"לאדם מערכי לב ומהשם מענה לשון"
- - - לא מוגה! - - -
כשמכין אדם את עצמו לדבר מצווה ישים ביטחונו בשם שיעזור לו לקיים המצווה בפועל
ואף שמחויב למסור את כל מחשבתו
לצורך קיום המצווה ולהשתדל
בכל כוחו להשיגה ולקיימה בכל ההידורים,
בכל ההידורים,
מכל מקום,
לא יסמוך על עצמו
אלא יסמוך על השם שיזמין לו האמצעים הכספיים שיזדמנו לפניו הסיבות
שיאפשרו לו לקיים המצווה כתוקנה ובזמנה כפי הלקתה ובהידור הראוי לה.
וגם זה בכלל הפסוק
לאדם
מערכי לב
ומאדוני מענה לשון
לאדם ערכי לב. אתה יכול לערוך בלב את הרצונות שלך, את המחשבות, מה אתה רוצה לעשות, מה שלא.
אז אתה עורך את הדברים, הכל מסודר.
אבל בסוף מה יוצא לך מהפה?
מה בסוף מתקיים?
מהשם מענה לשון.
זה שאדם יכול לענות זה מהשם.
כי יש אנשים פולטים לפעמים דברים שמסבכים אותם
ואחר כך זה מתפרסם בכותרות בעיתונים.
זאת אומרת,
הפליטת פה זה לא אתה התכוונת לפלוט את זה.
דחפו לך את זה בכוח מהפה, מן השמיים.
אז אתה יכול לערוך בלב מה אתה הולך להגיד,
ובסוף מהשם מענה לשון.
אז זה נכון גם שאתה יכול לכוון לעשות מצוות, ורק מהשם זה יוצא בסוף.
בבקשה.