קלטת 537 - משה תנוח - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

קלטת מספר 537, משה, תנוח, חלק ב'.

למי שיש שאלות, בבקשה.

או, הנה,

תנו לו מיקרופון, מיקרו.

כן, אבל צריכים לשמוע אותך ברור וטוב. תנו לו בבקשה מיקרופון.

ערב טוב.

שמי משה,

ואני רוצה לשאול אותך שאלה 2, בלי לפגוע פה בקהל.

רגע, לפני כן, מהיכן אתה? אני תושב קריית שמונה, 32 שנה, זה בני הגדול.

עובדתי על ידי צדיק שגדל עם הבן שלי.

שאלתי היא כזו,

אתה מדבר על השם, השם, השם, השם. מי זה השם הזה?

האם אין לו שם?

יש לו שם, יש לו כמה שמות.

שם אחד שמופיע במקרא מספר פעמים.

אלוקים,

י' ו-ה' וו' ו-ה',

ש' וד' וי'

עת צווקות.

לא, השם הנפוץ שלו, כשהוא פנה למשה ואמר לו... לא, זה תלוי בהנהגה או במידה שהקדוש ברוך הוא פונה אלינו,

זה משתנה לפי המידות שמתייחסות אלינו. יפה, בסדר.

יש לו מספר שם. למה בתפילות

לא פונים לשם המפורש שלו?

למה לא הוגים את שם השם? לא הוגים, ודאי בתפילה, בבקשה,

בתקופתו של דוד המלך.

כן.

ותקופת לפניו של... כן, כן, בסדר, לפני. נו, קיצור. ברות, מגילת רות, לא שכחתי כרגע. לא חשוב.

בועז, שהלך בשדה, איך הוא בירך את העובדים?

ברוכים אתם בשם?

השם.

לא בשם השם שלו. לא, הוא לא אמר ככה.

תקרא את הבטחת הספר.

קראתי.

מגילת רות?

בשם השם כתוב.

בשם השם? בטח. כן, לא הוגים. שמעו מפורש. אבל לא הוגים. הוא לא אמר, בעזרת השם.

לא, לא, לא, לא.

למה?

נא.

זה שזה כתוב ככה, זה שזה כתוב.

כן.

זה שמי לעולם, וזה זכרי לדור דור.

אומר הקדוש ברוך הוא, זה שמי לעולם.

כן. לעולם, לשון אהלם.

זה אתה קורא את רשי כרגע. עזוב אותי ברשי,

אני קורא לך מה שאני קורא.

וזה זכרי, זאת אומרת, מזכירים את שם השם בעדו.

ומה כתוב בספר יונה?

מה כתוב? והיה ביום הנורא והגדול. אין דבר כזה. קול הקורא בשם. אין פסוק כזה אפילו. תפתח את סוף ספר יונה. הנה, קח. סוף ספר יונה, קח.

תעביר לו סוף ספר יונה.

דקה.

אתה מדבר על... רק פתח לי אותו, כן.

אתה מדבר, אתה מדבר על מלאכי אולי.

יום השם הנורא והגדול זה במלאכי, לא ביונה, אבל לא חשוב. אולי אתה תמצא מיונה גם.

מלאכי? רגע, יכול להיות.

אני פשוט כרגע מתרגש. אבל מופיע.

אם אתה רוצה למצוא את זה מהר, תשים כיפה.

אם לא, אתה לא תמצא.

תודה. אז בינתיים למישהו שאלות? משהו?

עמוס. עמוס, יאללה, נלך לעמוס.

רגע, מצאתי.

אל תעזור לו, אתה צריך להסתכל על זה. יכול להיות.

דקה, דקה. דקה, מה אתה מתרגש?

איזה אמרת?

במלאכי, סוף מלאכי,

פרק ג',

לפני בוא יום השם הגדול והנורא,

והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם,

והשיב לב אבות על בנים.

ולב בנים על אבותם,

והשיב לב אבות,

לב אבות על בנים ולב בנים

על אבותם.

עוד לא מצאת?

לא, זה לא במלאכי.

זה לא, מישהו יכול לשאול אותו. בבקשה.

לא, אז תמשיך את השאלה. נו, נגיד שיש פסוק, נו.

נסתדר גם אם נגיד, משה.

מה השאלה?

הפסוק הוא אומר.

נו.

שערים אימסו,

ו... גבוהות, תתמוגגנה. תתמוגגנה. תתמוגגנה. יפה. ואז כל הקורא בשמי יינצל ביום ההוא. נכון.

יפה. אבל בשמו המפורש.

אתה אומר, בסדר, אין בעיה, אני גם לא מתנגד.

כשיגיע הזמן, תקרא בשמו כשהוא ירשה. אין בעיה. אז למה בתפילות, כשפונים אליו... כי אנחנו לא יודעים את השם המפורש. אתה יודע מה זה היה השם המפורש?

בשם המפורש אפשר היה להביא את אמריקה לפה לשבוע,

ולהחזיר אותה.

לפי מה שידוע לי, הכוהנים ידעו את שם הכוהנים. נכון. יפה. עד צדוק.

עכשיו, כמו שאתם טוענים שיש את התורה שבעל פה, שמעבירים מדור לדור. מי זה אתם? אנחנו, כן. אתם. אם אתה יהודי, אני לא יודע. אני אוהב את התורה שבכתב הזה, יש לי קצת בעיה עם התורה שבעל פה. בסדר, לא למדת, לא קרה כלום, שליל. לא, לא, שלא. למדתי, לא עניין אותי.

אה, לא עניין, סטיבי. דקה. אני גם כן אמרתי מס הכנסה, אתם לא מעניינים אותי. דקה.

אני לא משנה.

יש לך מה להסתיר, לי אין מה להסתיר.

ובתפילות,

כשאתה פונה אליו ומבקש ממנו,

והכוהנים ביום כיפור, נדמה לי, רק ביום כיפור הם היו יוצאים וקוראים בשמו.

נו.

האם הכוהנים לא העבירו בעל פה כשקראו בשמו? עד צדוק.

עד צדוק. זהו.

ומדוע התפילות,

התפילה, הרי אתה פונה אליו.

זה תקנו חכמים בכלל, אז מה אתה רוצה בכלל? ומי אמר שהתפילה השם נכונה?

אנשי כנסת הגדולה תקנו לנו, אתה מבין? אבל זה בני אדם.

וכולם בני, גם משה רבנו בן אדם.

כן, אבל משה רבנו קיבל מקול ראשון. אבל גם אדם הראשון היה בן אדם.

אז מה? וגם הוא קיבל מקול ראשון. נו, אז מה?

אז מה יש?

אז מה? בתפילה לא קוראים בשמו?

לא.

למה? ככה הוא אמר, זה שלי לעולם. בוא נגיד ככה, אני קורא לך, היי, אתה. היי, הוא. אני קורא לך, אתה, בדיוק. ככה אומרים בטלפון, הלו? לא, אני לא מדבר איתך כאלה. הלו?

שמע, אתה ודרן טוב. בטח.

אתה יודע מי יכול לקרוא בשמו?

נו. רק מי שמכיר אותו.

כל בן אדם בכל... זאת אומרת, אתם לא מכירים אותו.

לא, לא, לא זה הכוונה.

מה הכוונה? כל מי שהולך בעולם,

בכל העולם,

כשפוגש מישהו ורוצה לקרוא לו בשמו, והוא לא יודע, הרי הוא לא יודע מי זה, אז הוא אומר לו, הלו, סקיוז מי, סקיוז מי, הלו, הלו, כן.

עד שהוא מתוודע אליו, אז הוא אומר לו, what's your name?

אז הוא עונה לו, ואז הוא יודע את השם שלו.

אנחנו, אנחנו מכירים את השם בשמות הגלויים לנו, כמו שהזכרתי קודם, חלקם,

ויש את השמות האלה, הקדושים, שהם מביעים את ההנהגה האלוקית כלפינו.

את השם המיוחד לו, כתוב שזה יהיה רק באחרית הימים,

ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד.

רק ביום ההוא, באחרית הימים, אחרי גוג ומגוג,

אז כל העולם יכירו את השם יתברך בשמו היחיד והמיוחד.

עד אז לא ידעו את הנהגתו ואת מידתו אלא לפי השמות שמיוחסים אלינו, כמו שם ש' וד'-י' זה שם המשדד את המערכות,

שם צבאות זה שם המלחמה שלו,

שם אדנות ושם אלוקים זה שמות של דין או רחמים וכן הלאה.

כל שם מביע הנהגה של השם כלפינו.

אבל זה כרגע מספרים חיצוניים, לא מהתנ״ך.

רק מהתנ״ך. ספרים חיצוניים אין, רק בידיעות אחרונות.

דקה.

לא, אני מתכוון לגמרא.

מה שקראת עכשיו זה לא... לא, גמרא זה לא ספר חיצון, זה ספר שבלעדיו אין תורה שבכתב.

מי אמר?

משה רבנו, שאמרת שהוא דיבר עם המקור הראשון,

הוא אומר בפסוק ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם.

ואתנה לך את לוחות האבן, זה עשרת הדיברות.

והתורה, זה תורה שבכתב.

והמצווה, זה הציווי איך עושים את התורה שבכתב, זה תורה שבעל פה.

אשר כתבתי, זה כתובים, להורותם,

להורות את עם ישראל. וכתוב בספר דברים, פרק א', הואיל משה באר את התורה.

אז התורה הכתובה נתבערה על ידי משה, והיא התורה שבעל פה, שמסבירה את התורה שבכתב.

וזוהי המשנה שנכתבה באיחור,

כיוון שהיא הייתה אסורה להיכתב, כי תורה שבכתב אי-אתה רשאי לאומרה על פה,

ותורה שבעל פה אי-אתה רשאי לכוטבה,

אלא כיוון שהיו גזירות על היהודים שישכחו את התורה,

וגלויות,

והם היו צריכים בשביל שלא תשתכח תורה מישראל.

עמדו חכמים ואמרו, עת לעשות לה' הפרו תורתך.

בשעה שמפירים את התורה,

זוהי העת לעשות לה' ועמד רבי וכתב את המשנה,

היא התורה שבעל פה שכינס אותה מכל גדולי ישראל במשך כל הדורות כולם,

וזו הקדמה של הרמב״ם ליד החזקה, תקרא שם בעיון,

ותראה איך התורה הזאת עברה איש מפי איש, כמו שכתוב במשנה.

משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים, נסרו לאנשי כנסת הגדולה.

הם אמרו כך וכך וכך וכך וכך וכן הלאה, וזה עבר והשתרש

הלאה והלאה. אז איך תסביר את זה שמשה לפני מותו כתב את התורה?

מה הבעיה?

דקה.

גם אני לפני.

יהושע בן נון, רגע, והעם אמר נעשה ונשמע, נעשה ונשמע,

או הפוך,

ואז יהושע בן נון,

כשחצה את הירדן, לפני שחצה את הירדן,

הקריא בפניהם את התורה, הקריא בפניהם את התורה, לא הוא אמר להם בעל פה.

בטח, תורה שבכתב, נו מה, מה. יפה. הקריא.

נו בטח, מותר. זה היה כתוב גם פה, היה אומר, אנחנו גם קוראים בתורה כל שבת מספר תורה,

רק כתוב דברים,

נו. דברים, עוד פעם, הקריא,

זה לא אמר, הקריא. כן. הנה, אני מקריא. יפה. מאיפה אני מקריא? מה כתוב? נו. הוא הקריא.

אז אם הייתה תורה בעל פה, לא היו אומרים שמלמדים בעל פה כמו לעשות את ה... כתוב, ושיננתם, ושיננתם לבניך, ושיננתם. הנחת תפילין, כתוב לכם בתורה שבעל פה, נכון?

בטח. למה לא כתוב, ויקום דוד המלך ויניח תפילין?

ויקום שלמה המלך ויניח תפילין?

למה לא כתוב את זה? למה לא כתוב שהאדם הראשון אמר מודה אני לפניך?

איפה זה כתוב? אולי הוא לא אמר את זה? אז הוא לא אמר כלום, הוא לא דיבר, גם לא כתוב מה הוא דיבר, אז הוא לא דיבר, היה אילם,

לא אמר כלום,

היו לו כמה משפטים, לא אמר יותר כלום. אתה יודע מה? עכשיו אתה מזכיר לי, באמת? כן, עכשיו אתה מזכיר לי, נכון? ולא כתוב את השם של אימא של אברהם, אז לא הייתה לו אימא, הוא בא מהאוויר.

ויש הרבה דברים שזאת אומרת. לא, הכוונה שדברים חשובים כן כתובים. עוד פעם. הרי כתוב לך על הקורבנות בדיוק איך תעשה לי את הקורבנות. בתוק, אתה צריך ללמוד דחוף את ההקדמות שלנו לתורה כמו שיש... לא, זה אני מדבר איתך. זה, זה, זה התורה. כן, לא... לא משהו אחר, רק זה. אין לנו משהו אחר, זה.

אבל יש לזה הקדמות, כמו מי שלומד, הולך ללמוד מתמטיקה, יש הקדמות.

מה זה פלוס, מה זה מינוס. תסביר לי.

מה, מתמטיקה? לא. זאת אומרת, מה זה הקדמה לספר הזה? אז לכן אמרתי, תיקח את הספר יד החזקה של הרמב״ם עוד פעם. תודה, תודה. מה תודה, תודה? לא, לא. מה תודה? אני אעשה אותך על הספר הזה, עזוב אותי מכל ה... על הספר הזה, מה אתה רוצה? אה, שהוא יסביר לי מה הספר הזה אומר. מה אנחנו מותרים מהבהמה? לא, אתה רוצה ש... דקה ידידי, מה אנחנו יותר מותרים מהבהמה?

מה אנחנו שונים מהבהמה? אין.

דעת.

אין, אין.

כתוב מותר האדם מן הבהמה, אין.

לא, מה אנחנו נבדלים מהם? מה לא, כן, כתוב אין. מה אנחנו נבדלים מהם? אין.

מה זה אין?

כתוב בסידור התפילה, עזוב סידור. אז מאיפה אתה אומר?

מאיפה אתה אומר?

מאיפה אתה אומר שמותר האדם מן הבהמה?

אין, אתה יודע מה זה אין?

האות אין?

אין, אני לא אומר אין. יעני אין?

לא אין. יעני, הכוונה שאין. אין,

כן, אתה יודע מה?

תביא לי. תלמד, תלמד. אני ניסיתי לקרוא את הספרים שלכם, הראשי תיבות משגעים את המוח. נכון, גם אני היה לי בעיה עם ראשי תיבות. קניתי ספר ראשי תיבות, הסבירו לי. אז בסדר. יש בבלון, בבילון, אתה יכול לראות שם. אתה ראשי תיבות, אתה לא יודע. בוא ותשמע, אין

הוא מותר האדם מן הבאמה, אין,

המותר, מה זה מותר?

היתרון שיש לאדם על הבהמה,

היתרון, מותר,

האדם מן הבהמה, אין, זה אמירה, אמירה, ידיעה,

נתינה. יפה.

זאת אומרת, האדם, אז עוד פעם, הידיעה.

מה? זאת אומרת, הידע.

מה?

הידע, לדעת.

ידיעה, כן, ידיעה. ידיעה זה מחשבה.

כן, כן, כן.

אז אם אומר לך המחשבה,

נו?

שבמקרא, כן.

כל המנהיגים, לא מוזכר אף אחד מהם אשר הוא קרא את ה... בבוקר קם, אמר, מודה אני, או פשוט כל אחד היה נותן תפילתו לפני האל, לא בתוך בית-כנסת.

נכון. היה הולך בשדה, היה הולך בבית. נכון, נכון. עד אנשי כנסת, מה, אתה כועס?

לא, נכון, נותן לך עיזור. יפה. נכון.

עכשיו תשמע, עד אנשי כנסת. ואז, למה לא מוזכר שהם הניחו תפילין? הרי היו צריכים ללמוד פה תורה שבעל פה, ולדעת שהיו צריכים להניח תפילין. מה, אתה לא שומע?

לא. אם הקדוש ברוך הוא הכתיב למשה רבנו, קשרתם לאות על ידיכם והיו טוטפות בין עיניכם, נו. מאז והלאה היה...

אבל למה לא כתוב שיקום דוד המלך והניח תפילין? אבל לא צריך להגיד כל שבוע שהוא שמר שבת.

לא צריך להגיד שהוא כל פעם אמר ברכת המזון. אה, אבל זה שהוא נאף היה כן צריך להזכיר. דבר שהוא חריג וצריך ללמוד, צריך לכתוב.

הוא לא נאף מימיו, רק אתה, רק זה מה שאתה יודע, אתה מבין? זה מה שתפסת בכל התורה. אני יכול לשבת, אני לא רוצה לעכב שעות.

כן, אני זוכר את הפסוק ההוא המדויק, שמצאת אותו ביונה.

נראה לי שהדג בלע לו את הפסוק.

תשמע,

בוא נגיד, קודם כל אני לא מתנצל.

אני מאוד אוהב את הספר הזה, למרות שאני חיל... דקה. משה, בלי זה אין לך כלום. דקה רגע.

אני, למרות שאני חילוני, אני אוהב את הספר הזה. אתה תפס אותי בצהל, אתה לא חילוני, אתה לא חילוני. שאין לי את ההצגה שלך להיות משוחרר.

אני לא משוחרר, אני אמן. אני אדור, לאומני, מתרגש.

יש את הפסוק, נדמה לי אותו, בספר עמוס. למרות זאת,

תדפדפ ותמצא אותו. טוב, בעזרת השם. משה, רגע.

כן. תשמע טוב.

תיכנס לשם,

כל מה שתרצה לדעת, להבין, לשאול, תמצא שם.

שם יש להיקלטת, נקראת מבראשית,

תראה אותה, חינם אין כסף,

כל השאלות, כל זה, הסברים על תורש בכתב, תורש בעל פה, מובאות, מקורות, הכול,

תוכל למצוא שם. לא תשאל לך שאלה אחת,

אחת לא תשאל.

אבל אתה חייב ללמוד, אין מה לעשות.

חייבים ללמוד, אי אפשר לסמוך על הדעת

במקום שאין ידיעה.

אני לא יכול לסמוך על הדעת, אני הולך, אמרו לי, תשמע,

יש רחוב ווינסטון צ'רצ'יל בצרפת.

טוב, אז אני הולך ואני אומר, אני סומך על הדעת. רואים את זה מסתובב כל היום, שואלים לי, מה אתה עושה? אני מחפש ווינסטון צ'רצ'יל. אני אגיד לך איפה זה לא, אל תגיד לי.

יש לי דעת, אני לא בהמה.

אני אמצא את זה לבד.

ואני מסתובב, מסתובב, מסתובב.

מה אתה מחפש ווינסטון? לא, לא, לא, אני אמצא לבד.

איזה שטויות, מה זה?

זה דעת?

דעת פירושו של דבר לקחת את הידיעות ואז לנתח אותן, להבין אותן,

ואז מגבשים את הדעת על מה שידוע לנו,

אבל לא דעת על כל דבר, אני לא מבין בכימיה.

אני אגיד שבגלל הדעת שלי אני יכול לסתור את הכימאי,

אני יכול להגיד שבאינסטלציה אני יכול לסתור את האינסטלטור בגלל שיש לי דעת, אז מה אם יש לי דעת?

אם יש לי איי-קיו גבוה, אז אני מבין בנגרות.

מה זה קשור? צריך ללמוד את זה.

חייבים ללמוד. כן, אבל אני לוקח את זה בתור קריאה קלילה.

אני לא לומד את זה. אין בעיה.

אבל ככה הידיעות שלך, קלילות מאוד. כן,

והן מסוקרנות.

זה טוב, אבל תמשיך עם הסקרנות ותגיע לאמת.

מה לא?

יש לי את האמת שלי, אני לא צריך את האמת שלי.

מה האמת שלך?

אני ממש נחשף לדעת. מה האמת שלך? תהיה ישר ותהיה עם עצמך.

יפה.

ואתה לא מכיר את אלה שהלכו ישר ותקעו בעץ?

תקעו בעץ, אין לי בעיה. אז זה לא? מה? אין לי בעיה. אדם יכול להגיד, נסעתי ישר וזהו?

אתה צריך... רגע, לא הבנתי. רק אם אני צריך לעשות כיפה וזקן, זה רק ככה אני ישר? לא.

אתה צריך לדעת. אתה יודע שחמי היה אחד הצדיקים, הרבנים.

כן. הבן שלי, הוא עשה לו הברית האחרון, הוא כבר היה מבוגר.

כן.

אדם צנוע.

פנית אליו בכל בעיה, מעולם לא לעג לך.

יפה.

כשהיית בא לשחוט את התרנגולת בחצר, וזה לא היה לוקח אגורה.

איזה חסידות הייתם?

לא, לא, לא חסידות. בטח, איתנו גם. הרב סעדיה חדד, זיכרונו לברכה.

מה חדד? אמרת שאתה רומני?

לא, נשוי. אמרתי, חכמי.

יש לו את בית כנסת בושאייף, בושאייף, בושאייף? בושאייף בדורה, בנתניה. הבנתי.

הוא היה אדם צנוע.

תימני. תימני. נו, מה אתה עושה?

לא, הוא היה בן אדם.

בטח שהוא היה בן אדם. הוא היה בן אדם. לא, אל תגיד בטח, יש הרבה כאלה שהם לא בני אדם. זה אני גם מסכים.

אצלהם המותר מהבהמה לא כל כך נרגש.

אבל בוא תקשיב, משה.

אתה חייב ללמוד, ללכת בעקבותיו. הוא דוגמה ומודל לחיקוי בשבילך,

תלך כמוהו, אבל הוא למד. אני בטוח שהוא למד, ולא הפסיק מהספר.

ממתי שבאת הוא היה אוחס ספר, והוא לא היה בטלן,

ולא יושב סתם, ולא מקשקש קשקושים.

היה תמיד עסוק בספר. אי אפשר להגיע למידות טובות כאלה בלי שהאדם יהיה מחובר לספר.

והספר... אני חושב, נולדים עם זה.

אנחנו לא נגיע להסכמה. לא, לא.

אני לא נולדתי כך.

אני לא נולדתי כך בכלל. נולדתי חילוני בצפון תל אביב.

אני בכלל לא נולדתי כך.

אבל מה לעשות? למדתי, קראתי. הימני בצפון תל אביב?

יס.

מה, אתה שכחת את קיסר? בבבלי.

בן יהודה יותר טוב. בבלי זה חדש.

בן יהודה, זו שכונה, זה איפה שהיה, עד לא ידע עוד. אולי אתה אשכנזי מחופש.

בגלגול הקודם אולי, בגלגול הקודם. טוב, תודה רבה לך. תהיה בריא, משה.

כן, עוד שאלה למי יש.

יש לו שאלה שם, תן לה בקצה השני.

ערב טוב לקהל ולכבוד הרב.

יש לי שתי שאלות. מותר? שתיים? כן. אוקיי.

אז דיברנו בהקשר לפורים,

והזכרת את מגילת אסתר, ודיברנו על אסתר הצדקת.

כשחשבתי לרגע שאחשוורוש התאהב בה.

בעצם הבנתי שהוא הזמין אותה, היא הזמינה אותו למשתה,

והייתה פה איזושהי,

כאילו, זה שהוא התאהב באישה, הוא בעצם, היא יהודייה.

והם היו בערב יחד.

אז בעצם זה...

היה פה איזה משהו של איש ואישה, איזושהי קרבה גופנית, כי הוא התאהב בה,

והסכים על אהבתו, כי בזכות אהבתו שלו אליה,

היא הצילה את העם היהודי, בעצם. היא לא אהבה אותו בכלל, אבל היא הייתה אשתו.

יפה. אז מה בעניין היהודי והלא-יהודי? הביחד?

האישות?

זה היה על פי השם, וזה גם לא היה היא. היא הייתה נכנסת שדה במקומה.

אה, אוקיי.

הוא עוד 75. זאת אומרת, מה זה על פי השם?

כבר הוא אמר.

לא.

אה, אוקיי.

עכשיו הוא אומר לי שהם לא היו ביחד.

אה, הוא הביא כפילה.

נו. אוקיי. הלאה. שאלה שנייה. תודה.

עכשיו שאלתי השנייה, שהיא מאוד...

היא קצת מערערת בי איזשהו סממן של העם,

כאילו בעצם על אסון השואה, ששישה מיליון יהודים, שהם אחים מאחינו,

אנחנו יהודים, כולם אחים,

פשוט נכחדו בצורה אכזרית ביותר, כשאפילו מתוכם אנשים רבנים רמי דרגה גבוהים נרצחו כצאן לטבח.

האסון הזה, שהוא מת על העם היהודי, איך...

זה קצת כאילו מפריע לי, אבל, זאת אומרת, לא יודעת.

יש איזושהי תשובה או משהו? כן. המבול לא מפריע לך?

ודאי שכן.

ובמבול לא נשאר חוץ מנוח, אשתו ושלושת בניו וכלותיו.

כן. ואת שואלת מה שורש הסיבה שעולם שלם מוכחד?

כן. מה הייתה הסיבה?

התבוללות.

לא הייתה יהדות, אז לא הייתה התבוללות.

אוקיי. כי מלאה הארץ חמס.

היו חמסנים וגזלנים אחד מהשני,

וכיוון שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, חסד ייבנה,

שבני האדם צריכים להתחסד אחד עם רעהו,

וכיוון שהם איבדו את תכלית הבריאה שהייתה מכוונת לחסד,

הקדוש ברוך הוא מחק אותם מעל פני האדמה והכניס את נוח ואשתו והשאר לטיבה,

לעשות חסד עם בעלי חיים במשך שנה בטיבה, לזון ולכלכל אותם,

כי ההקדמה להקמת עולם חדש יושתת על חסד.

אוקיי. זהו, זו דוגמה אחת.

היה דור אנוש שהקדוש ברוך הוא הציף שליש מהעולם

על ידי ים אוקיינוס,

וזאת למה? כיוון שעבדו עבודה זרה.

היה דור הפלגה, אחרי נוח,

שהם החליטו לעשות מגדל כמו התאומים,

וראשו בשמיים, ולהראות בגאוותם שהם המרכז העולמי,

ושכל העיניים צריכות להיות נשואות אליהם,

והם מרדו באלוקי השמיים,

והמלך שלהם נקרא נמרוד,

שהיה צד בפיו את הבריות, ומטען

היה מכיר את אלוקיו ומורד בו,

ואז הקדוש ברוך הוא גם כן היכה אותם במכה רבה ונמרצת,

ונפוצו כולם לשבעים לשונות בכל העולם כולו.

וחר על זה הדרך במשך כל הדורות, כשהעמ...

או עם ישראל סתום המכוון והתכלית של הקדוש ברוך הוא,

כמובן עם התראות קודמות,

וכשלא נענו להתראות על ידי נביאים ושליחים וכולי, גם לאומות העולם היו נביאים שהיו מנבאים או נביאי ישראל שניבאו להם,

כגון יונה שהזכיר ידידנו משה שנשלח לנינווה בשביל לומר להם שהיא נהפכת,

והם חזרו בתשובה

וזה עזר להם.

לפרק זמן קצר עד שהם חזרו לסורם,

וחר על זה הדרך, חורבן בית ראשון וחורבן בית שני והרוגי ביתר.

ומדובר במיליונים, במיליונים שלא השכילו לעשות את רצון הבורא יתברך כמו שהוא רוצה,

והחליטו להתמזג, להתמזג, או כמו שאמרת במקרה הקודם, להתבולל וכולי וכולי.

בשואה הנוראה, בגרמניה לבדה 60% היו מתבוללים.

משם היא פרצה.

אבל מתוכם הרבנים, המקובלים, שגם עסקו בתורה. אז איפה הצדיק וטוב, לא רשע ורע לו?

אסביר. היו מעט ביחס לכלל,

ולא היה בהם את הכוח למנוע את הגזירה,

כיוון שהשפעתם לא נקרעה על הרוב,

וממילא הרוב הכריע באי-זכויותיו,

וזו הייתה אחת מהסיבות.

יש עוד סיבות שלא קשורות למה שאנחנו רואים ומכירים מההיסטוריה, דברים ששייכים לגלגולים קודמים,

והמספר 600,000 יהודים שיצאו ממצרים

מול 6 מיליון, 6 מיליון

זה פי-10.

ואם את זוכרת שהיו עשרה אחים שמכרו את יוסף, והיו אחר כך עשרה הרוגי מלכות,

ושכל אחד מהשבטים היה שורש ל-600,000 יהודים שיצאו ממצרים, 600,000 גברים,

אז יש בזה איזה חשבון שאני לא יכול לפרט,

אבל יש חשבון שהוא נסתר,

ויש את הגלוי שדיברו גדולי ישראל שיצאו מהשואה וסיפרו מה היה שם,

ומה היו העוונות שהיו לוקים בהם וכולי.

כמובן שהייתה התרעה, והתרעה

והחפץ חיים כבר אמר לפני כן שתהיה השואה,

ועוד הרב הכהן מדווינסק אמר לפני שיהיה כך.

היו יהודים שכתבו כתבי פלסתר על התורה,

ונאמר שיוציאו שולחן ערוך הגרמנים נגד היהודים.

שולחן ערוך נגד היהודים,

כנגד כתבי הפלסתר שיהודים הוציאו על התורה,

וכן על זה הדרך. בקיצור,

את גזרות השם אחרי כל התרעות והתרעות

אנחנו יכולים להבין רק בדבר אחד,

שבסופו של דבר מי שנהרג או נרצח בשואה

הוא היה הרוג מלכות,

ומי שהוא הרוג מלכות ואף על פי שהיה חילוני,

אז הזכות שלו לעולם העליון היא גדולה מאוד,

כי מי שנהרג על היותו יהודי,

אז מעלתו נכבדה, כי זה היה הגורם שבעצם הוא נרצח ונהרג,

מעבר לחשבונות האישיים של כל אחד ואחד,

מי ניצל ומי לא.

היו כאלה שהיו מופת ודוגמה בהליכתם להריגה, בלי שום פחד, בלי שום מורא,

והיו ראשי ישיבות, כמו שאתה אומר, שמעצמם בחרו למות עם הישיבה שלהם,

כמו רב אלחונון וסרמן, שהגרמנים רצו לשחרר אותו,

השם ינקום דמו,

והוא אמר, לא, הוא הולך עם התלמידים שלו

לגי ההריגה,

ולפני שירו בהם,

אז הוא אמר לתלמידים

שיחה קצרה,

ואמר להם, דעו,

נבחרנו להיות קורבן לשם.

וכמו שהדין בקורבן,

שאם אדם

אין דעתו מכוונת,

הרי הקורבן הזה פיגול,

לא ירצה,

כך אם תיכנס בכם מידת הגאווה שנבחרתם להיות קורבן,

אתם תהיו פיגול לפני השם.

לכן תעבדו על זה, שלא תתגאו בזה שנבחרתם לצאת להריגה.

אבל זה סיפורים שלא תשמעי במקורות שאת מכירה,

אבל יש אנציקלופדיות שהוציא האדמו״ר מקאלב

על מופתים

ודברים גדולים

שהיו מיהודים בכלל, בכלל, לא דווקא רבנים,

מעשי גבורה וקידוש השם גדולים מאוד של אנשים שלא תמציאו אותם בשום מקום.

זהו, זה מה שהפתיע אותי, שהיה פה הרבה קידוש השם. אני אסביר לך למה, משום שהציונות בחרה להראות

שהשואה הייתה שכולם הובלו כצאן לטבח,

וראש הממשלה הראשון, עם התסרוקת בצדדים,

אמר בזמנו שהוא מתבייש בהם,

הוא מתבייש בהם. אני לא אגיד לך

מה הוא אמר, כי זה מרגיז אותי,

אבל בסרט הרצל והציונות תוכלי לראות בדיוק אותו אומר את הדברים.

וזה היה בשביל לבנות בסיס להקמת מדינה עם צבא,

שלא יזדקק לחסדי הגויים,

ומה לעשות שאנחנו נמצאים פה כבר חמישים וכמה שנה ורואים שרק בזכות חסדי הגויים אנחנו בינתיים קיימים.

זאת אומרת, כיוון שאנחנו לא מחזיקים מהקדוש ברוך הוא מספיק,

ומחזיקים מאמריקה והסיוע האמריקאי וכולי,

אז לכן אנחנו נראים כמו שאנחנו נראים.

אם אז הם היו בכמה גטאות,

היום למעשה אסטרטגית אנחנו נמצאים בגטו הכי גדול של היהודים שמרוכז במקום אחד,

כשמוקפים מכל הצדדים במוסלמים, שונאים ועוינים,

ורק קיים הוא המפלט האחרון למות בתביעה.

אז אנחנו הגענו לגטו גדול שאנחנו לא יכולים אפילו להציל את עצמנו מקטיושות, קסאמים,

יריות, מפגעים, טילים וכולי.

אבל זה היה הרצון, לכן לא רצו להראות גבורה ולא רצו להראות שום דבר. קצת גבורה של פרטיזנים ביערות וזה, כן, בבית ספר קצת מלמדים.

כמובן, פרטיזנים חילונים.

אין, אין פרטיזנים יהודים, דתיים, שומרי תורה ומצוות.

כשהיה הרב הצדיק, הרב וייס מנדל, זכר צדיק וברכה, השם ייקום דמו,

שאמר לסוכנות היהודית פה בישראל,

שניתן להציל מיליון יהודים מהשואה תמורת עשר אלף משאיות,

זלזלו בו, והאמריקאים היו מוכנים לתת. פה החליטו שלא כדאי להציל.

למה? כי הם לא רצו שיגיעו...

אתה עושה את זה מופשד מדי, אתה עושה את זה. כמו שזה היה.

לא, לא. כשתראה את הסרט, הרצל, אבל לא את הסרט. כשתראה, אתה לא מכיר.

אתה לא מכיר, אתה לא מכיר.

אתה לא מכיר.

אתה לא מכיר.

אתה לא מכיר.

אני אומר לך,

surely you don't know the history.

תשמע ממני.

אתה מכיר מבית ספר כמוני.

אתה לא למדת את המקורות.

ספרים של חילונים.

אה, תלמד גם את הצד השני, אני למדתי את שניהם.

אני למדתי גם בתיכון ואני למדתי גם את הספרות הדתית.

בוא, בוא.

אני למדתי גם את הספרים שהמדינה אסתרה לפרסם,

כגון כחש ואחרים, שאסרו לפרסם.

בשלב אין, הוא יכול לראות. אין בעיה.

תיקחו ממנו בבקשה את הכתובת. אבל תסביר לי שהרבי מלובביץ' פרח ושיר את המאמינים שלו והפחות. זה לא הוא.

אתה מחליף אותו עם רבי אחר שמאשימים אותו.

מיונה הנביא.

לא, לא, זה לא זה.

לא זה, לא זה. קלויזנבורג.

לא מצאנז? לא, זה גם לא זה.

אני לא אגלה לך, אני לא אגלה לך.

הם מאשימים מישהו אחר. היה סרט על זה בטלוויזיה, סרט שקרי, אבל...

צודקנו משאיות, פשוט לא הייתה אמונה שנרצחים יהודים.

מה הפירוש? אייכמן בעצמו הסכים.

אמר, תנו מפרעה, מאה אלף.

היהודים שהיו בפולין ובגרמניה לא האמינו שעושים את זה. עוד פעם, זה נכון.

ודאי שהיו כאלה שלא האמינו.

גם אתה לא מאמין היום שאתה צפוי לשואה פה שנקראת גוג ומגוג.

היהודים.

אני לא אומר גויים. היהודים עצמם ילדים לשואה. זה לחוד.

זה שואונת.

אבל צריכה להיות שואה של גוג ומגוג, ששני שלישים מהעולם ימותו. תקשיב טוב.

הנה, אני מודיע לך מראש,

שלא תגיד שלא אמרתי לך.

אז תבין, שני שליש, רק שליש, יישארו מכל העולם. אפשר לשנות את זה. זאת אומרת, ארבע מיליארד בני אדם ימותו, לא חמישים וארבע מיליון.

הרב, אפשר לשנות את הגזירה הזאת?

כן, לגבינו.

מי שיהיה שומר תורה ומצוות, יעסוק בתורה וגמילות חסדים,

כמו שמובא בגמרא,

הוא ינצל ממלחמת גוג ומגוג. מי שלא, לא ינצל.

אבל זה כתוב בנביאים, זה כתוב בזכריה, י״ג, י״ד. אתה מצטט את הנביאים, לא עמוס.

עמוס זה הפסוק שלך, הבנתי.

טוב, קיבל תשובה. תודה רבה.

ואם תרצה לראות את התשובה,

שאני מקריא פסוקים מהתורה על השואה שנאמרו בראש בפרשת כי תבוא בספר דברים כח,

תראי את הקלטת,

video, cd או dvd, שנקרא קפיצה קטנה לקנדה.

יש את זה גם באינטרנט,

אפשר, או בשופר להשיג, ושם יש ניצול שואה שהיה בהרצאה בקנדה,

שאמר לי, לא תוכל להוכיח לי ששואה כתובה בתורה שום דבר. אמרתי לו, אם אני אוכל לך, תשים ציצית.

20 דקות

הוכחתי לו, הוא שם ציצית.

הפנים שלו, הייתם צריכים לראות איך הוא שאל אותי,

ואיך הוא שם את הציצית בהכנעה בסוף,

וחזר כיהודי כשר למקומו,

למרות שמשפחתו נטבחה בשואה והוא ניצול שואה.

זאת אומרת,

בקלטת הזאת תוכלי לראות, קפיצה קטנה לקנדה. תודה רבה. הם שואלים פה הבנות, מתי תהיה גוגל הזאת? מתגעגעים כבר?

אנחנו קרובים, אחמדינג'אד הוא מצהיר,

הוא מצהיר, מצהיר, מצהיר כבר אחמדינג'אד,

שהוא הולך לעשות, וכתוב שיבוא מלך פרס,

כמו שכתוב במדרש בילקוט שמעוני,

שיבוא ויחרחר מלחמות בעולם ותהיה מלחמה כללית, ותהיה מלחמת עשיו בישמעאל.

הנצרות נגד האסלאם.

וזוהי המלחמה שאנחנו עומדים לפתחה,

וזאת ההכרזה של בוש,

וזה מה שמבינים המוסלמים,

שבעצם הנצרות נלחמת בדת שלהם,

ולכן הם עולים על בריקדות על כל פליטת פה, אפילו של האפיפיור,

שהם אומרים, אם לא, אנחנו נחריב את העולם, וכו' וכו'.

זה המצב, ואנחנו על הסף של ההתלקחות וההתפוצצות.

אתה יודע מה מצחיק?

שמוחמד עבד אצל היהודים, את כל הקוראן,

ומצטט בפרקי אמון, הוא קראת את הקוראן. יפה! צטט את זה, ועם היהודים הוא נהיה הכי דורק בעולם. זה אתה אמרת, אני... הלו, הלו,

הלו, בג״ץ יכול לדון אותך, תיזהר.

הוא הולך בקוראן, גידול הגז היהודי והנוצרי. נכון, נכון.

ביום מאתים, אלוהים מתחשבט את הפה, הוא בא וקוצץ את המחלנו עליו אף פעם. זה לא הוא, זה הם.

הם.

או, היה פעם אחת ערבי היה עומד באיזה מסעדה,

ואמרתי לו את הטענה שלך, שהוא אמר לא לגעת ביהודים והכול, אז למה אנשים עושים,

ולמה הערבים עושים את מה שעושים ליהודים? הוא אומר, הוא התכוון ליהודים אחרים, לא ליהודים האלה.

ככה אמר לי הערבי ההוא.

אז אמרתי לו, אז אני לא מבין,

אז הוא לא ידע איזה יהודים יהיו אחר כך?

מה, הוא כתב עד תקופה מסוימת, לפי מה שאתה אומר?

הוא התבלבל, לא ידע מה לענות.

לא משנה, שאלתי אותו גם למה יש להם 30 יום רמדאן?

הוא גם לא ידע.

ולמה מתפללים חמש תפילות? הוא גם לא ידע.

מה אתה מתפלא?

יש קבר של שייח ערבי שנמצא בכניסה לירושלים.

בכניסה לירושלים יש פתאום בדרך התפתלות כזאת,

ואין אוטוסטרדה רגילה.

התפתלות, ובאמצע יש קבר, קבר של שייח' מוסלמי.

אתה יודע למה עשו את זה? בגלל שהמוסלמים אמרו ששם קבור אחד מהנביאים שלהם.

אבל מה המסורת שלהם אומרת?

גם נביא אחד. לא, שהוא קבור בשלושה מקומות.

אז מהספק שמו גם שם,

ומדינת ישראל נתנה לו את המין אי תנועה,

והוא קבור בשלושה מקומות.

הבנת?

אצלם זה אפשרי, זה לא בעיה. מה הבעיה?

אם מדינת ישראל מוכנה לקנות את זה, למה לא?

כן, קבר הוא לא טמא. הטומאה נמצאת בבית קברות, בגלל הרוחות שנמצאות שם.

כן.

נו, הנה יש פה שאלה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני באתי לברך את חמי יהודה ליאון בן יהודה,

ולפני כמה ימים הוא התאשפז בבית החולים, היה לו כאבים,

והשבוע גילו לו סרטן בריאה ובעמוד השדרה.

והם מוכנים לקחת את האישה בבית, פשוט אשתי עם הילדים הקטנים,

אז היא לא הגיעה לפה.

הם מוכנים לקחת עליה מה שצריך, והאחים וכולם.

אני כעיקרון שומר שבת ומניח תפילין. איפה האחים?

האח הנסע לירושלים, לבית חולים שם,

להתייעץ עם רופא מומחה שם,

אז הוא לא יכול להגיע.

אתה לא הולך עם כיפה כל יום?

לא. אני מניח תפילין ושומר שבת.

אני מוחמי, אתה מבין? אבל אתה תהיה מוכן ללכת עם כיפה.

אם זה בשביל שירפא, אני אהיה מוכן. בשביל מה אני אומר לך? בשביל לרפות אותו, אני אהיה מוכן ללכת עם כיפה. וציצית אתה גם תהיה מוכן.

תהיה מוכן. יופי.

ונשמור טהרת משפחה, תהיה מוכן?

תהיה מוכן.

רגע.

רגע, וכשרות, אתה תהיה מוכן להקפיד על כשרות?

כן. עוד פעם אני חוזר, כיפה, ציצית.

הנה, יש לי פה חבר, כשרות, טהרת משפחה. חבר, לדעתי, הוא מצטט את זה, הוא יגיד לי בדיוק מה לעשות.

אוקיי. אין בעיה.

בעזרת השם תברך. בואו תשים ציצית וניתן ברכה.

כן, יש שמה שאלה?

תן לה שם.

כן. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני רבקה.

יש לי שאלה קצת יותר אישית אליי.

אני כמעט חמש שנים שומרת שבת.

עכשיו, אני עומדת, בואו נגיד, באמצע,

בין רצון חזק מאוד לחזור בתשובה שלמה,

עוד לפני שאני אגיע לחופה,

לבין הלא-נודע.

אני, כמו לכולם, שקשה בחיים והכול, אני היפרית,

אחת ששומעים אותי.

ואני אוהבת מאוד לעזור, יותר מאשר לעצמי. כשאני עוזרת לאחרים, אני עוזרת לעצמי.

השאלה שלי, שנגיד עכשיו בא בן אדם היום, למשל, בעבודה,

והיה במצב ירוד על הפנים,

ודיברתי איתו, והגענו לדבר על תורה ועל הכול.

האם יש לי זכות להגיד לו,

קח על עצמך שבת, כי זה מה שאמרתי לו, זה מה שיצא לי?

קח על עצמך שבת.

טוב מאוד.

זה מותר לי להגיד דבר כזה? בטח מותר לך. מה, אסור להפנות לדוקטור מי שחולה?

מה, חייב להיות דוקטור בשביל להגיד לו?

אוקיי.

רגע, רגע.

בת כמה את?

23 וחצי. ואת רוצה להתחתן. מאוד.

ואת מעדיפה כמובן להיות עם יהודית דתי, שומר תורה ומצוות. הלוואי. נו, זאת צריכה לחזור בתשובה שלמה. אמן.

בטח, אמן. אמן.

כי אם תהיה לי הזכות לשים כיסוי ראש, כל העם ישראל ישמע אותי. רבקה מזרחי, בת יפה. יא ווי ווי.

עכשיו, רגע.

את מקבלת עלייך 100 יום לחזור בתשובה שלמה. 100 יום, ובורא עולם שומע אותי, וגם אבא שלי שבשמיים. 100 יום. בעזרת השם. בעזרת השם. תצליחי בזיווג הגון. אמן. עם יהודי צדיק וכשר. אמן. רגע, רגע. עכשיו, יש לי מישהו,

אבל הוא לא שומר שבת.

האם להיפרד, כי ממחר אני כבר שמה לי חצאית, היום כבר לילה, אני כבר מסדרת את החצאית לעבודה.

או שכאילו, להמשיך,

ושהוא יראה שאני חזקה, ואם אהבה היא חזקה,

שהוא יחזור איתי גם בתשובה.

אני כבר חוזרת.

האם לתת לו סיכוי שהוא יחזור בתשובה? כמה זמן אתם מכירים?

אני מכירה אותו מהצבא, היינו שנתיים, נפרדנו לשנתיים, ולפני חודש חזרנו. אחרי שנתיים.

הבנתי.

למטרות רציניות, כמובן. אני כן.

הוא גם, כן, לפי הדיבורים. הדיבורים.

טוב, מכל מקום, כיוון שהוא טרי עוד, טרי עכשיו,

אז את צריכה להגיד לו שאת החלטת לנקוט צעד חד צדדי,

ואת מתחברת לאבא שבשמיים, ואת רוצה לבנות בית נאמן בישראל,

לכן את נותנת לו את כל האופציות לחזור בתשובה, בדרך שלו, איך שהוא רוצה. יש סמינר שאפשר ללכת, הוא יכול לברר, לשאול,

להחכים,

הוא יכול להיכנס לאתר שופר.net, ולקרוא, ולשמוע, ולהאזין,

ושיחליט. אבל בינתיים, כמובן, מי שחוזרת בתשובה,

אז אפשר להיות ידיד מרחוק, מה שנקרא,

שיחליט, הכוונות רציניות,

קובעים זמן,

ומתחתנים.

ורק בדרכי נוער. בטח, מה, הם יריעות?

בטח, רק בדרכי נוער.

לא, אני מאוד אוהגינה, מאוד. כן, כן. זהו.

תודה רבה. שיהיה בהצלחה. אמן.

כן, מי פה?

הנה, פה יש חבר'ה.

אם אפשר פה לעמיר.

שלום, כבוד הרב. שלום.

אבא שלי הוא כבר נכה על כיסא גלגלים 14 שנה,

והלכנו להרבה רבנים ורופאים והכול, וכלום לא עזר.

אז כאילו,

אני אומר שאני מוכן, אם אתה נותן לי תקופה מסוימת, שאתה אומר לי, אחרי התקופה הזאת, הוא יעמוד על הרגליים,

אבל זמן קצוב, כי לא נראה לי שככה אני יכול לעמוד אם אתה אומר לי,

לך על זה.

אני מוכן לקבע על עצמי כל דבר, אבל אם אתה אומר לי זמן קצוב, מתי הוא יעמוד על הרגליים וילך?

קודם כל, אני לא מסוגל לחולל ניסים כמו שאתה חושב.

לא, זה לא בכיוון.

אני מוכן לברך, ושהציבור יעני האמן,

ולא לבוא עם התניות לקדוש ברוך הוא. לא עם התניות, אבל,

אתה יודע, 14 שנה, סתם אני אשאל אותך שאלה.

אם הוא 14 שנה על כיסא גלגלים, היית מוכן 14 שנה במקום זה ללמוד, נגיד, תורה שעתיים ביום בשביל שהוא ילך?

כן.

אז הנה, אתה מסוגל אפילו ללמוד 14 שנה, שעתיים כל יום, בלי שום בעיה.

יש בעיה, אבל אני אומר... מה הבעיה? ללמוד מתוך 24 שעות שעתיים?

אם אתה אומר לי, בתוך 24 שעתיים, אז אני אלמד אם זה יעזור לו.

נו, בטח. מה, 24 שעות זה לא הרבה?

הרבה. שעתיים זה קצת?

כן. נו, אז מה הבעיה ללמוד שעתיים?

אין בעיה, זה יעזור לו?

זה יותר יעזור לו ממה שאתה לא לומד.

אני לא אומר לך את זה, אני אומר לך,

תגיד לי, כמו שאתה אומר להרבה אנשים פה,

שתיקח על עצמך משהו... אני גם אומר לך.

אבל אתה שואל אותי שאלה, זה יעזור או לא יעזור? אתה גם לרופא אומר, זה יעזור או לא יעזור?

ברור שאני אומר. אתה אומר לא? ומה הוא אומר? שזה יעזור?

וזה עזר.

אבל זה רופא. אני שואל, אבל זה עזור.

לא?

אז אני לא יכול להתחייב כמו דוקטור. דוקטור יכול להגיד לך מה שהוא רוצה, אבל זה לא עוזר.

ואני רוצה שזה יעזור, אבל אני לא יכול להתחייב.

אני יכול להגיד לך מה אני מציע,

מה הניסיון שלי אומר,

מה אתה מסוגל לעשות, מה אני חושב שיכול להועיל.

ואתה אם תעשה, אז הגברת את הסיכויים של אביך יותר ממה שהיו עד עכשיו,

עם כל הסיבובים שעשיתם.

לא טוב?

טוב.

אבל בלי התניות.

שעתיים ויום? כן.

בסדר. בתענית דיבור אבל ללמוד.

בסדר.

מה בסדר? כן בסדר. נגיד בשמחה, בסדר, ראית איך היא קיבלה מצוות? בסדר, אין בעיה.

בשמחה אבל. בשמחה.

אוה, יפה מאוד.

אתה רואה? עשר שנים היה לה נזם באף, הורידו אותו כבר עכשיו. חצאית היא מסדרת הערב, מחר בעבודה כולם בג'ננה.

שעתיים?

כל יום? שעתיים, כן. בעזרת השם יתברך? בעזרת השם, בלי נדרך.

ללא הפסקה, אני לא נותן לך הגבלה. תקשיב, אין הגבלות.

אתה מברך אותה עכשיו. עכשיו, הרגע, בקול רם.

כן. אבל אתה לומד ממחר.

ממחר.

מי שברך אבותינו הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות, הוא יברך את השם הטוב?

מאיר זרח. מאיר זרח.

בן אמה. בן אמה.

השם ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולה עמו ישראל ויעמוד על רגליו,

בזכות השעתיים תורה, כל יום בתוכנית דיבור. אמן.

גם אמן אמרת חלש.

אמן.

תודה.

שופר

שופר שופר שופר יהדות חובקת עולם

אם ברצונכם לשמוע עוד מידע על יהדות,

או אם ברצונכם לשאול שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

שרו קשר ב-03-677-777-903-677-777-9 או באתרי האינטרנט www.שופר.net

או www.שופר.news.net

שופר

יהדות חובקת עולם

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6-77-777.

שבע תשע אפס שלוש שש שבע שבע שבע שבע שבע שבע תשע או אם ברצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר www.שופר.net