תשמעו דבר פשע של שסניקים מאמריקה

 

- - - לא מוגה! - - - 

האדם צריך ללמוד מאהבת השם את ישראל.

עכשיו זה סיפור הסיפורי,

משהו מדהים.

איך החפץ חיים מנתח את הדברים,

מבהיל על הרעיון.

חפץ חיים בשמירת הלשון חלק א' שער התבונה פרק ה' העריך לבאר על פי משל נאה להשקיט את לב האדם שלא יעלה בדעתו לנקום ולנטור.

או, איך אדם אוהב להחזיר,

איך הוא אוהב לנקום ולנטור, וואי וואי וואי, אין מתיקות יותר מהנקמה.

פששש,

מחכה לזה ימי לילה, מתי יצא לו הזדמנות?

וזה לשונו.

פירשתי את הכתוב,

ואהבת לרעך כמוך,

אני אדוני.

לכאורה, מה הסמיכות

שכתוב אני אדוני להתחלת הפסוק?

למה השם הסמיך

ל-"ואהבת לרעך כמוך", אני אדוני?

למה צריך להסמיך את זה לראש הפסוק?

איזה ראש הפסוק?

לא תקום ולא תיטור את בני עניך,

ואהבת לרעך כמוך, אני אדוני.

למה הסמיך את זה להתחלה של הפסוק?

אז הוא אומר, אמרתי בזה לתרץ את התחלת הפסוק

שכתוב לא תקום ולא תיטור את בני עמך ואהבת.

לכאורה, יפלא.

אם הזמן דחוק לאדם מאוד,

והוא מבקש מאת חברו, שיטיב לו באיזה דבר,

ויש ביכולתו לעשות לו דבר זה, והוא לא רוצה,

ובפרט אם ציער אותו,

איך יוכל האדם

שלא תהיה לו תרעומת עליו

ולא יעבור על לא תקום ולא תיטור,

ואף יאהב אותו כמוהו.

מה כתוב? לא תקום ולא תיטור, מתי זה מתקיים?

ביקשתי ממך טובה, למה לא עזרת לי?

יכולת לעזור לי, למה לא עזרת לי?

יותר גרוע.

לא רק שלא עזר, גם ציער אותי.

ציער אותו.

אז איך אדם ישלוט על הנקמה,

על הנתירה? איך הוא יכול לשלוט על זה? ועוד אומרים לו, לא,

לא רק שלא תקום ולא תיטור,

אלא ואהבת.

לרעך זה כמוך.

כמעט לא אנושי, לא?

איך זה?

אז הוא אומר, אני אסביר לך איך אתה מתפטר,

מה לא תקום ולא תיטור. אז בוא תשמע,

חפץ חיים.

עכשיו תחשבו, יושב לפניכם בן אדם, זקן, בן תשעים,

תפורים לו חפץ חיים.

הוא עכשיו מסביר את זה.

לא אני, הוא מסביר.

ביארתי את הכתוב על פי משל נאה.

ראובן,

היה לו שנאה על איש אחד

ששמו שמעון.

ראובן, שונא לשמעון,

ועשה איתו מריבה.

בא אחר כך איש בשם יהודה,

ויהודה הזה היה מוחזק בעיני שמעון

ובעיני כל שהוא איש אמת.

וסיפר לו לאמור

איך שהאיש שמעון,

שיש לך שנאה עליו,

ואמרת לי שהוא אדם שאינו הגון,

אדם מזוי,

אני ראיתי אחר כך באיזה ימים

שהיה אצל גדול הדור אחד המפורסם

לגאון וצדיק.

וגם חכם גדול שאין כמותו,

וראיתי שהוא כיבד אותו למאוד,

והראה לו אותות אהבתו בכמה עניינים.

לכן שגגת בזה, אחי, עד מאוד.

טעית באיש.

כששמע ראובן את הדבר הזה,

נשתומם על העניין.

והשיב, תשמע,

עכשיו הכנסת לי ספק בלב.

אפשר שהאמת עם רבי שמעון

ורק מחמת,

שכל דרך איש ישר בעיניו,

אז היה נדמה לי שהדין עם מי.

אז כבר מהספק, הוא אומר, אולי,

בגלל שתמיד אדם חושב שהוא צודק,

בדרך איש ישר בעיניו,

אז דנתי אותו על כף חובה.

אבל או,

או,

אולי באמת הדין עם מי.

ורק שמעון הזה הוא מרמה ומטעה בדיבוריו החלקלקים לגדול הדור.

עד שנדמה בעיניו,

בעיני גדול הדור, שהוא אדם נכבד.

אז יש שני צדדים.

ואף על פי כן,

למרות שיש שני צדדים,

לא אוסיף עוד לדבר עליו,

מחמת הספק שהכנסת בליבי.

עכשיו יש לי ספק,

כי לא בטוח, או ככה או ככה, אני לא יודע כבר.

אם אתה ראית אותו אצל גדול הדור ומכבד אותו, והוא גם חכם, והכול, וזה, ורואה,

אז אני כבר בספק.

אז אני כבר

לא אוסיף לדבר עליו.

יפה?

יפה, תתקדם.

אחרי כמה ימים,

בא אליו יהודה,

מוחזק בעיניו לאיש אמת.

מספר לו,

תשמע, ראיתי פלא יותר גדול.

האיש שאמרת לי עליו, שיש לך עדיין עליו ספק,

כי יכול להיות שהוא איש מרמה ואינו אדם הגון,

ראיתי אותו,

שהוא נזדמן אחר כך אצל חכמי הדור הראשונים,

וגם הם נשאו לו פנים עד מאוד,

והראו לו אותות אהבה לעין כול.

ועל איש גדול הדור אחד שסיפרתי לך מתחילה,

אז ישבת לי, אולי הוא הטעה אותו.

אבל על האנשים כאלה שאני ראיתי אותו עכשיו אצלם,

לא שייך לומר את זה.

ואז כששמע ראובן את הדבר הזה,

השיב תכף,

הדין עמך יצר הרע עטעני בעיקר הדבר.

זהו, חזר בו.

יפה!

יפה.

ואז הוסיף עוד יהודה וסיפר לו עוד דבר.

תשמע,

אני יודע שהאיש הזה, שמעון,

הוא הזדמן אצל חכמי ישראל הראשונים,

התנאים הקדושים,

רבי מאיר,

רבי יהודה,

ורבי

שסידר את המשניות בחבריו,

שהיה שם, מצוי אצלו אליהו,

הנביא.

וגם הם פיארו אותו ושיבחו אותו.

וסיפר אליהו הנביא לפני התנאים,

איך שהוא דיבר על שמעון הזה למעלה בשמיים,

והשם שמע, והוא שמע אליהו מפי הקדוש ברוך הוא,

שהוא אוהב את רבי שמעון.

כששמע את זה, ראובן

נרתע ונפל על פניו ואמר, אוי לי, אוי לי, מה שחשבתי מתחילה שאני צדיק

והוא הרשע,

לפי מה שאני רואה עתה,

לא כן הדבר, טעיתי לחלוטין.

כי הקדוש ברוך הוא הוא שורש הכול, ויודע מה שנעשה בחושך ובגלוי,

ותמים פעולו בכל דרכה ומשפט,

וכשהוא אוהב לאדם,

בוודאי אינו אוהבו עלו דבר.

זו סיבה שהוא אוהב אותו.

ובעניין הזה שהיה לי עם האיש הנכבד, רבי שמעון הזה,

אני מתבונן שיש בזה כמה פנים.

אחד שהדין עמו בעצם העניין,

קודם כל הוא צודק בעצם העניין שהיה בינינו.

רק בגלל שהעניין היה נוגע לי, ואני לא הכרתי את שמעון,

אז היה נדמה לי בדעתי שהאמת והצדק איתי.

וזה יותר קרוב לי מהכל.

או שאפשר שבשגגה בא הדבר לידו,

להתחרט בעצמו על זה מאוד,

ואפשר גם בדעתו לפייס אותי עבור זה.

או כל מיני ענייני זכות שאיני יודע.

ובין כך ובין כך,

יש לי עוון גדול,

מה שאמרתי ודיברתי על האיש,

שהקדוש ברוך הוא אמר עליו שהוא אוהבו.

ומסתם אשור את נשמתו למעלה קדושה ונוראה עד מאוד.

ואני קראתי ופרסמתי אותו לאדם שאינו הגון,

לאדם בזוי,

לאיש מרמה,

שהקדיח תבשילו.

מעתה אני מתחרט

על זה מאוד מאוד, ואין לי שום שנאה עליו,

מאחר שהקדוש ברוך הוא אוהבו.

אז ככה היה צריך להיות עם כל השסניקים,

שילמדו את החפץ חיים הזה,

ובפרט שלא עשיתי להם שום דבר רע ולא כלום.

בוודאי שהקדוש ברוך הוא אוהב אותי יותר מהם,

כי אני חזרתי כל כך הרבה יהודים בתשובה, וחלק מהם מאלה ששונאים אותי.

אז לפחות הוא אוהב אותי כמו כל ישראל, לפחות.

קצת יותר,

קצת יותר. כי אם הוא נותן לי את הזכות הזאת לחזר בתשובה, זה הדבר פשוט.

לא כל אחד זוכה, גם אם רוצה, לא זוכה.

אז איך,

איפה החפץ חיים לשיטתם?

אז תשמעו דבר פשע.

כשהייתי עכשיו בארצות הברית,

עשינו הרצאה,

ובן אדם

תרם את ההרצאה לעילונשמת סבתא שלו.

יפה?

יפה מאוד.

ואחרי זה רב אחד חשוב

הזמין אותי לדבר עם העשיר ועוד אחד לדבר איתם

על פעילות שאפשר לעשות בארצות הברית וכו' וכו'. והקראתי להם, פתחתי להם את הזוהר הקדוש

מחובת הלבבות, רבי יונתן אייבשיץ.

והסברתי להם, אמרתי להם, תשמעו, אם היה פה אליהו הנביא

והיה אומר לכם, אני יכול פה להפוך את אמריקה, אני יכול להעזיר יהודים פה בתשובה ולעשות ככה וככה.

וצריך קצת כסף בשביל לעשות את הפעילות הזאת, כן? צריך להפיץ דיסקים, הרצאות, עניינים, לעשות, לפתוח רדיו, לעשות כל מיני דברים.

מה אתם אומרים?

הייתם נותנים לו או שהייתם אומרים, היה מצב קשה וכו'?

והם עשירים, עשירים גדולים, לא צחוק.

אז אמרתי להם, רבי יונתן אייבשיץ אומר שמי שמחזיר בתשובה,

אז הוא מחיה מתים יותר מאליהו הנביא ואלישע הנביא.

כי זה תחיית המתים האמיתית.

אלישוע הנביא ואליהו, הם יחיו את הגוף

של המת.

אבל מחזיר בתשובה מחיה את הנשמה של המת ומוציא אותם מהגיהנום לגן העדן.

וזוהי תשובה האמיתית, זוהי תחיית המתים האמיתית.

זה אחד. אחר כך הראתי להם את הזוהר הקדוש בראש התרומה, ואחר כך הראתי להם

שאפילו אם אדם יגיע בדרגות ובמידות שלו להיות כמלאך,

לא יגיעו זכויותיו למי שמחזיר בתשובה.

ועוד כמה דברים.

קיצור, הם התפעלו

וזה, ואמרו שמוכנים להשתתף ולעשות, וזה וזה.

למחרת,

העשיר חוזר בו

ולא משלם

גם את מה שהוא תחייב לעילוי נשמת הסבתא שלו.

וגם בירכתי אותו ברכות,

שלא יסתבך עם השלטונות,

כי יש לו כל מיני דברים שהוא חושש מאוד והכול וכל מיני... בקיצור, ברכות מהלב.

למה הוא חוזר בו?

יש לו רב

ספרדי שסניק

שאמר לו

לא לתת את הכסף.

זאת אומרת, הוא נדר,

נעשה בשביל זה,

ושניהם נהיו גזלנים.

למה?

כי הוא שמע שמועות של השסניקים מפה, מישראל,

והמחלה נדבקה בו,

והוא מדביק את האחרים.

מאיפה החפץ חיים הזה?

ומה עם גזל?

זה שסניקים.

לא יאומן כי סופר.

והרבנים צלצלו, צלצלו ממש

לאלה שעשו הרצאות, במיוחד

להגיד להם לא לעשות ולא לבוא, ולא זה ולא זה ולא זה. הם איומים גם.

הם איומים.

פשש, לא יאומן.

ממש ואף טרחה כמוך.

זוהי הכוונה של הפסוק

לא תקום ולא תטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך.

ושמא תאמר.

באיזה אופן אני אוכל לפעול בעצמי, שלא יהיו לי שום תרעומות עליו?

וזה במישהו שבאמת ציער אותו, ובאמת עשה לו משהו לא כראוי. איך אני יכול לא לנקום ולא לטור?

ועוד לאהוב אותו?

איך אני יכול?

אז זה בא, כתוב ואומר, אני אדוני.

פירוש,

אני אדוני אוהב אותו.

אני אדוני. אני אומר לך, אני אוהב אותו.

כמו שכתוב במלאכי, אהבתי אתכם, אמר אדוני.

בנים אתם לאדוני אלוהיכם.

אז אם אני אומר לך שאני אדוני אוהב אותו,

אז גם אתה תוכל לאהוב אותו.

הוא באמת הדבר פשוט,

כי האדם, מצד שהוא מסתכל רק למטה בחברו שהוא מלובש בחומר גשמי,

אז הוא לא נחשב בעיניו כל כך.

כי עומדים את הבן אדם לפי גופו, לפי מראהו, לפי פרנסתו,

לפי כל מיני חשבונות, חשיבותו בחברה.

ככה אנשים מודדים אנשים לפי החומר, ככה מסתכלים עליו,

ככה, זהו, ככה, מבטלים אנשים, צ'יק צ'אק.

ועוד, אם הבן אדם גם כן הוא כנגדו באיזה דבר,

או שהבן אדם הזה לא מסכים איתו בדעותיו בכמה עניינים,

אז ודאי שיש לו סיבה ככה לסלוד ממנו ולשנוא אותו ולנקום בו וכו'.

אבל לא כן הקדוש ברוך הוא, כי הוא יודע את שורש קדושת נשמת ישראל,

שהיא גדולה ונוראה עד מאוד.

כמו שכתוב בזוהר הקדוש בכמה מקומות,

ששורש קדושת נשמת ישראל הוא למעלה במקום נורא עד מאוד.

לכן חשיבותם ואהבתם אצלו היא גם כן למאוד.

עד כאן דבריו הנעימים של החפץ חיים להסביר לנו איך אפשר להתגבר,

על לא תיקום ולא תיטור ועוד לקיים בהבטרה כמוך,

וזה במי שבאמת הציק וצער ולא עשה את רצונך ולא ביטל רצונו מפניך ולא הכל.

גם הוא מחויב בהבטרה כמוהו, הוא לא קיים.

זה לא אומר שאתה יכול לא לקיים.

שמעתם?

איך אנשים לא פוחדים?

הרי מי שעובר על נדר,

בניו מתים.

אז איך אנשים לא מפחדים?