סע סע ... - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

קלטת מספר 535,

שא, שא, חלק ב'.

כן, מי עוד רוצה לשאול שאלה?

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני רוצה לדעת לגבי פרשת נח, יש לי שתי שאלות.

היו שלוש קומות,

והקומה התחתונה בספינה היא הייתה לזבל.

עכשיו, הרי כל העולם בכאוס, אז למה צריך לשמור את הזבל בתוך הספינה? למה לא לשפוך אותו החוצה?

זו שאלה ראשונה. ושאלה שנייה,

איך בעצם כל חיות העולם,

שקיימות היום,

אוכלו בתוך הספינה, ואיפה אפשר לקרוא על הניסים,

באיזה מדרש אפשר להשיג את זה.

ובכן, זה אחד מהסיפורים הנפלאים שאני מספר בדרך כלל על נוח, שהיה בתיבה והיה בתוך הזבל של קומה התחתונה.

נוח נתבקש על ידי הקדוש ברוך הוא, בהיותו הצדיק,

שנשאר בעולם,

להיות בתפקיד מאוד חשוב, מנכ״ל גן החיות התנכי.

ולמי שישמע דבר כזה שמכבדים את אחד מגדולי הדור להיות מנהל גן חיות,

יאמר שזה לא דבר הגיוני לשים בן-אדם במצב כזה.

מכל מקום, הקדוש ברוך הוא מצווה אותו כיוון שהוא רוצה שהוא ייתן חסד במשך שנה שלמה להאכיל את החיות

כנגד כוח הנטילה שהיה בדור של ה'חמאס', גימלאה הארץ חמאס,

שהיו חוטפים אחד מן השני.

את הזבל לא ניתן היה להוציא החוצה,

משום שהמצב של המבול לא אפשר זאת,

ואת הזמן שהיו צריכים לפרוק לא היה זמן כבר להאכיל.

נוח סבל סבל רב מאוד מכל הג'יפה שהיה שם,

אני לא הייתי יכול לסבול את זה רגע אחד,

ורבי יהודן אומר בגמרא שאם אני הייתי במקומו הייתי דוחף את הדלת ופורץ החוצה.

זאת אומרת, זה היה ניסיון גדול מאוד,

גם בלי הג'יפה הזאת, סתם להתעסק עם החיות,

אתה יודע איזה ריח יש להם,

אז זה לא פשוט, ומקלחת הם לא עושים,

אז זה קצת קשה.

והנס היה גדול מאוד, משום שמעט מחזיק תמרובה, כך אומר המדרש,

זה נעשה בדרך נס,

אבל הקדוש ברוך הוא ביקש תיבה שהיא בעצם אונייה ענקית, אבל גדולה,

אבל לא מספקת כמובן לכל הברואים שהיו שם בפנים,

אבל כמה שאפשר למעט בנס, ממעטים.

ולכן הקדוש ברוך הוא ביקש תיבה גדולה שלמעשה לא הייתה יכולה להכיל את הכל,

והם הוחזקו שם בדרך נס, כמו שישראל היו יכולים להיות תחת ארון הברית,

כל ישראל,

וארון הברית יש לו מידות קטנות מאוד,

ואף על פי כן, וזה כמה מהניסים שהיו בעולם שנקרא מעט המחזיק את המרובה.

תודה רבה. תהיה בריא.

שאלה יש לך?

בבקשה, תן לו.

בפרשה, בעזרת השם, שנקרא בשבת הקרובה,

כתוב שאברהם יושב בפתח האוהל כחום היום,

ומגיעים בורא עולם שהולך לו שלושה מלאכים בדמות הנשים.

כתוב שאברהם רץ אל הבקר, מכין להם לכבד אותם.

מצד אחד בקר, מצד שני גם דברי חלב.

שתי שאלות על העניין הזה.

ידוע שאבותינו ידעו את כל התורה עוד לפני שקיבלו אותה.

אז איך זה מתיישב עם הבשר והחלב?

אז יש דברים שבאמת אנחנו יודעים שזה מה שרצה בורא עולם שיקרה, ולכן, כמו שיעקב אבינו התחתן עם שתי אחיות, למרות שידע את התורה, אבל יש את הסיפור. לא צריך להגיע לזה, הם אכלו את החלב לפני הבשר, כמו שכתוב בפסוק, כן.

כלומר, הם אכלו את ה... למרות שכתוב שהוא הגיש להם את זה ביחד.

חלב ובשר. חלב ובשר יגיש להם, אז אם ככה, אם הם אכלו קודם את החלב ועשו את המתנה שלהם, כן, כן, אין בעיה, אין בעיה. אז זה פותר. גם אתה אוכל חלב ואחר כך בשר.

מאה אחוז. תודה, כבוד השר. תהיה בריא.

זו שאלה, לא להעביר סתם, לא להעביר. ערב טוב, הרב. ערב טוב לך, אבל תעביר רגע את המיקרופון אליו. שנייה, כן.

תודה.

תודה, כבוד הרב.

יש לי שאלה,

יש לי שאלה שמציקה לי קצת.

אני, שבעוונותיי הייתי חילוני לפני כמה חודשים,

והייתי עובד, והכול היה, היה לי, גם היום, ברוך השם.

היה בא אדם,

כל הזמן היה בא,

אומר לי, תשמע, זה לא אתה, זה הקדוש ברוך הוא,

אז זה לא אתה. אמרתי לו, שמע, אני קם בבוקר, אני מפרנס, זה לא הקדוש ברוך הוא. ככה היה לי הטענה.

וכל הזמן היה ככה וככה.

וכשהגיע הזמן האמיתי, כשחזרתי בתשובה,

אותו אדם,

שהייתי לוהד ורציתי ל...

זה ממש קצת הוריד אותי, למה?

כשאני הייתי לוהד ורציתי ללכת לכולל.

ממש כמו שראיתי שאתה רצית להיות עבד של הקדוש ברוך הוא, ולא בשר ודם.

אותו אדם התהפך ואמר לי,

השם לא יוריד לך משמיים, לך תעבוד לך ביבי.

אז אני עד היום משתגע, איך זה שהייתי חילוני היה ככה, עכשיו ככה.

והיום אני מחפש כולל בנרות,

אני עד היום לא מבין איך יהודי רוצים להציל,

ולא מוכנים לקבל אותי, זו השאלה.

תודה.

קודם כל, להיכנס לכולל ללא תשלום אתה יכול מייד בכל מקום.

התשלום בלאו הכי הוא לא גדול מאוד, ככה שזה לא הפסד גדול מאוד.

אבל אני מאמין שאם תשב ותלמד ברצינות,

אז בסוף הזמן גם תגיע לזה שישלמו לך.

מכל מקום, אם אתה מחפש במקום מוגדר, קטן, יכול להיות שלא תמצא, אולי אין להם אפשרות לשלם לעוד אברך.

אבל אם תעבור למקום אחר, יכול להיות שכן תמצא.

מכל מקום אפשר להודיע לאנשים שאתה מחפש כולל, ולאט לאט מן הסתם תמצא.

ורק אחד, למה הוא התהפך? אני לא יודע למה הוא התהפך. לא, אבל איך זה נהיים

קטני אמונה?

מי, אתה או הוא?

לא.

זה שאמר לי שהייתי חילוני, זה לא אתה מפרנס,

לא אתה מביא את הכסף הביתה. הוא דתי, חרדי?

ממש.

ואחרי שעכשיו, אמרתי...

הוא לומד בכולל.

לא, הוא קצת מבוגר, הוא לא... כמה מבוגר?

יש לו ארבעים דיון.

זה מבוגר. לא משנה, ארבעים דיון. בשבילי הוא בוגר. אז אני זקן. בוגר. כן.

אז איך זה התהפך, והוא נהיה קטני אמונה?

שאלת אותו? איך התהפכת? לא, אני לא שאלתי, אבל אני מסתכל עליו. כדאי לשאול אותו.

תודה רבה. תהיה בריא.

כן.

תן לו שמה שאלה.

ערב טוב, הרב. ערב טוב.

אני עכשיו עובר תקופה מאוד קשה.

כתוב הסר בשביל שתתעשר.

ובוא נאמר שחמש שנים אני עובד,

אספתי סכום כסף גדול מאוד,

מאוד מאוד.

עשיתי חומש,

לא עשירית חומש,

והיום הפסדתי את הכסף, את הכול.

וזה מדובר בקרוב ל-450,000 דולר.

ואני, בוא נאמר,

החזקתי את עצמי כבר חצי שנה.

אם קבעתי את טיבנה תורה,

השתדלתי מאוד.

במשך שעה וחצי,

אבל כבר בשבועיים הללו כבר אני לא יכול,

ואני מרגיש שאני מאבד את האמונה.

וכמה שאני מנסה,

לא הולך לי.

ובא לי לבעוט כזה בכל. אני אומר, תשמע, מה שלא עשיתי ונתתי,

לא מקבל פידבק, בוא נקרא לזה כך.

ובוא נאמר, אני לא גר פה באזור.

הרבה אנשים מכירים שיש לי סכום,

אבל, איך אומרים, אני מתבייש שיש אנשים שכבר פונים אליי, ופעם הייתי עוזר,

ואני לא מסוגל.

בן כמה אתה?

גיל 23. איפה למדת?

מה?

לא יודע מה למדת.

למדתי בישיבות

עד גיל 17 וחצי, זכיתי לארגן גם כנס של הרב,

ויצא מזה גם קלטת.

ועשיתי את הכנס הזה בעקבות שחשבתי

כמעט פרשתי מהדת,

וחשבתי לעשות ערב, להקים ערב לצעירים.

ומאז, בדקה 99, בוא נאמר, התהפכתי, ושניתי את ההחלטה,

ואמרתי, אני אעשה את תשובת המשקל,

וממילא קיימתי את ההרצאה של הרב.

ושאלתי, אני מכיר את ה...

יש לי, הוא מכיר אותי.

כן.

ומאז, פחות או יותר, אני משתדל ומתפלל שלוש תפילות.

אבל היום כיכרון קשה לי מאוד. רק שנייה, אני רוצה להבין, ואחרי הכנס, אז מה עסקת?

בנדלן. נכנסתי לתחום של הנדלן.

הבנתי.

ואז הרווחת את מה שהרווחת.

מה שהרווחתי, אז מה היום אפשר? והיום הפסדת הכל? היום דווקא היום? היום דווקא? זה תקופה של ארבע חודש.

הבנתי. והפסדת את הכל. הפסדתי את הכל, והמשכתי בכל.

מה שהכנתי לעשות? יש לי עצה.

תעשה עוד כנס שלי,

אולי תקבל 900 אחר כך.

אבל אני לא מאמין שהקפדת בחומש במאה אחת. אני חומש. לא, אני לא מאמין.

זה בדוק. לא בדוק, לא בדוק.

הרב, יש לך. אני יש לי את הפנקס שלי, ואני כל דבר... אני מעוניין לראות את הפנקס.

אין בעיה.

חומש. דווקא אני עובד לא בתל אביב, אז...

אין בעיה. חומש, לא מפסידים.

זה יכול להיות, זה...

אני תולה, יכול להיות שהיה לי איזה קפדה מאיזה בן אדם שלא התנגדתי איתו, כשורה.

טוב, זה אני לא אשם. אבל חומש, אני לא מאמין.

עכשיו, מה אני עושה?

עוד הרצאה. ההורים שלי לא יודעים מזה. אף אחד לא יודע גם מה החשבונות שלי.

אני לא נוהג לערב את האנשים, זו פעם ראשונה שאני אומר את זה. בקיצור, עוד הרצאה.

סוגר.

איפה הייתה קודמת?

מה העיר שלי?

שעה וחצי אתה אומר למדת.

כן. תחזור לשעתיים.

אני היום קשה לי. אין דבר.

אני היום לא מסוגל. יותר קשה לעבוד.

שעתיים ללמוד.

נגיד לקדוש ברוך הוא, אף על פי שקיבלתי את הנוקאוט,

אני עומד עוד פעם על הזירה ומוכן התגוששות נוספת.

אבל הבעיה שעכשיו גם אין לי את הזמן,

כי אני גם טעות בגברים שלי, כאילו אין לי שוב דעת.

רק השם יכול לעזור לך, רק השם. אף אחד לא יעזור לך.

תשכנע אותו, תפתיע אותו, מה שנקרא.

הבעיה שכמה שניסיתי לתלות תקווה ו... עזוב תקוות, תן תקווה. אתה תשמע מה שאני אומר ותלך קדימה.

סוגר אירוע.

ושעתיים. שעתיים.

מה השם?

אלי בן מרגלית.

אלי בן מרגלית.

השם יזכה אותך, בעזרת השם יתברך,

לעלות בתורה בירת שמיים ובפרנסה בשפע ערב.

תודה.

תהיה בריא.

את רוצה לשאול?

פה לשאול.

כן, בבקשה.

שלום, כבוד הרב.

יש לי שאלה בנושא חינוך הילדים,

שכולנו כהורים נתקלים בבעיה הזו. הרי אנחנו רואים בפרשיות של ספר בראשית, שגם אברהם אבינו,

ממנו יצא ישמעאל, וגם מיצחק יצא עשיו.

זה לא שזה מנחם אותי,

אבל האם זאת אומרת שנעשו טעויות על ידי ההורים?

ואם כן, האם כשמשהו לא מצליח, לא מוצלח אצל הילדים שלנו, זה נובע מהטעויות שלנו,

או שבמקום אחר?

והשאלה שלי היא,

עד איפה צריכה להיות ההתערבות של ההורים

בחינוך הילדים, בשמירה על המצוות, במידות ובכל הנושאים האלה?

אצל האבות הקדושים נאמר שישמעאל יצא לתרבות רעה בגלל שאברהם אבינו לא רידהו.

אצל יצחק אבינו כתוב שעשיו יצא לתרבות

רעה בגלל שלא רידהו בשניהם נאמר ויהיו אברהם את ישמעאל ויהיו יצחק את עשיו

כי ציד בפיו.

אצל דוד המלך גם נאמר על אדוניה ועל אבשלום שלא רידה אותם. אצל פנחס,

אצל עלי הכהן נאמר שהוא לא רידה את הילדים שלו גם כן, זאת אומרת

הם השפיעו עליהם אהבה רבה בדרך החינוך שהם חשבו לנכון

וכיוון שהם לא רידו אותם ולא חינכו אותם בייסורים גם כשצריך,

אז כתוב שהם יצאו לתרבות רעה.

אצל יצחק זה הצליח,

אצל יעקב זה הצליח, אבל יש ילדים כאלה שצריך לרדות אותם.

מה לעשות איתם? זה לא הולך בהסברים, הם לא מבינים טבעם קשה,

וצריך לפעמים לייסר אותם.

אז כמובן שמנסים בהתחלה לייסר אותם בדברים,

ולהוכיח אותם כמובן בנחימות עד כמה שאפשר,

ואחר כך להטיל עליהם עונשים,

ולאט לאט לראות איך לעשות.

רק הבעיה שבדור הזה קצת קשה יותר,

בגלל שהרחוב מחנך גם כן, ואומר אל תהיה ככה ואל תהיה ככה ואל תשמע ואל תעשה ותבוא איתנו ותעשה ככה.

אז גם סביבה קובעת באזור שגרים,

וגם הבית ספר ששמים, או בית המדרש, או לא משנה מה.

זה מורכב,

זה לא דבר פשוט, אבל צריך עין פקוחה, ולא יותר מדי לשבת על הזנב, כי לפעמים, בתקופות מסוימות בחיים צריך לדעת גם מתי להרפות טיפה,

אבל לשים עין בשביל שידעו שהם משגיחים.

אין מצווה בתורה איך מחנכים,

יש מצווה לחנך, אבל אין מצווה איך מחנכים,

כיוון שלכל ילד זה אינדיבידואלי,

ולא כל האצבעות שוות, וכל ילד שונה, כמו שאנחנו מכירים, מהחיים והניסיון.

אבל צריך לתת הרבה השפעה של חום, תשומת לב,

שייכות, אכפתיות,

מעורבות,

הרבה דברים שהילד יבין שההורים דואגים לשלומו ולטובתו.

לא יותר מדי,

אבל בחוכמה.

לא משימה קלה.

צריך להתפלל על זה שנצליח.

כתוב בתנא דווה אליהו שהיה אבא אחד שהיה משתטח שלוש פעמים בתענית על הרצפה.

משתטח ומתפלל לשם, מתברך תמיד להצלחת בניו, חינוכם, לימודם והכול,

ויצאו ממנו זרע קדושים גדולים מאוד.

לעומת זאת מביא תנא דווה אליהו על האבא אחת

שהם הביאו את הבן שלו לבית הכנסת,

והבן שלו היה מרעיש ומתרוצץ והכול,

והיו מעירים לו שהילד הזה מפריע, והוא אמר, מה אתם רוצים ממנו ילד קטן, ילד קטן, ילד קטן?

לא עבר זמן מועט ולקחו אותו מן השמיים.

זאת אומרת,

חינוך זה התייחסות. איך מתייחסים?

יש הורים שמקפידים להתפלל על הילדים וגם נותנים דוגמה אישית.

כמו שזוג בא אצל החפץ חיים עם ילד בגיל חודשיים,

ואמרו לו, כבוד הרב,

ממתי אנחנו חייבים בחינוך שלו?

אמר להם, אתם באיחור כבר עשרים שנה.

ההורים צריכים להיות מחונכים קודם גם בשביל לחנך ולהיות דוגמה אישית. ברגע שהם דוגמה אישית,

והם לא רבים ולא מתווכחים ליד הילדים ומכבדים אחד את השני,

זה החינוך מספר אחד.

אחר כך יש תוספת בהסברה וכו'.

אז צריך גם לדעת איך לחנך את עצמנו.

משימה קשה, אבל אפשרית.

שאלה יש לך?

בבקשה, תן לה אפשרות לשאול.

כל יום אנחנו עוברים מצבים בחיים שכתובים מלמעלה.

אם זה בעיות בבריאות, ואם זה בעיות בפרנסה, ילד שחולה.

איפה הבחירה שלנו בדיוק?

אם באיך לקבל את המצב, בין טוב לבחור במצב בזה שהוא ככה ולהיות בשמחה ולהסתדר עם מה שיש ולהמשיך ללכת בציווי של השם,

או יש לנו בחירה יותר מזה?

אם אני מבין טוב מה שאת שואלת,

אז אדם צריך לדעת

שיש לעלות כל הזמן.

אבל יש ניסיונות בחיים.

יכול להיות שהוא ימים של ייסורים ושל כאבים,

יכול להיות ימים של שמחות ואושר.

אנחנו צריכים לדעת שאנחנו מזומנים למקרים והניסיונות יבואו, ואנחנו צריכים לעמוד בהם.

אבל השאיפה שלנו תמיד

להגיע למטרה מסוימת שנגדיר מראש.

אדם צריך להגדיר מה אני רוצה בחיים.

אם בן אדם רק חי,

קם בבוקר, ומה שמזדמן לו הוא עושה בלי שום תוכנית, בלי שום תכלית,

הוא לא יגיע רחוק.

הוא פשוט ימצא את החיים בקושי ככה,

יעבירו אותם על הצד הטוב, ושלום על ישראל.

אדם צריך שיהיה לו שאיפות,

שיגיד אני רוצה להגיע השנה לכך, שנה הבאה אני רוצה כך.

רובם עושים את זה בתחום הגשמי,

רוצים להגיע לבית, רוצים לרכב, רוצים למשכורת, רוצים לשפר פה, לשפר שם.

זה כולם משתדלים, שיהיה להם שאיפות.

ברוחניות, אנשים משתדלים לעשות מה שאפשר,

אם אפשר פחות, עוד יותר טוב.

לא מחפשים להתאמץ.

החוכמה זה להבין שהחיים זה רוחניות,

ורוחניות זה מה שנשאר.

גשמיות משאירים כאן.

ומה אנחנו רוצים להשיג השנה?

מה התכלית שאנחנו רוצים להשיג השנה?

אבל אנחנו יכולים באמת,

עם היעד הזה שקבענו לעצמנו ברוחניות,

להגיע. להגיע? בוודאי. לשנות את התוכנית שכתובה?

לא.

התוכנית אינה כתובה.

אין תוכנית כתובה, תשכחי מזה.

את, כובע, עד מה יהיה כתוב?

בבחירה שלך.

אני רציתי והתפללתי להפיץ אלף קלטות פעם ראשונה בחיים שלי,

וזכיתי.

כשחילקתי את האלף ביקשתי מהשם של השנה הבאה יהיה עשר אלף,

וזכיתי.

כשחילקתי את העשר אלף ביקשתי של השנה הבאה הגזמתי מאה אלף,

וזכיתי.

כשחילקתי את המאה אלף התחצפתי וביקשתי מיליון, וזכיתי.

ועד היום הפצתי 14 מיליון וזכיתי.

זאת אומרת,

צריך להחליט מה רוצים.

רציתי לעשות את האצטדיון האחרון וזכיתי,

היו 20,000. עכשיו לשנה הזאת הצבתי לעצמי מטרה,

מדיסון סקוור גרדן בארצות הברית ביוני בלי נדר,

אני מקווה שאני אזכה.

בפסח, בחול המועד, 40,000 ברמת גן, אני מקווה שאני אזכה.

באירופה מתכננים גם 20,000, ואני מקווה שאני אזכה.

זה הבומבות.

אבל חוץ מזה, כמה קטנות כמו גדרה וזה ככה.

זה רק בתחום של ההרצאות, יש לי עוד תוכניות בתחומים אחרים.

אבל אני לא עובר שנה בלי להציב רף חדש שאני צריך לעבור אותו.

אין דבר כזה רוטין.

מה שמזדמן, אני חי, עושה, יש, יש, אין, אין. אין דבר כזה.

צריך לשים רף ולעבור.

ראיתם ספורטאים?

משתדלים כל פעם לשבור את השיא.

כל פעם לשבור את השיא.

ככה זה.

אדם צריך לדעת, החיים זה להגיע לשיאים. אברהם אבינו הגיע לשיא השיאים.

למה?

הוא לא פסק רגע אחד.

כל הזמן.

כל הזמן.

בלי הפסקה.

זה מה שצריך.

יש לי עוד שאלה אחת.

כן.

בעל שהולך לפרנס.

כן. מה ההשתדלות שלו שהוא צריך לעשות בשביל לפרנס על פי התורה? זאת אומרת, אדם יכול להגיד אני אעבוד שמונה שעות.

מה למשל הוא עושה?

עצמאי.

עצמאי, אין לו מה לעשות.

השאלה היא, מה לעשות? הוא הולך, זהו, הלך לעבודה, אם השם יזמן לו, יזמן.

לא, הכוונה היא להפחית שעות עבודה על מנת ללמוד תורה.

זה בטוח. שאם הוא יפחית, הוא ירוויח יותר.

תודה.

זה בטוח. למה?

אם הוא מראה את הביטחון בשם ולא בעצמו,

הוא מבטל את כוכי ועוצם ידי ומראה שהוא בוטח בשם כי הוא זן ומפרנס לכל,

הוא מפחית קצת.

אז הוא מראה ביטחון בשם.

אז הוא סומך על מי? על אבא שבשמיים.

אבא יפקיר את הילד?

לאט-לאט הוא יפחית עוד, וככה ילך עד שיוכל להפחית לגמרי,

והוא יהיה בעל עסק שאת העסק שלו מנהלים אנשים אחרים.

מה, אתם חושבים שביל גייטס

הוא מנהל את העסק?

הוא לא יודע אפילו איזה עסקים יש לו.

בכל העולם כולו יושבים מנהלים, מנהלים, מנהלים לו את הכול, הוא רק מחליט החלטות.

אני רוצה כך, רוצה אחרת, רוצה כך, רוצה אחרת, זה הכול. הוא לא עובד.

הוא רק מחליט החלטות.

יכול אדם להחליט החלטות.

אני רוצה ללמוד, החלטה שבידו.

צריך יותר ללמוד, יותר ללמוד וכן הלאה, על זה הדרך.

היה בן אדם אחת פעם שנתתי לו הצעה, אני לא אזכיר את שמו פה ומה מקצועו,

אבל בדרך כלל היו מצלצלים אליו ואומרים לו, תשמע, יש לי בעיה כזאת וכזאת,

תבוא ותחלץ אותי.

יש בעיה, בעיה, בעיה, בעיה, בעיה, וכל הזמן הייתה לו חנות, והוא יושב בחנות,

וכל הזמן מחכה על טלפונים. אמרתי לו, אני מתפלא עליך, שב, תלמד כל היום. אתה צריך בסך הכל פלאפון, אתה לא צריך חנות.

שב, יפנו אליך, אתה צריך את הכלים שלך, סע לאותו מקום, תחלץ את האנשים ממה שצריך,

ושלום על ישראל.

היום הבן אדם הזה לא רק לומד בכולל,

גם פתח כולל,

מחזיק את הכולל,

ויש לו את החנות,

אבל שם עובדים אנשים אחרים שהוא שולח אותם רק כשהוא מקבל את הטלפון.

זה החוכמה.

יש לך שאלה?

תן, יש לך שאלה.

שלום, כבוד הרב.

יש לי שאלה לגבי כיסוי ראש.

אני לא מסכימה עם זה, זאת אומרת,

יש לי שאלה לגבי כיסוי ראש.

אני לא רוצה להניח כיסוי ראש לאחר שאני אתחתן.

למה את לא רוצה?

כי אני רוצה להישאר עם השיער הטבעי.

זו הסיבה, כאילו...

למה את לא רוצה להישאר רווקה גם?

כי יש מטרה שאליה אני רוצה להגיע.

כן, ולמה לא כיסוי ראש?

כי אני לא רואה משהו שאני,

אני לא רואה סיבה למה לעשות את זה. לכן באתי הערב לכאן,

רק בשביל לשאול את השאלה הזו.

אם אפשר לקבל הסבר,

שיתקבל לי על הדעת,

ובעצם כשאני אתחתן לעשות את זה.

הבנתי. שבת את שומרת?

שומרת.

למה זה כן?

הסיבה היא שבעיקרון,

כי זה היום שאלוקים החליט שזה שבת,

ואני כביכול נחה איתו.

זו הסיבה שלי בכל אופן. יפה מאוד.

את אוהבת את אבא שבשמיים?

מאוד.

מאוד.

את חושבת שהוא אוהב אותך?

מאוד. את רוצה לצער אותו?

לא.

אז למה את אומרת לו לא?

כי אני רוצה בעצם הסבר שלי יתקבל על הדעת. יש לך הבא?

כן.

אם אבא שלך יבקש ממך, תביאי לי בבקשה כוס קפה.

את תגידי לו, אבא, תן לי הסבר משכנע כדי שאני אביא לך את הכוס קפה.

לא.

לא. למה לאבא שבשמיים את אומרת כן?

לא יודעת.

לא יודעת.

את רוצה להתחתן כדת משה וישראל?

כמובן.

למה?

כי אחרת זה לא יקרה נישואים. הבנתי.

וזה גם לא אמא יהודייה ובת ישראל כשרה בלי כיסוי ראש.

אז אני יכולה לחסות חצי, כאילו לשים... להיות חצי יהודייה.

את רוצה גם חצי חתן?

או החתן בחצי?

למה לעשות חצי?

את חושבת שתפסידי מזה? יש לך בעל.

אם יש לך בעל, למה תפסידי? את לא צריכה את זה כבר.

אוקיי, אבל השאלה שלי בעצם,

למה אישה צריכה לכסות את הראש? צניעות.

אישה צנועה כשהיא מכסה את ראשה.

עיקר יופייה, הופה, איזה איומים, איפה זה כתוב.

ובכן,

ופרה את ראש האישה, שם זה כתוב, פרשת נשוא.

ופרה את ראש האישה.

אישה שהייתה סוטה,

שנחשדה שהיא סטתה

מעל בעלה,

העונש שלה היה שהיו סותרים את שערה ומסירים את כיסוי ראשה לבזותה,

כדי שמרוב בושה שחשפו את שערות ראשה היא תודה במעשה ולא יצטרכו להשקות אותה מהמים המעוררים שהיו גורמים לה למות.

אז הבושה הייתה המעצור והמחסום כדי שהיא חלילה לא תגיע למיתה.

אבל מהפסוק הזה לומדים שכל נשות ישראל היו מכוסות ראש,

והעונש היה לפרוע את השיער ולגלות אותו שזו הבושה הכי גדולה.

והיו עושים את זה במעמד

שבאות הרבה נשים ומסתכלות, ובפני הנשים זה היה בושה,

לא בפני הגברים.

זאת אומרת, כל בת מלך כבודה פנימה ממשבצות זהב לבושה,

אישה הולכת בצניעות ומכסה את שערות ראשה כמלכה,

לפחות כמו המלכה מאנגליה.

אם המלכה מאנגליה הולכת עם כתר על הראש ומכסה,

ותמיד היא עם כובע,

לא תראי אותה בלי כובע.

וזה מלכה, כבר סבתא יחנה,

היא כבר בת מאה עוד מעט,

היא כבר לא יכולה לגרום כלום כמעט.

אבל הנה, בכל אופן, היא יודעת שהיא מלכה,

והיא לא מוותרת על הכיסוי ראש.

עכשיו, אישה מתנאה בשערותיה,

והיא מושכת בשערותיה, והיא מטפחת את שערותיה, והיא מושכת כך את מי שלא צריך.

אז התורה אמרה שהיא צריכה לכסות. דבר נוסף,

גם אישה חווה, שמעתם על חווה, אם כל חי?

חווה,

היא פשוט מאוד, התשובה שהיא עשתה על החטא שהיא חטאה,

היא חיפשה מה היא תעשה בשביל שהיא תוכל לכפר במשהו על מה שהיא עשתה. אז כתוב במדרש שהיא לבשה כיסוי ראש על ראשה, חפתה את ראשה בכיסוי ראש,

להראות עצמה כאבלה על המעשה שהיא עשתה.

אז כבר חווה על החטא הקדמון,

כיסתה את ראשה כי היא הבינה שאיכשהו זה יכסה על הפיתוי שנגרם, שהנחש חשק בה ורצה לקחת אותה מהאדם הראשון.

מכל מקום יש בזה עוד צדדים, אבל בסך הכללי זה חיוב מן התורה שאישה תכסה את שערות ראשה, חיוב.

זה עבירה כשהיא לא מכסה.

אסור לברך ולהזכיר שם השם לפני אישה שראשה גלוי כשהיא נשואה,

גרושה או אלמנה לא מברכים לפניה, לא ברכת המזון ולא ברכות,

בשיער באישה ערבה ממש.

זאת אומרת, אישה צריכה לכסות את ראשה בכיסוי ראש מצווה מן התורה.

אז בעצם מה הופך את זה להיות עבירה ברגע שאישה היא רווקה?

כשאישה רווקה היא עוד לא התחייבה בכלל בדבר הזה,

כמו שילד קטן לא התחייב במצוות עד שהגיעה לגיל 13 או בת בת 12.

מה ההבדל בין 12 ויום פחות ו-12 ויום יותר?

התורה קבעה ש-12 זה גיל לבנות שהן בנות מצווה ובנים בני 13 והתורה קבעה שאישה נשואה צריכה לכסות את ראשה מרגע שהיא נישאת.

עד שהיא נישאת היא נקראת נערה והיא לא חייבת בכיסוי ראש.

למרות שבתימן כבר מגיל שלוש בנות הלכו עם כיסוי ראש,

כיוון שהרמב״ם פסק שאפילו הפנויה צריכה ללכת בכיסוי ראש.

בצניעות שתשימו לב,

לא רק היהודיות,

תסתכלו גם אומות אחרות שמכסות את ראשן. ולצערנו יש כאלה שמקפידות קצת יותר.

בסך הכללי זה כבודה של האישה וזה מעמדה וככה צריכה להיראות בת ישראל כשרה עם היהודייה.

וזה כבוד גדול.

ולא חסר היום במה לכסות את הראש,

שזה גם יהיה נאה. לא חיפשו שהאישה תהיה מכוערת,

אלא שתהיה נאה וצנועה.

וצנועה, כי צניעות זה הדבר הכי מכובד באישה.

אישה שלא מכבדת את עצמה היא לא צנועה.

אישה צנועה מכבדת את עצמה.

אני לא רוצה להגדיר איך היא נראית.

תשאלו גברים בארבע עיניים, מה שנקרא, אני לא מתכוון ממש,

אבל תשאלו מה הם מכבדים יותר, אישה שהיא צנועה או אישה שהיא לא צנועה.

הנשים האשכנזיות ששמות פאה הן הולכות על פי הפסק של הרבנים שלהן באירופה,

שכיוון שהייתה בזמנם ירידה קצת רוחנית בתקופת ההשכלה ולאחריה והתחילו לרדת,

כדי לבלום את הירידה אז אמרו להם לכסות את ראשן בפאה שנחשבת כיסוי ראש מצד הכיסוי,

שזה לא שערות ראשה ממש,

אבל מצד להשיג את מה שהכיסוי ראש האמיתי עושה, זה לא משיג אלא לפעמים יותר גרוע.

אז אם את מדברת על הנשים ממאה שערים,

רובן שמה דרך אגב אשכנזיות במאה שערים זה עם כיסוי ראש יותר משלו.

אותו דבר, כן, אותו דבר.

אבל יש כאלה שהולכות עם פאות ואלה שהולכות עם פאות

של fara first majors.

אז זה לא כיסוי, זה חרטא.

או שהולכות עם, איך קוראים לזה?

קאסטום, קאסטום של נערות מאירופה אז ודאי שזה לא נחשב כיסוי אלא זה חציפות וזה לא נחשב לכלום.

כן, אז את קיבלת תשובה?

כן, רק יש לי שאלה נוספת. רגע, מה בסוף? את תלכי עם מלא או עם חצי?

בעזרת השם אני אלך עם מלא.

אשריי.

כן, עוד שאלה.

השאלה הנוספת שלי זה,

האם יהיה מותר לי להסתובב בבית ללא כיסוי ראש?

בשביל מה?

לנוחות שלי.

לנוחות? למה אני צריכה להסתובב עם כיסוי ראש? הבנתי, בואי נגיד ככה.

את תתחילי ללכת עם כיסוי ראש אחרי שתנסאי,

ואני מבטיח לך שתרגישי מוזר אם תצטרכי להוריד את זה בבית.

את לא מאמינה לי? תשאלי את אלה שהולכות עם כיסוי ראש, ותראי,

הן גם ישנות עם זה.

אבל חזון למועד, בסדר? בינתיים יש פה מישהי שרוצה לחסות את הראש עכשיו,

ונזמין אותה לכאן.

איפה היא?

כן, מי זאת שרוצה לחסות את הראש?

כבוד הרב, ערב טוב.

אני הגעתי כרגע מבית-חולים קפלן,

מטיפול נמרץ ילדים.

אני מאוד מתרגש.

שמי מנחם דנינו, אני זמר פייטן,

ומנהל לשכה לשיאו המשפטי בעיריית יבנה.

הוזעקתי לפני שבועיים, הייתי בקברי צדיקים במרוקו עם 38 חבר'ה.

הבן שלי התקשר, אומר לי, אבא, תעלה למטוס הראשון ובוא מייד הביתה.

הבן שלי הוא אלרגי לחלב,

כתבו על זה בכל העיתונים.

קוראים לו אור נחמן, על-שם רבי נחמן מברסלב.

הוא אכל עוגיית פרווה,

שכנראה טיפת חלב נפלה לתוכה בטעות.

הילד התמוטט בבית עם דום לב.

עשו לו אחייה 45 דקות,

והשכן שלי במקרה פרמטריק, אז הוא אחייה אותו,

ומאז הוא בטיפול נמרץ ילדים,

מונשם במאה אחוז בין שמיים לארץ.

חבר שלי, יוסי צדוק, שיושב כאן לימיני, זעיק אותי דחוף,

אמר לי שאתה פה.

ואלוהים עדי, עד בשחק יעיד,

שהופעתי לפני כמה שנים ברמלה בברית, ואתה היית הסנדק.

אם אתה זוכר, התחבקנו והתנשקנו, והבאת לך שלוש קלטות שלי.

שאשתי לא תשמע, כן?

ומאז אני אומר לאשתי,

בואי נעשה ילד, יש לי חלום שהרב אמנון יצחק יהיה הסנדק שלנו.

יש לי חמישה ילדים, ומאז היא לא רוצה.

אני באתי היום,

קודם כול באתי עם קבלה ברורה,

שאלוהים ייתן לך כוח להמשיך,

ועם המילה כוח אנחנו באנו לקחת עלינו את המילה כוח.

אשתי לוקחת על עצמה היום את האות כף, כיסוי ראש,

אתם יכולים לשמוע את זה עכשיו בשידור חי.

ואני לוקח על עצמי קריאת חוק לישראל מדי יום ביומו.

אבל אני מתחנן בפני כבוד הרב שיברך את בני היום.

והבטחה, אני רוצה הבטחה, באתי במיוחד לקבל הבטחה.

זה ילד צדיק שקרוי על שם רבי נחמן מברסלב,

בן עשר, בכף, בכסלווי, בן עשר.

הוא זכה להיות גם בגיל שש, לקחתי אותו לקרוא את התיקון הכללי,

והוא נדבק לי בציון הקדוש, והוא לא רצה לחזור הביתה.

פשוט זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר.

אני מתחנן בפני כבוד הרב, אני יודע שאלוהים ניצב בעדת אל ותפילת רבים לא ימאס השם.

מי שברך, עם הבטחה,

עם מה שקיבלנו עלינו,

שנראה נס גדול, כי מבחינת הרופאים הם הרימו ידיים, אנחנו לא הרמנו ידיים.

אנחנו מאמינים בבורא,

מאמינים בצדיקים,

מאמינים שהילד הזה, אתה תזכה בעזרת השם להיות בסעודת ההודיה שלו, בעזרת השם יתברך.

איפה האישה?

איפה האישה?

היא בטיפול נמרץ, אתה יכול לדבר איתה עכשיו בטלפון אם אתה רוצה. והיא מוכנה לשים כיסוי ראש? כן, לקחה על עצמה.

היא כבר שמה או עוד לא?

תגיד עכשיו, עכשיו היא תשים. תביא לי אותה.

אתה יש לך ציצית?

זה עוד דבר שאתה לוקח.

אתה יודע, זה כנגד הטיפת חלב, הטייט.

ערב טוב, אתי.

ערב טוב, כן.

את נמצאת ליד הילד?

מחוץ לחדר.

הבנתי. ללכת לידו?

אין צורך, רק תגידי לי דבר אחד.

אנחנו דיברנו פה, ובענך היקר אמר,

שאת בעזרת השם לרפואת הילד מוכנה ללכת עם כיסוי ראש מלא. זה נכון?

נכון.

מתי את מוכנה לשים את הכיסוי ראש?

כבר מחר בבוקר. לא, היום בערב. עכשיו, עכשיו. בסדר. אז אני אשלח איתו.

כן.

בסדר. הוא שם טלית. אכפת לך?

איך?

הוא ישים ציצית. טלית. זה בסדר?

זה בסדר גמור.

הבנתי. בחוק לישראל הוא גם ילמד. בסדר?

בסדר גמור. מה שם הילד?

אורי נחמן.

אורי נחמן בן?

אתי. אסתר.

השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולה עמו ישראל מהרה,

ויעמידהו מחוליו לחיים טובים ולשלום,

ויתקדש ויתברך בעולם. אמן.

תהיי בריאה, בשורות טובות.

הכל טוב.

רגע, וזה בשבילך.

תן לו לשים עם ברכה.

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם. שאחיינו. שאחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

כן, בבקשה, כאן.

אתה אמרת לנו לבוא, כאילו, זה בקשר לתאומים,

לתאום שהיה לא מרגיש טוב, ואתה בירכת אותו, ואמרת לנו לחזור לשידור הבא.

היינו ברחובות, ואמרת לנו... אולי תתחילי לספר את הסיפור מהתחלה. כן, לא, אבל... לא לספר. אה, את רוצה שאני אספר על הילד? לא, מה היה הסיפור? עם הילד שהיה לו ראש גדול, שהוא נולד עם ראש גדול,

והבן שלי מאוד בכה בלידה, כשהילד, כאילו, את הראשון הוציאו בריא, ואת השני היה עם ראש גדול. אמרתי לו, אל תדאג, בעזרת השם, הוא יהיה בריא כמו כל הילדים.

וברוך השם, רדפנו אחריך לכמה הרצאות,

ברוך השם, וברחת אותו, וגם היית הסנדק שלו.

ועכשיו הוא בסדר גמור, ברוך השם. אני הבאתי את הבן שלי, הקטן, בשביל... מה עם הראש, בסדר? אה, לא, ברוך השם, הוא עבר ניתוח.

הניתוח הראשון לא הצליח. באנו אליך להרצאות, הצליח הניתוח.

השני שהוא עשה, יש לו שם בראש מהמוח לקיבה.

וברוך השם, ילד רגיל, ילד נורמלי, ילד צוחק, משחק, הכול, תפקד.

ברוך הוא, ברוך שמו. ברוך הוא, ברוך שמו. כן.

עכשיו מה האמת?

עכשיו מה האמת? הבאתי את הבן שלי שלומד בישיבה,

והוצאתי אותו מכיתה ח', הכנסתי אותו לישיבה.

עם ראש גדול או קטן? לא.

יש לו ראש גדול בגמרא,

אבל הוא ממש עושה לי את המוות, הוא לא רוצה... לא לגלות הכול, לא לגלות. הוא לא, הוא לא, הוא לא רוצה את הישיבה. הוא ילד טוב. הוא ילד טוב מקסים, הוא בגמרא אלוף, אבל... איפה הוא, איפה הוא? הנה הוא פה, שילה. בוא, אלוף, איפה. גם נתנאל פה הגדול. איפה הוא? איפה אלוף?

אנלוף תימן.

איפה שילה?

הוא לומד גמרא בטח, אין לו זמן.

שילה?

בוא, בוא, בוא.

בוא, איזה נותניק.

לא צריך בכוח, אני אברך אותו מפה, בסדר, זה יגיע אליו.

מה השם שלו? שמעון? שילה, שילה. שילה בן? ציונה. ציונה, השם יזכה אותו ללמוד תורה ואהבת הבורא. נחזור לישיבה ולהיות צדיק.

אמן. אנחנו מודים לך.

תהיי בריאה.

תן לה.

בבקשה.

כבוד הרב, אני באה מבית חילוני לגמרי לגמרי,

ולפני ארבע שנים לקחתי על עצמי לחזור בתשובה,

בעקבות אחד הבנים שחזר בתשובה חזק מאוד מאוד,

ואז הוא איים עליי, לא איים, הוא נתן כזה תנאי, אם אתם בבית לא חוזרים בתשובה,

אני עוזב את הבית, כי לא מתאים לי כל הסידור של הבית, זה נסיעות בשבת, טלוויזיה,

אוכל בלי הפרדה.

ובאמת, זה היה קצת קשה,

ואני מאוד לא רציתי לוותר עליו שהוא ילך מחוץ לבית. אמרתי לו, מהבית שלנו אתה תצא רק כחתן.

לקחתי על עצמי,

ובעקבותיי גם בעלי, אנחנו היום בית דתי,

והשאלה שלי היא כזו,

יש לי בן שהוא עם מגבלה, בואו נגיד ככה.

פעמיים הוא יצא לשידוך,

וכמו שאני הבנתי... זה אותו בן או בן אחר? אותו בן.

כן.

ומה שנורא מפליא אותי, שדווקא הבנות הדתיות,

המשפחות שלהן,

אותנו לימדו החילונים, היינו בוררים, מחפשים,

אבל דווקא במגזר החרדי הם כל כך בררניים,

הם לא מסתכלים את הפנימיות של הבן אדם, לא אכפת להם שהוא תלמיד חכם, שהוא נותן עיתים לתורה, והוא מתפלל שלוש ספילות, והוא עושה הרבה מעשי צדקות ועבודה.

לא, בגלל שיש לו איזושהי מגבלה, בשבילהם הוא פסול.

מה המגבלה?

נמוך קומה, והוא עבר ניתוחים...

מה זה נמוך? כמה?

נכון, הוא היה מטר שלושים וארבע בגיל עשרים וארבע.

הוא עשה ניתוחים להארכת גפיים,

שהיום הוא בן עשרים ושבע, וסליחה כבודו, הוא כבר עומד לידך,

והיום הוא מטר ארבעים וחמש,

אבל מבחינת שידוך, פשוט מאוד לא הולך.

עשינו השתדלות, הלך להרבה שטחניות,

וניסה.

ומה שמפליא, שהוא כל כך נותן איתים לתורה, הוא נותן כל כך מעצמו,

ומשום מה לא הולך.

בן כמה עשרים וארבע עכשיו? עשרים ושבע.

עשרים ושמונה.

עשרים ושמונה, נכון, החודש ב...

תביא לו רגע את המיקרופון.

תגיד לי משהו, כמה שעות אתה לומד ביום?

יש ויש.

יום חול רגיל, בערך שלוש שעות.

יום שישי, יום שבת יותר, ברוך השם.

מה אתה עושה בשאר היום?

אזרח עובד צה״ל.

גם שם לומדים, ברוך השם, מחזקים.

לומדים לרבנים, תלמידי חכמים.

כמו שהם רואים, החסד.

כמה שידוכים כבר היית?

כמה הייתי, פגישות?

כן.

אולי שבע.

דרך הטלפון, חתונה בטוח.

מפגשים,

כבר הכול נראה אחרת.

קשה לקיים חיי נישואין בטלפון.

כנראה.

מה השם של חמש שנים? או, רק דרך הרב.

אמא שלי נתנה את הכול.

אני מאמין, שמעתי מה עשית בבית, המהפכה שלך. אה, אנחנו קטנים, איך אמר הרב, זו המטרה שלנו. העריכו אותך. זו המטרה שלנו. אתה כבר גבוה, ברוך השם. ברוך השם. יש למישהו,

גובה בלי עין הרע, 75 סנטים.

נשוי.

הוא הגיע לגיל 40 פלוס.

40 פלוס.

רדף אחריי הרצועות, הרצועות, הרצועות.

תברך אותי. אמרתי לו, בשביל מה לך תתחתן?

עזוב.

הוא היה פעם.

אמרתי לו, אתה יודע מה? טוב. התפללתי, התפללתי, התפללתי.

בסוף בראש הוא מתחתן.

התחתן.

אתה פי שתיים בגובה ממנו.

לך יהיה יותר קל.

מה השם ושם האימא?

ערן בן צילה דליה.

אבל אתה תאמין בשם יתברך של זיווג ממנו, ואל תכעס אף פעם.

אל תצטער ואל תכעס. תגיד, ריבונו של עולם, אני בידיים שלך. מתי שאתה רוצה, מתאים לי.

מתי שאתה רוצה. רק תן לי אישה טובה. זה הכול.

הרב, רק עוד משהו קטן.

ממש קטן.

היה פה את החייל שדיבר על אחותו שלא מרגישה טוב.

חייל יקר, אני לא מכיר אותך ואתה לא מכיר אותי.

אני לפני שנה, אני רוצה לעשות לי ניתוח השתלה בעצם.

אמרו שהעצם לא גודלת, הרב.

אני רוצה לעשות ניתוח השתלה עם פרופסורים הכי גדולים שיש.

ברוך השם, אימא הייתה באומן, הביאה מים מרבי נחמן.

מערכתי את זה על הרגל,

ותודה לאל, לא צריך לא ניתוחים ולא שום דבר.

הוא רופא הכול, לא אף אחד אחר.

אז עם ביטחון ובעזרת השם הכול יהיה בסדר.

אולי צריך מים לשים על איזה בחורה והיא תתחתן.

מה השם בשם האימא?

ערן.

ערן. בן. בן. צילה. צילה. דליה.

דליה. השם יברך אותך בעזרת השם יתברך לזיווג הגון,

לבנות בית נאמן בישראל מהרה. אמן.

כל מי שצריך עוד השנה.

חזק מכלון.

כן, יש פה חייל מצבא ההגנה לישראל שרוצה לשים ציצית, זה נכון?

יאללה, בכבוד. הנה השואל, השואל.

אשריך.

שוחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

עזר שברוך.

לא, תן לו.

תן לו, תן לו.

תן לבורא ולנברא.

אבא שלי הוא הדבר הכי יקר לי בחיים.

הוא יושב על כיסא גלגלים, אין לו שתי רגליים.

הורידו לו כבר שלוש אצבעות בידיים.

הוא סובל מסכרת, דיאליזה, לב,

ניתוחים בהורג הראשי למוח, ברגליים, צנתורים.

סבל שבע מדורי גיהינום.

ואני מוכן לקווה לרפואתו.

להפסיק לאכול חלב בשר ולהפסיק לעשן בשבת.

להשתדל ללכת לבית כנסת.

בוא, מותיק, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא.

אמרתי לכם בהתחלה שהוא ההוכחה שיש בורא לעולם.

לא ידעת אפילו.

אתה, בעזרת השם, תקיים מה שאתה אומר, אבל לא רק שסיגריות בשבת, תשמור שבת.

ותשים ציצית, בעזרת השם.

ותיתן לי את העגילים, שאני אעשה מזה כתר תורה.

ואני אברך את אבא.

אני לא אגיד לך שאני מוכן לקבל על עצמי, כי אני לא בטוח שאין לך עם זה כל הזמן.

לא כל הזמן. בלילה אתה יכול לרדת.

לא, באמת, אולי אני לא אלך עם זה כל הזמן. אבל אני לא רואה שיש לך גופיה מלמטה, אז מה הבעיה? זה גם יהיה מלמטה. יש לי גופיה כל הזמן. אבל גם זה יהיה מלמטה.

אז תחסוך, גופיה.

אתה רוצה לאבא?

הכל בשביל אבא. הנה, זה בשלב הבא.

שחיינו, שחיינו, שחיינו, וקיימנו, והגיענו לזמן הזה.

מה השם של אבא?

שלום לדני.

שלום לדני.

לסבא אתה מכיר? דוד.

שלום לדני בן דוד,

השם ישלח לו רפואה שלמה והחלמה מהירה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.

אמן. בזכות הבן שקיבל עליו מצוות, אמן.

אמן.

השם יזכה אותך לראות שיש מורא לעולם.

מה אתה רוצה?

שאני אהיה תלמיד החכם.

עכשיו הוא יזכה אותך לראות שיש מוראים ככה.

זה חכם.

הקדוש ברוך הוא,

אנחנו אוהבים אותך,

הקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא,

אנחנו אוהבים אותך,

הקדוש ברוך הוא,

אנחנו אוהבים אותך,

הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך תודה כן יש שם שאלה

כבוד הרב, תראה,

אני רואה הרבה קלטות שלך, ואני מאוד מתחזקת.

עוברים עליי הרבה דברים.

אני בסך הכל נערה,

והייתי רוצה להיות כמו כולם. אני מאוד נרגשת לדבר איתך.

החבר שלי נמצא כרגע בבית האסורים, הוא נמצא בכלא.

כבר הרבה זמן שאני סובלת ואני מחכה לו.

כבר שנתיים שזה נמשך, כל זה, ועכשיו שבתו אותו לשנה וחצי.

אני לא יודעת מה לעשות.

מאוד מאוד קשה לי. אני מתחזקת, וגם הוא מתחזק.

ואני מוכנה, אני באתי ממשפחה חילוניה, ואני חילוניה.

אני מוכנה לקבל על עצמי כל דבר שכבוד הרב יגיד.

העיקר שאתה תבטיח לי שהוא יצא, ושאנחנו עוד השנה נהיה תחת החופה. כל דבר שתגיד לי אני מוכנה לעשות.

העיקר שהוא יצא.

מתי נגזר עליו?

לפני חודשיים.

מה העבירה?

זה שוט שהוא לא ביצע.

אז החבר שלו ביצע, והוא האשים אותו.

וזהו, הוא נגזר שנה וחצי. נגזר שנה וחצי, כן.

הוא היה עושה הרבה עבירות, אז אני יודעת למה הוא נכנס. אני יודעת שהכול לא שמחור כעס עליהם. טוב, לא חשוב, בסדר. רגע, שנייה.

דבר נוסף, תראי, תוך שנה הוא יצא, לפי מה שאת אומרת, גם בלאו הכי. שנה וחצי. אבל יורידו לו שליש, הוא כבר עבר חודשיים, אז זה פחות משנה.

אז לא צריך ברכה.

צריך? קשה לי, אני רוצה שהוא כבר יצא.

אני כבר רוצה שאני אתחתן. אני כבר הרבה זמן מחכה. אני כבר שנתיים מחכה. שנתיים כל זה נמשך. את מוכנה לחזור בתשובה?

כן.

אם הכבוד הרב יברך אותנו.

והוא יהיה מוכן? אתה מבטיח לי.

גם.

כן? אני אהיה מוכנה כל מה שאתה תגיד. אם את מוכנה באמת, והוא מוכן באמת, אני אתן ברכה, ואני מקווה שהקדוש ברוך הוא יחיש את שחרורו.

אני מוכנה.

אני גם מוכנה לעשות הכול, גם אם אני...

הכל, הכל מקום, כל מה שצריך לעשות.

נחזור בתשובה שלמה, זה הכול. שלמה. מה שמו?

אהרון יוסף בן גלית לימור.

אהרון יוסף בן גלית לימור, השם יתירהו ממאסרו,

בזכות התשובה של שניכם מהרה, אמן.

אמן.

בשורות טובות. תודה.

שאלה שמה.

שאלה שמה. כבוד הרב, יש לך שאלה. כן.

מה הסיכויים להגיע לגן עדן?

למי?

לכל אדם.

הסיכויים הם 100% אם עושים את מה שצריך.

מה צריך?

צריך לשמור תורה ומצוות, מגיעים 100% לגן עדן.

זה לא בעיה.

את מבית דתי? אה, יש לי.

יש לי חברה שהיא רוצה לקחת על עצמה חציות.

נפלא מאוד.

מחיאות כפיים.) מה שמה? קוראן בת רוחמה. קוראן בת רוחמה, תזכה לעלות במעלות התורה, אשריה ואשריה חלקה. אמן. את רוצה לשאול שאלה?

לא, ברכה אחר כך. כבוד הרב, אני רוצה גם אני לקחת על עצמי את זה.

או, ככה, מגיעים לגן עדן.

חזק וברוך.

תזכי לעלות במעלות התורה, בהיראה.

שאלה. רגע, יש לי פה עוד חברה שרוצה לקחת. עוד אחת?

חבל שאין לי בוטיק.

השם יזכה אותה לעלות במעלות התורה והיראה, בהצלחה מרובה. אמן.

רגע, לפני השאלות והתשובות. רגע, רגע, רגע.

רגע, רגע.

בואו נעשה קצת זכויות.

שיהיה לכם זכויות ולעם ישראל זכויות.

רגע.

הרבה אנשים רוצים להתברך.

ומגיע לכל היהודים שיהיו מבורכים.

דרך אגב, יש לי המלצה למי שלא יודע.

הקדוש ברוך הוא מברך כל בוקר כל יהודי שנכנס לבית הכנסת.

ידעתם את זה?

גם אנשים. גם אנשים.

אם הולכים לבית הכנסת

ושומעים ברכת כהנים,

ברכת כהנים,

כתוב ואני אברכם.

הכהנים פורסים את ידיהם,

הם מברכים,

אבל הם בעצם מעבירים את הברכה והקדוש ברוך הוא מברך.

זו ברכה מן התורה.

ומי שנמצא בבית הכנסת בשעת ברכת כהנים מתברך מפיו של הקדוש ברוך הוא,

יברכך השם וישמרך וכן הלאה.

זאת אומרת,

מי שרוצה ברכה מהקדוש ברוך הוא, כל בוקר מומלץ לו להגיע לבית הכנסת

להתברך על ידי הקדוש ברוך הוא.

אז החזן אומר את זה בעצמו,

ועונים יהי רצון.

ואם יודעים שיש בית כנסת שיש כהנים,

אז עדיף ללכת שם בשביל הברכה הזאת.

מכל מקום,

אנחנו משתדלים מאוד מאוד לזכות את הרבים, ותדעו לכם שהזכות הכי גדולה זה לקרב יהודים לאביהם שבשמיים.

כשאברהם אבינו פגש את שם הבן של נוח שיצא מהתיבה,

שאל אותו בזכות מה זכיתם לצאת מן התיבה,

אמר לו בזכות הצדקה שעשינו עם החיות,

הבהמות והעופות שהיו בתיבה,

בזכות החסד שאנחנו פרנסנו אותם בתיבה,

הצדקה הזאת,

בזכות זה ניצלנו מן המבול.

אמר אברהם אבינו,

קל וחומר,

ואם נוח ובניו זכו להינצל מן המבול על ידי זה שפרנסו חיות, בהמות ועופות,

אני,

שאני אזון בני אדם על אחת כמה וכמה שאני אנצל מכל המזיקים ומכל המקטרגים.

מה עשה? ויטע אשל.

מה זה אשל?

אכילה, שתייה,

לינה ולוויה. היה מלווה גם את האורחים שלו. מה אכיל?

ומשקה וזן את גופם.

על ידי שזן בני אדם אמר אם הם זן וחיות ניצלו מהמבול אז מה מזיקים ודאי שאפשר לנצל אם עושים הכנסת אורחים וזנים בני אדם.

משה רבנו אמר לאברהם אבינו שהוא יותר גדול ממנו

כי אברהם אבינו זן ופרנס ערלים,

גויים,

ואילו זן

את בני ישראל מהולים.

והוא זן במקום אברהם אבינו שיכולים אנשים לאכול ולשתות ביישוב,

ואילו משה רבנו זן אותם במדבר ארבעים שנה על ידי המן שירד מן השמיים בזכות משה רבנו.

ואני אומר לכם שלזון את הגוף זה פחות מאשר לזון את הנשמה.

כי אם אדם זן את הנשמה,

בזכות זה היא זוכה לגן עדן,

לא לאוכל,

למזון רוחני, לגן עדן.

זאת אומרת, אפשר לזון את בניו של הקדוש ברוך הוא ולהביאם לגן עדן.

אין מצווה יותר גדולה מזו,

וזה פדיון שבויים הכי מובחר שיש.

איך אפשר להביא אנשים לגן עדן,

אם אנשים רחוקים מתורה ומצוות

ונותנים להם דיסק או DVD או קלטת או וידאו

או מפנים אותם לאתרים שלנו,

אנשים חוזרים בתשובה,

פירושו של דבר במקום ללכת חלילה לגיהינום הולכים לגן עדן.

אין דבר יותר גדול אצל הקדוש ברוך הוא ממי שמשיב את בנו אליו.

זהו, יהודים יקרים, אני מודה לכם מאוד, יישר כוח, תזכו למצוות,

ימלא השם כל משארות לבכם לטובה,

שיהיה לכם נחץ, יא תדשמיא, בריאות, פרנסה, שפע, ישועה,

כל טוב.

שאלות צריכות תשובות. תשובות, תשובות.

אברהם אבינו לא ויתר על השאלה מגיל שלוש.

אמא, מה זה?

אבא, מה זה?

מה זה?

החוכמה זה לא להניח שאלות, צריך למצוא להן את הפתרונות.

בכל יום צצות לנו הרבה שאלות. מה זה?

השאלה אומרת, אנחנו מחפשים את התשובות.

בפרט יש הרבה אנשים שיש להם שאלות,

בשביל שישארו שאלות, שישארו שאלות, שיהיה להם סיבה למה הם לא עושים שינוי, כי יש להם שאלות.

אז אם יש לך שאלות, תמצא את התשובות.

לא בוער לי.

לא בוער לי, לא בוער. זה לא יהיה אברהם אבינו.

העולם היה עולם של קוקואים עד שבא אברהם אבינו.

ואברהם כבד מאוד במקנה, בכסף ובזהר, כבד.

איך אומרים? זה כבד.

רואים אותו עם מרצדס? זה כבד.

הוא לא כבד, המרצדס כבד.

הופה, איזה יומים, איך בסקתו?

אני מקיים את ציוויו יתברך בגלל שהוא המצווה.

נניח באלוהים ברא את העולם,

כי אני אישית לא מאמין בו, אבל הוא ברא את העולם, בסדר. מי ברא אותו?

מאיפה הוא נוצר?

שאלות צריכות תשובות.

הבורא יתברך לא ברא, הוא לא נברא והוא לא נוצר.

הוא קיים נצחי המציאות הבלעדית בעולמות.

הוא המציאות הנצחית. את פה האמנת? את פה האמנת?

את פה האמנת?

שופר,

שופר,

שופר.

יהדות חובקת עולם.

אם ברצונכם לשמוע עוד מידע על יהדות,

או אם ברצונכם לשאול שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

שרו קשר ב-03-677-777-903-677-777-9 או באתרי האינטרנט www.שופר.net

או www.שופר.news.net

שופר,

יהדות חובקת עולם.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-677-777-903-6777-777 או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.שופר.net