כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
ובאר המשגיח ממיר על פי מה ששגור לומר: "בכוחו של אב לסבול עשרה (10) בנים!" דהיינו; לשאת אותם, ולכלכל אותם והכל!
"ואין בכוח עשרה (10) בנים לסבול אב אחד (1)!" כשאבא תקוע במשהו - אף אחד (1) לא רואה אותו ממטר!
והטעם?
כי האבא מוסר את כל כולו ללא שום חשבונות למען בניו! ולא משאיר מאומה לעצמו!!
ואת הכוח הזה יש לאבא לא מרחמנות שמרחמים על כל אדם, אלא זה כח שהטביע הקב"ה באבא! "כרחם אב - על בנים!" זה טבע שהטביע בו.
אחרת? אוי ואבוי! כל אחד (1) יראה שהילד שלו יותר מדי מטריד אותו, או מציק לו, תובע ממנו כל מיני תביעות או דרישות כמו ששומעים מקרים "נדירים" כאלה.
אבל השם הטביע באב רחמים כדי לא להפקיר את בניו ולדאוג להם.