הרב עובדיה יוסף זצ"ל - הקלטה חשובה בנוגע לכשרות הבשר
״מה ״בד״ץ?״ אני אמרתי ״על בד״ץ בשר?!״ יש הכשר של בד״ץ - ואני לא אוכל אותו בשום אופן! הם מתירים נגד דעתו של מרן!! אתה יודע על ״בשר״ אתה אמרת, אתה לא אמרת ״בצל״ אתה אמרת ״בשר״. (צוחקים...) כי בשר - יש בו בעיות!! שהם פוסקים להקל - נגד מרן, הבד״ץ! לכן לא תחשוב; אם אתה קנית משחיטה שיש עליה הכשר של בד״ץ - זה הכל בסדר 100%, לא כך. מפני שיש למש; ״ סירכא הניטלת בהגבהה״ יש לה דין מיוחד , מה זה ״סירכא הניטלת בהגבהה״? כשכותבים ״חלק״, ״חלק״ זה אם אין סירכא בכלל - חלק לגמרי . אבל הרבה פעמים יש סירכא דקה מאוד, סירכא דקה מאוד שצריך ״ניטלת בהגבהה״ מכניס את האצבע או עיפרון למטה ממנה ותנתק אותה - תכף מתנתקת. אבל צריך להשגיח! בתנאי שהיא כל כך קלה מאוד, סירכא דקה מאוד, שהאבר שהיא היתה סרוכה אליו לא מתנענע, תופסים את הסירכא - שאר האבר עומד, מכובד האבר עומד במקומו, והיא סירכא דקה מאוד. לפעמים סירכא יותר עבה, אם מתנענע האבר בשעה שסילקת אותה - טרף זה טרף. זה דעתו של מרן. אבל, בספר ״בית דוד״ זה ספר של שכנזים לא שלנו, יש ״בית דוד״ של רבי יוסף דוד הגאון מסלוניקי הוא פוסק כמו מרן, אבל יש ספר ״בית דוד״ הלכות שחיטה של רבני אשכנזים. והוא לא פוסק כמו מרן, הוא אומר: ״לא! מנהגנו להקל״. טוב מנהגו להקל . הוא יכול לחלוק על מרן?! מה הוא שיחלוק על מרן?! ״זבחי צדק״ פסק: ״שמי שזז מדברי מרן בדבר הזה - הוא מאכיל טריפות לישראל!״ כך כתב ״זבחי צדק״, כך כתב רבי דוד חזן - הראשון לציון לפני 120 שנה, כותב בספר ״תורת זבח״. יש לו ספר הלכות שחיטה: ״שמי שפוסק נגד מרן - זה מאכיל טריפות לישראל!״ אז האשכנזים הם אומרים: ״יש לנו ״בית דוד״. הם יש להם ״בית דוד״ לא פוסקים כמו ״בית יוסף״ הם ״בית דוד״. אז ממילא תדעו לכם: כל שכתוב ״חלק״ והוא לא חלק של מרן - לא סומכים עליו כלל!! זה לא ״חלק״ . זה יכול להיות שהתנענע האבר - והם לא אכפת להם! התנענע האבר, התנענע, אבל זה נקרא שמו ״סירכא הניטלת בהגבהה - כמאן דליתא דמיא!!!״ והם כותבים על זה ״חלק״ לכן ... וזה קשה מאוד לסמוך עליהם! וזה רק אנשים שהם אין להם שכל! אין להם דעת! חושבים : ״בד״ץ - ירדו מן השמים!״ והם סומכים ״רק על הבד״ץ״... יש מקומות שלא שולחים בכלל משגיח ! הם סומכים בעצמם על ״הרבנות ״ ... בשביל לקבל איזה כסף... וזה הכל, זה הכל... אתם לא יודעים מה שיש שמה!!״