מי נמצא בסכנה גדולה ביותר?
- - - לא מוגה! - - -
אז נמצא שעיקר הסכנה בשעה שהאדם לא מרגיש בכלל בחטאים.
מי יותר מסוכן, מי שיודע שהוא חולה או מי שלא יודע שהוא חולה?
מי שיודע שהוא חולה, לפחות הולך מהר לרופא, אולי יש תקווה.
מי שלא יודע,
חמור מאוד, יכול להיות שהמצב הידרדר ולא יספיק.
אז לכן,
מי שאפילו הרהורי דברים לא עולים על ליבו לבקש את האמת,
הוא נמצא בסכנה גדולה
והוא לא בודק אפילו אם יש חטא במעשיו
וביותר בדברים שהם קלים בעיניו.
הוא לא חש בכלל שזה חטא והוא סבור שזה מותר.
נגיד אדם שמחסיר תפילה בציבור כשר,
לא כל ציבור הוא כשר
ולא כל חזן הוא כשר,
אז ממילא יש לך בעיה אם אתה הולך למניין כזה.
אז אתה עונה אמינים שלא צריך לענות,
ואתה לא שומע תפילה בציבור,
הכוונה עם שליח ציבור.
ואתה אומר, מה אני אעשה? אין באזור שלי מי שזה. אין, אין באזור שלי.
אבל אם בן אדם היה יודע מה ערך התפילה,
ועד כמה תפילה יכולה להתקבל, וכמה יכולה לעזור לו בחיים,
ועד כמה נמנעים קטרוגים,
כי כשאדם לא מתפלל כראוי, או לא במקום ראוי, יש עליו קטרוג.
אבל הוא לא מבין בזה, הוא חושב שזה מה אני אעשה, מה אני אעשה.
אין אצלנו, מה אני אעשה.
דברים אלה הם סכנה גדולה ביותר, כי בן אדם
לא רואה בזה בעיה כל כך.
אז עכשיו למדנו, אם כן, שעיקר ההצלחה
של האדם
היא תמונה כשהוא מקפיד על הדברים הקלים,
ועל ידם הוא זוכה בעולם הזה לכל הברכות של הפרשה בתחילתה,
ולחיי העולם הבא, בדברים הקלים.
אם בחוקותיי תלכו, כתוב שתהיו עמלים בתורה. לא לומדים, פשוט שאתם לומדים, חייבים ללמוד.
אבל עמלים בתורה.