על השאלה הזאת נפלתי - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

יש לי פה טענה וברית חדשה.

אני שבע שנים בנצרות,

אני בא ממשפחה חרדית,

ועל שאלה אחת ענו לי עליה, לא שואלים שאלות על אלוהים,

על השאלה הזאת נפלתי.

ואני אתן את השאלה פה לפני הרב.

באה הברית החדשה, יעני,

למה היא קוראת לעצמה חדשה ולמה היא קוראת לעצמה ברית? שקראו לזה איזה ספר אחר, היצ'קוק.

למה קראו לזה ברית חדשה? הטענה היחידה שהייתה לנצרות, כאילו להאחז,

היא לוקחת את התורה,

את הברית הישנה של הקדוש ברוך הוא עם עם ישראל,

והיא אומרת, כיוון שהם חטאו לה' הוא עזב אותם,

וכיוון שהוא עזב אותם,

אז אחר כך הוא החליט לדבר עם מי שהוא רוצה,

וקוראים לו במקרה זה ראשי תיבות, יימח שמעו וזכרו.

ואז נתן לו את מה שנתן,

ואז באו שליחים אחרי 200 שנה, לא שמעו, לא ראו, לא ביקרו, לא ידעו,

וכתבו,

וכתבו גם בנוסחים שונים.

אז בוא תענה לי רק אם אתה מחפש אמת, ובגלל שאת האמת לא קיבלת.

אני את האמת לא קיבלתי.

ובנצרות גילית אותם?

בנצרות לפחות קיבלתי דברים שאני יכול להחזיק אותם. מה פירוש? מה שנוח לך. לא. מה האמת שלך? מה האמת שלך?

מי נתן? איפה יש ברית חדשה? מי כתב אותה?

את הברית החדשה כתבו השליחים. זאת אומרת, לא הקדוש ברוך הוא. בשם הקדוש ברוך הוא? לא בשם, גם אני עכשיו, הנה, כתבתי עיתון בשם השם.

כתוב פה בסיעתא דשמיא, זה בשם השם. כל מה שכתוב פה על בן לאדן ועל כולם, זה, השם אמר לי לכתוב. כתבתי.

זה שמת! לא מת. הוא חי?

אה, הוא חי!

כן. איפה הוא? אני רוצה לפגש.

אני רואה אותך,

ואני רוצה לעזור לך.

אני מוכן לשבת איתך על פסוקים, אבל אנחנו נסגור הסכם.

שאם אני מוכיח לך שדת ישראל אמת,

והפירושים שאני מביא לך הם הפירושים הנכונים בהמסתברית גם,

ואני אערער את היסודות שעליהם אתה היום עומד, אתה חוזר לבישמי.

קלטות מספר 539-540. על השאלה הזאת נפלתי, חלק א'.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, השם עלינו ברחמה וירוויח.

ברחבות אתונה טייל אדם,

ועצר כל אזרח ושאל אותו שאלה אחת,

כיצד לחיות?

עוצר עוד בן אדם,

שואל, כיצד לחיות?

יש לכם תשובה?

כיצד לחיות?

למי יש תשובה כיצד לחיות?

האיש ששאל את השאלה הזאת המשיך לשאול אותה כל ימיו,

וקראו לו סוקרטס,

חכם גדול מחכמי האומות.

זאת שאלתו כל הזמן.

היה חכם גדול באתונה שהסתובב עם נר אבוקה בצהרי היום ברחובות.

שאלו אותו, למה אתה הולך עם נר ואבוקה

בצהרי היום?

הוא אמר, אני מחפש בן אדם.

הוא לא מצא בן אדם.

מחפש בן אדם.

מישהו בצלם אלוקים. בן אדם הוא מחפש.

זה החכמים הראשונים, הפילוסופים של אומות העולם.

הבינו שמעבר לפיזיקה ולחומר יש מהות, יש תוכן.

כיצד לחיות?

באיפה יש בן אדם?

אם חכמי אתונה היו מגיעים לירושלים, היו מוצאים הרבה בני אדם,

מלאה בני אדם,

ושיודעים איך לחיות.

מי שקיבל את התורה בהר סיני יודע למה היא ניתנה,

על ידי מי ניתנה, למי ניתנה,

ומה בעצם התכלית של כל הבריאה כולה.

אבל מי שצריך להשיג את זה בשכלו עם פילוסופיות גבוהות,

יכול להבין שיש דברים שצריכים תשובות, אבל לא ימצא אותן.

אין לו מקור. הוא יכול להגיד סברה.

אבל רק התורה הקדושה מסוגלת לתת תשובה אחת

לכל השאלות.

כל ימי חייו של האדם,

התורה מכסה אותם.

מהרגע הראשון שהוא נולד,

עד הרגע האחרון ואחריו.

מה עושים עם הבן אדם, מה תפקידו וכן הלאה.

מצוות חינוך יש,

איך שהוא נולד, יש ברית מילה, צריך לגדל אותו, לחנך אותו,

להשכיל אותו, לקחת אותו לתלמוד תורה, ללמד אותו.

מה מלמדים אותו? רק חוכמות בשביל

לדעת איך להתקיים או להתפרנס? לא. מה מהות החיים?

מה המטרה שלהם?

מה הייעוד?

מה התכלית?

מה יישאר מזה קיום נצחי?

הרי לא ייתכן שאדם בא להיות פה נפסד. זאת אומרת, הוא חי, מתפתח, גודל,

קונה נכסים,

ויום אחד פתאום הוא מתאדה, נעלם,

הופך להיות גרגירי חול.

מה ההיגיון בבריאה כזאת?

אז חכמי אתונה ידעו רק

לשאול כיצד לחיות,

לא למה לחיות,

לא למה אתה חי.

אחרי שאתה חי זו עובדה, כיצד לחיות.

וזה כבר סוקרטס הגדול.

שאלתי מספר פעמים

בהרבה הרצאות, בתקופה ארוכה,

למה באת לעולם?

לא קיבלתי תשובה.

עשרות אלפים של בני אדם,

למה באת לעולם?

אין תשובה.

יש רק מקום אחד, מקור אחד, שאומר,

מה כל התכלית של הבריאה?

זו התורה הקדושה.

אתם יודעים, ממשה רבנו עד אחרון הנביאים, מעזרי הסופר,

בעד שמעון הצדיק,

שהיה כהן גדול בבית המקדש.

עד רבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא, אני מדלג דורות,

עד סוף האמוראים, אבאיה ורבא,

שכתבו את התלמוד הבבלי,

שכל חוכמת התורה נמצאת שם.

עד ריבותינו, הרמב״ם ורש״י והרמב״ן והלאה,

מרן הקדוש,

רבי יוסף קארו,

הארי הקדוש, הגאון מווילנה,

החפץ חיים, החזון איש,

הבן איש חי,

ועוד גאוני עולם,

תורת האדם גידלה את האדם השלם בכל דור ודור.

איך הם הפכו להיות מושא להערצה בכל העולם כולו?

איך כל העולם שחרר לפתחם וידע את ערכם?

משום שתורת האדם,

התורה הקדושה שניתנה על ידי האלוקים לבני האדם,

גידלה אותם והפכה אותם למה שהם היו.

עכשיו, השמות שאנחנו הזכרנו הם שלמות של האנשים השלמים מצד חוכמתם,

פעולותיהם,

מידותיהם, מעשיהם,

אבל הם לא היו בודדים.

כמוהם היו אלפים ורבבות,

רק לא כולם נתפרסמו ולא כולם השאירו כתבים,

אבל חיו באותה צורה כמו שהם חיו.

יש אלפים

של שמות של גאוני עולם שמובאים

בספרים אצלנו,

בכל אחד מה היה גודלו וערכו,

אבל לא על אלה אני מדבר.

יהודים שלכאורה נקראים בעינינו פשוטים,

שהגיעו לשלמות,

שלמות בעבודת השם יתברך.

מי הפך אותם לכך?

התורה הקדושה.

אתם יודעים, כשאדם מגיע לצבא,

אז מפשיטים אותו מבגדי החול, מה שנקרא, מלבישים אותו מדים,

נותנים לו נעליים גבוהות,

נותנים לו כובע עבודה,

בגדים וצבע זית,

יש גם צבעי הזוועה,

ומתחילים לטרטר אותו ימינה ושמאלה.

מעלים אותו הרים, מורידים אותו גאיות,

ובמשך שלוש שנים

מוציאים ממנו חייל.

שם הוא עובר תהליך שבלית ברירה זה תהליך של השפלה,

כי מה שגוזרים עליו הוא צריך להישמע מיד,

גם אם לא מוצא חן בעיניו,

ואם הוא מאחר קצת, אז מטרטרים אותו מסביב למחנה בכל מיני עונשים חינוכיים, במירכאות.

שוללים ממנו את החירות, הוא לא בן חורין להגיד מה שהוא רוצה ולעשות מה שהוא רוצה,

וככה הוא עובר את התהליך, וזה נקרא חייל. ואם הוא מצניע בזה, הוא חייל מצטיין.

להבדיל ובדומה,

התורה עושה אותנו חיילים של הקדוש ברוך הוא,

אבל לא בדרך של השפלה, אלא בדרך של רוממות. היא רוממת אותנו

כל הזמן.

מעלה אותנו, משפרת אותנו, משפרת אותנו, משפרת אותנו, משפרת אותנו, משפרת אותנו, ולא שוללת מאיתנו את החירות.

יש לאדם את הבחירה לבחור כן או לא,

הוא יכול לסרב, הוא יכול לעשות,

אבל התורה מדריכה אותו, בוא,

אני אבנה אותך ואני אביא אותך לשיא השיאים, שאתה תוכל להיות כמו מלאך.

זה מה שהתורה עושה,

והאדם שזוכה, הוא נהיה שם מהשמות הגדולים אשר בארץ.

זאת אומרת, אם אדם זכה וכבר נולד

לעם היהודי,

או שזו נשמה מיוחדת מבין אומות העולם שבפנימיות שלה הרגישה צורך להתקרב לעם היהודי,

וזה לא דבר פשוט ולא בכדי,

אלא זה נשמות שכבר עבדו בהר סיני ונתעוררו שם,

ולמעשה רצו להיכנס לעם ישראל והצטרף למעמד הגדול ונשגב, מעמד הר סיני.

כשהקדוש ברוך הוא חיזר על כל אומות העולם,

האומות סירבו לקבל את התורה,

כי הם שאלו מה כתוב בה, וכשזה לא מצא חן בעיניהם הם אמרו, לא מעוניינים.

ביניהם היו מעטים שכן רצו, אבל דעת הרוב קובעת,

ולכן הם לא קיבלו.

אותן נשמות שהייתה להם כמיהה ורצו,

התגלגלו במשך הדורות והפכו להיות גרים.

ואלה גרי הצדק, לא הגרים, כמו אלה שבאים בכדורסל ובכדורגל, כן?

נשמות מיוחדות שזכו

להיוולד כיהודים, או שבאים להסתופף

בעם ישראל.

צריכים לנצל את ההזדמנות היקרה שקוראים לה חיים.

קיבלנו חיים,

וצריך להיות בעלי זכות להבין מה נפל בחלקנו.

אשרינו מה טוב חלקנו,

מנעים גורלנו.

זאת אומרת, אדם צריך לברר לו

מהי התכלית שבעצם הוא נברא בעולם.

אז למה באת לעולם?

וכיצד לחיות בעולם, שאל סוקרטס?

ואיפה זה הבן אדם?

איפה זה המודל הזה?

איפה מוצאים אותו?

אם יש לאדם את התשובות האלה והוא ילך על פי הדרך הזאת שהוא ישיג,

אשריו ואשרי חלקו ישמעו עליו בכל העולם כולו.

הוא לא צריך להיות מפורסם,

אבל סופו של דבר שהוא יתפרסם.

היו הרבה צדיקים נסתרים,

שבמשך כל ימי חייהם לא נתגלו.

ובאחריתם

נשארו השמות האלה לזיכרון עולם.

איפה אנחנו בתוך התמונה הזאת?

האם אנחנו שואפים להשיג את האמת, לברר את האמת, לחיות באמת?

זאת השאלה שבעצם אנחנו רוצים לברר פה הערב.

האם אנחנו יודעים

מהי התכלית שבשבילה באנו לעולם?

אם יש למישהו השגות על דבריי או שחושב אחרת,

אשמח לשמוע.

בבקשה.

אין הצגות.

אתם יודעים מה זכה עם ישראל?

יש שתי הנהגות בעולם.

יש הנהגה טבעית,

שהעולם מתנהג על פי הטבע.

כמו גרמי השמיים,

הירע, השמש, הכוכבים, הכל מתנהג

כביכול על פי טבע, מנגנון קבוע.

ויש הנהגה שהיא על פי השגחה, השגחה אלוקית,

שיכולה לשנות בכל רגע דברים בהתאם לזכויות של הכלל או של היחיד.

אומות העולם, אפילו אם יעשו את רצון השם,

שבע מצוות בני נוח, הם לא יכולים לשנות את הטבע.

ההנהגה איתם היא טבעית,

והם לא מוסיפים לבריאה שום דבר.

הם רק מקיימים את מה שצריך וחיים.

עם ישראל קובע את כל הבריאה כולה והתנהלותה.

עם ישראל, אם מרע את מעשיו,

כל הבריאה תסבול,

כולל כל אומות העולם.

אם הוא מטיב את מעשיו, כל הבריאה כולה

תהנה ותבוסם ממעשיו.

לכן כתוב בפסוק, צור ילדך תשי,

שמתישין כוחו של מעלה. צור זה הקדוש ברוך הוא,

שילדך תשי, מתיש את כוחו.

כביכול על ידי מעשים שאנחנו עושים שהם לא טובים,

אנחנו מתישים כוח של מעלה מלתת לנו שפע של טובה.

זאת אומרת, רוצים להעליק לנו שפע,

אנחנו עושים פה פשע,

ואז הצינורות מתהפכים.

תנו עוז לאלוקים.

אנחנו יכולים גם לתת עוז, כביכול, כלפי מעלה,

ולתת את הסיבה שירד אלינו שפע גדול מן השמיים.

ממילא, אם אנחנו מושפעים,

כל אומות העולם נהנים מזה.

ואם תשימו לב, אפילו על פי המציאות שבה אנחנו חיים,

אין מדינה, או אין עם,

או אין לאום,

שלא מוזכר, שמוזכר כמונו בכל העולם כולו, כל יום.

אין חדשות שפוסחים על ישראל, או יהודים, או עניינים כאלה ואחרים.

יש מדינות גדולות ועצומות.

לא בכל יום מדברים על קנדה.

לא בכל יום מדברים על אוסטרליה.

לא בכל יום מדברים על בלגיה. מי שמע בכלל על פינלנד?

פעם ב... ואם יהיה שם איזה פיצוץ, אז שם ישמעו שקרה משהו.

אבל ישראל מככבת בחדשות כל הזמן, כל הזמן.

יהודים, ישראל, אנטישמיות, שואה,

כל הזמן, כל הזמן, כל הדורות.

אי אפשר בלי ישראל, אי אפשר בלי יהודי.

למה? כי מרכז הבריאה זה יהודים.

העם הנבחר

זה העם בעצם שבחר,

בחר בקדוש ברוך הוא.

וממילא, כיוון שהוא בחר בקדוש ברוך הוא, הוא נבחר על ידו.

אתה האמרת את השם אלוקיך, השם האמיר לך.

אז זאת אומרת,

עם ישראל יש לו כוח ותפקיד

חשוב מאוד בכל הבריאה כולה.

מעשה היחיד יכול לשנות את כל פני התבל. מעשה היחיד מישראל.

יש דבר כזה שנקרא צדיק יסוד עולם,

שכל העולם עומד

על היסוד שהוא הצדיק.

כמו שלבניין הזה יש יסודות למטה, אחרת הוא לא היה עומד.

ככה כל העולם כולו עומד על יהודי אחד צדיק יסוד עולם.

וכל העולם כולו הם בעצם, במישרין ובעקיפין,

משרתים ומשמשים

אותו על ידי שהוא יוכל להשתמש בכל הכלים שנבראו

לעשות את רצונו של הקדוש ברוך הוא.

כל יהודי שממלא את תפקידו וייעודו תורם לכל העולם כולו.

אל תקרא בנייך אלא בונייך, זאת אומרת

זה לא בנים רק אלא בונים, בוני העולם.

אנחנו היהודים בוני העולם או חלילה ההפך. כמה כוח היחיד ראינו?

העולם כולו,

מהאדם הראשון עד נוח עמדו וקלקלו והכעיסו את השם יתברך.

והקדוש ברוך הוא מחה את כל העולם במי המבול.

במי ניצל?

צדיק אחד,

נוח אשתו ושלושת בניו ונשותיהם.

וזה בזכות נוח.

נוח איש צדיק

היה בדורותיו.

אז צדיק אחד מעמיד עולם שלם.

אתם שומעים?

יכולים להיות מיליארדים בעולם,

וכשהקדוש ברוך הוא בוחן כל אחד, אין לו זכות קיום.

ויש בן אדם אחד

שהוא מקיים את העולם מחדש.

כמו שהאדם

התחיל את העולם, נוח התחיל מחדש את העולם.

אומות העולם נקראים בני נוח.

לנוח היו שלושה בנים, שם חם ויעפת, אנחנו שייכים לשם.

שם היה צדיק.

חם אתם מכירים, כן?

אלה החבר'ה מאפריקה.

מיעפת אתם גם מכירים.

זה אירופה, אמריקה וסביבותיהם.

לכן יש אנטי-שמי.

כי אנחנו שמים.

שייכים לשם.

ומתחיל עולם מחדש.

שם מוליד את חבר,

חבר מוליד את תרח,

ותרח את אברהם.

תרח היה פאנצ'ר בדרך,

אבל אברהם אבינו השכיל מדעתו והבין. כבר בהיותו בן שלוש שנים הוא שאל את השאלה שכולם מתפארים, סוקרטס שאל,

כיצד לחיות.

שאל אברהם אבינו,

מי בעל הבירה?

הוא רואה בירה.

עולם ומלואו.

השבוע היה אצלי מישהו ואמר לי,

שמעתי שאתם הולכים לבתי מלון מדי פעם ולוקחים מאות חדרים.

כמה כוכבים יש שם?

אמרתי לו פעמים ארבע, פעמים חמש.

הוא אומר, יש מלון עם הרבה מאוד כוכבים. יותר, הרבה יותר מה.

אמרתי לו, איפה יש מלון עם הרבה כוכבים?

הוא אומר, תחת כיפת השמיים.

מלא כוכבים.

מלא מלא כוכבים.

מי עשה את המלון הזה?

מי עשה את המלון הזה שאנחנו שוכנים בו?

עצים, פרחים, ים, דגים,

הרים,

נחלים מפקים,

ציפורים מצייצות, שמש, ירח,

אוויר.

מי עשה את זה?

מי בנה את המלון הזה?

מי הבעלים?

מי בעל הבירה? שואל אברהם אבינו, ילד בן שלוש שנים,

מי בעל הבירה?

עולם שלם קיים, אף אחד לא שואל.

שואלים מה אוכלים, מה שותים, לאן הולכים?

כיצד לחיות?

כיצד לחיות, סוקרטיס, כיצד לחיות?

הוא שואל, מי בעל הבירה?

אפילו לא מה אני עושה פה. קודם כל, תגיד לי מי בעל הבירה.

אתם נכנסתם לפה, נכון?

שאלתם מי בעל המקום?

מה פתאום?

הזמינו אותנו להופעה, באנו.

יושבים, מה אכפת לנו מי הבעל?

אברהם אומר לו, אני רוצה לדעת מי בעל הבירה.

ומהשאלה הזאת שהוא התחיל לברר,

הוא הכיר את בעל הבירה עד שהציץ עליו בעל הבירה, ודיבר אליו ופנה אליו.

ילד, שאלה של ילד בן שלוש.

זה אבינו אברהם,

אבינו אברהם.

הוא אבי האמונה העולמית.

זאת אומרת, כל אלה שמאמינים באל אחד,

בכל העולם כולו,

זה תוצר של אברהם אבינו, שהפיץ את האמונה באל אחד.

עד דורו כל העולם כולו האמין בעבודה זרה,

בפסלים, בכוחות גשמיים עליונים, שמימיים, קשקושים.

עד שבא אחד מול כל העולם כולו,

דעת יחיד, והצליח לחדור את השריון של אנשים שהיו סתומים,

סתומים ממש.

לקחת פסל ולעשות במו ידיך ואחר כך להשתחוות אליו ולהגיד לו, ברך אותי?

אתה עכשיו,

אתה פיסלת אותו עכשיו.

אתה לקחת את החומר ואתה עשית לו צורה, ואתה אומר לו, תן ברכה?

אתה מקריב לפניו קורבן? מה, אתה קוקו?

אתה חתכת לו את האוזן. אם היית רוצה, היית עושה לו אוזן יותר קטנה. אם אתה רוצה, אתה מוריד לו את האוזן.

ואתה אומר לו, תברך אותי? לך תשכנע אנשים כאלה. זה מתחיל בכלל?

זה כמו ללכת לבית משוגעים, להסביר להם ברצינות.

זורקים אותו לכלא,

לא מפסיק, גם בכלא.

זורקים אותו לכבשן האש, לשרוף אותו חי.

הוא יוצא חי, לא נשרף.

נמרוד לא יודע מה לעשות איתו. נמרוד. נמרוד היה מלך ששולט בכל העולם כולו,

אז הוא מגרש אותו מארצו.

לא יכול עליו.

עד שמגיע הרגע בעולם

שכל העולם הכיר במעלתו של אברהם אבינו,

וכולם המליכו עליהם וקראו לו, נשיא אלוקים אתה בתוכנו.

האמת ניצחה.

והעולם הכיר בייחודו של הקדוש ברוך הוא,

והוא הוליד את יצחק,

שהמשיך בדרכו,

ושהיה מוכן לעקוד את עצמו

לפני האלוקים,

שהוליד את יעקב,

יעקב אבינו, אשתם יושב אוהלים, עוסק בתורה, תורת שם ועבר, שהעבירו לו מהאדם הראשון והלאה במשך כל הדורות,

פלוס מה שהשיגו אבותיו הקדושים,

שמביא את 12 השבטים,

ו-12 השבטים, שבטי יהא,

שבטים קדושים, יורדים

עם יעקב אבינו בשבעים נפש למצרים,

ושם הם יורדים לגזירת העבדות שנגזרה על אברהם אבינו, שירדו בניו לשם 210 שנים,

ואחרי 210 שנים,

כשהם חוזים בעשר המכות הנפלאות

שהיו במצרים ובפרעה,

שאלו את פרעה, איך היה במצרים?

אמר, היה עשר.

יוצאים ממצרים,

נקרע להם הים,

מגיעים למדבר,

מקבלים את התורה,

מכוסים בענני כבוד,

מן יורד מן השמיים,

בעירה של בריים מתגלגלת איתם,

גן עדן עלי אדמות במדבר.

מופתים,

אין טבע,

לחם לא יורד משמיים, זה לא טבע.

מים לא יוצאים מסלעים,

לא טבע.

ענני כבוד שמלווים אותך ואורכים איתך כל הזמן, אין דבר כזה.

עמוד אש לפניך להראות לך ולהנחות אותך, אין דבר כזה.

ומאחור על העיר, אין דבר כזה.

מיזוג אוויר בפני, אין דבר כזה.

אין עקרבים, אין נחשים.

כל הדרך ישרה.

מעמד הר סיני,

בניית האוהל למשכן,

הורדת שכינה לתוך עם ישראל מפנים,

כשהם צריכים לנסוע, ענן השם עולה מעל האוהל ומוביל אותם לאן שצריך.

מה אתה יכול לבקש עוד?

וזה לא יום ולא יומיים,

ארבעים שנה.

וזה לא רק אנחנו יודעים, כל אומות העולם חוזים.

ועם ישראל עובר דרך עוג וסיחון ומדינות ועמים,

וכל העולם יודע, ונכנסים אחר כך לארץ,

וכובשים את הארץ מ-31 מלכים,

ובונים את בית המקדש,

ורואים שם עשרה ניסים, כל אומות העולם, שבאים לשם בכל שנה.

מי עבר דבר כזה?

ואנחנו, בני העם הזה, בני אברהם.

ואנחנו מעל לטבע.

אם אנחנו מתדהגים

עם הקדוש ברוך הוא,

מעל לטבע שלנו,

אם אנחנו מתנהגים על פי טבע, אז אנחנו כמו בעלי חיים

או כמו אומות העולם.

אבל אם אנחנו מתנהגים מעל הטבע, הוא מתנהג איתנו גם מעל הטבע,

ורק אנחנו יכולים לזכות לזה.

איך יכול להיות שאדם יחיה בעולם הזה ולא ידע מה הדבר הזה?

איך יכול להיות שאדם חי בעולם הזה, יהודי,

ולא מכיר את יהדותו?

עד גיל 24 הייתי חילוני,

גר בתל אביב,

ברחוב בן-יהודה.

לא יודע כלום,

כלום, כלום מיהדות.

כלום.

מה אני כן יודע?

לא יודע כלום מיהדות.

יושב בסלון,

ופתאום רואה ספרים בספרייה,

ותמא מי הקמצנים שנתנו לי בבר מצווה ספר במקום צ'ק.

ניגש לספרייה,

ומושך את העיניי ספר שיש לו עטיפה.

מוזהבת.

כל הספרים האחרים הם צבעים.

קוראים לספר קיצור שולחן ערוך,

עם מסגרת השולחן.

חשבתי שזה ספר בישול,

ומראים איך מסדרים את השולחן בקיצור.

פתחתי אותו, חיפשתי תמונות, לא מצאתי.

שחור לבן, כמו הדתיים.

שחור לבן.

דפדפתי ונדהמתי.

ככה קבוצה של דפים,

ואני רואה שכתוב שקודם כול צריך לנעול נעל ימין

ואחר כך נעל שמאל.

לחלוץ קודם נעל שמאל

ואחר כך נעל ימין.

לשרוך נעל שמאל קודם ואחר כך נעל ימין.

אה שדה, מה זה ספר התעמלות?

לא הבנתי מה זה אומר.

העברתי עוד קבוצה של דפים,

איפה נפתח לי?

בתחילת הלילה עד חצות, לישון על צד שמאל.

מהחצות על צד ימין.

מה זה?

טייג'י?

מה זה?

פותח עוד קבוצה של דפים, מה אני רואה?

כתוב, דיני עניית אמן.

אמן דווקא מוכר לי הדבר הזה.

אבא שלי היה לוקח אותי בשבת

לבית הכנסת,

והייתי עונה אמן. הרבה אמן יש בבית כנסת.

אמן, אף פעם לא ידעתי שיש משמעות למילה אמן.

מה זה אמן?

לא ידעתי.

פתאום שמה מוסבר שאמן זה ראשי תיבות אל מלך נאמן.

והכוונה שאני עונה אמן,

שיאמנו דברי האומר.

אם הוא אמר, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו,

אני אומר אמן, פירושו שאני מאמין את דבריו שהוא אמר.

הכוונה היא לאל מלך עליון.

התחלתי לקרוא והסתקרנתי, אף פעם לא נחשפתי לחומר כזה.

עברתי לפתיחה, ושם קיבלתי, כמו שאומרים, את הדחיפה.

הפתיחה, שיבאתי ה' לנגדי תמיד,

זה כלל גדול במעלות הצדיקים והחסידים ההולכים לפני ה'.

שאין הילוכו וישיבתו ותנועתו

של אדם בתוך ביתו, כי ישיבתו,

הילוכו ותנועתו בפני מלך בשר ודם.

ואין דיבורו והילוכו של אדם בתוך ביתו כדיבורו והילוכו לפני מלך בשר ודם.

בעל אחת כמה וכמה לפני מלך מלכי המלכים,

הקדוש ברוך הוא, שנאמר,

אם יסתר איש במסתרים, ואני לא אראינו נום ה',

הלא את כל הארץ אני מלא.

מיד יבוש וימלא פחד.

שמעתם?

דברים הגיוניים.

לפני מלך הוא יישב ככה?

הוא לא יישב ככה, רגליים קדימה? מה פתאום.

לפני מלך יושבים בחיל וברעדה, רועדים, לא זזים, לא מתחילים לדבר לפני שמקבלים רשות.

מלך, אם זה מלך של פעם, שהוא יכול גם להוריד את הראש.

וואי, וואי, וואי.

משתדלים גם לא להיכנס.

אז לפני מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא,

ושהוא נותן לך נשימה?

והוא שולט עליך בשלט רחוק,

הוא יכול להפסיק אותה, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.

אז על אחת כמה וכמה, הוא רואה אותך בכל מעשיך, הוא שומע את כל מה שאתה אומר,

הוא גם מצלם

ומקליט, ואחרי זה סוף דבר הכל נשמע,

הוא גם ישמיע לך

פול ווליום,

ויראה לך.

וגם מה שחשבת,

הכל יהיה לנגד עיניך, לא תוכל להתחמק.

וואי, וואי, וואי, איזה פחד.

רגע, רגע, רגע, מצלמה זה טוב או לא טוב?

אם יש מצלמה, זה טוב או לא טוב?

אם אחד מצלמים אותו בעבודה, זה טוב או לא טוב?

טוב או לא טוב?

טוב או לא טוב?

לא טוב.

מי שהולך לעבוד על הבעל בית, לא טוב, לא טוב, לא טוב.

אבל אם הוא עושה מה שבעל הבית אומר, טוב מאוד, למה הוא ייתן לו עליו במשכורת?

הוא רואה שהוא עובד,

הוא רואה שהוא לא לוקח מהקופה בלי רשות,

הוא רואה שהוא משרת את הלקוחות כראוי, הוא רואה שהוא בסדר גמור.

אם הוא לא רואה,

אז הוא אומר, יש פועל, כי סיכמנו מחיר, שלום, קח את מה שמגיע לך, להתראות.

אבל הוא לא יכול להתעלם ממה שהוא רואה.

אם הוא רואה,

אז זה מחייב.

אבל אם הוא רואה הפוך, שהוא לא בסדר,

אז הוא יחליף אותו.

הוא יחליף אותו. גם פה בעולם הזה מחליפים אנשים.

יש כאלה שמאריכים ימים, יש כאלה פחות,

יש כאלה שמקבלים שכר, יש כאלה שמקבלים עונש.

למה?

סתם, שרירותית?

לא, יש מצלמות, יש הקלטות.

רואים, מצלמים, מפענחים,

ויש תוצאות טוטל.

אתה נכנס היום לבדיקות דם,

לוקחים דם, ב-17 אחר הצהריים תקבל תוצאות.

כמה יש לך טרלקצירידים,

כמה יש לך גלוקוזה בדם,

הכל B12, הכל בסדר? האם הוא גלובין טוב?

הכל יגידו לך. בדיקה אחת, טוז,

אחד,

ויודעים עליך הכול.

אצל הקדוש ברוך הוא לא צריך אפילו את הטוז הזה.

ישר הוא יודע.

ישר הוא יודע.

הכל מפוענח ויש תוצאות. יש ישר, יוצא, יוצא מסקנות על המקום.

אז אם יש לנו טענות,

עלינו.

בשמיים אין טעויות.

עלינו יש טענות.

למה אתה שחררת מידע למעלה כזה?

אם היית משחרר מידע טוב, נתונים טובים,

היית מקבל בהתאם.

אבל אם לא, מה אתה צועק?

מה אתה בוכה?

אתה אשם.

חברת חשמל אומרת לא להכניס את האצבע לשקל. נכון שזה מדקדק,

אבל זה מחשמל.

אבל אחד לא יודע, הוא אוהב ככה,

אז הוא טוז,

ואחרי זה הוא ככה רועד.

יכול להיות שהוא יהיה פחם.

יכול להיות.

חברת חשמל אשמה?

היא לא אשמה. היא הביאה את זה בשביל שיהיה חשמל,

שיהיה מיזוג, שיהיה דברים טובים.

והיא אמרה והזהירה.

לא להתקרב, לא לגעת, לא להכניס את האצבע.

זאת אומרת, אם יש אשם, בנו הוא.

בשמיים מתכוונים רק להיטיב איתנו.

אבל השאלה היא, אנחנו עושים מה שקיבלנו בתורה,

ואם נעשה את ההוראות והחוקים של התורה הקדושה, ודאי שנקבל רק טובה.

אבל אם אנחנו סוטים קצת, סוטים קצת,

אז אנחנו מקבלים בהתאם.

אדם שנעצר על זה שהוא נסע באדום,

הוא לא יכול להגיד לשוטר, מה אתה תופס אותי פעם אחת?

אם היית עוקב אחריי מתחילת הנסיעה, היית רואה שעברתי 700 ירוק.

מה אתה תופס אותי על פעם אחת? מה זה אחד מול 700?

ואם עוד תכביר ותאמר,

מה אתה תופס אותי על פעם אחת?

20 שנה אני נוהג ולא תפסו אותי על אדום.

הוא יוותר לו?

הוא אמר לו, אדוני, עברת באדום, אני ראיתי, מה לעשות?

אני לא יכול לשחרר אותך.

תלך עם הטענות האלה לשופט

ותנסה לשכנע אותו.

אני בינתיים מקבל משכורת לפי הרפורטים,

אז אתה צריך להתחשב בי גם.

עברת באדום,

סע לשלום.

עם הרפורט, אבל עם הרפורט. אדם אפילו, אם הוא עושה טעות אחת, שתיים, ודאי, שלוש, שלא לדבר, זה כבר מועד.

אז ודאי שכבר יש לו כתם רציני.

אדם שעובר את החיים ועובר עבירות מהבוקר עד הערב,

ימים, שנים, עשרות שנים,

ופתאום קורה לו משהו, בא בטענות.

אה,

למה? מה קרה? למה אני? מה עשיתי? תבדוק.

תפתח את ספר התורה,

תראה את הוראות היצרן,

איך שומרים על הגוף בריא ושלם.

מה יים שמוע תשמע בקול השם אלוקיך,

וישר בעינם תעשה, ואזנת למצוותיו, ושמרת כל חוקיו,

כל המחלה אשר שמתי במצרים.

אם לא אשים עליך,

כי אני אשם רופאיך.

אני אומר לך בתור הרופא שלך,

אתה רוצה לא להסתבך במחלות, בבעיות, בצרות,

תשמור על ההקדמה שלי.

אם שמוע תשמע בקול השם אלוקיך,

הישר בעיניו תעשה, ואזנת למצוותיו, ושמרת כל חוקיו, אבל כל חוקיו,

כל המחלה אשר שמתי במצרים, לא אשים עליך.

אבל חיינו מסורים בידינו, ואין טענות.

אבל יש בעיה, אתם יודעים, אפילו אם יודעים את הדברים,

נראה לאדם שהשינוי קשה עליו.

אדם שרגיל בהרגלים מסוימים,

קשה לו לשנות אותם,

כי הרגל הופך להיות טבע,

וטבע הופך להיות שלטון, והאדם נשלט על ידי הרגלם.

אז קשה לאדם להשתנות.

מה עוד שיש לו לחצים סביבתיים, כגון חברה.

אם החברה לא אוהדת את מה שהוא עושה,

היא אכזרית, היא תגיד לו בפנים.

מה קרה לך, התחרפנת?

מה, הסתובב לך משהו?

היא לא מתביישת.

לא שהיא באמת פוגעת בו,

היא מגינה על עצמה,

כי היא פוחדת

שאם אתה עושה שינוי, אתה מורה שהדרך הזאת נכונה יותר ממה ששלי.

אז כדי להביא אותך למצב שלא יהיה לך יתרון עליי,

אני אומר שאתה השתגעת.

זאת אומרת,

קשה לאנשים גם להתמודד מול חברה,

בפרט אם הם לא בטוחים במהלך שלהם, או שהם לא יודעים לענות ולהשיב. למה הם עושים את השינוי?

אבל אני אגיד לכם, יש אדם אחד מאוד מאוד מאוד מפורסם,

אפילו זכה לקבל פרשה.

הוא זכה לקבל פרשה בתורה,

פרשת יתרו.

הוא היה גוי.

גוי,

לא סתם גוי, הוא היה כהן און.

הוא היה עובד עבודה זרה, חוטא ומחטיא את הרבים.

כל ימיו הוא טעה וטעה את האנשים,

לא מרצון, מחוסר ידיעה.

הוא עבד עבודה זרה,

וכשהיא לא הגיבה למה שהוא רצה, הוא הבין שזה שקר,

בעט בה,

מחפש עבודה זרה אחרת.

אתם מכירים היום את החבר'ה שנוסעים למזרח הרחוק?

מנסים פה, מנסים שם, מנסים פה, מנסים שם, מחפשים רוחניות קצת, מחפשים רוחניות.

הולכים לכל מיני כתות, לכל מיני גורואים, לכל מיני מקדשים, לכל מיני מקדשים,

שוכבים על הרצפה, עושים מה שעושים כולם,

רוצים להתנסות.

חוויה רוחנית.

רק מקום אחד

הם לא מגיעים לבית-כנסת לידם.

כל מה שיש שם

זה 0.00000000 אין-ספור ממה

שיש לנו.

אבל זה לא אין.

זה לא אין.

צריך משהו שהוא אין.

והיום שם זה האין.

היום יש משהו חדש, קוראים לו קבלה.

פתאום קבלה זה נהיה להמונים.

יש את זה ברדיו,

יש עיתון קבלה של צפונבונים,

שמוציאים ומחלקים אותו קבלה.

יש קבלת טאי-צ'י,

יש מסאז'ים על פי קבלה.

יש היום, הכול עם קבלה, אבל לא נותנים קבלה בסוף.

הכול עם קבלה.

למה? כי זה אין, אין.

אז לא מעניין אותם אם התוכן אמיתי, לא אמיתי, מי שמוכר אותו אמיתי, לא אמיתי, מה המטרות שלו, לא מעניין. העיקר קצת להגיד

שאני נמצא בזה, יש לי משהו מזה.

אבל חבל שאנשים לא מגיעים לאמת,

לוקחים רק משהו ממנה,

וחושבים שעל ידי זה הם מכפרים על כל שאר הדברים.

לא ולא.

חצי אמת,

שלושת רבעי אמת,

99% אמת זה שקר.

פעם אמרה לי אחת, תגיד לי, למה אתם החרדים קיצוניים?

אמרתי לה, אנחנו לא קיצוניים.

אנחנו פשוט אומרים את האמת.

היא אומרת, מה, אבל אי אפשר להגיד ככה וככה, מה, חייבים להגיד?

אני אשאל אותך, למה את שואלת אותי?

אמרינה לי,

שש ועוד שש, כמה זה?

אמרה לי, 12. אמרתי לה, ואם אני אגיד 11?

אז היא אמרה לי, לא, זו לא התשובה, זו לא אמת.

ואם אני אגיד שזה 11.999?

אז היא אמרה לי, לא. אמרתי, סליחה לי, את קיצונית.

מה, על פית אחת גורעת מן האמת עד כדי כך?

אמרה לי, כן, מתמטיקה זה מדויק.

אמרתי לה, גם אצלנו.

אנחנו לא קיצוניים, אנחנו אומרים את האמת, כן.

אצלכם הכול בשחור ולבן.

נכון, ורוד זה לנשים.

שחור ולבן, נכון.

אצלנו זה שחור ולבן, נכון.

שחור ולבן.

מה לעשות? מה ששחור שחור, מה שלבן לבן.

מה שאמת זה אמת, אין מה לעשות.

אבל מי שממציא לו תורות, או מי שממציא לו דרכי חיים שונות, בוודאי שהוא יכול להכניס גוונים שונים.

כי לא האמת מנחה אותו, אלא הנוחות.

הדרך שהוא רוצה ללכת בה,

מה זה מעניין אותו בכלל?

אדם שקונה ג'יפ

לא מתכוון לנסוע בכבישים.

הוא רוצה שמדי פעם הוא יצא ככה מהכביש ויעלה על ג'בלאות.

מי שרוצה אבל ללכת בדרך המלך כל הזמן,

אז הוא הולך רק בדרך המלך,

והוא לא סוטה לא ימינה ולא שמאלה.

הוא לא הולך לעשות חוויות.

החוויה הכי גדולה זה לזכות ללכת באמת מההתחלה עד הסוף.

וכשמגיעים לסוף,

יש המשך וזה לא סוף.

אבל אם זה לא כך,

מה התכלית בכלל?

אז היה אחד שקראו לו יתרו,

שעבד כל עבודה זרה,

וכתוב, וישמע יתרו.

מה זה וישמע יתרו?

שמע יציאת מצרים במלחמת עמלק,

ובא.

לאן בא?

למדבר.

עזב את הכול,

עזב את המשפחה,

עזב את הכבוד, עזב את המשכורת והמשרה,

והלך לעם זר,

עם של עבדים שיצא ממצרים,

ונדבק בהם

ללא כלום.

למה? כי הוא הבין שזו האמת.

והוא זכה להיות חותן משה.

והוא זכה שיש פרשה על שמו,

ואת פרשת שופטים.

ואתה תחזה מכל העם אנשי חי לראה אלוקים וכולי, שאמר למשה, כי יהיה משה מפיו.

ויעש ככל אשר אמר.

מי זה היה?

גוי,

כופר,

טועה,

מטעה,

חוטא ומחטיא.

שתפס בשמיעת האוזן

את מה שעשה האלוקים

לעם ישראל בהוציאותם מארץ מצרים,

ומה שענש את העמלקים,

אמר זו האמת ובא,

והפך להיות דמות

ודוגמה ומודל בעם ישראל.

זאת אומרת,

גם אם אדם נמצא בקצה, הקצה הרחוק מהאמת,

בצד ההפוך לגמרי,

הקב' ברוך הוא לוקח אותו בשמחה ומרים אותו ומעלה אותו, עד שניה חותן משה

בפרשה על שמו.

ולא עוד אלא שכתוב במדרש שהפרשה שהוא אמר למשה הייתה ראויה להיאמר על ידי משה,

אלא שעמד יתרו.

הקב' ברוך הוא העלים את הפרשה הזאת ממשה כדי לזכות את יתרו

לשם ולתפארת בעם ישראל.

נו, מי יכול להגיד עכשיו שהוא לא יכול לזכות,

אבל בשביל לזכות,

כמו יתרו,

צריך אוזן שומעת, אוזן

שמפה זה מגיע ישר ללב, לא לשכל,

אלא ללב.

שאדם הופך להיות מתפעל מהדברים,

עושה את הפעולות בעקבות השמיעה.

אם אדם זוכה שהאוזן שלו מחוברת ללב,

הוא יכול להיות אחד מגדולי האומה הישראלית או אחת מגדולות האומה הישראלית.

אבל אם הוא שומע רק

כמו שהוא שומע את שאר הדברים,

והוא לא מפנים ולא מקבל על עצמו שינוי,

שום דבר בו לא ישתנה.

הוא יהיה כאחד העם

שלא ייזכר ולא ייספר.

למי שיש שאלות, בבקשה.

שאלה יש לך?

בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני חוזרת בתשובה בזכותך.

זכיתי לשמוע קלטות ודיסקים שלך.

כשהתחתנתי כמעט ולא עשיתי שום דבר חוץ מאולי קצת שבת ולאכול כשרות.

עם הזמן לקחתי על עצמי לכסות את הראש וטהרה ושבת.

היה מאוד קשה, כי הסביבה לא קיבלה את זה טוב.

פה, פה, פה, פה? מה? פה, במבשרת?

לא, ב... בכלל, במשפחה. איפה, איפה את גלה? בירושלים.

כן.

והיה לי גם מאוד קשה עם בעלי, שגם לא קיבל את זה כל כך טוב.

רק שעם הרבה תפילות ודמעות ומאמצים,

הקדוש ברוך הוא קצת שמע לתפילות, זאת אומרת, הוא שמע לתפילות שלי,

ובעלי זכה לשמוע איתי הרצאות, והוא היום גם מניח תפילין.

הוא נמצא כאן הערב,

חיכיתי לרגע הזה כבר שנה,

ויש לו גם שאלות לשאול את כבוד הרב. איזה כיף.

עכשיו,

אני רק מקווה שאולי הוא גם יזכה לחזור,

ואם תוכל גם להנחות אותנו, אותו,

וזהו. אין בעיה, אם הוא מוכן לשאול.

מי זה?

את ראית אותו?

הוא פה? כן.

ערב טוב. ערב טוב.

קודם כול, רציתי להגיד שהיא קצת מגזימה.

אני בא ממשפחה דתית,

ורוב החיים שלי הנחתי תפילין, ושמרתי שבת, וכשרות, הכול.

היא פשוט,

היא חזרה בתשובה, והיא מנסה בכוח להוסיף כל הזמן דברים, וזה קצת קשה לי.

זה הכול, זה מה שרציתי להגיד.

וזהו, לגבי השאלות,

רציתי לדעת אם הרב יוכל, תמיד אני שומע הרבה דרשות שלך ושל כל מיני רבנים,

ותמיד כשאין תשובה, אומרים שזה יצר הרע.

אז רציתי, אם תוכל, בבקשה,

להוכיח לי שיצר הרע קיים, יצר הרע ויצר הטוב.

הבנתי.

אתה יודע, אתה משכיל לי,

אני אשאל אותך שאלה, ואז תדע למי זה מזכיר.

יש לך פה, מעליך, משהו אפור.

מה זה?

מה זה?

זה?

סוודר.

לא, חוץ מסוודר, אל תגיד לי סוודר.

מה זה?

כל מי שאני שואל אומר לי סוודר.

תגיד לי משהו אחר. זה בגד.

בגד?

זה תחליף לסוודר?

זה אומר שזה סוודר, או שזה אומר שזה לא סוודר?

סוודר.

אריג.

חזרת לסוודר. אריג.

האם אריג זה בא להגיד מילה אחרת לסוודר?

לא, אותו דבר. אותו דבר, הבנתי. אתה אומר לי,

כולם אומרים שזה יצר הרע,

אל תגיד לי יצר הרע, כי אם תגיד לי יצר רע, כבר אמרו לי, ואני לא מקבל שזה יצר הרע.

הבנת מה עשית לי? כמו שעשיתי לך עם הסוודר.

אם תרצה שמות נוספים, אני אקרא לו גם שטן

וגם מלאך המוות.

אבל זה אותם שמות של אותו דבר.

אתה לא יכול להגיד לי,

אל תגיד לי את התשובה הידועה, כי אני לא מקבל את התשובה.

אתה מבין מה עשית? אז בסדר, אז תסביר לי מה זה. אני אסביר. או, עכשיו התחלת. יש שני כוחות,

שכח מיצר הרע, תשכח מיצר הטוב. יש שני כוחות שמושכים באדם.

יש כוח של הגוף, יש כוח של הנשמה.

שניהם זה שני דברים הפכים לגמרי.

רוחניות, זה משולל כל גשמיות,

וגשמיות משוללת רוחניות, נכון? זה שני קצוות בכלל, לא אותו סוג, לא חומר, לא כלום.

עד פה בסדר?

אתה מבין שיש חילוק בין... לא.

לא, לא מבין.

אז אתה אומר, אני לא יודע.

הבנתי.

תסביר לי למה. אוויר, אוויר. אתה יודע שיש אוויר?

איפה זה אוויר? תראה לי. אוויר? תראה לי. לא רואה אוויר. זה שקוף.

שקוף, לא רואים? לא. אה, אבל יש.

יש. לא חייבים לראות.

לא חייבים לראות.

אתה זוכר את זה, כן? שלא חייבים לראות.

לא, לא חייבים. מרגישים, אבל. מרגישים. מה מרגישים? אוויר.

אוויר. מרגישים? כן. מרגישים. אתה נשען ליד עמוד, כן?

עמוד. כן. זה חומר? חומר, כן. מרגישים גם. מרגישים? מרגישים. אפשר לגעת בו. לא. באוויר אתה יכול לגעת? באוויר.

לגעת.

אתה תרגיש את האוויר ביד? ככה תיגע בו? ברוח, כן. אם יש רוח, אני מרגיש. אם הוא ייגע בך. אם הוא ייגע בך. יופי. יש שני כוחות באדם. יש כוח החומר, כוח של החומר,

ויש כוח של הרוח.

כשאתה רעב, זה החומר דורש אוכל. כשאתה ישן,

החומר דורש מנוחה.

זה אתה מרגיש, מבין? כשיש לך דחף פנימי, לדוגמה.

אם מישהו יעליב אותך, אתה תהיה אדום, אתה תכעס,

ואתה עלול לקלל אפילו.

מה הוא אמר?

מילים.

מילים. הוא נגע בך?

לא. הוא דיבר איתך מאמריקה אפילו.

אתה לא רואה אפילו מי אמר לך.

אתה נהיה אדום.

מה פועל אצלך פתאום, נהיית אדום?

מה קרה? אכלת משהו? התחממת בשמש? מה, מה קרה?

לא יודע.

הטבע, אני יודע. איזה טבע?

איזה טבע? עכשיו אתה מתנפל לי על הטבע? איזה טבע?

הטבע של מה?

של מה? הטבע של מה?

ככה הגוף. אם פוצעים אותי, יורד לי דם. הבנתי.

ככה, נהיה אדום. יש אנשים שלא נהיים אדומים. נכון. אתה יודע שיש אנשים אדישים,

ויש אנשים עצבנים.

כן. יש אחד אדיש, מקללים אותו, אומר, כל הכבוד לך.

מה טמא?

ויש אחד?

אש ולהבה.

מה ההבדל ביניהם?

אתה לא יודע.

טבע.

לא, זה לא טבע.

כי אם היה טבע, היה אצל שניהם אותו דבר.

אבל אם זה שונה,

סימן שזה לא טבע.

כי אם טבע האש תמיד לשרוף,

בטבע המים לכבות,

לא יכול להיות שפעם זה יהיה ככה ופעם זה יהיה ככה, נכון? טבע זה טבע, נכון?

אז איך יכול להיות שבשני אנשים יש טבע שונה?

זה לא טבע, אלא יש בכל אחד כוח שונה.

אתן לך דוגמה.

יש אוטו שיש לו 3.6 כוח סוס.

יש אוטו 2.4. שניהם נראים אפילו אותו דבר.

יש אאודי 6, 3.2. יש אאודי 6, 4.2. נכון?

זה אותו דבר?

אותו דבר.

אבל זה לא אותו כוח, נכון?

גם באנשים יש כוח כזה וכוח אחר.

עד פה בסדר?

כן, כן. אדם שהוא מורכב מנשמה, אתה יודע שיש נשמה?

כן.

אתה ראית נשמה?

לא.

אבל אתה יודע שיש נשמה.

שמעתי את ההסבר שלך.

והוא מקובל עליך או לא?

כן, בטח.

אם כן, הנשמה הזאת היא רוחנית.

היא רוחנית. היא לא נצפית, היא לא נראית.

אי אפשר לתפוס אותה. היא כמו אוויר.

אבל יש נשמה שיש בה סערות רוח, מה שנקרא, אדם נסער.

לא הגוף עשה את זה, לא האוכל שהוא אכל, אלא ממה שהוא שמע, ראה, חשב, חזה, לא משנה מה, פתאום הוא נהיה נסער. הרוח בקרבו,

יש לו סערת רוחות, מה שאנחנו אומרים, כן?

זה החלק הרוחני.

ויש חלק גשמי,

שהוא בדרך כלל כמעט זהה אצל כל בני האדם, למעט ליקויים כאלה ואחרים שיש באנשים.

הכוח שדוחף את האדם הוא לא אחד, שני כוחות.

יש לו כוח אחד להיטיב,

יש לו כוח אחד להרע.

אתן לך דוגמה.

אתה בא, רואה אדם יתום,

מסכן, שבוכה.

יש לך כוח הטבה.

אתה רואה את זה,

אתה משתתף בצערו, אתה שולף את הארנק ואתה מוציא לו שטרות ונותן לו.

זה מראה שיש לך איזה כוח הטבה.

למי אתה מתאים?

ליתום.

למה? כי הוא יתום, עני,

מסכן.

פתאום הוא יורק עליך.

אני פתאום אראה את כוח הרע שבך,

איך אתה מצליף לו סטירה אינסטינקטיבית.

אז אני שואל רק רגע, מי עומד פה לפניי, אדם טוב או אדם רע?

איך יכול להיות שזה שנתן לו עכשיו 500 שקל,

נתן לו סטירה אחרי זה?

אז רואים שיש שני כוחות באדם, נכון? אחד שיכול להיטיב, ואחד לרע, אפילו לאותו אחד ואפילו בלי הפרש של זמן.

זה אתה מרגיש לפעמים שיש לך יצר לפה ויצר לפה?

כן, בטח. זהו, זה יצר הרע ויצר הטוב.

שני כוחות פועלים באדם.

לא צריך לראות אותם, מרגישים אותם.

פעמים יש לנו הרגשה טובה להיטיב, להעניק,

פעמים יש לנו הפוך,

להרע ולהזיק.

פעמים נדיבות, פעמים קמצנות.

פעמים אהבה,

פעמים שנאה, ואפילו לאותו אדם.

זאת אומרת, פועלים בנו כוחות מנוגדים.

זה אתה מרגיש, זה כל אחד מאיתנו מרגיש.

לא רואים, לא תופסים את זה.

אבל כמו שאמרת, מרגישים את האוויר.

כשהאוויר זורם אלינו, אנחנו מרגישים אותו.

כשהסערת רוחות שלנו מתגברת או להטבה או להרעה, אנחנו מרגישים את זה.

הבינות?

הבנתי, כן. אבל לגבי התורה, זו השאלה.

מה יש לתורה?

לא יודע.

אומרים שנגיד צריך לעשות מצוות כאלה וכאלה. לא אומרים. אבל יצר הרע אומר, מחר תעשה את זה.

לא אומרים, כתוב.

לכן כתוב בתורה, היום אם בקולו תשמעו.

אל תדחה למחר, היום אם בקולו תשמעו.

כמו שאוכל אתה לא דוחה למחר,

וכמו שכסף אתה לא דוחה למחר,

וכמו שאהוב אתה לא דוחה למחר,

כל דבר אתה משתדל לקבל היום, למעט דברים רעים.

אותו דבר התורה אומרת, אני נותנת לך דברים טובים.

למה אתה דוחה למחר?

מי דוחה אותך למחר?

היצר הרע, שיש לו את כוח העצלות,

עצלות,

ויש לו את הזריזות גם, אותו יוצר הרע.

יש לו עצלות, שים לב, לתורה ומצוות,

ויש לו זריזות לכסף והנאות.

כל מה ששייך לחומר הוא זריז,

כל מה ששייך לרוח הוא איטי, עצלן, דוחה.

כשאתה רואה שהדברים הם גשמיים,

אין לך בעיה, אתה עולה הרים בלי בעיה.

יש משהו רוחני, ולו הקטן ביותר, תגיד ברכה רק, ברכה, תגיד ברכה.

לא, לא, לא עכשיו.

בסדר, שמעתי, לא עכשיו.

בסדר, אני יודע, אני יודע, כן, כן.

אה, אני שומר שבת כבר הרבה זמן לפנייך, אל תפחדי, את לא צריכה להסביר לי. אני מבית דתי, מה קרה?

מה, אני לא אוכל כשר כל הזמן?

כן, אבל תברך, ממי, תברך,

תברך.

מגיע לקדוש ברוך הוא,

ברוך אתה ה' שהכל נהיה בדברו.

וכי במי, בדברו של מי זה נהיה?

מי ברמאים בעולם?

מי בר הזרעים ועצים? מי הביא פירות? מי הביא חיטה?

הוא. אתה לא יכול לברך?

אם אני נותן לך כוס קולה ומזמין אותך, אמרת, תגיד לי תודה. למה לי תגיד תודה ולו לא תגיד תודה?

נכון?

כן, זה דברים פשוטים.

אז למה לדחות למחר?

לא, זה בסדר.

אם אני אתן לך קולה, אני אגיד לך, מה עם תודה? אתה אומר, מחר.

מחר?

לא, אבל רציתי... תאר לך, אחד עולה לאוטובוס משלם, אומרים לו, רד עכשיו, מחר אני אקח אותך.

איזה מין דבר זה?

מה זה מחר? עכשיו, הרגע.

כן. בסדר.

לא, רגע, רציתי, אולי יש לך דוגמה ממשית, כמו שהסברת, עם הנשמה. לגבי מה? למה היום? עם הנשמה אני הבנתי שאם בן אדם מת, נותנים לו מכה, למשל, הוא לא מרגיש.

נכון.

זהו, באמת הוכחה שמשהו,

יש נשמה, מה שהיא מרגישה, והכול. נכון, אבל זה אתה יודע. ולגבי בורא עולם, זה גם מוגבל וכל מה שזה. נכון, ברוך השם, אתה בכל זאת מבין.

אבל היצר הרע, איפה הוא... מה זה? איך אני מרגיש שהוא באמת... מה זה? אתה לא שומע אותו מדבר עכשיו.

הדברים כל כך פשוטים. למה? ההפך, אני רוצה לדעת. זה יצר הכול. אני אמרתי שלא, זה הוא אומר, הוא שחקן, אני מכיר אותו.

הוא בא בשאלות כאילו, וזה, ופה ושם, אתה מבין?

ובינתיים הוא מעכב את הבן אדם, כי הוא רוצה הוכחה מוחשית.

אבל הסכמנו שאי אפשר להראות אותו בחוש, כמו שאי אפשר להראות אוויר.

אבל אנחנו מרגישים למה הוא מושך אותנו למקום אחר.

אם היו אומרים לך, תשמע,

מחלקים פה כסף, ותראה כמה אנשים רצים לשמה,

אומרים, 100 דולר, הוא נותן 100 דולר, 100 דולר.

אתה יודע כמה? אני אשאר פה לבד.

כמה אנשים אתה מכיר שיעמדו פה ויגידו, רגע, רגע, אני רוצה הוכחה מוחשית שהוא נותן 100 דולר.

אני רוצה קודם שיבוא,

יראה לי את ה-100 דולר בעיניים,

ואז אני אלך אליו.

איפה יש דבר כזה?

אין דבר כזה. למה?

כי יצר הרע בדברים של מצות, אומר, תראה לי, תוכיח לי, הכול.

בחומר?

אנחנו רוצים על ספק ספקא.

אנחנו לא רוצים, אם בטוח, גם על לא בטוח רוצים.

למה במצוות שזה ברור שניתנה תורה בהר סיני ושהעם היהודי קיים וכולי,

למה זה לא?

כי זה היצר הרע.

הוא גורם לי את הצ'אנס להרוויח אפילו על צד שזה רק נכון, על צד שזה נכון.

הוא לא נותן לי אפילו צ'אנס להתקרב לזה.

אתה מבין?

הייתי צריך לפחות לרוץ לזה על הצד שיש צ'אנס שזה נכון,

כמו שאני רץ לעומר.

למה פה זה שונה?

כי יש כוח שמנגד, ומי אמר את זה?

השם יתברך. איפה?

מפרשת בראשית.

אצל מי? אדם הראשון.

כי יצר לב האדם רע מנעוריו.

עכשיו שמעת עליו?

הוא כתוב ישר בתורה, בפתיחה.

כי יצר לב האדם רע מנעוריו.

אז אין אפשרות להוציא אותו.

אפשר, בטח שאפשר.

עם התורה אפשר להוציא אותו. בטח שאפשר להתנגד לו.

אתה לא יכול למחוק אותו.

אתה יכול לכפות אותו.

רק ככה אני אדע שהוא באמת היה קיים, אתה מבין? כמו שהסברת על הנשמה.

אני רוצה לדעת. בוא אני אתן לך דוגמה.

בוא אני אתן לך דוגמה. אני רוצה לדעת שאני הוצאתי אותו, ולא סתם עשיתי לעצמי משהו במוח.

בוא אני אתן לך דוגמה. להוציא אותו, לא תוציא אותו בחיים.

להבריח אותו ממך, לכפות אותו, אתה יכול.

למחוק אותו, אתה לא יכול.

למה? הוא חוזר ונעור, הוא כל פעם קם.

זה לא כמו באגרוף.

יש כמה סיבובים, או בנוק-אאוט

או בנקודות, אבל יש 15 סיבובים מדי.

ואחרי זה או שאתה מקבל גביע או שאתה מקבל קיטבק.

אצלו אין דבר כזה. אתה מכניע אותו, הוא קם. אתה מכניע אותו, הוא קם.

כל הזמן יש מלחמת היצר באדם.

והוא כל פעם מתפתח.

היית משקל זבוב, נהיית תרנגול,

משקל בינוני, כבד, הוא גודל איתך.

אין דבר כזה בלי יצר רע, תשכח מזה.

אבל יצר הרע הזה נותן לך בעצם את הבסיס שעליו אתה נבנה.

כי כמו שיש טירונות

ויש מסלול של מכשולים,

בכל מכשול שאתה עובר אתה הופך להיות חייל יותר מצטיין,

אתה יותר עומד במשימות,

אתה יותר מוכשר למלחמות.

ככה היצר הרע בונה אותך. כל ניסיון שהוא עומד מולך ועברת,

קנית מדרגה.

עוד פעם ניצחת,

קשה לך לקום בבוקר והחלטת להתגבר עליו.

והצלחת, ניצחת את יצר הרע בהשכמת הבוקר.

עד היום לא נתן לך להתפלל לבית-כנסת. אמרתי, תתפלל יחיד.

אמרת לו, למה? למה כולם יזכו בקדיש, בקדושה, בכל הברכות,

להגיד אמן והכל ביחד,

תפילה של ציבור מתקבלת.

למה אני אתפלל לבד?

שיהיה לי פחות שכר.

לא שומע לך, אני הולך לבית-כנסת.

ניצחת אותו בזה, קנית עוד דרגה,

וכן הלאה. ככה אתה הולך, וכמו שאשתך עשתה,

עלת צעד, צעד, צעד, צעד,

עד שהיא כבר בכוח,

כמו שאתה אומר,

אומרת לך, יאללה, תזוז, אתה נשאר מאחורה.

זה נקרא לנצח את היצר הרע, וזו השמחה הכי גדולה

שהאדם מצליח, כי אז הוא הופך להיות אדם.

אז הוא הופך להיות אדם.

אם לא, הוא שפוט

של היצר שלו, כמו בעל חי שעובד ופועל על פי אינסטינקטים.

לא שהוא בונה מהלך,

איך אני מתקדם.

פשוט הוא חי איך שהיצר מזיז אותו.

אתה רוצה לדוגמה הוכחה שיצר הרע מפריע לקום בבוקר לתפילה?

שואלים אדם,

תגיד לי, למה אתה, אתה יודע מתי אני בא בערב,

איך אני יכול? אני עובד 12 שעות, ועוד שעה נוספות, ועוד עוזר לאשתי,

ועוד פה ועוד שעה, איך? אני מתמוטט, אני מתמוטט.

לא יכול לקום.

לעבודה הוא קם ברגע האחרון ורץ, נכון?

אם יודע או לא, שממחר,

כל פעם שהוא קם מוקדם ב-6 בבוקר, אלף דולר.

מה אתה אומר, הוא יקום או לא יקום?

יקום, יקום. בטח יקום. לא יישן אפילו, מה זה יקום?

מה זה יקום?

אלף דולר?

חודשית ביום? מה זה לא?

זאת אומרת,

כשאתה יודע שאתה מקבל שכר,

אז אתה קם.

אם היית יודע מה שיצר הרע מסתיר ממך,

שעל מצוות השכמה אתה מקבל הרבה יותר

מאלף דולר, אתה פשוט ניצחת מלאך.

ניצחת את היצר הרע שלך שהוא מלאך, הוא רוחני.

ניצחת אותו וקמת. זה שכר יותר גדול. נהיית מישהו, נהיית אדם, נהיית האחד שמסוגל ללחום.

כשאנחנו רואים אחד קטן נותן סתירה לאחד גדול, אה? כולם מוחאים לו כפיים.

למה? לא על הסתירה, על היכולת שכזה קטן יכול להצליף באחד גדול, נכון?

אנחנו קטנים, זעתותים, ליד יצר הרע שהוא מלאך.

אבל פה אנחנו יכולים לנצח אותו.

אם נקבל מה שהתורה אומרת, בלי שאלות, בלי קושיות, בלי כלום, ככה אומר השם שצריך לעשות ונעשה,

אנחנו מנצחים פשוט מלאך, זה הכול.

זה שווה כל הון שבעולם.

אם אני לא הייתי חוזר בתשובה,

אז הייתי ביל'הימניק

בדיזנגוף עם חולצת טי-שירט כשהבטן בחוץ.

מתקרר בחורף, רועד ומשחק אותה.

אתה מבין?

אנשים היו משוויצים שיש להם בטן.

לא ידענו עד היום שיש להם.

הם צריכים להראות לנו את הפופיק

שנדע שיש להם בטן.

הבנת? זה יצר הרע יודע.

או זה פטנטים שהוא יודע. הוא יכול להעמיד לאנשים את הסערות ככה,

עם צבעים.

והם ממש מתלהבים, במראה לא זזים.

במעלית הם עולים ויורדים, כי לא הספיקו להתלהב.

אתה מבין?

זה לא יצר הרע, זה יצר הטוב.

סוכר זה.

הבנת?

כן. התחלת להכיר אותו?

הכרתי, כן.

טוב, תודה רבה. רק רגע, בוא נעשה צעד קדימה, ננצח אותו, ניתן לו בראש, כמו שאומרים.

אבל יש לי עוד שאלה קודם. אז אני מוכן, בבקשה. עוד שאלה. עוד שאלה אחרונה.

רק רציתי לדעת,

אתה מנסה להחזיר הרבה אנשים בתשובה בזכות זה שאתה מכיר להם את הקדוש ברוך הוא ואת כל המצוות ואת כל מה שצריך לעשות.

עכשיו איך אתה מסביר שביציאת מצרים, למשל,

אחרי שהם ראו את כל הניסים,

הקדוש ברוך הוא אפילו התגלה אליהם,

והם ראו את המן ירד,

ובכלל, האדם הראשון שהוא יציר הבריאה של הקדוש ברוך הוא,

וגם קריעת ים סוף, כמו שהוא מוסיף,

איך הם חטאו אחרי כל מה שהם ראו?

אתה זוכר שדיברנו על יצר הרע?

ככל שאתה גדל, אמרנו שהוא גדל איתך, נכון? היית זבוב, תרנגול, בינוני וכבד,

כשאתה הופך להיות נביא, כי כל עם ישראל הוא בדרגת נביאים,

כי הם חזו מחזות אלוקים.

הם הצביעו ואמרו, זה אלים ואנווהו,

זה, מצביעים באצבע.

הם הגיעו למדרגה כזאת, היצר שלהם גם כן עלה.

וכשהוא עולה, עכשיו זה פייט בין משקל כבד למשקל כבד,

ויצר הרע איתה אותם.

מה הוא עשה?

משה בושש לרדת, לא ירד בזמן, איחר קצת בשש שעות,

ואז הם אמרו,

משה רבנו, עם כל הכבוד, הוא בן תמותה,

הוא יילוד אישה.

אנחנו, כשנפתחו ארבות השמיים, מה שנקרא, וראינו את המרכבה למעלה, ראינו שיש גם דמות שור.

יש דמות אדם,

דמות אריה ודמות נשר.

כל אלה מלכים.

הנשר מלך העופות,

השור מלך הבהמות,

האריה מלך החיות,

והאדם מלך על כולם.

כולם

הם נמצאים למעלה,

וכיסא כבודו יתברך.

אז הם אמרו, למה אנחנו צריכים בן תמותה?

הוא אמר שהוא יבוא

והוא איחר.

בואו נעשה לנו עגל,

דמות שור.

זה יציקה של זהב,

וכמו שהקדוש ברוך הוא יכול להשפיע משכינתו על בשר ודם,

הוא יכול להשפיע על דבר שאינו בן תמותה.

והטעה אותם יצר הרע והראה להם את מיטתו של משה פורחת

באוויר ומלאכים מלווים אותו כאילו הוא מת.

הטעה אותם,

והם טעו,

וזו הייתה הנפילה שלהם.

הבנת מה כוחו של יצר הרע?

לעשות אדם אפילו נביא שקר.

זה הכוח של יצר הרע.

ראית אנשים שלוקחים סם?

מחיים בדמיון שהם עופפים?

ראית דבר כזה?

כן.

זהו, זה הכוח של יצר הרע.

ראית בן אדם לוקח משקה ואחר כך הולך באלכסון קצת?

והוא חושב שהוא הכי ישר בעולם?

ראית דבר כזה?

זה יצר הרע.

אז למה בימינו יש, נגיד, דתיים, חילונים, חרדים?

מה, יצר הרע אצלהם פחות ואצל מי? גם אצלהם יש יצר רע לחרדים. אז איך הם מתגברים? החרדים נשארים דתיים, לא... כן, אבל אם אתה תבדוק בציציות של כל אחד,

אז זה לא כמו שזה נראה בחוץ, הצבעים לא קובעים.

הצבעים לא קובעים.

יש גם יצר הרע עם חליפה וכובע וזקן.

לחילונים הוא בא עם עגילים.

ואלינו הוא בא עם שטריימן.

יצר הרע הוא מלא מלבושים, כמו פורים.

כשהשב״כ עושה איזה פעילות,

אז הוא בא ומודיע, אני השב״כ, שימו לב.

מה פתאום? הוא בא כמו ערבי, הוא בא כמו זה, כמו סורי, אחרת יגלו אותו.

הבנת?

כן, בסדר.

אז אני רוצה לתת לך ברכת הדרך ומתנה.

ציצית.

עכשיו תראה איך יצר הרע, תראה איך יצר הרע כבר.

תראה איך הוא עומד, תראה, תראה.

תראה.

אתה שם לב, נותנים לך מתנה בחינם.

אם הייתי נותן לך את הכסף של זה, 20 שקל, היית בא מהר.

אבל אני נותן לך את הציצית, אתה חושב.

אה, רק 200 שקל היית בא?

יותר, יותר. יותר קצת.

בכבוד, נו.

מזמין אותך לשים ציצית.

מוזיקה.

ברור.

ברור לך ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן. אז זה רק ברור, מזכיר מצוות.

איך בסדר?

כן.

יש לי פה תנא וברית חדשה.

אני שבע שנים בנצרות.

אני בא ממשפחה חרדית.

ועל שאלה אחת שבתלמוד תורה שלי,

ויז'ניץ,

בירושלים,

ענו לי עליה, לא שואלים שאלות על אלוהים,

על השאלה הזאת נפלתי.

ואני אתן את השאלה פה לפני הרב.

בפרק כד שמות פסוק עשר כתוב

ויראו את אלוהי ישראל

ותחת רגליו

כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לתואר,

ואל הצילי בני ישראל

לא שלח ידו ואחזו את האלוהים ויאכלו וישתו.

ואילו,

בפרק ל״ד,

סליחה, שנייה.

כן, בפרק ל״ג,

פסוק

19 ו-20, ויאמר,

אני אעביר כל טובי על פניך,

וקראתי בשם אדוני לפניך,

וכנותי את אשר אחון, וריחמתי את אשר ארחם.

ויאמר,

לא תוכל לראות את פניי,

כי לא יראני האדם וחי.

איך בני ישראל ראו אותו?

ומשה, הוא אומר, אתה לא יכול לראות אותי.

תחזור על הפסוק הראשון עכשיו.

ויראו את אלוהי ישראל ותחת רגליו,

כמעשה לבנת וספיר וכעצם השמיים לתואר.

ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלוהים ויאכלו וישתו.

שמעת פעם על מראות אלוקים?

כן, ספר יחזקאל, אני עברתי על זה, ואני גם כתבתי פירוש לנצרות על זה.

כל הכבוד, אשריך, אז אתה מחליף את ישו או ממשיך?

לא ממשיך ולא מחליף.

זה ישו ויז'ניצי.

עכשיו, רגע. גם לא.

עכשיו,

שים לב, מה שהם ראו מראות אלוקים ויראו את אלוקי ישראל,

פירושו של דבר שהם ראו מראות נבואה.

והשכינה שרתה ביניהם,

והם חטאו שהסתכלו במה שלא היה ראוי להם להסתכל.

משה רבנו ביקש לדעת את עצם השם יתברך,

ועל זה הוא אמר לו, הקדוש ברוך הוא, שזה בלתי אפשרי.

זאת אומרת, הוא רצה לדעת את ערכי השם ואת הנהגתו בעולם במאה אחוז.

זה אי אפשר, אמר לו הקדוש ברוך הוא, כשאדם חי.

לאחר המיטה אדם יכול לראות ולהבין ולהשכיל הכול כשהוא מופשט מן הגוף לחלוטין.

זה שני דברים שונים בכלל.

פה זה מראות אלוקים,

שם זה על עצמיותו של הקדוש ברוך הוא.

זה החילוק בין שני אלה. אבל אני מתפלא עליך. אם אתה קראת יחזקאל

ומעשה מרכבה ודברים כאלה, ואפילו הצלחת לכתוב פירוש,

את כל המפרשים שלנו לא עברת להבין את החילוק בין שני הפסוקים האלה?

את כל המפרשים עברתי, אבל לא ראיתי חילוק בין שני הפסוקים האלה. לא ראית חילוק? לא.

ואם אני אלמד איתך את זה ואנחנו נגיע למסקנה שיש חילוק,

אז אתה, רגע, אתה זונח את הדרך החדשה?

זונח את הדרך החדשה זו שאלה מאוד קשה, כי אני...

יש לך כבר מעמד שם?

לא, זה לא עניין של מעמד,

אני לא אחפש את המעמד שלי. אז בוא תענה לי רק אם אתה מחפש אמת, ובגלל שאת האמת לא קיבלת...

אני את האמת לא קיבלתי.

ובנצרות גילית אותה?

בנצרות לפחות קיבלתי דברים שאני יכול להחזיק אותם. מה פירוש? מה שנוח לך. לא. מה האמת שלה?

מה האמת של הנצרות? לאהוב כל אדם, באשר הוא, ולא משנה, ודאי,

ודאי, זה ציווי אלוהים. לא. לאהוב כל אדם, באשר הוא. איפה כתוב?

את הבן אדם לאהוב, לא את מעשר, לא חייבים לאהוב את מעשר. אם אתה מרים את הקול, סימן שהתשובה חלשה.

אין צורך להרים את הקול.

אני פה, שומע.

עכשיו, אני רוצה להבין דבר אחד. איפה כתוב לאהוב את כל האדם?

אל תפתח, אני אגיד לך בעל פה.

למה לפתוח? אני פותח את הברית החדשה. אה, הבנתי.

אמרת ציווי אלוקי. ציווי אלוקי. מי נתן? איפה יש ברית חדשה? מי כתב אותה?

את הברית החדשה כתבו השליחים?

זאת אומרת, לא הקדוש ברוך הוא.

בשם הקדוש ברוך הוא? בשם יהושע, בשם הקדוש ברוך הוא? גם אני עכשיו, הנה, כתבתי עיתון בשם השם.

כתוב פה בסיעתא דשמיא, זה בשם השם. כל מה שכתוב פה על בן לאדן ועל כולם, זה השם אמר לי לכתוב.

כתבתי.

מעמד הר סיני, ניתנה התורה במעמד הר סיני מהשם,

אבל לא על ידי שליחים שכתבו אחרי 200 שנה את מה שהם אומרים, שזה מה שאמר השם ל...

אז אולי גם הנביאים לא נכונים?

לפי מה שאתה אומר. מסביר. הרי נתנו עשרת הדיברות, מה, אז כל התורה אחרת? מסביר, מסביר.

קודם כל זה נכון, נתנו עשרת הדיברות, אתה צודק.

עשרת הדיברות מכילות את כל התרי״ג,

והרמב״ן מונה אותם מעשרת הדיברות ומראה שאלה רק עשרה שורשים

שהכול נמשך מהם.

אבל עזוב,

משה רבנו עלה למעלה, לית מאן דפליג.

משה רבנו ירד למטה, לית מאן דפליג.

השם נגלה לעיני כל ישראל, לית מאן דפליג.

הוא מינה אותו להיות הנביא שלו, לית מאן דפליג.

אין כמוה, הוא אמר, בכל ביתי נאמנו, לית מאן דפליג.

הקדוש ברוך הוא העיד עליו שהוא שליחו והוא נתן תורה וביאר אותה. וידבר השם אל משה לאמור וידבר השם אל משה, צב את בני ישראל ואמרת אליהם וכולי וכולי,

כל התורה כולה.

ואחרי זה היה מינוי של יהושע והוא המשיך. זאת אומרת עד יהושע ודאי כל מה שנמסר היה אמת לאמיתה. וכן הלאה אחרי כן.

עכשיו נכון שהיו גם נביאים כאלה ונביאים כאלה, נכון,

אבל זה אחרי.

התורה ניתנה,

כמו תשיעים, מאה אחוז.

עכשיו באה הברית החדשה, יעני,

למה היא קוראה לעצמה חדשה ולמה היא קוראה לעצמה ברית? שיקראו לזה איזה ספר אחר, היצ'קוק.

למה קראו לזה ברית חדשה?

הטענה היחידה שהייתה לנצרות כאילו להיאחז היא לוקחת את התורה,

את הברית הישנה של הקדוש ברוך הוא עם עם ישראל והיא אומרת, כיוון שהם חטאו לה' הוא עזב אותם. וכיוון שהוא עזב אותם,

אז אחר כך הוא החליט לדבר עם מי שהוא רוצה וקוראים לו במקרה זה ראשי תיבות, יימח שמו וזכרו ואז נתן לו את מה שנתן לו.

ואז באו השליחים אחרי 200 שנה, לא שמעו, לא ראו, לא ביקרו, לא ידעו,

וכתבו,

וכתבו גם בנוסחים שונים.

הברית החדשה, הלו, הלו,

היא בנוסחים שונים. רגע, חכה.

עכשיו, אם הקדוש ברוך הוא,

אם הקדוש ברוך הוא רצה להחליף

את עם ישראל באומה אחרת,

היה צריך לעשות עוד פעם מעמד כזה.

חס וחלילה, לא להחליף באומה אחרת.

הם אומרים שכן? לא, הם לא אומרים את זה.

הם לא אומרים את זה. כל הנצרות אומרות. אני לא מדבר על הנוצרים, אני לא מדבר על הקתולים. אבל לא לצעוק. אני לא מדבר על הקתולים. שמעתי, לא לצעוק. אני מדבר על המשיחים, אבל לא לצעוק. טוב, אני לא לצעוק, שמעתי.

אה, זה פטנט חדש עכשיו. אה, הבנתי.

יש כאלה,

כמה משיחים יש לכם?

כולם משיחים אצלכם? יהודים משיחיים? כולם? לא כולם יהודים

אבל הם כולם משיח

כולם משיחים כולם משיחים, אז מי יגאל אתכם?

כולם משיחים, כולם מאמינים במשיח ישוע אה, הבנתי, זה שמת

לא מת, הוא חי, אה, הוא חי, איפה הוא? אני רוצה לפגש

הוא למעלה יושב לימינות למעלה אה, למעלה, למעלה, יש הרבה למעלה

אתמול גם הלכו כמה למעלה.

רגע, רגע, שנייה, שנייה, שנייה, שנייה, שנייה.

עכשיו אתה צריך להבין דבר אחד שם.

אתה צריך להבין.

כל אחד יכול להמציא מה שהוא רוצה.

אני יכול להמציא את דת הטנדו.

תאמין לי, אני אעשה אותה יותר יפה. לא love and peace,

אני אעשה את זה גם עם כסף.

אני אחלק כסף.

בשביל מה צריך את הכסף?

אתה לא צריך.

אבל יש כאלה צריכים. אם אני אעשה פה הצבעה, אתה תראה שכולם כמעט ירימו את האצבעות. אם מחלקים כסף,

עבר על הזמן.

אז תהיה דת שתקנה את כולם בכסף.

מה עושה המיסיון?

קונה אנשים בכסף. זה לא נכון, זה שקר. לא, הם לא בסדר, בטח. זה שקר.

אה, זה שקר. זה שקר.

אה, הם לא משלמים כסף? לא, הם לא משלמים כסף. אני יכול להוכיח את זה שהם לא משלמים כסף. איך אתה יכול להוכיח?

אני הלכתי לשם לא בגלל הכסף.

שמעתי, ואני שואל, הם לא משלמים כסף למשפחות נזקקות ובאים אליהם הביתה ושולחים להם כרטיסים לצרפת בחינם?

זה הקתולים.

אה, הבנתי, זה הקתולים. זה המיסיונרים שלא חושבים על העובדות האלה.

אלה פויה, פויה, לא יפה.

הבנתי.

עכשיו,

אני רואה אותך ואני רוצה לעזור לך.

אני מוכן לשבת איתך על פסוקים, אבל אנחנו נסגור הסכם.

שאם

אני מוכיח לך

שדת ישראל אמת,

והפירושים שאני מביא לך הם הפירושים הנכונים והמסתברים גם,

ואני אערער את היסודות שעליהם אתה היום עומד,

אתה חוזר לוויז'ניץ.

לא, אני לא חוזר לוויז'ניץ. אז זה דווקא, אתה רואה? זה לא בגלל איך קוראים לו, לא בגלל האמת.

לא, לוויז'ניץ אני לא חוזר, זה ודאי. למה? אתה ויז'ניץ זה. לא, אני לא.

אתה כן.

לא, אני לא. אני למדתי בוויז'ניץ.

מה אתה?

אבא שלי הוא מחנופקה.

מחנופקה. תחזור למחנופקה.

אני אחשב על זה. לא, זה השורש שלו. על מחנופקה אני אחשב. זה קהילה, קהילה בפולניה.

זה שם של ערים, אזורים. ויז'ניץ זה אזור, זה כל אלה.

מתי אנחנו מסכמים, כשאנחנו יושבים?

מתי שהרב רוצה.

בחזרת השם, איפה, מי? קובי.

הוא ייקח את הפרטים, אנחנו נתאם פגישה ונשאר.

בסדר?

בשמחה.

מה השם שלך? אברהם.

אברהם. אברהם דוד. קלטת מס' 539, סוף חלק א',

המשך בקלטת מס' 540,

על השאלה הזאת נפלתי חלק ב'.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779,

0.03-06-0777777. או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.שופר.net