מצוות צריך לעשות בדקדוק
- - - לא מוגה! - - -
מכיוון שעולם הזה הוא עולם המעשה,
כדי לקיים את רצונו יתברך,
ותפקידנו להעלות את חלק החומר ולעשותו נפש,
וכל ההצלחות שלנו זה רק במעשים,
משום כך ירד הקדוש ברוך הוא למטה לעולם המעשה,
ומכיוון
שעיקר חובתנו זה עשיית המעשים,
לכן כשם שבמלאכת המשכן
היה הקול מדוד ומדויק כחוט השערה בדיוק נמרץ,
כפי שציווה השם את משה,
כך חייבים אנחנו לדקדק במעשינו ללא פגימה קלה.
לכן, לדוגמה,
בקריאת שמע חייבים לדקדק
וליתן רווח בין הדבקים,
מפני שעולם המעשה חייב להיות בדקדוק נמרץ,
זה לא רק בקריאת שמע, כל התפילה צריך להפריד בין הדבקים, לא לחבר אותיות סופיות עם תחילתיות
וכולי וכולי, וצריך לקרוא נכון חטא ועין, כמו שדיברנו בדרשות האחרונות.
וזה לא רק בקריאה ובתפילה ובזה, זה בכל מצווה ומצווה צריך לעשות בדקדוק. אם יש בה פגימה,
אז פעמים היא נפסלת לגמרי ולפעמים
היא מתקלקלת.
אם אתה לא עושה בדקדוק ואתה מוריד את התפילין, לדוגמה, על המצח קצת,
אז לא הנחת תפילין.
אם הקשר מאחורה ירד לך לשקע
וזה לא על הגולגולת,
אז אתה לא מניח תפילין.
ואם פה זה ירד לך בגלל השרוול שאתה מתעצל,
למטה,
אז אתה לא הנחת תפילין.
אז פגימה קלה
מקלקלת לגמרי.
ולא רק זה, גם אמרת ברכות לבטלה.
אמרת על לא תישא את שם השם אלוקיך לשווא.
אז זה בעיה.
מצוות צריך לעשות בדקדוק,
שלא יהיה בהם פגימה.