לא החזרת למקום? אתה אבא של הגזלנים!
- - - לא מוגה! - - -
מי שחי בשימת לב ומורגל, הופך להיות לו טבע של
אדם ששם לב לכל פרט ופרט.
אם כן, הוא לא יכול להיכנס למהלך
שהוא נגרר מדבר לדבר בלי שימת לב. אין דבר כזה.
זה היה בית ספר של יוסף.
למה אנחנו לא מצליחים במאומה?
בגלל שאנחנו לא מחזירים את הגמרא לאותו מקום.
לקחת את הגמרא מהספרייה,
החזרת אותה למקום בדיוק,
לא החזרת אותה בדיוק, אתה גזלן.
לא החזרת בכלל,
אבא של הגזלנים.
אז טייפלר אומר דברים קשים ביותר כנגד אלה,
שלפעמים האדם הזה מטריח אנשים להחזיר את שלו,
לפעמים תלמידי חכמים שבאים לאותו מקום ללמוד,
מחפשים ומאבדים דקות,
דקות שלמות, אולי לפעמים לא מוצאים בכלל את הספר,
ולא יכולים ללמוד,
והוא מנע תורה מישראל.
גם גזלן, גם מאבד לאחרים את זמנם,
ומי יודע לאן זה יכול להגיע.
אז כשאדם חי בלא שימת לב על פרטים שבעיניו הם נראים קלים,
לכן הוא לא יצליח.
לא נזהרים בגזל כראוי.
מקלים פה, מקלים שם, זה לא נורא, זה רק לרגע, אני תכף מחזיר.
ככה הוא אומר לעצמו.
ממה שלא שמים לב לדברים, הכול נובע מזה.
הדבר לכאורה הוא פעוט.
הפגיעה של האדם בחפצו של זולתו פחות משווה פרוטה.
אבל זה נכון,
אולי לא יכולים לדון אותך,
אבל זה פגע לך בנפש.
זה פגע לך בנפש.
כי מצווה גוררת מצווה, ועבירה גוררת עבירה, והטבע שלך הפך להיות של גזלן,
לא בשיעור של חיוב בדין,
אבל גזלן.
וסיעתת שוויה כבר לא תראה מה הקדוש ברוך הוא,
כי הקדוש ברוך הוא שונא גזלנים.
הקדוש ברוך הוא שונא גזל בעולה.
אז זה מה שגרמת במעשה פעוט, והטבעת טבע בעצמך.
כי מה שאתה רגיל כבר לא להחזיר למקום, או להניח במקום וללכת,
זה טבע אצלך כבר.
ואיך תהיה לך סיעתא דשמיא אם אתה גזלן?
ואנחנו מדברים עכשיו על תלמידים שלומדים
בבית המדרש ובאים על מנת ללמוד, להכיר את התורה ולקיים.