דברי השטות וההבל של הזמיר ויגעל כהן
- - - לא מוגה! - - -
כשאני הייתי יוצא להרצאות,
ובהתחלה, בהתחלה הייתי יוצא יום-יום, יום-יום, יום-יום, כולל מוצאי שבת, יום-יום-יום, יום-יום, הרצאות גדולות, גדולות, גדולות.
אף אחד לא מבין כמה זה מתיש.
כשהתחילו להתלוות כמה אנשים, לא תמיד קבוע, כן? כי אנשים התפרקו, רק מנסיעות.
רק מנסיעות התפרקו.
טק, טק, טק, טק, טק, לא היה מכוניות כמו היום שאנחנו נוסעים, היה מכוניות של הטרנטה של פעם.
טה, טה, טה, טה, כל הדרך ככה, שובר לך את כל העצמות, כל יום.
אתה נוסע צפון, נוסע דרום, נוסע זה.
יש כאלה שאומרים שזה גם מוגזם שנסעתי עם מכוניות של פעם, רצו שאני ארכב על חמור.
כן, שאני אגיע מהר.
אבל מכל מקום,
רק בנסיעות.
בלי עכשיו תעמוד שלוש שעות ותיתן דרשה וכל פעם שונה,
ושאלות ותשובות,
ונודניקים,
וליצנים,
וכל מיני, ויש גם מעמיקים,
יש גם חפרנים,
ויש כל מיני זה.
ואתה צריך ללכת יום, יום, יום, יום, יום, יום, יום, יום.
וזה לא כאילו הולך רק להרצאה.
וצריך פעילות כל היום להזיז עניינים, לעשות דיסקים, ולהפיץ, ולארגן, ולהפעיל ארגון, לעשות ככה, ולעשות ככה.
בלי הפסקה.
אתם מבינים מה זה בכלל?
למה לא באת אתמול?
די, אני מפורק, מפורק, אומרים לך. מפורק. מה קרה?
כולה נוסע.
מפורק.
אז מה עוד לדבר? מה זה לדבר? אתם לא יודעים מה זה לדבר.
שלוש שעות לדבר, אתם לא מבינים מה זה לדבר.
עכשיו אני מדבר, נכון? יש מזגנים, הכל? אני מזיע הכל לגב.
מה אתם חושבים, שאני מדבר?
זה לא מדבר, זה להוציא את זה.
זה עבודה.
זה קשה.
זה לא קל.
רק מי שעושה את זה מבין.
מי שלא עושה את זה, הוא רואה את זה מהצד,
והם מיקרופון יושב, מדבר.
אתה יודע, כשאתה נוהג בדרכים,
אתה לא מרגיש כמה אתה דרוך בשעת הנסיעה. זאת אומרת, כל האיברים שלך במתח שלא חס ושלום, פתאום.
רק כשאתה
סוגר טוז,
אתה יודע,
אז אתה מבין איך הכל,
כל הגוף חוזר עכשיו, אתה מן לרגיעות.
ואז אתה מבין כמה היית במתח, בנסיעה.
וזה מאמץ.
וכשבן אדם צריך לדבר, ולא לדבר שטויות,
ולדבר דבר שלא יתפסו אותך שאתה מדבר שטויות, ואתה לא אומר נכון.
40 שנה
לדבר נכון,
לא לדבר שטויות,
ולענות נכון.
תגידו, אתם מבינים? מה זה בכלל?
סיפרתי פעם, כשפגשתי אחד ליטאי, תלמיד חכם גדול, בהתחלה.
אמר לי, אשכיח, אשכיח.
אמרתי לו, מה קרה?
הוא אמר, שמעתי קלטת שלך.
נו.
אז הוא אומר לי, אני רוצה להגיד לך אשכיח.
אמרתי לו, למה?
הוא אומר, זו פעם ראשונה שאני שומע בן אדם מדבר שעה וחצי, ולא אמר שטות אחת.
תראו את יגאל כהן
וחבריו הדומים לו, כמה שטויות הם מדברים,
כמה הם פולטים.
תראו את ההידרדרות,
תראו את הזמיר, כמה שטויות.
זה אומר פסיכולוג מטורף על דוד המלך.
מה זה, חוכמה או שטות או טמבל? מה זה?
קורא לו הרב בן ציון מוצפי ליגאל כהן, רשע,
לא למד תורה מימיו, הוא אומר עליו, בתשובה.
ואז זמיר
קורא לאנשים לבוא להפגנה ברמת גן על השבת,
שאנחנו צריכים להראות שבמרחב הציבורי אכפת לנו מהשבת. כל אחד יעשה בביתו מה שהוא רוצה.
אם מחללים שבת בבית,
זה בסדר, זכותו של כל אדם. אני לא מתערב במה שעושים בבית, אבל במרחב הציבורי,
שמעתם?
אתה לא כואב לך? לא אכפת לך? חילול השם
בבתים ובזה?
רק המרחב הציבורי?
איך קורא לו הרב בן ציון מוצפי?
רפורמי, בריון.
עכשיו הם הפיצו בשדרות, עוד פעם פרסום שקרי,
שכל הרבנים, כולל הרב קנייבסקי שיצא נגדם
לפני כמה שבועות,
שאמר, אסור את הטמבלוויזיה של צופיה,
ואסור את האתר שלהם, היכרויות עם תמונות של נשים חרדיות ואחרות.
אסור ואסור, והוא אומר שכן, הוא נתן לו, והרב אליושי, והרב שטיינמן, שקר וכזב שפרסמנו כבר בשם
ואליס יוסי, שאמר במפורש שהם הכחישו את זה ואמרו שזה שקר גמור.
והם מפרסמים, אין להם בעיה.
כי יש תמימים בשדרות, בשדרות,
ובדימונה,
ויש ספרדים שזה משהו, משהו, זה שסניקים למהדרין, מה שמאכילים אותם אוכלים, כולל נביילס וטרייפס.
אין להם שום בעיה.
כי הרב אמר, יש לו זקן, זה בסדר.
והם לא מחפשים את האמת באמת,
כי אם היו מחפשים, זה קל מאוד למצוא.
לא יאומן כי יסופר.
לא יאומן כי יסופר.
אז לא לדבר שטויות, להגיד הרצאה שלמה בלי שטויות?
כמה שטויות הוא אמר, היגעל הזה. לא יאומן, הוא קורא לעצמו דיין.
כמה שטויות הוא מדבר.
פרסמנו כל מיני שטוסים ואבולים שהוא מדבר.
השם לא מעניש, מי שאמר שהוא מעניש זה טעות. תסתכלו במסכת שבת דף כך ואין כך.
לא יאומן כי יסופר.
השם מעניש, מה פתאום הוא אוהב את כולם? מה קרה לכם?
אין עונשים בתורה, אם בחוקותיי תלכו, ואם לא תלכו,
אז בחמת קרי וחמתו. מה פתאום? מי אמר לכם את זה? זה טעות.
זה אחת מהחוכמות השטותיות שלו.
יש לו מלא.
זה לא יאומן כי יסופר.
כל המרצים החדשים האלה
זה מכה
לעם ישראל.
אבל יצר הרע מציץ אותם כעשב השדה, שיתרבו,
שימשכו את הקהל,
ייקחו להם גם את הכסף,
עד שיתברר שהם כמו אלה שהיו שנתפסו וכו' וכו'.
ובינתיים היצר הרע מרוויח
להרחיק אותם מן האמת,
והם הולכים על דרך קלילה.
כי האמת היא נוקשה.
מה לעשות? האמת היא נוקשה.
כתוב, אם בחוקותיי תלכו, דברים טובים. אבל אם לא תלכו, דברים נוקשים.
תוכחות.
קללות.
צח קללות.
כמו חץ.
זה השם אמר.
נוקשה.
זה אם אתה לא הולך בדרך.
אבל אם אתה הולך בדרך,
מה זה דרכיה דרכי נועה מכל נתיבותי השלום?
אבל אם אתה לא הולך בדרך, מה לעשות?
יש מקל ויש גזר.
אבל הם לא רוצים. רוצים להרוויח את הקהל!
אז הם מחלקים רק תותים!
העולם תותים!
מי לא רוצה לשמוע שהעולם תותים?
רק הם לא אומרים להם שתותים צריכים בדיקה.
ובדיקה מחמירה.
וצריך לקלף מהתות את כל החיצוני או לשפשף רציני.
מה נשאר כבר מהתות?
מפרשת שיניים.
תותים!