מליון בעלי תשובה

- - - לא מוגה! - - - 

אנחנו צריכים ליישר את אורחותינו ולהתבונן.

בדור הזה יש הרבה ניסיונות, ניסיונות קשים מיותר.

אבל תדעו לכם, בדור הזה אפשר לעלות מהר ואפשר לנחות מהר.

לא היה עוד דור כזה.

מיליון בעלי תשובה, לא היה, אם תבדקו בהיסטוריה, לא היה דבר כזה. לא היה עוד דור כזה.

בעם היהודי מיליון בעלי תשובה בדור אחד?

זה לא יאומן כי יסופר, זה דור גאולה. זה דור גאולה.

רבי שמעון בר יוחאי התרחק מכל ענייני גשמיות,

ההפך הגמור מכל מה שאנחנו חיים היום.

הוא זכה למעלה גדולה ביותר.

אין שיעור למעלתו של רבי שמעון בר יוחאי.

הוא אמר לא צריך לעבוד בכלל.

זכה מלאכתו נעשית על ידי אחרים.

מה זה זכה?

אדם נהיה זך.

עובד כל הזמן על עצמו לטהר את עצמו נהיה זך.

זכה, הגיע לרגע של זכות.

הוא לא צריך לעבוד, הוא לא צריך לעמוד. הקדוש ברוך הוא יפרנס אותו, אין לו שום דאגה ושום טרדה.

בכל דבר ודבר, אם אדם מדקדק בלבושו, בבגדיו, בחיצוניות, ולא מדקדק בפנימיות שלו,

זה מראה איפה הוא מונח.

מיליון בעלי תשובה לא היה אם תבדקו בהיסטוריה, לא ידעו.

צהריים טובים,

בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמיו ירוויח.

בפרשת השבוע למדנו,

ויצא בן אישה ישראלית

והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל,

וינצו במחנה בין הישראלית

ואיש הישראלי.

אותו אחד שהוא בין האישה הישראלית ובין איש מצרי,

קילל וגידף כלפי שמים,

ויש לכך

כמה סיבות.

אחת, אמו הייתה שלומית בדברי למטה דן.

אומר המדרש, למה נקראה שלומית?

שהייתה מרבה שלום לכל אדם.

שלום עליך, שלום עליכם, שלום עלייך,

סלאם עליכום,

שלום, שלום, שלום.

שלומית.

בת דברי.

דברנית הייתה.

ביר, ביר, ביר, ביר, ביר, כל היום.

כל מי שרואה, מדברת.

זה גרם לכישלון גמור,

כמו שמספר המדרש.

בעלה היה אחד מן השוטרים של בני ישראל במצרים, שהיה אחראי

על העיוורים שהיו עובדים עבודה בלבנים.

והמצרי בא להשכים אותו בבוקר שיצא לעבודה והיא קיבלה את פניו בשלומות הרבה.

והוא ראה שהיא כזאת, מדברת הרבה.

נתן לבעל ללכת והוא נשאר שם.

מזה יצא הילד הזה,

הבן שלה.

אז האבא שלו היה מצרי והאימא שלו הייתה דברנית.

אותו מצרי הכה משה רבנו,

כי הוא ראה שהוא מתעלל בבעלה,

כיוון שנודע לו הדבר, רצה להרוג אותו.

וכשמשה ראה שהוא מתעלל ביהודי יותר מדי,

היכה אותו בשם המפורש וטמן אותו בחול.

אותו אחד,

כשהגיע הזמן,

רצה לשים את האוהל שלו אצל שבט דן,

כיוון שהוא אמר, אימא שלי היא משבט דן.

היה שם ישראלי שלא הסכים, אמר, מה פתאום, מה אתה עושה פה?

איש על דגלו לבית אבותיו.

כל אחד חונה בשבט של אביו.

אתה, אבא שלך מצרי,

אז אתה צריך לדור עם הערב רב.

אתה לא יכול להיכנס לשבט דן.

זאת אומרת,

שבט דן לא הסכים לקבל אותו.

המדרש אומר שהוא היה ממזר,

הכוונה שהיה פגום מצד ההולדה שלו.

בכל מקום לא הסכימו לקבל אותו. שמרו על הקדושה ועל הצניעות ועל הייחוס לא לקבל אותו,

שלא יקלקל להם אחר כך

את הילדים.

אז לא הסכימו לקבל אותו.

על זה נהיה ריב.

ואז הוא הוציא מהפה שלו קללה כלפי שמיים,

וסקלו אותו בסוף באבנים, וזה היה דינו.

אז מצד אימא שלו

הייתה בעיה שהייתה דברנית.

רבי לוי אמר, מהיכן יצא? יצא מעולמו.

איבד את הזהות שלו ואיבד את העולם שלו.

הפסיד את העולם הבא.

האדם נקרא עולם קטן,

והוא יצא מעולמו, איבד צורת אדם,

כקילל כלפי שמיים.

וזו תמיהה גדולה אצל חכמים זיכרונם לברכה,

איך ייתכן אדם שהיה במעמד הר סיני ושמע אנוכי השם אלוקיך ולא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי?

את כל המעמד הנורא הזה, אחרי עשר מכות במצרים, אחרי כל האותות והמופתים,

אחרי כל זה יכול לגדף

ולקלל שם שמיים? איך יכול אדם להגיע למצב זה? לכן שאלו חכמים, מהיכן יצא?

ויצא בין אישה ישראלית, לא כתוב בפסוק מאיפה יצא.

אז חכמים מנסים להבין מאיפה הוא יצא.

אז רבי לוי אומר, יצא מעולמו.

רבי ברכיה אומר שהוא לגלג

על לחם הפנים, זו פרשה קודמת,

שמסדרים את לחם הפנים,

שמים אותו ביום השבת, ביום השבת יערכנו,

והוא משתהה עד שבוע הבא ביום השבת,

ואז מסירים אותו,

כפי סידורו כך סילוקו,

ושמים לחם מחדש.

והוא לגלג, מה זה? למלך לא נותנים לחם טרי? שמים לו לתשעה ימים? אם יחול גם יום טוב, אז יהיה כבר תשעה ימים.

מה זה, לא נותנים לו לחם טרי?

משאירים לו לחם צונן עד שבוע הבא?

התחיל ללגלג.

בדרך כלל הכל טיפש מלגלג כשהוא לא מבין משהו.

הוא לא יודע לענות לעניין, אז הוא מלגלג.

וליצנות אחת דוחה אלף תוכחות.

ולכן,

התחיל מלגלג,

עד שנקב בשם ה' ואיבד את עולמו.

מה פירוש?

זאת אומרת,

הלגלוג שלו היה בגלל חוסר הבנה.

חכמים מכנים אדם כזה שלא מבין ומלגלג רקע.

מה זה רקע?

ראש, גולגולת, חלולה, ריק.

אין כלום בפנים.

זה רקע.

והוא היה מלגלג על הדבר הזה של לחם הפנים.

זאת אומרת,

הלגלוג הזה גרם לו שיאבד את העולם הבא.

ושואלים איך מגיע בן אדם למצב כזה שילגלג וכולי.

וכל לחם הפנים,

אתה לא מבין בדיוק מה זה. זה עניין רוחני.

שמים את זה בשבת,

וזה משליך על ששת ימי המעשה את הברכה.

ואז באים ביום השבת הבא, ושמים עוד פעם לחם,

לחם הפנים, ואז זה מחזיק לו עוד שבת.

וממילא בינתיים מתברכים כל ששת ימי המעשה.

זה הוא לא הבין.

דברים גבוהים הוא לא מבין. רק דברים חומריים. למה זה?

אבא שלו היה גוי.

אבא שלו היה מצרי.

ב-DNA שלו נכנס

הגנים של אבא שלו.

כשבא ילד מצד גוי כזה,

אז יש בעיה.

לכן כתוב בפסוק בן איש מצרי.

אפילו שזה לא לעניין הקללה,

למה צריך להגיד את הייחוס שלו בין איש מצרי?

כיוון שזה מה שגרם שהיה פגום, כמו שכתוב בזוהר הקדוש,

ולכן הוא נקלע לעבירה זו שהיה מקלל.

וזה השאיר לו פגם,

שאביו היה מצרי, שהוא ירש את התכונות של אביו.

והתורה העידה כי כל הגויים ערלים,

דהיינו טבועה בהם הטומאה והעורלה, שהיא טמטום מלא.

והפסוק אומר ביחזקאל, אשר בשר חמורים בשרם,

דהיינו,

הם חיים חיי בהמיות,

חיים של חומר.

אין אצלם עניינים גבוהים, רוחניים, שאיפות לדברים של קדושה, של טהרה, אין דבר כזה אצל גוי.

אצל גוי זה רק ענייני חומר.

אצלם זה נקרא show,

להופיע בצורה הכי טובה.

זה תסרוקת,

זה בושם,

זה חגורות, עניבות, חליפות, נעליים, שפיץ, עגולות.

זה הכל רק רושם חיצוני.

דירות, מכוניות,

אבל שום דבר של רוחניות, של קדושה, אין דבר כזה אצלם.

בשר חמורים בשרם.

זאת אומרת, כל עניינם תאבות בהמיות בלבד.

אכילה, בשתייה וכו'.

גם,

אין הם מחפשים את האמת.

מחפשים רק שקר.

ולא אכפת להם.

אם השקר נצבע בצבעים אמיתיים, מתאים להם.

אין להם בעיה של אמת ושקר, להתלבט וכו'.

וחכמים זיכרונם לברכה אומרים שהגויים נקראים מזוהמים.

אבל דא עקא,

יש כאלה שנולדים לאימא יהודייה ולאבא יהודי,

ושואפים להתדמות לגויים.

זאת אומרת, מחפשים לחיות חיים

כמו הרוח של המערב,

כמו האמריקאים, האירופאים. מנסים לחקות אותם בכל דבר.

והתרבות הזאת נכנסת גם למחנות שלנו,

מה שנקרא היום מודה.

מודה.

יצר הרע יש לו שם חדש.

פעם הוא היה נקרא השטן.

השטן.

אז הוא התלונן מאוד. כשאומרים שהוא קוראים לו השטן, הייתה לו בעיה עם זה. למה? אנשים שומעים, השטן, השטן? היו מפחדים לעשות עבירות. השטן, השטן מפחיד. שם מפחיד, השטן.

אז הוא ביקש החלפת שם.

אז במשך הזמן קראו לו יצר הרע. יצר הרע זה משהו עדין כזה, נחמד.

הוא רק מייעץ כמה דברים רעים, אבל הוא בסך הכל בחור טוב, הוא יצר הרע הרע.

אבל אחרי זה הוראה שהתרגלו גם שיצר הרע זה יצר הרע, עבד עליך, זה יצר הרע, זה יצר הרע.

אז הוא ביקש עוד פעם להחליף שם.

היום קוראים לו מודרני.

לא שטן, לא יצר הרע. מודרני. אני מודרני.

אני יצר הרע.

היום הוא החליף שם רק.

אבל זה בדיוק אותו דבר.

מודרני זה עניין של שינוי. כל הזמן שינוי. אדם משתנה כל הזמן.

מה פירוש מודה? מתחלפת כל שלושה חודשים.

כל הזמן מתחלפת, בכל תחום מתחלפת שלושה חודשים. למה? הצרפתים צריכים להרוויח, איטלקים, כל אלה. יש הרבה טיפשים בעולם, הרבה רקע בעולם.

ובשביל שימכרו עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, אז הם מחליפים כל הזמן.

השינוי מראה שלאדם אין בסיס ואין לו מהות ואין לו תוכן.

למה? כי הוא חושב שההחלפה החיצונית

עושה איזה מעלה בו.

אם נשים על חמור ספרים,

הוא יהיה חכם?

לא, הוא יהיה חמור נושא ספרים.

אם נשים על חמור כתר, הוא יהיה מלך?

לא, הוא יהיה חמור עם כתר.

מה ששמים חיצונית זה לא הופך את המהות של האדם.

אדם אפילו יהיה לבוש בלהים בסחבות,

והוא חכם,

אז הוא חכם, זו המהות שלו. הוא צדיק, אז הוא צדיק. הוא ישר, אז הוא ישר. הוא אמיתי, אז הוא אמיתי.

לא הבגד ולא התפאורה עשו את זה, ולא הסביבה שבה הוא דאר.

עצם השינוי

מראה שהאדם פגום בפנימיותו, כי הוא צריך כל פעם שינוי.

והתחרות שנוצרת בינו לבין אחרים

היא רק בחיצוניות.

אדם שרואים שהוא משקיע ברוחניות,

פירושו של דבר הוא עובד על האני שלו, הוא מבין שהאני שלו הוא האדם החשוב.

נעשה אדם, נאמר בעבוריך, פירושו של דבר,

נעשה אדם בצלמנו כדמותנו,

נאמר בעבור רבי שמעון בר יוחאי.

היום ל״ג בעומר,

רבי שמעון בר יוחאי התרחק מכל ענייני גשמיות,

ההפך הגמור מכל מה שאנחנו חיים היום.

והוא זכה למעלה גדולה ביותר.

אין שיעור למעלתו של רבי שמעון בר יוחאי.

הוא אמר, לא צריך לעבוד בכלל.

זכה, מלאכתו נעשית על ידי אחרים.

מה זה זכה?

אדם נהיה זך.

עובד כל הזמן על עצמו לטהר את עצמו, נהיה זך.

זכה, הגיע לדרגה של זכות,

הוא לא צריך לעבוד, הוא לא צריך לעמוד, הקדוש ברוך הוא יפרנס אותו, אין לו שום דאגה ושום טרדה.

נמלים אוכלות, אוכלות.

גמלים אוכלים, דגים, ציפורים, הם עובדים?

יש לשכת עבודה?

יש להם בוס?

יש להם מעביד?

יש עובד מעביד? אין.

למה בן אדם צריך לעבוד?

זו קללה.

בזיעת אפיך תאכל לחם.

נו, ומי חייב אותך להיות מקולן?

מי חייב אותך להיות מקולן?

אם אתה מאמין בשם ובוטח בו, אתה יכול לא להיות מקולן.

וגם אם כללים בן אדם,

כמה שאפשר לצמצם בקללה, יותר טוב.

ההסתדרות אומרת שמונה שעות,

ואתה לא חייב שמונה שעות,

אתה יכול להוריד.

תוריד, תוריד, תוריד, עד שאתה לא תצטרך לרון מקולל בכלל, תהיה מבורך. ויברך השם את יום השביעי.

ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו, אשר ברא אלוקים לעשות. זאת אומרת, ששת ימי המעשה מתברכים

מיום השבת. לכן, זה לא הבין המקלל.

המקלל לא הבין את זה.

המקלל הבין איך זה שמים לחם ביום שבת, ומחכים לשבת הבאה. הוא כבר לא טרי, הוא יהיה צונן, הוא לא יהיה חם.

כי הוא בא מגוי, גוי לא יכול להבין את זה.

כשרבי שמעון בר יוחאי בורח למערה מפני הרומאים,

הוא לא לוקח איתו צידנית ולא תיק אוכן.

והוא לא בורח ליום-יומיים, הוא שוהה במערה 13 שנה.

הוא בורח למערה, אבל הוא לוקח איתו את הבן שלו, רבי אלעזר.

למה הוא לוקח אותו איתו?

כי או חברותא או מיטותא.

הבן שלו לא נרדף.

והבן שלו מסכים ללכת עם אבא שלו, כי או חברותא או מיטותא.

והוא הולך איתו למערה.

מה זה יועיל אם אתה בורח למערה?

כמה זמן אפשר לחיות במערה בלי אוכל?

שבוע ימים אפשר להחזיק מעמד בלי אוכל, בלי שתייה.

ומה יקרה? אגב, תמות לבד, לא צריך רומאים אפילו.

אז מה הפטנט הזה שאתה בורח למערה?

מילא, ברחת לחוץ לארץ, עזבת את המקום לגמרי, ואז לא ימצאו אותך, נגיד.

אבל למערה?

אלא רבי שמעון בר יוחאי בוטח בשם שהמזונות זה מהקדוש ברוך הוא. המזונות זה מהקדוש ברוך הוא. זה לא דאגה שלי.

לא דאגה שלי. אני בורח למערה כי אני צריך לברוח. יש גזירה כנגדי, אני צריך לברוח.

אבל לדאוג למזונות זה לא התפקיד שלי.

ומה עושה הקדוש ברוך הוא?

מצמיח לו עץ חרובים

ובורא לו מעיין מים,

והוא חי ממעיין של מים

ועץ חרובים.

זה נס בתוך נס.

חרובים זה כמו חרבות לגוף.

איזה ויטמינים יש בחרובים?

כמה אפשר לאכול אותו מאכל?

והוא אוכל 13 שנה אותו אוכל, חרובים,

עם מים.

לא דיאט, לא ספרייט, לא קולה, לא שום דבר. מים וחרובים.

אבל מה הוא זוכה?

הוא זוכה להביא תורת הסוד לעולם,

את הזוהר הקדוש.

גילוי אליהו במערה,

והוא מוציא לעולם את האור הגדול. את כל העולם המתוקן שצריך להגיע לעולם מביא רבי שמעון בר יוחאי, בגלל האמונה והדבקות שלו.

הוא גם היה שלם במידות.

ל״ג בעומר, בזכות רבי שמעון בר יוחאי פסקו מלמות 24,000 התלמידים של רבי עקיבא שמתו,

כיוון שלא חלקו כבוד זה לזה.

בזכותו של רבי שמעון בר יוחאי עמדה בשביל להפסיק את הגזרה הזאת.

הוא היה שלם במידות.

לעומת זאת, המקלל פה היה פגום במידות.

לפי מנדה אמר,

המתניתא אומרת שהוא יצא מחויב מבית הדין,

מבית דינו של משה. למה?

הוא רצה לקבוע את אוהלו בשבט דן, והם אמרו לו, אנחנו מצטערים, אבא שלך הוא מצרי,

ואתה לא תישאר כאן.

אמר, נלך לבית דין.

הלך לבית דינו של משה רבנו ויצא מחויב.

יצא מחויב בדין, עמד וקילל.

עמד וקילל, הפסיד את הכול. הכעס

שהוא כעס

גרם לו שאיבד את עולמו.

זאת אומרת,

לא עבד על המידות שלו,

המידות שלו לא היו טובות, למרות

שהוא ראה מה שראו כל ישראל והיו בדרגת מלאכים,

אבל הפה שלו הפיל אותו.

אבל הפה זה קולמוס הלב.

הלשון,

הפה של האדם זה המדרגה האמיתית שלו.

גם במדעך,

מלך אל תקלל.

גם במחשבה, גם בדיבור, מלך אל תקלל.

מה ההבדל בין בהמה לאדם?

שהאדם יש לו רוח ממללה, דיבור.

אם הבהמות היו מקבלות את כוח הדיבור,

אנחנו היינו בבושות גדולות מאוד.

החתולים היו נותנים לנו מוסר.

בעל חי היה רואה אותנו ואומר, אתה לא מתבייש?

עשית עבירה כזאת וכזאת?

הוא היה רואה אותנו יוצאים לתפילה ואומר, בשעה כזאת אתה יוצא לתפילה, אתה לא מתבייש?

היינו בבעיה, רק הקדוש ברוך הוא ריחם עלינו, הוא לא נותן להם כוח הדיבור.

במה אנחנו נבדלים מהבהמות? בדיבור שלנו.

אז אתה לוקח את הדיבור,

וכלפי מי שנתן לך את ההבדלה בין בהמה לבינך,

אתה משתמש בפה שהוא נתן לך בשביל לקלל אותו?

איזה שפלות, איזה פחיתות.

אבל בואו תראו, בני אדם היום,

עוקפים אותם, מקללים.

לוקחים להם את התור, מקללים.

דורכים עליהם, מקללים.

כל דבר בן אדם מקלל, אוי ואבוי.

קללה זה דבר איום ונורא.

קללת אידיוט גם כן לא הולכת על חינם.

קללת תלמיד חכם אפילו על תנאי מתקיימת.

קללה זה לא דבר פשוט.

אמירה של אדם בפה

זה דבר קשה ביותר.

ברית כרותה ללשון.

כוח הפה של האדם הוא אדיר.

אדם מקדש אישה,

במה? באמירה בפה.

הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל. בזה שהוא אמר את זה,

היא נעשרת על כל העולם כולו.

אבל אם הוא לא אמר את זה,

לא מקודשת.

סופר שכותב ספר תורה,

אפילו שיהיה למהדרין שבמהדרין עם טבילה על כל שם שקדוש יהיה שם,

ואפילו אם יכתוב אותו משה רבנו,

ולא יאמר, הרי אני כותב לשם קדושת ספר תורה.

ספר התורה הוא כמו חומש, אין לו שום קדושה של ספר תורה.

אם הוא לא אמר על כל שם,

הרי אני כותב לשם קדושת השם,

לא קדוש.

אדם יכול לקחת כבש,

כבש,

ולעשות אותו קדוש.

אומר הרי זה קורבן, נהיה קדוש. איך הוא עשה את זה? עם הפה.

אדם נודר נדר,

זה עם הפה.

הפה של האדם

זה האדם.

זה ההבדל בינו לבין בהמה. ואם הוא לוקח את הפה ומקלל, רחמנא רצלן,

שם מרחם,

בפה עושים את המצוות הכי גדולות בעולם, תלמוד תורה כנגד כולם,

ובפה עושים את העבירות הכי גדולות בעולם ולשון הרע כנגד כולם.

אותו פה.

אותו פה.

זאת אומרת, אם אדם שומר לפיו מחסום, כמו שאומר דוד המלך, אשמרה לפי מחסום,

לא רק שהשם עשה לנו שפתיים ועשה לנו שיניים מחסום,

אלא אומר דוד המלך, לא מספיק, אשמרה לפי מחסום, כמו שעושים לבהמה מחסום.

היה ראוי שנשים מחסום ולא נוציא דבר מגונה מן הפה.

אתם יודעים מה כתוב בגמרא?

בעבור נבלות הפה, בחורי ישראל מתים, בנות ישראל אלמנות.

בעבור נבלות הפה, אם אדם אומר דברי נבלות,

אם אדם מקלל, נחמנה נצרן.

והמקלל הזה יושב

ונוקב שם בשם המפורש,

ששמע בהר סיני,

איך מגיע אדם לשפלות כזאת.

אבא שלו היה מצרי.

זה עובר בגנים.

אדם צריך להיזהר.

להתבונן.

עכשיו, זה האדם הזה.

אבל גם חברה עושה.

הרבה שכנים עושים.

כך כתוב במשנה.

זאת אומרת, אדם צריך להתרחק מחברה רעה.

חברה שהפה שלה

מלוכלך

ומתירים את לשונם לדבר,

אומרים ללשוננו נגביר.

אין אלוקים כל מזימותיו.

מגבירים את לשונם.

מי איתנו? מי אדון לנו?

יכול להגיד מה שאני רוצה, מה שאני רוצה אני אגיד.

אבל בשמיים הכדור מסתכל. אני הבאתי לך מדרגה של אדם,

הבדל מבהמה בכוח, הרוח ממללה שיש לך בפה,

ואתה הולך ומוציא בו דברים אסורים?

נשון הרע, הוצאת דיבה, קללות,

דברים רעים ואסורים?

זו הייתה הפרשה של המקלל.

זאת אומרת, יש לנו מסר גדול מאוד להתבונן.

אחת, שלא יאבד אדם את מדרגתו, מדרגת האדם.

שתיים, שלא ילגלג ולא יתלוצץ במקום שהוא לא מבין.

וצריך להבין שמתלוצץ וליצנות דוחה אלף תוכחות, אמרו חכמים.

מה פירוש?

יש אדם אומר הוכחה לדבר מסוים,

בא בן אדם ומתלוצץ,

ומוריד את ההוכחה.

כולם נוטים להתחבר לזה שמתלוצץ וצוחק.

מצטרפים אליו,

וכל רצינות הדברים שאמר האדם מתמוגגת.

מאה תוכחות.

יבוא עוד אחד ויוכיח הוכחה ניצחת שאין עליה פרחה,

ויבוא המתלוצץ ויתלוצץ,

וישמעו למתלוצץ.

מה העצה?

נכון ושפטים ללצים. אומר הקב' ברוך הוא, מתלוצצים,

אי אפשר להסביר להם, אי אפשר להגיד להם מוסר, אי אפשר יראת שמיים, כי ליצנות זה ההפך מיראת שמיים.

איך מורידים יראת שמיים? בליצנות.

מה עושה הקב' ברוך הוא? הוא אומר רק שפטים.

מכות וייסורים ונגעים,

זה רק מה שיכול לכופף אדם שהוא ליצן.

ליצן קשה מאוד שיחזור בתשובה.

למה?

כיוון שהתשובה היא כתריס בפני הפורענות,

מגן,

התשובה היא מגנה, אפילו אם יש גזרות על אדם שימות,

אם הוא עושה תשובה זה כמו תריס, כמו מגן,

שהוא לא ימות.

אבל הליצנות מחליקה כמו שמן על המגן, מחליקה.

שולחים לו חץ של תוכחה,

והליצנות מחליקה את זה,

ולא פוגעה בו התוכחת.

למה?

כמה שתגיד לו דברים, ככל שתגיד לו יותר רציני, הוא יתפוצץ מצחוק.

וככה הוא מאבד את עולמו.

זה יצא מלגלג והפסיד את חייו. ועוד דבר צריך לדעת,

שכשאדם יוצא מחויב בדין,

אם אומרים שהוא אשם, שהוא לא בסדר,

צריך לדעת דבר אחד, לקבל את הדברים כמות שהם.

אדרבה, תשתפר.

הוכיחו.

אמרו שאתה לא בסדר, תשתפר, תוכיח שטעו אולי.

אפילו אם אתה צודק ולא, תוכיח שהם טעו.

אבל לקלל, להגיע למצב של לשבור את הכלים,

זה לא.

לפני כמה זמן בהרצאה היה אדם שהגיע,

חיכה להזדמנות, הצביע, החזיק ספר ביד,

לא ידעתי מה זה,

והוא מודיע לי חגיגית,

אני נוצרי,

אני יהודי משיחי.

אני למדתי בישיבה בבני ברק,

ואני הלכתי לנצרות,

כי שאלתי שאלה ולא ענו לי,

וזהו.

מה השאלה שאלתי?

פותח לי את הברית החדשה,

מקריא לי פסוקים משם, הוא אומר, זה סותר את זה, תסביר לי.

הבנתי שזה לא מה שהוציא אותו מן היהדות.

עניתי לו על השאלה,

והוא נתרצה, אבל לא הודה.

אחר כך שאלתי אותו מה קרה כשהלכת לנצרות. מילא, עזרת את היהדות לנצרות, למה? מה מצאת שם?

שם אין לך סתירות, שם הכל ברור, שם הכל אמת לאמיתה?

בוא תסביר לי איך נהייתה הנצרות.

אז הוא אומר לי, ההוא,

שאנחנו מכנים אותו עם מה שמו וזכרו, זה ראשי תיבות שלו.

אמרתי לו, ומי כתב שם את הברית החדשה?

אומר השליחים.

אמרתי לו, מתי הם היו?

200 שנה אחרי שהוא מת, אותו האיש.

נו, ואין שם סתירות ביניהם? הרי יש סתירות, כל אחד אומר אחרת.

אז איך אתה תקוע בשקר וקורא לזה אמת?

ולאט לאט התחלתי לדבר איתו.

בסופו של דבר,

הוא הסכים לבוא אליי למשרד,

ושאני אוכיח לו את הדברים מן הכתובים,

בא עם עוד שלוש שאלות,

עניתי לו עליהן,

יצא החוצה, שרף את הברית החדשה,

שלחתי אותו לספר, הסתפר,

השאיר פאות,

שם ציצית,

חזר בתשובה,

שבוע שעבר עשה מסיבת הודיה,

גמר מסכת שבועות,

וקיבל על עצמו להחזיר בתשובה יהודים.

עכשיו,

מה התברר?

מה התברר אבל? מה גרם לו באמת לצאת מן היהדות? אתם יודעים מה גרם לו?

אבא שלו,

תמיד כשאמרו עליו משהו, ככה הוא אומר, אני לא יודע אם זה נכון,

אבל אבא שלו תמיד כשאמרו עליו משהו, קיבל את מה שאמרו עליו.

והוא תאר לו, שאלו אותי, לא ביררו אותי, לא כלום ולא זה.

אז בגלל זה הוא החליט לנקום.

ולא רק זה, אחרי שהוא התנצל, הוא בא הביתה כנוצרי להכעיס.

פעם היה אחד שגם כן עשה שטויות,

ואמר,

אני עזבתי את הדת

בגלל שכפו עליי.

גם בבית הספר הכריחו אותי.

אתם לא תאמינו.

בראש העין פעם למדו,

כשעלו התימנים מתימן והגיעו לראש העין,

זה היה מחנות עולים.

היו שם מחנכים שהיו מרביצים להם מכות עם סרגל על האצבעות. היו שמים להם את האצבעות ככה,

אם הוא לא ילד טוב,

לוקחים סרגל מברזל ונותנים לו מכה ככה.

היו סוגרים עליהם את המגירות על האצבעות.

דברים איומים.

עזוב עוד כמה, עזבו את הדת. אמרו, אם זו הדת,

הם לא אמרו אם זה המורה.

אמרו, אם זו הדת, אנחנו לא רוצים להיות דתיים.

שאלתי אחד מהם, תגיד לי, אם אתה הולך לחנות מכולת ואתה רוצה לקנות לחם,

ואתה רוצה לשלם רק לחם אתה קונה.

אנשים עומדים בתור מלא סלים, אתה רוצה רק לחם למכור.

והמוכר לא מתפנה אליך, לא מתפנה.

ואתה אומר לו, סליחה, אפשר לשלם? הוא אומר, תמתין בתור בבקשה.

אתה רואה שהוא לא רוצה לקבל את הכסף,

אתה זורק את הלחם,

והוא אומר, אתה יודע מה?

אם אתה מדבר ככה, אני יותר לא אוכל לחם.

זה חכם?

זה טיפש.

אם החנבני לא מוצא חן בעיניך,

או מתנהג אליך לא כראוי,

תשאיר את הלחם,

קח את הכסף,

תקנה מכולת אחרת, עזוב אותו.

אבל אתה צריך לצער את עצמך כל החיים לא לאכול לחם בגלל החנווני.

אם המורה לא נורמלי,

ועשה לך מעשה כזה, תעבור מקום אחר.

אחד, הבוס שלו לא התייחס אליו טוב,

אז מה, הוא יגיד, אני יותר בחיים לא אעבוד?

אחד נפל במדרכה,

אז הוא אומר יותר, אני לא הולך על הרצפה,

אני רק עף.

מה קשור בכלל?

תתבונן מה אתה מדבר.

אלא לא זאת הסיבה, הוא מחפש מוצא לצאת.

ויצא בן אישה ישראלית, והוא בן איש מצרי, ויצא.

הוא חיפש לצאת.

מה הפירוש? בתוך תוכו הוא היה רקוב.

הוא ראה דברים גדולים, הכול טוב, אין אף אחד שלא משהו ראה.

אין.

רק הדור ההוא.

ועם כל זה נשאר רקוב.

בייצא.

זאת אומרת, זה כמו שאדם מקיא,

כשנכנס אוכל לא טוב, הוא יוצא, הוא נפלט.

כשיש באדם דברים לא טובים, הם נפלטים לו מהפה.

והאדם ניכר לפי מהללו.

את מי הוא מהלל?

אם אדם מהלל רשעים, הוא רשע בעצמו.

אם אדם מהלל צדיקים, הוא צדיק בעצמו.

יש אנשים תמיד מלמדים זכות על רשעים.

אדם

ניכר לפי מהללו.

מצרף לכסף וכור לזהב, ואיש לפי מהללו.

איך בודקים בן אדם? לפי מישהו הוא מהלל.

אם ההילולים שלו זה על דברים שברוחניות,

על דברים שבקדושה, שבטהרה, האדם הזה צדיק.

אבל אם בן אדם מהלל רק דברים גשמיים, דברים בהמיים,

תשאל אותו על מוזיקה, הוא מכיר את כולם.

תשאל אותו על מותגים, מכיר את כולם.

תשאל אותו על דברים רוחניים,

לא יודע על מה אתה מדבר.

אז איפה הוא מונח?

הוא מונח בגשמיות, והוא לא מונח ברוחניות.

אומר רבנו, אותם אדם לא צריך לחכות לראש השנה וליום כיפור בשביל לדעת אם הוא צדיק או רשע.

איך יודעים?

הוא אומר, תתבונן מחייך.

איך אתה ניגש לתפילה?

כשאתה ניגש לתפילה, יש הכנה לתפילה?

כמה אתה מעיין בתפילה? כמה אתה חושב?

כמה אתה מכוון?

או שאתה רוצה להתפטר ממנה כמה שיותר מהר.

עכשיו בוא נראה אותך כשאתה ניגש לאכילה.

איך אתה עורך את השולחן? איך אתה מסדר?

איך פפריקה? איך הפטרוזיליה? כוסברה?

איך אתה מסדר את הכול?

הו, שם אתה מדקדק.

זאת אומרת, הגשמיות מושכת אותך והרוחניות עול עליך.

בכל דבר ודבר, אם אדם מדקדק בלבושו, בבגדיו, בחיצוניות, ולא מדקדק בפנימיות שלו,

זה מראה איפה הוא מונח.

לכן אנחנו לומדים הרבה דברים פה מהפרשה הזאת.

אנחנו צריכים ליישר את אורחותינו ולהתבונן.

בדור הזה יש הרבה ניסיונות, ניסיונות קשים ביותר.

קשים ביותר.

אבל תדעו לכם, בדור הזה אפשר לעלות מהר ואפשר לנחות מהר.

לא היה עוד דור כזה.

דור כזה שמיליון בעלי תשובה לא היה, אם תבדקו בהיסטוריה, לא היה דבר כזה.

בעם היהודי מיליון בעלי תשובה בדור אחד,

זה לא יאומן כי יסופר, זה דור גאולה.

אבל מצד שני, הירידה וההידרדרות כל כך מהירה. פעם בשביל להידרדר,

היה צריך איזה תהליכים וכו' וכו', לקח זמן.

היום בשנייה אחת.

הנה, קללה אחת.

פעם אחת

ואדם גמר, יצא מעולמו.

היו שלושה שקיללו, אומר בעל הטורים,

ואיבדו את העולם שלהם, שני עולמות.

אחד זמקלל אצלנו,

שמעי בן גרה שקילל את דוד,

וגוליית הפלישתי.

אלה שלושה שקיללו ואיבדו את העולמות שלהם.

והיה אחת שלא קילל,

קראו לו איוב.

הוא קיבל ייסורים שאין כדוגמתם.

ייסורי איוב, זה הגדר הכי גבוה בייסורים שאדם עמד בו.

עד שהקדוש ברוך הוא אמר למלאך המוות,

תיתן לו ייסורים כאלה, אבל שהנשמה לא תצא. זאת אומרת,

ייסורים כאלה שהנשמה צריכה לצאת,

אבל שהיא לא תצא.

זה כמו לומר לאדם,

שבור חבית,

ושמור יינה, שלא יישפך.

תשבור, שהיין לא יצא.

כאלה ייסורים קיבל איוב.

עשרה ילדים מתו לו ביום אחד.

כל גופו הוכה בשחין,

שהיה צריך לגרד בחרס כל הזמן.

וכל רכושו הוא איבד.

והוא לא קילל את השם.

ואשתו אמרה לו,

עד מתי אתה מחזיק בטומתך?

ברך אלוקים ומות.

תקלל.

ואז השם יעניש אותך שתמות ותגמור עם האיסורים.

אמר לה, כאחת הנבלות תדברי?

רק את הטוב ניקח מאת השם,

ואת הרע לא נקבל.

אה, לקבל טוב מהשם אנחנו מוכנים,

בשתי ידיים.

אבל אם הוא נותן לנו רע, לא נקבל.

השם נתן, השם לקח,

אי, שם השם מבורך.

מה הפירוש?

הקב' ברוך הוא נותן לאדם עין.

הוא חייב? לא.

לא. נותן לו עוד עין, ספייר.

נותן לו אוזן, עוד אחת.

יאללה, שיהיה שתיים.

יד אחת, עוד אחת, רגל אחת ועוד אחת.

שתיים, שתיים, שתיים, שתיים.

יום אחד הוא מחליט לקחת עין אחת.

נו, תגיד תודה לפחות שהיה עד עכשיו.

לא!

אוי!

אוי!

צעקות. למה אני? למה אני? למה דווקא אני?

אם היו נותנים לחתולים לדבר, היו אומרים לך למטה.

אם בעלי חיים יכלו לדבר, היו אומרים לנו,

הכל היו אומרים לנו.

היינו מתביישים.

היה פעם מקרה כזה.

האתון פתחה את הפה לבלעם.

הוא היה נביא, נביא האומות.

ענק שבענקים הוא היה.

היו דברים שהוא היה יותר גדול ממשה רבנו.

בלעם הרשע, בלעם הרשע.

לא שהוא היה בעל מעלה,

אבל לכבודן של ישראל נתן הקב' נבואה גם כן לגויים, שלא יאמרו, אה, אם היית נותן לנו נביאים,

אז גם אנחנו היינו כמו היהודים.

נתן להם נביאים.

והאתון של בלעם הוכיחה אותו.

זאת אומרת,

קל מאוד לגלוש.

אתם יודעים, כשנכנסים למצב של גלישה,

אי אפשר לעצור.

יורדים, יורדים, יורדים, יורדים.

כתוב, הבא לטהר, מסייעים לו, הבא לטמא, פותחים לו.

למה מי שבא לטהר, רק מסייעים לו?

למה הבא לטמא, פותחים לו?

כאילו נותנים לו את כל האפשרויות?

אם הקב' ברוך הוא רוצה לעזור לנו,

אז לא צריך לתת לאדם שבא לטמא,

שיוכל לעשות כל מה שהוא רוצה.

אלא גם זה חסד השם, שאדם ירד

בבת אחת עד למטה,

ואז מגודל המכה שהוא יקבל, ההתנערות הזאת

תגרום לו להתבונן עד איפה הוא ירד לשפל המדרגה, שיתרומם ויקום ממנה.

אבל אם זה יהיה תהליך איטי של ירידה לאט לאט, והוא לא ירגיש,

הוא לא ירגיש, הוא לא ירגיש, ייגמרו החיים והוא לא יחזור בתשובה.

אז זה חסד השם.

אבל יש כאלה, רחמנא ליצלן, שעשו מעשים שלא יעשו,

שגם זה לא ניתן להם הזדמנות.

וידוע פה בטח לכל הבנות

המקרה איום ונורא שקרה באלעד,

מבחורה שנתנו לה סם,

והוא היה מורעל,

והיא מתה,

בת 20. מסתובבים בחברה לא טובה,

ושם החבר'ה האלה הם כנראה לא בוחלים משום דבר,

ואני לא יודע אם זה היה במשקה או בדרך אחרת,

וזהו.

גמרה, והחברה שלה כרגע בין חיים למוות, שתי חברות,

וזהו, ככה זה נגמר.

וכל העיר בהלם.

אבל זה לא התחיל מזה.

זה התחיל מהידרדרות כזאת ואחרת.

ההורים שומרי תורה ומצואות צדיקים,

אבל הבת, ככה, לא מצאה חן בעיניה יותר מדי חניוקים,

יותר מדי חרדים כזה.

רצתה אוויר קצת, אוויר.

אוויר.

אכלת באוויר.

מי שלא משיג אוויר, רוחניות בעולם הזה, באמת עולה באוויר.

אין דבר כזה קצת, אין דבר כזה קצת. יצר הרע, הוא אומר לך, בוא בוא בוא, תשב פה על המגלשה, איזה כיף, איזה כיף.

מחליקים למטה. הוא עושה, הופ! דחיפה אחת, ואתה כבר לא יכול לעצור.

יורד למטה.

החוכמה זה לא לתת פתח ליצר הרע. אם נותנים לו פתח, אוי ואבוי.

רבי שמעמר יוחאי יצא מן המערה אחרי 13 שנה, כל מה שנתן עיניו בו נשרף.

מרוב הרוחניות שהוא הגיע מהעולמות העליונים,

כשהוא יצא מהמערה, פתאום הוא ראה אנשים מתעסקים במלאכת כפיים.

הוא לא יכול לראות, מי שנתן בו עיניו נשרף.

מה?

אנשים מתעסקים בחומריות?

הגדלות של הבורא שהוא השיג,

הרי כל מלאכי מעלה והשרפים שעומדים ממעלה, לא כל אלה,

אפס לעומת השם יתברך.

ואנחנו אפס ספסים לידם.

וכבר ברא הקדוש ברוך הוא אותנו,

והביא אותנו לפה. מה מתעסקים? בהבלים, בחומריות.

הוא לא יוכל לסבול את זה.

הוא היה כאלה דרגות שהוא הסתכל על מה שנתן עיניו, נשרף.

רבי יונתן בן עוזיאל, כשהיה לומד תורה,

כל עוף פורח מעליו היה נשרף.

יש אומרים דבר מדהים,

שכל עוף,

כי עוף השמיים יוליך את הכול,

ובעל כנפיים יגיד דבר, עוף זה גם שם של מלאך.

כל עוף שהיה פורח מעל ראשו,

כשרבי יונתן בן עוזיאל היה נשרף, מה זה נשרף?

היה הופך להיות שרף.

עולה מדרגה.

בדרך כלל המלאכים הם עומדים.

המצב שלהם נשאר מקדושתו.

גם מלאך פשוט שהיה עובר מעליו,

היה הופך להיות שרף מעלה יותר גדולה.

זאת אומרת, אדם

יכול להגיע למדרגות אדירות.

אבל מה הבעיה? אדם מלא רצונות ותאוות.

אדם מלא רצונות ותאוות, וזו הבעיה. אלישע אחר יצא לתרבות רעה.

היה לו תלמיד, קראו לו רבי מאיר בעל הנס.

רבי מאיר בעל הנס היה ממשיך ללמוד מאלישע אחר.

רימון מצא,

תוכו אכל, קליפתו זרק.

כך אמר רבי מאיר, רק הוא יכול להגיד דבר כזה.

אבל רבי מאיר,

שאל אותו אלישע אחר

על הפסוק, כלי זכוכית וכלי כסף.

התורה הזאת יקרה.

ככלי זכוכית וכלי פז.

מה הדין?

מה למדת בפסוק זה?

דויערכנה כסף וזכוכית וכלי פז.

דויערכנה.

אז הוא אמר לו, רבי מאיר,

שדברי תורה נוחים לקנותן ככלי זהב וכלי פז,

אבל נוחים לעבדן ככלי זכוכית.

זאת אומרת, לקנות תורה,

מצוות, קדושה,

זה קשה מאוד כמו שלהשיג זהב והחלף עז,

אבל לאבד את זה,

זה כמו כלי זכוכית, נופל ונשבר.

אז הוא אמר לו, לא כך

דרש רבי עקיבא ריבך,

אלא הוא אמר, רבי עקיבא,

שאם נשברים כלי זהב

בכלי זכוכית, יש להם תקנה.

כך תלמיד חכם, אפילו שסרח,

יש לו תקנה.

זאת אומרת,

אתה אומר שאני קניתי במשך כל החיים שלי את התורה בקושי, אבל ברגע אחד איבדתי הכל, יצאתי לתרבות רעה.

רבי עקיבא אומר שאפילו אם נשברים,

אפשר עדיין לרפא אותם, להלחים אותם.

כך תלמיד חכם, אפילו שסרח, יש לו תקנה,

יכול לחזור בתשובה. אמר לו רבי מאיר, אם כך, חזור בך,

אף אתה חזור בך,

תחזור בתשובה.

אמר לו, כך שמעתי מאחורי הפרקוד,

שובו בנים שובבים חוץ מאחר.

לכאורה, באמת היה מקום לשוב בתשובה, אבל אני שמעתי מאחורי הפרגוד,

שובו בנים שובבים, כולם יכולים לשוב בתשובה חוץ מאחר,

חוץ ממנו שהוא לא יכול לשוב בתשובה.

ועכשיו אני מלמד אתכם מסוד גדול מאוד.

יש אומרים שהוא עלה למעלה לרקיע,

והוא שמע באמת מאחורי הפרגוד, שובו בנים שובבים חוץ מאחר.

אבל מה הייתה הכוונה של הקול שהוא שמע שם?

לומר חוץ מאחר,

ונראה אם תעשה תשובה עכשיו שלא על מנת לקבל שכר אלא לשם שמיים.

הייתי פעם בהרצאה, קם אחד ואמר לי, אתה רואה אותי?

חזרתי בתשובה.

אבל אתה אומר שמי שחוזר בתשובה יש לו גן עדן?

אני אומר לך שלי אין גן עדן.

חזרתי בתשובה.

אבל לי לא יהיה בעולם גן עדן.

שאלתי אותו למה.

הוא אומר, אני יודע איזה עבירות עשיתי,

לא שייך לסלוח לי.

לא שייך.

אני אומר לך.

אז למה חזרת בתשובה?

אמר לי, כל כך עשיתי צער לקדוש ברוך הוא, שאני רוצה לעשות לו קצת נחת רוח.

אמרתי לו, זכית לעשות תשובה גדולה יותר ממה שלא זכה אל אישה אחר.

כי מה שאמרו בשמיים חוץ מהאחר זה על מנת שהוא יעשה תשובה,

אבל שלא לקבל שכר אלא לשמה.

וזה מה שאומרים חכמים, אם יאמר לך כל אשר יאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא.

הבעל הבית זה הקדוש ברוך הוא, כל מה שהוא יאמר לך אתה חייב לעשות חוץ מצא.

אם יאמר לך השם צא ממחיצתי,

צא.

אתה לא תהיה בגן עדן. צא.

אל תשמע לו.

כי תשובה מכפרת על הכל.

תשובה מכפרת על הכל.

כתוב שחזקיה המלך,

בא אליו ישעיה הנביא ואמר לו, כי מת אתה ולא תחיה.

מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לחיי העולם הבא. למה? כי לא נשאת אישה.

אמר לו, אני ראיתי ברוח הקודש שלא יצאו לי בנים מהוגנים.

יהיו לי בנים לא טובים.

אז אמר לו ישעיה הנביא, בהאדי קו שדר רחמנא,

למה לך? מה אתה עושה חשבון שמיים?

אתה מצווה בפריה ורבייה, תקיים את המצווה.

ובאמת יצאו לו שני ילדים לא מהוגנים, ואחד מהם מנשה.

ומנשה היה מלך רשע גדול יותר מרבעם בנבט.

אז שואלים,

שאלה גדולה,

מנשה בסוף ימיו חזר בתשובה.

שואלים, אם חזקיה המלך היה כזה צדיק,

וראה שיצאו לו בנים לא מהוגנים,

למה הוא לא ראה שמנשה בסוף יחזור בתשובה?

התירוץ הוא כיוון שהתשובה היא למעלה מרוח הקודש,

ואי אפשר להשיג אותה.

הקדוש ברוך הוא חותר חתירה מתחת כיסא כבודו בשביל לתת לאדם הזדמנות לשוב בתשובה.

הייתי בהרצאה בארצות הברית, היה שם תימני, שורה ראשונה,

הקהל היה פרסי,

והוא היה בולט.

התחלתי לדבר, לדבר, לדבר, אחרי שעתיים היה לי תה.

אז אמרתי לו,

סליחה,

אני רוצה לתת לך לשתות תה.

אז הוא אמר, אבל אני לא רוצה.

אמרתי לו, לא נורא, תשתה.

אמר לי, אני לא מעוניין.

עכשיו כולם מסתכלים עליו, מאות אנשים,

ואני איתו,

ואני לא בטר.

בוא, בוא תשתה תה.

לא עוזר, הוא לא רוצה.

אז אני שם את היד פה ואומר לו, כואבת לי היד, תעשה טובה, בוא תשתה תה.

אז הוא אומר לי, אבל אני לא רוצה לשתות תה.

אמרתי לו, אבל מה אני אעשה עם היד?

כואבת לי היד.

בוא, תשחרר אותי.

הבן אדם קם,

קם, לקח את התה, הוא לא רוצה לשתות.

בא לשתות, אמרתי לו, תברך.

אמר משהו, שתה.

רוצה לשבת, אמרתי לו, רגע, עמוד רגע.

כמה זמן אתה מכיר אותי?

אמר, שעתיים.

אמרתי לו, תראה, שעתיים.

ואני אומר לך דבר שאתה לא רוצה, לא רוצה.

שמענו כמה פעמים שאתה לא רוצה.

ומה שכנע אותך לקום?

שאמרתי לך, יד כואבת לי, תעשה טובה, יד כואבת לי, בוא תשתה.

ואז קמת.

אמרתי לו, כתוב, ימינך פשוטה לקבל שווים.

בן כמה אתה?

בן ארבעים.

בן ארבעים?

מגיל שלוש עשרה.

הקדוש ברוך הוא, עם יד ימין שלו,

פשוטה לקבל אותך שתשוב בתשובה, ואתה מייבש לו את היד ככה?

אני, שעתיים אתה מכיר אותי, קמת, שתית, מה שלא רצית.

ואת הקדוש ברוך הוא ככה אתה עושה במשך כל כך הרבה שנים?

הוא שב בתשובה, שם ציצית, היום הוא נהג ברחובות,

קוראים לו נגר.

תימני נחמד.

זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא מוכן לקבל את כולם ולהרים אותם בקלי קלות,

אבל לפעמים החשבונות של הבן אדם הם כאלה.

יש מפרשים שאלישע אחר אמר, שמעתי מאחורי הפרגוד, הכוונה, שמעתי בתת-מודע.

מאחורי התת-מודע,

שובו בנים שובבים, חוץ מאחר, פירושו של דבר.

הוא הבין שלא שייכת תשובה אצלו,

כולם יכולים לשוב, אבל הוא לגודל מעלתו.

אתם יודעים מה זה להיות הרב של רבי מאיר בעל הנס?

לגודל מעלתו הוא מארבעה שעלו לפרדס.

לגודל מעלתו הוא לא האמין ששייכת תשובה אצלו.

הירושלמי מביא, התוספות מביאים בירושלמי,

שכשהוא חלה,

את החולי האחרון שלו נכנס אצלו רבי מאיר לבקרו.

אז הוא אמר לו, חזור בתשובה, חזור בכאן.

אז הוא אמר לו ככה, אם אני אחזור,

יקבלו אותי?

אם אהדרנה מקבלים?

אמר לו, תשב אנוש עד דקה ותאמר שובו בני האדם. פסוק מפורש, אומר לו רבי מאיר.

ותשב אנוש עד דקה, עד דכדוכה של הנפש,

שהאדם כבר בקושי הנפש מחזיקה אצלו, כמו נר שהולך להיכבות.

הקב' ברוך הוא מוריד את האדם עד דכדוכה של הנפש,

ותאמר שובו בני האדם.

עדיין ברגע האחרון, עוד יכול לשוב.

כתוב,

בכה אחר ונפטר.

אמר רבי מאיר, נדמה לי שנפטר מתוך תשובה.

פלא, פלאות.

אם אתה,

אל אישה אחר, אמרת ששמעת מאחורי הפרגוד,

שובו בנים חוץ מאחר,

מה אתה שואל אותו אם אני אשוב, יקבלו אותי?

הרי אתה שמעת שאתה לא יכול לשוב בתשובה.

ואז הוא אומר לו את הפסוק,

תשב אנוש עד דקה ותאמר שובו בני האדם.

ואז הוא בוכה ונפטר.

ברגע האחרון של חייו, הוא כבר בטלו כל הרצונות שלו.

ואז הוא הבין

שכל מה שמנע ממנו כל הזמן זה המידות שלו והרצונות שלו לשוב בתשובה.

לכן בין מי שאמר שהוא חשב שלא יוכל לזכות לתשובה כי הוא עשה יותר מדי,

זה היה בגלל שהרצונות שלו הטעו אותו.

וגם למי שאמר שהוא עלה למעלה ושמע מאחורי הפרגוד,

זה היה בשביל נסותו,

אבל הוא רצה לשמוע את זה כמו שהוא שמע,

ולא תרגם את זה כמו שהיה צריך לתרגם,

שאין דבר העומד בפני התשובה.

אבל ברגע האמת, רגע לפני המוות,

לבן אדם כבר אין רצונות כמעט.

אין רצונות כמעט.

חוץ מרשעים ומושחתים,

שגם כופרים ברגע האחרון.

אבל אז

הוא הרהר בתשובה ואמר, אם אני אחזור יקבלו אותי,

ונפטר.

אמר רבי מאיר,

נדמה לי שנפטר בתשובה.

הייתה אישה אחת חמה לכלה.

חמה וכלה, אתם יודעים, זה לא הולך תמיד טוב.

חמה לכלה.

היו תמיד כל ימיהם בסכסוכים.

זה ההפך מהמצב שדיברנו.

בהחמה הזאת

שנאה את הכלה שלה.

והגיע הרגע שהיא גוססת, היא הולכת למות,

אז היא יודעה לכל אלה שבסביבה, תקראו לכלתי, אני רוצה לחזור בתשובה,

אני רוצה לבקש מן המחילה, אני לא רוצה להיפטר לפני שאני ביקשתי מן המחילה.

קראו לה כלה, כלה באה,

אמרה לה שתתכופף, היא רוצה ללחוש לה באוזן.

היא התכופפה,

נשכה לה את האוזן ומתה.

יש גם כאלה, יש גם כאלה.

יש גם כאלה.

זאת אומרת,

אם לא עובדים על המידות,

השם ירחם, מאבדים את העולמות.

לכן כל אחד מאיתנו צריך לקחת בחשבון.

להתבונן במה ששמענו פה היום, כל אחד ייקח את מה שנוגע אליו ויראה איך לתקן.

אבל הדבר הכי חשוב,

לא להיות מושפעים מהסביבה, מהחברה,

ולבחון

את עצמנו.

האם יש לנו נטייה לרוחניות או לגשמיות?

אם הנטייה שלנו לגשמיות והיא חשובה לנו יותר מרוחניות,

אנחנו בבעיה אמיתית.

זאת אומרת, אנחנו רק בתחילת הדרך, כמו שאומרים,

וזה יכול ללכת ולרדת. אם אדם לא יעשה גדרים וסייגים שלא לרדת,

ולא יתחבר לסביבה גבוהה וחברה טובה,

יכול לאבד את עולמו.

זאת אומרת, נותנים לו את כל האפשרויות והרקע להיבנות,

והאדם יכול להפסיד הכול במחי יד אחד, בקללה אחת,

בכעס אחד,

בתאווה אחת.

יהי רצון, בעזרת השם, שזכותו של רבי שמעון בר יוחאי

תועיל לנו?

יכול אני לפטור את העולם מן הדין? אמר רבי שמעון בר יוחאי,

בוודאי מי שלומד את אורחותיו ומתבונן בהליכותיו,

יכול לקחת מהם דרך לעבודת השם יתברך.

והשם יזכה את כולכם לזיווגים הגונים עם בני חיל.

אמן.

היום הרב אמנון יצחק איתך בכל מקום ובכל זמן.

חדש ושופר, שופר ניוסטל.

מהיום בחיוג אחד ניתן להאזין למגוון נושאים, כגון חדשות,

פספוסים, קלטות, שידורים חיים מהרצאות הרב ועוד.

שופר ניוסטל.

054-677-7778 054-6557-85054-6777

שופר ניוסטל.

שופר ניוסטל.

ניוסטל.

הכול בעל הקולים.

שופר.

שופר.

שופר.

יהדות חובקת עולם.

אם ברצונכם לשמוע עוד מידע על יהדות,

או אם ברצונכם לשאול שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

שרו קשר ב-03-677-777-903-6777-777 או באתרי האינטרנט www.שופר.net

שופר.