השחיטה של הרב אמנון יצחק המפוארה בכל העולם! ומי מתרגז ומי משקר את העם?
- - - לא מוגה! - - -
אנשים לא מבינים,
בשביל לרכוש את האמת,
אתה צריך להיות איש אמת.
אם אתה לא מבקש אמת, אתה בעצמך מבקש אמת בכל דבר,
אתה חי בשקר גם בעבודת השם שלך.
בודדים האנשים שמבקשים את האמת.
למה?
כי הם פוחדים.
האמת תגיד להם דברים שאולי הוא לא יעמוד בהם.
אולי הוא לא ירצה לעמוד בהם, אולי זה יהיה קשה לו.
למה להקשות?
למה לדעת כל דבר? עזוב, מה שאני יודע זה מספיק לי.
ככה אנשים אומרים, מה שאני יודע זה מספיק לי.
מה אתה יודע בכלל?
מה ששמעת מאנשים וראית? זה נקרא שאתה יודע?
לא מבקשים אמת.
לא מבקשים אמת.
מה עמוד ואנשיו?
שמעו את ההקלטה שהרב מרדכי גלאי משבח
שאין שחיטה יותר מפוארה מאשר השחיטה שאנחנו עושים.
וגם השבוע הרב קנייבסקי
קיבל מאיתנו בשר.
אז זאת אומרת,
והם התרעמו.
מה יש לכם להתרעם?
אז הוא הסביר להם דבר-דבר למה השחיטה הזאת היא הכי מפוארה. אף אחד לא עומד בזה.
אף אחד לא עומד בזה, לא מתכוון לעמוד בזה.
כי אם יעמדו בזה יהיה להם מעט ולא יוכלו להתפרנס, אפילו לשלם משכורת לשני אנשים.
במקום שיגידו על זה, כן, גם אנחנו נעשה ככה.
לא, הם ימשיכו בשלהם. ולא מעניין אותם לא אמת ולא שקר, כי הם שקרנים.
וזה רק הם.
הרב הראשי לישראל, יצחק יוסף, אמר שהבדץ,
השחיטה שלהם, והזה וזה, והסרחות שלהם והכול, זה פחות מהספרדים.
ואחד מגדולי הרבנים השוחטים המובהקים התרעם,
אמר שצריך לתבוע אותו תביעה ייצוגית.
איך הוא משקר ואומר שדברים כאלה?
אף אחד לא מקפיד.
לא אלו ולא אלו.
ואם יעשו תביעה ייצוגית נגדם,
יוכיחו שמרמים את כל הציבור.
וזו תביעה ייצוגית חבל על הזמן.
מה שאתם אומרים,
זה לא נמצא במציאות. זה לא מהדרין, ולא רבנות, ולא בטיח. שום דבר זה.
מעבירים שרחות, ורירים, והכול, וסכינים, והרגשים,
וכולי.
הכל בלוף.
כמו שאמר הרב עבדיה יוסף, כמו שאמר הרב עמאר, כמו שאמרו כולם.
ספרדים אמרו, אשכנזים אמרו.
אבל ממשיכים לאכול, כמו אותן השגחות, כאילו השגחות,
אותן פתקאות, לא השגחות, אותן פתקאות.
אוכלים.
מישהו מחפש את האמת? מה פתאום?
מי צריך את האמת?
האמת עולה יקר.
בשר אמיתי עולה יקר.
יש הרבה הפסדים, הרבה צוות.
עבודה, לא עם ערבים.
רק יהודים עושים את הכל מאלף ועד תום, עם השגחה לאורך כל התהליך עד הסוף.
בהקפדות.
לא מליחה של ערבים.
לא בשר נתעלם מן העין, משאירים אותו הפקר.
לא.
אז זה עולה יקר, מה לעשות?
בשר חרטא,
עולה בזול.
למה מתגלים רמאויות וזה ואין ולא? זה בזול, בזול. ואז אפשר למכור בזול.
אם אדם ישמע שיהלום,
שלוש קראט,
מוכרים אותו באלף שקל,
הוא יאמין שזה אמיתי?
ישר הוא מבין, זה מזויף.
אז אם מוכרים לך כאילו ב-17, ב-18, ב-אני לא יודע מה,
מה זה?
זה קרוב מאוד למחיר שכבר של העוף החי.
אז זאת אומרת,
כל בר-דעת היה אמור להאמין.
ושתמיד יש אספקה והכול.
אנשים לא מחפשים אמת.
אנשים נוח להם בשקר.
שקר זה טוב.
שקר זה טוב.
זה נותן לך מרחב תמרון.
אתה יכול לאכול מזה, מזה. אתה לא נתקע בחתונות.
תמיד אתה יכול לאכול.
איזה כיף.
תמיד.
אתה יכול להיכנס לכל מסעדה, אתה יכול... הכול, אתה כל המרחב פתוח.
ואתה יכול להגיד סמוך על סמוך.
לא ספק ספקה, אלא סמוך על סמוך של סמוך.
אין בעיה.
סומך נופלים.
ככה אדם חי בשקר, מבסוט. הוא דתי.
הוא קורא לעצמו דתי.
אבל אם נשמע את החמישה דיסקים שהוצאנו,
והוא לא עוין.
הוא לא עוין.
הוא ניטרלי.
הוא שומע את הנתונים ובודק אותם.
תכף ומיד, בהתחלת הדיסק הוא יבין שכבר הכול אמת.
הרי יש שויטים
של ראשי הכשרויות שאומרים שלא לאכול תעשייתי.
הם בעצמם אומרים
והם בעצמם מוכרים.
נו.
אז זאת אומרת, בן אדם שטיפה יש לו רצון לחפש את האמת, מגלה אותו מיד.