חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל
- - - לא מוגה! - - -
תנור רבנן,
חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל,
שנאמר,
ושמחת בחגיך.
במה משמחם?
רבי יהודה אומר,
הנשים בראוי להם,
ונשים בראוי להם.
הנשים בראוי להם ביין,
ונשים במאי,
תענה רבי יוסף,
בבבל, בבגדי צמחוןין,
בארץ ישראל,
בבגדי פשתן מגוהצין.
תניה, רבי יהודה בן ביתרה אומר,
בזמן שבית המקדש קיים,
אין שמחה אלא בבשר,
ועכשיו שאין בית המקדש קיים,
אין שמחה אלא ביין,
וכך פסק הרמב״ם, בלקות יום טוב,
וזה לשונו.
שבעת ימי הפסח
ושמונת ימי החג,
עם שאר ימים טובים,
חייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב,
הוא ובניו ואשתו ובני ביתו,
בכל הנלווים עליו,
שנאמר, ושמחת בחגיך,
אף על פי שהשמחה האמורה כאן היא קורבן שלמים,
יש בכלל אותה שמחה
לשמוחו ובניו ובני ביתו,
כל אחד כראוי לו.
כצעד?
הקטנים נותן להם כליות ואגוזים ומגדנות,
והאנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו,
והאנשים אוכלין בשר ושותין יין,
שאין שמחה
אלא בבשר,
ואין שמחה
אלא ביין.
מבואר
שחובת השמחה ברגלים
היא שישמח האדם
וישמח את עצמו ואת בני ביתו בתענוגי העולם,
בבשר, ביין, בכליות, באגוזים, בבגדים, תכשיטים נאים,
כל אחד כפי הראוי לו,
כל אחד בדבר המשמחו.