מה יקרה ב-2010 ?

- - - לא מוגה! - - - 

אז בסל זאת אתה מאמין, אבל שהן נשמות באות מעולם האמת, אתה עוד לא מאמין.

מה שאני יודע שהמשך צריך להגיע עד 2010. יש משפט אחד שאני לא מבין, וזה צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. עד 2010 כבר לא יהיה מים בכנרת. לפני חצי שנה חלמתי עליך שאתה אמרת לי לבוא להרצאה שלך.

דוד מזוג זה ב-2002 שנה.

חבל שלא שאלנו אותך מ-2004, אולי היינו נגאלים.

יש לי שאלה, כאילו, מי אמר יש גן עדן, יש גהנום? מישהו היה שם בשבילים טובים? כאילו, בסך הכל אני אין לי הוכחות. אתה אומר, לא צריך להוכיח, אבל לא מספיק לי. אני שומע אותך ואני שומע את הדיסקים שלך, עם כל הכבוד, זה לא...

לא מחזיר אותי. שמעת פעם על קנגורו? כן. איפה יש קנגורו?

אוסטרליה, בג'ונגל. היית שם? לא, אבל ראיתי את זה. מי אמר שהיה?

מי אמר שיש?

national geography.

אה...

You believe to national geography.

כן.

You believe to national geography.

עדיין, אני לא מרגיש, לא כל כך מתחבר.

תודה, תודה. אני גם לא מתחבר להרבה דברים, ומה לעשות, אני צריך להשלים איתם. אני לא מתחבר לתשלומי הטלפון שאני צריך לשלם.

לא מתחבר אליהם בכלל.

אבל הם מתחברים אליי, מה אני אעשה?

אם לא, מנתקים לי את הקו.

אה...

קלטת מספר 531. מה יקרה ב-2010?

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמו וירוויח.

מכת שעיד במצרים, מכת חושך.

ויהיה משה את ידו ויהיה חושך אפלה בכל ארץ מצרים.

רש״י מסביר למה הביא עליהם מכת חושך.

כיוון שהיו בישראל, באותו הדור, רשעים,

ולא היו רוצים לצאת ממצרים,

מתו בשלושת ימי אפלה כדי שלא יראו המצרים במפלתם, ויאמרו,

אף הם לוקים כמונו.

כיוון שהתחייבו אותם רשעים מיתה,

וזאת בגין שלא רצו לצאת מארץ מצרים,

אז הקדוש ברוך הוא במכת חושך

המיט אותם.

ולמה בחושך? בשביל שהמצרים לא יאמרו שהם לוקים בדיוק כמונו.

ועוד מפרש רש״י,

בחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים,

אחד מחמישה יצאו,

בארבעה חלקים מתו בשלושת ימי אפלה.

זאת אומרת, 20% רק יצאו ממצרים,

בארבע חמישיות מתו.

זאת אומרת, אם אנחנו משערים שיצאו שלוש מיליון בני אדם, שלושה מיליון,

אז שניים עשר מיליון מבני ישראל היו רשעים, לא יצאו.

וקשה להבין.

איך ייתכן שחלק גדול מישראל לא ירצו לצאת מארץ מצרים אחרי שסבלו כל כך הרבה שעבוד וייסורים,

ואחרי שראו את כל האותות והמופתים שנעשו בעבור ישראל,

שלוקים בהם המצרים המשעבדים,

והרי פרעה מצד עצמו רצה גם לשחרר כבר את ישראל אחרי כמה מכות, רק הקדוש ברוך הוא חיזק את ליבו, אבל אם לא היה מחזק את ליבו,

היה משחרר פרעה בעצמו.

והיה גם הבדל בין פרעה לבין הרשעים מבני ישראל,

כי לפרעה היה קשה מאוד לשחרר את ישראל, כי הוא משחרר עם של עבדים,

עובדים בחינם,

ואילו ישראל היו צריכים לצאת, כי אם היו משועבדים והם יוצאים לחירות,

ויש להם הבטחה להיכנס לארץ זבת חלב ודבש,

איך זה שהם לא יוצאים?

איך הם מעדיפים

להישאר במצרים?

גם צריך לומר שבוודאי ידע הקדוש ברוך הוא,

שגם לאחר מכת בכורות לא היו רוצים לצאת אותם רשעים ממצרים.

כי אם היה יודע הקדוש ברוך הוא שאחרי מכת בכורות הם ישתנו ויחליטו לצאת,

היה ממתין להם כמו שהוא ממתין להרבה רשעים, ולא נותן להם את העונש מיד.

אלא ודאי שגם אחרי מכת בכורות לא היו רוצים לצאת אותם רשעים. לכן הקדוש ברוך הוא במכת חושך

היכה אותם עם המצרים,

בשביל שלא יאמרו המצרים שהם לוקים כמונו.

איך לא השפיעו עליהם כל הניסים והנפלאות?

יש אנשים בימינו אומרים, אם הקדוש ברוך הוא היה עושה ניסים ונפלאות כמו שהיה בזמן מצרים,

אז היינו חוזרים בתשובת צ'יק צ'יק.

אם היה מכת דם, צפרדע, כינים, ערוב, עכשיו

רואים עיני ענק עם התרעה,

אומרים זה מה שיהיה וככה נהיה.

כולם היו חוזרים,

ככה חושבים.

אבל הנה במצרים, היו שם משועבדים

במשך 210 שנים,

סובלים ייסורים,

הלקאות, נוגסים,

גזירת הילדים, נזרוק אותם ביאור,

צרות רבות.

רואים אותות ומופתים ולא רוצים לצאת.

איך זה?

איך זה יכול להיות?

יותר מזה.

במכת ארבה כתוב בפסוק

ויהפוך השם רוח ים חזק מאוד ויישא את הארבה ויתקעהו ים מסוף.

לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים.

רש״י אומר שאפילו המלוכים שמלכו מהם,

גם הם לא נשאר ארבה אחד בכל ארץ מצרים.

מכת ארבה הייתה מכה שמינית שהמצרים סבלו,

ולמרות זאת עוד לא הבינו כי זה לרעתם כל המכות,

אלא שמחו על האוצר הגדול שנפל בחלקם הארבה וצברו ממנו,

מלכו אותו והחביאו בקדים ובחביות.

קיבלו מתנה,

הרבה עף ישר אליהם,

מליחה לתוך הקדים ובחביות למשמרת, יש להם סטוק

לעוד כמה שנים.

אמר רבי יוחנן, כיוון שבא הרבה שמחו מצריים,

אמרו נקבוץ ונמלא חביות.

אמר הקדוש ברוך הוא, רשעים,

במכה שהבאתי עליכם בה אתם שמחים,

מיד ויהפוך השם רוח חזק מאוד ויישא את ההרבה ויתקעהו ים מסוף,

לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים.

זאת אומרת, גם המלוכים

יצאו מהקדים והחביות ונתקעו בים סוף,

לא נשאר אחד.

איך אפשר לנצל מכה ולעשות ממנה שמחה חפלה?

מה זה?

כדי להבין את זה אנחנו צריכים להתבונן במאמר שאמר

רבי לוי בר חמא,

אמר רבי שמעון בן לקיש,

לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר רע,

שנאמר ריכזו ואל תחטאו,

אם נצחו מוטב.

לעולם אדם צריך להיות במלחמה של יצר הטוב שלו נגד יצר הרע. יצר הרע טומן לאדם פחים ומצודות לכל אורך הדרך.

והאדם צריך תמיד להרגיז את יצר הטוב על יצר הרע,

ולמצוא תחבולות איך לנצח את היצר הרע,

שנותן לו עצלות וכבדות לעניין מצוות ומריץ אותו לעניין של תאוות וחמדות בריצה.

אדם צריך להיות כל הזמן במצב של מרגיז יצר טוב על יצר הרע. אם נצחו, מוטב.

אבל אם לא נצחו,

יעסוק בתורה.

חכמים אומרים, אתה רוצה עצה להינצל מיצר הרע?

תעסוק בתורה.

נו, אם נצחו, מוטב.

עסק בתורה, יגע בתורה, עמל בתורה, הבין מה שכתוב, עשה מה שצריך,

אבל לא יצליח לנצח את היצר, היצר עדיין מטריד אותו.

מה יעשה?

יקרא קריאת שמע.

מה זה קריאת שמע? קבלת עול מלכות שמיים, הוא מקבל עליו,

מלכותו יתברך עליו בכל מכל כל.

אם לא נצח אותו, מה יעשה עכשיו?

הרגיז את היצר הטוב על יצר הרע, למד תורה, קרא קריאת שמע, לא עוזר. יצר הרע עדיין תוקף אותו.

אומרים חכמים ואם לאו,

יזכור לו יום המיתה.

זהו, יותר מזה אין עצות.

יזכור לו יום המיתה, ואז ודאי שהוא ינצח אותו. למה? לא כתובים לאו,

מה יעשה?

אלא ודאי שהוא ינצח.

יזכור לו יום המיתה.

אז זה פלא,

מפורסמת הפליאה עם זיכרון יום המיתה, באמצעי בדוק שבוודאי יפעל ויסייע לאדם לנצח את היצר. למה לא לנקוט

תחילה באמצעים אחרים, בלתי מנוסים?

אם זה בדוק ומנוסה, שזוכרים את יום המיתה, זה מועיל.

למה צריך את כל ההקדמות?

ילמד תורה ויקרא קריאת שמע וכו'.

קודם כל, צריך להבין מה זה העצה יזכור לו יום המיתה. כולם פה יושבים, יודעים שהם ימותו יום אחד. אף אחד לא חושב שהוא יישאר פה לנצח.

אז אם אנשים יודעים שהם ימותו, למה זה לא מועיל והם עדיין עוברים עבירות?

הם לא משתמשים בהעצה של חכמים כנגד יצר הרע.

העצה היא, יזכור לו יום המיתה.

לא יזכור שהוא ימות.

זה אנחנו זוכרים.

יזכור את יום המיתה.

זאת אומרת, יצייר את עצמו ביום האחרון, איך הוא מת

ומה קורה איתו מרגע שהוא מת.

איך הוא יושב בסלון ופתאום הוא מקבל התקפת לב,

ופתאום הוא מתחיל אהה.. מה קרה? מה קרה? מה קרה? מה קרה?

ומתחילים לצעוק

והוא נופל ונהיה חיוור, מתחיל לפלוט.

ונופל.

נופל, ונשמתו פורחת,

הוא מסתכל מלמעלה והוא רואה את כולם בוכים וצועקים

ומטלפנים.

הוא כבר לא יכול לחזור, הוא רוצה לחזור, הוא לא יכול לחזור.

והוא נמצא שם,

ובא רופא ובודק, ואומר, זהו, נגמר הסיפור, אין מה לעשות.

ואז צריכים לקחת אותו לחברה קדישה, בא אוטו השחור,

מכניסים אותו לבפנים,

לוקחים אותו, שוטפים אותו,

מסובבים אותו ימינה ושמאלה,

מטהרים אותו, אחר כך

כורכים עליו תכריכין והוא נראה כמו חנות,

שמים אותו על אלונקה,

וכולם בוכים וצווחים והכול,

ובחושך יורד קצת גשם,

לוקחים אותו,

שיירה עד לקבר,

הקבר ממתין, יש שם קברן,

עושה את העבודה, משלשלים אותו למטה, למטה, למטה,

הוא נשאר לבד על החול, קר שם,

סוגרים,

והוא נשאר לאנחות, והם הולכים לשמחו.

ביי.

ואיפה הכסף? ואיפה הכוח? ואיפה העוצמה? ואיפה היכולת?

ואיפה שני פלאפונים?

איפה?

אין שום דבר.

זהו.

אומרים ערב קדיש, אית ג'תר וית ג'תא שמי רבו.

הולכים הביתה, וזהו.

ועכשיו מתחיל הסיפור.

עכשיו המסלול מתחיל.

אז אם אדם יזכור את יום המיטה,

זה יוכל להתגבר על יציר רעש שמפתה אותו, רוץ, רוץ, תלך, זה פה, שם,

תספיק, תספיק.

אבל אם זה עוזר ככה,

למה צריך כדי להקדים תורה וקריאת שמע שואלים חכמים?

אלא באמת,

האמצעי הבדוק של לזכור יום המיטה יכול ומסוגל להועיל. מתי?

רק אם הייתה הקדמה לפני כן של עסק התורה וקבלת עול מלכות שמיים, רק אחרי נקיטת אמצעים אלה,

יכול האמצעי של לזכור לו יום המיטה להועיל.

אבל בלי זה, בלי תורה ובלי קריאת שמע,

אם נזכור את יום המיטה, יכול להיות הפוך על הפוך.

כמו שאומרים הרשעים,

אכול ושתו, כי מחר נמות.

מחר התקפת לב, נופלים,

עולים, עוטפים.

צריך לאכול עוד פלאפל, עוד איזה שניצל, משהו.

צריך להרוויח את הזמן, מה זה?

עכשיו זה הזמן, אכול ושתו,

לא כי מחר נמות.

בדיוק הפוך.

אצל הרשעים זה עובד הפוך.

איך זה?

אין יראת שמיים,

אין יראת שמיים, בלי יראת שמיים,

שום דבר לא עובד.

כלום. כל המנגנונים שצריכים לעזור לאדם

להתקומם נגד יצרו הרע שמפתה אותו ומושך אותו כמו עייר אחרי סייחה נאה,

לא יכול לעזור לו שום דבר.

בלי תורה, בלי עול, מלכות שמיים, לא יכול בן אדם.

לכן,

מזה אפשר להבין שאדם יכול ליפול

בדרגה של חטא ורשעות כזו,

שאין כוח אפילו בניסים של מצרים.

דם, צפרדע, קינים, ערוב. פרעה כבר אמר.

והחרטומים אמרו. אצבע אלוקים.

השם הצדיק. קודם אמר, מי זה השם, מי שישמע בקולו?

לא ידעתי את השם.

מה אתה בא לי עם סיפורים?

השם שלח אותך.

שלח את עמי ויעבדוני.

אחרי זה הוא אומר, תתפללו בחדי.

אחר כך הוא אומר, תגידו לו, השם שיגיד לי מי ישברך.

אחר כך הוא אומר, פתאום הכיר את אדבורך.

ו-12 מיליון בני ישראל לא מכירים, לא רואים, לא יודעים, לא מעניין אותם, לא רוצים לצאת?

איך זה?

זאת אומרת שאדם יכול לרדת לדיוטה תחתונה כזאת,

שלא יעזרו לו ניסים ולא נפלאות,

ומי שמשוקע בדרגה זו לא יכול לצאת מחיי ההפקרות והתאוות.

עד שמגיע למדרגה כזאת של אכול ושתה, כי מחר נמות.

לכן אין פלא

שאנשים כאלה שרצו לחיות חיי הפקר,

לא פעלו עליהם כל הניסים והנפלאות.

וכמו כן טעו במכת ארבה ומלחו ושמו בחוויות,

כי הכל תלוי בלב של האדם.

אם הכין את ליבו בהקדמת האמצעים הנחוצים,

אז יוכל לעמוד בניסיונות.

אם הוא לומד תורה, אם הוא מקבל עול מלכות שמיים,

אז זה יכול להועיל לו שבסוף יתגבר על יצרו, אבל בלי זה חבל על הזמן.

אדם מסור ביד יצרו.

וכבר אמרו חכמים, זיכרונם וברכה,

רשעים מסורים ביד ליבם.

צדיקים ליבם מסור בידם.

זאת אומרת, צדיק לא מתפתח אחרי הלב, אחרי הרצון, אחרי התשוקה.

השכל מוליך אותו.

ועוד שהרשעים הולכים רק אחרי ליבם.

מסורים ביד ליבם.

ומי יושב שם על מפתחי הלב?

יצר הרע. לפתח חטאת רובץ.

לכן, לפי דעת האדם ומחשבתו,

טוב היה אילו בימינו היו ניסים למעלה מדרך הטבע,

שבוודאי היו משפיעים על כולם לחזור בתשובה,

שכן היו כולם משתכנעים באמונה ורואים בחוש

את ההנהגה האלוקית. אך האמת היא,

כי זה תלוי בנטיית הלב.

כי כאשר יש לאדם נטייה הפוכה בלבו, לא יועילו לו לא ניסים ולא נפלאות.

כי הניסים יועילו רק לאלה שמבקשים את האמת ואלה שרוצים לחזקה.

והוכחה לכך, יש לנו מרשעי בני ישראל, 12 מיליון בני ישראל,

ראו בעיניים

את המכות, שמונה מכות, בתשיעית הם לקו בעצמם.

שבגלל הנטייה הרעה לא עזר להם מה שראו.

ניסים ונפלאות מעל הטבע.

שכן נטיית הלב גרמה להם,

שלא הייתה כנגדם עצה אחרת מההשגחה העליונה, בלתיים ימותו בשלושת ימי האפלה.

זאת אומרת, הכול תלוי בנו,

איפה נטיית הלב שלנו.

אז אדם צריך להכשיר את לבו

בשביל שהוא יוכל לעמוד כנגד יצרו.

אז אם אתם מתפלאים למה יש אנשים

שהם חכמים ופיקחים ומבינים עניין

והם לא חוזרים בתשובה,

זה רק בגלל נטיית הלב שלהם לחיי הפקרות.

וכתוב, עבדה ניך עליה בהפקרה.

עבד נוח לא בהפקר, לא רוצה עול, לא רוצה מסגרות, לא רוצה התחייבויות, לא רוצה שום דבר. תן לי לחיות איך שאני רוצה,

כמו בעל חי בג'ונגל.

איך שהוא רוצה, יקום מתי שהוא רוצה,

יישן מתי שהוא רוצה, יעשה מה שהוא רוצה.

בלי גבולות.

זה בעל חי.

ככה בעלי חיים חיים.

אבל אדם בעל דעת יודע שיש מסגרת. כל חברה יש לה מסגרת.

כל בית יש לו מסגרת.

כל עבודה יש לה מסגרת.

כל תפקיד יש לו מסגרת.

אין דבר בלי מסגרת, רק בעלי חיים.

אבל יש אנשים שרוצים לחיות בלי מסגרות.

חיי הפקרות.

אלה נוטים אחרי ליבם,

ואלה לא יועיל להם לא ניסים ולא נפלאות.

אז פורנו מבאר

על הפסוק, ויאמר השם אל משה, עוד נגע אחד אביא על פרעה, אחריכן אשלח אתכם,

כלה גרש יחרש אתכם.

אין, זה סופית, הפעם הוא יגרש אתכם לחלוטין.

והוא מבאר באותו אופן שכבר שלח

מרצונו,

כמו שהוא שלח מרצונו אותך ואת אהרון, שילח אתכם מאצלו.

באותו אופן הוא גם ישלח אתכם עתה,

אבל בהיותו מוכרח בגלל הצרה שתבוא עליו.

כלה גרש יגרש אתכם.

אז הוא גרש את שניכם,

עכשיו הוא יגרש את כולכם מן המקום, מארץ מצרים.

הוא יקום באמצע הלילה עם פיג'מה,

ויחפש את משה ואהרון,

קומו, צאו מתוך עמי.

אל תישארו רגע.

אל תדאג, אני אדאג שהוא יגרש אתכם.

לא כמו שעכשיו גירש,

אלא את כולכם, יחפש אתכם בלילה בשביל שתצאו.

וזוהי מידת הצדק של הקדוש ברוך הוא.

שימו לב עכשיו, כשאדם מתעקש

מלעשות את הדבר הראוי,

והוא לא עושה את רצון כונו,

הוא יעשה את מה שברח ממנו בצרה וביגון,

ולא לרצון יהיה לו.

אם לא תשמע לי בטוב,

אתה תשמע שלא בטוב,

בהכרח, אומר הקדוש ברוך הוא. עדיף

שתשמע כשהקדוש ברוך הוא מבקש מרצון.

לא תעשה מרצון, תעשה בלי רצון, כמוכרח.

כמו שכתוב תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל,

ועבדת את אויביך.

זאת אומרת,

אני נותן לך כל טוב, נותן לך ממון, נותן לך בריאות, נותן לך כל.

ואתה לא עובד את השם בשמחה

מרוב טוב, מרוב כל,

הוא נותן לך כל כך הרבה דברים טובים ואתה משתמש נגדו.

הוא אומר, תדע לך, אני אביא אותך למצב שתעבוד את האויבים שלך.

אם לא כאשר דיברתם באוזניי, כן אעשה לכם.

המרגלים לא רצו להיכנס לארץ ישראל, אמר, אין בעיה, אתם לא רוצים להיכנס, אתם תמותו כולכם במדבר.

כמו שאתם אמרתם, ככה יעשה לכם.

וכמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה, כל המבטל את התורה מעושר,

סופו לבטלה מעוני.

אתה חיפשת לבטל תורה?

הייתה לך טענה, עושר, אני עסוק, יש לי הרבה פועלים, אני צריך לדאוג להם, אני מפרנס הרבה משפחות.

הוא מפרנס הרבה משפחות.

אומר הקדוש ברוך הוא, בגלל זה אתה מבטל את התורה, אל תדאג, אני אדאג שתהיה עני, לא תהיה טרוד, אל תפרנס אף אחד.

אל תפרנס אף אחד, יהיה בסדר. אני לא אתריע אותך, מותיק, אל תפרנס.

אל תפרנס.

אתה ביטלת תורה ועושר, סופך שתבטל אותה מעוני.

אז פורנו מביא כאן עוד יסוד בהנהגת הבורא, מהמעשה של פרעה.

שאם הוכרח סוף סוף להיכנע ולשלוח בעצמו את ישראל, אם כן, ככה דרך תמיד.

כל מי שעובר על רצון השם מתברך ומתעקש לעמוד על טבעו ומידותיו,

סופו להישבר ולהיכנע בעל כורחו.

ועלינו להשתדל ולהבין ולהרגיש את זה.

לא להתעקש עם הקדוש ברוך הוא.

לא ללכת על פי הטבע והמידות הרעות שלנו.

אלא להשתדל להיכנע לפני השם יתברך.

הרמב״ן אומר,

ועתה אמר לך כלל בטעם מצוות רבות.

מעת שיש עבודה זרה בעולם,

נימי אנוש,

החלו הדעות להשתבש באמונה ומהן כופרים בעיקר, יש כאלה שלא מאמינים בכלל בהשם יתברך,

ויש מהם שלא האמינו בהשגחה פרטית

שיש בורא, הם אמרו יש,

אבל כשהוא משגיח באופן פרטי על כל אדם ואדם, אמרו לא.

וכאשר ירצה אלוקים בעדה או ביחיד ויעשה עמהם מופת בשינוי מנהגו של עולם וטבעו,

יתברר לכל ביטול הדעות האלה.

אבל אם השם עושה נס גדול לעדה,

לקבוצה, לעם,

או שעושה ליחיד נס ומופת,

כיוון שזה מחוץ לטבע,

אז זה מכחיש את מה שהם אומרים,

שאין מי שמעל לטבע.

כי אם הטבע נוהג רק בטבעו,

ולא יכול לשנות בטבעו כי זה טבע,

מים תמיד שואפים לרדת למטה ואין אפשרות שמים עולים למעלה,

מים לא עולים למעלה בהר, יורדים.

ואם משתנה הטבע,

ואם ים-סוף נקרא ל-12 גזרים בדיוק לפי שבטי ישראל ועומד כמו נד למעלה,

כמו מוצק.

זה ברור שזה מכחיש את אלה שאומרים שאין אלוקים ואין משגיע.

הראיה, כשישראל רק הגיעו והיו צריכים את ההצלה מצד המצרים שרודפים אחריהם,

או אז נבקע להם הים ל-12 גזרים כל שבט בפני עצמו,

וכמו נד,

והם נכנסים לבפנים ויוצאים,

ואיך שהאחרון שבהם עולה, המצרים שנכנסו כבר פנימה,

המים נשפכים עליהם.

נו, זה מכחיש את כל הכופרים.

הרי רואים נס,

אות ומופת, זה לא טבע.

הטבע לא מקבל את האדם ככה. לא אדם עובר ליד תפוז,

אז התפוז שורק לו, אני בא אליך, וקופץ.

ישר בא לו לזה, וגם נהיה פלחים-פלחים, ואוכל אותו.

איפה ראינו דבר כזה?

אלא מאי?

אם יש ניסים, אותות ומופתים, מכחיש את כל אלה שהם כופרים.

וכאשר יהיה מופת נגזר על ידי נביא תחילה,

יתברר ממנו אמיתת הנבואה. אם יבוא הנביא ויאמר, כך וכך יהיה,

וכך וכך היה,

זה מאמת את הנבואה שהקדוש ברוך הוא מנבא את הנביאים לומר בשמו את העתידות.

והנה זה מתקיים.

כי ידבר אלוקים את האדם ויגלה סודו לעבדיו הנביאים, ותתקיים

כל התורה כולה.

אבל הקדוש ברוך הוא לא יעשה מופת ואות בכל...

פטור לעיני כל רשע וכופר.

אחד יושב לו בדיזינגוף סנטר,

רגל על רגל,

והוא אומר, תשמע, אל תשכנע אותי. אם השם רוצה לשכנע אותי, בבקשה, שיעשה פה בכיכר איזה משהו כמו מעשרת המכות,

ואני בא איתך לבית כנסת.

מה אתם חושבים, שכל כופר ורשע שישב לו באיזשהו מקום,

רגל על רגל,

אז הקדוש ברוך הוא, לפי החליל שלו,

יתחיל לעשות לו אותות ומופתים. מה זה, אורי גלר?

אורי גלר, אנשים מתפעלים, יושבים ימים ולילות, לא מפסידים תוכנית. כל מצרים היו אורי גלר.

כל החרטומים ידעו יותר ממנו, לא לכופף כפיות,

לעשות ממקל תנין.

כל המצרים היו חרטומים, כולם אורי גלר.

היום אנשים מבסוטים רואים קסמים, אחיזת עיניים, להטוטים, וואו, איזה דברים.

משהו, שיגעון. ממש משה רבנו.

איזה שטוטניקים.

על זה מבזבזים את הזמן.

עכשיו, יש לו מחליף, שמעתי, לא? מחליף?

אחתום, יורש כבר.

מה, הוא מת?

אה, יורש מחיים.

אה, יפה. עכשיו עושים עסקים בטח ביחד, לא?

הבנתי.

בעבור כי לא יעשה הקדוש ברוך הוא אות ומופת בכל דור ודור לעיני כל רשע וכופר.

יצווה אותנו שנעשה תמיד זיכרון ואות לאשר ראו עינינו.

מצוות רבות הן זכר ליציאת מצרים,

והכול להיות לנו בכל הדורות עדות במופתים שלא יישכחו.

אדם שם מזוזה בפתח.

אם הוא מתכוון בעניינה של המזוזה כשהוא שם בפתח ושמחירה זוז,

אדם זה כבר האמין בתורה ובכל פינותיה האמין בקדוש ברוך הוא ובחידוש העולם האמין בכל.

למה?

כשהקדוש ברוך הוא פסח על בתי העיוורים בהוציאותם אל מצרים, ביקש מהם לשים דם

על המזוזות בשביל שיפסח מעל הבתים שלהם ויכה

את המצרים בבתיהם ולא את בני ישראל.

וכיוון שעשו כן ישראל,

הקדוש ברוך הוא פסח מעליהם והיכה כל בכור בארץ מצרים,

ומבני ישראל לא נפל אחד.

אז לזכר זה אנחנו שמים מזוזה.

אז מה המזוזה אומרת?

שיש בורא לעולם,

ושיש משגיח שבוחן ויודע בכל בית מי נמצא.

ומי זה בכור?

ומי זה לא בכור?

זה כשאדם קונה מזוזה בזוז ושם אותה ומתכוון בעניינה,

כבר הודה בחידוש העולם בקדוש ברוך הוא ובכל פינות התורה.

לכן התורה מצווה אותנו לזכור הרבה דברים, זכר יציאת מצרים.

כי עיקרי האמונה שלנו הם יציאת מצרים, שהקדוש ברוך הוא הראה שהוא שולט בכל,

בטבע, מן למטה מהמים, מלמטה מהתהומות,

עד שמי השמיים למעלה.

כל עשרת המכות הן כנגד כל הכוחות שפועלים בעולם.

אז הקדוש ברוך הוא הראה לנו את כל זה בשביל שנדע ונשים זיכרון. שלא יבוא בן אדם אחר כך ויגיד לנו, תשמע,

אני לא ראיתי, אני רוצה שתראה לי גם כן.

הייתה פעם ילדה אחת שקיבלה בפסנתר

תעודת הצטיינות ופרס גדול.

באו אורחים

ושאלו, נו, איך היא מתקדמת בנגינה?

אז אמרו שהיא קיבלה תעודה והצטיינות ופרס גדול.

אמרו, לא, לא, לא, לא, לא, תנגני לנו שנראה.

אז היא התחילה לבכות.

היא אמרה, בשביל מה עברתי מבחנים?

למדתי והכנתי את הציבור, קיבלתי תעודה, מה זה עוד פעם מבחנים?

כל מי שיבוא יגיד לי, תעשה לי עוד פעם מחדש?

אחד קיבל תעודת דוקטור, אמרו, לא, לא, לא, בוא, תעבור מבחנים מחדש עוד פעם.

לפני שאתה רוצה לטפל בי,

אל תתלהב,

ואל תשים את הסטטוסקופ,

חכה רגע, תוכיח לי שאתה יודע מה שאתה מדבר.

שמעתם פעם דבר כזה?

מישהו הולך לדוקטור, אמרו קודם, תוכיח לי שאתה דוקטור?

שמעתם עורך דין שאומרים לו, בוא, בוא, בוא, בוא, תראה לי כמה תיקים, מה אתה עשית, מה אתה יודע, זה.

הולכים לרואי החשבון, תעשה כמה כפולות, תעשה כמה זה.

שמעתם דבר כזה?

אז איך אחד יושב שם בדיזינגוף סנטר, אומר, תראה לי מה אתה יודע, תראה לי.

אתה רוצה שאני אאמין בך? תראה לי.

איזה שטויות.

איפה אנשים מונחים?

אז הקדוש ברוך הוא קבע במצוות התורה שנעשה לנו זיכרון,

מצוות פסח, סוכות,

מצוות מילה, מזוזה.

כל אלה זיכרון.

חכמים תיקנו לנו, חנוכה,

פורים, קריאת מגילה לזכר האותות והמופתים.

שהשם השגיח עלינו והציל אותנו מיד היוונים,

מיד ההמנים,

מיד האחמדינג'אדים.

הקדוש ברוך הוא הציל אותנו, שנראה למשך כל הדורות ונדע שיש מי שמשגיח עלינו ומסתכל.

והרמב״ן מדגיש לנו שכל המופתים בניסים שהיו אז במצרים,

זה לא היה רק להכניע את פרעה להציל את ישראל, אלא זה לימוד לכל הדורות.

שהשגחת השם שנתגלתה אז זו מציאות בכל דור ודור ובכל עת ורגע.

ובגדר הזה מסביר בעצמו אספורנו שאם רואים את התוצאות מהעקשנות של פרעה, שהיה נאלץ שלא מרצונו לקיים את ציוויו של הקדוש ברוך הוא,

זה יסוד גם לדורות.

שהעולם ידע שאין העולם הזה הפקר

ואין שום יכולת לבטל את רצון השם.

המעשה של פרעה זה לא מקרה יוצא מן הכלל,

אלא כך דרך הבריאה, וזוהי מידת צדקו של הקדוש ברוך הוא.

אדם יכול להרגיש את עצמו חזק, חזק, חזק,

יכול בהוראת פיו להרוג אלפים ורבבות,

יכול להשמיד

מיליון בני אדם בלי שום בעיה,

ולא עוברים כמה שנים ותולים אותו על החבל מתנדנד, מר סאדם חוסיין.

מיליונים, אין בעיה, כימי,

אין לו שום בעיה.

אנשים היו באים אליו להוכיח את הנאמנות שלו.

הוא היה יושב כמו אבא ככה,

והם היו באים, וכל אחד צריך להוכיח כמה הוא נאמן לו. כל שנה היה לו טקס כזה.

אחד לוקח

אקדח

ויורה בעין.

זה לכבודו של סאדם, להראות לו כמה הוא נאמן.

אבא לאחר יורה בראש.

הוא אפילו לא שמע שהוא אמר לו,

אחלה גבר.

אחד תוקע בבטן סכין, אחד, מה זה?

אז יש גבול לשיגעון. בסוף, מה עשו לו? נאדנד, נאדנד,

רד, עלה,

עלה ורד.

סאדמי.

ואספורנו מביא עוד מאמר חכמים, זיכרונם לברכה, כל המבטל תורה מעושר,

סופו לבטלה מעוני.

אלה הן תוצאות העקשנות והחסרון בביטחון בשם,

שהמצב בעצמו נוקם בהם ומייסר אותם.

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, לעתיד תבוא כל עבודה זרה ותטפח על פני עובדיה.

העבודה זרה בעצמה תטפח בפנים של אלה שעבדו אותה.

וזו המציאות לעינינו.

יש עבודה זרה גדולה ונוראה, היא ההשכלה שפשטה את טלפיה ותופחת על פני עובדיה.

וזה לא דבר חדש, אלא כבר היה לעולמים.

וכבר ראינו את הדברים בפולניה וברוסיה,

בתורת מרקס וחבריו,

וראינו דוקטורינות שלמות,

וכל מיני אמיתות, במירכאות,

וסטלניזם, ומה לא.

אבל גם פרעה היה לו תורה כזאת של השכלה.

מה שהוא לא מכיר, מה שהוא לא יודע, לא קיים.

הוא כבר היה זה אצל פרעה רשע, ולכן אמרה התורה,

זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור,

שמידת שדקו של הקדוש ברוך הוא, כשמתעקש אדם שלא לעשות את רצון קונו,

יעשה בסופו של דבר מה שברח ממנו בצרה,

וביגון,

ולא יהיה לו לרצון.

שאלת השאלה, יהודים יקרים,

עד מתי אנחנו צריכים להמשיך ולהתעקש,

ולהתעכב מלעשות את רצון השם?

כל שבת קוראים בפרשת השבוע את הפרשיות,

מה עבר על עם ישראל,

מה עברנו, מי שהיה עקשן הפסיד,

מי שהיה נאמן הרוויח, מי שעשה את רצון השם רווח לו, מי שלא הצר לו.

כמה אפשר לקרוא ולהבין ולדעת ולראות ולהמשיך להתעקש עם הקדוש ברוך הוא?

זה לא יאומן כי יסופר.

כמה אדם מחשיב את עצמו בעולם הזה?

אדם זה משהו קטן, משהו קטן.

מה זה? מטר שבעים? מטר שמונים? מטר תשעים? מטר תשעים וחמש? שני מטר.

שני מטר.

משה רבנו היה למעלה מחמש מטר גובה.

פרעה, אתם יודעים מה היה הגובה שלו?

אמה.

ככה היה הגובה שלו.

הוא היה יושב על המדרכה ומנדנד את הרגליים.

והוא היה מחזיק מעצמו טרזן.

פרעה.

אתם מתארים לכם, חמש מטר זה יותר מהגובה של התקרה פה.

הוא היה כמו בקבוק קולה, ביטר וחצי,

ומשה רבנו הוא בא וצוחק עליו, שלח את עמי ויעבדוני. הוא אומר לו, לא אשליח.

האזער הזה.

כן, החזיק עולם, החזיק עולם. זה לא צחוק, זה הקטן הזה, החזיק עולם.

נו, אבל מה היה בסופו?

הוא אפילו לא טבע בים סוף. למה? היה כזה קטן כמו קליפה.

המים העיף אותו.

הוא לא מת.

הוא נשאר ואחר כך מלאך על ננבה.

וכשבא אליו יונה הנביא ואמר לו, היי,

עוד ארבעים יום ננבה נהפכת?

רגע, רגע, חוזרים בתשובה.

חוזרים בתשובה, התחילשים.

וכולם חזרו בתשובה.

מהחופש היה לו המכות.

שאלו אותו פעם את פרעה, איך היו המכות? אמר, היה עשר.

אבל לצערנו הרב, יש בינינו יהודים שרואים את כל זה,

שומעים את כל זה, קוראים אגדה של פסח.

הכול טוב, יפה, אבל הם לא משתנים.

מה היה טוב במצרים?

מצרים של אז,

זו הייתה אמריקה של היום.

אמריקה.

שם כל העולם באו.

מצרים זה היה המרכז של התבן.

כמו שאמריקה היום, כולם נוהרים לאמריקה,

אותו דבר.

הפקרות, איפה שאתה רוצה, אתה עושה מה שאתה רוצה. הפקרות, זהו. היה להם נוח בהפקרות.

מתו במכת חושך.

אבל חכמים אמרו לנו, תשמע,

תרגיז את יצר התועל יצר רע, כדאי לך.

קשה לך, תלמד תורה.

עוד קשה לך, קריאת שמע. ואם לא,

תזכור את הציור של יום המיתה.

אם לא עזר לך,

השם ירחם.

למי שיש שאלות, בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

בספר הרוחות מספרות

ראיתי שיש עניין שרוחות ניתקנו על-ידי ייחוד.

מה זה ייחודי? מה זה ייחוד?

לייחד קודשא בריך ובשכינתא זה דבר שאי-אפשר להסביר לך, אבל יש אפשרות כזאת לעשות

ייחודים עליונים וחיבור של דברים ששייכים לעולמות העליונים ומידות מסוימות,

ועל-ידי זה אפשר לפעול למטה.

אבל זה לא נוגע אלינו.

עוד שאלה,

התורה נכתבה על-ידי משה רבנו.

עכשיו, למה היא כתובה בגוף שלישי?

זאת אומרת, למה וידבר השם אל משה לאמור, ולא וידבר השם אליי לאמור?

הקדוש ברוך הוא היה אומר למשה מלאכתו,

ומשה כותב מפיו, והוא אמר לו את זה כמספר.

תודה רבה. תהיה בריא.

כן, פה בשורה ראשונה.

כן, זה, זה, זה, כן.

כבוד הרב, שאלה לגבי,

היום אתה רואה שהמצב במדינה הוא כל כך קשה,

מלחמות, רבים אחד נגד השני.

שאלה, למה הקדוש ברוך הוא החזיר את כולם בתשובה?

אנחנו בני תורה, לומדים בכולל, אברכים, בעלי בתים.

למה הקדוש ברוך הוא לא מקרב את האחים שלנו? הוא רואה שאנחנו רוצים, מתפללים עליהם, וכל הזמן יש קשיים איתם.

למה?

תראה, הקדוש ברוך הוא רוצה שנקרב אותם, גם אנחנו רוצים.

אבל אמרנו והקדמנו, זה תלוי בנטיית הלב שלהם, אם הם רוצים.

אתה יכול לרצות,

והם לא רוצים.

יש להם בחירה.

מה נעשה? לכפות אותם? אי-אפשר.

והבחירה נשארת להם.

נקווה שהם יטיבו את דרכם בלי שיקבלו חלילה ייסורים.

כן, תן לנו שם.

ערב טוב, כבוד הרב.

עוד אתה זוכר מבלגיה בטח.

מאיפה? מבלגיה, אנדוורפן. כשהייתי לשאול אותך שאלה,

שהגויים גם מאמינים בתחיית המתים ובעולם הבא.

שהם מאמינים? בתחיית המתים ובעולם הבא.

כן. ואז ענית לי גם את התשובה, כדי שאני אסביר להם שם,

לגויים אותם תשובה.

ואני גם פעיל של שופר באמסטרדם.

שלום וטוד, אם זוכר לך.

כן.

עכשיו, שאלה, אתה שואל, מדוע לא חוזרים לתשובה לאחר כל האור, שרואים את הניסים, הנפלאות, קוראים את האגדות,

קוראים את הסיפורים.

איך יכולים לעשות כאשר יש לנו מדינה ויש ממשלה שמכניסה לפה ערב רב

ומתגבר? ואתה חי את זה היום-יום, אנחנו חיים את זה היום פה. אני חזרתי אחרי 20 שנה,

שהייתי בין הגויים,

והיום אני שנתיים בארץ, ברוך השם,

ואני עובד, ואני רואה שמה שראיתי בחוץ-לארץ, אני רואה את זה פה היום.

אז איך אנחנו יכולים לדבר? רוצים לעשות, אבל אתה רואה את הגויים האלה ממש לידך,

כל הזה,

חזיר באשדוד, חזיר בתל אביב, חזיר פה מוכרים לך, בפרסיה,

הכול כמו שאצל הגויים, אין הבדל.

אז אם בארץ הקודש יש ממשלה שפה,

שזה שלטון, אוהב משמור,

שהביאה את הגויים האלה למדינה שלנו,

ואומרים שהם יהודים, אני לא יודע על איזה סמך,

מי בדק, מי ראה,

חומרא ללא חומרא, מי בדק את כל זה?

איך אנחנו יכולים לבוא לקיים את התורה כשיש לנו את הגויים האלה בתוך-תוכנו?

הרי צריך לנפא אותם מאיתנו ולעשות את ה... איך אומרים? לבאר אותם,

כדי שאנחנו נהיה, נוכל לעשות את עבודת השם בכבוד.

טוב. השאלה שלי היא,

אם רוצים לעשות את עבודת השם,

אז כל אדם צריך לעשות מה שאנחנו עשינו. אם אנחנו במדינה של גויים,

ואני אומר את זה כעצמי,

הייתי חילוני,

ושם התגברנו על כל היצר הרע ועל כל האחרא דה סיטרא,

ולקחנו על עצמנו קדושה, וכבוד הרב היה בהרצאה, ואנחנו דיברנו על זה שם, בבלגיה,

ולקחנו ועשינו שם כולל ושיעורי תורה. כשאדם רוצה, זה רצון בו,

זה לא תלוי באף אחד אחר.

בעצמו, רצונו לבד, יכול להתגבר,

ושום סיפור אחר לא יכול לעבור.

ואני אומר את זה על עצמי.

כמו שאני עברתי וראיתי ועשיתי שם בחו״ל,

היום שבע שנים עם טלית וציצית והכול.

ברוך השם. יש לי עצה.

מה השאלה? יש לי עצה.

לא צריך לבחר את הגויים,

צריך לבחר את הבערות.

אנחנו יכולים לגאל תוך שנה, אם יעשו מה שאני אומר.

הבעיה היא שלא עושים כל מה שאני אומר,

ואם עושים חלקית זה לא מספיק.

יש מיליון בעלי תשובה.

אם כל אחד ייקח על עצמו פרויקט,

שבמשך השנה הקרובה

הוא יעבוד רק על יהודי אחד להחזיר בתשובה,

שנה שלמה,

שנה שלמה ייקח פרויקט, אחד מהמשפחה,

חבר, ידיד,

מכר,

עובד איתו ביחד, תוך שנה נהיה שני מיליון.

אם תוך שנה אנחנו עושים שני מיליון,

הקדוש ברוך הוא כל כך יהיה שמח,

ודאי ייגאל אותנו.

זה בעיה לעשות תוך שנה אחת?

זה לא בעיה בכלל.

בכלל בכלל.

אצלכם היו דיסקים, נכון? וידאו והכול.

זה עבד?

זה עשה את התוצאות?

עשה.

אני אגיד לכם מה זה עושה.

תשמעו, יהודים יקרים.

לפני שבוע וחצי, שבועיים, הגיע אליי

יהודי מאיראן.

היהודי הזה מאיראן הגיע לפה בדרך לא דרך,

דרך טורקיה. הוא הגיע לכאן, כמובן, בלי שידעו.

והוא מספר לי שהם יושבים על האינטרנט ומסתכלים בקלטות שלי. הם לא מבינים עברית טוב, אז הם מתרגמים את זה לפרסית.

שלושה שבועות לוקח להם לתרגם קלטת שלי שלוש שעות לפרסית.

ואחר כך הם יושבים עם התרגום,

רואים את הקלטת,

וכולם מתאספים ומתחזקים ומקבלים עליהם עוד מצוות.

היהודי הזה חזר בתשובה עם עוד רבים, בא עם ציציות והכול.

שני דברים הוא רצה בארץ ישראל להגיע, ועל זה הוא הסתכן.

אחד, להגיע לכותל המערבי, ודבר שני, להגיע אליי.

למה?

בגלל שהוא חזר בתשובה מהקלטות שלי באינטרנט.

והוא מספר סיפור. שאלתי אותו, תגיד, איך השכנים שלכם הגויים,

הם עושים לכם צרות, עושים נזקים?

הצרות של אחמדינג'אד גורמות לכם נזק?

הוא אומר, לא.

הוא אומר, אני אספר לך סיפור.

יש לי שכנים גויים,

זוג,

שכשאני חזרתי בתשובה, אז כל הדיסקים שלי,

שהיו מערביים, עם שירים ומוזיקה מערבית,

לא שמעתי יותר.

אז הגוי

היה אומר, תעביר לי.

אצלהם אסור לשמוע דברים כאלה, רק בסתר.

אז הוא היה לוקח ממנו.

בין כל הדיסקים שהוא העביר לו, הוא העביר לו גם דיסק אחד שלי,

מכבים מול לבנים.

והוא פתאום רואה את זה, רואה את זה לא...

אז הוא יושב עם אשתו, אז היא אומרת לו, תשאיר, תשאיר.

תשאיר, תחילו להסתכן.

מסתכלים, הגיעו לקטע שיש שם בחורה שאומרת לי,

איך זה לערביות יש ילדים,

ואני עשר שנים, אין לי ילדים.

אז אני אומר לה שמה, תשמעי, אם תקבלי עלייך לשים כיסוי ראש,

בעזרת השם יהיה לך בן זכר.

ואז היא, אחרי לבטים, מחליטה לשים.

חילונית גמורה שמה כיסוי ראש,

שמה את הכיסוי ראש, ואותו אחת ראש היא נפקדת.

נפקדת, היא יולדת, אני תהיה סנדק אחר כך, וסיפור גדול.

הערבייה הגויה הזאת

היא עשר שנים עקרה,

והיא ראתה את הקטע הזה, והיא לא האמינה שזה נכון.

לא יכול להיות שאם שמים מטפחת על הראש,

אז זה מביא ילדים אחרי שכל הרופאים אומרים שאי-אפשר להאמין.

הן הולכות בחוץ

עם כיסוי ראש, אסור ללכת בלי.

בבית היא הולכת בלי.

היא החליטה לנסות.

היא תכסה את הראש גם בבית.

קיבלה על עצמה לכסות את הראש,

ואותו חודש נפקדה.

נפקדה,

התחילה להאמין בחכמי היהודים,

התחילה לברר מה זה.

יש שם את הקבר של דניאל,

הייתה הולכת לקבר של דניאל ושומרת קשר עם המשפחה, הכול בסודי סודות.

נולד לה בן,

עשתה לו ברית מילה בבית כנסת, בסטנדק יהודי.

מקלטת מדיסק

שהיא ראתה באקראי,

ומחוסר אמונה הגיעה לאמונה גמורה,

ובשבילה עכשיו היהודים זה כל העולם.

זה דיסק,

ודיסק למי שלא מבין.

מי שהיה באצטדיון טדי כשהיינו,

הייתה שם פיליפינית ויפנית.

כשהם ראו קלטות שלי של וידאו בחוץ-לארץ,

כשהיפנית ראתה קלטת של חברה של היהודייה,

היא לא הבינה מילה מה אני אומר, אבל מהתנועות שאני מדבר, היא אמרה, הוא צודק.

והיא התחילה לברר את הכול והתגיירה איך עושים כזה דבר.

אם היו ממציאים עכשיו פטנט חדש,

משהו מיוחד, ריסוס,

מוכרים ריסוס בעשרה שקלים,

אתה הולך ברחוב, רואה את החבר'ה האלה שאתה אומר שהם לא יהודים,

עושה להם טסססססססססססססססססססססססססססוו.

הוא אומר, שמע ישראל, השם אלוקינו השם אחד,

תביא ציצית, תביא ציצית.

חוזרים בתשובה.

היית קונה ריסוס כזה או לא?

אה?

הולך עם לך באש,

מרסס את כולם.

אם היה לך בעיות עם השכנים, לא רוצים שאתה עושה סוכה?

הוא אומר לו, חכה רגע, אני תכף בא.

בא אליו, טסססססססססוסו,

עושים שתי סוכות.

כל הבעיות היו נפתרות, אם היה ריסוס כזה.

אבל יש, שופר המציא ריסוס כזה.

יש,

יש, קוראים לזה דיסק.

דיסק.

זה לא טיסס, זה דיסק.

מסתובב, מסתובב, מסתובב, מסתובב,

ורואים את הסרט ואת ההרצאה ואת הכל ואת הדברי תורה והכל, ומשתכנעים רבים רבים וטובים וחוזרים בתשובה.

אם בן אדם לוקח דיסקים כאלה ומחלק את זה לחברים, לידידים, למשפחה,

ודאי שמתוך מאה דיסקים הוא יחזיר כמה יהודים בתשובה.

אחד בשנה,

אנחנו נהיה שנה הבאה שני מיליון.

אחד בשנה.

אם עושים כמה,

וואי וואי וואי, גמרנו, שנה הבאה נגענים.

זה מה שצריך, זה הכל.

אל תפחד מכמויות, לא ערב רב ולא גויים ולא חזיר ולא בטיח.

אם אנחנו נחזור בתשובה לעםינו שבשמיים,

הכל יתבטל. גם הגויים ישובו בתשובה.

כתוב שבסוף כל הגויים יכירו בשם יתברך.

ומלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים.

כי אז יאפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם השם ולעובדו שכם אחד. ביום ההוא יהיה שם אחד ושמו אחד.

אז אל תדאג לגויים.

אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו. אם אנחנו נדאג לעצמנו שאנחנו נוכל להחזיר עוד יהודי ועוד יהודי,

וניתן להם דיסקים ב-DVD ונפנה אותם לאתר האינטרנט,

ולשופר ניוז טייל, יש היום בטלפון,

אתה יכול לחייג במספר טלפון.

עכשיו את ההרצאה הזאת שומעים חי בטלפון.

0, 5, 4, 4, 0, 0, 0, 7, 7, 7, 9. אתה מחייג,

שומע הרצאות בחינם, בלי כסף, אמרות יומיות,

דברי תורה, שידורים חיים, הכול,

יכול להתחבר.

רק להפנות אנשים לזה.

כל מה שאנחנו צריכים זה באמת לרצות

לקרב עוד יהודים. לא להתלונן ולא להתבכיין. למה? יש לנו את הכוח להפוך את הכול לטובה. השאלה היא אם אנחנו מוכנים להשקיע.

אם אדם מוכן להשקיע מכספי מעשר

שקל וחצי ביום,

זה הרבה שקל וחצי ביום להחזיר יהודי בתשובה.

שקל וחצי זה הרבה?

אם היה בא עני אליכם בפתח רעב,

הוא אומר, כל היום לא אכלתי,

כל היום לא אכלתי, תעשו טובה,

תביאו לי מנף אלאפל.

כמה עולה מנף אלאפל?

בבני ברק יש תחרות, חמישה שקלים עולה מנף אלאפל.

בחמישה שקלים אפשר להאכיל עני בשביל שהוא יחזיק מעמד עד מחר.

למחרת הוא בא,

לא אכלתי כלום, רואים שהוא לא אכל.

תעשה טובה.

מנה אחת פלאפל.

תיתן לו או שתגיד לו, אכלת כבר אתמול?

תיתן לו או לא תיתן לו? חמישה שקלים.

אני אומר לכם, לא חמישה שקלים.

שקל וחצי ליום מחזירים יהודי בתשובה, מוציאים אותו מגיהנום ושמים אותו בגן עדן.

לא הוא אוכל פיתה עד מחר.

יוצא מגיהנום והולך לגן עדן בשקל וחצי ליום.

כדאי להשקיע ביהודים דבר כזה או שלא שווה?

כמה זה שקל וחצי ביום? חמישים שקל בחודש.

עשרים חודש

מכספי מעשר אתה נותן שקל וחצי ביום, שזה חמישים שקלים.

זה 100 DVD שאתה יכול לחלק בחינם לקרובים, משפחה וידידים,

ולהציל ודאי כמה יהודים.

שווה או לא שווה?

שווה או לא שווה?

שווה.

נו, מי מוכן לקחת על עצמו 100 DVD בשביל שיתקרבו יהודים לאביהם שבשמיים

ויקבל גם ברכה בעזרת השם ברבים?

כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

בתורה כתוב שהאישה מתחייבת בכיסוי ראש.

ואיפה כתוב שהגבר זקוק לכיפה?

צריך לשים כיפה?

בתורה לא כתוב,

ההלכה כתוב בשולחן ערוך, בפרק ב', הלכה זן.

שלא ילך 400 בכיסוי ראש.

תודה. תהיה בריא.

כן.

תן לו שמה לבחור בסוף.

שלום. יש לי פה שאלה קצת שלא כל כך קשורה לאווירה,

אבל אני שומר מסורת,

ואני לא, יש לי שאלות, יש לי הרהורים. אתה יודע, אני שם כיפה בשביל לכבד את המקום.

מה זה שומר מסורת?

כל החגים אני עושה, אבל שבת אני לא שומע.

יש לי שאלה, כאילו,

מי אמר יש גן עדן, יש גהנום? מישהו היה שם בשביל לבדוק את זה. יש לי שאלה,

כאילו, בסך הכל אני, אין לי הוכחות. אתה אומר, לא צריך להוכיח, אבל לא מספיק לי. אני שומע אותך ואני שומע את הדיסקים שלך.

עם כל הכבוד, זה לא מחזיר אותי.

הבנתי,

שמעת פעם על קנגרו?

כן.

איפה יש קנגרו?

אוסטרליה, בג'ונגלים. היית שם?

לא, אבל ראיתי את זה.

מי אמר שהיה?

מי אמר שיש?

נשיונל גיאוגרפיק.

או!

You believe to national geography.

הבנתי, התורה קדמה לנשיונל ונשיונל כותב רק מה שהתורה אמרה

ואתה מאמין.

אתה יודע שבהוליווד אפשר לעשות הכל, נכון?

ואף על פי כן אתה מאמין. למה?

יעני אתה מתקדם, אה?

מודרני.

לא, לא.

אני שואל שאלה ברצינות, באמת. ומה, אני בצחוק? אני מאמין שאתה רציני, אבל... גם אני רציני. יש אוסטרליה או לא? היית שם או לא?

לא הייתי, אבל מכיר מישהו שהיה. מה אתה אמרת לי?

יש מישהו שהיה בגן עדן או בגיהנום וחזר משם? נכון, זאת השאלה. ואתה יודע שיש מישהו שחזר מאוסטרליה? כן. אתה מכיר אותו? כן. אתה מאמין לו שהוא היה?

כן.

ולי, אתה מאמין שהייתי כבר בעולם העליון וחזרתי לפה?

יכול להיות. אני לא אומר שאני לא מאמין,

אני פשוט, יש לי ספקות. אז אני אומר לך שלא רק אני הגעתי משם, גם אתה הגעת משם.

מאיפה הנשמות הגיעו, אתה יודע? תראה, אני אגיד לך מה אני מאמין.

אני מאמין בגלגול נשמות, אבל אני לא מאמין שיש כף קלע ושאתה נשרף בגנום.

אני אגיד לך משהו, אני לא מאמין שאתה נשרף, כאילו, איך אתה יכול להיות שרוף אם אתה מת?

הבנתי.

אז בסלטות אתה מאמין,

אבל שנשמות באות מעולם האמת, אתה עוד לא מאמין.

גלגול כן.

עכשיו בוא אני אשאל אותך שאלה.

מה זה לסרף? פעם כעסת?

כן, היום גם, כן.

היית חם, חם, הרגשת חם, כועס, אדום?

ראית?

כן.

זאת אומרת, הטמפרטורה והחום הפנימי שלך עולה, נכון?

טכנית, כן. אם אדם, נגיד, יבזה אותך לפני אנשים, אתה תתרגז, אם אחד יעקוף אותך ויחתוך אותך וישרוד לך, וואי, וואי, מה יהיה שם, נכון? אוקיי, כן.

ומי כעס? הבשר?

המוח.

המוח כעס? המוח כעס?

המוח?

הרוח, הנפש, מה אתה מתרגיש? היה לך חם רק פה? חם פה היה?

כל הגוף. כל הגוף.

אז מה התלהט? מה חם?

מה חם? מה התרגש?

האב שלך שמע את הקללה? האב שמע את הקללה?

טוב, אני מאמין, אתה יודע מה? אני מאמין שיש נפש. מי נפגע? מי נפגע?

הנפש. הנפש. אם אדם מת, יקללו אותו מהבוקר עד הערב, הוא יחוש?

אולי הוא יודע את זה מלמעלה, אני לא יודע. אבל הוא לא יתרגז, לא יראו שהוא יתרגז.

הוא מת, הוא לא יתרגז. לא ראית מת עצבני.

לא.

נכון?

זאת אומרת שאין מי ששומע שם, אין מי שמתרגש,

נכון?

כשהייתה נשמה הוא התרגז, כשהיא יצאה הוא לא מתרגז, נכון?

אז מי מתרגז?

אדם מת, יש לו מוח בתוך הגולגולת, נכון?

עוד חם, טרי.

כן.

ואם תרגיז אותו, אז הוא יהיה אדום?

לא. לא. אז מה חסר? הנשמה. אז מי מתרגז?

הנשמה. ולאן היא הולכת? אז נשמה יכולה להתלהט, נכון?

אוקיי, אבל לאן היא הולכת? קודם כל היא יכולה... איפה היא בשמיים? למטה? איפה היא? קודם כל היא יכולה להתלהט, נכון?

יש אנשים שמרוב עצבים יכולים לקבל שבץ לב ולמות?

כן.

זאת אומרת שהשרפה והבעירה שיש להם בפנים,

לא יכולה להחזיק יותר עד שהם מתפוצצים, מתבקעים להם

נימי דם וכו', מקבלים שבת. סתימה. זהו.

נכון?

כן. זה הגוף כבר. תאר לך שאתה נמצא בעולם האמת

ואתה מתפוצץ מכעס איך הפסדת את העולם הזה לעשות מצוות שבת שמקבלים עליה גן עדן לנצח.

אחד החזיק את הלוטו,

53 מיליון ביד ומכר לחבר שלו ב-20 שקל.

היה לו ביד ומכר,

ואחרי זה התברר לו שהוא היה החזיק את ה-53 מיליון.

מה, הוא מתרגז או לא מתרגז?

מת מהצדדים. עכשיו ההוא עם מרצדס,

קנבילות, וואי וואי.

הוא אומר, תלבד לי נסיעות.

איך זה?

זה כלום, זה 53,

הוא לא יבזבז את זה אפילו.

אני שואל אותך שאלה, אדם, מתברר לו שהוא הפסיד נצח. הוא מגיע לשם, הוא רואה שהוא הפסיד נצח בגלל שהוא היה צריך לנוח בשבת.

ובמקום לנוח, הוא היטרטר ממקום למקום,

והוא חשב שהוא חכם, ובגלל זה הוא הפסיד נצח נצחים.

רק הכעס שלו על עצמו זה אחלה גיהינום.

בלי אש עוד, בלי מדורות, בלי גחלים, בלי כלום.

רק מעצבים.

הבנת?

ושם ההכרה, ההכרה לא יורדת ופוחתת,

רק מתעצמת.

אתה יודע למה?

אין פלאפון, פתאום מישהו משקיע אותך מצלצל.

הוא אומר, אתה בא, אתה בא, נלך.

ואתה שוכח מעניין לעניין. אין, אתה לבד,

ואתה רואה את כולם,

מי שהצליח, ואתה רואה שאתה הפסדת,

אתה חשבת שאתה חכם, ואתה רואה את הטיפשים פוסחים מעליך והולכים לגן עדן.

לאן אני הולך?

אני הולך לגלגול הבא או לגיהנום? לא, לא, אתה יורד למטה קודם,

למטה, למטה, למטה, למטה, למטה, ושם ידונו מה יעשו איתך.

יכול להיות שתחזור בגלגול, יכול להיות שתישאר שם.

יכול להיות שתישאר שם כמה זמן,

ויכול להיות שתחזור אחר כך בגלגול.

יכול להיות שבתור אדם,

יכול להיות בתור צומח,

או דומם,

או בעל חי.

וכל זה בגלל מה? שלא שמרת שבת,

זה הכל.

חגים כן, הכל כן,

רק שבת לא.

מה אתה אומר, כדאי להסתכל?

תשמע, אני לא אומר שאני לא סובל שאני שומר שבת, ולפעמים יוצא לשמור, אבל עדיין, אני לא מרגיש,

לא כל כך מתחבר על זה. תודה, תודה. אני גם לא מתחבר להרבה דברים, אבל מה לעשות, אני צריך להשלים איתם.

אני לא מתחבר לתשלומי הטלפון שאני צריך לשלם.

לא מתחבר אליהם בכלל.

אבל הם מתחברים אליי, מה אני אעשה?

אם לא, מנתקים לי את הקו.

תודה.

מה תודה? אבל אתה שומר שבת או לא?

כרגע לא.

בטח שעכשיו לא, יום יום ראשון. לפעמים החבר פה שיושב לידי, אז אני שומר איתו, אבל לא... לא, אנחנו נעשה הסכם. שאתה ארבע השבתות הקרובות שומר,

כן רוצה, לא רוצה, ארבע שבתות נכנס לזה. אם עברת את זה, כבר קטן עליך, תקבל גם גן עדן על זה.

מה אתה אומר?

ארבע שבתות זה לא הרבה.

אוקיי, אני אנסה. אני אנסה. חזק וברוך, חזק וברוך, ותצליח, ותצליח.

כן, בבקשה.

ערב טוב, הרב. רציתי לשאול, איפה יש את הבחירה החופשית?

אם הקדוש ברוך הוא יודע בדיוק מה יהיה, מה הולך לקרות,

לא משנה מה הבן אדם יעשה,

יחזור בתשובה, יחזור בשאלה. הרי הקדוש ברוך הוא יודע בדיוק מה הולך להיות.

ואם אנחנו לא נעשה מה שהוא ירצה, בסוף אנחנו נקבל על זה עונש,

ואם לא עושים מה שהוא רוצה, בסוף סובלים מזה.

אז איפה פה הבחירה החופשית של הבן אדם?

אתה עכשיו מרצונך שאלת את השאלה הזאת?

גם מרצוני וגם שאלו אותי את זה פעם.

זה עלה לי בראש.

אהה.

הקדוש ברוך הוא שאל את השאלה שלך עכשיו?

מה זה הקדוש ברוך הוא? לא, לא הבנתי. לא יודע, הוא שאל את זה או שאתה שואל את זה?

אני שואל את זה.

אה, אז יש לך בחירה?

כן.

הוא ידע שתשאל את זה?

אני מאמין שהוא ידע שאני אשאל את זה. אבל הוא לא שאל את זה.

הוא גם לא גרד לך את האף עכשיו, נכון?

אתה בחרת את החולצה ללבוש הערב, או שהוא בחר לך?

אני בחרתי, אבל אני מדבר על המצוות, שאם אנחנו לא נכנס שבת... מה זה קשור מצוות? כל דבר. או שהוא יודע, ואם הוא יודע, הוא מכריח,

או שהוא יודע ולא מכריח.

אבל זה דברים של העולם הזה, אני מקווה...

הוא יודע הכל, אין ספק שהוא יודע הכל, אבל השאלה היא אם הוא מכריח את מה שהוא יודע.

הוא לא מכריח, אבל אם אנחנו לא נעשה, נגיד, בוא, אם לא נשמע, אנחנו נעשה מצוות. מה שאתה לא תעשה, הוא ידע שאתה תעשה, כן, זה נכון. ואנחנו נקבל על זה עונש אחרי זה, אם אנחנו לא נעשה את מה שהוא ביקש מאיתו. אם אתה עושה את, הרי אם אתה נותן לטמה לעצמך, אתה נותן את העונש לעצמך.

זה לא הוא.

אם אתה תעמוד ככה, יכבו לך רגליים כל הזמן. אם תשב, יהיה לך יותר נוח.

אבל אתה מחליט.

אתה החלטת לקום, או שהוא הקים אותך?

אני החלטתי לקום. אתה גם תשב, לא?

אתה בטוח?

אולי הוא יחליט שאתה לא תשב? אם הוא יחליט שאני לא יושב, אני לא אשב.

הבנתי, אבל בדרך כלל אתה יושב לבד, לא?

זאת אומרת, הוא יודע שאתה תשב, אבל הוא לא מכריח אותך, נכון?

אתה תביא ילדים?

בעזרת השם. בעזרת השם. הם ימותו?

הם ימותו או לא?

גם בעזרתו.

אתה יודע שהם ימותו אבל.

האם בגלל שאתה יודע שהם ימותו אתה הורג אותם?

לא.

אז הידיעה שלך לא מכריחה את מיתתם.

הידיעה שלך לא מכריחה את מיתתם, נכון?

לא. אבל אתה יודע בטוח שהם ימותו. זה ברור שבגיל 120 הם ימותו. 100% ברור שהם ימותו אבל, נכון? כן. אבל אתה לא מכריח בעצם הידיעה שאתה יודע שהם ימותו, שהם ימותו.

גם הקדוש ברוך הוא יודע במאה אחוז מה יהיה איתך ואיתי עם כולם,

אבל הוא לא מכריח.

אם נבחר בטוב, נקבל טוב, אם נבחר ברע, נקבל מה שבחרנו, נקבל.

זה הכל שליטה שלו. הכל ידיעה שלו, לא שליטה. הוא יכול לשלוט נכון, אבל הוא לא רוצה לשלוט, הוא נתן בחירה.

הוא יכול לעשות בך מה שהוא רוצה, זה נכון. אם הוא רוצה, הוא יכול לעשות, אבל הוא לא רוצה.

הוא נתן לך בחירה.

אתה החלטת על הקודש של הכיפה על הראש?

כן. הוא היה רוצה יותר גדול קצת, אני חושב.

אתה רואה שהוא לא הכריח אותך?

יש פה כאלה שאין להם אפילו כיפה. הוא הכריח אותם? לא הכריח אותם. יש כאלה עם קרחת אפילו פה.

הוא לא הכריח אותם.

נו, מה הבעיה?

אתה רואה, הוא לא מכריח.

אבל הוא יודע שהם החליטו שלא.

הוא יודע, אז מה אם הוא יודע? אז הוא מכריח או לא מכריח?

הבנת, עיוני? הבנתי. ויש לי עוד שאלה.

עוד שאלה כזאת או אחרת?

מה אנחנו באנו לעשות פה בעולם הזה, שאנחנו יורדים מהעולם שהוא העולם הבא, ששם יותר טוב מאשר פה?

כן, אנחנו ירדנו משם לעשות את התורה ואת המצוות, לקבל בעבור זה שכר, ולחזור לקבל אותו בזכות ולא בחסד.

אתה עובד?

אני במכינה קדם צבאית.

קדם צבאית. אחרי הצבא אתה חושב לעבוד?

כן. באיזה תחום?

אני עדיין לא יודע.

עוד לא החלטתי.

יש עוד אפשרות, אתה יכול לקבל נדבות.

זה גם מקצוע.

מה אתה תעדיף?

לעבוד.

למה לעבוד אם אפשר לקבל בחינם?

זה פדיחות.

פדיחות!

זאת בדיוק הסיבה שהקדוש ברוך הוא הוריד אותך משם לפה, שלא תאכל בפדיחה.

אז זה הוריד אותך לעבוד, לעשות תורה ומצוות, ותקבל בזכות ולא בחסד.

הבנת?

בדיוק כמו שתכנת או תכננת לך?

שאלה אצל אנשים.

נו, תביא לי פה מיקרופון תכף, עוד מעט.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי שאלה, מה הערכה של שמירת נגיעה,

והאם זיווגו של האדם נקבע על-ידי מעשיו?

גבר ואישה נשואים יכולים להתייחד.

כשאינם נשואים, אינם יכולים.

אז אין בזה לא סגולות ולא כלום, זה איסור גמור של ייהרג ולא יעבור.

עכשיו, בקשר לזיווגו של אדם,

כתוב שבת קול מכריזה, בת פלוני לפלוני.

אז לכל אדם יש זיווג

שמן השמיים נקבע.

והאדם יכול לזכות בזיווג שלו ויכול גם לפספס אותו.

אם, לדוגמה, הוא או היא בררנים,

ולמרות שהם נפגשו עם הבן זוג המתאים, הם החליטו מסיבות כאלה או אחרות

לא להתחתן, אז יכולים לפספס את הזיווג הראשון גם.

תודה, כבוד הרב.

כן, כן.

כבוד הרב,

איך אפשר לדעת אם זה הזיווג של האדם?

אי אפשר לדעת במדויק.

צריך לבדוק האם האדם הזה מתאים מחמת

המידות הטובות שלו,

אם הוא בר-שיחה,

אם הוא אדם שאפשר לחיות איתו, אם הרקע שלו הוא טוב, הוא בריא, המשפחה שלו משפחה טובה.

אם רואים שזה מתאים וזה מסתדר, אפשר להתחתן. לא צריך לחפש איזה סימנים או אני יודע מה.

בוודאי שלא צריך ללכת לאלה שכאילו פותחים בספרים או כל מיני כאלה. ברדיו שמעתי שיש כל מיני כאלה,

או כל מיני, בלי, בלי.

בדיקה,

כמו שהולכים לבדוק

אם רוצים שותף לעסק,

בוחנים את כל הממצאים,

האם יש לו כסף, האם הוא עומד בהתחייבויותיו,

אדם נאמן, אדם ישר,

מה הרקע שלו, מה הבנק אומר עליו וכו' וכו', אז מחליטים לעשות שותפות.

אותו דבר בחיים, בודקים מי הבן-אדם, מה הרקע וכו', ומחליטים.

תודה רבה.

בהצלחה.

כן, שאלתך.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה. מה שאני יודע, שהמשיח צריך להגיע עד 2010. למה 2010?

כי 10 מיליון ו-10 מכות.

עד 2010 כבר לא יהיה מים בכנרת.

וגוג מגוג זה ב-2012,

כי 12 שבטים יש.

הבנתי.

מה יהיה ב-2013?

2013, לא יודע מה זה יהיה. יכול להיות ש...

יהיה שאנשים יהיו, ויהיה אנשים שימותו.

הבנתי. יכול, לא יודע, זה כבר אני לא יודע. באיזה שנה אנחנו עכשיו? אתה זוכר? 2007. זה שייך לשבת, לא?

זה... ב-2008 זה יהיה בטח ברית מילה.

לא, זה מה שאני יודע. כי מה שאני יודע, שביבי ייבחר,

הזה הוא ייבחר, אולמרט ייפול, כמו שכתוב שרון עליה,

כתוב ביבילה.

אה, יפה. איפה זה כתוב?

כתוב איזה, כתוב איזה. איפה זה כתוב?

ב... נדמה לי ב... איך קוראים? לא זוכר. זה כתוב ב... בירמיה, לא זוכר איפה זה כתוב. ביוקנעם?

בירמיה.

לא יודע.

איפה?

קראתי ולא זוכר איפה זה קראתי.

זאת אומרת,

וסכסכתי איש ואחיו במצרים ולחמו את זה לאט לאט, זה הולך שלבים שלבים, זה לא, וגם יהיה בלאגן באיראן ולא יודע מי פוצץ את איראן ואחרי שפוצצו אותו איראן תופסים את בן לאדן.

אגב בן לאדן באיזה שנה יתפסו אותו? לא יודע, יכול להיות זה, אולי 2008, משהו כזה, תופסים אותו.

בסדר,

חבל שלא שאלנו אותך מ-2004, אולי היינו נגאלים.

לא, לא, לא, זה הולך שלבים שלבים, זה לא מכה עד הכל.

טוב, בסדר.

אתה אומר עשר מכות זה יהיה, לא... לא עשר מכות, כי עשר מכות של מצרים, עשר מיליארד זה עד 2010,

ועד 2010 לא יהיה מים בכנרת.

הבנתי, למה? מי ישתה אותם?

מה שהבנתי, מה שאני חושב, ומה שזה...

יפה.

בין מגוג, מגוג, מגוג זה עד... כי 12 שבטים זה...

12 שבטים זה... אתה קורא את זה באיזשהו מקום או אתה חולם על זה? לא, קורא את זה. לא סתם אני אמרתי. ברור שלא. איפה קראת את זה? איפה קראת את זה? קורא, לא זוכר. אני קורא את זה. לא זוכר, זה מקום ברור.

בסדר.

השם יעזור. תודה רבה.

כן, תן השם.

על זה נאמר יבנה וחכמיה.

כן. כבוד הרב, ערב טוב.

אני רציתי לשאול על ניסיונות.

על?

על ניסיונות.

כן. הקדוש ברוך הוא נותן לנו המון ניסיונות כל הזמן.

ואני רוצה לספר שתי ניסיונות שהם נורא קשים לי.

אחד, אימא שלי חולה במחלה,

וחוץ מזה, כבר לפני עשר שנים היא עיוורת בעין אחת.

וזהו, התמודדות מאוד מאוד קשה, ואנחנו מאוד מאוד דואגים, והמצב כל הזמן רק יורד.

מטופלת כימותרפיה, ופשוט נורא נורא קשה. ממש יותר עצה, פחות שאלה, יותר עצה.

מה השם של האימא?

של ברכה בת לאה.

ואת מוכנה ללמוד בשבילה חצי שעה ספר מוסר,

רבנו יונה שערי תשובה?

במשך שלושה חודשים רצוף. רגע, אני צריכה לרשום את זה.

ייתנו לך פתק, יש לכם פתק? בסדר, תרשמו לי. הוא ייתן לפתק, הוא ייתן לך. בסדר. עכשיו,

תגידי את שמה.

ברכה בת לאה. ברכה בת לאה, שמרפא אותה ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה. אמן. כן, שמה הבחורצ'יק. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני קודם כל רוצה להעביר, אני לא מטיל פקפוק בתורה, אני לא באלוהים,

לא בכלום.

אבל יש משפט אחד שאני לא מבין, וזה צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.

זה כל הזמן אומרים, אומרים את המשפט הזה, ואני רוצה שתסביר לי על המשפט.

הבנתי, זה רק מה שחסר לך בפאזל של התורה?

משהו כזה.

אם תבין את זה, אתה תשים ציצית וכיפה? לא, כי אני רואה הרבה אנשים צדיקים, ירשם מים. הבנתי. אם אני אתרץ לך את זה, ואתה תהיה שבע רצון, תשים כיפה וציצית?

-מחיאות כפיים -זה נדר, ואני לא... אני לא... זה לא נדר, זה חובה, זה הכול.

זה כבר הבטחה לאלוהים. הבטחה הבטחת כבר מגיל 13, שכחת?

לא שכחתי.

נו, אז למה אתה לא מקיים?

נהיית בר מצווה, לא? בגיל 13. אתה יהודי, לא?

בוודאי. נו, אז מגיל 13 אתה באיחור כבר.

מה אתה אומר?

שאלה ששווה תשובה, לא?

שווה תשובה, אבל...

מה אבל?

אני לא יכול להבטיח לך ש... לי אתה מבטיח? לך אתה מבטיח, לא לי. זה לאלוהים, זה לאלוהים גם. זה לא מגיע לו?

מגיע לו, בהחלט מגיע לו. נו, אז ואתה תרוויח מזה, תהיה לך זכות גדולה?

יהיה לך 2,800 עבודים כשיבוא מלך המשיח בזכות ציצית? לא שווה?

תזכה לראות את פני השכינה? בוא נשמע את התשובה, ואז אני אבטיח. ואז תחליט.

הבנתי. גם זה אני מוכן, אתה רואה?

אני מוכן להשקיע ביהודים.

אתה מאמין שהקדוש ברוך הוא עושה דין צדק?

מאמין.

כתוב, עצור תמים פעולו ככל דרכה במשפט אל אמונה ואין עוול.

צדיק וישר הוא, נכון?

איך ייתכן שהקדוש ברוך הוא את הצדיקים מעניש ולרשעים נותן פרס? איך זה יכול להיות?

שניים עובדים אצלך במפעל,

אחד לא עובד, מקבל משכורת שמנה, אחד עובד,

נותנים לו 100 שקל.

יכול להיות דבר כזה?

או נותנים לו מכות גם אחרי העבודה.

יכול להיות דבר כזה?

אדם לא עושה כזה דבר. איך השם עושה כזה דבר?

אבל יש ככה ציור אחר.

יש אחד עובד וגוערים בו מדי פעם. למה לא הבאת? למה לא באת בזמן? למה איחרת? למה תקעת את זה?

הוא עובד אבל.

ויש אחד שאומרים, תבוא אלי למשרד, אני אביא לך חבילה.

אתה יודע מה זה יכול להיות? שהוא מקבל את הפיצויים.

יש צדיקים ויש רשעים.

צדיקים עושים רצון אביהם שבשמיים, והקדוש ברוך הוא ייתן להם שכר מלא לאין שיעור.

אבל על קצת עבירות שהם עושים בינתיים, הקדוש ברוך הוא גוער בהם.

למה? כי הוא רוצה שיעשו בדיוק מה שצריך.

יש לך ילד, הילד טוב,

הוא לומד,

אם הוא במבחן, לא מצליח כל כך, אתה אומר לו, למה אתה לא מתאמץ יותר? אתה יכול להתאמץ יותר.

אתה יודע מה, היום אתה לא תרד לשחק למטה, אתה תתכונן למבחן כמו שצריך. זה עונש או לא עונש?

לא עונש. זה לא עונש, רוצים שהוא ישתפר, נכון?

גם הצדיקים, השם רוצה שישתפרו, נותן להם איסורים,

בשביל להגיד להם, הנה שימו לב, נותן לכם איתות, הכל בסדר.

יש ילד אחר, לא מכין שיעורים, לא כלום, רק שובר צלחות, עושה בלאגן בתוך הבית והכול. מה אומרת לו אמא שלו? רד, רד, שחק למטה, רד.

למה? שיהיה שקט, אתה מבין?

מה עושה הקדוש ברוך הוא? רשעים אומר להם, תשמע,

אתם עשיתם כמה דברים טובים,

מגיע לכם שכר,

בעולם הבא אתם לא מאמינים, לא תקבלו שם, תקבלו פה,

בבקשה, תלכו לשחק, קחו את זה, קחו קצת כסף, יחטא, בוכטא, שחטא והכל חרטא, ויאללה, מנפנף אותם, אתה מבין?

אומר דוד המלך, עולם השלום,

איש בער לא ידע, וחסי לא יבין את זאת.

איך זה בפרוח רשעים כמו עשב, ויציצו כל פועלי האבין,

איך הם מצליחים, הרשעים?

אומר להשמידם עדי עד, כיוון

שעתיד הקדוש ברוך הוא להשמידם עדי עד, כיוון שהם לא האמינו בעולמו הבא, ולא הכינו את עצמם,

ולא הכינו מצוות, כי אמרו, אכול ושתו, כי מחר נמות.

פה אנחנו רוצים שכר, לא שם,

אז הוא משלם להם שכר בעולם הזה.

ומשלם לשונאיו אל פניו להעבידו מהעולם הבא.

אבל הצדיקים ושומר חסד לאלפים לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דור.

הצדיקים, הקדוש ברוך הוא נותן להם איסורים פה למרק את העוונות

והשכר מושלם מחכה להם ברגע שהם יוצאים.

שנאמר ודע מתן שכרן של הצדיקים לעתיד לבוא.

אז הצדיקים

מגיע להם שכר מלא ומושלם לעולם הנצח שהוא עולם בלתי פוסק,

ובעולם הקצר הזה מנקים אותם קצת על ידי האיסורים,

ואילו הרשעים מקבלים בעולם הקצר הזה את מלוא שכרם המגיע להם על מעט מצוות שעשו,

ואת כל עונשם לעולם הבא.

הבנת איך זה עובד?

מה אתה אומר עכשיו על איזה ציצית, שיהיה לך זכויות וכיפלא?

תהיה מהצדיקים?

בעזרת השם. יאללה, בוא.

בכבוד.

מתי?

ברוך אתה. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

יהיה בריא.

כן, עוד שאלה.

שאלה.

ערב טוב כבוד הרב.

כן.

האם כבוד הרב יכול להסביר על גודל החשיבות ממצוות ציצית ותפילין?

ציצית זו מצווה מתרייג מצוות ותפילין, זה מצווה מתרייג מצוות,

מצוות ציצית.

כל מי שזוכה להתעטף בה זוכה לעמוד לפני הקדוש ברוך הוא בעיטוף של מצווה.

כל מי שלא מתעטף בציצית קטן יעמוד בבגד מטונף לפני השם יתברך,

אף על פי שמצווה זו היא מצווה שאינה חיובית,

דהיינו היא חובת הבגד, חובת הכלי ולא חובת האדם.

מי שלובש ציצית זוכה בזכותה לראות פני שכינה ברגע שהוא נפטר מן העולם.

המצווה הזאת מגינה עליו, היא נותנת לזכור את כל מצוות השם וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות השם,

בעתיד לקבל עליה 2,800 עבדים באחרית הימים.

ועוד דברים נאמרו במצווה זו,

שיכולה להזכיר לאדם לעשות את רצונו יתברך.

מצוות תפילין, מצווה הגדולה ביותר במצוות עשה,

היא למעשה שמונה מצוות, כמו שאומר הרמב״ם,

כנגד הפרשיות שמזכירות יציאת מצרים בכל פרשה ופרשה.

והמצווה הזאת, מי שלא מניח ולא שם תפילין בראשו,

נקרא קרקפתא דלא מנח תפילה.

זאת אומרת,

אם הוא יגיע לעולם האמת והוא יהיה חציו,

חצי-חצי בדיוק,

אם בחצי של העבירות שלו לא הניח תפילין,

בחצי

לא הניח תפילין, הוא הולך גיהינום.

אם בחצי,

הוא חצי-חצי שווה,

אם בחצי יהיה נחת תפילין, הוא הולך לסגן העדן.

זאת אומרת, מצוות תפילין היא מצווה גדולה מאוד, היא כנגד

חמשת אחושים,

בראש יש ארבעה חושים, ביד חוש המישוש, זה כנגד הלב, זה כנגד המוח.

יש בזה עניין גדול מאוד וחיבור להשם יתברך.

ועל פי התורה, להיות יהודי כשר זה מצוות ציצית, תפילין ושבת?

להיות יהודי כשר צריך להיות כשר מאה אחוז,

אבל אם אדם מניח תפילין וציצית ושבת זה טוב מאוד, אבל לא מספיק.

אז מה עוד?

כל מה שצריך, תפתח שולחן ארוך ותלמד כמו שאני למדתי.

אפילו תתחיל עם קיצור שולחן ארוך.

תעבור סימן-סימן, תראה מה כתוב, תתקיים.

זה לא קשה, שום דבר לא קשה.

נראה לך שאני עשיתי מצוות שאני כבר הולך להתמוטט?

לא.

חיים טובים, מאושרים,

מצוות זה רק דבר טוב.

יש עוד שאלה.

יש לי חבר,

הוא דווקא בחור דתי, ויש לו מחלה.

יש לו מחלת הסכרת. הוא פשוט, הוא לא נמצא כעת, אבל הוא יודע שאני אמור להגיע לפה היום. והוא אמור לי לשאול אותך על שאלה שאיך הוא יכול להתרפא מן המחלה שלו.

קודם כול, הוא צריך לשמור על דיאטה ולאכול מה שצריך, ולא לאכול מה שלא צריך, ולעשות קצת ספורט.

דבר שני, שילמד שעתיים בתענית דיבור כל יום.

במשך שלושה חודשים רצוף.

והשם יעזור לו שיתרפא מהמחלה.

אמן.

ומה איתך?

אתה תקנה קיצור שולחן ערוך ותתחיל ללמוד?

תאמין, נראה לי שיש לי בבית.

מה יש לך?

תאמין, נראה לי שיש לי את הקיצור של שולחן ערוך בבית. טוב מאוד, אבל השאלה אם תתחיל ללמוד ולקיים.

תשמע, אם אתה זוכר אותי,

זה בדיוק,

רצה הקדוש ברוך הוא שזה נפל לפני שנה בדיוק

בשיכון המזרח, אם אתה זוכר,

בפרשת בוא,

שאמרת לי בוא, בוא.

הנה, אנחנו עוד פעם בוא, בוא.

שאז דיברתי איתך על השבת, אם אתה זוכר.

ועד עכשיו נשארת תקוע איתה? לא, שבת ברוך השם דווקא טוב.

אתה שומר? כן.

אה, נפלא.

כן. תאמין, היו מעידות, אבל עכשיו ברוך השם...

עכשיו קח עליך שלוש תפילות ולימוד תורה שעה לפחות ביום,

ותראה עד פרשת בוא הבא.

איך אתה תראה?

שמע, כמו שאמרו, לא מביאים לנהג חדש ישר בMV.

איך להתחיל עם משהו בקטנה ואחרי זה לא... אני דיברתי איתך עכשיו על קורקינט.

מה זה שלוש תפילות?

וילד קטן מתלמוד תורה עושה?

שמע, אני עושה את זה לפי הזמן.

איך אני אומר את זה? לאט הוא בטוח?

לאט הוא בטוח? לאט הוא בטוח. כאילו, כי עכשיו אני אגיד לך את האמת, אני בתהליך.

אבל אם אני עכשיו אקח על עצמי מצוות שאני לא יכול לעמוד בהם... אלא מה ביקשתי ממך? שלוש תפילות, כמה זה? רבע שעה להתפלל, מה הבעיה? אז אני אגיד לך את האמת, זה גדול עליי. גדול. שיחות טלפון, אתה לא מדבר חמש-עשר דקות?

לפעמים.

נו, אז דבר עם הקדוש ברוך הוא עשר דקות, רבע שעה לא מתאים.

אבל אני יכול להגיד לך, אני עכשיו יכול להגיד לך שכן, אבל תכל'ס מחר, אני לא אעשה את זה.

מה הבעיה? אני לא מבין מה הקושי. מה הקושי לדבר עם השם? יש לך זמן מהבוקר עד הצהריים.

אין בעיה.

אחר כך יש לך מהצהריים עד הערב.

אחר כך יש לך מהערב עד הבוקר. אני לוקח את זה לאט-לאט,

לאט-לאט, אתה לא חייב בת הכלל.

אתה מתחיל להתפלל, גומר את התפילה, נח.

אחרי זה בא מנחה. תשמע, אני יודע בסוף שאני אשבר, אז אני לא רוצה יותר לדבר, עזוב. אתה בסוף מצליח אותי לעזוב, אני רוצה לעשות את זה בזמן שלי לאט לאט. בזמן שלך, לא שלי. לאט לאט. אני מתפלל בזמן, אתה בזמן שלך.

כל אחד בזמן שלו.

מתי שתקום, תתפלל.

כמו שדקים ככה, מתי שאני יכול, אני מתפלל.

בסדר? זה טוב מאוד. סבבה. ותקבע לך שיעור, שעה לפחות, שעה, בקיצור שולחן ערוך, או עם חברותה, או בשיעור.

שעה, לפחות שלך ידע, השכלה,

מה זה יהודי?

בעזרת השם.

או, חזק וברוך.

כן, עוד שאלה?

פה אצל הנשים שורה שנייה.

כבוד הרב, יש לי שאלה, שתי שאלות.

אחת, מדוע לי יצא שהייתי בחתונה.

מה?

בחתונה.

מי היה בחתונה?

אני הייתי בחתונה של חבר טוב שלנו,

ואבא שלו נפטר.

כן.

ובחופה עצמה ראיתי את אבא שלו, ולא ידעתי שזה אבא שלו.

ויום אחרי זה הייתי אצלו בבית וראיתי את התמונה,

ומסתבר שזה באמת אבא שלו.

לא הבנתי, הוא בא מעולם האמת, או מה?

כן. הוא עמד בין החתן לבין ה...

רק את ראית אותו?

כן. יש תמונות שצילמו את החתן והכלה באותו מעמד?

אני לא ראיתי את התמונות.

ותבדקי, הוא מופיע שם.

האבא נפטר לפני שני דקות. הבנתי, אבל תראי מי מופיע שם.

אני ראיתי תמונה יום אחרי כן,

וזה היה באמת כאילו אבא שלו.

אוקיי. אותה דמות.

השאלה שלי היא, מדוע, כאילו?

אני לא יודע מדוע, קודם נראה שראית.

אני בוודאות מראה. לך בוודאות, לי לא.

אני אומרת, תסתכלי על התמונות קודם, מה שצילמו.

אני בטוחה שאתה תמונ... היה רווח בינו לבין זה שהוא עמד? אני לא ראיתי את התמונות של החתונה שלי. לא הבנת.

היה רווח במציאות כשאת ראית אותו עומד בין החתן לבין מי?

לבין אח, כן. אח, זז לצידה, ואבא עמד ביניהם. והיה רווח ביניהם. כן. והיה רווח ביניהם.

זאת אומרת, היה מרחק של גוף אדם.

אם את תסתכלי בתמונות ויהיה רווח של גוף אדם, יש על מה לדבר.

אם תראי שזה צפוף, הוא לא היה שם.

אוקיי. ואם היה רווח לחזור אליך? אני לא אשם אם יהיה רווח.

אוקיי, בשאלה השנייה שלי... טוב, אם הוא היה שם,

למה את בוכה? אז הוא היה בחתונה של הבן שלו, מה לא טוב? אני שמחה. קודם כל, אני שמחה שכן.

אז למה את בוכה?

כי אני מרגישה שכן ראיתי.

אני ראיתי את החיים. נו, נגיד שראית, אז מה לא טוב?

למה אני? למה את?

זכית, נגיד, לראות אחד שבא מעולם האמת. נו, מה קרה?

מה לא טוב?

את מפחדת?

מפחדת, לא. יש לי אמונה.

את מפחדת מזה שראית אותו?

לא מפחדת, אבל זה היה קצת בלתי נתפס.

אני מודה, כאילו... בסדר, באמת הוא בלתי נתפס. אם היית רוצה לתפוס אותו,

מי הסתם לא היית יכולת.

והשאלה השנייה שלי...

עוד חתונה.

לא.

זה בעקבות חלום שחלמתי. אה, חלום מאוד.

משהו, כן.

זה דווקא דבר טוב,

ובזכות החלום הזה אני קיבלתי את מכיסוי ראש מלא שלא הלכתי... מי בא בחלום?

לא בא בחלום.

אני חלמתי שאני עומדת מול ארבעה קופסאות,

ועל כל קופסא... נכחתי את הקופסא בעצם בחלום בדם,

ועל כל קופסא הביאו לי גזר דין מוות,

ובקופסא הרביעית נדרתי נדר שאני אלך עם כיסוי ראש מלא.

והרב אמר לי, תקשיבי, את היית בבית דין של מה?

ונדרת נדר, אי אפשר להתיר אותו. באמת יום אחרי זה, ברוך השם, בעלי עסקים ובעלי צדיק,

ברוך השם, ואמר לי, אין בעיה, תקני.

וקיבלתי על עצמי והלכתי.

השאלה שלי, למה קופסאות, כאילו, הקופסאות זה היה ראשי תפילין.

מה הקשר של ראשי תפילין, כאילו,

לכיסוי ראש של האישה?

אולי היית בגלגול קודם, גבר, ולא לנעת ונראה לי.

אז אמרו, תעשי לי כיסוי ראש עכשיו במקום. לא, השאלה שלי היא, למה באמת הקופסאה של בעצם להתחיל להרשת עם גשור? נגיד לך, יש לי בעיה, יש לי בעיה, קוראים לי אמנון, לא יוסף.

אם הייתי יוסף, הייתי פותר לך את החלום.

אבל לא יוסף.

תודה.

שיהיה לך בשורות טובות. כן, לא יהיו כאלה קופצות על המציאה.

יש עוד ארבעה כיסויי ראש, אם אתן רוצות. הנה, הוא ביקש לפי החלום שייקחו.

מי רוצה לקחת?

מי רוצה שישי-שבת להתחיל?

יש מי שמעוניינת?

הנה, יש פה, כן?

קח, תן לה זאת בפינה.

רגע, מי עוד רוצה?

רגע.

מי עוד רוצה מכאן לקבל על עוצמה כיסוי ראש, שישי-שבת להתחיל?

הנה, עוד יהודייה יקרה תן לה.

עוד שתיים שיזכונו, אולי היהודייה הזאת תיוושע?

הנה, קח, קח, תן להם שמה.

בבקשה. ואיפה עוד יהודייה אחת?

איפה? תן לה, תן לה שם. הנה, שם.

מה השם של אשתך? אסתר בת מלכה. אסתר בת מלכה, השם ירפא אותה ברפואה שלמה מהרה. תודה רבה. תהיה בריא.

כן, את רוצה לשאול שאלה?

שאלה?

מה השם?

אריאל הודבן אביבה. רפואה שלמה בתוך שאר חולי הומו ישראל מהרה.

כן. רגע, שם הבחורצ'יק, תן לו.

כן.

הרב.

הרב.

רציתי לשאול אותך על גיוס לצה״ל.

כן. רציתי לשאול מה אתה חושב על גיוס לצה״ל. האם אתה חושב שזה נכון להתגייס,

או שאתה חושב שעדיף לשבת וללמוד תורה כל היום?

תראה,

מה שברור שאם היו שואלים את רבי שמעון בר יוחאי, הוא אמר שיותר טוב ללמוד.

שאלה על מי אתה שומע?

יש לנו מדינה, צריך להגן עליה, אזרחים, הכול. מה, אתה שואל או שאתה קובע? לא, אני שואל, אני רק מביא העובדות. אם שאלת, אמרתי, רבי שמעון בר יוחאי אומר לך ללמוד תורה עדיף.

מה אתה אומר?

מה אני אומר? מה שרבי שמעון בר יוחאי אומר.

כן, אבל מה עם הגנה על האזרחים, הגנה על המדינה? אתה יודע, יש הרבה אויבים בימינו. תראה, היום אין לנו בעיה, לא צריך אפילו להגן על המדינה, כיוון שאפילו אם אתה מפסיד במלחמה, אולמרט אומר, ניצחנו.

לא מכחיש, לא מכחיש.

אבל אם יהיו לנו יותר לומדי תורה, נראה לי שיהיה לנו סיכוי יותר נגד החיזבאללה.

עם כל הטנקים והמטוסים שלנו עשינו פדיחות והעבירו מעלינו 300 טילים כל יום,

ולא עזר שום דבר.

וחלוץ נחלץ עכשיו מהמצב,

ומחכים שפרץ יפרוץ החוצה,

ושאומרתי לך הביתה,

אתה מבין? זה אחר. מה הרב אומר על לשלב בין גיוס, נגיד אתה מתגייס לצה״ל, ובשעות פנויות אתה משקיע קצת בלימוד הלכות חדשות ודברים כאלה? קודם כל זה טוב מאוד ללמוד תמיד, בכל מצב.

אבל אם שאלת מה עדיף בן נבן,

רבי שמעון בר יוחאי יאמר שעדיף ללמוד תורה.

ועוד שאלה קטנה, גיוס לצה״ל זה מצווה מהתורה?

אין מצווה כזאת בתורה, יש מצווה שהבא להורגך השכם להורגו.

אבל אם הוא בא להורגך השכם להורגו, אם הוא לא בא להורגך אז אתה לא צריך להשכם להורגו.

טוב, תודה רבה. תהיה בריא.

איך יכולים לעשות כאשר יש לנו מדינה,

ויש ממשלה, שהיא מכניסה לפה ערב רב ומתגבר?

ואתה חי את זה יום-יום, ואתה חי את זה פה. אני חזרתי אחרי 20 שנה, חייתי בין הגויים,

והיום אני שנתיים בארץ, ברוך השם,

ואני עובד, אני רואה שמה שראיתי בחוץ-לארץ, אני רואה את זה פה היום.

אז איך אנחנו יכולים להתגבר? רוצים לעשות, אבל אתה רואה את הגויים האלה ממש לידך, כל הזה, חזיר באשדוד, חזיר בתל-אביב, חזיר פה מוכרים לך, בפרסיה,

הכול כמו שיש אצל הגויים, אין הבדל.

אז אם בארץ הקודש יש ממשלה שפה,

שזה שלטון, היא לא משמור,

שהביאה את הגויים האלה למדינה שלנו, ואומרים שהם יהודים, אני לא יודע על זה אשמח, מי בדק, מי ראה,

איך אנחנו יכולים לבוא לקיים את התורה כשיש לנו את הגויים האלה בתוך-תוכנו?

אני צריך לנפא אותם מאיתנו ולנסות את ה... איך אומרים? להתבייר אותם, כדי שאנחנו נוכל לעשות את העבודת השם בכבוד.

כמו שאני עברתי וראיתי ועשיתי שם בבוּל,

והדברתי על הכול וחזרתי בתשובה, ברוך השם.

היום שבע שנים עם טלית וציצית לכול.

יהדות חובקת עולם

אם ברצונכם לשמוע עוד מידע על יהדות,

או אם ברצונכם לשאול שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

שרו קשר ב-03-677-777-903-6777-777 או באתרי האינטרנט www.שופר.נט או www.שופר.נט שופר יהדות חובקת עולם

שופר.