אם יש כח, מצווה להציל... אוי להם מיום הדין!
- - - לא מוגה! - - -
כל מי שיש לו יכולת וכוח להשפיע, להנהיג,
לשאת באחריות והוא לא עושה כן והעניקו לו מן השמיים כנים,
אז ישאלו אותו, מה עשית עם כל הכנים שקיבלת?
לא תהיה לו תשובה, יצטרך לסבול לאורך זמן רב.
אמרו חכמים זיכרונם לרחם החגיגה ה'
שלושה, הקדוש ברוך הוא בוכה עליהן בכל יום,
על שאפשר לא לעסוק בתורה ואינו עוסק.
כל מי שיכול לעסוק בתורה והוא לא עוסק
ומעדיף להתעסק בעניינים אחרים,
הקדוש ברוך הוא בוכה עליו
ועל פרנס שמתגאה על הציבור.
אדם שבעצם הוא פרנס,
יש לו מנהיגות,
תפקיד ציבורי
או אחר,
והוא משתמש בזה רק להתגאות על הציבור,
לא לשרת אותם,
לא לעבוד אותם, כמו רוקנבי מטבריה.
והקדוש ברוך הוא שואל, השפעתי עליך שפע של תורה ואינך עוסק בה?
פרנס על הציבור,
נתתי לך אפשרות להיות נושא עול הציבור ואתה משליך מעליך ומחליף את זה בגאווה?
אז הציור הזה שאומרים לנו חכמים שהקדוש ברוך הוא כביכול בוכה חייב לזעזע אותנו לעורר, לבדוק את עצמנו.
האם באמת בכוחנו לעסוק בתורה או לא?
ואני לא מכיר אחד שיוכל להגיד שהוא לא יכול לעסוק בתורה,
כי השם לא ציווה סתם והגית בו יומם ולילה לכל יהודי.
וגם אם בכוחנו כוח השפעה ואנחנו לא מנצלים את אותו הכוח, אם יש כוח מצווה להציל,
אז אם יש לך את הכוח,
תובעים ממך להשתמש באותו כוח בשביל לנצל אותו לטובה.
ואם לא עושים כן, גורמים כביכול בחיין למעלה.
ומי שהיה לו כוח להשפיע ומנעו ממנו, אוי להם יום הדין.