מה ההבדל בין חרדי לדתי לאומי?

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אבל זה ההתחלה, אתה מבין את זה?

אבל זה ההתחלה.

חזרנו, כן, חזינו בציון.

זה ההתחלה. עכשיו, לפני 60 שנה זה היה ההתחלה.

מה ההבדל בין חרדים לבין דתי-לאומי? מה ההבדל?

שמעתי את השיחה ואני חושב שאתה טועה.

תמיד אני טועה.

אם היינו מאוחדים,

אם היינו עם מאוחד, ימין ושמאל,

מי בעצם האויב האמיתי שלנו? רציתי לשאול שאלה שמצעיקה לי כבר הרבה זמן.

מה ההבדל בתפיסה בין החרדים לדתיים-לאומיים החרדים?

יש אחד, קוראים לו אחמד נג'אד.

הוא כאילו דתי, הוא בא עם אמונה.

הוא אומר, אני אשמיץ ואני אלוהו.

ולא יישאר אף אחד. הוא ממשיך, והוא מזכיר את השם וזה, אתה רואה את נסראללה.

איזה ארץ כזה?

כן.

אללה, אוקיי.

בדרום הבא.

סליח דילים חופשי.

אתה כאילו קפצוני.

למה? כי הוא מאמין.

הוא מאמין.

סדה, ראית? עשו לו דרד, דרד, דרד, דרד. מה אמר לפני שנכתב? הזכיר את השם.

מה אומר אבו מאזן?

מה אמר אפילו ערפאפאפאפאפאפאפאפאפאפאפאפאפאפאפאפאפאפאת?

אתה זוכר מה אמר?

היה עראפה, שם השם. כולם מזכירים שם השם.

אולמרט, שמעת אותו שם אשר?

פרץ?

חלוץ?

השלישייה?

השלישייה את לא אכפת להם?

שמעת אותם אומרים ברוך השם, בעזרת השם?

אוצר מזל, צריך לתקוף, זה צהר, זה פדיחה.

יורים על שטירות ואומרים לא נגיד.

אומרים, אומרים נירה עוד, אומרים לא נגיד.

לא נגיד.

אבל זה ההתחלה של הכאולה.

קלטות מספר 527-528,

מה ההבדל בין חרדי לדתי-לאומי?

חלק א'.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ונחמו ירוויח.

בתקופה זו

שבמדינת ישראל יש הנהגה מושחתת כזאת,

שחדשים לבקרים שומעים על פרשיות שחיתות כאלה ואחרות,

כמו שכתוב באחרונה,

וישימו עליו שרי מיסים,

אומר התרגום, שלטונין מבאישין.

כבר מאז היו יודעים ששרי מיסים זה בעיה.

הם בעצמם שלטונין שמבאישין.

וראש ממשלה שעומד לחקר בשלוש פרשיות,

ועוד כל מיני דברים כאלה, כמעט אין שר בלי תיק.

טוב ללמוד את הפרשיות

האחרונות שבהן אנחנו נמצאים,

ולראות קצת הבדלים.

אין הבדלים כמעט, זה פער אדיר.

כתוב, ויכלקל יוסף את אביו ואת אחיו לחם לפי התף,

וייבא יוסף את הכסף ביתא פרעה.

מה משמע הכתוב שאומר

ציווה פרעה,

כאשר ציווה פרעה?

מה זה שכתוב לחם לפי התף?

וגם מה זה וייבא את הכסף ביתא פרעה?

העניין הוא ללמד אותנו את הדרך של הצדיקים ואת ישרותן.

יוסף הציל את כל מצרים מלגבוע ברעב.

אם היו מביאים אדם מומחה

מחוץ לארץ,

שהוא ילמד את המדינה קצת כלכלה,

יביא את המצב שבמקום שיהיו עניים, כולם יהיו עשירים.

כמה היה שכרו?

יועצים לבחירות

של ראשי ממשלה, יועצים שמביאים מארצות הברית, מיליונים דולרים עולים.

רק לתת עצה לתקופה לפני הבחירות.

אדם שיהפוך את מצרים,

ממצב של עוני גמור של שבע שנים שאין כלום,

למדינה הכי עשירה בעולם,

כמה מגיע לו בשכרו?

והוא לא עובד שכיר.

הוא המושל בכל ארץ מצרים.

כמה הוא יכול לקחת לעצמו אם הוא ייקח כמה מיליונים?

מגיע לו או לא מגיע לו?

אם היו שוכרים מישהו, היה עולה הרבה יותר.

אבל בואו נראה.

יוסף מציל את מצרים מלקבוע ברעב, ובלי יוסף לא היו יודעים בכלל שיהיה רעב שבע שנים.

חלום פרעה היה יכול להתפרש כמו שפרשו לו החרטומים והחכמים,

ששבע בנות הוא מוליד, שבע בנות הוא קובר, כל מיני קשקושים שאמרו לו.

בא יוסף

ואומר לו, חביבי, הולך להיות שבע שנים של רעב,

ואחרי זה שבע שנים של שובע.

רק לדעת את זה כמה שווה.

נו, ואחרי זה

הם לא ידעו מה להכין.

רק חכם ונבון כמוך.

רק יוסף

מבין פרעה, שהיה חכם בעצמו,

שאין בכל ארץ מצרים חכם ונבון כמו יוסף

שיכול להכין את מצרים

לקראת הרעב,

איך לעבור אותו.

ולכן

יוסף אחרי שהודיע על שנות הרעב,

הכל נרקב.

אתם אולי לא מבינים מה זה נקרא רעב,

כי ברוך השם,

אף על פי שיש עניים רבים בישראל,

אבל רעב לא כולם מרגישים.

אתם ראיתם פעם תמונות של ביאפרה, איך נראים? נפוחי בטן, אלה שלא אוכלים.

העטופים ברעב.

עונש של רעב זה עונש קשה, קשה, קשה ביותר.

בעטף עולל ויונק בחוצות קריה.

זה היה אחת מהטראומות הגדולות של חורבן הבית.

ועל זה מקונן ירמיה הנביא.

רעב זה יותר גרוע מפצצת אטום.

זה לא משאיר בן אדם שהוא לא חלל.

כולם רעבים ללחם.

אין לחם.

שבע שנים,

פירושו של דבר שמאות מיליונים ימותו,

ויוסף מציל את מצרים.

אבל אחרי שהוא מודיע שיבואו שנות רעב, הכל נרקב.

הכל נרקב.

ויצעק העם אל פרעה ללחם, אין לחם.

ויאמר פרעה לכל מצרים, לכו אל יוסף אשר יאמר לכם, תעשו.

אני, אין לי פתרונות.

תלכו ליוסף.

במדרש כתוב,

כיוון שחזק הרעב בארץ,

נתקבצו המצרים ובאו אצל יוסף.

אמרו לו, תנה לנו לחם.

אמר להם, האלוקים שלי לא זן ערלים.

אתם ערלים?

אלוקים שלי לא זן ערלים.

תמונו את עצמכם,

יהיה לכם לאכול.

ברית מילה, כולם.

בני חמישים, שישים, שבעים, שמונים, תרצה לחם?

ברית מילה.

מה זה?

איזה מין בקשה זו?

עכשיו מאות מיליונים צריכים לעבור ברית מילה בשביל לקבל לחם?

הלכו לפרעה והיו צועקים ובוכים.

ויאמר לכו אל יוסף,

אשר יאמר לכם, תעשו.

אמרו לו, הלכנו אצלו, ומדבר שטויות.

מדבר דברים ריקים.

אמר לנו, לימול את עצמנו.

אמר להם, שוטים.

וכי הוא לא היה קורא לכם כל אותן שני הסבה שרעב בא לעולם?

הרי הוא הודיע שיהיה רעב.

למה לא אגרתם תבואה ומספוא?

למה לא הנחתם מבטחם?

אמרו לו, כל תבואה שהייתה בתוך ביתנו הרכיבה.

כל תבואה הרכיבה.

אמר להם, נשתייר לכם קמח מאתמול?

אמרו לו, אפילו הפת בסל הרכיבה.

אמר להם, אם גוזר על התבואה והיא נרכבת,

שמא יגזור עלינו ויהרגנו.

אם הוא מסוגל לגזור על התבואה שתרכיב עד שאתם תעשו ברית מילה,

הוא יכול גם לגזור שאנחנו נמות כולם.

לכו אל יוסף.

אם יאמר לכם, חיתכו מבשרכם,

שמעו לו שנאמר,

אשר יאמר לכם תעשו.

יוסף

מכלקל אותם בלחם בעד הכסף.

משלמים כסף, מקבלים לחם.

אחר כך נגמר להם הכסף, אומר, תביאו את המקנה.

תביאו את המקנה,

מביאים את המקנה.

נגמר המקנה, אין להם רכוש,

אומר להם, עכשיו תקבלו כסף בעבור עבודה.

עכשיו תעבדו בשדות,

ואת כל מה שאתם תעשו,

תביאו אליי.

וכך הציל אותם ממוות בטוח.

אדם כזה היה מרשה לעצמו לפרנס את אביו ואת אחיו ברווח ולא בצמצום?

גם כסף שאסף

בוודאי היה גונז לו ולמשפחתו,

כמו שידוע בעולם,

כל מקבל שררה,

מחפש לדחוף את המקורבים,

מתחיל לקשור קשרים,

דואג לערימה פה, ערימה שם,

דברים ידועים.

והתורה מספרת,

ויושב יוסף את אביו כאשר ציווה פרעה.

למה תורה אומרת כאשר ציווה פרעה?

אפילו שהוא היה מושל בכל מצרים,

ואפילו שפרעה אומר לכל התושבים,

אשר יאמר לכם יוסף

תעשו.

יוסף

לא עושה בלי שפרעה יצווה.

לא עשה מעצמו, רק על פי פרעה.

ויכלקל יוסף את אביו ואת אחיו לחם לפי הטף,

לא בפזרנות,

אלא לפי הנחיצות.

לא עוגות,

לחם לפי הטף. כמה ילדים?

ככה מה שמגיע.

טיפה לא יותר.

והוא אומר, אספורנו,

לחם לפי הטף,

אף על פי שהיה בידו להרבות להם מזון,

נתן להם כמידה המספקת.

למה?

כתוב, בזמן שהציבור שרוי בצער,

אל יאמר אדם אלך לביתי ואוכל ואשתה

ושלום עלי נפשי.

אנשים גוועים ברעב,

והוא יושב כמו בבית מרזח,

אוכל ושותה, זולל ושובב

בשעת רעב,

בשעת צער בעולם.

לא נכון, אפילו מי שיש לו אמצעים שלו,

לא נכון לעשות כן.

אפילו לא מולידים בשענת רעב.

וכן הכסף,

כתוב שהביא הכל בית פרעה,

את כל הכסף, ולא גנז לעצמו כלום.

והרדאק אומר,

ויבא יוסף,

להודיע אמונתו של יוסף

כי היה יכול לגנוז את כל הכסף בביתו,

כי פרעה לא חישב איתו כלל וכלל מה הוא הביא,

כיוון שידע שנאמן הוא,

ואף על פי כן

הוא היה שומר את עצמו מן החשד,

וכשבא לו הכסף הביאו ביתה פרעה.

קודם כל שפרעה יראה מה הגיע מכל הציבור.

והנה פרעה שהכיר היטב את יוסף,

את יושרו ונאמנותו,

ובשביל זה כתוב, ויאמר פרעה אל יוסף

אמור אל אחיך,

זאת עשו,

טענו את בעירכם

ואתה ציווית.

דהיינו שיטענו את כל הדברים על הצאן שלהם

בעל הבהמות.

ורש״י פירש ציווית מפי לומר להם, זאת עשו.

כך אמור להם, שברשותי זה.

למה פרעה צריך לצוות את יוסף אם הוא נתן לו רשות על הכול?

אלא הוא ידע שיוסף ואחיו,

אם לא יצוו אותם לקחת, לא ייגעו בכלום בלי רשות.

קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפחם ולנשכם,

אמר לו בלשון צו, כי ידע שאחרת לא ייקח יוסף.

והרמב״ן אומר, ואתה ציווית זאת עשו?

אמר את הדבר בצוואה לו.

מדעתו מוסר יוסף,

כי אינו שולח יד בהונו של המלך.

על כן חשב פרעה, אולי לא ירצה לשלוח לאביו דבר.

על כן אמר לו, אני מצווה אותך

שיעשו זאת על כל פנים.

וכן אחיו היו ישרים כמוהו.

לכן אמר להם, ועיניכם אל תחוס על כליכם,

כי כאילו שלא יזלזלו בשום דבר,

כדרך צדיקים שממונם חביב עליהם יותר מגופם,

כי הם רחוקים מגזל.

אחר כך נאמר,

ויתן להם יוסף עגלות

על פי פרעו.

גם כן מציין את התורה, שמה שהוא נתן להם אחר כך עגלות,

זה היה על פי פרעו.

התורה מעידה שעשה הכל על פי פרעו,

ולא הרשה לעשות זאת מעצמו.

ומישהו מתנהג בצדיקות,

בחסידות,

רק בנוגע לבין אדם למקום,

אבל בענייני כסף ובמצוות שבין אדם לחברו אינו מדקדק,

הוא מחלל שם שמיים,

כי זה לא רצונו יתברך.

לא החוכמה לדקדק

כמה נדרים,

כמה התחייבויות יש לך כלפי שמיים. לא רק זה.

אלא גם בין אדם לחברו צריך לדקדק,

וחלילה לא לזלזל בפרוטה אחת של חברו,

כי כל הנוטל פרוטה מחברו כאילו נוטל לו את נפשו.

וכבר ראינו כמה פעמים הגיעו למצב של רציחה והריגה,

בגלל כסף קטן.

מחדשות לבקרים רואים את זה בעיתונות.

אם כן, זאת תורה שלמה איך אדם צריך להיות

ישר ונאמן,

אפילו בנוגע לכסף של גויים,

גם זה דבר שנכשלים אנשים.

חושבים שגזל הגוי מותר, אסור.

גזל הגוי אסור.

ובחוץ לארץ, שדינא דמלכותא דינא,

אסור לגזול את המדינה שם.

וזהו דרך הצדיקים האמיתיים,

וזו הייתה דרכו של יוסף הצדיק.

רבותיי, לעמוד במצב

של בחור בן 17 שנמכר על ידי אחיו לישמעאלים,

מגיע לביתו של פוטיפר,

נמצא בתוך ביתו, וגם הוא לא יודע איתו כלום, מה נעשה בבית,

ומשליטו על כל רכושו והונו.

ואשת פוטיפר מנסה לפתותו בהיותו יפה תואר לאין שיעור,

והוא לא מתפתה,

כי הוא אמר, בעלך השאיר אותי פה נאמן, איך אני יכול לעשות דבר כזה? חס ושלום.

יש אלוקים בשמיים שמסתכל,

איך אפשר לעשות כדבר הזה?

נאמן, נאמן, נאמן,

ומכבד.

אז כשהיא מנסה להלביש עליו תיק,

והיא תופסת אותו בבגדו,

אז הוא בורח

ומשאיר

את הגלימה שלו בידה.

היה צריך לחטוף את הגלימה, שלא תהיה לה הוכחה.

אבל משום כבוד גבירתו,

הוא השאיר את זה בידה, אף על פי שזאת הייתה הראיה שהיא סיפרה לבעלה מה נעשה בבית כביכול.

הוא נכנס לכלא עשר שנים.

הם אנשים פחותים ביותר.

תארו לכם צעיר כזה,

שהיה צדיק,

בן זקונים,

בר חכים,

אומר התרגום, בן החכם

של יעקב אבינו,

יוסף הצדיק,

בן שבע עשרה יפי תואר, אחים שלו,

מוכרים אותו בגלל שהוא חלם חלומות אמת,

שהוא יהיה מלך והוא ימשול בכולם,

והם שאלו אותו, המלוך תמלוך עלינו, אם משול תמשול בנו?

איך אתה מעלה בדעתך דברים כאלה?

מוכרים אותו, הוא יודע שהוא צדיק,

הוא יודע שהוא התכוון רק לטובתם,

הוא יודע שהוא לא התכוון לשלול מהם שום דבר.

הוא יודע שהוא היה צדיק כלפי פוטיפר שהוא היה בביתו נאמן,

ופוטיפר זה זורק אותו לכלא.

מה הוא היה צריך? לא להתמרד

ולהגיד חבל על הזמן,

אני לא מאמין בכלום, עזוב אותך מהשטויות?

איך אנשים אוהבים להגיד היום?

פשלה אחת מהסדר שהם תכננו, כבר יש להם תרעומת כלפי שמיים,

ומה קורה פה,

ומה זה?

דווקא כשחזרתי בתשובה, פתאום נהיה ככה, נהיה ככה.

מאז שהתפללתי התחילו הצערות.

לא, התפללתי, הכל היה טוב.

פתאום התחלתי להתפלל, שמעו, פתאום הרגישו שאני פה,

התחילו לעשות לי בעיון.

ומחפשים עצה כבר איך לרדת.

יוסף לא מתלונן, שום דבר.

אתם יודעים מה? הוא צריך להשתחרר אחרי עשר שנים.

די, מספיק.

עשר שנים על מה שהוא לא עשה, חף מפשע.

אז הוא מבקש משר המשקיעים, תשמע,

אתה יוצא מפה, לפי החלום שאתה שאלת אותי, אז אני יודע, אתה תצא מפה,

אבל

זכרתני, בסדר?

וזכרתני.

כשתזכור אותי, תזכיר אותי אצל פרעה, בסדר? שתי מילים הוא אמר, זכרתני וזכרתני.

אמר הקדוש ברוך הוא, אה, אתה תולה בטחונך בשר המשקיעים.

עוד שנתיים בבלה.

עוד שנתיים תשב.

יא וואי וואי, מה זה?

מה זה?

מה זה?

נשאר צדיק כמו שהוא בתוך הכלא, בתוך הטינופת.

עוד שנתיים.

אז מה, אסור לדבר?

אבל, ויהי מקץ שנתיים ימים.

לכל תכלל ראיתי קץ.

יש זמן שמגיעה השעה של בן אדם, חבל על הזמן.

חבל על הזמן.

ויריצוהו מן הבור.

ויריצוהו בריצה.

ויגלח.

ויחלף שמלותיו.

פששש. מביאים אותו לפני המלך.

נו, מגיע הצדיק הזה לפני המלך,

והמלך אומר לו, שמעתי עליך שאתה יודע לפתור חלום.

אם אתם הייתם, אחרי 17 שנה,

ככה עוברים את כל ההשתלשלות של יוסף, ויוצאים מ-12 שנה,

והמלך קורא לכם,

ואומר, שמעתי עליך שאתה יודע לפתור חלום.

מה הייתם אומרים?

בטח, מה?

תשאל את שר המשקים, שר האופים, תשאל, תשאל עליי.

הנה, קח כרטיס.

אה?

יש היום כל מיני פנטזים כאלה,

שכל דבר אומרים שהם יודעים ויכולים וזה, ועושים קורסים גם לאנשים, וקשקושים, ועם הידיים, ותנועות, ותמונות.

וואי, משהו, חבל על הזמן.

מה אומר יוסף?

אומר בלעדיי, האלוקים.

אני?

אני לא, טעית בכתובת, אני לא יודע לפתור חלום.

האלוקים,

הוא יפתור את חלום פרעה, אני? מה אני? כלום.

מה?

אז בשביל מה הביאו אותך לכאן?

תעוף מפה,

תחזיר אותו לכלא.

הרי זה מה שהיה מתבקש, לא?

פרעה היה חכם.

הוא אומר, מה?

אחד, מוציאים אותו מהכלא,

שואלים אותו שאלה כזאת, והוא אומר, בלעדיי?

זה לא אני.

יש אלוקים בשמיים, הוא פותר חלום, עוד לא אני.

זה חכם גדול, זה.

אחד כזה שמסוגל לעמוד במצב כזה ולהגיד, לא, זה לא אני.

פשש, מתפעל ממנו פרעה, נו, פותר לו את החלום בסוף,

אומר לו, יהיה ככה וככה,

נו, אז מה צריך לעשות?

צריך להכין ככה, ולעשות ככה וככה.

אומר פרעה, פשש, אין חכם ונבון כמוך.

מה זה, מה זה, פרעה טיפש? מה זה?

אם אומרים שיש שבע שנים רעב, ואחר כך יהיה שבע שנים שבע,

איזה מין חוכמה להגיד שצריך להכין? הרי אם הם מודיעים שיש מלחמה בקרוב,

אז כולם מכינים את המסכות של פורים, לא?

תמיד זה ככה, לא?

ישר, אם אומרים שיש מלחמה, אז תכינו קונסרבים, תכינו זה, תכינו מסכות, תכינו זריקות, תכינו, תכינו, תכינו.

כולם מכינים, לא?

אפילו לחורף אומרים, אכן רחבך לחורף.

אבל מי מכין?

אף אחד.

החן, החן, כן, החן, החן, איזה החן?

איזה החן? עוד מעט עובר החורף.

עובר החורף.

חכם ונבון זה מי שיודע לקחת עם שלם

ולהכין איתם את החורף.

אה, לקחת עם שלם ולהכין איתם

את השנים של הרעב.

איזה הוא חכם?

הרואה את הנולד.

איזה הוא חכם? הרואה את הנולד.

מה זה חכם הרואה את הנולד?

חכם רואה עכשיו, עכשיו, עכשיו, את מה הוא רואה?

את הנולד. הנולד עוד לא נולד.

אבל הוא רואה אותו כבר כאילו לפניו.

לחיות בזמן שיש שבע,

כאילו עכשיו יש רעב ואין מה לאכול.

יש אנשים שניצלו מן השואה,

שיש להם טראומה,

לא היה אוכל שם.

פירורים, מחלקים פירורים,

מוכרים פירורים.

שהם עד היום שומרים חתיכת לחם בכיס.

אם חס ושלום יקרה משהו,

תמיד תהיה להם את החתיכה בכיס.

לחיות במציאות הזאת, בתוך הסבא,

כאילו יש רעב, זה צריך להיות חכם.

מה אתם אומרים, זה חוכמה או לא חוכמה?

חוכמה או לא חוכמה?

אין פה הרבה אנשים שמבינים מה אני אומר.

זה חוכמה או לא חוכמה?

חוכמה.

אה, הם מסתפרים.

חוכמה או לא חוכמה?

אני צועק יותר, אתם נחלשים.

חוכמה?

או לא?

חוכמה.

זה חוכמה, אבל אין הרבה חכמים.

אתם יודעים למה?

כולנו חיים, נכון?

אבל כולנו יודעים שנמות.

מי מכין את יום המיתה?

אף אחד.

אף אחד.

להכין מה? סליחה? סליחה? מה אתה רוצה שאני אכין?

את יום המיתה הכנת?

איזה מיתה?

את המיתה לערב עוד לא הכנתי, אתה רוצה?

איזה מיתה?

מי הולך למות? בחייאת דינאג, מה קרה לך?

תן לחיות.

הלו,

אתה יודע שאתה תמות או אתה לא יודע שתמות?

כן, שמעתי שכולם מתים בסוף, מה זה נוגע אליי עכשיו?

איזה הוא חכם, הרואה את הנולד, מכין מעכשיו.

כי לך תדע מה ילד יום.

מאיפה אתה יודע מה ילד יום?

לא כל מי שהיה אתמול נמצא איתנו היום, נכון?

ולא כל מי שאיתנו היום יהיה גם מחר, נכון?

ככה זה דרכו של עולם, נכון?

תפתחו עיתונים, תראו שיש שם מודעות.

כל יום יש מודעות חדשות.

הם לא ידעו שהם ילכו, נכון?

נכון.

אז למה אנחנו לא מכינים את יום המחר?

כי אנחנו לא יוסף החכם.

זאת אומרת,

להיות חכם, פירושו של דבר לראות את הנולד עכשיו, עכשיו.

ולהיות נאמן, נאמן.

אפילו אם הקדוש ברוך הוא נותן לך להיות עשיר כמו יוסף הצדיק,

ששולט בכל העולם.

ביל גייטס אצל יוסף היה אחד מהתפרנים שבא לבקש להם.

נגיד שהקדוש ברוך הוא משפיע עליך כל כך הרבה כסף,

איך הוא חי, יוסף? נותן לאחיו לפי הטף.

כמה אתה צריך לחמניה?

קח.

תביא עוד אחד. לא,

תגמור, אני אתן לך עוד אחד.

אתם יודעים מה זה לחיות במצב של עשירות שכל כסף העולם ביד שלך,

ואתה חי לפי הטף,

לפי פרוסה-פרוסה עם חשבון.

למה?

כי אתה צריך להיות נאמן למי ששלח אותך, מי שהסמיך אותך, מי שנתן לך, מי שם אותך על הכיסא,

פרעה.

מה פרעה ביקש?

שתנהל את המדינה כמו שצריך,

אז תנהל בבקשה כמו שצריך.

תראו לי אחד כזה בכל המדינה הזאת, אחד

כזה

ובפרט מאלה שכבר היו עד היום בשלטון.

טום.

איפה יש דבר כזה?

שמעתם על אחד כזה?

לא יאומן כי יסופר.

אפילו פרץ שאמר על העובדים, העובדים,

העובדים.

איפה האלף דולר שהבטיח אני בהתחלת הקדנציה לעובדים?

עבד עלינו והלך.

נהיה שר הביטחון.

עכשיו, יש לו תוכנית תוך חצי שנה לעשות שלום.

כל מי שמסתבך עם בעיות,

תוך רבע שעה הוא פותר את השלום במזרח התיכון.

מה עשית עד עכשיו?

למה נזכרת עכשיו שרוצים לזרוק אותך עם בעיטה? למה עכשיו נזכרת?

למה התוכנית הזאת לא הייתה?

אתה כבר יותר משנה בתפקיד.

אם זה לוקח חצי שנה, כבר היינו צריכים להיות בשלום. גן עדן היה פה.

גן עדן.

הפלסטינים היו זורקים עלינו פרחים במקום קסאמים.

כל היום פרחים.

יש כאלה שמאמינים, כן, שיבוא יום ויזרקו עלינו פרחים.

באמת יכול להיות שיגיע יום כזה.

אתם יודעים איפה שמים פרחים?

אחד נפטר, שמים עליו פרחים.

אוי, אוי, אוי, אוי.

השם יצילנו ממדינה של גיהנום.

המצב קשה, רבותיי,

אבל יש לנו ללמוד מפרשיות השבוע.

יש בהם את הדרך ארץ והמוסר,

בדיוק איך צריך לחיות ואיך להעביר את החיים שלנו נכון, ושנצפים פה מסודרים.

העולם הזה הבל אבנים. אדם חי היום, חי מחר, יש לו יותר, יש לו פחות.

כולם שווים בסוף.

בסוף בא ה-GMC השחור,

ויש אחד מלווים אותו עשרים איש, אחד חמישים, יש לו עוד שני אוטובוסים.

שני אוטובוסים, אתה יודע כמה היו?

שני אוטובוסים.

מכל החיים שלו, 70 שנה,

יש לו רק שני אוטובוסים שמעריכים אותו.

איזה בושה.

חבל שהוא חי.

שני אוטובוסים? זאת אומרת,

כל שנה הוא עשה בן אדם אחד שמעריך אותו.

כשיכול להיות ש-30-40 זה המשפחה.

מה זה?

יש כאלה אפילו שאין להם דבר כזה.

כל כך מעריכים אותם.

פשוט כואב להם, הם לא יכולים להשתתף בהלוויה.

הם יבכו יותר מדי, אז הם מעדיפים לא לבוא.

אוי, אוי, אוי, אוי, מה זה בן אדם? נתנו לו מתנה, נשמה אלוקית מהשמיים, שמו לו בתוך הגוף, אמרו בוא,

תתהלך בארץ הזאת לאורכה ורוחבה,

יש לך סטופר, מונה, שעון חול.

הולך ונגמר, ויום אחד אתה תצא מכאן.

השאלה היא מה.

לאן אתה הולך?

אני הולך להופעה.

איזה הופעה?

אתה הולך לבית קברות.

רק בדרך אתה קופץ להופעה.

מיום שנולדנו, אנחנו, לאן יצאנו?

כיוון אחד, לבית קברות.

רק בדרך יש הופעה, יש פה, יש שם, יש חפלה, יש זה, יש זה.

זה רק בדרך לבית קברות.

אתה לא מפסיק ללכת לבית קברות. כל יום שמתקרב, הולכים לאן?

לבית קברו.

על הדרך יש כמה חפלות.

יום אחד זה נגמר, ועם מה אתה הולך?

אה, עם כאפו אתה מקבל, לא החפלות.

בן אדם יוצא מפה, מה עכשיו?

אחד אמר לי, תשמע, מה יכול להיות? מה יכול להיות?

מה יכול להיות כבר? מה יכול להיות? אמרתי לו, שום דבר לא יכול להיות.

אני אגיד לך.

בוא תצא איתי, יהיה לילה,

בוא נצא החוצה,

תסתכל על השמיים שם בחושך, למעלה, למעלה, למעלה. אתה רואה למעלה?

הוא אומר לי, כאילו, תאר לך שאתה שם לבד.

זה הכול, מה יכול להיות?

מה יכול להיות?

יום, יומיים,

חודש, חודשיים,

שנה, שנתיים, בחושך, לבד, לבד, לא מפריעים לך,

לא מתערבים לך בחיים, אתה לבד,

בחושך, לבד, לבד, עשר שנים, עשרים שנה, מאה שנה, אלף,

לבד.

איזה כיף, לבד.

אין לעש, אין כלום, אין שכנים, אף אחד לא מפריע,

אין פלאפון, אין חשבון גם, אין כלום.

לבד.

קריר שם, קריר.

אין מעיל, לא כמוה, אין מעיל, אין.

לבד.

אין עונש, רק לבד.

יוסף היה חכם בן אבון.

יוסף חי 110 שנים.

איי איי איי, כמה השאיר לנו יוסף.

אבל אנחנו צריכים להיות חכמים.

חכם יוסף לקח.

ונבון תחבולות יקנה.

איי איי איי.

צחקת אותי.

למי שיש שאלות,

בבקשה.

ערב טוב, הרב. ערב טוב.

רציתי לשאול שאלה שמציקה לי כבר הרבה זמן.

מה ההבדל בתפיסה

בין החרדים לדתיים-לאומיים?

מה ההבדל?

אז יש הבדל בכמה דברים.

אחד, איך הם נראים קודם כל,

שתיים, מה הם חושבים,

ושלוש, איך הם מתנהגים.

מה הם חושבים, ואיך הם מתנהגים.

אם שניהם מקיימים את השולחן ערוך, כלשונו,

הם שווים.

אנחנו צריכים לקיים שולחן ערוך

בהלכות הכתובות בו.

אבל אם לא מקיימים את מה שכתוב,

או שיש דרך ושיטה אחרת

להקל כל מיני קולות בתחומים כאלה ואחרים,

אז זו בעיה.

וזה בדרך כלל ההבדל.

לדוגמה, אצל חרדים אני הולך לחתונות,

אז החתונות לא מעורבות.

ואצל אלה שציינת אני הולך לפעמים, מה זה לפעמים?

הייתי פעם אחת ולא מזמן

לאחד שהוא קרוב אליי מאוד מאוד,

ולא האמנתי

שיהיה שם בתערובת,

אבל הוא היה שם אירוע חתונה בתערובת עם רבנים.

הכל בתערובת.

זה הבדל.

התורה אוסרת את זה באיסור גמור.

איך הם מתירים את זה? אני לא יודע.

יש ביניהם כאלה שלא הולכים בצניעות הראויה.

אני לא אומר שכל החרדים צנועים,

אבל הם יודעים מה זה צניעות ומה צריך לעשות.

אם הם עוברים עבירות זה משהו אחר,

אבל אני מדבר כשיטה.

אבל יש כאלה שבצד השני,

שהם לדוגמה הולכים בלי גרבעים או עם שרוולים קצרים,

או בלי כיסוי ראש או לא בכיסוי ראש מלא.

לדוגמה, זה אנשים, כן?

אתם בפלוויזיה, הם מרשים לעצמם לראות.

וכל מיני דברים כאלה. יש כאלה אפילו הולכים לסרטים.

יש כאלה שיש להם תנועות נוער כאלה ואחרות,

שבנים בנות ביחד ולומדים ביחד,

שזה נגד ההלכה במפורש.

אז זה ההבדל.

אתה מבין?

אני יותר דיברתי על התפיסה.

זה שאתה מביא מקרים שהגיונים שהם קורים,

זה לא מכליל על חברה שלמה. אמרתי חברה? אמרתי יש, ויש. חזרתי כל פעם, ויש כאלה, ויש כאלה.

לא אמרתי שכולם.

גם יש אצל החרדים כאלה. אמרתי, אבל הם יודעים שהם עוברי עבירה.

זה ההבדל.

יש חרדי גנב,

אבל הוא יודע שהוא חרדי וגנב.

ויש גנב שהוא גנב, הוא פשוט רק גנב,

הוא לא חרדי.

אז יש הבדל.

אחד אומר, אני חרדי, אבל אני גם גונב,

וזהו. ויש אחד אומר, לא, מותר לגנוב.

יש אחד אומר, מותר עריות.

מותר.

אומרים לו, התורה אומרת אז הוא אומר, אני אומר, מותר.

אז יש הבדל.

יש חרדי שעובר על עריות,

כן?

הוא עובר על עריות. הוא יודע, זה אסור.

זה אסור, לכן הוא עושה את זה בסתר.

ויש כאלה שאומרים, עריות זה מותר.

אנחנו בתערובת, אנשים ונשים ביחד בחתונה, אין בעיה, אין בעיה. זה מותר, מותר.

אצלנו זה מותר.

אבל זה אסור, זה אותו שולחן ארוך.

אז איך זה נהיה מותר?

הבנת?

שני החברות יוצאות משולחן ארוך.

הלוואי.

הלוואי. שני החברות יוצאות משולחן ארוך.

ואם יש משהו שבאמת מציק לי, כן? זה הקרע הזה בעם שנוצר.

וההוכחה הכי טובה לכך זה אותו גירוש שהיה בגוש קטיף.

כן.

איפה החרדים היו אז?

אם כל כך חשוב, שולחן ארוך וארץ ישראל.

שאלה יפה,

ואני אסביר לך.

קודם כל, יש הרבה מן החרדים שסוברים,

ואני לא מדבר על החרדים, כן, על העם, אני מדבר על גדולי ישראל,

שלא מן הראוי היה להיות בכל מקום שנמצאים שם אלה שגורשו.

יש מקומות שכן ויש מקומות שלא.

יש דברים כאלה שאנשים התקבצו והתכנסו והלכו וקפצו על ג'בלאות כאלה ואחרות ותפסו מאחזים וכאלה, שהרגיזו את אומות העולם.

ורוב גדולי ישראל סוברים שיש את השלוש שבועות

שאסור לעבור עליהם, ואחד מהם זה לא להתגרות באומות העולם.

להילחם באומות העולם אם הם תוקפים אותנו? חייבים. הבא להורגך השכם להורגו.

אבל להתגרות באומות העולם,

אומות העולם נתנו לך להיות פה,

אומות העולם נתנו, לא הקדוש ברוך הוא, אנחנו עוד לא נגעלנו על ידי הקדוש ברוך הוא, אבל הם נתנו לך אישור להיות פה בגבולות כאלה ואחרים,

אז בסדר, כבשת,

תפסת עוד מקום, שתקו בינתיים, שב, שקט, שב.

אבל אם אתה רוצה להגיד, לא,

אני רוצה להשתלט על הכול, אני אתפוס עוד ואני אתפוס עוד,

אז אומות העולם לא כל כך מסכימות עם היהודים, מה לעשות? הם לא אוהבים אותנו מאז ומעולם.

ואנחנו פשוט נותנים להם סיבה למסיבה.

אז אם אנחנו נותנים להם סיבה למסיבה ואחר כך זה גורם שהם ילחצו על הממשלות פה להוכיח לעולם הנאור שאכן אמריקה שולטת בעולם כולו ולכן התחייב אותנו להתקפל,

אז הממשלה עושה את רצון ארצות הברית

והיא מגרשת יהודים מביתם.

אבל מי הזמין את זה כאילו?

כל זמן שישבו במקומות המוגדרים, אף אחד לא דיבר.

ברגע שהתחילו יותר מדי, יותר מדי, אז הלחץ המתמשך במשך שנים גרם לדבר הזה, ובפרט אם רוצים להגיע לאיזה שלום כלשהו, כאילו, כאילו,

אז צריכים לעשות איזה משהו, להראות כיוון שמתחילים להתקפל, וזה היה קורבן.

עכשיו,

כשהתריעו גדולי ישראל שזה לא נכון לעשות,

לא שמעו להם אלה שהלכו ותפסו.

אז מה רצית?

שהם מה?

יגידו, תשמעו, אל תגרשו את היהודים משם,

אפילו שהם יושבים שם ומרגיזים את תומות העולם וזה יכול להיות סכנה לישראל,

תשאירו אותו שם ושיהיה סכנה לישראל.

אז הם לא אמרו להם בהתחלה ולא יצאו נגדם,

וגם לא אמרו אחר כך.

כואב?

כואב לכולם על סילוק יהודי אחד,

לא מגוש קטיף לפה,

מקריית גת ברחוב שניאור לזלמן.

גם זה כואב. אם עוקרים בן אדם מבית שלו ושמים אותו ברחוב,

זה כואב. מי שיש לו לב יהודי,

ודאי שכואב לו, מה זה משנה אם זה צודק או לא צודק.

הכאב הוא כאב.

אבל מה רצית? שהם יעמדו בגופותיהם שם ויחסמו?

הרי חלק מהרבנים בעצמם

של הפלגים האלה לא עמדו וחסמו, עמדו בשער ואמרו לצאת, לצאת, לצאת, לצאת.

בשקט לצאת.

לקדש את השם, לצאת, לצאת.

אז אתה לא יכול לבוא ולבקש מאותם אלה שאמרו מראש שזה מה שתהיה התוצאה.

לבוא ולהשתתף, התמיד, בדבר שנחזה מראש.

איזה רבנים אמרו שלא?

בטח.

רגע, אני אתן לך גם מיקרופון.

ערב טוב.

ערב טוב ומבורך.

אני שמעתי את השיחה, ואני חושב שאתה טועה.

תמיד אני טועה. אתה אמרת דבר כזה לאתגרות חומות העולם.

אני חושב שהדבר היחידי שאנחנו סובלים פה במדינה הזאת זה מהשמאל.

בעצם, אם לא היה שמאל במדינה הזאת,

לא היינו סובלים.

אם היינו מאוחדים,

אם היינו עם מאוחד, ימין ושמאל,

לא הייתה שום בעיה.

אתה אמרת שאומות העולם, להתגרות באומות העולם.

אני לא חושב.

אני חושב שאם נסתכל על המדינה שלנו, על הממשלה,

על חברי הכנסת,

מי בעצם האויב האמיתי שלנו?

כשאנחנו בבית ואנחנו מדברים אחד עם השני,

בעצם מה אנחנו אומרים?

וואלה, אני לא רוצה להזכיר שמות,

למרות שהייתי מאוד רוצה.

אבל אני חושב שבאמת, זה הדבר האמיתי.

זה הדבר האמיתי ביותר.

האויב הכי אמיתי שלנו פה, זה המדינה, פה בתוך המדינה שלנו, זה האנשים שבתוכה.

וזו הסכנה הכי גדולה.

לא אומות העולם.

טוב. אני מאמין באחדות.

ואם היינו מאוחדים ימין ושמאל,

אני חושב שהדבר הכי כואב שהיה, באמת, האירוע הזה של גוש קטיף. אני במקרה הייתי פה, באבן שמואל. עבדתי אצל איזה בחור,

וראיתי אותם יורדים מהאוטובוסים בבכי, וראיתי ספרי תורה.

אבל דבר אחד, באמת, שכבש אותי,

זה,

ראיתי את הביחד הזה,

את הריקודים, עם כל הצער והכאב.

סידרו להם פה איזה פנימייה לתקופה קצרה.

אני אומר לך, אני כמעט בכיתי, כי זה נגע לי.

אז אני גר פה, לא גר בקריית גד, אני גר פה באיזה מושב, אבל

זה דבר שכובש אותך.

אתה אומר, וואלה, מגרשים אותם מהבית,

תופסים ספר תורה.

במקרה גם ראיתי את הרב שחיתן אותו, גם כן מאיזה מושב, רב נהדר,

וראיתי את השמחה הזאת.

זה דבר מאלף. אני קינאתי באותו רגע במעמד הזה,

בניסיון הזה.

אבל להגיד שאומות העולם מתגרות באומות העולם, אני לא חושב.

הבנתי.

אני אגיד לך, אתה בחור רגשן,

אני שומע אותך.

אני גם בחור רגשן,

גם אני הורדתי דמעות כשראיתי אנשים שמסלקים אותם ומטלטלים אותם כמו מטוטלת. לא רק אתה.

אבל אתה יודע, אני מאז שחזרתי בתשובה, השלטתי את השכל על הרגש.

ואני אסביר לך מה לעשות.

יש דברים שצריכים לקבל גם אם לא אוהבים אותם.

אז אני אסביר לך ככה. קודם כל, את הטעות הזאת שאתה אומר, לא אני אמרתי,

כי לא להתגרות באומות העולם, זה הקדוש ברוך הוא אמר.

אז יכול להיות שהוא טועה אצלך, אבל זה מה שהוא אמר.

אחת מהשלוש שבועות זה לא להתגרות באומות העולם. השבעתי איתכם,

בנות ירושלים,

אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

אם אתם תרצו להביא משיח

טרם הזמן,

להביא את הגאולה טרם הזמן ולגאול בעצמכם,

אני אתיר את דמכם כאיילות

וקצבאות השדה.

אני לא מתיר לכם.

גלות זה עונש,

ואני רוצה שתהיו בעונש עד שאני אגמור את העונש.

אם תברח לי מהחלון, כשאני סגרתי אותך בחדר,

אני אתפוס אותך ואני אכנס אותך לצינוק.

אתה לא תברח מהגלות,

הגלות תרדוף אחריך עד עת קץ,

עד שאני אחליט שתבוא הגאולה.

לכן,

הקדוש ברוך הוא מזהיר אותנו,

אחד מהדברים. מסרתי אתכם

ביד אומות העולם, מסרתי אתכם.

אם אתם לי,

אני אשמור עליכם, אמר לנו תמיד הקדוש ברוך הוא, ואם לא,

אני אמסור אתכם ביד נבוכדנצר וחבריו.

והוא מסר אותנו.

ואתה יודע שאנחנו אלפיים שנה בגלות,

מאז שעורבן הבית לא נבנה בית שלישי,

אז אנחנו עדיין בגלות.

עכשיו, אתה צריך להבין,

זה שלא להתגרות באומות העולם, זו גזירה שיש עלינו, מה לעשות? תרצה למרוד בה? תרצה להילחם איתה? תגיד, אני אוכל להביא שלום?

אני אוכל להכניע את האויב?

יכול להיות שאתה מסוגל.

אבל היה כבר בר-כוכבא כזה,

ובר-כוכבא כזה נקרא בסוף בר-קוזיבה,

ונשחטו כשמונה מיליון יהודים בביתר בגלל בר-כוכבא,

כי הוא חשב שבכוח,

והיה לו כוח,

הוא היה לו יכולת להילחם והוא אפילו ניצח בהרבה קרבות,

עד שרבי עקיבא אפילו טעה בו וחשב שהוא משיח אמת.

מכל מקום,

לא הגיע הזמן ואמרו חכמים לרבי עקיבא,

לא לרבנים של הציונות הדתית,

אמרו לרבי עקיבא,

עוד יעלו עשבים בלחייך עד שיבוא משיח.

זאת אומרת, תהיה באדמה ויצאו לך מלחיה עם עשבים,

עד שיבוא משיח.

זה לא בר-כוכבא,

זה בר-רגע, זה בר-כוזיבה.

אתה אומר שהאויב האמיתי זה השמאל.

אני מסכים שהשמאל הוא בעיה הכי חמורה,

בלי שום בעיה. יש לנו עיתון שנקרא ארבע כנפות, זה העיתון הזה,

ואנחנו כתבנו כמדומני בגיליון הזה על השמאל דבר מדהים,

שהם למעשה הולכים,

ועם הנוצרים,

עם הכנסייה,

יוצאים נגד ישראל ומסיתים את הכנסייה

בשביל שהיא תלך כנגד ישראל,

ומביאים אותם לראות איך מוציאים פלסטינים מבתים וכל מיני דברים. לא מראים את הצד השני,

רק את הצד ההוא,

ועל ידי זה מנסים להשפיע עליהם, שילחצו על ישראל להתקפל מכל השטחים, מכל הדברים וכו' וכו'. בגיליון האחרון או לפניו,

אני כבר לא זוכר,

אבל אתה תוכל לראות את זה באתר שלנו, תמצא את זה שם.

מכל מקום,

אז בזה אני ודאי ששותף איתך.

אני חושב שיש ביניהם מספיק תמימים שלא יודעים מה הם עושים, ויש ביניהם גם הרבה רשעים

שהם שונאים פשוט, שונאים.

שונאים, שונאים את עצמם, שונאים את העם, שונאים דתיים, שונאים חרדים, שונאים, שונאים, שונאים. יש כאלה שהם שונאים, סתם שונאים.

בהרבה הפגנות שהפגינו נגדי בהרצאות, באו אנשי מרץ ואחרים שהיו שונאים, רק שונאים. הם לא מכירים אותי, לא שמעו אותי, לא כלום, שצעקו, בוא, בוא, בוא, יש סרטים.

חבל על הזמן.

אתה יודע מה?

אני אראה לך עד כמה אני מבין, תכף אני אראה לך סרט על האוניברסיטה.

איך קיבלו אותי. ראית?

כן. זהו, שלוש שעות ישבתי, וצחקו, וקיללו, וקיללו, וצעקו, וצעקו, וקיללו, וקיללו.

שלוש שעות.

וזה האינטליגנטים.

אז אני מכיר את החבר'ה האלה.

הם שיחקו אצלי בהרבה סרטים,

לא שילמתי להם,

למרות שהם שילמו לאלה שהם הביאו להפריע לי,

אבל אני לא שילמתי, קיבלתי את זה בחינם פרי.

אז אני רוצה לשאול. רגע, עוד לא סיימתי. רגע, תראה. מה, אני שמעתי אותך עד הסוף?

אני צריך לענות על הטעות שלי, לא?

אז זאת אומרת,

אז השמאל, אני מסכים. אתה אומר עכשיו שאם הימין והשמאל יתחברו יחד,

הכל יהיה בסדר.

אבל אני אמרתי פעם,

ימין וסמות,

רק חול בחול.

אבל זו הנקודה.

יציב מדבר. שצריך להביא לאחדות.

רגע,

כל זמן שהימין והשמאל זה חילונים,

רק חול בחול, לא יהיה שום דבר.

רגע,

חילונים לא יכולים להתחבר ביחד.

אין מחדש. לא, זה לא נכון, זה אפשרי. הכל מה שאני אומר לא נכון, אבל אני מנסה להגיד משהו נכון, חכה, תן הזדמנות.

עכשיו,

הם

עכשיו, מה אתה אומר? בוא נגיד, בוא נגיד שאנחנו, יש לנו, אני ואתה, נוסחת הקסם.

בסדר?

נגיד שכולנו עכשיו נתפוס יד ביד,

כולנו ימין ושמאל,

ונשאיר הורה,

ומה עכשיו, אז הערבים יגידו, אה, חכמים,

אם אתם ביחד, בטח שאנחנו לא נעשה כלום.

המדינה שלכם, פוס, פוס. אנחנו לא, מה פתאום?

אם אתם ימין ושמאל ביחד, מה פתאום?

לא, אנחנו, למה נלחמנו? רק בגלל השמאל,

ורק בגלל שאתם לא ביחד. כי מה רצינו בתור ערבים?

לאחד אתכם, שתבוא גאולה לישראל.

ככה אתה חושב?

ככה אתה חושב שיהיה?

ימין ושמאל יהיו ביחד, אז הפלסטינים ירקדו משנעה. סליחה, סליחה, סליחה, סליחה, כבודו. הם לא יזרוקו קסאמים? אני חושב שהרעיון פה,

שחזרה בתשובה, זה בגדול.

אני חושב שבעצם העם הזה זקוק, העם הזה זקוק לאחדות,

וצריך לחפש את הדרך, נכון, נכון, את הדרך לאחדות. נכון, וזה מה שאני עושה.

אבל הימין והשמאל לא עושים את זה, אז מה יואל, שהם יתאחדו?

כי ימין ושמאל, רק חול וחול.

אתה מבין? זה הבעיה.

אם אנחנו נחזור בתשובה,

הערבים יפחדו מאיתנו. אתה יודע למה הערבים יפחדו מאיתנו? אני יודע. למה? את זה אני יודע. למה? אני מספיק כשאני חושב על שמירת שבת.

כן. אני אתן לך דוגמה.

אני עבדתי בקיבוץ. כן.

ולא רחוק מכאן,

ונפגשתי עם אנשים שהם, אני עוד באתי מבית של רקע דתי.

אני, חוץ משמירת שבת או לאכול כשר,

חוץ מזה אני לא מתפלל או משהו כזה.

אבל התחלתי לדבר איתם, מה שנקרא להתערבב,

והסברתי להם דברים. כאילו, אמרתי... למי?

בקיבוץ, לחבר'ה, שהם מאוד חילונים.

כן.

אמרתי, לפחות אם נהיה באחדות, אם נשמור שבת,

רק את השבת נשמור.

כשהבנתי לפי הקלטות

שזה דבר מאוד חשוב.

כאילו, לפי ה...

מה ש... תאמת, שמעתי את זה בקלטות שלך.

הרבה עקבתי אחריך בקלטות.

אשריך.

אז הסברתי להם, אמרתי להם... מאחורי שעקבת, אחרי אני טועה.

אז פשוט מאוד, דיברתי, אמרתי להם, אפילו פסיכולוגית, תחשבו שכולנו נידחת,

ויום שבת כל המדינה שובתת.

וזה גם איזה כיף, כאילו.

לא עובדים, נחים. כמו כיפור, תראה איזה כוח יש בזה, חוץ מהאופניים. אבל תראה איזה כוח יש בכיפור. כן, זה כוח אדיר. אדיר. זה השפעה אדירה. אז מה הם יחשבו, הערבים? שוואללה,

תראו מה קרה להם, הם התאחדו. מה זה קרה?

אתה יודע איזה פחד.

תראה,

יש אחד, קוראים לו אחמד נג'ל.

הוא כאילו דתי,

והוא בא עם אמונה,

והוא בא עם פתוס,

והוא אומר, אני אשמין,

ואני אהרוג, ולא יישאר אף אחד.

והוא ממשיך, והוא מזכיר את השם, וזה. אתה רואה את נסראללה, אז'אר כזה,

אללה וכבר, שולח טהילים חופשי.

זה כאילו קפצונים.

למה? כי הוא מאמין.

סדם, ראית? עשו לו דרדרדרדרדרדרדרדרדרדר.

מה אמר לפני שהוא נפטר? הזכיר את השם.

מה אומר אבו מאזן?

מה אמר אפילו ערפפפפפפפפפפפפפפפפפפט?

אתה זוכר מה הוא אמר?

היה אומר, שם השם. כולם מזכירים שם השם.

אולמרט, שמעת אותו שם השם?

פרץ?

חלוץ?

השלישייה?

שלישיית לא אכפת להם.

שמעת אותם אומרים ברוך השם, בעזרת השם?

או צהל חזק, צהל יתקוף.

זה צהל, זה פדיחה.

יורים על שדרות, אומרים, לא נגיב.

איך אתה מסביר את זה? אומרים נירה עוד, אומרים, לא נגיב.

זה לא הגיוני.

איך אתה מסביר את זה?

איך אני מסביר? אם אולמרט, אחרי שהפסדנו, אומר, ניצחנו,

איך אני יכול להסביר את זה?

מי יכול להסביר את הדבר הזה? רגע, אבל זו תופעה לא נורמלית.

זו תופעה לא נורמלית. בטח שלא נורמלית.

בטח שלא נורמלית.

אבל הבעיה זה העם,

כי העם ממשיך לבחור בלא נורמלי.

אבל לא נכון, אני עם שעשייה עשיתי שינוי, אני בחרתי בשס.

נו, מה, זה נורמלי? כן. מה נורמלי?

בטח שזה נורמל. איפה השינוי? אני רוצה שינוי, איפה השינוי?

מה, שיש שרים שכל אחד תופס תפקיד?

אני שואל, מה השינוי בעם? מי יביא שינוי בעם?

אתה יכול להגיד שינוי. לא בכיסאות. אבל אתה יכול להגיד להביא שינוי. חשבתי על זה. אני יכול, חשבו הרבה. למה? זה נכון.

הרי אתה אמרת שאתה החזרת ואתה טוען.

אני טוען. כן, לפי הקלטות שלך,

אמרתי שאני עוקב אחריך, לא? כן. אתה טוען

שבעצם אתה החזרת מעל מיליון חוזרים בתשובה. אני לא לבד?

לא לבד, לא אתה. כולם, כולם ביחד. זה כבר מראה שעל יושר, איך שאתה מדבר.

אז אני אומר, אם מעל מיליון חוזרים בתשובה,

כמה מנדטים זה?

שלא נדבר על זה שכל אחד יכול להביא חבר. סקר גיאוקרטוגרפיה לפני חמש שנים בדק,

שאם אני מודיע על מפלגה, 22 מנדטים.

סבבה.

אני בוחר בך. זה ברור.

יש לך ברירה יותר טובה?

לא, כי בעצם אני הגעתי ל... רק מעצם זה שאני אומר שאני רוצה להיבחר, לא אני עצמי. אני חושב שיותר.

כן.

בטח. אני חושב שיותר, אבל למה לא לעשות את הצעד הזה?

אני בוחר בך.

למה לא? כי בעצם אתה יכול להוביל.

אני מוביל.

אני לא יכול להוביל, אני מוביל.

הובלתי את כל הקהל מהבית לפה.

אני מוביל.

אבל אני רוצה שתבין דבר אחד,

הכנסת

זה בעיה.

אתה יודע, כל מי שמגיע לשמה,

פה, פה, פה, מדבר,

מגיע לשמה, שום דבר.

איפה ההבטחות?

בואו תבדוק.

כל מה שהבטיחו אלה,

אה, רגע,

אתה זוכר אחד שקוראים לו השר לענייני אסטרטגיה?

לא שמעת על אחת כזה?

איך קוראים לו זה, השר?

קובי לפיד, קובי לפיד.

ליברמן, ליברמן.

אני שואל אותך שאלה, מאז שהוא נכנס לתפקיד השתנתה אסטרטגיה?

לא, זה,

אם אפשר לומר, זו פוליטיקה מלוכלכת, כאילו. בטח, מה חשבת? ואתה רוצה שאני אתלכלך?

אני רוצה שתנקה את האורבות.

מבחוץ.

אם אתה תהיה חכם. אבל אנשים זקוקים, תראה, באמת,

במשך תקופה ארוכה,

אפילו שניסיתי להזכיר אותך בכל מיני מקומות,

לא קיבלתי תגובות מחמיאות.

ברור שלא. ונלחמתי לפחות,

כאילו, על השם שלך, מה הכוונה?

אני שמעתי משפט שמאוד נחרט במוח שלי ולא עוזב אותי,

ואני אספר לך אותו, כי זה יושב לי מאוד חזק בלב.

אני אשחרר אותך מזה.

למדתי פעם במכללת אריאל,

החלטתי שאני רוצה להוציא תואר,

והלכתי ללמוד.

וכשיצאתי מאחד השיעורים בהפסקה,

אז היה איזה חבר'ה,

זוג שדיברו קצת ביניהם,

ואני לא זוכר בדיוק מה השיחה אפילו הייתה,

ואז אמרתי, מה הבעיה, כאילו,

הזכרתי את השם שלך, אמנון יצחק וזה.

אז הבן אדם אמר לי משפט

שזה פשוט קרע אותי,

ממש.

מבפנים.

אמר לי, מה זה יהודי?

יהודי זה בסך הכול בתעודת זהות.

אני מעדיף להיות נאצי

ולא יהודי.

יהודי זה רק בתעודת זהות.

וזה דבר שאדם מלווה אותי, המשפט הזה. רגע, ואיפה רושמים את הנאצי?

אז אתה מבין? הוא לא בתעודת זהות?

זהו, אתה מבין? כאילו, הדבר, הקרע הזה, הדבר הזה,

והוא עוד, אפשר לומר שהוא אשכנזי.

ואני התפלאתי על הדבר הזה בכלל, כאילו, דווקא... אני לא מתפלא על אנשים כאלה שהם לא יכולים לסבול.

אני אסביר לך למה.

אני פשוט מזכיר להם את האמת.

ומי שמזכיר את האמת לשני, יש לו ייסורי מצפון.

אם אני אלך עם טלית ותפילין לבית הכנסת ויראה אותי אחת שירד מהדת,

זה יצבוט אותו באיזשהו מקום.

הוא יודע שאני הולך למקום אמיתי,

והוא הולך למקום שהוא לא אמיתי.

זה צובט אותו, זה מזכיר לו.

זאת אומרת,

כשהם כועסים, כשהם מקללים,

זה סימן שזה פוגע בהם בול.

זאת אומרת, צריך להבין דבר אחד,

הם מסכנים, ששבויים כרגע ביד יצרם,

יכול להיות שהם ישתחררו.

אבל בוא אני אראה לך דוגמה של מנהיג, בסדר?

אמרת שאני יכול להנהיג?

כן. בוא.

בואו נראה כמה ישמעו לי. אם ישמעו לי, לא צריך אפילו את הכנסת.

כולם לבית כנסת.

יש מיליון בעלי תשובה,

ואפילו אם אין.

יש מיליון אנשים שמעוניינים בשינוי חיובי.

אף אחד לא סובר שלחזור בתשובה זה דבר לא טוב.

אם בן אדם הולך ללמוד תורה,

או שהוא הולך לבית הכנסת, או שהוא שומר מצוות, או שהוא שומר בן אדם לחברו יותר ממה שהוא היה קודם, וכו' וכו'.

אז ודאי שזה דבר חיובי.

מה הבעיה?

כל אחד יקבל על עצמו פה מהציבור,

ואלה שומעים אותנו באינטרנט בכל העולם,

יקבל על עצמו להחזיר יהודי אחד בתשובה במשך שנה.

זה הכול.

מה זאת אומרת במשך שנה?

במשך שנה תיקח פרויקט, בן אדם אחד,

חבר, שכן, ידיד, קרוב, מכר,

בן משפחה, ילד, לא משנה מי, אחד,

איזה שתרצה,

אבל אתה כל הזמן דואג שהוא יחזור בתשובה. איך דואגים?

נותן לו חומרי הסברה, קלטות, וידאו, מפנה אותו לאתר,

לוקח אותו להרצאה, נותן לו ספר, נותן לו חומר,

עונה לו לשאלות, מקשר אותו לאנשים שמבינים ומתמצאים.

לא משנה, אבל אתה לוקח אותו פרויקט לשנה.

פרויקט. זה יכול להיות שיחה בטלפון פעם ביום, זה יכול להיות ביקור פעם בשבוע.

שנה.

אם כל אחד יעשה במשך שנה אחת,

בשנה הבאה אנחנו שני מיליון.

אם עוד שנה שני מיליון יעשו אחד,

חזרנו כולם בתשובה, תוך שנתיים, בלי קדנציות.

טוב או לא טוב?

טוב. טוב. פשוט גם, נכון?

תן לך דוגמה.

תן לך דוגמה.

תן לך דוגמה.

בוא נעשה תכליתית.

תכליתית.

רק סתם אני רוצה לשאול באמת

בקריית גת.

אם נגיד הייתי מציע להעמיד מפלגה שתהיה נקייה וחפה מכל קשקוש וקלקול וכו'.

לדוגמה, הייתי מציע שחברי הכנסת שיהיו מטעם המפלגה שאנחנו נקים,

שהם לא יקבלו כסף בכלל.

המשכורת שלהם תלך לנכים.

בלי.

ונגיד שזה באמת יתקיים, זה תנאי.

אם הוא מקבל כסף, הוא לא יכול להיות במפלגה.

בסדר?

מתחיל טוב?

מתחיל טוב?

אני שואל אתכם שאלה.

כמה אנשים מתוך הקהל הזה היו מצביעים אם הייתי מציע מפלגה כזאת שתעמוד נקייה מן הכול? תרימו את היד, בבקשה.

בלי עין הרע. רק אני לא הצבעתי.

אז אני אסביר לכם.

בואו אני אתן לכם עכשיו דוגמה מעשית.

זה אתם אומרים כי אתם רוצים שינוי.

השאלה, מה אתם מוכנים לעשות בשביל השינוי?

רק ללכת ולשים פתק פעם בארבע-חמש שנים זה לא חוכמה.

מה אתם מוכנים בפועל לעשות? לא רק לרוץ להביא לקלפי. לא, לא, לא. אני אסביר.

אם לדוגמה אני הייתי ממציא את מה שאתה ביקשת, הייתי ממציא עכשיו כזה תרסיס,

שלוקחים את התרסיס הזה, רגע, אני יודע שאתה יודע, אבל גם הם צריכים לדעת.

לוקחים תרסיס כזה, הולכים ברחוב, רואים חילוני שמאלני בפרט, צועק,

עושים לו טסססססססססססססססססוסססססססססססססססססססר.

בתרסיס עולה עשרה שקלים.

הייתם קונים תרסיס כזה, שמים בכיס על כל מקרה?

אה? אתם חבר׳ה בטח הייתם מרסיסים את כל בית הספר, אה?

בפרט קודם את המורות.

חחח, חחח, פתאום המורה באה מחר עם כיסוי ראש,

וואי וואי וואי.

נו, אז לוקחים תרסיס כזה ועושים טססססס,

אבל עוד לא המצאו כזה דבר, לא המצאו, אבל יש משהו חלופי טוב לפחות כמו זה.

קוראים לזה דיסססק,

דיסססק.

יש דיסקים

שלנו עם סרטים שמביאים את כל ההוכחות, כל ההסברים,

כל הדברים, DVD,

עשרה שקלים, עשרה שקלים.

נותנים אותו לאדם שהוא רחוק, שלא מכיר את האמת.

נותנים לו את זה מתנה, בהשאלה, לא משנה מה.

ובן אדם כזה יכול, הוא ומשפחתו ואלה שיצפו בזה במשך כל הזמן,

להחזיר יהודי אחד בתשובה.

אחד, אחד.

כל אחד עושה אחד,

שני מיליון.

עשרה שקלים.

עכשיו בואו נראה.

הצבעתם קודם, שאם הייתי מציע הצעה כזאת,

הייתם כולם רצים לקלפי, שמים מפלגה נקייה מהכול.

שואלתכם שאלה,

מי מוכן מהקהל הקדוש הזה, באמת, בפועל, להביא לשינוי,

לקחת על עצמו מאה דיסקים כאלה, מאה כאלה?

אני בטוח במאה אחוז

שמי שיחלק מאה DVD כאלה לאנשים סתם, אפילו באקראי,

כמה יהודים יחזרו בשבילו? לא אחת.

כמה יהודים יחזרו בתשובה?

מאה DVD כאלה בעשרה שקלים,

אלף שקל,

עשרים תשלומים,

חמישים שקל, חמישים שקל, כל חודש חמישים שקל.

מקבלים את המאה DVD עכשיו, מחלקים את המאה DVD. עד שתשלם, כבר יש לך מאחוריך גדוד שחזרו בתשובה,

דיסק,

מכספי מעשר.

דבר.

אני אגיד לך את האמת, למה באתי באמת הערב,

כאילו, סיבה אמיתית.

קודם כול, אני עדיין טועה או לא?

אני מקבל את הדברים שלך. אשריך, אשריך, אשריך.

יש הרבה סיבות שאפשר למנות אותן שבאתי בעצם, אבל הייתי מעדיף,

מה שנקרא,

לטובת אחרים.

יש לי אח,

עוד מעט הוא בן חמישים,

והוא,

אין לו ילדים.

אנחנו שבעה אחים ואחות אחת, אני אהיה אח קטן.

כאילו, זה נורא כואב, כאילו,

אני אהיה אח קטן בין אחים, והאחרון שהתחתנתי,

כאילו,

נולדו לי תאומים, אז בכלל זה כאילו...

או כאילו אני.

לא, בכלל לא, דווקא ההפך, כאילו,

ניסיתי לשכנע אותו הרבה פעמים,

אמרתי, בואו לים לא נצחק, לפחות בידור יש, וזה,

מה אכפת לך?

אז הוא מיואש כזה, הוא שילם לפחות מעל מאה אלף שקלים.

הוא אמר, הייתי אצל רבנים,

שילמתי, הייתי אצל

נושא של פוריות וזה.

כולם רמאים, כולם נוכלים.

קנו לי חומש.

אי אפשר להגיד ככה, ניסו מה שניסו.

אז הוא, אני מבין אותו, כאילו, אני מבין שהוא שבור.

ולכולם זה כואב, כאילו, בבית.

ואמרתי, שאני מוכן, זה, בשבילו, שתברך אותו, אני מוכן לקבל עליי,

לקחת עליי טלית.

זהו?

להתפלל, להניח תפילין.

בשבילו.

אתה שומר שבת?

אני רק שומר שבת.

אז בואו נעשה ככה.

טהרת משפחה אתה ואשתך?

צריך לשמור.

חייב לשמור.

חייב לשמור.

שלוש תפילות,

טלית

ושעה תורה כל יום.

תזכור,

טהרת משפחה.

טהרת משפחה, שלוש תפילות. שלוש תפילות.

שיעור תורה כל יום, שעה.

אני אקריא לך, במקום שאני גר בו לפחות,

אין את הדבר הזה. יש פעמיים בשבוע, וגם לא, תלמד לבד.

אם אין לך את השיעור, תלמד לבד. תראה, אני קורא תהילים כבר החודש האחרון. נפלא.

שיעור תורה, לא.

שיעור תורה.

מה זה שיעור תורה בדיוק? אתה תלמד הלכות או פרשות השבוע, ומפרשים על התורה. יש ספר מעם לא עז, מסביר משהו נפלא.

יש הרבה דברים. יש אתר אינטרנט שאתה יכול להיכנס, אצלנו, לדוגמה, ולקרוא חומר, כתוב על פרשיות השבוע, אם תרצה דברים אחרים, בכל נושא יהודי.

שעה תורה.

אין בעיה.

אין בעיה. רק רגע.

אני גם אבקש בריאות.

בריאות ופרנסה בשבילי, אם אפשר. גם אין בעיה.

תבוא לפה.

שיחיינו, ברוך.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שיחיינו וקיימנו ויגאנו לזמן הזה. אמן.

מה השם של אחיך?

אחיקם בן שרה יזכה לזרע חי וקיים מהרה.

תזכה לבריאות ופרנסה מהרה.

בשורות טובות.

רגע, אספתם לי עגילים?

מה זה, רק אחד?

כמה עגילים אספתם?

כמה, כמה, כמה?

ארבע זה לא מספיק.

מה זה? זה שווה חמישה שקלים. עשר?

טוב, שים פה.

אני מבין שהחבר'ה רוצים לשים ציצית?

רגע, מי שרוצה שיעמוד, רק יעמוד.

מי שרוצה שיעמוד.

הנה עוד עגיל. תודה, מוטר.

לעמוד רגע.

בבקשה, קח, קח, כן.

שלום.

שלום, שלום. אתה זוכר אותי ש... בטח, לפני שנים.

כן.

סיפרתי את הסיפור שלי כשחזרתי בתשובה. ברוך השם. כשאמרתי לך שהרבה מלובביץ' התגלה כשהייתי צעירה. חופשי.

אז זהו, סיפרתי את הסיפור, וברוך השם, אמא שלי משתקמת היום.

ברוך השם. בזכות התפילה שלך גם. ברוך השם.

ורציתי להגיד לך משהו, שאני יכולה גם לשאול שאלה אישית.

יש הרבה אנשים שלא מודעים. אני מאמינה בקדוש ברוך הוא, ברוך השם, ואני מתוודה לשם.

אני מתפללת כל פעם שהרע לי,

אני מרימה להם לשם. אני רוצה לשאול שאלה,

שבכל הזמן אני סובגת את זה גם בבית,

וכנראה כולם סובגים.

זה לשון הרע ופגיעה בתוך הבית. זה קללות, זה ממש, זה קנאה.

למשל, אני עוברת, מישהי מקללת אותי זורקת מילה לא יפה, ואני מקבלת באהבה הכול.

סתם? את הולכת ברחוב ומקללים? אני אומרת כללי,

כללי לכולם. אני אומרת לך אישית, אני בבית מקבלת הרבה קללות,

ואני מקבלת אותן באהבה, כי אומרים,

כל מי ששותק,

אז...

כן, בברכות את מקבלת גם?

אבל מאנשים שרחוקים, כאילו, אנשים שאני מתחזקת מהם, זה חברה, זה ברורון. למה בבית לא מברכים אותך?

אני אספר לך, כעיקרון, אני לקראת, ביום,

אני מתרגשת,

בו״ב טבת חגגתי 30.

עשיתי את זה מאוד צנוע עם בנות, קראתי תהילים,

עשינו את זה מאוד יפה,

והקדשתי ברכות,

וזה היה ממש בקדושתי לי.

אבל אני רציתי לשאול את כבודו,

אם יש בבית מחלוקות ויש קללות, ובן-אדם שסובג מלא קללות והוא שותק,

מה הערך של אדם שמשפילים אותו, אם באים אורחים, למשל?

ברור.

אני שואלת את השאלה שלי,

מה הערך שבן-אדם מקלל אם הוא שותק, הוא עצמו,

שמקבל את הקללה, הוא שותק? הבנתי. מה הערך?

תולה ארץ על בלימה. בזכותו כל העולם עומד.

תולה ארץ על בלימה.

זה הבולם את פיו בשעת מריבה.

למה אני שואלת?

אני לא פעם ראשונה שבאתי אליך וסיפרתי לך. אני כיום, אני מחפשת שידוך כבר הרבה זמן. אני נשוי.

לא, אני מדברת על... אה, כן.

אני לא מדברת אליך, אני מדברת אלי.

אבל אמינה, בשם איזה שלב, בעזרת השם בחיים, אני כן אתחתן.

אני רואה את כל החברות שלי מחותנות, ברוך השם.

ואני, כל חברה שלי, באתי ושימחתי אותה מול ההקללה.

מה שמך? מה שמך? דרך אגב, אני עשיתי פה הוראה. אשראייך. כי אני יודעת מה זה להסר כדי להתעשר.

אני חותמת בלשכה, אני לא מתביישת להגיד.

אבל אני אומרת לכולם פה, זה לא בושה.

אומרים, כל מה שהשם נותן, צריך להגיד לו תודה.

אני אומרת, אני מקבלת ביטוח לאומי.

אני כיום צעירה, אבל אני מקבלת ביטוח לאומי.

אבל מה שאני אומרת,

צריך להסתפק במועט, שאומר הקדוש ברוך הוא אומר,

מי שייתן לו את החלק שלו והוא יהיה שמח, זה נקרא כעשיר.

אז אני לא מתלוננת. אני אומרת תודה להשם.

אבל רציתי באמת...

אני כבר הרבה זמן, אני אגיד לך את האמת. אני הולכת ל... יש לי הצעה בשבילך.

אני הולכת למדרשות. יש לי הצעה בשבילך.

אני רואה את זה.

את היית כבר בשידוכים?

הרבה.

אני אגיד לך מה הבעיה, אני חושב. עשיתי... מחילה, מחילה. עשיתי וורד, סגרתי וורד. אני אגיד לך מה הבעיה, אני חושב. סגרתי וורד.

עד שתגמרי לדבר איתו,

כבר יעבור...

זמן שכבר לא כדאי להתחתן.

אל תדברי הרבה.

אני לא מדברת הרבה. לא, אני מדברת מעט, מעט מעט.

מאז שאני זוכר אותך עוד עוד נדבר.

אבל לאט, לאט.

דברי מעט.

תעשי הרבה, אבל דברי מעט.

למה הוא שומע את זה, הוא אומר וואי וואי וואי, כמה? כל היום נדבר רק.

לא לדבר הרבה, זו החוכמה.

צניעות,

צניעות

זה גם בדיבור. אישה צריכה למעט בדיבור.

עכשיו תשמעי,

אני אתן לך ברכה בעזרת השם יתברך,

שבזכות כל הקללות שקיבלת עד היום, אני עד עכשיו.

כולל... תהיה לך ברכה גדולה מאוד למצוא חתן כלבביך השנה. אמן. בעזרת השם יתברך. אבל כבודו, האם זה נכון אבל?

האם זה נכון ש... שמה? בעולם שלנו באמת,

שלא רק עליי אני מדברת, יש אנשים ממש פשוטים

שגם חוזרים בתשובה ומקבלים קללות. הנה, הוא רוצה להתחתן כבר.

הנה, יש חתן כבר. ראית איך זה עומד? אני עוד צעירה, אני... אה, אתה... אני מחפשת צעיר, חוזר בתשובה, אני זקן, ציצית. הוא יצבע את הסערות.

לא סתם, זה אסור, אסור. אסור לצבע את הסערות. אני שואלת גם כללית,

האם זה נכון שבן אדם, לא משנה אם הוא לא דתי, כן דתי,

שהוא מקבל השפלות, או שהוא מקבל הכול באווה, יש לו שכר למעלה, נכון? אמרנו, אמרנו כבר. אמרנו. תודה. תהיי בריאה. אמן.

אל תשכחי. אמן. אל תשכחי להזמין אותי לחתונה. הלוואי, בעזרת השם. אני לא מבטיח שאני אבוא, אבל שהזמנה לך. בעזרת השם. לא, תהיה מפרדה, זה בטוח. לא, שאני אדע לפחות שהתחתנת.

אני רציתי גם לשאול שאלה, כבודו. לא, לא, לא, לא. לא פה שאלה, לקבל אולי משהו? הרצאה הבאה. לקבל משהו? נו, מה?

אני רוצה לספר קצת. אני... לא, לא, לא, לא. לא מה שאתה חושב. תקשיב, תקשיב. לא, לא, לא, לא. לא מה שאתה חושב. תקשיב, תקשיב. לא, תקשיב.

כבודו, סליחה.

אני אגיד לך את האמת,

אפילו שאני לא נשואה, ואני אגיד לך את האמת, אני אחזק אולי קצת נשים.

אני חוזרת בתשובה ואני לא נשואה, אבל מה שאני יודעת זה שאני שמה כיסוי שישי-שבת בתפילה.

יפה.

אז זהו, אז אני אומרת, מה, שכר? יופי. לא שכר.

אני עושה לשם שמים, אבל אני רוצה באמת,

אני לא בלתי, רציתי גם לבקש ברכה והכול, אבל אני רוצה להגיד משהו לכבודו. אתה עצום, אתה גדול, ואתה ירא שמים.

אני רק חוזרת בתשובה, אבל אני רציתי להגיד משהו, כבודו.

זה רק משהו, נכון? אני זוכרת שנתת לי הכי ברכה,

ואמרת לו לשים טלית,

והוא לא שם.

ועל זה גם כואב לי שנתת לו ברכה והוא שר, והוא כיום פייטן,

והוא מצליח, ואני הלוואה שהוא יצליח.

אבל מה שכואב לי גם, שלמרות הברכות שלך,

אני גם מאמינה, אני מאמינה שהברכות שלך זה מהשם, כי אתה השליח של השם.

אבל אתה אסרת לאח שלי, כל כך יצא לי לשים טלית,

אבל כיום הוא לא. ואני רוצה שתברך אותו גם.

את דוד בן רחל. דוד בן רחל. שיזכה גם לזיווג, כי הוא כל הזמן... יזכה לזיווג הגון מהירה. אמן. ביי. קלטת מס' 527, סוף חלק א',

המשך בקלטת מס' 528,

מה ההבדל בין חרדי לדתי-לאומי, חלק ב'.