בושה לאינטלגנציה

- - - לא מוגה! - - - 

השאלה שלי בעצם, איך הרב מגדיר את עצמו? הוא מגדיר את עצמו רב שבא להחזיר בתשובה, שזה הייעוד שלו פה?

איך אתה מגדיר את עצמך בעצם?

אני רק רוצה להגיד לך, אמנון יצחק זה יהודי שנולד לאבא ואימא,

וחי בתל אביב כחילוני,

והכיר את היהדות בגיל 24,

וברגע שהוא הבין שהיהדות אמת,

החליט להגיד אותה לכל מי שמוכן לשמוע.

כבוד הרב, אתה אמרת בקשר לקבלה, כמו שאני שומעת כל הזמן את נתנאל,

והוא עוזר לאנשים, והוא מציל אנשים, והוא אומר להם מה לעשות, וזה כן מצליח.

איך זה נוגד לתורה? קבלה זה לא דבר שמדברים עליו ברדיו,

זה לא כלי תשמיש בשביל לרפות אנשים. קבלה זה תורת הנסתר,

ואין לזה שום דבר עם רפואה,

ושום דבר עם כל מה שעושים עם זה.

כל מה שעושים זה קשקוש ודרוש. משתמשים בשם של קבלה,

כשזה בלי קשר בכלל לקבלה.

הבנת איך זה עובד?

זה בושה לאינטליגנציה, אני אומרת שזה מה שעושים לך.

אורי גלר, את חושבת שיש לו כוחות? איזה פחות? סליחה, אני קראתי ממנו את התכשירים.

אני לא אשם.

לא, לא, כאילו, לזרוק, לזרוק אותם, לזרוק אותם, או ש...

אז כאילו זה סתם לבטלה. מה יש בתכשירים שאני אשמח? יש אבן... אבן. אבן סיטרים.

אבן. והחובי. מה, החובי?

או, איזה שמות.

ומה עושים עם זה?

העיקר הדברים שיש שם כל מיני הוראות לפי סדר, לפי ימים. וכולם מקבלים את אותן הוראות? כן. איך זה יכול לעזור לכולם אותו דבר? עובדה שזה מצליח, הרבה אנשים.

אז מה אצליח לך?

עוד לא ניסיתי, עוד לא התחלתי לעשות.

בשביל זה באתי לפה.

מה, את באת איך ידעת? באתי כאילו לשאול אותך דברים כאלה. מה פירוש? האבן אמרה לך שאני אדבר על אסטרולמיה? לא האבן, כאילו...

זה באמת דרך התורה או לא? מה פתאום? צריך לנפנף את זה מעל החלון? מה עושים? לזרוק את הכול? בושל האינטליגנציה, אני אומר לכם מה שעושים. מה זה, שטויות באבנים? מה זה? אוקיי. אני גם יכול לאסוף פה אבנים, לתת לחן חובי וחוג בתי וכאלה. מה זה בעיה? לא, באמת. מה זה שטויות? אני לא צריכה לראות בסיארצים. אני אגע ברצינות. מה אמרו לך בהוראות? קראת את ההוראות? יש כאילו ימים... מה ימים? נושאים אבן על הראש? לא, לא, לא, לא. באמת שלא.

יש החדר החומי הזה לשים בתוך הנעליים. נעליים? לשים בנעליים?

יש הרעות לזה.

נגד מה זה? נגד טילים? נגד מה זה? לא, נגד להצלחה. להצלחה מנהלת... הצלחה בנעליים?

ההצלחת לא היה בנעליים? הוא אומר שזה דרך התורה, דרך הקבלה. דרך הקבלה שמים בנעליים חובי ונהיים בסדר, מצליחים? חבל על הכסף, אתה רוצה להגיד. כן, בלי קבלה. בלי קבלה.

קלטת מספר 526, בושה לאינטליגנציה.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמבו ירוויח.

הערב הזה לעילוי נשמת סלם בן חזנא, ששון הכהן, מנוחתו עדן,

בהרצל בן פורחנה, ששון הכהן, מנוחתו עדן.

היום אנחנו נלמד קצת על הנושא של אסטרולוגיה.

יש הרבה אנשים שמשום מה נמשכים לנושא הזה והולכים לכל

מיני אנשים כאלה שאומרים שהם מבינים גדולים ופותחים ויודעים ואומרים נסתרות,

ואין בדברים האלה ממש כמו שנלמד כרגע.

בספר שמואל, א',

יש את המעשה הידוע עם דוד וגוליית.

ויאספו פלישתים את מחניהם למלחמה,

ויאספו סוחו של יהודה,

ויחנו בן סוחו ונעזקה באפס דמים.

ושאול ואיש ישראל נאספו, ויחנו בעמק האלה,

ויערכו מלחמה לקראת פלישתים.

ופלישתים עומדים אל ההר מזה,

וישראל עומדים אל ההר מזה,

והגיא ביניהם.

ויצא איש הביניים ממחנות פלישתים, גוליית שמו מגת,

גובהו שש אמות בזרת,

בכובע נחושת על ראשו,

בשריון קשקשי ולבוש,

ומשקל השריון חמשת אלפים שקלים נחושת,

ומצחת נחושת על רגליו,

וחידון נחושת בין כתפיו,

וחץ חניתו כמנוד אורגים,

ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל,

ונושא הצנעה הולך לפניו.

ויעמוד ויקרא אל מערכות ישראל,

ויאמר להם למה תצאו לערוך מלחמה,

הלא אנוכי הפלישתי,

ואתם עבדים לשאול, ברו לכם איש וירד אליי.

אני הפלישתי, לכאורה סתם פלישתי,

אז היו סרני פלישתים,

השלטון היה מסור ביד העם, לא היה להם מלך.

אתם עבדים לשאול,

אתם רציתם להמליך מלך, שיהיה לכם מלך שייצא ויילחם לכם ככל העמים.

אז תבררו לכם איש וירד אליי,

והוא מתכוון לשאול המלך.

אם יוכל להילחם איתי והיכני,

והיינו לכם לעבדים,

ואם אני אוכל לו, והכי טיב.

והייתם לנו לעבדים, ועבדתם אותנו.

ויאמר הפלישתי,

אני חרפתי את מערכות ישראל היום הזה,

תנו לי איש ונלחמה יחד.

וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלישתי האלה,

וייחדתו ויראו מאוד.

ודוד,

בן איש אפרתי הזה, מבית לחם יהודה,

ושמו ישי,

ולו שמונה בנים.

והאיש בימי שאול זקן בא ואנשים.

והלכו שלושת בני ישי הגדולים,

הלכו אחרי שאול למלחמה,

ושם שלושת בניו אשר הלכו במלחמה,

אליאב הבכור,

ומשנהו אבינדב,

והשלישי שמע.

ודוד הוא הקטן,

ושלושה הגדולים הלכו אחרי שאול. ודוד הולך ושב מעל שאול,

לרעוט את צאן אביו בית לחם.

ויגש הפלישתי השכם והערב,

ויתייצב ארבעים יום. ויאמר ישי לדוד בנו,

קח נא לאחיך עפת הקלעי הזה,

בעשרה לחם הזה,

בארץ המחנה לאחיך.

ואת עשרת חריצי החלב האלה

תביא לשרה א',

ואת אחיך תפקוד לשלום,

ואת ערובתם תיקח.

ושאול והמה וכל איש ישראל,

בעמק האלה נלחמים עם פלישתים.

וישכם דוד בבוקר, ויתוש את הצאן על שומר.

ויישא וילך כאשר ציווהו ישי.

ויבוא המעגלה,

והחיל יוצא למערכה,

והרעו במלחמה.

ותערוך ישראל ופלישתים מערכה לקראת מערכה.

ויתוש דוד את הכלים מעליו, על יד שומר הכלים.

וירוץ המערכה,

ויבוא וישאל לאחיו לשלום.

והוא מדבר עמם, והנה איש הביניים עולה, גוליית הפלישתי שמו, מגת,

ממערות פלישתים.

וידבר כדברים האלה, וישמע דוד.

וכל איש ישראל וראותם את האיש,

וינוסו מפניו,

ויראו מאוד.

ויאמר איש ישראל,

הראיתם האיש העולה הזה,

כי לחרף את ישראל עולה?

והיה האיש אשר יכנו,

יעשרנו המלך עושר גדול,

ואת ביתו ייתן לו, ואת בית אביו יעשה החופשי בישראל.

ויאמר דוד אל האנשים העומדים עמו לאמור,

מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלישתי הלז

והסיר חרפה מעל ישראל?

כי מי הפלישתי הערל הזה?

כי חרף מערכות אלוהים חיים.

ויאמר לו העם,

כדבר הזה לאמור,

כה יעשה לאיש אשר יכנו. וישמע אליאב אחיו הגדול בדברו אל האנשים,

ויהי חרף אליאב בדוד, ויאמר,

למה זה ירדת?

ועל מי נטשת מעט הצאן הנה במדבר?

אני ידעתי את זדונך ואת רוע לבביך,

כי למען ראות המלחמה ירדת.

ויאמר דוד, מה עשיתי עתה? הלא דבר הוא.

ויסוב מאצלו אל מול אחר,

ויאמר כדבר הזה, וישיבהו העם דבר, כדבר הראשון.

וישמעו הדברים אשר דיבר דוד,

ויגידו לפני שאול ויקחהו.

ויאמר דוד אל שאול,

אל יפול לב אדם עליו, עבדך ילך,

ונלחם עם הפלישתי הזה.

ויאמר שאול אל דוד,

לא תוכל ללכת אל הפלישתי הזה, להילחם עמו,

כי נער אתה,

והוא איש מלחמה מנעוריו.

ויאמר דוד אל שאול,

רועה היה עבדך לאביו בצאן, ובא הארי

ואת הדוב ונשא שם מהעדר.

ויצאתי אחריו והכיתיב והצלתי מפיו,

ויקם עלי,

והחזקתי בזקנו והכיתיב בהמיתיו.

גם את הארי גם הדוב היכה עבדיך,

והיה פלישתי הערל הזה כאחד מהם,

כי חירף מערכות אלוהים חיים.

ויאמר דוד,

אדוני אשר הצילני מיד הארי ומיד הדוב,

הוא יצילני מיד הפלישתי הזה.

ויאמר שאול אל דוד, לך,

ואדוני יהיה עמך.

וילבש שאול את דוד מדיו,

ונתן כובע נחושת על ראשו,

וילבש אותו שריון.

ויחגור דוד את חרבו מעל למדיו,

ויואל ללכת כי לא ניסה.

ויאמר דוד אל שאול, לא אוכל ללכת באלה, כי לא ניסיתי.

ויסירם דוד מעליו, וייקח מקלו בידו,

ויבחר לו חמישה חלוקי אבנים מן הנחל,

ויישם אותם בכלי הרועים אשר לו,

ובילקוט

בקלעו וידו,

ויגש אל הפלישתי.

וילך הפלישתי הולך וקרב אל דוד,

והאיש נושא הצנעה לפניו.

ויבט הפלישתי, ויראה את דוד, ויבזהו,

כי היה נער,

באדמוני עם יפה מראה.

ויאמר הפלישתי אל דוד,

החלב אנוכי, כי אתה בא אלי במקלות,

ויקלל הפלישתי את דוד באלוהיו.

ויאמר הפלישתי אל דוד,

לך אליי,

ואתנה את בשרך לעוף השמיים ולבהמת השדה.

ויאמר דוד אל הפלישתי,

אתה בא אליי בחרב ובחנית ובחידון,

ואנוכי בא אליך בשם אדוני צבאות,

אלוהי מערכות ישראל אשר חרבת.

היום הזה יסגרך אדוני בידי והקיתיך,

ואסירותי את ראשך מעליך,

ונתתי פגר מחנה פלישתי מיום הזה לעוף השמיים ולחיית הארץ,

וידעו כל הארץ

כי יש אלוהים לישראל.

וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית

יהושיע אדוני

כי אל אדוני המלחמה ונתן אתכם בידינו.

והיה כי קם הפלישתי, וילך ויקרב לקראת דוד,

וימהר דוד,

וירוץ המערכה לקראת הפלישתי.

וישלח דוד את ידו אל הכלי,

ויקח משם אבן ויקלע,

וייח את הפלישתי אל מצחו,

ותטבע האבן במצחו,

ויפול על פניו ארצה.

ויחזק דוד מן הפלישתי, בקלע ובאוון,

ויח את הפלישתי וימיתהו,

וחרב אין ביד דוד.

וירוץ דוד ויעמוד אל הפלישתי,

ויקח את חרבו, וישלפה מטערה,

וימוטטהו,

ויכרות בה את ראשו,

ויראו הפלישתים כי מת גיבורם, וינוסו.

ויקומו אנשי ישראל ויהודה,

וירעו וירדפו את הפלישתים עד בואך גיא,

בעד שערי עקרון,

ויפלו חללי פלישתים בדרך שעריים,

בעד גת,

בעד עקרון.

וישובו בני ישראל מדלוק אחרי פלישתים,

וישוסו את מחניהם.

וייקח דוד את ראש הפלישתי,

ויביאהו ירושלים,

ואת כליו שם באהו לו.

וכיראות שאול את דוד יוצא לקראת הפלישתי,

אמר אל אבנר שר הצבא,

בן מי זה הנער אבנר?

ויאמר אבנר, חן נפשך, המלך, אם ידעתי.

ויאמר המלך, שאל אתה, בן מי זה העלם?

ובשוב דוד מהכות הפלישתי,

וייקח אותו אבנר ויביאהו לפני שאול,

וראש הפלישתי בידו.

ויאמר אליו שאול,

בן מי אתה הנער?

ויאמר דוד, בן עבדך ישי בית אלחמי.

לאחר מכן כתוב,

ויהי בבואם בשוב דוד מהכות הפלישתי,

ותצאנה נשים מכל ערי ישראל לשיר והמחולות לקראת שאול המלך בתופים בשמחה ובשלישים,

ותעננה הנשים המשחקות ותאמרנה הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו.

וייחר לשאול מאוד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות

ולי נתנו האלפים

ועוד לא אך המלוכה.

ויהי שאול עוין את דוד מהיום ההוא והלאה.

זה מה שכתוב בפרקים של מלחמת דוד וגוליית,

ויש בזה, מעבר למה שהיה שם,

את ההבנה הגדולה ביותר על מה הייתה המערכה ומה זה נוגע לאסטרולוגיה.

אז ככה, דבר ראשון שאנחנו צריכים להבין,

מה העניין של גוליית שביקש, ברו לכם איש וירד אליי?

תבררו לכם אדם אחד, איש אחד, שירד וילחם איתי.

ואז המנוצחים

יהיו למנצחים עבדים.

מה הטעם? האם גיבור אחד שכובש את חברו,

אז כל העם צריכים להיות עבדים?

והאם הגבורה היא ממקרה אחד?

לפעמים יכול אחד מהגיבורים להחליק,

לאבד את החנית מידו,

אז זו סיבה שכולם יהיו עבדים?

גם יש להבין מה שאמר דוד,

שהוא חירף מערכות השם.

גוליית הפלישתי חירף מערכות השם.

מה החירוף שנמצא בזה?

ואם לא נמצא אצל ישראל גיבור שיכול להילחם מול גוליית,

האם בזה יש חירוף מערכות השם?

והלא, לא בכוח יגבר איש.

אצלנו על פי התורה לא הכוח הפיזי הוא שגובר. לא בגבורת האיש יחפץ,

לא בשוקי האיש ירצה.

רוצה השם את יריעיו, את המייחלים לאסדו.

וגם לא תמיד היה לפלישתים גוליית כזה,

שש עמות בזארת.

וגם לישראל היה גיבור גדול שקראו לו שמשון.

אז מה, לפי תקופות זה הולך? למי שיש גיבור, אז האחרים צריכים להיות עבדים לו?

דבר נוסף שהוא תמוה,

כששרו אנשים ואמרו, היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו,

שאול קינא לדוד,

ואמר, לי נתנו האלפים ולדוד הרבבות,

ולא עוד אח המלוכה.

זאת אומרת, אם ככה, מה נשאר? שהוא יהיה מלך.

מה זה תלוי בגבורה?

אם הוא ניצח את גוליית, אז בוחרים מי שגיבור להיות מלך?

הרי הוא בעצמו הציע למי שיגבר על גוליית את ביתו,

אז זה אומר שהוא צריך להיות מלך?

אבל אנחנו נעשה הקדמה, וממנה נבין את הכול.

כתוב בגמרא בסוטה,

מפרשיות השבוע האחרון, שיוסף בא לעשות מלאכתו.

אז במדרש יש מחלוקת מה הכוונה שבא לעשות מלאכתו. יש מאן דאמר שהוא בא לעשות צרכיו, בלשון נקייה.

זאת אומרת, הוא בא,

להיות עם אשת פוטיפר.

ואז בא דיוקנו של אביו ואמר לו,

יוסף,

עתידים אחיך שיעמדו על אפוד, האפוד זה שהיה על הכהן הגדול,

ובו היה את השמות של 12 השבטים,

רצונך שימחק שמך מתוכם, וחזר בו יוסף.

ברגע ששמע את דמות דיוקנו של אביו,

לפני שהוא הולך לעשות מעשה עם אשת פוטיפר,

אומר לו כך, יוסף,

עתידים אחיך שיעמדו על אפוד,

רצונך שימחק שמך מתוכם, מיד חזר בו.

קודם כול, למה אביו לא אמר לו, מה, אתה הולך לעשות עבירה עם אשת איש,

אשת פוטיפר?

למה הוא מזכיר לו בכלל את האפוד?

מה זה קשור לאשת אדונם?

זו ההקדמה, וממנה נבין.

הרבה נבוך הוא, האם יש מציאות

לחוכמות וגזרות משפטי הכוכבים?

האם יש כוח במזלות להגיד עתידות?

יש 12 המזלות,

יש שבעה כוכבים,

שצם, חנקל, שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נגה, כוכב, לבנה.

מערכות הכוכבים, האם יש להם השפעה על העולם הזה או אין להם השפעה?

מה זה אדם נולד במזל מסוים?

מה זה מזל עקרב, קשת וכו', כל אלה, מה זה?

האם יש השפעה על האדם וגורלו כאילו קצוב לו מראש ואפשר לראות או לא?

נבוכו בזה רבים, לא מהיום, מאז בריאת העולם.

ויש בזה מחלוקת בין החכמים הגדולים.

רבי יונתן אייבשיץ,

אחד מגדולי ישראל, מביא שיש ודאי

כוח לכוכבים לפעול בגשמים, דהיינו, בגשמיים,

כי לא לחינם נתן אותם השם ברקיע השמיים ובגלגלים השונים.

ובאור גדול הם עולים ויורדים, רצים ושבים,

אבל אצלהם כל עניין הידיעה העתידית ומה שצריך להתרחש,

וכי אין חלום

שיש בו מן האמת,

אבל צריך פתרון.

יש חלומות והשב ידברו,

וחלומות השב ידברו,

ויש חלומות שהן אמת. יש חלומות על ידי מלאך ויש חלומות על ידי שד.

חלומות על ידי שד, שב ידברו, חלומות על ידי מלאך,

יש בהם מן האמת.

אבל בכל חלום יש משהו מן האמת ומשהו שהוא שקר, משהו שהוא דמיון.

וצריך לדעת

מה כן ומה לא. ויש בזה כללים, אבל זה לא העניין שלנו.

מכל מקום, כמו בחלום, שהוא לא חלום אמת ברור לחלוטין,

אלא יש בו קצת מזה ומזה,

כך עניין האסטרולוגיה.

וזאת למה?

אם מפאת זה שהחוזה בכוכבים לפעמים הוזה,

הוא בעצמו לא יודע בדיוק מה הוא רואה,

ואם זה מפאת שלא תמיד הקדוש ברוך הוא נותן בכוכבים ידיעה שהיא סופית.

זאת אומרת, יש מהלך,

אבל המהלך שהוא בכוכבים עדיין לא הגיע להחלטה,

למוחלטות,

שיהיה סופי.

אז הוא יכול ללכת לכאן או לכאן.

המהלך קיים, אבל ההכרעה לא נמצאת.

ממילא מי שהתבונן

לא יכול להכריע,

ואם הוא ירצה להכריע כי הוא קיבל כסף, אמרו לו, תשמע, תגיד לי מה יהיה,

אז הוא יכול לנטות לכאן או לכאן.

מכל מקום,

התורה אומרת, הטרפים דיברו אבן.

ככה מובא בזכריה, הטרפים דיברו אבן. ולאומות העולם היו תמיד טרפים.

היה להם כל מיני דברים כאלה שאיתם היו מתחברים,

והיו עושים כל מיני צורות,

ועל הצורות האלה הייתה שורה רוח או דברים כאלה, ודרכם היו מתקשרים ושואלים שאלות ומבררים.

אבל בישראל יש אורים ותומים,

אורים ותומים

שהיו על ליבו של הכהן.

האורים והתומים האלה,

הייתה בהם רוח הקודש ועניין נבואה, והדברים בהם היו מוחלטים ותמים.

בלי ספק,

בלי שום דרך של דמיון ובלי שום דרך של חלום.

כמו שאמרו חכמים בגמרא ביומא,

אורים שמאירים דבריהם, תומים שמשלימים את דבריהם.

כשהיו יוצאים ישראל למלחמה, היו שואלים באורים ותומים.

כשהיו שואלים באורים ותומים,

אז היו רואים שהיו מבצבצות האותיות באור,

ואז היו מחברים את מה שכתוב ויודעים את התשובה.

והם היו תמים, דהיינו מושלמים.

אומרים את האמת לאמיתה.

וזה ההבדל בינינו לבין אומות העולם.

בהתחלה הייתה לנו רוח נבואה.

נבואה כבר לא זכינו, אז זה ירד למדרגת רוח הקודש. רוח הקודש גם לא, אז זה עבר לאורים ותומים.

וככה זה הלך וירד,

עד שהיום יש לנו רק את התורה,

וממנה ההכרעה שלנו בכל עניין ועניין.

מכל מקום בזמנם, כשהיו הורים ותומים, והיו שואלים בהם,

היו מקבלים תשובה מדויקת

בדיוק מה עליהם לעשות.

ובזה היינו נפלים,

שונים ומופלים לטובה מאומות העולם.

יוסף, שנכנס לעשות את צרכיו,

ודאי לא מחמת רוע הלב או לחמדת יצר הרע, הרי הוא התחמק

מזלייכה, אשת פוטיפר, במשך שנה תמימה.

ולא רצה להתקרב אליה.

אבל הוא שאל גם כן בהצטגנינות,

כמו שהיא שאלה בהצטגנינות,

והעידו עליה חכמים, זיכרונה לברכה, שהיא התכוונה לשם שמיים,

כמו שתמר התכוונה לשם שמיים.

אבל היא בדקה בהצטגנינות וראתה שמיוסף יהיה לה זרע קודש.

ואף הוא, כששאל בהצטגנינות, התברר שיהיה לו זרע קודש.

אבל ההצטגנינות, כמו שאמרנו,

השאלה בכל הדברים האלה היא לא מדויקת במאה אחוז,

ובאמת זה היה כך בסוף.

ממנה זה לא היה צריך להיות,

זה היה צריך להיות מבתה, שבתה קראו לה אסנת,

והוא התחתן, יוסף, עם אסנת,

ובאמת הוא הביא ממנה את מנשה בית אפרים.

זאת אומרת שאכן צדק יוסף בגישתו אליה,

כי הבין שצריך לצאת זרע קודש ממנה.

אבל הטעות שלו הייתה שזה לא ממנה,

אלא מבתה כמו שהיא טעתה,

שהיא חשבה שהוא צריך להיות איתה ולא עם ביתה.

היא התכוונה בהתחלה לשם שמיים,

אבל כשהיא ראתה שזה לא ממנה,

אז היא העלילה עליו עלילה.

אם היא התכוונה לשם שמיים, לא הייתה צריכה לרדוף אחריו.

אז אם זה לא היא, אז זה מישהי אחרת, זה ביתה.

מכל מקום בא אליו אביו דמות דיוקנו ואמר לו,

אחיך יהיו על האפוד.

אתה רוצה שימחה שמך מן האפוד?

אם אתה מאמין

שיש אמת מוחלטת

באסטרולוגיה,

אז דע לך,

מה ההבדל בין אסטרולוגיה לאפוד, לאורים ותומאים? אם אתה משווה ביניהם, זאת אומרת, אין שום מעלה לאורים ותומאים

על הדרך האחרת של הטרפים.

אז אתה יימחה שמך מן האפוד.

אז הוא הבין מייד שאין אמת מוחלטת במה שהוא סבר,

ואם כן, זו לא היא שצריכה להיות, לכן הוא פרש מייד.

זה מה שרמז לו אביו כשאמר לו עם האפוד,

ואז הוא עזב אותה,

ואכן בסוף הוא התחתן עמי,

עם אסנת.

רואים מפה שבא להוכיח אותו יעקב אבינו,

שאין הוראתם וגזירתם אמת של כל הכוחות האלה,

ויש בהם מן הטעות והדמות בעלמא כמו פתרון חלום.

ולכן הוא אמר לו, אתה לא יכול לקחת אשת איש,

והיא בהולדת בעל, ואז פרש ממנה יוסף.

עכשיו, דבר זה הוא כך, ידוע שאין לישראל מזל. חכמים, זיכרונם לברכה, אומרים, אין לישראל מזל.

מה פירוש, אין לישראל מזל?

ישראל מעל המזל הם.

זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא משפיע כוח

בכוכבים במזלות,

והם משפיעים על הגשמים, על בני האדם וכו'.

אין לישראל מזל כיוון שהם למעלה המזלות.

ישראל מקבלים השפעה ישירות מהשם,

כמו שהמזלות מקבלים ישירות מהשם.

מתי זה?

כשאנחנו עושים את רצון אבינו שבשמיים,

אנחנו מעל המזל.

אם אנחנו עוזבים את הקדוש ברוך הוא, אנחנו נמצאים תחת השפעת המזל.

זאת אומרת, מה שנגזר בגזירת הכוכבים חל על ישראל.

אבל אם מזלם לא טוב,

הם רוצים להתעלות מעל מזלם,

הם צריכים להתחבר לקדוש ברוך הוא,

ואז ממילא אין השפעה של המזלות עליהם, כי ישראל למעלה מן המזל.

אברהם אבינו הסתכל בהצטגננות, הוא היה גדול מאוד בהצטגננות, והוא הסתכל והוא ראה שאברהם לא מוליד.

והוא אמר, בן משק מטי,

הוא יורש אותי.

דמשק אליעזר.

מה אמר לו הקדוש ברוך הוא? צא מהצטגננות שלך.

אברהם לא מוליד,

אברהם מוליד.

נכון?

אברהם לא מוליד.

הסתכלת, ראית טוב.

אבל אברהם כן מוליד. אני מוסיף לך אות ה'

משם ה',

ואתה מוליד, ואכן הוא הוליד את יצחק.

פרעה חשש מאוד מישראל.

הוא שאל את הצטגנינים שלו ואת החרטומים מה הולך להיות? פה העם הזה מתרבה מאוד מאוד, מה יקרה?

אמרו לו, עתיד לוולד מושיען של ישראל,

והוא עתיד ללקוט במים.

אז אמרו לו, תשמע,

לעיוורים האלה שנמצאים אצלך ייוולד מושיע, שהוא יציל אותם ממך.

אבל אנחנו רואים בהצטגנינות

שהוא ילקה במים.

אז מה עשה פרעה?

נתן הוראה, כל הבן היילוג,

היאורא, תשליכו.

כל ילד שנולד,

להשליך אותו ליאור.

נו, זה מה שעשה פרעה. אבל ההצטגנינים שלו ראו בערך ולא בדיוק,

כי באמת משה רבנו לקה בעניין המים,

כשהקדוש ברוך הוא אמר לו, ודיברתם אל הסלע, ונתן מימיו,

והוא היכה בסלע.

אז על אותם מים נענש ולקה משה שלא נכנס לארץ.

אבל לא כמו שהבין פרעה עם האצטגנינים שלו.

זאת אומרת,

יש בחוכמה הזאת מה,

אבל לא אמת לאמיתה.

ולכן יש בלבול, ואין לסמוך עליה כלל.

עוד דבר צריך לדעת.

בדרך כלל, על פי הכוכבים,

אנחנו, עם ישראל, צריכים להיות נוחלי אברהם, עבדים.

על פי המזל שלנו,

על הפנים.

אנחנו צריכים להיות עבדים.

אם אנחנו מתחברים לשם יתברך ישירות,

אנחנו מעל המזל. לא, אנחנו נופלים תחת המזל.

אתם רואים, אנחנו בגלות אלפיים שנה,

תחת אומות העולם.

אנחנו כרגע כביכול תחת המזל.

והקדוש ברוך הוא מסתיר פניו מאיתנו,

ואין אנחנו זוכים לגילוי שכינה, מה שנקרא.

וזה בגלל שאנחנו לא מחוברים לקדוש ברוך הוא ישירות.

אבל מי שמחובר לקדוש ברוך הוא ישירות,

נמצא מעל המזל.

כל אומה ולשון שיש להם מלך,

המלך מקבל השפעה ישירה מהמזל.

השם נותן לה מזל, והמזל נותן למלך, ומהמלך ההשפעה

יורדת לכל האומה בהחלטותיו, בכל מה שהוא מקבל על עצמו.

ככה זה הולך.

עד כדי כך שאמרו חכמים, הווי מתפלל בשלומה של מלכות,

וגם חולקים כבוד למלכות, אפילו למלכי אומות העולם, ואפילו תקנו לנו ברכה.

הרואה מלך מאומות העולם מברך, ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם, שנתן מכבודו לבשר ודם.

למה?

כיוון שהמלכים של אומות העולם מקבלים מהמזל. שני למזל הם, שני למזל, והם מקבלים את ההשפעה לכל האומה.

ולכן גם אמרו חכמים שאין דומה חלומו של מלך לחלומו של אידיוט.

כי חלום של מלך הוא מכוון על כל האומה, כמו חלומו של פרעה, שהוא חלם שבע פרות ושבע פרות,

שיבולים ושיבולים.

והחלום היה על כלל האומה, שיש שבע שנים של רעב

ושבע שנים של שובע,

וזה היה חלום כללי.

החרטומים פתרו לו את החלום אישי.

אמרו לו לך שבע בנות והם ימותו, כל מיני סיפורים.

אבל החלום הוא חלום למלך לכלל האומה.

בעוד שחלומו של הדיוט, אדם פשוט,

הוא לא בעצמו.

אבל במלכות בית דוד אין זה הולך כמו אצל מלכי אומות העולם.

במלכות בית דוד כתוב שהוא קיבל הבטחה, דוד המלך, שכיסאו כשמש נגדי.

כמו שהשמש הוא ראש למזלות,

כך כיסאו של דוד המלך

הוא מקבל ישירות מהקדוש ברוך הוא, כמו שהשמש מקבלת ישירות מהשם יתברך.

זאת אומרת, אין דרגתו של מלך

ישראל הבא משבט יהודה דומה

למלך של אומות העולם.

מה קרה בזמן שאול?

עם ישראל ביקשו משמואל הנביא,

תנה לנו מלך ככל הגויים.

אנחנו רוצים מלך שיהיה לנו כמו כל הגויים,

שיהיה תחת המזל.

בזמנם היו שופטים, בימי שפוט השופטים, תקופת השופטים,

והם ביקשו מלך.

אמנם בתורה כתוב, שום תשים עליך מלך,

אבל זה כשהקדוש ברוך הוא ייתן את המלך ויחליט מי המלך.

אבל לא שישראל יבקשו מלך וככל הגויים,

שיהיה תחת המזל.

שמואל הנביא כעס מאוד על ישראל שביקשו מלך ככל הגויים, כי מעלתם גדולה יותר.

ולכן אמר להם כך,

הלוא קציר חיתים היום אקרא להשם

וייתן קולות ומטר,

ודעו כי רעתכם רבה, נשאול לכם מלך.

מה הקשר אם ירד גשם

בחודש ניסן עכשיו, בקציר חיתים,

לזה שהם ביקשו דבר רע,

מלך ככל הגויים?

אלא הורה להם

שאין ישראל תחת שליטת המזל.

על פי הטבע בניסן לא יורד גשם.

אבל הוא אומר, אני אראה לכם איך אני מוריד גשם היום.

הוא פונה להשם, יורד גשם.

אז הוא אומר, אתם למעלה מן המזל. למה אתם מבקשים מלך תחת המזל?

וזאת הייתה קפדה של שמואל הנביא על עם ישראל.

נגיע עכשיו להבין את עניין דוד וגוליית.

גוליית שבא בימי שאול, מתי הוא בא בימי שאול?

כשהם בחרו מלך שיהיה תחת המזל.

והוא לא בא מקודם כשהונתן בנו של שאול הכה את המצב של פלישתיהם.

כי כל האומות היו שבטם וקימתם

על ידי קסמים מעונן ומנחש בחוכמת הכוכבים.

וכשידעו שהם במערכה גבוהה על פי מזלם

וטובה להם,

וראו שישראל, מערכתם שפלה על פי הכוכבים,

אז היו באים ויוצאים למלחמה נגד ישראל על פי מערכת הכוכבים.

כך גם בא עמלק

על פי מערכת הכוכבים וראה שמזלם של ישראל למטה,

כיוון שרעפו ידיהם מן התורה,

והצליח להכות בהם ולזנב בהם את הנחשלים.

כך הם היו יושבים, מחכים לרגע שיגיע המומנטום,

שהם יהיו למעלה בשיא של הגבורה של המזל שלהם,

והיו באים להילחם.

כך גוליית ראה שמזלו בגרם המעלה ובתכלית הצמיחה, גאות לוויש ועזר חיל להילחם.

ואמר, מי האיש הישראלי שילחם עם מי?

על מי הוא מתכוון?

על שאול המלך.

מה הטענה שלו?

על פי הכוכבים צריכים ישראל להיות עבדים לפלישתים.

ורק הישראלים, הם חושבים שהם למעלה מן המזל.

אדרבה, אתם חושבים שהם למעלה מן המזל? בואו תצאו ותילחמו איתנו עכשיו ונראה מי ינצח.

אז לכן אחד מול אחד, מה זה משנה?

לא צריך שכולם יילחמו מול כולם, אחד מול אחד.

אם המזל איתכם,

אז אתם תנצחו, נהיה אנחנו עבדים.

ואם אנחנו ננצח, אתם תהיו לנו עבדים.

ומה הוא בטוח?

שמזלו בגרם המעלה.

הולך ומתייצב גוליית ארבעים יום.

כל יום הוא יוצא ומחרף מערכות ישראל,

מקלל ומבזה ועומד שם, ואף אחד לא זז, כולם רועדים. שאול,

אין לו כוח בנפשו לקום ולעמוד מול האיש הזה.

כולם עומדים ממול ארבעים יום. למה ארבעים יום?

כי ארבעים יום זה המהלך של עד הגעה לשיא

של המזל.

כמו שהיה גשם בימי המבול ארבעים יום,

וכמו יצירת הבלד ארבעים יום,

מזל המערכה

גובר עד ארבעים יום.

נו, ואז הוא בא ומחרף את מערכות השם,

והוא חושב שמערכות הכוכבים ינצחו.

בא אליו דוד ואומר לו כך,

היום הזה, היום הזה, אתה חושב שאתה בשיא?

אתה בשיא, נכון? אתה חושב?

היום הזה ייסגרך השם בידי,

והקיתיך בהסירות את ראשך מעליך,

ונתתי פגר מחנה פלישתי מיום הזה לעוף השמים ולחיית הארץ, וידעו כל הארץ כי יש אלוקים לישראל.

אתה חושב שאתה ברוב המדרגה והמזל כמו שאתם חושבים שהמזלות הם בונים.

אבן מעשו הבונים,

הבונים זה המזלות שבונים את אומות העולם?

אבן מעשו הבונים. אבן זה המלוכה של עם ישראל. אבן מעשו הבונים.

הם שמו את עם ישראל למשיסה ולעבדים. לכן אמר דוד, אבן מעשו הבנים הייתה לראש פינה.

היא תהיה לאבן הראשית,

אבן המלוכה.

כי מאת השם הייתה זאת,

היא נפלט בעינינו. כי על פי המזל והמערכה באמת ישראל היו צריכים להיות עבדים.

אבל רק בגלל שהשם עושה זאת,

ואנחנו מעל המזל,

אז הם לא יכולים עלינו.

ואכן,

לקח דוד את כלי הרועים, ושם אבן בילקוטו,

והוא בא מכוח האבן, מכוח המלוכה,

והטביע אותה במצחו של גוליית הפלישתי, וערף את ראשו.

מזה אנחנו נבין את מה ששוררו הנשים ואמרו, היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו.

מה פירוש?

היכה שאול באלפיו.

כתוב, וְאְךָ ירדוף אחד אלף

ו־שניים יניסו רבבה, אִמְלֹאֹך יִצֻרָם מְחָרָם וְהֲשֶׁם יִסְגִרָם.

כשהֲשֶׁם יִסְגִירְ את ישראל ביד האויבים,

יש להם כוח שאחד מהם ירדוף אלף.

היכה ירדוף אחד אלף.

יותר מאלף

לא יכול הגוי לרדוף.

שאול, כיוון שהיה על פי טבע והיה תחת המזל, כיוון שהוא לא מלך משבט יהודה,

אז לכן הוא יכול עד אלף.

דוד, שהיה מעל המזל, כי כסאו כשמש נגדי,

מלכות יהודה, מלכות שבט יהודה, היא יונקת ישירות

ושפע מהשם אלוקים ישר, הוא יכול יותר מאלף. לכן שוררו המשוררות,

היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו.

דוד מסוגל יותר מאלף, כי הוא מעל המזל.

ולכן התקנא בו שאול, שאמר, אך לא המלוכה.

אם ככה, אז הוא המלך צריך להיות,

כי על פי האמת הוא מעל המזל והמלוכה נכונה למי שהוא מעל המזל ולא לשאול עצמו.

ועל זה נתקנא בו שאול והיה עויין אותו מאותו היום.

אבל דוד מלך ישראל לא אמר כך.

דוד המלך לא תלה את זה בעצמו,

אלא אמר אפילו שלפעמים אנחנו בגלות מתחת למזל.

לא יימלט שהקדוש ברוך הוא, למען שמו הגדול, שלא יתחלל,

עושה לפעמים נס למעלה מהמזל והטבע.

וכך חשב דוד בהריגת גוליית, לרוב ענוותנותו,

לא שהוא למעלה מהמזל,

אלא שהשם דאג שלא יתחלל, שמו יתברך,

ושלא יאמרו הגויים ידנו רמה.

ופעל בדרך נשיא,

שידד את מערכות המזלות והפיל את גוליית לפניו,

וייחס את הניצחון לקדוש ברוך הוא,

וההטבה להשם יתברך.

לך השם הגדולה,

והגבורה,

והתפארת, והנצח,

אתה מנצח את מערכות ישראל.

וההוד, ככל בשמיים ובארץ,

לך השם הממלכה והמתנשא לכל ראש, ואתה יכול לנצח את הכול.

ולא כמו אולמרט,

אחרי שהפסדנו לחיזבאללה,

שאמר ניצחנו,

הפסדנו,

ואומרים ניצחנו.

אם אנחנו רוצים לנצח

את הפלסטינים, הפלישתים של פעם,

הפלסטינים,

הפלישתים של פעם,

אפילו שיש להם גולייתים, גולייתים,

ואפילו שלנו יש דוידים קטנים ביחס לגולייתים,

אנחנו יכולים לנצח.

אבל זה תלוי אם אנחנו נבין שאנחנו למעלה מן המזל,

או שאנחנו נחליט שאנחנו תחת המזל.

אם אנחנו נבחר כל הזמן,

תנה לנו מלך, תן לנו רמטכ״ל לשעבר,

תן לנו בראקי,

תן לנו ביבי,

תן לנו במבה,

תן לנו כל מיני כאלה שיש להם איזה מדרגות או דרגות,

אז אנחנו נספוג מכה אחרי מכה, כמו שספגנו עד עכשיו, ואנחנו רק הולכים ויורדים.

וחיזבאללהווים כאלה קטנים מצליחים להמטיר עלינו מאות טילים בקלי קלות כל יום,

בסטלבט, מה שנקרא.

ואנחנו לא יכולים לעשות שום דבר עם כל המערכות המתוחכמות ביותר.

יש רק דרך אחת, להתחבר לקדוש ברוך הוא מעל המזל.

אם מתחברים לקדוש ברוך הוא,

חבל על הזמן,

הוא ינהל את הכול.

אתם יודעים, כתוב שכשטביע דוד המלך את האבן במצחו של גוליית,

והוא היה, הגובה שלו, שש אמות

ועוד זרת,

כן?

כל אמה, אתם יודעים כמה?

בין 54 סנטים ל-60, נגיד 60,

שש אמות זה שלוש מטר שישים, ועוד זרת זה עוד קצת,

שלוש מטר שבעים וחמש, נגיד. זה היה הגובה של הגמד הזה.

ודוד המלך עומד מולו, לוקח את הקלע ככה,

ועושה לו לאפה כזאת, הופ, הופ, הופ, הופ, הופ, טאק!

והטביע לו את האבן במצח, כשכולו מלא שריון,

טנק, הוא היה טנק מרכבה,

והוא הכניס לו את זה בדיוק פה,

ברווח

של הקשקט שלו,

טוז, הכניס לו לבפנים.

עכשיו, כשאחד מקבל כדור בראש,

לאן הוא נופל?

אחורה הוא נופל.

הקדוש ברוך הוא דאג שגוליה תיפול קדימה.

למה?

שש אמות וזרת, אחורה.

כן?

והוא היה לפניו,

מה עשה הקדוש ברוך הוא? בשביל מה שהוא ילך שש אמות ועוד שש אמות?

קרב אותו אליו, בשביל שלא יטרח דוד המלך.

הפיל אותו קדימה, שם לו את הראש לפניו,

הוריד לו את הראש,

תקע לו את החרב,

הרים אותו ככה, הנה גוליית, רעשן עשה ממנו.

אתם רואים? לא רק זה, הקדוש ברוך הוא לא מטריח את הצדיקים אפילו.

הם בא אליו,

חמישה חלוקי אבן מהנחל, בלי כסף.

לא כל טיל 300 אלף דולר,

כל חץ, אני יודע, חצי מיליון דולר.

אבנים, טררררר, טק,

ישר בנסראללה, טק.

ופה מערכות, וטילים, וזה, וכמה וג'ערס.

הבנתם איך זה עובד?

אז עכשיו אתם מבינים שהאסטרולוגיה,

אין לסמוך עליה כלל וכלל.

זה לאומות העולם, מסכנים, אין להם משהו אחר.

אז הם סומכים על החרית בריא, עושים מזה כסף, לא יותר מזה.

אחד מהדברים הכי מצחיקים, שיש עיתונים שמכבדים את עצמם, כאילו, וכותבים הורוסקופ.

כל שבוע יש כאלה, כל שבוע,

נותנים הורוסקופ שבועי, מה יקרה לך השבוע?

אז כתוב,

12 מזלות, כל מי שבמזל עקרב,

השבוע יקרה לו כך וכך.

נו,

אז צריך לחלק את האוכלוסייה ל-12 ולבדוק שכולם קרה להם אותו דבר.

אז כתוב, השבוע תתגרש מאשתך.

אז אחד חלקי 12 מהאוכלוסייה צריכים להתגרש השבוע.

ואם כתוב תתחתן,

אז אפילו שהוא נשוי, הוא יתחתן.

כי כתוב שהעקרב מתחתן השבוע.

ואם כתוב שאתה תרוויח פרס גדול, אז לא אחד ירוויח

53 מיליון.

כולם, אחד חלקי 12 ירוויחו 53 מיליון.

רק צריך להודיע לטוטו להכין כסף.

הכל חרטא, זה הכל שטויות, הכל אבנים.

הכל אבנים.

אנשים מסכנים,

במקום להיות מחוברים לקדוש ברוך הוא, מחפשים כל מיני קוסמים, מחשבים.

יש כאלה הולכים, כאלה שפותחים בקפה.

הולכים לקפה, אומרים שתי קפה,

שתי קפה, אחר כך מסתכלים למטה, אומרים, או,

מה שאני רואה פה,

איי, איי, איי, איי, איי, כן.

שני מקרים יקרו לך. מה, מה, מה?

שני מקרים.

השבוע מהבנק יצלצלו אליך.

מי לא מצלצלים אליו מהבנק?

מי הולך לשאול בקפה? עד שיש לו בעיות בבנק.

איזה חרטאות, איזה שטויות.

אחרי שגומרים להגיד לו את כל החרטאות מהקפה,

עכשיו אני שואל אתכם שאלה.

אם עכשיו הוא יגיד רק רגע, אני רוצה לשתות עוד קפה,

הרי לפי מה הם יודעים? לפי הגבעות והעמקים שיש בקפה, כאילו.

אז עכשיו שישתו קפה עוד פעם יהיה אותו דבר למטה?

לא.

כבר ישתנה, אי אפשר שיהיה אותו דבר הקפה, נכון?

אז מה, השתנה המזל בין קפה לקפה?

אז בשביל מה שאלת?

הכל שטויות, אבל אם אנשים מסכנים.

הולכים, זה אומר, והוא פותח לו בקבלה, קבלה, פתאום פותחים בקבלה.

קבלה זה בשביל לפתוח דברים? איזה שטויות.

אנשים הולכים לשאול שאלות.

תגיד לי, השם שלי,

אברהם בן משה, בחברה שלי, דפנה בת גויאבה.

אנחנו מתאימים או לא מתאימים?

מתאימים או לא מתאימים?

אם תחליפו את השם גויאבה לאבטיח, יתאים.

אם לא, איזה שטויות.

איזה שטויות.

מה קובעים לפי שמות, לפי קשקושים? תבדוק אם האישה טובה, אם הבחור טוב. תתחנו מהחרטוט האלה.

מה זה, שוק הכרמל?

גויאבו את הבטיחים. מה הולך פה?

סתם הולכים לאנשים, לוקחים עליהם כסף. עוד אנשים מקבלים ברדיו שעות שידור.

ומדברים ואומרים לך, וככה, ומאמינים, מאמינים, טיפישים.

מה זה הדבר הזה? אדם ישמור תורה, יקיים מצוות, יעשה את רצון השם מעל המזל. מעל המזל.

חבל לכם על הזמן.

איי, איי, אני אגיד לכם סיפור, לא יאומן כי יסופר.

תשמעו משהו.

שבוע מגיע אליי יהודי,

מבקשים ממני לקבל אותו, אני לא הרגשתי כל כך טוב, גם עכשיו אני עוד קצת ככה.

אומרים לי, בא מטהרן,

בא מטהרן,

רוצה לפגש איתי.

שתי משאלות היו לו, להיות בכותל המערבי ולהגיע אליי,

רוצה לקבל ברכה.

טוב,

מגיע אליי יהודי, כן,

מי כבודו, מאיפה הגעת, מספר את הסיפור שלו.

הוא יצא מטהרן, לאיזה מדינה, לא משנה מה.

משם הוא הגיע לפה, לישראל.

אסור שידעו, כמובן, אם ידעו אוי ואבוי לו.

והוא הגיע לכאן.

למה אתה רוצה להגיע אליי? מה יש? איך אתה מכיר אותי?

הוא אומר, אני יושב באינטרנט, אנחנו רואים קלטות שלך באיראן.

אנחנו לא מבינים עברית. לוקח לנו שלושה שבועות לתרגם את הקלטת שלך.

יש אנשים מתרגמים לנו,

ואנחנו רואים את הקלטות שלך ויושבים ומתחזקים, וכל התורה שלנו זה ממך, ומה שאנחנו עושים, מצוות והכול,

ומפיצים את זה לאחרים וכו' וכו'.

אז רציתי לבוא להתברך ממך.

טוב, מנאון לאון, אנחנו מדברים ככה וככה.

אני אומר לו, איך היחסים שלכם עם הערבים,

הפרסים שם, הם לא מציקים לכם? לאור הדיבורים של אחמדי?

לא עושים שום דבר?

אז הוא אומר, לא,

דווקא יש לנו יחסים עם השכנים בסדר גמור, וזה לא מה שאתם מרגישים פה, שם זה בסדר, אין לנו שום בעיה.

הוא אומר, אני אספר לך אפילו סיפור, תשמע.

יש לנו שכנה נשואה,

שהם שכנים שלנו, אנחנו ביחסי שכנות טובים ופה ושם,

והבעל שלה מדי פעם אסור שם לשמוע שירים מערביים.

והוא, כשהוא עוד לא היה בעל תשובה, היה לו דיסקים של שירים, של אלה שקופצים וככה.

אז הוא ביקש ממנו, הערבי, שייתן לו קצת לשמוע מוזיקה.

אז הוא הביא לו, פעם אחת טעות הוא הביא לו, קלטת שלי.

קוראים לה קלטת מכבים מול יוונים.

מכבים מול יוונים.

בא הוא, רואה את הקלטת, הוא ראה שזה בכלל לא שירים, זה לא כלום.

אז אשתו אמרה לו, תשאיר, תשאיר.

בקיצור, הם רואים את הקלטת, רואים, רואים, הגיעו לקטע שם שיש את האישה שאומרת,

למה ערביות יש להן ילדים והיא עשר שנים, אין לה ילדים.

למה?

ואז אני אומר לה, תקבלי על עצמך כיסוי ראש, בעזרת השם אני אתן לך ברכה, והשם יפקוד אותך בעזר השם.

ואכן, היא לקחה על עצמה כיסוי ראש, היה לה קשה, היא בכתה מאוד, והיא נפקדה.

ברוך השם, ונולד לה בן, והיינו בברית.

הערבייה עקרה,

גם לה אין ילדים. עכשיו, היא לא האמינה שזה נכון.

חשבה שזה בישול, סרט, בישול, עושים סרטים, בישול.

היא לא האמינה.

אבל היא אמרה, בגלל שהיא עקרה, היא מוכנה

לשים כיסוי ראש, אפילו שהיא לא הולכת עם כיסוי ראש.

היא תלך עם כיסוי ראש,

שיהיה לה ילד.

שמה כיסוי ראש ונפקדה.

נפקדה ועשתה ברית

לבן שלה, היא גויה,

בבית כנסת.

הוא אומר, זה נהיה קידוש השם גדול כזה בין הערבים מהסיפור הזה.

ולא רק זה, היא במשך ההיריון, בגלל שהתחילה להאמין בצדיקים של היהודים,

הייתה הולכת לקבר דניאל,

שמה אצלהם,

עד ללידה.

ילדה ועשתה ברית לילד.

זה רואים שאפילו יהודים

שעושים את רצון השם יכולים להשפיע דרך סרט שבן אדם שבמזלו לא צריך שיהיו לו ילדים,

יכול למתחבר לשם באמונה שלו שגם הוא יצא מהמזל ויזכה לילד.

לא יאומן כי יסופר.

זה הסיפור מהיהודי הזה שהגיע מטהרן.

אבל איזה קידוש השם הוא אומר נעשה בין הערבים שם,

זה לא יאומן כמה זה עשה.

אדם שמחובר לשם יתברך, אין שום השפעה עליו.

הייתי בארצה האחרונה בקריית גת,

אם מישהו ראה באינטרנט, אתם יודעים, השידור עכשיו הוא גם כן באינטרנט,

ויש כאלה שרואים אותנו גם עכשיו.

בארצה בקריית גת בשבוע שעבר,

בא לשם היהודי שהיה לו מחלה,

ואחד קם וסיפר את הסיפור של החבר שלו שיושב כאן, יש לו מחלה,

וביקש בשבילו ברכה.

אבל הוא אמר, חבל שהרב כבר שם ציציות לאנשים,

רציתי שהציציות יהיו לזכותו של אותו בן אדם שהוא חולה.

אמרתי, בסדר, אין צורך, אנחנו נבקש מקהל. מי מקהל מוכן ללמוד שתי הלכות

לרפואתו של החולה כל יום, שתי הלכות.

הצביעו מאות יהודים, הרימו את היד, אמרו שהם מוכנים.

נתנו לו ברכה.

למחרת הולך היהודי לקבל את התוצאות של הבדיקה, אין לו שום דבר.

ביקשנו

לצלם אותו.

ביקשנו לצלם אותו.

אמרו לנו שאי אפשר כרגע לצלם אותו. בית החולים הזמין אותו לעשות לו בדיקות,

הם לא מאמינים לתוצאות,

והם שאלו אם הוא לקח תרופות מחוץ לתרופות שהם אמרו לו לקחת.

אז הוא אמר להם שלא.

אמרו לו שרוצים לעשות לו סריקת מערכות במשך יומיים, לבדוק איך זה יכול להיות שאין לו כלום.

זה ישועת השם כהרף עין.

מי שפוטח בשם והולך בדרכי השם,

לא יאונה לו כל רע.

כן, יהודים יקרים.

כן. למי שיש בבקשה שאלה,

שירים את היד.

תן לה בבקשה שמה שאלה, תרימי את היד.

ערב טוב. ערב טוב.

שתי שאלות.

זה כבר ההרצאה השנייה שאני באה, ובהרצאה הראשונה פספסתי.

השאלה הראשונה שיש לי כבר הרבה זמן,

זה אתה אמרת באחת ההרצאות.

אמרת שבקהלת, אני חושבת, כתוב עת לחיות ועת למות.

וזה אומר שלא משנה, שום דבר לא קובע, רק העת. זאת אומרת שאם לא הגיעה העת,

שום דבר לא יעזור.

אז התפילה לא עוזרת, שום דבר לא עוזר?

לא, ודאי שעוזרת.

אבל היא תלויה גם בעת.

זאת אומרת ש...

זאת אומרת, את יכולה להתפלל, התפלל, התפלל, ועוד לא הגיעה העת,

אז לא יעזור.

לכן יש תפילה ליום, לשבוע, לשבועיים, לשנה, לשנתיים, לארבעים שנה.

יש עת, תפילה לא הולכת ריקם.

אבל בהתחבר עם העת,

זה פועל.

זאת אומרת, התפילה כן יכולה לעזור. בוודאי.

זה לא רק העת קובעת.

העת זה הגורם האחרון שמביא לגמר.

לכל עת וחפץ תחת השמיים.

לכל זמן ועת, לכל חפץ תחת השמיים.

כן.

אוקיי, אז השאלה השנייה שלי,

אתה אמרת באחת ההרצאות שאין כזה דבר בתורה שיצוו אדם משהו שהוא לא יכול לעשות.

זאת אומרת, אם מצווים אדם לא תגנוב, כי הוא יכול לגנוב. מצווים אדם לא תרצח, כי הוא יכול לרצוח. אין כזה דבר לצוות אדם משהו שהוא לא יכול לעשות.

אז איך זה יכול להיות שמצווים את האדם פרו ורבו ויש נשים עקרות וגברים עקרים?

יש מניעה שהקדוש ברוך הוא מונע מהם. לדוגמה, יכולים להגיד לבן אדם לא תרצח,

והוא רוצה לרצוח, והוא לא מצליח לרצוח.

כמו אדם שרוצה להתאבד, ולא נותנים לו מן השמיים להתאבד.

זאת אומרת, ביד השם,

למנוע מאדם את מה שהוא רוצה.

אבל ודאי שהאדם יכול.

עכשיו, יש אנשים שהם בגלגול,

ובגלגול כזה, נגיד, הם לא צריכים להביא ילדים.

הם כבר עשו את זה בגלגול קודם, והתיקון שלהם הוא אחר.

ממילא הם לא יצטרכו.

זה כואב לשמוע את זה.

כואב, נכון, מה לעשות?

זאת אומרת שיש אנשים שלא אוהבו ילדים בעולם.

נכון.

בכלל.

נכון.

טוב, אני יכולה לקבל ברכה לזרע של הקימה?

כן.

לילך בטעמי. כמה זמן אינך?

לא כל כך הרבה.

אני נשואה שנה ושלושה חודשים. אז למה את חוששת?

לא, זה בסדר, זה סתם שאלה, זה לא קשור לחששות.

הבנתי.

בסדר.

את מוכנה ללמוד חצי שעה מוסר, ספר, שערי תשובה?

אני לומדת שתי הלכות שלשון הרע וגם חמש הלכות של ביקיצושה.

את מוכנה ללמוד חצי שעה מוסר?

חצי שעה מוסר, בסדר. ספר, שערי תשובה?

כן. של רבנו יונה? כן.

מה השם? לילך בטעמי.

לילך בטעמי, השם יזכה אותך בזרע חי וקיים מהרה.

אמן. תודה.

את אמרת תודה, כולם אמרו אמן.

כבוד הרב, אתה אמרת

בקשר לקבלה,

כמו שאני שומעת כל הזמן את נתנאל,

והוא עוזר לאנשים, והוא מציל אנשים, והוא אומר להם מה לעשות, וזה כן מצליח.

איך זה נוגד לתורה?

קבלה זה לא דבר שמדברים עליו ברדיו,

זה לא כלי תשמיש בשביל לרפאות אנשים.

קבלה זה תורת הנסתר,

ואין לזה שום דבר עם רפואה ושום דבר עם כל מה שעושים עם זה.

כל מה שעושים זה קשקוש בגרוש.

משתמשים בשם של קבלה כשזה בלי קשר בכלל לקבלה.

אבל אני יודע שזה מצליח.

מצליח זה מה שמשמיעים ברדיו. את יודעת, אני מכיר אנשים שהיו בחוץ לארץ,

ויש אנשים שמגיעים לחוץ לארץ והם כותבים שהמקובל האלוקי פלוני אלמוני מגיע לארצות הברית,

נא לא להפריע לו.

מודעה בעיתונים, נא לא להפריע לו.

מה זה נא לא להפריע לו? אל תגיד שהוא הגיע, מה זה לא להפריע לו?

אם אתה מודיע, נא לא להפריע לו,

פירושו, תבואו, הוא רק לא להפריע.

יש תור גדול, תחשוב מה שאתה רוצה.

מה קורה? רגע, לא גמרתי.

עומד גבאי בחוץ,

ואומר, זה קשה מאוד להיכנס אליו, הוא מאוד עסוק, יש לו זה, הוא עושה תיקונים בשמיים,

בארץ,

הוא מזיז את המלאכים, הוא מסובב את הגלגלים, הוא עושה כל מיני דברים.

הוא מאוד עסוק.

ואז מחכה הגבאי בחוץ,

ובן אדם אומר, תשמע, אני חייב להיכנס, אתה לא יודע מה היה פה, אתה יודע מה קרה. הוא אומר לו, תשמע, יש הרבה מקרים דחופים, מה הסיפור שלך? אז הוא אומר לו, תשמע, אימא שלי נמצאת במצב כזה, ואבא שלי ככה, ופה ושם.

הוא אומר לו, תראה, תמתין פה, אני לא יודע אם אני אוכל,

אבל שתדע, זה עולה אלפיים דולר רק להיכנס.

מה אחר כך הוא ישית עליך, אני לא יודע.

זה הכול, זה שתדע, אם אני אוכל בכלל, בכלל.

כמובן שאחרי זה הוא מכניס אותו אחרי כמה שעות, ואיך שהוא נכנס, המקובל של לבוש עם סדין, משהו מפחית כזה.

הוא רואה אותו, אומר לו,

אימא שלך בבית חולים, נכון? אבא שלך חולה בזה, אני יודע, אני רואה עליך הכול.

הוא אמר לו, נכנס לבפנים, סיפר לו מה שהוא אמר.

לקחו את האלפיים דולר,

שלחו אותו הביתה, יאללה, יחיו, יחיו, ימותו, ימותו, להתראות.

הבנת איך זה עובד?

דברים כאלה אפשר לתכנן, זה לא בעיה.

גם ברדיו וגם בלי רדיו.

אז אל תתפעלי משטויות.

אם התורה אומרת שזה לא, אז זה לא.

אפילו אם יראו לה חוקוס-פוקוס, זה לא.

אורי גלר, את חושבת שיש לו כוחות? איזה כוחות? זריזו אותי ופעלולים וקשקושים וזה הכול.

סליחה, אני קניתי ממנו את התכשירים.

אני לא אשם.

לא, לא, כאילו,

לזרוק אותם, לזרוק אותם, או שמה, אז כאילו זה סתם לבטלן. מה יש בתכשירים שאני אשמע? יש אבן, אבן, אבן סיטרין,

והחובי. והחובי?

איזה שמות.

ומה עושים עם זה?

כאלה דברים, שיש שם כל מיני הוראות לפי סדר, לפי ימים.

וכולם מקבלים את אותן הוראות?

כן.

איך זה יכול לעזור לכולם אותו דבר? עובדה שזה מצליח, הרבה ימים. מה הצליח לך?

עוד לא ניסיתי, עוד לא התחלתי לעשות.

בשביל זה באתי לפה.

מה את באת, איך ידעת? באתי, כאילו, לשאול אותך על דברים כאלה. מה פירוש? האבן אמרה לך שאני אדבר על אסטרולמיה? לא האבן, כאילו...

מה צריך... זה באמת דרך התורה או לא?

מה פתאום? צריך לנפנף את זה מעל החלון? מה עושים ממך? לזרוק את הכול?

מה זה, שטויות ואבנים? מה זה?

אני גם יכול לאסוף פה אבנים, לתת לך עם חובי וחובתי וכאלה, מה זה, מה זה בעיה? לא, באמת, אני ילד שלך, אני מדברת בשיער צינור. אני גם ברצינור.

אוקיי. מה אמרו לך בהוראות? קראת את ההוראות? יש כאילו ימים... מה ימים? יש ימים? לשים אבן על הראש? לא, לא, לא, לא, באמת שלא.

יש החבר החומי הזה לשים בתוך הנעליים? נעליים? לשים בנעליים?

יש הרעות לזה.

נגד מה זה? נגד טילים? נגד מה זה? להצלחה. להצלחה ונגד... הצלחה בנעליים?

ההצלחת לו בנעליים? הוא אומר שזה דרך התורה, זה לא... דרך הקבלה. דרך הקבלה שמים בנעליים חובי ונהיים בסדר, מצליחים?

חבל על הכסף, אתה רוצה להגיד. כן, בלי קבלה. בלי קבלה.

הבנתי.

למה אתה לא מדבר ברדיו? למה אנשים כאלה מדברים? אני אדבר ברדיו?

אני אדבר ברדיו? למה אתה אומר, אתה שואל את הדברים האלה? אני אדבר ברדיו, מה אני אגיד ברדיו? מה שאתה מדבר עכשיו, אז אני מדבר בשביל מה ברדיו? אני מדבר עם אנשים, רואים, שומעים, הכל, שואלים שאלות, הכל. אין קונצים פה.

אין פה קונצים, את רואה? אין פוקוס פוקוס.

את רואה מי מדבר, מה מדבר,

אין כסף, לא לוקחים כסף, לא מחלקים אבנים ולא חובי ולא שום דבר.

שום דבר, כלום. מדברים, יהודים מדברים, זה הכול.

אני הקראתי לך פה מהפסוקים, לא הבאתי הוקוס מוקוס, נכון?

הקראתי לך פסוקים, הכל כתוב בתורה, זהו. עכשיו, אם אחד רוצה לא להצליח, צריך לשים את החובי בראש?

לא, בנעליים.

לא, אמרת הצלחה בנעליים.

לא. אז תהיה הצלחה בראש. זה בעקב, כך הוא אמר. בעקב. ובתוך ארבעים יום הכל מצליח, וזה נגד הערה, והכל מצליח. ואם השני שרצית להצליח איתו, גם הוא שם בנעליים, אז מה יקרה? אני עוד לא התחלתי, אני רוצה לשאול אותך.

אז זה יהיה קונטרה, כאילו. אם אחד יקח נגד השני, שניהם ישימו בנעליים. אז זה נגד התורה.

אז מה? בטח נגד התורה, זה שטויות.

נעליים זה דבר שבדרך כלל לא מדברים עליו. אומרים, חוץ מכבודך.

כשמזכירים נעליים, אומרים, חוץ מכבודך.

קבלה על נעליים. זה סליחה אם אתה... סליחה.

זה בושה לאינטליגנציה, אני אומר לכם מה שעושים לכם.

בושה לאינטליגנציה.

יש היום טייצ'י קבלה.

שמעת על זה? טייצ'י קבלה?

יש אחד, יש לו אתר באינטרנט,

שהוא עושה פיזיותרפיה לאנשים לפי הקבלה.

הוא אומר להם שהגוף שלהם מחולק לפי הקבלה ככה וככה, והוא לוחץ פה, לוחץ שם, לוחץ פה, לוחץ שם. חרטא.

לוחץ, לוחץ, לוחץ.

והוא אומר, פה זה ההוד, פה זה הנצח,

פה זה הראש, פה זה האף, פה זה זה.

לוחץ, לוקח כסף, והוא הולך.

טייצ'י קבלה, לא מתבייש. טייצ'י קבלה.

שמע?

טאי צ'י קבלה, עוד מעט יעשו כדורגל קבלי,

כדורגל קבלי. נו, לאן לוקחים את זה?

יש עיתון חילוני שיוצא ברמת אביב, קבלה.

קוראים לו עיתון קבלה.

עיתון חילוני של אנשים שלא מבינים בינם לשמאלם,

כותבים קבלה. שטויות.

טוב, אם יש איזה אחת שאני לא רוצה להזכיר את שמה כאן, כן, שהיא גם כן לומדת קבלה, אז מה נשאר?

זה כבר גמרנו, זה...

אנשים פשוט רוצים מיסטיקה.

אנשים מחפשים לדעת את מה שלא רוצים להודיע להם.

את מבינה?

ובשביל זה הם מוכנים להשתתות. מה שיגידו להם זה טוב,

מה אכפת לו?

עכשיו אחד כזה לא יגיד לבן אדם דבר רע,

כי הוא לא יקבל כסף.

אז רק דברים טובים יש שם.

וכולם מצליחים.

אין אחד שלא מצליח. אם יש אחד שלא מצליח, לא מעלים אותו על הקו.

הבנת?

תנסי פעם לעלות על הקו ותגידי לו,

משהו זה עזר לי, נהיה לסחרחורות,

תקעות, נהיה לי ככה, נהיה לי ככה. וואי, אתה יודע מה היה לי?

הוא יגיד, בטח לא השתמשתם, זה נכון. באיזה נעל שמת קודם?

תנסי, תנסי.

התחרבשי אותו קצת.

ואני אבוא אליך ואני אגיד לך, אוקיי, בסדר. בסדר. תודה רבה. כן.

שלום לכבוד הרב.

שלום. אני באתי בשביל לראות אותך, בשביל שאני רוצה לעבור איזה השתלת כבד.

ואני באתי לשאול שאלה.

מה נתן לעשות?

הרופאים אומרים שהמצב מחייב השתלת כבד?

כן.

מאיזה סיבה?

סיבה שיש לי... הוא לא מתפקד?

זה מתפקד, אבל אמרו שאני כבר עשיתי סריבה.

אמרו ש... יש לך מחלה בכבד? כן. הבנתי. והורידו חתיכה או לא? לא, שום כלום. עכשיו רוצים לעשות השתלה, לא יורידו, הם סירבו רק. הבנתי.

בעלך לומד?

כן, תורה, כן. כמה הוא לומד?

סליחה? כמה זמן הוא לומד ביום? לא, לומד שעתיים ביום.

והשאר,

אני עוברת לבית חולים בבדיקות פה ושם והכול, אז אנחנו חרדים בבית. יש לך ילדים?

יש לי ילדים.

כמה ילדים? חמישה. לומדים? הם לומדים, יש לי בנות ויש לי אחד מהם חרדים מאוד.

טוב,

תשמעי מה שאני אומר, מה הבעל והילדים צריכים? בבקשה, בבקשה. הבנות שלי, כן.

רק בנות יש לך? זה בנות שלי, כן. חמש בנות? כן. אין בנים? לא.

זה חתנים שלי, זה הבנים שלי.

גם טוב.

כן. הם יהיו מוכנים ללמוד בשבילי? מוכנים, הם חרדים ומוכנים לעשות הכול בשבילי. שילמדו שעתיים בתענית דיבור,

כל יום, שעתיים. גם אני עושה את זה.

כל יום ילמדו שעתיים בתענית דיבור במשך שלושה חודשים רצוף.

בסדר.

הבנות ילמדו חצי שעה מוסר,

כל יום בספר שערי תשובה,

רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף.

כן, תודה רבה. את תזכרי מה אני אומר?

כן, אני בקשתי שיכתוב לי את זה, בבקשה, כן. טוב.

מה השם שלך ושם האימא? קוראים לי תמר בת רחל.

תמר בת רחל. כן.

השם ירפא אותך ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

ואת המחלה שיש לך בכבד יעביר לאחמדי ניג'אד במקום לך.

תודה רבה לכם.

בשורות טובות.

תן לה שאלה.

טוב, אני חוזרת בתשובה כבר כמה שנים.

אני מקשיבה לשיעורי ממון של הרב, מעריצה את הרב,

מפיצה אותך ברבים, מה שנקרא.

היום באמת אני מאמינה שאין דבר כזה מקרה, הכל מהשם.

כי אני גרה בתל אביב ובכפר שלם.

והיום הגעתי לכאן לסידורים והגעתי לחברה והיא אמרה לי, בואי, אמנון יצחק.

אמרתי לה, טוב.

יום שישי, תמיד אחרי הקידוש, אנחנו נפגשים כמה חבר'ה אצלי בבית ורובנו חילונים, חוזרים בתשובה.

יום שישי היה ויכוח נורא גדול על הרב.

אני עכשיו לא אכנס לזה.

יש אצלנו בכפר, אם אתה מכיר,

לצערי המון שונאים.

לפני שבע שנים היה את המקרה, אני עכשיו לא אכנס לעניין,

שאחד החברים שלנו נפטר, המשפחה אומרת בגלל הרב, אני טוענת לא בגלל הרב. הוא היה שיכור.

לא ניכנס לזה.

לפני חודש הרב אצלנו היה בבית ברבור, אם הוא זוכר.

כולם אמרו,

הרב אמנון יצחק, בואו נלך.

חברים שלי לא הלכו, אני באתי לבד.

הרב זמיר כהן היה, כולם הלכו.

השאלה שלי בעצם,

איך הרב מגדיר את עצמו?

הוא מגדיר את עצמו רב שבא להחזיר בתשובה, שזה הייעוד שלו פה?

איך אתה מגדיר את עצמך בעצם?

קודם כל, מי זה שהרגתי אותו לפני שבע שנים?

עכשיו, גם יש עוד עניין.

אני באמת, חס ושלום, לא רוצה לפגוע ברב, באמת.

אני קוראה קריאת שמע כל לילה, אני לא רוצה שיהיה לי...

כן, אבל מי זה? מי זה? הרב בשיעורים שלו גם דואג המון להקנית אנשים.

אם זה ראשי ממשלה וכאלה ואחרים. טוב, זה עוד. אבל אני שואל, מי זה שהרגתי? שזה לא לעניין, כי אני בתור חילוניה, שבאתי ושמעתי שירק,

ש... זה לא לעניין, באמת.

הרגתי בן-אדם. לא, חס ושלום. אני אומרת שאתה לא, שאין לך קשר. אבל כשאומרים שהרגתי, מי זה?

אחד החברים שלנו, אתה יודע מי זה, שיצא מההרצאה שלך על אופנוע ונהרג.

הוא נהרג, הוא היה שיכור, לא בגלל ההרצאה של הרב.

לא הבנתי. עכשיו, אם מישהו היה פה וקרה לו משהו,

אז אני אשם?

אוקיי, לא ניכנס לזה. אני אומרת שאתה לא. לא הבנתי, אבל איך יכולה להיות? המשפחה אומרת שאתה כן, ושאר החברים שלי כן. אני לא אכנס לזה. רק שנייה, אני נתתי לו לשתות?

לא.

אז הוא היה שיכור והוא נהרג בתאונה בגלל שהוא שיכור, אז אני אשם?

לא.

אבל הוא יצא מההרצאה שלך, אז למשפחה קל לה להגיד שהרב עשה את זה. שמעתם?

הוא יצא מההרצאה שלי.

הוא יצא מההרצאה שלי, ובגלל זה הוא נהרג. אתם מבינים?

אחד קרא עיתון ידיעות והתעלף ומת.

אז אומרים, בגלל ידיעות שהוא קרא.

שמעתם דבר כזה?

אחד פגש את אימא שלו וקיבל דום לב. אימא שלו הרגה אותו. מה פירוש? אם הוא ראה את אימא שלו והוא מת מדום לב, סימן שאימא שלו קטלנית.

אני חושב שהחברים שלך שיכורים, לא הוא היה שיכור. לא, החברים שלי לא שיכורים. אבל לא חשוב. הם חוזרים בתשובה והם חבדניקים. הבנתי, חוזרים בתשובה, כל הכבוד. עם כל הכבוד, אני לא מסכימה ש...

אבל חוזרים בתשובה כאלה שיכולים להגיד שמישהו שהיה אצלו... כי באיזשהו מקום הוא היה אח נפש שלנו, אמיתי. אז אני אשם שהוא היה אח נפש שלכם אמיתי. ועם כל הכבוד, אני מדברת עליו עכשיו, ואני רוצה לפקוד. ועם כל הכבוד, אני פונה לרב,

והוא עונה לי בצחוק, אז... ודאי שאני אצחק. אני לא מגיד צחוק. לא, אין לרב מה לצחוק, כי חבר טוב שלנו מת.

אני לא אשם שהוא נשתי בריאה. אני, בסדר.

אבל מפה, לא רציתי להיכנס לזה. מפה עד שהחבר מת. חבל, הרב, באמת.

אני באתי בשבילם. משהו אחר. לא בשבילם. מפה, כשהחבר מת ואני הרגתי אותו, מרחק גדול.

אם אני הייתי הורג מישהו, מזמן אני הייתי בכלא. מזמן, מזמן.

אבל מה לעשות שיש אנשים שנפטרים?

יש אנשים גם שמבקשים ברכות,

ולא תמיד זה מצליח. אז אני הרגתי אותם בגלל שהברכה לא הצליחה.

אז זו חוצפה שגוברת בטירוף.

אבל לא נורא, אם אלה החברים, לא קרה כלום.

אני בכל אופן רוצה להבין עוד דבר אחד. את מדברת עליהם כאילו, ואת כאילו איתי, ואת מעריצה.

מצד שני, את שואלת כמה שאלות מאוד מתמיהות.

את אומרת, אתה מזלזל קצת בראשי ממשלות והכול, וזה וזה, וזה קצת מפריע. למה זה מפריע?

אני יכול לזלזל במי שאני רוצה, מי שלא עושה טוב ליהודים,

ומי שמדבר שטויות, ומי שהוא ראש,

כאילו, מעל היהודים, והוא עושה מה שלא צריך לעשות, אני יכול לזלזל בו מהבוקר עד הערב בשום בעיה. אוקיי, אבל

מי שלוקח אחריות להיות ראש ממשלת ישראל ויכול להוביל אותנו למלחמה שבסופה הוא לא עושה את התפקיד שלו כמו שצריך וכמו שמעירים כולם,

והוא עוד יכול להגיד, ניצחנו,

אני לא מזלזל,

אני צוחק עליו בריש גלי, מה יש פה לדבר?

אם העיתונות החילונית הגויית

יכולה להגיד, למה לקרוא לחילוני גוי? עם כל הכבוד, כבוד הרב, אני עובדת בתקשורת, אני לא מוכנה שתגיד עלינו החילונים גויים, קודם כל אני לא אומר, זה דבר שנורא מעצבן אותי, קודם כל אני לא אומר, סתם,

קודם כל אני לא אומר על חילונים שהם גויים,

קודם כל אני לא אומר על חילונים, עם כל הכבוד,

חילוני עכשיו הוא אח שלי, אין קשר לגוי או לא גוי, אין שום בעיה, הוא חילוני כי עדיין הוא לא מגיע לרמה של להיות דתי, אם אני עכשיו חזרתי בתשובה,

לא מקשיבה בכלל מה אני מדברת.

אני אמרתי שהעיתונות החילונית הגויית, את לא מקשיבה בכלל,

אמרתי שהעיתונות החילונית הגויית

כתבה על דן חלוץ שהיהירות שלו הפילה אותו במלחמה.

זה אמרו אומות העולם, לא אצלנו. אז אם הם יכולים לזלזל ברמטכ״ל שלנו בגלל היהירות שלו,

שהוא יצא למלחמה כאדם יהיר והביא את התוצאות האלה שהגיעו,

פירושו של דבר שגם אומות העולם מזלזלים בנו, לא רק אנחנו צריכים לזלזל במי שאמור לתפוס משרה כל כך חשובה ולהגן על תושבי ישראל,

כשהוא לא נוטל אחריות על עצמו בשעה שהוא מביא אותנו למצבים כאלה.

משוואו.

זה לגבי זה.

דבר שלישי ששאלת אותי,

מי אתה אמנון יצחק?

מה אתה בא לתפקיד שלך להחזיר בתשובה?

חד וחלילה לא אמרתי את זה ברמה של ליגלוג.

לא, ודאי שלא. זה מה שהחברים שלי, כאילו, מי מוארב אמנון יצחק? אמרתי, הכל בשם החברים שלך, ודאי.

אני רק רוצה להגיד לך, אמנון יצחק

זה יהודי שנולד לאבא ואימא וחי בתל אביב כחילוני והכיר את היהדות בגיל 24. וברגע שהוא הבין שהיהדות אמת, החליט להגיד אותה לכל מי שמוכן לשמוע. וזה מה שאני עושה מאז ועד היום.

משמיע את האמת בכל מקום.

זהו, אם יש לך... את קורות חייך אני יודעת,

מן הסתם יש אינטרנט.

את אורי יצחק אני מכירה, אז אני יודעת. כל הכבוד. התכוונתי הרבה, אני רואה את הקהל שבא לשיעורים שלך, זה קהל בסביבות ה-16, ה-21, לא משנה,

גיל הטיפש-20. מה שקורה, הם חוזרים בתשובה,

אבל מהר מאוד חוזרים גם בשאלה.

הבנתי. האם הרב מודע לזה? עכשיו אני אסביר לך בדיוק מה את אומרת, מה שהציבור פה לא יודע.

את רוצה לחלק בינ אמנון יצחק לזמיר כהן.

לא, לא, חס ושלום, אני לא מודעה מהרכפה. יש, הרב זמיר כהן, באים אליו הרבה. קודם כל, לפני חודש, לא הייתי, לפני שנתיים הייתי בבית ברבור, אבל לא חשוב, את מדייקת הרי מאוד.

לפני חודש הייתי בבית ברבור, לא הייתי איזה ברברה סתם.

מכל מקום,

לרב זמיר כהן, באים ויבואו, ולמה לא שיבואו? יש הרבה רבנים, שיבואו לכל אחד.

אבל אני לא עושה תחרות עם אף אחד מי בא למי,

ואני לא רואה כמעט אנשים פה בגיל 17 עד 21, אני רואה כולם פה מעל 20 לפחות, לא?

מי שמעל 20, שירים את היד, אם אפשר. מי שמעל 20,

ממש צוציקי. זה מאוד מגניב שכולם עכשיו אוהדים אותך ואוהבים אותך. באמת, כבוד הרב, זה פשוט...

מה שיש לי להגיד לך זה באמת, תודה רבה, ולא ענית לי על כלום בעצם. ברור, כמו תמיד.

מכל מקום,

מכל מקום,

מכל מקום,

מכל מקום,

מה שרצית להגיד מוכחש מכל וכול,

כיוון שאצלי, ברוך השם, יש הרבה יהודים שזכו לחזור בתשובה,

והרבה יהודים צעירים שלא היו מכירים בכלל את היהדות אכן שמו ציציות ולא הורידו את הציציות כמו שאת שואפת.

מכל מקום הבנתי ושמעתי גם שחב״ד הם החברים שלך,

ואצלהם, כידוע, השיטה היא לאט-לאט להניח תפילין בתחנה מרכזית פעם ב-,

ואצלי זה קצת כואב לאנשים שחוזרים בתשובה בערב אחד, זה קצת מפריע לכמה אנשים.

לכן צריכים לעשות השוואות, מי עושה יותר, מי עושה פחות.

איננו עושים תחרות.

אבל בואי נראה מי יכול למלא את אצטדיון טדי, לדוגמה, ב-20,000 איש בזמן המלחמה.

בואי נראה, מי יכול.

כן, תן לו בבקשה.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

אני עומד להתחתן עוד חודשיים.

יש לי תאריך לחתונה, תודה.

ובתקופה האחרונה יש קצת עיכובים פה ושם. אני רוצה ברכה מהרב.

יש לי פה את השמות שלי ושל הבת זוג,

ואני מוכן לקחת מה שתגיד.

אחר כך אתה לא תוריד את זה אם אני אתן לך ציצית?

לא, אם אתה אומר אתה מברך אותי. אתה לא בן 17 עד 24? אני בן 44. אני בן 44. אריאל בן שולמית וקורון

בת נדיה. קורין, קורין. קורין בת נדיה, זיווג הגון ומוצלח. מהירה, אבל.

אמן.

רגע, אני אברך, לא?

אתה שומר שבת?

כן. ברוך השם. משפטים כל יום.

אשריך, טוב. תזכה למצווצים ותברך שהחיינו.

עכשיו? כן.

בטח עכשיו. אם לא עכשיו, אם אתה.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו למלך העולם, שהחיינו והקימנו. והגיענו. והגיענו. והגיענו. לזמן הזה.

שאלות טובות.

כן.

שאלה יש לך?

שאלה?

יש לך שאלה או ברכה?

שאלה למי יש? שאלה.

ערב טוב, כבוד הרב.

שאלה שלי,

בשנים האחרונות

גברה אני עירה לקברו של רבי נחמן מברסלב שבאוקראינה,

ראי רומן.

האם יש בעיה הלכתית מזה?

בעיה הלכתית? כן, שנובעת מזה.

לא. ללכת לשם אין איסור.

אין איסור.

יש אפילו עידוד מצד הלאומי? עידוד, אין עידוד.

במיוחד שמדובר בערב ראש השנה.

תודה.

תהיה בריא?

כן, כן. יש לך שאלה?

שלום, כבוד הרב. שלום, שלום. יש לי שאלה שלא קשורה אליי, זה קשור לבן אדם יקר,

לא מהמשפחה.

אני אספר לך קצת עליי קודם, אני בתהליך תשובה כבר כמה זמן.

הבן אדם הזה חלה בצבא.

הוא חלה במחלת נפש, זה תקף אותו.

בצבא? בצבא.

היום הוא בן 30. עכשיו, הוא מאוד יקר לי ומאוד כואב לי עליו. הלכתי לסמינרים ולשיעורים ואני עושה המון ואני מתפללת עליו, אבל אני לא יודעת מה עוד אפשר לעשות, כאילו, אם יש תקווה.

מה עשו בצבא?

אני לא זוכרת. אשפזו אותו?

כן, הוא היה מאושפז כמה פעמים מהתקפים.

נו, והוא עדיין בצבא?

לא.

היום הוא בן 30. הוא בבית של ההורים שלו,

והוא כמו ילד מטופל.

הוא בהכרה?

כן, כן, כן. יש לו תקופות שהוא בסדר? תקופות שלא? כן, הוא בסדר.

הוא לא חוזר בתשובה?

לא.

את יכולה להגיד לו? את חושבת שהוא יסכים?

את יכולה להביא לו דיסקים שלי?

אני יכולה להביא לו דיסקים שלך, למרות שאני כבר לא בקשר עם הבן אדם הזה ועם המשפחה הזאת. אז תגידי לו, שיסתכל באינטרנט, הוא יוכל לראות.

אם הוא יחזור בתשובה, בעזרת השם, יש לו סיכוי לצאת מזה.

כן, ולא צריך גם שהמשפחה, ההורים, האימא?

אם הוא יחזור בתשובה, יש לו סיכוי לצאת מזה.

אם הוא מתחבר לקדוש ברוך הוא,

אז הוא יהיה מחובר לשם, לטוב.

אם הוא יהיה מחובר כמו שצריך,

אז הוא יכול להשתחרר מזה.

אוקיי, ומה שאני עושה לא מספיק?

כאילו, הוא צריך לחזור בתשובה.

זה מעט מאוד מה שאפשר להספיק במקרה כזה.

בסדר, תודה רבה.

תהיי בריאה.

שלום, כבוד הרב. שלום.

אימא שלי, גילו לה גידול לפני שבועיים.

מה עליי לעשות בשביל שאימא שלי תצא מהמחלה,

כאילו זה כבר הגן על הבלוטות? את נשואה?

אני נשואה, כן, טריה.

ואימא שלך היא שומרת תורה ומצוות?

היא מסורתית, היא פה. תכסו שתיכן את הראש בכיסוי ראש מלא,

תלכו בצניעות גמורה, ובעזרת השם אני אתן ברכה.

אני לוקחת על עצמי, אני לא הייתי אם אימא שלי תיקח על עצמי.

אז אני רוצה לשמוע ממנה.

אימא?

כן, כבוד הרב.

מוכנה בעזרת השם לכסות את ראשך?

בעזרת השם, כן. בבקשה, אני נותן לכם כיסוי ראש.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם. שהחיינו.

שהחיינו.

ברוך אתה. שהחיינו.

אה, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

ברוך.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

מה השם?

אסתר בת מרים.

אסתר בת מרים, השם יגזור עלייך חיים טובים וארוכים מהרה!

אם אנחנו רוצים לנצח את הפלסטינים, הפלישתים של פעם, אפילו שיש להם גולייתים,

ואפילו שלנו יש דוידים קטנים ביחס לגולייתים,

אנחנו יכולים לנצח.

אנחנו יכולים לנצח,

אבל זה תלוי אם אנחנו נבין שאנחנו למעלה מן המזל,

או שאנחנו נחליט שאנחנו תחת המזל.

אם אנחנו נבחר כל הזמן, תנה לנו מלך, תן לנו רמטכ״ל לשעבר,

תן לנו ברקי,

תן לנו ביבי,

תן לנו במבה,

תן לנו כל מיני כאלה שיש להם איזה מדרגות או דרגות.

אז אנחנו נספוג מכה אחרי מכה, כמו שספגנו עד עכשיו, ואנחנו רק הולכים ויורדים,

וחיזבאללהואים כאלה קטנים מצליחים להמטיר עלינו מאות טילים בקלי קלות כל יום,

בסטלבט, מה שנקרא.

ואנחנו לא יכולים לעשות שום דבר עם כל המערכות המתוחכמות ביותר.

יש רק דרך אחת, להתחבר לקדוש ברוך הוא מעל המזל.

אם מתחברים לקדוש ברוך הוא, חבל על הזמן, הוא ינהל את הכול.