זמני

- - - לא מוגה! - - - 

קלטת מספר 523,

תהליך אהבליזציה, חלק ב'.

שאלה הבאה.

ערב טוב, שאלה שמתלבטים בהרבה,

בייחוד בציבור החרדי, איך מבחינת, הרי כל דבר שיש בו שאלה,

אז פוסקי גדולי הדור מכריעים בו.

אם ככה, איך יש בציבור כמה מפלגות,

ולכאורה צריכה להיות מפלגה אחת,

שאותה יובילו גדולי הדור? קודם כל, מעצם השם מפלגה פירושו פילוג.

ומחמד שכולם רוצים את השררה,

ולא כל אחד מוכן להודות לשני,

לכן יש את המחלוקות האלה ויש את המפלגות האלה.

אבל גדולי הדור מובילים את זה, לא?

כן, אבל אתה יודע שיש גדולי דור.

אז כיוון שיש גדולי דור,

סביב אותם גדולים יש אנשים שחושבים שרק הם הגדולים.

ומפה נבנה את המפלגה.

גדולי הדור בעצמם לא בונים מפלגות.

באים אליהם הציבור ואומרים להם, צריך לעשות מפלגה בשביל שיהיה לנו א', ב', ג', ד'.

זאת אומרת שזה עסקני מסביב?

ככה נבנו כל המפלגות.

ואין לזה פתרון?

כן, עוד מעט יבוא משיח והכול יסתדר.

אין לזה פתרון לפני כן?

אם יהיה לפני כן, אז משיח כבר בא.

אז צריך את החלוץ.

אני לא החלוץ.

זה בינתיים הרב היחיד שעושה דברים כאלה.

תראה, אני משתדל בלי פוליטיקה,

וזה עובד.

אבל הרב מדבר על פוליטיקה,

וזה לא קשור לפוליטיקה.

דבר על פוליטיקה ודאי, לבקר את מה שצריך לבקר. מצווה.

ואת זה לא צריך?

לבקר?

בשביל מה לבקר?

מה יעזור?

זה לא ישנה. יש דברים שאתה יכול להועיד, יש דברים שאתה יכול להזהיר, יש דברים, תלוי מה, לאיזה טעם הביקורת.

להעביר ביקורת על חכמים, אין טעם.

לא על חכמים, אבל על מי שצריך. זה יוצא ככה. אם אתה מדבר על המפלגות, זה יוצא על חכמים.

כולם פרשו שאתה מדבר על חכמים ולא על העסקנים.

אבל אם דולד יהיו עם הרב?

תראה, אם הם היו, אז הם היו פונים אליי, לא?

אבל עוד לא פנו.

עכשיו עוד שאלה בקשר לעניין של שטראוס.

או, זה חשוב מאוד, שטראוס מאוס, אני מבקש. כן, שטראוס מאוס.

יש להם עדיין הכשר מודר, אם זה לא ראוי, אז למה יש להם הכשר?

הכשר זה לא אומר, אתה יודע, יש אדם כשר, אבל אפשר להגיד עליו ייחס.

מה זה קשור לכשר? לא, איך ה... למה ראיתי את השאלה הזאת? אני שואל אותך, יש עכשיו

חומוס

כשר למהדרין,

אבל יש עליו עובש.

אתה אוכל?

זה יותר גרוע מעובש.

אז למה הולכים לזה הכשר?

הכשר זה משהו אחר. אם לא, אם לא ראוי מה שהם עשו. מבחינת התכונה, מבחינת התכונה הפנימית של המאכל והרכביו,

הוא כשר.

אבל הוא מאוס,

בגלל שמי שעומד מאחוריו הוא מאוס. אתן לך דוגמה.

ספר תורה שכתבו מין, הצטרף.

מה?

זה ספר תורה?

ספר תורה לכל דבר.

אפילו על קלף גוויל.

אבל מי כתבו מין?

כיוון שכתבו מין באפיקורוס, יישרף.

אבל יש בו שמות הקודש.

כתוב שם השם.

ואפילו אם הוא יגיד, אני כותב לשם קדושת השם, יישרף.

למה?

מי שעשה אותו הוא מין.

הבנת את הרעיון?

אז מילקי שייצר אותו מין. מילקי מאוס, אני מבקש לדייק.

כן.

אז מילקי מאוס שייצר אותו מין, זה לא אותו דבר?

מי שייצר אותו?

זאת אומרת, שלא צריך לקנות אותו?

אנחנו לא קונים שום מוצר של סטראוס מאוס. זה לא לתת עליו הכשר?

מה? זה לא לתת עליו הכשר.

תראה, הכשר,

אמרתי לך,

מבחינת התוכן,

מי שמעיד עליו שכשר,

מעיד עליו שלא נשתנה כלום, הוא כשר.

מצד מעשיו הוא פסול.

נותן לך עוד דוגמה, אם לא הבנת את הראשונה.

יש אדם

שהוא קיבל תפקיד רם ונסגב, והוא נושא בתפקיד הזה,

וגילו עליו איזה משהו שהוא עשה שלא כראוי.

אז מכניסים אותו מייד לחקירות.

אבל הוא נושא בתפקיד ויש לו שם מפורסם והוא מספר אחת במדינה,

אבל מתברר שהוא עשה מעשים שלא ייעשו.

אז מה הוא עכשיו? הוא כשר או לא כשר?

אם הוא כשר, למה הוא יוזמן לחקירה?

יש רב.

יש לו יורה יורה, ידין ידין, יש לו תעודה מכל הרבנים.

אבל התברר שמעשיו לא ראויים,

שלא נדבר אם הם מקולקלים.

אז הוא כשר או לא כשר?

אבל הוא יודע לפסוק.

ואם תשאל אותו בהלכה, הוא יודע יותר טוב ממך.

אבל שואלים אחד כזה או לא?

לא שואלים אדם שום קולקן.

הרי אלישע בן אבויה יצא לתרבות רעה,

ורבי מאיר היו צריכים ללמד עליו זכות מה פתאום הוא המשיך לשאול אותו. למה הוא שאל אותו?

רימון מצא,

תוכו אכל, קליפתו זרק. זה רק רבי מאיר יכול לעשות דבר כזה.

אחרים לא.

פירושו, אפילו אם הוא יודע הכול, לא שואלים אותו, נכון?

אם הרב דומה למלאך ה' צבקות, תורה יבקשו מפיהו,

ואם לאו אל יבקשו מפיהו, נכון?

אז זאת אומרת, מבחינת הידע שלו הוא לא השתנה.

מעשיו השתנו,

הוא השתנה כלפי אלה שהתייחסו אליו.

אותו מילקי מאוס, יכול להיות שבכשרותו נשאר.

אבל מי שהנפיק אותו בשביל מצעד התועבה שהיה בזה,

טומאה מרחפת עליו ועל מוצריו.

לכן הוא שטראוס מאוס ומילקי מאוס.

תודה רבה.

כן,

שאלה יש לך? בבקשה, שאלה.

טוב,

בכל הדברים שאנחנו עושים בחיים,

אז זה מתחלק להשגחה של הקדוש ברוך הוא, שהוא עוזר לנו, ולהשתדלות שאנחנו צריכים כל אחד לעשות.

ואני שואלת את עצמי הרבה פעמים, עד כמה אני צריכה להשתדל,

איפה הגבול כאילו בין ההשתדלות לבין מה שכאילו כבר תלוי בהשם ואין לי כבר מה לעשות.

ברוחניות צריך להשתדל עד בלי סוף כל מה שרק אפשר לעשות.

בגשמיות לא צריך להשתדל הרבה, רק מי שאין לו ביטחון הוא משתדל הרבה,

כי הוא חושב שזה יעזור, זה לא עוזר.

השתדלות בגשמיות לא עוזרת כלום.

זו גזירה מהשם של בזיעת אפיך תאכן לחם ותו לא.

אבל מי שהוא בעל ביטחון גדול לא משתדל כל כך הרבה, וזה מגיע אליו גם בלי השתדלות.

זה בגשמיות ובצרכים גשמיים.

בצרכים רוחניים ובעבודת השם יתברך צריך לעבוד את השם יתברך במקסימום האפשרי,

פול טורבו,

בלי הפסקה.

כמה שאפשר יותר, ככה משיגים יותר.

כן, אחורה נעמיר.

ככה, אלוהים יש אחד, נכון?

כן, אלוקים, כן. אלוקים, אוקיי.

אז אני לא מבינה, כאילו, מה כל הגזענות בחרדים במיוחד, אצל החילונים זה לא ככה,

בחרדים במיוחד,

במיוחד ביישוב הזה,

שכאילו הספרדים יורדים על אשכנזים, אבל בעיקר האשכנזים יורדים על הספרדים. אני יכולה להגיד מאח שלי,

שעכשיו הוא לומד במכון לב, כן, זה יחסית טוב, כאילו, זה מקום חרדי,

אבל ההורים שלי רצו בשבילו ישיבה והעיפו אותו מהתלמוד תורה האשכנזי.

עכשיו מעיפים מלא, ותשים לב, פה הרוב הם ספרדים, האשכנזים ממש השמיצו את ההופעה, לא חשוב.

אני לא מבינה, וקראתי בעיתון דווקא של החרדים,

אני בעיקר קוראת מעריב, אבל קראתי גם של החרדים, בבית, יש לנו נתונים על כל העיר או משהו.

ברכפלד, ממש מזעזע, אני כמעט הייתי נדמעות בעיניים,

ברכפלד,

יש להם אחוזים בבניינים שהם לא מקבלים, מעל, נגיד, זה ממש הזוי.

היה כתוב בעיתון,

מעל, נגיד, 30 אחוז, אני לא ממש זוכרת,

ספרדים,

או שהם לא מקבלים חוזרים בתשובה כי זה עלול לקלקל ויש סטיגמה.

זה הדבר הכמעט היחיד, לא היחיד, גם נוחות וגם זה שמפריע לי לחזור בתשובה, ואני הייתי דתייה בהתחלה, כן? הייתי דתייה בהתחלה.

זה ממש עושה לי אנטי, כאילו, וואו.

ועוד דבר,

ועוד דבר, פה ביישוב זה ממש מזעזע,

כאילו, ממש.

ועוד דבר יש לי, אחרי זה תענה לי על זה, ועוד דבר, ממש ממש חשוב.

רגע, זה הלחץ, בלאק אאוט, רגע.

תעשי, תעשי ווייד בלחץ. לא, לא, שנייה, שנייה, שנייה.

וואו.

וואו, נו, היה משהו כזה, אוקיי, אחר כך אני אזכר תענה לי קודם על זה.

וואו, וואו, וואו, אוקיי.

ובכן,

האלוקים הוא אחד,

אבל מה זה נוגע אליו, מה שמתנהגים בני אדם? בני אדם מתנהגים מה שהם רוצים להתנהג.

אבל הם חרדים, הם טוענים שהם...

וגם היה בעיתון, שנייה, שנייה, הרב אלישיב, היה, אני ראיתי,

נו עוד פעם בעיתון החרדי הזה, הרב אלישיב אמרו,

העיתון יתד נאמן, המשוקץ, משהו שירדו על הרבנים הספרדים, שמעת על זה?

ואז אמרו שמישהו מקבל את המחלה הזאת, שהרב עובדיה אומר שאסור להגיד אותה, אני יודעת,

לא משנה.

אז אה... אז איך קוראים לזה? אז זה בגלל שהוא משמיץ תלמיד חכמים? אני לא מבינה. כאילו, אלוהים אחד, אז מה הקטע?

הבנתי.

עכשיו, אחת הבעיות החמורות זה... ביישוב במיוחד, במיוחד. אחד מהדברים... בגללנו חזרתי בשאלה, אוקיי.

אחד מהדברים המזעזעים שאני שומע ממך זה שאת קוראת עיתונים כל הזמן.

זה אחד הדברים... אני אוהבת לקרוא, כן. זה טוב מאוד, אבל זה מה שקורה, כי את קוראת אלה ואלה ואלה, ואת כבר לא יודעת מה...

זה עיתון חרדי.

לא, לא. עיתון זה נייר שמדפיסים בדפוס, הוא לא חרדי.

זה נייר. לא ל...

רגע, שנייה, שנייה.

מי שעומדים מאחורי עיתון זה בני אדם, רק בני אדם, רק בני אדם, לא יותר מבני אדם.

עכשיו, יש כאלה שיש להם אינטרסים,

אינטרסים כאלה ואחרים.

להרחיק אנשים מהתורה, פשוט.

לא, הם לא התכוונו דווקא לזה, אולי הם התכוונו להרחיק כמה ספרדים או כמה אשכנזים מכמה בניינים,

אבל זה לא הנקודה.

תקשיבי, תקשיבי.

מה שעומד מאחורי זה, זה באמת שיש בעיה של מידות.

מידות לא טובות בבני אדם שצריכים לתקן אותם. אבל זו חופייה ענקית, זה לא כמה אנשים שזה מידות... רגע, רגע, רגע, רגע, זה לא כמה. לכולם יש מידות. יש לך מידות?

אני חושבת. לכל אחד יש מידות טובות או רעות, נכון?

גאווה זה טוב או לא טוב?

תלוי. תלוי, נכון. וענווה זה טוב או לא טוב? גם תלוי. גם תלוי. מה שתלוי נופל. עכשיו אנחנו צריכים להבין שבעצם,

בעצם צריך לבחון את הדברים, מאיזה נקודה הם לא רוצים.

אז יש כאלה שאומרים, אני לא רוצה סוג אנשים כאלה אצלי בבניין,

משום שאם הם יהיו, אז התרבות שלהם, ההתנהגות שלהם, הילדים שלהם, הקרובים שלהם, המשפחות שלהם,

יכול להיות שהם לא מתאימים לאופי שאנחנו רוצים פה,

ויכול להיות אחרת.

תגידי לי, כשמתחתנים בדרך כלל בני-אדם,

בני-אדם,

אז יש בדרך כלל, בדרך כלל יש דבר כזה שכל עדה אוהבת מה העדה שלה,

אבל יש כבוד הילדים. רגע, רגע, רגע, שנייה.

בדרך כלל, זה לא כולם וזה לא תמיד, אבל בדרך כלל. למה?

כי הוא אומר, זה אותו מנהגים,

אותם מאכלים, אותה תרבות, אותו אופי, יותר קל לא מתחבר. עכשיו אחד מתחבר עם אופי אחר.

הוא לא מכיר את התרבות, לא מכיר את האנשים, את התפילות, את המאכלים.

זה חשבון, יכול להיות, חשבון מוצדק או לא, אבל חשבון, יש חשבון כזה.

אדם רוצה בבניין שלו,

כשאת היית, היו אומרים לך, תשמעי,

בבניין שלך, מה את מעדיפה? תרשמי בבקשה, מה את מעדיפה?

את מעדיפה כאלה, כאלה, כאלה, כאלה או כאלה,

בעלי השכלה, כזאת, כזאת, כזאת או כזאת. לא אכפת לכל יום שאומרים על הניקיון, לא אכפת לי. רגע, רגע.

ניקיון עולה 200 שקל, מנקים את כל הבניין.

אבל את הלכלוך שיכולים להשאיר הדיירים ברוחניות, לדוגמה,

אי אפשר לנקות עם מנקה.

עכשיו תקשיבי.

ואחר כך שואלים אותך, איזה גילאים היית רוצה שיהיו בבניין?

כאלה, כאלה, כאלה, כאלה.

והיו נותנים לך לחתום, מה התבקשת?

תגידי לי עכשיו, תעני על הסעיפים. חבר'ה צעירים, ברור, כאילו. מה, זקנים שימותו? לא. מה? למה לא?

זה לא אותו דבר, זה בכלל לא אותו דוגמה. ודאי שלא.

את מבינה בגילאים, והם מבינים, בעדות ובצבעים.

אחד מבין כך ואחד מבין אחרת.

את לא רוצה לגור, כאילו, צעירה בבית אבות, נכון?

כל הבניין זקנים בני 90. איפה את גרה? בבית אבות.

אז את לא רוצה, נכון?

ואחד אחר אומר, אני לא רוצה תרבות של השכן שלי כזה, אני מעדיף כזה.

כל אחד מעדיף משהו אחר מסיבות כאלה ואחרות, צודקות או לא.

עכשיו, מה הבעיה שלך?

את חייבת לגור איתם, סליחה, איפה שיש 30 אחוז או 60 אחוז? מה אכפת לך?

זה דופק אותי, כן? זה דופק אותנו. מה פתאום?

יש כאן מלא נוער שישב בכלא בגלל האנשים האלה שנידו אותנו, חזרנו בשאלה, ונידו אותנו, וצחקו עלינו,

ולא היה לנו להיות שדרון ומועדון, כלום. די, די. אתם אפסים, אתם זבנים. שמעתי. לא כיבדו אותנו, בתור בן אדם. שמעתי. בתור בן אדם. שמעתי. ועשינו שטויות בגלל זה. שמעתי.

עכשיו הם גם אשמים, נכון? כאילו, הורים מורידים ספרי תורה או ילדים?

Just a minute, אני אגיד לך. Just a minute, בבקשה.

או, תודה.

עכשיו שימי לב.

אני שואל אותך שאלה.

את נשואה, יש לך, לא? רגע, בטח שלא.

את נשואה, יש לך ילדים קטנים. אני שואל אותך, יש לך ילדים קטנים.

הילדים הקטנים, מתברר שיש בשכונה חבורה של בני נוער שעושים דברים שלא ייעשו.

את תזהירי את הילדים שלך מלהתקרב אליהם?

אבל בצורה מכובדת, לא בקללות. קודם כל. ואני אארגן להם מסגרת, להן להרימה.

אני מדבר לא עלייך, אני מדבר על הילדים שלך.

תקשיבי עוד פעם מה שאני מדבר.

את נשואה, לא.

את נשואה,

ויש לך כבר ילדים.

את בת 40. יש בשכונה שלך בני נוער שהם לא 100. אוקיי. עכשיו,

את תזהירי את הילדים לא להתחבר ושלא יפתו אותם ולא יקרעו להם ולא ילכו במחיצתם ולא יראו במעשיהם? או שתגיד להם, תעשו מה שבא לכם. לא, אני אזהיר, אבל אני לא אראה להם שנאה.

רגע, אבל קודם כל, להזהיר. נכון? להזהיר את מבינה שזה טוב.

נכון? שלום.

עכשיו אני שואל אותך שאלה.

את יודעת שאחד מהנערים הזה ככה התחיל,

ככה לעשות כל מיני דברים עם הילדים שלך, שגורמים לך צער ופחד וכו'.

את לא תגידי לילדים שלך, תיזהרו ממנו, הוא כזה, והוא כזה, והוא כזה, לא בשביל להגיד עליו,

בשביל להזהיר אותם,

בשביל שהם יבינו שזה סכנה.

כן, אבל אפשר למנוע את המצב הזה.

רגע, קודם כן, נכון. הם הופכים לסכנה. רגע, רגע. הם בחרו לחזור בשאלה.

רגע, רגע, רגע, רגע. אבל לא להיות פושעים, אוקיי? הם בחרו לחזור בשאלה. רגע, רגע, החליטו.

עכשיו, את יודעת מה זה סכנה רוחנית ומה זה סכנה גשמית?

בטח.

בסכנה רוחנית רבים יכולים ליפול בנקל ולא ירגישו אפילו.

בסכנה גשמית כולם נזהרים.

בסכנה גשמית כולם בורחים.

אבל סכנה רוחנית היא לאו דווקא מאיימת.

לפעמים זה פיתוי כזה נוח, כל כך נעים, כל כך טוב,

שילדים נגררים.

מה יעשו ההורים לשמור מפני סכנה רוחנית? רגע.

אחד חזר בשאלה,

ופתאום מתחיל לשאול שאלות את הילדים שעוברים. תגיד לי, למה ככה וככה וככה?

והילד יכול להיגרר ופה ושם,

וההורים לא יכולים למנוע, זה דיבורים רק, רק דיבורים.

מה, אני רק דיברתי איתו?

כן, אבל דיבור זה יכול להיות גם פיתוי.

ופיתוי יכול להביא את הילד להידרדר גם כן,

ואחר כך הוא יצטרף לברזלים גם כן, ישיבת ברזילי.

אז מה יהיה?

אז מה יהיה? אז ההורים חרד. איך אמרת?

מה, מגדלים פה חמורים?

מגדלים ילדים.

אבל הילדים האלה הם רוצים לשמור עליהם. הם לא אשמים שאחרים החליטו לרדת מהפסים,

אז לכן הם דואגים. כשזה לא עוזר,

ומתרבים החבורות,

ואין להם את הכלים לכולם ואת הזמן להשקיע בתיקון המקולקלים שבחרו את דרכם,

אז הם לפחות מנסים להציל את עורם ואת ילדיהם.

אז לכן הם לא בוחלים בשום פעולה כדי להרחיק מהם.

כמה באמת כאלה שחזרו בשאלה יום אחריה אומרים, נו,

למה לא באו להחזיר אותי בתשובה?

אה,

אתה בחרת לרדת. זה באמת פתטי, ישראל, לא דיברתי על זה. פתטי, נכון, יפה, נפלא. זאת אומרת,

אז הוא לא יכול לבוא בטענה, למה לא מקרבים אותנו? מה פירוש? אתה רצית לרדת. מישהו אמר לך לרדת? לא לקרב בתורה, לא להתייחס אלינו כאילו אנחנו שבלים.

אם לא הייתם גורמים נזק ותדמית שלילית לילדים שפוחדים עליהם, אף אחד לא היה אומר לכם מילה,

כמו שהולכים ברחוב חילוני בתל אביב,

לא אומרים לאף אחד מילה.

למה? רגע, למה? אוקיי, אני בפודש באמת לא יכולה לתל אביב. להתראות.

אבל למה לא?

למה? למה? בגלל שהוא לא מהווה סכנה לילדים.

אבל בן אדם שגר בשכונה,

והוא כל יום צריך לרדת ולראות אותו ולשמוע על מעשיו ומעלליו,

זה מהווה סכנה.

אם זה מהווה סכנה, יש לו בעיות, הוא צריך להתמודד עם זה. הוא לא יכול להתחיל לחנך את כל הנוער פה.

את הילדים שלו בקושי הוא יכול לשמור ולחנך.

אתה רוצה שהוא יחנך את כולם? הוא לא יכול.

ולא תמיד יש מסגרות שערוכות לזה, כי הילדים האלה מאוד מתוחכמים ויודעים איך לסבן את כולם.

אז זה לא פשוט.

הם בנו לעצמם את הבמה שיגרמו להם את מה שאת אומרת.

אבל מה, אם הם היו רוצים כאילו להשתקם או לקבל יחס,

היו פונים לרשויות בצורה מסודרת ואומרים,

תשמעו, אנחנו יודעים שירדנו. הרשויות פה על הפנים, הרווחה פה על הפנים. הכל מזעזע פה, על הפנים. הכל מזעזע, הבנתי.

אבל צריכה להבין דבר אחד.

אם זה היה מסודר,

הגיוני, תשמעו, יש לנו נפילת ביניים, נפילת ביניים. נכנסנו לכיס אוויר, אנחנו עוד מעט נתאפס.

תנו לנו בינתיים איזה משהו או זה, יכול להיות שזה היה בא בחשבון.

אבל אם מתריסים ועומדים וזה, ונהיות שמועות כאלה ואחרות, ועושים גם מעשים כולכלים,

ונכנסים לבתים ועושים כל מיני דברים, אז מה את רוצה שיעשו?

הציבור רוצה להתגונן. שלא יבואו אליהם במלחמה. שלא יבואו אליהם במלחמה, פשוט, לנוער הזה. שלא יבואו אליהם במלחמה. לא מלחמה. אין מלחמה אף פעם. מלחמה. יש הגנה.

לא מלחמה. אף אחד לא יוצא מלחמה.

רק כשמרגישים שזה מהווה איום,

מנסים להתגונן. בכל מקום, לא רק פה.

בכל מקום בעולם, כשהחברה מרגישה

שמהווה איום, מצב מסוים, מחליטים להתגונן.

משטרה גם כן לא מרימה ידיים בדרך כלל, חוץ מעמונה וגוש קטיף,

רק עד שהם מרגישים שהם בסכנה.

אז אותו דבר ככה.

הבנת?

כן, תודה.

אני מוכן להתפלל בעבורך שתשובי לאיתן התורה. כן. מה שמך? מיכל.

בת?

מזל.

מיכל בת מזל, תשכיל לשוב בתשובה,

ואת הכוח שלך בדיבור תפני בשביל לקרב את אותם אלה שירדו,

שישובו איתך בתשובה. תודה רבה.

ואני רוצה להגיד תודה רבה לאבא שלי, שהוא יו״ר עמותת יחד בלב אחד, שהוא אורגן את זה, ומי שרוצה יכול לתרום לעמותה הזאת, יכול מאוד לעזור, במיוחד ביישוב הזה.

שלום צדו. יפה מאוד, יפה מאוד.

אשרייך, את רואה מאיזה בית בא?

באת מבית של מזכי הרבים, את רואה?

תעזרי לאבא באמת, גם כן. שלום.

כן, בבקשה, שם היא רצתה לשאול שאלה. תני לה, היא כבר עומדת עשר דקות, וחוטפים את המיקרופון.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

רציתי לשאול איך אפשר לקדם עניין של שמירת הלשון באופן שיקרב אנשים ונשים,

כולם,

להתחזק בעניין.

מבלי שחלילה זה גם אולי יתפרש כאיזושהי התנשאות או איזושהי קבוצה כזאת. צריך לפרסם את דברי החפץ חיים בהקדמה שלו, בשביל שיראו מה גודל המעלה של מי ששומר את לשונו,

וכמה רווח והצלה יהיה לו, וכמה רפואות

יהיו לו, ושלא יזדקק למחלות כלל וכלל,

שרוב החולים באים בגלל הלשון.

מוות וחיים ביד הלשון.

ואם אדם ישמור את פיו ולשונו הוא יזכה לחיים ארוכים.

מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב,

ניצור לשונך מרע.

זאת אומרת, מי שנוצרת לשונו זוכה לאריכות ימים.

מי לא רוצה אריכות ימים?

מי לא רוצה להימנע ממחלות?

הנה, אומרים לו, תשמור על הפה שלך כמו שצריך, תלמד את ההלכות, תקיים אותן, תאריך ימים.

תפרסמו את זה, תעבירו בבתים,

תכניסו את זה לתיבות דואר, לשמור על קדושת הגיליון,

וככה לאט-לאט לכתוב איפה יש שיעור, או איפה לומדים, או איפה זה, ובעזרת השם תצליח.

תודה.

אם אפשר בבקשה לברך את השבויים ואת החיילים החטופים,

וגם את החיילים שנלחמים עכשיו בכל מיני מקומות.

השם יזכה את כל אלה שנחטפו, לצערנו הרב.

השנה הזאת היא תשסו בגימטרייה, ויש ממנו שבי.

זו הגימטרייה של תשסו.

מכל מקום, השם יזכה אותם לשוב בריאים ושלמים למשפחותיהם ואלינו,

והשם יכה בסנוורים את נסראללה,

את אסד ואת כל הגורמים העומדים מאחורי המעשים הגרועים האלה. במהרה בימינו תחזינה עינינו, אמן.

אמן.

שלום רב, כבוד הרב.

אני אופקה רוזנטל, מדינות שומרון.

שאלה לי אליך,

מה עם ישראל יכול לעשות ברגע זה למען המצב הנרעש שיש בארץ?

איזו השתדלות מיוחדת הוא יכול לעשות, חוץ מתפילות ודברים כאלה?

משהו נעלה יותר,

שהקדוש-ברוך-הוא ישמר אותנו ויעזור לעם ישראל להרחם עלינו.

אם יעשו עם ישראל קירוב לבבות

בין אדם לחברו,

אם נתחבר באחדות כמה שיותר ונסלק מעלינו את הטומאה,

בעזרת השם יתברך תבוא ישועה לישראל.

כי כתוב, חבור עצבים אפרים הנח לו.

אפילו אם עם ישראל מחובר חלילה לעבודה זרה,

אבל כיוון שמחוברים יחדיו,

אומר הקדוש ברוך הוא הנח לו.

החיבור כוחו גדול, שלא יהיה פירוד ולא יהיה נזק.

אבל אם יש פירוד, יש מפלגות,

יש בלאגן, זאת אומרת,

אנחנו צריכים לראות איך אחד יחבור לחברו על מנת להיות ביחד, לתת סיוע רוחני וגשמי, כמה שאפשר.

אם עושים את הדבר הזה בלב אחד, בלי מחיצות,

בלי 30%,

בלי כלום,

יש סיכוי גדול שאנחנו נתברך בהרבה ברכות בין השמיים.

תודה רבה, כבוד הרב.

כן.

יש כאן מאוד מאוד צנעה חזקה בין הספרדים לאשכנזים. אנחנו ביניהם לבין הספרדים.

אולי עשה כאן ברכה לאשכנזים שהתחילו להסתדר איתנו ולא יבואו נגדנו, ו...

איך אומרים? יהיה כאן אחדות ושלווה.

עכשיו לגבי אהבה ואחדות.

שוב פעם,

זה תלוי במידות.

אם המידות פסולות

ואנשים מרגישים את עצמם שהם למעלה מאחרים,

אז הם תועבה בעיני השם יתברך, כי תועבת השם כל גבה לב.

ובדרך כלל בעלי גאווה קשה מאוד לשנותם,

וזה לא משנה מה צבעם.

אז יכול להיות כאלה ויכולים להיות אחרים,

אבל כל מי שמתגאה על הבריות,

הקדוש ברוך הוא ישפיל אותו.

זה עניין של זמן.

אבל אדם צריך לדעת,

אתה לא צריך להיות

חביב ונחבב אצל אנשים אחרים, אתה צריך להיות חביב ונחבב אצל הקדוש ברוך הוא.

אם אתה עובד את השם יתברך,

מה לך הם מעריכים אותך או לא מעריכים אותך, אוהבים אותך או לא אוהבים אותך.

אני אתן לך דוגמה.

דוגמה. בוא תסביר לי את הדוגמה הזאת.

אני עושה כמה פעולות, כן? כולם יודעים מה אני עושה, נכון?

לדוגמה.

הם פרסמו לפני כמה זמן בכנס שיתד נאמן הייתה יוזמת או נותנת חסות ראשית,

לדוגמה,

את מאה המשפיעים בציבור החרדי הדתי.

בין המקרבים בתשובה לא הוזכר שמי.

כי יכול להיות שלא עשיתי יותר משניים והם עשו שלושה.

יכול להיות שככה הם בדקו את זה, אני לא יודע.

אבל מכל מקום, מה אתה מצפה שאני אעשה?

שאני אגיד להם שאני עשיתי קצת יותר מהם, עשיתי ארבעה.

אז ברור שמי שכותב את זה, יש לו קנאה, צרות עין,

וזה מדבר בעד עצמו, לא צריך יותר מזה. אני אתן לך דוגמה נוספת.

אנחנו עושים עכשיו,

כולם צועקים איך יש תועבה בירושלים, צריך לעשות משהו.

ואנחנו באנו, עשינו מעשה,

והחלטנו להתחייב בסכום ענק על מנת לקיים את האירוע הזה, שהוא עולה מאות אלפי שקלים,

בשביל לקדש שם שמיים ברבים,

וכותבים כל העיתונים הדתיים והחרדים הכול על כל מה שנעשה,

חוץ

ממצעד הענווה ו-20 שנה לארגון שופר,

שעשה בשביל כל הציבור היהודי והישראלי בארץ ובעולם.

מילה וחצי מילה לא מוזכר,

כאילו אין ארגון כזה,

אין אדם כזה,

בלי שום בעיה, בלי בושת פנים. לא קיים,

לא קיים.

אם יש אחד שם באיזשהו מקום שעשה איזה פעולה,

או ציפת שכביל כתוב עליו,

ואם עוד אחד ועוד אחד כן.

זה לא קיים.

כל המדינה יודעת שיש מצעד הענווה.

שום אזכור בשום עיתון כזה או אחר.

מה אתה מבין?

שום משרד פרסום ביחצנות חרדי או דתי,

כגון אפיקים או בולטון

או בן יגאל או אחרים,

לא נותן מודעות לארבע כנפות ושופר ניוז כלל. כאילו אין עיתון כזה בעולם.

זאת אומרת, יש סוג אנשים שהאינטרסים שלהם הם לא אינטרסים שלנו. לא יראת שמיים מניעה אותם ולא טובת הציבור בכלל.

הם יכולים למחוק בן אדם,

קבוצה ועם שלם אפילו, בלי שום בעיה.

זה טיפוסים בעלי מידות נחותות.

זה הכול.

הבנת, מתוק?

והנה, אני לא עושה כלום. אני ממשיך וממשיך,

ומי שיגיד כן, יגיד כן, ומי שיגיד לא, יגיד לא, ומה זה משנה, מה זה מפריע לי.

אברהם אבינו קיבל הסכמה?

כל העולם עמד נגדו.

הוא קיבל הסכמה?

מישהו הסכים איתו?

זרקו אותו לכבשן אש, בור כשדים.

הכניסו אותו לבור, לבית הסוהר.

הוא הפסיק? הוא לא הפסיק.

בסוף מה קרה?

הוא קיבל הכרה בכל העולם כולו.

הבנת?

זהו.

יש אחד רק שמסתכל עליך ויודע במעשיך.

לפניו תעבוד בלבד.

כל השאר זה ניסיונות מכשולות,

ואתה צריך לעבור מעליהם בקלי קלות עם חיוך.

הבחנתי במידותיך הרעות, יערב לך.

שלום, תמשיך.

מה זה עניינך?

מאיים עליך?

תצחק.

היחידי שיכול לאיים זה הקדוש ברוך הוא.

ומי שהשם לא גזר שיגע בך, לא ייגע.

ומי שגזר השם שיטיב לך, ייטיב.

ירצה או לא ירצה, זה מה שיקרה.

אם אתה לא מאמין לי, תיקח את רבנו בחייה.

ספר חובת הלבבות, שער הביטחון, ותלמד.

הוצאתי כבר חמישה דיסקים

בשער הביטחון, אפשר באתר להשיג בחינם.

תשמע אותם שם, תלמד, תראה איך אתה תהיה חזק.

עולם שלם יעמוד מולך,

לא תחוש להם כלל.

הם לא ראויים לזה אפילו.

סע,

קדימה.

יש מטרה אל הקדוש ברוך הוא.

אם אתה מציב אותה, אתה תגיע והוא יעזור לך.

אם השם בצד שלך וכולם נגדך, ניצחת.

אם אתה מחפש אותם, ולא תמיד את הקדוש ברוך הוא, הפסדת איתם.

הבנת, מתוק?

זהו.

הרבה פעמים אני והחברות שהולכות ברחוב,

ואנחנו רואות זוג,

אני לא יודעת,

הוא נראה עם יראת שמים ועם ספר ביד, והוא באמת נראה עם יראת שמים, ואני לא מבינה איך אשתו הולכת עם

פאה כל כך ארוכה ולבוש כל כך לא צנוע. אני חושבת שזה הרבה יותר גרוע מבחורה חילונית,

שהיא כולה חשופה, ובחורה דתייה,

זה צמוד. אני חושבת שזה הרבה יותר מכשיל.

אני, בכל אופן, כשאני רואה את זה כל פעם, אני מזדעזעת מחדש.

אני לא מבינה איך הוא התחתן אתה בכלל,

איך הוא לקח אותה. והוא נחשב

לבחור בישיבה הכי טובה ולעילוי של הישיבה.

אני לא מבינה איך זה הגיוני בכלל שהוא יתחתן איתה.

זה לא, אני כל פעם שאני הולכת, אני לא... את לא מבינה דבר אחר.

את לא מבינה שיכול להיות אחת שהמראה החיצוני

יראה שהוא לכאורה ירא שמיים, שהוא לא ירא שמיים. אני מכירה כמה מקרים כאלה מקרוב. לא הבנתי.

אם היית מבינה שהתלבושת לא קובעת,

והמראה לא קובע, אז לא היית מתפלאת לך בכלל? אני מבינה. הבנתי מה שרבבה אמר. אז מה את שואלת? אני מכירה כמה זוגות כאלה מקרוב. אני יודעת שבאמת הבעל למדן.

מה קשור למדן ליראת שמיים? והם רוצים פאות בעצמם. איך זה? מה קשור למדן ליראת שמים?

למדן היא מיראת שמים, היא מתכוונת להכל. אם יש לו יראת שמים, הוא לא יהיה מוכן שאשתו תלך שלא בצניעות. ודבר שני, הוא ודאי שלא יסכים שהיא תלך בפרהסיה שלו בצניעות.

אז זה מראה שאין לו מספיק יראת שמים.

אני לא חושבת.

את לא חושבת?

קשה לי לקבל את זה, אני לא... זאת אומרת, את אומרת הוא ירא שמים,

אבל לא ירא שמים.

לא, אני לא אומרת... אז מה הוא ירא שמים בתכלית,

שמאפשר לאשתו ללכת בלי יראת שמים בתכלית.

אז מה את אומרת בעצם?

בריחה כמובן, יכול להיות שהוא ירא שמים. עדיף ליראת שמים. עוד פעם, אם הוא ירא שמים,

והוא לא יכול להשתלט אפילו עם אשתו,

אז הוא לא ילך איתה ברחוב לידה.

אני שואל, היא אומרת שהוא הולך איתה ברחוב.

והוא מחזיק ספר. אני, לדוגמה, לא הייתי הולך עם אשתי, אם היא לא הייתה הולכת בצניעות ברחוב.

פשוט לא הולך ברחוב.

לא, נגיד שנפלתי, אז מה אני אעשה?

יכול להיות שכן.

אז אני לא הייתי יוצא לרחוב. אני לא יודעת מה לומר לכבוד הרב. פשוט, אני אפילו בסמינר שלי, המורות הולכות עם פירות קאסטם.

אני פשוט, אני לא מבינה.

עוד פעם את לא מבינה? לא, כן, איך אז, לא, אני עכשיו אומרת על המורות. הן באות ללמד אותי דוגמה?

אני חושבת שאני יכולה ללמד אותן דוגמה.

בזה כן, בזה כן, בזה כן.

בזה כן.

את מבינה נכון מאוד שפירות קאסטם הן לא צנועות? את מבינה טוב מאוד?

ועוד דבר. ואם את לא מבינה, תשאלי את הגברים, יגידו לך שאת מבינה מאוד. אני שאלתי כבר כמה. זהו,

שמה, מאחורה, זה עם הלבן.

כבוד הרב, במסכת פחות דף א',

יש,

כתוב שמי שגומל חסדים ועסק בתורה והאבנים שלו מתים,

אז כל עוונותיו נמחלים.

אז איך זה אצל איוב?

כל האבנים שלו מתו,

והוא היה צדיק,

ואחר כך באו אליו גם הצרעת.

והצרעת לא הייתה מתחת לגוף, היא באה, היא פירה לו והיא הייתה על הידיים, ואנשים ראו.

אז ככה שזה לא היה מהבא, זה כאילו,

הוא בא לעשות משהו.

זה לא...

תראה,

מה שכתוב,

וזה על דרך הכלל בדרך כלל,

ויש יוצאים מן הכלל תמיד.

איוב, כיוון שהיה מחטיא רבים גדול,

הוא היה גלגולו של תרח בגלגול קודם,

והוא בא לתקן את זה, לכן היה צריך לעבור את מה שהוא עבר לתקן.

למרות שתרח שב בתשובה בסוף ימיו,

אבל התשובה לא הייתה מספקת

לגודל החטאת הרבים שהייתה בדורו,

לכן הוא התגלגל עוד פעם ובא לתקן את זה, על-ידי הייסורים שהוא עבר.

מה עוד

שהוא שמע בהיותו יועץ של פרעה

שהולכים להרוג עם שלם ולהטביע את ילדיהם,

והוא שתק.

וכיוון שהוא שתק,

הוא היה צריך לצעוק אחר כך צעקות גדולות מסבל

כנגד עם שלם שהוא שתק כשהוא שמע שהולכים להורגם.

אז, יש יוצאים מן הכלל במה שכתוב.

תודה רבה, גבוהה.

איך אפשר לדעת מתי זה הזמן ללכת לישיבה ולשים ציצית?

איך יודעים מתי זה הזמן ללכת לישיבה ולשים ציצית? אני כבר מוכן, כאילו, עכשיו ללכת בעד-בעד. קח אותי לישיבה ואני אלך ללמוד.

אני, אין לי בעיה, אבל אני חוזר לבני-ברק,

אבל ציצית אפשר לתת לך כבר עכשיו.

אבל אתה יודע, ההורים יראו אותי עם ציצית?

תראה, השאירו אותי מחוץ לבית. תראה, אם אני אתן לך חולצת טי-שירט,

אז לא תהיה להם שום בעיה אם נתתי לך חולצת טי-שירט.

לדעתי, אין להם בעיה.

מה? בגלל זה באתי לפה, אני... אבל אתה עם טי-שירט.

כן. אז למה אין להם בעיה עם הטי-שירט שלך?

אז אני אתן לך עוד אחד טי-שירט,

ואתה תוריד רק את הכתפיות,

את השרוולים.

ואתה תחתוך את הטי-שירט פה,

ואתה תחבר לזה רק ארבע כנפות, וזה טי-שירט.

וכבוד הרב לא חושב שזה מוקדם מדי לקחת ציצית? אמרת שאתה מוכן? אני מוכן לעשות הכל בשביל הקדוש ברוך הוא. מאה אחוז, ואתה לא חייב ללכת עם הציציות בחוץ? אתה יכול להכניס אותם בפנים. כן, אני יודע, אבל אני אומר,

ההורים שלי ממש,

זה קשה. אבא שלי תומך בי, אבל הוא חושב שאני צריך לעשות מה שהוא עושה. הוא שומר רק שבת ושם כיפה על הראש.

הבנתי. זאת אומרת, אם אבא שלך מרוויח 2,000 שקלים,

אז הוא ממליץ לך גם להרוויח 2,000 שקלים בחודש? כמובן שאני לא חושב כמוהו. אני חושב לעשות כל מה שהקדוש ברוך הוא אומר לי אני עושה. אבל אני חושב שהקדוש ברוך הוא לא מבקש ממני הכל בבת אחת. בוא, אני אגיד לך דבר אחד. הקב' ברוך הוא מבקש ממך מגיל 13 שתקיים את כל המצוות.

אפילו אם הוריך יאמרו לך לא לקיים מצווה אחת.

ואפילו אם הם יגידו לך שהם מצטערים מאוד בזה שאתה

מקיים מצוות,

הקדוש ברוך הוא אומר, איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו,

ורש״י אומר על המקום,

אם יאמר לך אביך לחלל שבת,

אין אתה שומע לו, וכן בכל שאר המצוות.

לא שומעים לאבא ואימא אם אומרים לך לעבור על מצוות.

זאת אומרת, אתה צריך לקיים מצוות בהיותך יהודי מעל גיל 13,

ולא תהיה לך הגנה, אבא שלי לא הרשה לי.

שוב, אני אומר, אין לי בעיה עם זה, אבל ההורים, אני גר בבית שלהם עכשיו, ואין לי מה להגיד להם. אני מגיע הביתה עם הציצית, הם רואים את הציצית עליי. אם אתה בבית של ההורים שלך והם רוצים שתאכל חזיר, מותר לך לאכול? לא.

למה זה אתה מבין שלא?

כי אני יהודי.

אוה. ואני רוצה לשמור את הרוב המצוות, אבל הם הראו את זה כצעד מאוד קיצוני.

מאוד.

גם אלה שרואים שהוא לא אוכל את מה שהם רוצים, זה נראה אצלם צעד קיצוני.

ואם הוא בא ואומר שצריך לבדוק מתולעים,

הם אומרים לו, זה גם קיצוני.

ואם הוא אומר שצריך להטביל את הכלים, הם גם אומרים, זה קיצוני.

ואם הוא רוצה להפריש מעשרות ותרומות, אומרים שזה גם קיצוני.

ואם הוא נוטל ידיים, דופקים לו בדלת?

ודאי שזה קיצוני.

וכן, על זה הדרך.

כן, אבל ההורים שלי אפילו לא בטוח שהם יודעים שאני יכול לבית תשובה, אני עושה הכול בסתר.

נו, אז תמשיך ככה, מישהו חייב אותך לעשות את זה. לא, אבל הציצית, זה העניין של הציצית. אני חוץ מציצית, ואני לא בישיבה, אני... תראה, ציצית זה לא חובת האיש, אלא זה חובת הכלי.

אם תהיה לך,

אם יהיה לך בגד בין ארבע כנפות, אתה חייב.

אז אם זה הדבר שיכול בינתיים, בינתיים להרגיע אותם, או לא לגרום להם, עד כדי כך, נו.

אז אתה מבחינת שמיים שם ציצית,

רק אתה לא יכול לשים אותה,

אז מבחינת שמיים, כוונתך לשמיים.

חשב לעשות מצווה ונאנס ולא עשה, כמי שעשה.

טוב, זה בקטע של ציצית.

אבל בדברים שהם עבירות או איסורים, אסור לך לעבור על איסור אחד.

כן, אני שומר, אני עושה הכול בסדר, והם לא יודעים שאני... טוב, טוב. וכבוד הרב, מתי אני יכול ללכת לישיבה? יש לך בעיה לשים ציצית, אז אתה רוצה ללכת לישיבה?

זה העניין, שאם אני בישיבה, הם לא יכולים להגיד לי כלום, אני כבר לא אגור בבית שלהם, והם לא יראו אותי בכלל. אז אם אתה יודע...

אני רוצה להתנתק מהם מאה אחוז. אז אם אתה יודע את זה, אז מה אתה צריך אותי?

אני לא נותן כרטיסיות נסיעה חינם.

לא, אבל העניין הוא, אם אני, אם הכבוד הרב חושב שאני אוכל להסתדר, אם אני... אם אתה תעבור עבירה בזה, אתה לא תעבור עבירה בזה, ויש תשובה של הרב עבדיה בעניין זה.

ואם אתה תסתדר, זה תלוי בך.

לפי מה שאני שומע אותך, כנראה אתה תסתדר, טוב מאוד.

אז מה אתה ממליץ, הרב, שאני אלך עכשיו לישיבה?

אני לא ממליץ כלום, כי אני לא רוצה לטול אחריות עליך. אתה תחליט בעצמך ואני אענית לך. אני רוצה.

בהצלחה.

אבל זה העניין שאני לא בטוח שאני מספיק חזק.

אז מה אתה רוצה, שאני אבדוק אותך עם מדלחץ?

לא, אבל לתת עצה, כבוד הרב. נתתי לך עצה, שאם אתה מרגיש שאתה מוכן, בהצלחה.

אתה חושב שמישהו צריך לבוא לבית ולדבר עם ההורים?

אם זה יכול להועיל לפי מה שאתה מבין ומכיר אותם, הנה מה טוב ומה נעים, אבל אם אתה יודע שזה לא יועיל,

אז מה זה יועיל?

נגיד אח שלי חזר לפני כמה שנים בתשובה.

ומה קרה?

הוא עדיין בתשובה, אבל הוא הלך לישיבה,

והוא לא החזיק מעמד, הוא חזר הביתה, ועכשיו הוא לומד בכולל.

קודם כול, כולל זה מצוין. דבר שני,

ואתה חושב שאתה יותר חזק ממנו?

לא,

כי הוא כמה שנים בתשובה.

הבנתי.

אז אם אתה חושב שאתה לא חזק מספיק,

אז למה אתה רוצה ללכת בשביל לחזור?

לא, אבל אני חושב שאולי אני אסתדר יותר בישיבה ממנו,

אז הנה, אז אתה סותר את דבריך הקודמי. לא, אבל אני לא חושב שאני חזק אמון, אבל יש לו דברים אחרים, כמו פטריות, הוא אומר שאין מספיק פרטיות בישיבה.

הבנתי. טוב, אז הוא מחפש אידיאלים בישיבה. בישיבה לא מחפשים אידיאלים, מחפשים תורה.

מכל מקום, החלטתך היא שלך,

ואם אתה מרגיש אתה יכול ללכת, אתה לא עובר עבירה,

זה הכי חשוב.

אני חשבתי שתיתן לי עצה שנגיד בסוף החופש ללכת לישיבה.

ונגיד, אני לא יכול... יש הרבה אנשים שחושבים הרבה דברים שאני אגיד, ולא תמיד זה יוצא נכון.

נגיד, היה לפני כמה זמן, עשית הרצאה בטבריה או במקום אחר,

וזה שאל איזה נער, איך הוא יכול לא להידרדר.

אז אמרת לו שהיא צעקה צילו.

אז אני צועק אצילו,

ומתיים אתה אומר לי, תמשיך לזרום עד שתוכל לצאת. יש הבדל בינו לבינך, הוא, ההורים שלו לא עשו לו שום עכבה,

והוא הולך להתקלקל, והוא רוצה שיצילו אותו. אז אמרתי לו, איפה הוא יכול לנצל?

אתה צועק, יש לי אצילו מהבית.

אז מה אתה רוצה שאני אגיד לך?

אתה לא דומה לו.

אין לי מה לעשות כרגע.

יש לך מה לעשות כרגע. חוץ מלשמור תורה ומצוות, אני לא יכול...

זה דבר נפלא, לשמור תורה ומצוות. אני יודע, אבל אני ממש אוהב את זה, אין יותר מזה. אז מה עוד אתה רוצה ממני?

לא יודע, אני עצה, אני לא יודע מה לעשות.

אתם חושבים שלא נתתי לו עצה?

נתתי עצה או לא נתתי עצה?

ההחלטה היא אצלך, מתוק.

הרב, אני מוכן לעשות לו ביקור בית אצל ההורים, אם זה יעזור, אני מוכן. יהי רצון שתצליח.

אמן, תודה.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני, כתושב המקום הזה,

אני אומר את ההרגשה שלי,

שאני נוסע השכם והערב, יודע שהיהודים כאן מגינים בגופם וברוחם על עם ישראל,

גם בתורה הקדושה וגם בעצם היותנו במקום הזה.

ומכאן אני מגיע לשאלה.

הרבה פעמים אנשים נפגשים עם אחינו בשפלה,

ששואלים אותם, איך אתם חיים במקום סכנה?

האם המקום הזה נחשב כמקום סכנה?

והאם מנקים מזכויותיו של יהודי הגר במקום הזה כיוון שהוא נמצא במקום סכנה?

אולי להפך,

כיוון שהוא חי במקום הזה,

הרי הוא חלק מההגנה הכללית על עם ישראל היושב בציון.

בעצם היותו כאן גר במקום,

וגם בעצם לימוד התורה הקדושה דווקא במקום הקדוש הזה.

ובכן, בסוגיה זו צריך לשאול את גדולי ישראל,

אבל אם הרב שלי התיר לי לנסוע לפה,

אז כנראה הוא לא חושב

שזה בהגדרות הראשוניות שאמרת.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני רציתי לשאול, קודם דיבר הבחור פה לגבי הנושא של מה שקורה בעיר מסוימת,

לגבי שיש ויכוח בין תושבים מול המערכת השלטונית,

שציבור שלם מרגיש שהוא לא מקבל את הזכויות שמגיעות לו,

לאחר בקשות בדרכי נוען ובפניות רצון ושוב,

נעננו בשלילה על הרבה דברים,

האם המחאה של הציבור נקראת מחלוקת, או שזה ויכוח על מנת להשיג את הזכויות שלנו?

כל בן-אדם שיודע שמקפחים אותו מדבר שהוא ראוי לקבל ואחרים מקבלים, מותר לו למחות על כך, לבקש ולתבוע, ואין זה מחלוקת.

אם בן-אדם מתסיס ציבור שלם

כנגד מה שהוא חושב שמגיע לו ואחרים לא מקבלים, רק הוא חושב שמגיע לו,

כמו כורח ועדתו,

אז זה מחלוקת.

אבל לתבוע את מה שמגיע לך כי אחרים גם מקבלים, ודאי שזה ראוי.

תודה רבה, גברתי. כן.

נו, אחרון חביב שם. רציתי לשאול שאלה עוד בתחילת הערב, אולי זה קצת מאוחר,

אבל לאור המצב של האירועים בגבול הצפון,

רציתי לשאול אם אתה חושב שאנחנו מתגלגלים למלחמת גוגו מגוג המפורסמת, או שאולי אנחנו בעיצומה אפילו,

ועם משהו קצת על אחרית הימים, אם אפשר. אין לי כוח כבר.

אחרית הימים אנחנו מתקרבים אליה,

אנחנו למעשה ביומן, מה שנקרא,

ואנחנו נכנסים לאט-לאט יותר עמוק.

המצב הולך ומחמיר. מי שזוכר את הקלטת שלי מ-1992,

מספרה 35,

השלום עם ערפאת,

שאמרתי, ושלמכון דעים מחבלה לא יתקיים,

רק מכת השונא תלך ותתגבר.

ואנחנו רואים את זה בלי הפסקה,

וזה לא פס, ולא פג, ולא כלום.

ועכשיו האיומים הם מכל כיוון,

ומעיזים אנשים לשלוח טילים. מי חלם דבר כזה?

פעם היו יורים כדור מעבר לגבול, היו כבר מזיזים את כל הכוחות.

היום יורים פה, יורים שם, ולא מגלים לכם.

יורדים טילים בתענך, אף אחד לא אומר.

בבבא סאלי, ליד הציון שלו,

נוחת קסאם, אף אחד לא מגלה לכם.

בכל מקום נופלים טילים,

והתשקורת משתפת פעולה, ושקט, לא אומרים שום דבר.

כאילו זה רק בשדרות, ושם זה בסדר. שם זה לגיטימי, כי הם רגילים.

אבל אם זה עובר לאשקלון, או למקום כזה,

אז גוועלד.

עכשיו יורים למעלה, בצפון,

ואמרו לי עכשיו, בדרך שנסעתי,

שנסראללה אמר שאם יעזו להכניס כוחות ללבנון,

הוא יורם 160 טילים שאחד מהם גם יגיע לחדרה.

ויש להם, אם אתם לא יודעים, ופרסמנו את זה כבר מזמן,

20,000 טילים מכוונים לישראל.

והוא אחד שבשביל הגאווה שלו, הוא לא כל כך גבוה,

אז הוא צריך ככה להתגאות.

אין לו בעיה ללחוץ על הכפתור,

ועוד רוב, להבעיר את כל המזרח התיכון.

רק מה לעשות שהממשלה שלנו נחנכית,

ולא עושה שום דבר,

וכל דבר היא צריכה לשאול את אמריקה.

האמריקנים שהטיפו לנו כל הזמן מוסר, איך אנחנו פוגעים בעזה וזה וזה,

כשפגעו בהם בלאדן, יצאו למלחמת עולם נגד אפגניסטן,

ונגד עיראק, ונגד זה, וציר הרשע, ויא!

הורידו להם שני בניינים.

שני בניינים נהרגו הרבה,

אבל תשיעית

ממה שנהרגו אצלנו באינתיפאדה האחרונה. תשיעית.

ועל התשיעית הם יצאו למלחמת עולם.

זה נכון מה שאני אומר לאז שאמרתי את זה,

לפני שנתיים.

תשיעית.

זאת אומרת, אצלנו מספר האבדות ביחס למספר התושבים, אם אצלם זה היה 3,000,

ואם אצלנו כאילו נהרגו 27,000

ביחס של אוכלוסייה לפיגוע,

ומה עשו?

שום דבר. אתם זוכרים שאמרתי, שרון, שרונה?

הנה.

חשבו שהוא יעשה ויבעיר ויפוצץ, ויצא שרונה.

עשה התקפלות, התכנסות,

התנתקות, ניתוק, גירוש, מה שאתם רוצים, כל השמות. כבר מחליפים שמות.

היום לא קוראים לרצח רצח, הריגה,

חיסול, חיסול ממוקד,

פגיעת יתר,

כל מיני שמות כאלה שעוזרים. היום לא אומרים גנב,

סחב, פילח,

לקח שלא ברשות,

כל מיני, זה לאט-לאט נהיה יותר מעודן,

ובזה מסמים את עיניהם של הציבור.

אתם יודעים מה זה אתם נוסעים בתענך, פתאום נופל עליכם טיל?

מה זה?

זה הפקרות.

זה לא ממשלה רצינית.

כל מדינה שיורים על לב האוכלוסייה לא שותקת,

ואם שותקים זה מביא עוד ועוד ועוד.

מה זה?

כאלה תרגילים עושים אלה שחשבנו שהם כלומניקים?

לחפור מנהרה מתחת, להיכנס ללב הבסיס,

לפגוע בטנקים, להוציא את האנשים, לחסל אותם חיים, לקחת שבויים?

מה זה?

לעשות פעולת הסחה, לראות מרגמות, בינתיים לקחת

שבויים לחסר חלק ב... ככה, בינתיים ולעשות מה זה?

מה זה? איפה נשמע דבר כזה?

שום דבר, לא עושים כלום, הכל קשקושים,

הכל מסתכלים מה יגידו אומות העולם.

אמרנו את זה לפני שנים רבות,

פני הדור כפני הכלב.

מה זה פני הדור המנהיגים של הדור?

מה הם כפני הכלב?

מה עושה כלב?

רץ לפני העגלה.

אז חושבים שהוא מנהיג את העגלה? הוא לפני העגלה, והעגלה אחריו, אז הוא המנהיג.

הנה, העגלה אחריו, אז הוא המנהיג.

מתי יודעים אם הוא מנהיג או לא?

כשמגיעים לצומת דרכים.

פתאום רואים שהכלב עוצר ומסתכל לאן העגלה פונה.

אם העגלה פונה ימינה, אז הוא רץ לפניה ימינה.

ואם שמאלה,

אז רואים שבעצם הוא לא מנהיג אלא מונהג.

איך המנהיגים כביכול של היום מסתכלים מה הציבור רוצה, מה מתאים, מה הוא יקבל,

מה לא, ולפי זה בונים את מה שהם חושבים.

בזמנו לגלגתי על ביבי כשאמרתי שביבי הוא כמו הגה.

הוא לא נהג, הוא כמו הגה.

מה זה הגה?

הגה, שמים עליו שתי ידיים.

אם מסובבים את היד ימינה, אז הוא פונה ימינה, אוטו.

אם מסובבים שמאלה, אז האוטו פונה שמאלה.

אז הוא תמיד יסתכל מה ימין אומר, מה שמאל אומר, ואיך שמסובבים אותו, הוא היה מסתובב.

בשרון, יה שרונה, בא אודי,

אודי אולמרט,

כן?

ויש לו שר ביטחון מהפועלים,

הפועלים,

והנה, יש לנו חגיגה.

יפה מאוד.

עכשיו יהיה לנו, השם ירחם, חוויות.

זה חלק מתהליך

של אהבליזציה,

שהציבור הזה פשוט מאוד בוחר בכאלה אנשים, בלית ברירה, כי אין מה להעמיד,

ואנחנו נופלים בפח ומחכים לאודי, מתי הוא יעשה משהו?

זהו.

פעם זה היה מטבחון.

המטבחון, אתם זוכרים?

למה קראו המטבחון? אכלו בעיקר שם.

נו,

הקבינט, מילים. היום אין, לא קבינט, לא קברניט, לא קפטן, לא שום דבר. יש את אודי, זהו.

גזירת שמיים, תשתפר מתוק ויחליפו לך את הנהגה, בהתאם.

אבל גם אחרי שנבחר בן אדם, צריך לדעת איך לעבוד.

יש גבול לשטיות. איך בן אדם יכול להפקיר את המדינה שלו באזרחים?

מה זה?

יורים על אזרחים.

ארצות-הברית, אם חוטפים להם אזרח אחד,

הם מאיימים במלחמת עולם על המדינה.

ישר באו״ם, וביטול הכלכלה, וסנקציות, ובטיח. מה לא עושים בשביל אזרח אחד אמריקני שיעזו לגעת בו?

ופה נכנסים באמצע היום, לא בלילה אפילו,

וחוטפים,

עושים פעולת הסחה פשוטה, אלף-בית בלימוד קרב.

פעולת הסחה, נכנסים, לוקחים,

בודקים את הפטרולים, מתי עוברים, תמיד חוזרים באותו מקום, יודעים את השעה,

מתצפתים, מכינים, דרכי מילוט, הכול מסודר.

עושים את זה כמו בספרים, פשוט.

לא מסובך אפילו, לא פעולה מיוחדת.

ועד שצה״ל מבין בכלל מה קרה, ועד שזה, לוקחת שעה, מה זה?

בדיוק באותם מסלולים שכבר עשו קודם. מילא, פעם אחת ראשונה זה הפתעה,

אבל אתה יודע מה, איימים.

אמר נסראללה, קיימתי את הבטחתי, אמרתי לכם,

רק לקחת את כל האסירים בחזרה זה לשבות מכם שבויים.

הבטיח וקיים,

לקח עוד שבויים.

אבל מה אתם רוצים? אם צה״ל, במקום להפציץ את אלה שצריך להפציץ, מפציץ מבנים ריקים בדרך כלל.

זה כמו אלה שמתאמנים על בקבוקים ריקים, פשש פשש, יורים.

את מי אתה מפחיד?

זו הבעיה.

אוכלוסייה, יורים על אוכלוסייה.

צריך לדעת שיש אחריות. אמרתם שאם עוזבים את עזה,

פירושו של דבר עכשיו היא מדינה בפני עצמה,

כיוון שהיא מדינה ריבונית והעולם הסכים.

אם מדינה יורה על מדינה, זו הכרזת מלחמה.

אבל מה עושים פה אודי וחבריו?

אומרים, זה טרור.

זה לא המדינה, זה טרור.

תארו לכם שאנחנו נפציץ עכשיו בקסאמים או בטילים את סוריה, נגיד, זה טרור יהודי.

זה טרור יהודי, זה לא אנחנו.

איזה פטנט זה? מי שמע דבר כזה?

אנחנו שמים את התירוצים בשבילם.

זה המצב.

ואנחנו מתגלגלים, כן, הלאה, הלאה, הלאה, הלאה, והמצב לא ישתפר, מה לעשות?

לא ישתפר.

רבי חנניה בן הקשיעא אומר,

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך,

הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר,

אדוני חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר.

אם המידות פסולות,

ואנשים מרגישים את עצמם שהם למעלה מאחרים,

אז הם תועבה בעיני השם יתברך, כי תועבת השם כל גבה לב.

לדוגמה,

כולם צועקים, איך יש תועבה בירושלים, צריך לעשות משהו.

ואנחנו באנו, עשינו מעשה בשביל לקדש שם שמיים ברבים.

וכותבים כל העיתונים הדתיים והחרדים הכול על כל מה שנעשה,

חוץ ממצעד הענווה בשביל כל הציבור היהודי והישראלי בארץ ובעולם.

מילה וחצי מילה לא מוזכר,

כאילו אין ארגון כזה,

אין אדם כזה, בלי שום בעיה, בלי בושת פנים.

לא קיים,

לא קיים.

אם יש אחד שם באיזשהו מקום שעשה איזו פעולה, או ציפת שכביל כתוב עליו, ועם עוד אחד ועוד אחד, זה לא קיים.

זאת אומרת, יש סוג אנשים שהאינטרסים שלהם הם לא האינטרסים שלנו, לא יראת שמיים מניעה אותם ולא טובת הציבור בכלל.

הם יכולים למחוק בן אדם,

קבוצה ועם שלם אפילו, בלי שום בעיה.

זה טיפוסים בעלי מידות נחותות. זה הכול.

אברהם אבינו קיבל הסכמה.

כל העולם עמד נגדו.

הוא קיבל הסכמה.

מישהו הסכים איתו? זרקו אותו לכבשן אש, בור כסדים.

הכניסו אותו לבור, לבית הסוהר.

הוא הפסיק? הוא לא הפסיק. בסוף, מה קרה?

הוא קיבל הכרה בכל העולם כולו.

הבנת?

זהו.

יש אחד רק שמסתכל עליך ויודע במעשיך.

לפניו תעבוד בלבד.

כל השאר זה ניסיונות, מכשולות,

ואתה צריך לעבור מעליהם בקלי קלות, עם חיוך.

מה זה עניינך?

סע.

קדימה.

יש מטרה?

אל הקדוש ברוך הוא.

אם אתה מציב אותה, אתה תגיע והוא יעזור לך.

אם השם בצד שלך וכולם נגדך, ניצחת.

זהו.

מחיאות כפיים

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779-0367.

שבע, שבע, שבע, שבע, שבע, שבע, תשע, או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.שופר.net