשם שמיים.

בוא, תעשה תיקון.

הוא לא עשה.

לא עשה. למה הוא לא עשה?

המידות שלו, המידות שלו הרעות, הם מנעו ממנו.

יש מאמר חכמים, זיכרונם לברכה, מטמיע.

כתוב, כל שיאמר לך בעל הבית עשה,

חוץ מצא.

מה פירוש?

אתה בא, מתארח באיזה בית,

בעל הבית אומר לך, שב, שב.

תאכל, תאכל. תשתה, תשתה.

אומר לך, צא, אל תצא.

מה זה, השתלטת לו על הבית?

זה הסגת גבול.

כל שיאמר לך בעל הבית, עשה, חוץ מצא. איזה מין דבר זה?

כניסה, יש, יציאה, אין.

מסביר הגאון מווילנה,

מה פירוש מאמר חכמים זיכרונם לך?

כל שיאמר לך בעל הבית זה הקדוש ברוך הוא, עשה,

עשה.

מה שאומר הקדוש ברוך הוא תעשה.

אבל אם יאמר לך צא,

צא ממחיצתי, אני לא רוצה לקבל אותך, אל תצא.

אין דבר כזה שהקדוש ברוך הוא לא מקבל מישהו.

אין דבר כזה, זה רק ניסיון.

אם הוא אומר לך צא, אל תצא.

תגיד, אני חוזר בתשובה אף על פיכם.

גם אם תשמע מאחורי הפרגוד,

אין דבר כזה, זה רק ניסיון.

מספרת הגמרא,

בערוב ימיו של אלישע אחר, היה חולה, מצב גוסס,

בא רבי מאיר לבקרו.

נכנס אצלו,

אמר לו, רבי,

חזור בך.

אמר לו, אם אני חוזר,

יקבלו אותי?

אמר לו, הפסוק אומר, תשב אנוש עד דקה ותאמר שובו בני אדם.

אומר הפסוק, תשב אנוש עד דקה, עד דכדוכה של הנפש.

הקדוש ברוך הוא יכול להביא בן אדם עד שהנשמה שלו כבר ככה

מתנדנדת ורוצה לצאת, מדוכדכת עד דך דך דך למטה למטה,

ותאמר שובו בני אדם. אפילו ברגע האחרון, לפני עצימת העיניים, שובו.

בכה אלישע ומת.

אמר רבי מאיר,

כי מדומה לי שמת מתוך תשובה.

לא מובן.

מגיע רבי מאיר אל אלישע,

אומר לו, חזור בך. מה הוא אומר לו?

אומר לו,

אם אני חוזר, יקבלו אותי? איך אתה יכול להגיד דבר כזה?

הלא אתה שמעת במו אוזניך, אמרת,

שובו בנים שובבים חוץ מהאחר,

אז איך אתה אומר, אם אני אשוב, יקבלו אותי?

אלא קודם, המידות הפריעו לו,

המידות הפריעו לו, המידות הפריעו לו, הוא עוד חי על הסוס.

אז לכן הוא לא חזר בתשובה, אבל כשבן אדם נמצא ברגעים האחרונים,

אז הוא שואל אם אני אשוב, יקבלו אותי?

הוא אומר לו, כן, יקבלו אותך.

הוא מת מתוך בחייה ומחזיר את הנשמה.

מה היה איתו?

הגיע אלישע אחר למעלה.

והייתה בעיה למעלה.

מה הבעיה?

אי אפשר להכניס אותו לגן עדן

בגלל העבירות שהוא עשה.

הוא עשה עבירות גדולות מאוד, הוא פקר בכל.

אי אפשר להכניס אותו לגן עדן.

אבל אי אפשר גם להכניס אותו לגיהינום.

בגלל התורה המרובה והגדולה שהייתה לו, אי אפשר להכניס אותו לגיהינום. התורה מגינה ומצילה מאש הגיהינום.

אז איפה הוא היה?

תלוי ועומד בשמיים.

אתם יודעים מה זה אומר?

תצאו הערב,

אחר כך

תסתכלו למעלה גבוה,

חשוך מאוד למעלה.

תצביעו לאיזה כיוון שמה בין הגלקסיות,

תשימו בן אדם אחד מראש העין שם לבד.

לבד.

זהו.

אין חברים, אין פלאפון, אס אמ אס, שום דבר. לבד.

איך אומרים ביידיש?

דולמי.

לבד.

יושב למעלה,

יא חביבי, אין תאריך, אין זמן, אין שעון,

אין מי שאומר מה, מתי, למה, איך, כלום.

אמר רבי מאיר,

כשאני אפטר מן העולם, אני אדאג להכניס אותו לגיהנום.

גיהנום זה מקום הרבה יותר טוב מבחוץ מכף הקלע.

הרבה יותר טוב.

למה?

כי בגיהנום יש לפחות חרטה משהו. חרטה.

כתוב עוברי בעמק הבכה,

מעיין ישיתוהו.

עוברי בעמק, שם זה שאול תחתית.

עוברי בעמק הבכה, שם כולם בוכים.

הם יודעים כבר את האמת? בוכים, בוכים, בוכים, בוכים, בוכים.

מעיין ישיתוהו.

זה הופך להיות מעיין מרוב דמעות.

אז יש שם קצת נחמה פורתא.

כשנפטר

רבי מאיר, עלה עשן מקברו

של אלישע אחר.

היה סימן

שהוא נתקבל בגיהנום.

אמר רבי יוחנן,

זה חוכמה להכניס אותו לגיהנום?

חוכמה להוציא אותו משם, להביא אותו לגן העדן.

אמר, כשאני אפטר מן העולם,

אני אדאג להכניסו. כשנפטר רבי יוחנן,

פסק עשן מקברו.

הכניס אותו לעולם האמת.

תלמידו של רבי מאיר היה רבי,

רבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא.

באו בנותיו, שימו לב, באו בנותיו

של אלישע אחר,

ואמרו לו לרבי,

פרנסנו כבנות תלמיד חכם.

אמר להם מזמור גת,

אתם יודעים מה זה, אתם או אני יודעים מה זה מזמור גת?

אמר להם מזמור גת,

אמר, ויתומיו לא יחונן,

אני לא מתכונן לחון אתכם, אתם יתומות שלו, אני לא אחון אתכם. הוא היה ראש רוע, ראש רוע גדול.

איכשהו אמר את זה רבי, רבנו הקדוש, ירדה אש מן השמיים וליחכה את הספסלים שלו.

ראה ככה, אמרו לו מן השמיים, מה אתה מזלזל בתורתו של אלישע אחר?

מיד פרנס אותם עד יומם האחרון.

שימו לב, יהודים יקרים, מה שאנחנו שומעים פה.

בן אדם שהיה בשיא.

המידות הלא טובות, הורידו אותו לשפל המדרגה.

תלמידיו אחריו יכלו לעזור לו ולהעלות אותו למעלה.

הייתי בסוף שבוע עכשיו בכנר, היה אחד, אמר לי,

איך אלישע אחר,

איך אלישע אחר לא למד ממנשה שהיה לפניו?

מה הוא שואל אם אפשר לחזור תשובה,

שובו בנים שובבים, חוץ מאחר? מנשה היה יותר רשע ממנו.

מנשה, מלך ישראל, היה רשע, רשע, רשע,

יותר מירבעם בן נבט שהעמיד עגלים ואמר אלה אלוהיך ישראל.

רק ירבעם קיבל את התואר חוטא ומחטיא את הרבים שאין כדוגמתו כי הוא המציא את השיטה.

מנשה כבר למד, זה כבר היה עתקות.

אבל מנשה היה יותר רשע מירבעם.

תפסו אותו על כסדים

ולקחו אותו בבלה והכניסו אותו לדוד של נחושת.

שמו לו גחלים מלמטה

והוא כאן נלקח.

קופץ, חם, נחושך,

גחלים.

והיה צועק, צלם פלוני, צלם פלוני, תעזור לי, גיר עליי, הלו! צועק,

דבר לשדים.

אף אחד לא עונה לו.

בסוף הוא נזכר בפסוק, גירסוד ינגוזו.

בצר לך הומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, ושבת עד השם אלוקיך.

אם הגיעו אליך צרות

באחרית הימים, תזכור, עדיין יש תקווה.

ושבת עד השם אלוקיך.

אמר ככה, מתוך הדוד,

תוך כדי ריקודים,

טרנס, טק אדם, טק אדם, טק אדם, טק אדם.

אמר,

ריבונו של עולם, אם אתה קיים,

ותציל אותי מפה, אני מאמין בך. ואם לא, אתה כמו כולם.

אם אני במקום הקדוש ברוך הוא, סוגר עליו את הסיר.

מלאכי השרת שומעים את מנשה אומר את זה.

מה אומרים? ריבונו של עולם, לא,

לא, לא תיתן לו לחזור בתשובה. רשע כזה,

לא תיתן לו.

מה עושה הקדוש ברוך הוא?

הוא אומר להם, נאי.

מכניס את היד מתחת כיסא כבודו וחותר חתירה ומציל את מנשה.

עושה לו נס,

מופת,

מתוך הדוד מעיף אותו לירושלים וחזרה למקומו.

ומנשה חוזר בתשובה עוד 22 שנה.

אתם שומעים?

רשע מרושע כזה, שמלאכי השרת מתנגדים,

הקדוש ברוך הוא חותר לו חתירה. מה הטענה של הקדוש ברוך הוא?

אם אני לא אתן למנשה לחזור בתשובה,

אני נועל דלת בפני כל בעלי תשובה.

כל אחד יגיד, הנה מנשה רוצה לחזור בתשובה, הוא לא הסכים לקבל אותה.

אז איך, איך, איך אלישע לא למד מזה?

איך הוא אמר?

איך הוא אמר?

שובו בנים שואבים חוץ מאחר.

אתם יודעים איך הוא אמר?

כי בשעה שהוא אמר את זה הוא היה על הסוס.

הוא לא היה בתוך הדוד.

אם הוא היה בדוד,

הוא לא היה אומר חוץ מאחר.

אבל כשאתה עדיין על הסוס, דגה דנג, דגה דנג, דגה דנג,

אתה על מרצדז, אה?

פיפ, פיפ, אה?

אז אתה מתאמבר, אה?

החיים זורמים, וידע, יש לך שני פלאפונים,

יש לך דור שלישי וחסי.

כל הכבוד.

אה, אם אתה ככה,

אז אתה לא בוער לך.

אבל כשהוא הגיע למצב שכבר הוא היה גוסס,

כשהוא היה כבר גוסס, אז הוא שאל, אם אני אשוב, יקבלו אותי בתשובה? אם אני אשוב?

אמר לו, בטח יקבלו אותך.

בכה ומת.

למה לחכות לרגע האחרון, יהודים יקרים? למה לחכות לרגע האחרון?

הפוך, אפשר עם מרצדס לנסוע על בית כנסת.

איזה יופי, ללכת לבית המדרש, ללכת לכולל,

פלאפון, לעשות השכמה בבוקר,

לקום להתפלל, צאלי.

כל הכלים שנתן הקדוש ברוך הוא בדור הזה, זה בשביל לשרת אותנו, לעשות יותר קל, לעשות את החיים התורניים בסבבה.

פעם היה על חמור, דגה דומא, דגה דומא.

בתימון היו הולכים יחפים, יחפים, עולים ג'באל,

יורדים, מחליקים,

היה רבח,

קופים, מה לא היה שם?

היום אתם בראש העין סייטי,

יש לכם כבר רפורמים?

רפורמים? יש לכם כבר רפורמים.

כבר עושים אצלכם בר מצווה לכלבים? שמעתי, כן.

יפה.

אה, התמדדנו.

יפה מאוד.

יש עתיד. מי אמר שלתימנים אין עתיד? אולי יהיה להם רמטכ״ל גם.

אה, צוחקים עלינו כבר 60 שנה.

מחכים לרמטכ״ל התימני.

טוב שאין.

שלא יהיה כמו פרץ.

תסתכל במשקפת, הכול סגור.

מכל מקום צריך לראות

איך להיות מנהיגים.

אמרנו, מנהיג זה גם בבית, מנהיג זה בחברה, בכל מקום.

אדם צריך להשתדל להיות זה שנותן לאחרים, משפיע ממה שיש לו לאחרים.

פחות מקבל, יותר נותן.

זה הדרך שהתורה מגלה.

הענווה מעלה את האדם לרום המעלות. הגאווה משפילה אותו למטה.

לפני שבר, גאון.

כשאדם נשבר, מתמוטט, נופל. לפני שבר, מה היה? גאון, כיוון שהוא עלה.

הקב' ברוך הוא מגביה שפלים עד מרום.

משפיל גאים עד הארץ.

אדם צריך לדאוג לעבוד על עצמו, על המידות שלו. אם הוא יעבוד על המידות שלו, להשוותן,

להיות שווה בין הבריות,

הפוך, ינשאו אותו, יגדלו אותו, ירוממו אותו.

אבל אדם שאומר, אני אמלוך, אני אעשה, אני אפעל, אני זה, אני, אני, אני, אני, אני,

אפילו על בני ביתו הוא מאוס.

לכן כל אחד מאיתנו צריך לראות, החיים זה מתנה.

ואם מקבלים מתנה,

צריך לנצל אותה.

הייתי בארצות הברית לפני מספר שנים,

והגעתי לבית כנסת של פרסים,

ובשורה הראשונה היה תקוע תמוני.

דיברתי שעתיים,

בתום השעתיים עשיתי ניסיון, פיילוט,

על התימני.

הגישו לי תה,

ואמרתי לו, סליחה,

אפשר להציע לך את התה?

הוא אומר, תודה, אני לא רוצה לשתות.

אמרתי לו, מה יש בחינם?

קח תה, חם,

לא, תודה, אני לא רוצה.

אמרתי לו, אבל אין דבר, תשתה, אני מבקש ממך שתשתה, נתנו לי, אני לא, תשתה. הוא אומר, גם אני לא רוצה, אבל.

אמרתי לו, תראה, כואבת לי היד.

תעשה טובה, קח, נו.

ואני תומך את היד שלי ככה, ואומר לו, תשתה.

הוא אומר לי, אבל אני לא רוצה.

אני לא רוצה.

אמרתי לו, טוב, מה, אתה רוצה שאני אשאר תקוע ככה?

תראה, 400 איש מסתכלים עלינו, קח, תשחרר אותי מזה, קח.

ההוא מתלבט, מתלבט, אני אומר לו, נו.

בסוף הוא קם.

קם, לוקח את התה,

בא לשתות, אמרתי לו, רגע, תברך.

אז הוא עשה בר בר בר בר,

ושתה.

בא לשבת, אמרתי לו, חכה רגע, חכה.

אמרתי לו, כמה זמן אתה מכיר אותי? אמר, שעתיים.

בסדר, שעתיים אתה מכיר אותי? הוא אומר, כן.

אמרתי לו, תראה, ביקשתי ממך מה שלא רצית,

תשתה.

אמרתי לו, שאתה לא רוצה לשתות, אני מאמין שאתה לא רוצה לשתות.

בכל אופן, הפצרתי בך, לא הסכמת. אבל כשאמרתי לך שהיד כואבת לי, שהיד כואבת לי, תעשה טובה, תיקח,

תשתה,

קמת ולקחת.

אז אם אני אחרי דקה, שאתה מכיר אותי רק שעתיים,

אתה קו ושתית נגד רצונך,

עכשיו צוות תחשוב.

כתוב אצל הקדוש ברוך הוא, ימינך פשוטה לקבל שווים.

הקדוש ברוך הוא, עם יד ימין שלו מן השמיים,

ממתין לך מגיל 13. בן כמה אתה? 40?

27 שנה אתה מייבש לו את היד.

אני אחרי דקה,

קמת, שתית, ואפילו לברך אתה לא יודע.

והוא 27 שנה פושט את ידו, שתחזור בתשובה, יעזור לך,

ואתה משאיר אותו עם היד ככה?

הבן אדם מסתכל עליו, לא יודע מה לעשות, אז מה אני אעשה?

מה זה, מה זה, מה אתה עושה? קח ציצית, שים עליך, תברך, יצא לדרך.

שם את זה עליו, חזר בתשובה.

היום, ברוך השם, הוא כבר עלה לארץ, קוראים לו נגר. הנהג נגר מרחובות, אם אתם מכירים.

זהו, כוס תה.

עם כוס תה אפשר להחזיר בתשובה, בפרט עם היד כואבת.

זאת אומרת,

אנחנו לפעמים לא מתבוננים.

אנחנו בינינו לבין עצמנו עושים אחד לשני מערופים, אפילו שאנחנו, קשה לנו.

ובורא עולם שרוצה להיטיב לנו ואת החיים נותן לנו, והכול בידו,

אנחנו מייבשים אותו כאילו הוא לא קיים.

רק אם חלילה תהיה מחלה או צרה או צוקה, נזכרים שהוא קיים.

ואז פתאום כולם מגיעים לכותל המערבי, לבית הכנסת, צדיקים, ברכות, קביעות, עניינים, קשקושים,

מה לא, מלח, הכל.

למה צריך את זה?

אתה בריא, אתה חי, אתה נושם,

תכיר תודה לאביך שבשמיים.

פעם, כשהייתי צעיר, הייתי מעשן סיגריות.

היו לי התקפות ניקוטין.

וזה קשה מאוד, זה כואב מאוד, זה כמו התקפת לב.

התקפת ניקוטין. הלכתי לעשות שיקוף ריאות,

היה כתוב בלי ממצא פתולוגי.

שאלתי, מה זה?

אמרו, אין לך כלום, אתה בריא, אין שום דבר, לא רואים כלום.

אמרתי, תודה רבה, הלכתי.

מאותו רגע הפסקתי.

לפני שיהיה.

ברוך השם, קיבלתי הודעה שאין כלום.

מה עושים אנשים? אומרים, שלא נמשיך.

מתי הם מפסיקים כשאומרים שיש לו מחלה?

עכשיו זה כבר לא מועיל.

עכשיו קורה מחלה בפנים.

אדם צריך להיות חכם לפני, לפני שיקרה.

אתה עוד בריא?

אתה עוד צחי?

עכשיו תחליט שאתה חוזר בתשובה. אבל אם כבר אתה מסובך בצרות, במחלות, בייסורים, בדיכאונות,

עכשיו אתה חכם, עכשיו אתה מגרד, מחפש לך מה?

אין יותר טוב משעה שהאדם בשכלו בריא, ביישוב הדעת, מחליט החלטה נבונה ואמיצה.

זוהי האמת.

אני יהודי, בן העם היהודי,

אברהם, יצחק, יעקב, שניים עשר השבטים.

עם ישראל לתפארתו במשך 3,300 שנה.

כל זמן שאנחנו הולכים בדרך התורה,

נשמרנו 3,300 שנה עם כל מה שעם ישראל חטא ובגד באלוקיו ועשה ועשה.

עם כל זה, אם הקדוש ברוך הוא למנשה נתן לחזור בתשובה,

אין מי שלא יכול לחזור בתשובה.

זו זכות לחזור בתשובה באשריו של מי שמנצל אותה.

למי שיש שאלות, בבקשה.

הערב הזה הוא לרפואת יואב חיים בן מזל,

ולעילוי נשמת סעידה מרים מגער בת מתנה,

מנוחתה עדן, ולרפואת דוד אמיר בן יורם, רפואה שלמה,

ולרפואת בת שבע בת מרים.

כן, שאלה, תן לו.

להגיד עוד מעט קודם שאלות, אם אפשר, בסדר?

כן, למי יש שאלה, בבקשה?

ברוך השם, ידועים הכול פה, אה?

יש שאלה?

ולעין הרע, איזה קהל נבון.

הנה, יש שאלה אצלך למעלה שם, או שאני טועה?

אין שאלות, אז אני הולך.

רציתי לשאול,

למה אלוהים ברא אנשים חרשים?

למה הקדוש ברוך הוא ברא אנשים חרשים?

בדיוק.

תראה, הקדוש ברוך הוא ברא את האדם הראשון מושלם בתכלית השלמות.

כיוון שהוא חטא,

אז הקדוש ברוך הוא הנמיך את קומתו ופיחת אותו בהרבה דברים.

החטא גרם

שהוא הצטמצם.

יש מצב שהאדם לא יכול להשלים את כל התיקון שלו בעולם הזה בפעם אחת.

ואז הקדוש ברוך הוא נותן לו אפשרות לחזור בגלגול, להשלים את מה שהוא לא תיקן,

תיקן הכוונה לא השלים,

בגלגול הקודם.

אם לדוגמה אדם פגם באוזניו ולא חזר בתשובה,

נגיד, הוא שמע הרבה דברים רעים ואסורים.

אחת מהעבירות, אתה יודע, זה לשון הרע,

הוצאת דיבה וכו',

שירי עגבים,

כל מיני דברים כאלה.

ובן אדם היה כל הזמן עם האוזניים שלו עובר וחוטא, ולא חזר בתשובה על זה.

יש אפשרות שהוא יבוא בגלגול, כחירש,

על מנת לתקן את הפגם שהיה לו באוזניים.

אותו דבר בעיניים,

אותו דבר בפה, אותו דבר בכל איבר ואיבר.

כל האיברים

הם כנגד המצוות.

יש רמ״ח איברים כנגד רמ״ח מצוות עשה.

בדיוק, 248. יש שסה גידים,

כנגד שסה מצוות לא תעשה.

וזה ביחד תרי״ג.

כל מצווה היא כנגד עבר.

כל איסור הוא כנגד גיד.

וכשאדם לוקה באחד מהם זה בא להגיד באיזה עבר הוא לקה, וצריך לתקן.

כמו שהיום במכוניות יש נוריות שאומרים,

מה חסר?

הדלת פתוחה, חסר שמן, וכן הלאה.

אותו דבר, הגוף שלנו משקף את המצב הרוחני שלנו.

הבנת?

אתה רואה? בלי לשמוע הבנת.

אשריך.

כן,

עוד שאלה.

יש לי שאלה.

בתורה אומרים לי, הקרקים פטורים את זה.

למה כתוב? איפה כתוב את זה?

אם אדם הוא חירש אילם

מלידה

אז הוא פטור מן המצוות.

פטור זה לא אומר שהוא לא יכול לעשות מצוות.

זה אומר שהוא פטור.

תודה. תהיה בריא.

כן, יש מישהו שיודע לדבר פה?

כן?

תן לה שאלה.

הרבה פעמים יצא לי להתווכח עם גברים,

והם תמיד אמרו לי,

ברוך אתה ה' אומרים בתורה שלא עשני אישה.

וזה הרבה פעמים לא היה די ברור לי, כי בתורה,

לפחות אחי תמיד אומר לי שהיא מעלה, היא דבר קדוש, היא דבר טהור.

אז איך כאילו, איך תמיד אומרים לי את זה? ברוך ה' שלא עשני אישה. קודם כל לא אומרים לך, אומרים לעצמם. הם אומרים לעצמם, כאילו הם מזלזלים.

מי אמר שם זלזלים?

מי אמר שהם זלזלים?

ככה זה נשמע תמיד. זאת אומרת, את שמעת מישהו שאומר ברוך אתה השם שלא עשני אישה? כן.

ככה?

לא.

לא, כאילו, תמיד יש ויכוחים, ותמיד גברים אומרים, אפילו בתורה זה רשום, את רואה?

בואי אני אסביר לך.

שלא עשני אישה, אישה היא פטורה ממצוות עשה,

שהזמן גרמן.

זאת אומרת, הגבר חייב ביותר מצוות מהאישה.

כל מצווה שהיא תלויה בזמן,

האישה פטורה.

נגיד מצוות סוכה, אישה פטורה, כי זה בזמן של שבעה ימים.

מצוות תפילין היא פטורה,

מצוות ציצית היא פטורה, כי זה ביום.

וכיוון שזה תלוי בזמן, היא פטורה.

הקדוש ברוך הוא ייעד לאישה תפקיד חשוב ביותר,

שתהיה עזר כנגדו.

זאת אומרת, לכתחילה הוא ברא את האדם לבדו.

אחר כך הוא אמר, לא טוב להיות האדם לבדו,

אעשה לו עזר כנגדו.

זאת אומרת, תפקידה של האישה להיות משלימה לגבר.

ואז, לכן, דברים שהם תלויים בזמן,

היא פטורה,

כדי שהיא תוכל להנהיג את הבית ואת הילדים.

בשעה שבעלה מקיימת עיקר ציוויו שהיא התכלית של בריאת האדם.

אז לכן הוא מודה לשם, למרות שהוא קיבל יותר מצוות,

למרות שהוא קיבל יותר מצוות,

הוא מודה לשם שלא עשני אישה כי אני חייב יותר מצוות.

שימי לב,

אם אחד הוא סבל, כן?

ומעמיסים עליו יותר, הוא מעדיף יותר או פחות?

פחות בדרך כלל, נכון?

פה הגבר אומר,

ברוך אתה השם שלא עשני סבל קטן,

עשה ממני סבל גדול.

מה אשמח?

כי הוא אומר, אני לא פורק עול,

אני שמח בזה שאתה נותן לי עוד יותר ציוויים לעשותם,

אני מקבל אותם בשמחה.

מה אומרת האישה?

ברוך אתה השם,

אצל הספרדים לא אומרים ברוך אתה השם,

שעשני כרצונו.

מה זה עשני כרצונו? הקדוש ברוך הוא רצה שלך יהיה תפקיד כזה,

שאת תהיי ממועטת ממצוות שהזמן גרמן.

עכשיו, למעשה יש לך פטור ממצוות מסוימות.

אם יש לך פטור זה לא אומר שאת נחותה חלילה,

הפוך.

לדוגמה,

כהן,

כהן גדול,

לא מטמא לאביו, לאמו, לאחיו. זאת אומרת,

הוא לא מתעסק בקבורתם, לא בלוויה, לא בכלול, לא מטמא להם.

הוא פטור מלהתעסק

בקבורת אביו ואימו.

פטור.

מה זה הפטור הזה? גנאי לו?

לא. זה בגלל מעלתו וחשיבותו,

אז התורה פטרה אותו מזה.

אם התורה פטרה את האישה מכמה דברים,

זה לגודל האחריות שהטילה עליה.

את שמעת מה אני אומר? אז הגברים אמרו את זה רק בגלל שהם אומרים מה שאתה אומר, של המצוות.

כאילו, כשהם אומרים,

ברוך אתה השם שלא עשני אישה, רק בגלל שהוא נתן יותר מצוות, יותר עול.

נו. זה הסיבה. לא טוב? לא, בסדר, מצוין. בסדר גמור. יש לי מה לענות.

כן.

ואת שאלה אחת עושה?

משתדלת, אני עדיין. משתדלת זה נראה לי לא כל כך.

את רואה? בשביל זה את צריכה להגיד שעשני כרצונו. למה אם אני מעמיס עלייך עוד מה שאנחנו צריכים, אוי ואבוי.

כן.

עוד רגע.

מי עוד רוצה לשאול? שנייה, שנייה, רגע, שנייה.

תן לה למעלה שם,

למעלה עם הירוק.

אני רציתי לשאול לגבי איסורים שיש לאדם,

בין אם זה איסורים בריאותיים ובין אם זה איסורים מקצועיים או כל דבר אחר,

איך אדם יכול לדעת מה בעצם הקדוש ברוך הוא רוצה ממנו?

האם יש דרגות בעשייה?

זאת אומרת, איך אדם יכול לבחון את החזרה בתשובה שלו? זאת אומרת, יש דרגה מסוימת, מה הוא צריך להתחיל לעשות קודם,

מה הוא צריך לעשות אחר כך, והאם יש הבדל בין גבר לאישה מבחינת העשייה?

קודם כול, איסורים באים לקרב את האדם לאביו שבשמיים. איסורים מקרבים.

כשלילד כואב, הוא רץ לאבא ואימא, הוא אומר, אבא, כואב לי, אימא, כואב לי, אימא, כואב לי. לנו יש אבא שבשמיים, אם כואב, צריכים לצעוק אליו.

ואם הקדוש ברוך הוא מביא איסורים, הוא רוצה שנתקרב אליו.

האיסורים מקרבים את האדם לאלוקיו. כשהוא במצב טוב, הישמע נשעורון ויבעט. הוא לא צריך אף אחד, הוא בריא, הוא חזק, הוא עשיר.

אין לו שום בעיה. מתי הוא מתחיל להפנות עיניים למעלה? כשהוא מרגיש שהוא במצוקה, בצרה, ובפרט אם זה לא מפסיק.

עכשיו, כל זה מטרתו אחת, לקרב את האדם לאביו שבשמיים. איך הוא ידע מה? אז אמרנו,

אם זה באיברים מסוימים שאנחנו יודעים איזה מצוות תלויות בהם, צריך לבדוק את עצמו אם הוא מקיים אותם או לא מקיים אותם.

אם זה דברים שהוא לא יודע בדיוק,

אז אם זה גבר, אז תורה, כשלומדים תורה זה מכסה את הכול.

התורה היא כנגד כל האיברים כולם.

עכשיו,

אם אישה, לדוגמה, יש לה בעיות, כמו שאת אומרת,

בעבודה או בדברים כאלה, או שיש לה דחייה,

או שלא רוצים לקדם אותה, או כך וכך, דברים מן הסוג הזה,

אז זאת אומרת, היא גם לא מתקדמת כנראה בשמיים. לא רואים בשמיים שהיא מתקדמת. זאת אומרת, היא במקום דרוך, אולי גם נסוגה קצת.

אז אם רואים שהיא לא מתקדמת גם בחיים החומריים,

אז מראים לה, תשמעי,

תתקדמי קצת ברוחניות, תתקדמי גם פה.

כמה שאדם פותח למטה, ככה פותחים לו מלמעלה.

אז אדם צריך להתבונן תמיד מה מצבו. מה הקצב? זה תלוי בכל אדם. למעשה, צריך לקיים את הכול. מגיל 12 לבנות ו-13 לבנים, הכול צריך לקיים.

חזרה בתשובה, פירושו של דבר, שאדם צריך להימנע מייסורים באופן מיידי, כל מה שהוא יודע שאסור להימנע.

מצוות עשה, הוא צריך להשתדל לעשות,

כל דבר בזמנו.

מה שהוא לא יודע, הוא צריך ללמוד כיצד לעשות ולבצע, ולעשות את זה בהקדם האפשרי.

ככל שהוא יקדים, ישפר מצבו.

אם את רוצה לשאול ספציפית על עצמך, אני מוכן לענות,

אם אני אוכל.

אבל בטח את לא רוצה לחשוף את עצמך.

לא, אין כאן מה לחשוף את עצמי. זאת שאלה מאוד מאוד כללית, משום שבעצם אנחנו כל הזמן רוצים להתחזק ולהתחזק.

כל פעם אנחנו עוצרים ואומרים, רגע, מה עוד אפשר ומה עוד ניתן?

ולאן עוד אפשר להגיע?

לאן אפשר להגיע?

כן. את נשואה?

ודאי.

יש לך פאה על הראש או סער? לא, זה פאה, כיסוי ראש. פאה. זה צריך להיות יותר קצר בהרבה.

זה די קצר. זה ארכרוך.

ודבר שני,

אם את תימניה, אז זה בכלל בעיה, פאה.

כי תימנים לא הלכו בכלל עם פאות, רק עם כיסוי ראש מלא.

ככה חונכתי, מאז שאני ילדה קטנה, כל הבית.

הבנתי, אבל בכל אופן, יש מקום להשתפר בזה, אם שאלת.

זה לא איסור ללכת למטפחת.

יש טוענים שיש איסור עם פאה, אבל לא טוענים שמטפחת זה איסור.

אז ודאי שאת יכולה לשאול. אבל פאה זה לא איסור מוחלט, עד כמה שאני יודעת.

לספרדים זה בעיה אמיתית.

רק את למדת אולי בבית יעקב, לא?

נכון. אז זהו, אז בית יעקב זה אשכנזים.

לכו ונלכה באור השם, וזה אור השם. הבנתי, זה האור. וגם הבית שלי מושתת על אור השם.

הבנתי, זה בסדר, אבל זה האור, כאילו, הסחרות.

לא, לא בהכרח. יש עוד אור, יש עוד ניצוצות אחרים. אין בעיה, אבל אני אומר, סתם דוגמה, אם את רוצה להתחזק, זה דבר גדול. אני יודע מנשים, לדוגמה, שהחליפו מפאה לכיסוי ראש והיו עקרות, נפקדו.

למשל.

אז זאת אומרת, זה לעלות.

אפשר לעלות.

דבר שני,

אם את מקיימת את המצוות שתלויות בך,

ואם את דואגת שבני הבית יהיו כך,

לחלוטין. אז אפשר להרבות בחסדים.

גם זה, שתדלי מעל ומעבר.

ברוך השם. אז אין מקום להוסיף.

לא, תמיד אני רוצה להוסיף עוד. לפעמים אני חושבת אפילו שאני עושה יותר ממה שצריך.

הבנתי, אבל את לא כמו קמחיתה עדיין.

לא.

אז יש מקום להוסיף. תמיד, תמיד יש מה לשפר ויש מה לחזור. כולנו.

אז אם את יודעת גם לאן להגיע. כולנו. כל עם ישראל.

נכון. אז אם את יודעת מה לעשות, אז יאללה, תתקדמי.

אני מתקדמת הלאה, וזה מה שאני שואלת. האם יש דרגות מסוימות שאולנו? בטח שיש דרגות. יופי.

קמחית יצאו לה שבעה בנים כהנים גדולים, בגלל ששערות

כותלי ביתה לא ראו את שערות ראשה מעולם.

מעולם לא ראו את שערות ראשה כותלי ביתה. יצאו לה שבעה בנים כהנים גדולים.

זאת אומרת,

המעלה של כיסוי ראש מוחלט

היא מעלה אדירה, בטח שיש בזה לעלות.

עכשיו חסד, להישמר מלשון הרע,

צדקה, לתת בתוך הבית חיבה ואהבה וחום,

זה דברים שאפשר תמיד להוסיף ולהקרין על הסביבה.

בעזרת השם. בהצלחה.

תודה רבה. אתה רצית לשון?

כן. אתה שעומד?

כן.

שם הבחורצ'יק שעומד למטה?

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

רציתי רק להגיד לך, לספר לך שעד לא מזמן, אני חודש חוזר בתשובה,

ועד לא מזמן...

הייתי עם בשר הכדורגל לא מקצועי, חובבני. מה היית? בשר הכדורגל. כן. בימי שבת.

והייתי די מתייסר בין התשוקה ככה לכדורגל,

ומי שמשחק כדורגל יודע שקשה בלי זה.

וגם הדת. מאוד הקדוש ברוך הוא נתן לי הרבה רמזים, והגעתי למצב שמרוב שלא יכולתי בלי הכדורגל, אמרתי לו, אתה יודע מה,

לקדוש ברוך הוא, כן?

תפגע בי ממה שיקר לי. באמת, משהו שיזעזע אותי ברגליים.

ממש ככה אמרתי, אם אני בשביל הקדוש ברוך הוא, אם הוא רוצה שאני אחזור.

אחרי, באמת, אחרי שבוע שיחקתי,

קראתי שריר ברגל בברך שמאל,

ולא ידעתי, לא ידעתי שזה קרע. המשכתי לשחק, ולא התייחסתי לזה. אחרי שבוע המשכתי לשחק

עוד פעם, קרע שני.

וזה מיניסקוס וצולבת.

אבל מה שמצחיק והזוי פה, שברגע שקראתי את הקרע השני, שזה כאבי תופת,

אני חייכתי ככה ביני לבין עצמי, והבנתי בפעם השנייה.

ובא אוכל שם אני שבועיים אחרי ניתוח,

ואני אומנם סובל, אבל יותר מזה בחיים לא הייתי מאושר ככה.

אשריך, אשריך.

יש לי עוד שאלה אחת.

עוד שאלה אחת, ברשותך.

נפרדתי לא מזמן מבחורה.

רצינו להתחתן והכול,

ופשוט הדת ככה קצת אמרתי כבר, התחלתי לשאול את השאלות שזוגות דתיים באמת שואלים,

כי הבנתי שיש בזה היגיון.

אז אמרתי לה, תשמעי, אני מאוד רוצה שהילדים שלי ילמדו ב... יגדלו בחינוך דתי.

אני לא רואה בזה פסול.

זאת אומרת, לא, כל הדתיים ככה, והדתיים ככה, וזה...

קצת ראיתי שהיא קצת חסומה בקטע של הדת, וזה די מקובעת,

וזה קצת הפריע לי. עם הזמן כנראה רצה הגורל ונפרדנו, אני מאוד מאוד אוהב אותה.

אבל גם הלכתי לבית חב״ד, נפרדנו בצורה לא יפה. אני הייתי בסערת רגשות,

והיא יאמר לזכותה שהיא רצתה באמת לסיים את זה יפה,

אבל היה לי קשה.

ואחרי שכבר נרגעתי,

ועד היום אני מנסה לבקש ממנה סליחה דרך עבירות,

אפילו הלכתי לבית חב״ד לרב בנינים עקיבא,

והוא אמר לי, תנסה דרך עבירה, תנסה דרך עבירה.

היא לא מוכנה, היא... באמת, אני עושה כל מה שיכולתי בשביל לנקות את המצפון שלי, וגם שהיא תסלח לי.

אבל באמת, אני... אין אם אני קורא תהילים,

כבר ארבע שבתות אני מסיים תהילים שלם,

ובאמת כבר לשבת הבאה לסיים עוד תהילים, אבל זה לא...

אבל באמת זה קשה, קשה לי. ואני יודע שהיא לא תסלח לי, יש לה...

היא קצת קשה לי. קודם כל,

זה שהיא לא סולחת לך זה טוב מאוד,

כי אתה גומר את התהילים כל הזמן.

דבר שני, היא תסלח לך בסוף.

השאלה אם לא ניתן להשפיע עליה,

תבין שהיא תבין שדתיים זה לא כמו שהיא חושבת.

היא דווקא, לא, היא דווקא באמת,

היא באמת, היא שומרת,

היא בחורה שמורה גם, היא אומנם לא דתייה, אבל היא עם הילדה שלה בוכרית, והיא ממש, הם אנשים ששומרים על עצמם. בוכרים הם בדרך כלל מאמינים.

נכון, היא לא דתייה, אבל יש לה הרבה זכויות.

הרבה זכויות. הבנתי. תשמע, אולי תשלח לה מתנה כמה DVD עם מכתב של סליחה,

ואולי היא עוד תבקש ממך סליחה שהיא נפרדה ממך.

בעזרת השם, תודה. מה השם שלך? אוריה.

ואימא?

היא מיטל.

מיטל? כן.

מיטל מן התימון?

אימא שלי? כן. אה, סליחה, אוריה בן שושנה. או, זהו, שמעה, שמעה.

נכון. אוריה בן שושנה,

השם יזכה אותך לבנות ביתך בית נאמן בישראל, בהצלחה מרובה.

אמן, תודה רבה. לכולם, לא רק לב. תודה.

כן, תן לי פה רגע.

קלטת מס' 555, סוף חלק א',

המשך בקלטת מס' 556,

אני רק רואה טלוויזיה, חלק ב'.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-677779-036-77777. או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.שופר.net

שופר.

שופר.

שופר.

יהדות חובקת עולם.

אם ברצונכם לשמוע עוד מידע על יהדות,

או אם ברצונכם לשאול שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

שרו קשר ב-03-677779-036777-7779.

או באתרי האינטרנט www.שופר.net או www.שופר.net.

שופר.

05.778-054.6.5x7.8.054.6777.7.7.8.