הקהילה מבקשת שהוא ישים ציצית, נכון?!
דבר אחרון, האם אתה יכול לעשות ברכה, לנו החיים כאן ולאלה שיחיו עוד מאות שנים.
הרב: כן, רק רגע, מה השם שלך?
ש. יהודה ניסים בר יוסף
הרב: אתה רוצה ברכה בעז"ה עם כל הקהל. אתה רוצה גם ברכה מעשית, משהו מעשי שהקב"ה יתן לך ברכה בעצמו?
ש. אני חלק מהקהילה מספיק שיהיה לקהילה.
הרב: יהיה לקהילה אבל גם לך, רגע רגע,
ש. אז אם אנחנו צוחקים, גם אתה חלק מהקהילה תברך גם את עצמך.
הרב: רגע, רגע, כן, כן, אבל אם לקהילה יש כסף, אתה רוצה שגם לך יהיה בכיס או מספיק שיש לקהילה?
ש. אני לא חושב שזה דבר הכי חשוב, אלא האמונה
הרב: נכון.
ש. התקווה, השלום, והאחוה בינינו כולנו
הרב: והציצית, והציצית. מחיאות כפיים סוערות.
ש. לא, לא,
הרב: רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רק שניה, שששש... הקהילה מבקשת שהוא ישים ציצית, נכון? מי שברך אבותינו הקדושים ... הוא יברך את השם הטוב: יהודה ניסים בר יוסף פרז'ו, ה' יזכה אותו לשוב בתשובה שלמה. אמן. בריאות שלמה, הצלחה ופרנסה טובה בכיס.
ש. עוד מעט אני אזכה בפרס הגדול בלוטו.
הרב: עם כל הקהילה הקדושה אמן. אמן.
התפילין מאשדוד
רגע רגע, רגע, רגע, בא בא, בא, בא, רגע, רגע, רגע... עכשיו רק שניה שנה, יש לי פה משהו מאד מרגש, בא תעמוד פה רגע, יש יהודי באשדוד שהילדה שלו חלתה במחלה קשה, והוא באחת ההרצאות תרם את כל הציציות בשביל שהילדה שלו תתרפא בזכות המצווה של ציצית, שהמצווה של ציצית היא גדולה מאד, היא שקולה כנגד כל מצוות התורה. באמת הילדה ב"ה לאחר הציציות ששמו אנשים החלה להבריא ולהחלים.
לפעם הבאה הוא בא ואמר שהוא תורם תפילין למי שמוכן להניח תפילין לרפואתה. מישהו קיבל על עצמו לשים תפילין, ובעז"ה יתברך המצב שלה עוד יותר השתפר. לפני שיצאנו עכשיו לצרפת, הוא ביקש מאיתנו עוד פעם לקחת תפילין ולתת למישהו שיניח אותן. אני רוצה בשביל שיהיה רפו"ש לילדה שלו, אם אתה תשים תפילין כל יום, אני מאמין באמונה שלמה שהבת שלו תהיה בריאה.
קהל: אמן.
הרב: מוכן?
ש. אני צריך להיות הגון מאד ישר, זה לא הרצון, זה היכולת, זה מה שחשוב. יש אנשים שיכולים לשים כל יום (תפילין) וזה כמו יד, שכל אצבע נותנת את האפשרות ליד להיות יד. יש יהודים צדיקים, יש רשעים, ויש כאלה באמצע כמוני, ויש כאלה שיש להם תקוה להשתנות. ואלה המשתנים הם עוזרים לקדם את היהדות והמשיח. כי ראיתי שלא השתמשנו במילה משיח אפילו פעם אחת. הייתי רוצה לשאול עוד שאלה, אבל אני נותן את רשות הדיבור לאחרים. הייתי רוצה שנערים פחות מגיל 15, 16, 18, 20, ואפילו 13, שישאלו שאלות כי העתיד זה לא אני, זה הם.
הרב: רק רגע, רק רגע, אתה חושב שאתה לא עתיד, אבל אתה דוגמא. ולך חוץ מחמש אצבעות שונות, יש גם יד, ויש גם ראש, זה שמים פה ופה. בעז"ה, ה' יזכה
ש. אני רוצה לחזור בתשובה, כי קיבלתי הרבה מתנות
הרב: בעז"ה, חזק וברוך. אנחנו ניתן ברכה לילדה שהתפילין האלה נתרמו בעבורה, ה' ישלח רפו"ש לאורה בת בניה בתיה ושלמה בן חנה, ה' יזכה אותם לרפו"ש, שלום בית, ויזכו ללמוד וללמד תורה ללא שום טרדות.
אמן.
הרב: בעז"ה יתברך.