זה ההבדל בינינו... רוצה להתחלף?
- - - לא מוגה! - - -
אתה יודע מה ההבדל בינינו?
אני הייתי חילוני כמוך,
בדיוק כמוך, רק קודם לך בכמה שנים.
ואני למדתי אצל חילונים גמורים בבן יהודה בתל אביב.
ואני גדלתי על קופים,
ואני גדלתי על כל מה שאתה אולי למדת, אולי למדת יותר ממני.
אבל אתה צריך להבין דבר אחד, ההבדל ביני לבינך,
שאני הלכתי לבדוק,
לקחתי את המקור של אלה שמתיימרים להגיד שהאמת אצלם,
לעומת המקורות שאני למדתי.
השוויתי, בחנתי.
ואתה יודע מה? עד היום, 20 שנה, אני מתמודד מול כל קהל
פרופסורים, מדענים, עמך ישראל, בכל מקום, שואל את השאלות שלי,
לא מקבל תשובות שמפריחות את מה שאני אומר, והפוך, מוכיח להם את ההפך. יתרה מזאת, תקשיב,
אדם מדבר דבר שטות,
בעיה לתפוס אותו כשהוא מדבר דבר שטות?
אם היו תופסים אותי שאני אומר שטויות,
או שאני מכזב,
או שהייתי אומר דברים ללא היגיון וללא טעם, או שהייתי אומר דברים לא מוכחים,
במקום שישקיעו עליי את תשקורת כל כך הרבה מיליוני דולרים
בשביל להבאיש את שמי בעיני הקהל,
והיו מספרים שאני מפחיד ומסית וחומייני,
היו אומרים בוא תראה, מה הוא אומר?
הנה שקר, מה הוא אומר? הנה חרטן, מה הוא אומר?
זה בלוף, ונגמר הסיפור.
מביאים עשרה פרופסורים,
שמים,
שמים מולי,
אפילו אומרים בוא, בוא נראה אותך גבר, בוא,
שב מולם,
נשאל אותך שאלות, תענה, תשאל את השאלות, נענה.
הם לא מוכנים.
למה הם לא מוכנים?
הרי אני לא מבין.
לא מפותח.
אני אומר שאתה, תקשיב, בכל השיחה שעשית, גם מההתחלה,
אני ללא ספק מההתחלה הגעתי למסקנה שאתה בן אדם הרבה יותר חכם ממני בכל התחומים,
אפילו באמונה שלי, בדברים שאני מאמין בהם,
אני בטוח שאתה יכול להסביר לי גם עליהם. אין לי שום ספק בעניין הזה. נו, אז מה הבעיה? למה אתה אומר שחצי מהעם הם לא כל כך מילים? אני אמרתי שלך יש את הכוח הזה, וזאת השאלה שאני רוצה.
איך אתה קורא לעצמך, כן? אתה יושב פה, כן? בסיטואציה מסוימת, כן? שבה לך יש את המיקרופון, לך יש את הכוח ביד,
אתה בא ומרצה פה לכל האנשים, כן? מאה אחוז. יש לך פה כוח אדיר בידיים, כן? מה, מיקרופון? כן? מיקרופון זה כוח ענק. אני נותן לך גם מיקרופון. מיקרופון זה כוח ענק, כן? אבל העובדה שאתה יושב על הבמה ואני יושב פה למטה. אתה רוצה שנתחנף? לא, זה בסדר גמור. ושהשלטי החוצות שלך מופיעים בחוץ, ולא שלי, וכשמרצים פה באקרנים, התמונות שלך... תגיד, אתה מבין מה אתה מדבר? שנייה, שנייה, תן לי לסיים.
אתה לא מסיים, אתה צריך לסיים, תן לי גם לי, כן?
כשהתמונות שלך פה מתנוססות, כן? כבתור מציל העגונות, נותן הברכות וכו' וכו' אתה? איפה כתוב? לא יעזור לך כלום. ככה גם סרט.
סרט אני אראה את המציאות, אתם עומדים עובדות, לא? כל בן אדם שבא ומנשק לך את היד, כן? מאמין שיש לך איזשהו כוח. נכון, יש לי כוח להרים את היד עד אם לא שהוא מנשק ואני מוריד בחזרה.
אתה עכשיו סתם מכיר ראש. עכשיו למה עיוני? אתה יודע הרי שכל מי שבא ונותן לך לשיקה...
אתה רוצה שאגיד לך את האמת? אני שונא את זה, אני צריך לשטוף את הידיים עם סבון אחרי זה. נמאס לי שמטללים עליי.
תעזוב אותי, אל תשק ואל תתקרב לבמה.
עכשיו תן לי להסביר. לא, אבל אני לא סיימתי בחייך, תן לי לשמוע.
אני אגיד את זה עוד פעם, אתה חכם ממני. יותר חכם יכול להסביר לי אפילו ממה שאני, יש לך מודעות מחוץ.
מציל עגונות.
רגע, חכה. אתה יודע מה? גם יותר יפה ממני, אין בעיה.
רק שלא יחשדו אחר כך שאתה רומז לי דברים. אין שום בעיה, כן? אבל עובדתית, כן? אתה משחק פה במוחות של כל כך הרבה אנשים על ידי שימוש באמצעי הטכנולוגיה הכי מתפתחים. יש לך פה תעשייה שלמה, מדהימה. כמו שאילנה דיין אמרה. מדהימה, טהורה. האמת, את התכנית הזאת אני פספסתי, אני מוכן להשאיר לך. היה עוד פעם שידור. גם את השידור השני, לא ראיתי. יש לי קלטת בנייני עור מערוץ 2, תשלים לך את החומר. אין לי שום בעיה, אין לי שום בעיה.
ואני עוד פעם אומר שאני לא אומר שאתה בן אדם רע, ואני לא אומר שאתה בן אדם לא משכיל. להפך, אני מקטין.
מוריד את כובעי בפניך, כן? אבל מה שהיה... תעקוב על קודם.
משעשע.
אבל מה שאני אומר שמה שהלך פה לאורך כל הערב, כן? זה דמגוגיה לשמה, נקודה. מאה אחוז. זה מה שאני אומר. מה לא טוב?
מה לא טוב? אם אמרתי שקרים, תוכיח. אני לא אמרתי שמה טוב. אז רק באתי לך אם אתה קורא את זה דמגוגיה או מניפולציה?
אבל בכלל לא מלמדים תורה גם.
גם עכשיו תלמדו אותי, איך מלמדים תורה.
כן, כי לא מלמדים את זה. רגע, יש לי אולי, לא הגעתי לשאלה. רגע, רגע, אבל לפני השאלה, רגע, נתת הרצאה גדולה. לא, הייתה אמורה להגיע לשאלה. שורה אחרונה, יאללה. שורה אחרונה, שאלה, איך אתה, כן, קורא לעצמך. משמע, איך אתה מסביר, כן, את כל הסיטואציה הזאת, את הקשר בינך לבין אלוהים. את הכוח הזה שלך. אני אסביר. אוקיי. זה מה שאני רוצה. די. שיכיר את הבן אדם שלך. תודה.
עכשיו אני אסביר לך את הדבר החופשי. אתה אמרת שיש לי יתרון בזה שאני יושב ליד מיקרופון, אני על במה ואתה למטה, לי יש מודעות בחוץ
ואני מראה סרטים בטכנולוגיה וכולי.
אני אומר לך, בוא תנסה אם זה כוח.
אני מוכן לממן לך מודעות רחוב,
אני אשים לך במה לפחות כזאת בגובה,
מיקרופון שור,
אני אתן לך לדבר ואני אזמין את הציבור
ואני אכתוב להם בלי נשיקות, הוא לא אוהב.
עכשיו תקשיב רגע.
אתה תשב ותמכור מה שאתה רוצה, מה שאתה רוצה. ישבו אלף איש
ונראה שתצליח להתמודד עם אלף איש אפילו בתחום
שאתה חושב שאתה הכי בקי בו. אין שום סיכוי, אני מודה. למה? אין שום סיכוי שאני עושה את זה ואני אסביר לך גם למה. למה? כי אני, בדרכי שלי, כן, לא בטוח בכלל. אז אני אסביר לך. ואני חוקר יום יום את הדרך שלי. תודה. ולעומת זאת, ולי אין גם נקודת מוצא שלך, שיש אלוהים בשמיים, כי הוא מחליט לנו, כן?
והוא מחליט לנו, כן?
אבל לך יש את זה, אתה לא מבין. תודה.
אז לי יש את האמת ולך עדיין לא.
עכשיו את האמת שלי, תקשיב. לך יש אמת שלך, מספיק. סליחה.
אבל את האמת שלי אני מעמיד למבחן מול אלף איש כל ערב.
מה, אני משוגע?
יכולתי להיות כמו אלה שמשחקים אותה, אתה יודע, ביפן או בסין,
שהולכים עם גלימה, או כמו זה שבא עם שרוולים קרועים פה לארץ עכשיו, שמה. דלי למה. כן, דלי למה, דני למה.
בקיצור, הגיע לפה, הם לא אומרים כלום.
יש להם הילה שכבר יצרו המאמינים סביבם.
הם לא מוכרים שום דבר. מה שהם אומרים זה אקסיומה, אתה צריך לקבל.
הם לא עומדים למבחן ולביקורת. תרצה, תאמין, תרצה, אל תאמין.
הוא נרדף בעולם והוא מוחזק בעולם. אתה מבין?
אני, אם הגעתי כבר
למעמד שאתה חושב שאני הגעתי,
מה לי להסתובב אצל אנשים?
שאני, אחרי שבניתי עשרים שנה את מה שהגעתי אליו,
ולך לפוצץ את זה בערב אחד בחדרה,
שעלול לקום בן אדם
שישאל אותי שאלה,
ולי אין את התשובה,
ואני אתמוטט סופית?
אבל יש לך תשובה לכל דבר. איזה יכול להיות? פשוט מאוד, כי יש לך נקודת מוצא מאוד מסוימת.
מאוד חסינה, מאוד חסומה, שאין עליה פרחה.
מי שיש לו אמת מבוססת.
שום שקר לא יכול לחדור אותה.
מי שיש בידו שקר, באלף דרכים ימוטטו אותו.