קלטת מספר 509, ללכת לבית הכנסת, חלק ב'

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

קלטת מספר 509, ללכת לבית הכנסת, חלק ב'. תכף, רק רגע, בבקשה, כן.

כבוד הרב, אתה דיברת עם הבן שלי לפני זה בערך שנה בקשר שהוא לא הרגיש טוב,

והוא דיבר איתך,

הוא קוראים לו אלירן מרמת השרון,

והוא הסביר לך את כל הבעיה שיש לו, שהוא חולה,

הוא כל מה שהרגיש.

אז שאלת אותו אם הוא יכול לקחת עליו ללכת או לבית-הכנסת או לקרוא פעמיים בשבוע התורה.

ומרוב שהוא מכבד אותך ואוהב והוא התבייש,

אבל בתוך המחשבות שלו שהוא חולה,

הוא לא יכול, הוא ניסה ולא הצליח.

אבל בתוך הבית מדי פעם הוא פותח ספר, הוא קורא, קורא תהילים,

אבל המחלה שלו מפריעה לו.

עכשיו היום הוא מרגיש לא טוב, הוא בבית-חולים,

ואני באתי משם לפה.

אם מישהו יכול לקחת עליו משהו, אחותי היא בבית, היא שומרת עליו לפעמים, אבל היום הוא בבית-חולים.

אם מישהו מוכן לקחת משהו עליו שהוא יוצא כבר שבע שנים, הולך ובא לשם

עם כדורים וזריקות. בדיוק כשדיברת על הזריקה ועל הכדורים,

אז אני נזכרתי בו. זה מה שעושים לו, זריקות וכדורים וללכת הביתה.

הוא שבע שנים.

היום דווקא הוא דיבר עליך או שאל איך אתה, איפה אתה נמצא?

אמרתי לו שהוא מסתובב, אמרתי, מסירי לו דש ממני.

אז אם אפשר לעשות משהו... קודם כול, מה השם שלו? אלירן.

בן?

אלירן בן אמירה, הוא בן 22 וחצי,

וזה שבע שנים יש לו את זה.

אלירן בן מאירה. אמירה.

אלירן בן עמירה. כן, א'.

אלירן בן אמירה. כן.

השם יזכה אותו, בעזרת השם, לרפואת הנפש והגוף מהירה, מהירה, מהירה. אמן, אמן.

מי מוכן מהקהל לקבל... תודה רבה. רגע, איזה איומים.

מי מוכן לקבל על עצמו שתי הלכות בכל יום לרפואתו?

מי מוכן שתי הלכות לרפואתו?

אמן. יהי רצון שמה שקיבלתם על עצמכם יעמוד לזכותו, לרפאתו מהרה, אמן.

כן.

כבוד הרב, יש לי שאלה.

למה החרדים לא אומרים ביום העצמאות הלל?

הקב' נתן לנו מתנה, את המדינה שלנו.

אנחנו יכולים לקיים מצוות בשלום.

והביאו לילד הזה משל גם מאוד יפה. כמו ילד נולד לאימא,

וגם אם בגיל הנעורים הוא יכתב וימרוד, עדיין ההורים יחגגו לו יום הולדת.

ככה זה גם עם המדינה.

שמעתי.

עכשיו

בקצרה אני אגיד לך.

כשהמצרים טבעו בים,

מלאכי השרת רצו לומר שירה לפני הקב' ברוך הוא,

והקב' ברוך הוא מנע אותם.

את יודעת מה הייתה הסיבה?

הוא אמר מעשי ידיי טובים בים, ואתם אומרים שירה. שזה היה מעשי ידיו.

נכון.

עכשיו, אם הם מעשי ידיו,

והמצרים היו יותר גרועים מהגרמנים.

הם לקחו ילדים והטביעו אותם בייעור.

חיים.

הם לקחו ילדים, תינוקות, ושיקחו אותם בתית

כהשלמת המכסה של הוריהם שהחסירו.

הם היו רוצחים ורצחנים.

ואף על פי כן, כשרצו לומר שירה מלאכים שסוף סוף הקב' ברוך הוא משלם להם כגמולם,

אמר להם, מעשי ידיי טובעים בים,

ואתם רוצים לומר שירה?

את מבינה את הטענה של הקב' ברוך הוא?

כן.

מסכימה איתו?

כן, בטח. יופי.

יום העצמאות בא לומר שקמה מדינה, תן לה לדבר, תן לה, תן לה. באה המדינה,

קמה מדינה,

אבל המדינה רצתה לקום בצביון לא יהודי,

בצביון ישראלי צברי.

דהיינו,

להיות טיפוס אירופאי ולא עם מסורת יהודית גלותית.

דהיינו,

שאנחנו נהיה כמו תרבות המערב ותרבות הגויים.

מה שאומר שכל תורת ישראל עתידה להשתכח מישראל, וכמו שאמר ראש הממשלה הראשון, שתוך 30 שנה לא יהיה יהודי אחד חרדי.

זאת הייתה התוכנית.

על זה היא קמה,

ולכן יש אי-שוויוניות כנגד שומרי תורה ומצוות,

בתואנות ובטענות שווא.

עכשיו אומר הקדוש ברוך הוא,

בניי

טובעים

בים הכפירה,

ואתם רוצים לומר הלל?

כמה ילדים

לא יודעים קריאת שמע מתוך מיליון ושמונה מאות אלף שלומדים

במוסדות החינוך?

את יודעת

מה קראתי באינטרנט?

קראתי השבוע שבאתר של משרד החינוך,

לקראת מצעד הגאווה,

למרות שזה ימים

שלא הוכרו כרשמיים במדינה,

החליט משרד החינוך

ללמד את הנושאים האלה של הגאווה,

מתוך סולידריות לאלה שצועדים שם,

ולהסביר את השקפתם,

שהיא השקפה נאותה,

וללמד את התלמידים בלי רשות ההורים שזה בסדר ונורמלי.

וזה לקראת המצעד,

לא סתם ביום חול,

אלא לקראת המצעד, וזה באתר הרשמי של משרד החינוך.

אז אני שואל אותך שאלה,

זה מה שצריך ללמוד ילד יהודי שצריך, כשהתורה אומרת שזה עונש כרת?

זה ברור שיש חסרונות, אבל יש גם המון יתרונות.

מה הם?

לומדים כאן תנ״ך, יהדות, השתלו. לומדים נכון תנ״ך עם כסוטו, שהיה מפרש,

שלא אסביר לך מה הוא.

אבל גם בימי רחבה, שהיה מלך מאוד רשאי,

אליהו הנביא רץ לפניו.

צריכים לדעת גם על דבר רע לקדוש ברוך הוא.

ואליהו הודיע לו גם

שהוא גומר את חייו עוד מעט, וכן היה.

נכון, הקדוש ברוך הוא נותן לנו לשר שמין, ראינו מה קרה לאריאל שרון גם.

אני לא אשם, אני לא אשם.

אבל אני אומר לך דבר אחד,

מדינה יכולה להיות דבר טוב מאוד, יכולה.

בינתיים לא.

מניחים ליהודים ברוב העולם לשמור על דתם יותר מארץ-ישראל.

אין בעולם רדיפה אחרי יהודים חרדים, לא בגלל יהדותם, בגלל חרדיותם כמו בארץ-ישראל.

אבל המדינה גם נותנת המון תקציבים למוסדות תורה. בלית ברירה.

ועד לפני כמה זמן הם נקראו ייחודיים.

הם לא היו בכלל התקציב הרגיל והנורמלי,

היו צריכים לקרוא לזה ייחודיים,

כי זה אנשים שהם לא שייכים כל כך לכלל.

עד שעיגנו את זה באחרונה בספר התקציבים, לא בכל העניינים.

אם היית עוקבת אחרי עיתון ארבע כנפות,

שיוצא על ידי רשת שופר ניוז,

היית רואה מה האפליות שיש כל הזמן למגזרים האלה.

אבל,

כמו בכל מדינה,

יהודי צריך לשמור על יהדותו,

וצריך להיות אזרח טוב,

ולעשות מה שצריך כשזה לא נוגד את התורה.

ואין לנו בעיה עם זה.

אבל להגיד הלל על זה שמיליונים של יהודים נהיו כופרים באביהם שבשמיים, על זה לומר הלל?

הרי כל היהודים שבאו מארצות המזרח,

מארצות המערב,

היו מאמינים אדוקים בתורת השם.

תראי איפה הילדים שלהם, תראי איפה הנכדים שלהם.

ואיפה הנינים?

זה אותו דור?

לא.

אז מחליפים לנו מילים, אומרים, זה מודרני.

מודרני.

פעם היו קוראים לו השטן.

פעם קראו לו השטן,

והוא היה מטעה את בני האדם.

אבל השטן התלונן

שהמילה שטן מפחידה את האנשים.

אז קשה לו להשפיע, כי אומרים, זה השטן.

פחדו.

אז הוא ביקש להחליף שם.

אז החליפו לו את זה ליצר הרע.

יצר הרע זה משהו שובבי כזה, זה לא השטן.

אז היום רגילים, לא אומרים יותר, לא תשמע אנשים אומרים, השטן. אומרים יצר הרע. זה יש לו יצר הרע, זה אינו יצר הרע,

נהיה מעודן, מעודן.

אבל הוא ראה שכבר יצר הרע גם כן התחילו להתרגל,

ולא מצליח להשפיע. אמר, עוד פעם הוא רוצה להחליף שם.

ועכשיו קוראים לו מודרני.

מודרני.

לא יצר הרע, מודרני.

ומחליפים רק מילים, שוויון, סובלנות, הדדיות,

פלוגליזם, כל מיני מילים, עזים, עזים, מכניסים לנו את כל העזים.

ועושים מה שהם רוצים.

אבל זה כמו זה.

מצעד הגאווה.

מה יש להתגאות?

זו המילה הכי רחוקה מהמעשים שלהם.

אבל מה הבעיה? מדביקים מילה ונגמר.

טוב שלא קראו לזה מצעד הקדושה.

הרב, יכול להיות שהם נולדים ככה?

לא, מה פתאום?

יש מחקר שיצא בארצות הברית. יום רביעי שעבר התפרסם בידיעות אחרונות

שזו נטייה של האדם לתאוות.

הוא לא נולד כך וזה לא גנים.

אבל יש כאלו שהם מהגן ככה, זה לא... מהגן, אז מה יש?

יש אנשים מהגן שהם קלפטומנים.

הם, יש להם כסף, ארנק מלא, אבל הם אוהבים ככה.

לקחת קצת,

לשחרר את הלחץ.

יש כאלה.

יש כאלה שהם עצבניים מלידה,

יש כאלה אדישים מלידה, נכון?

בני אדם נבראו שונים, אבל התורה אומרת,

למרות שנבראת כך, אתה צריך לעבוד על כך.

מה הפירוש?

אם התורה אמרה

לא יהיה קדש בבני ישראל ולא תהיה קדשה בבנות ישראל,

פירושו שזה איסור ואי אפשר לאסור על אדם נכה,

אל תהיה נכה אם לא תקבל עונש.

אם הוא נולד נכה,

בלי עיניים,

ואומרים לו, תסתכל עליי אם לא תקבל עונש.

איך הוא יסתכל?

אין לו עיניים.

אתה יכול להעניש מי שאין לו עיניים?

תרוץ, אין לו רגליים.

איך אתה מצווה אותו לרוץ?

תניח תפילין, אין לו יד.

מי שאין לו יד ואין לו ראש, פטור מהתפילין.

פטור.

מה פירוש? התורה תצווה, אסור.

אם אי אפשר, אין דבר כזה.

אלא מה?

כתוב שנפשו של האדם חמדתן.

נפשו של האדם מחמדת גזל ועריות.

נפשו של האדם באופן נורמלי טבעי מחמדת.

ולמרות כל זאת התורה אומרת שזה אסור.

ויש 36 כריתות בתורה.

ועריות בתורה. ואיסור עריות.

זה יהרג ולא יעבור.

אם יאמרו לאדם תעבור עבירה

מסוג זה,

אם לא נהרוג אותך,

צריך למסור את נפשו ולא לעבור את העבירה.

כמו שאם יאמרו לאדם

תהרוג את חברך, שאם לא כן נהרוג אותך,

צריך הוא למות ולא להרוג את חברו.

וכמו שיאמרו לאדם,

השתחווה לצלם, ואם לא נהרוג אותך,

צריך למות על קידוש השם.

אלה שלוש מצוות הכי חמורות.

איסור עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה.

נו,

והם עוברים על זה וקוראים על זה גאווה.

איזה גאווה.

ומחנכים את זה.

ומחנכים את זה.

ומלמדים את הילדים.

אז צריך להגיד הלל על זה?

לא.

זהו, יפה מאוד.

שאלה יש לך?

רגע, יש פה שאלה.

חולצה עם אדום.

כבוד הרב,

אם אמרת לגבי מצעד הגאווה הזה,

שזאת אויבה,

והקדוש ברוך הוא, איך אומרים?

שונא זימה. שונא זימה.

אז איך אתה מסביר את זה,

שהערבים, יימח שמם,

שולחים אנשים לפגוע באנשים חפים מפשע?

ילדים, תינוקות של בית רבן נפגעים,

בני שלוש, בני שנתיים.

הוא לוקח אותם, הוא לוקח את הטובים.

למה אלה הוא לא שולח איזה אחד

ערבי שייכנס בהם פעם אחת ויוריד אותם?

ולא רק זה,

איפה הלכת, דחילה?

ולא רק זה, ולא רק זה,

איך אתה מסביר את זה? אני בתשובה שנה.

אני, איך אומרים,

הייתי בחילוניות, הייתי בדת, בשניהם סבלתי.

בשניהם.

עכשיו, איך אתה מסביר את זה, שכאילו,

הקדוש ברוך הוא אומר, תתקרבו אלינו,

אני אתכם.

אבל בינתיים רואים רק סבל, לא רואים חיים נורמליים.

זה נהרג, זה נפגע, זה, ואנשים טובים.

אנשים פשוט שלא חטאו.

איך אתה מסביר את זה?

טוב.

אז קודם כל צריך להבין דבר אחד,

זה שהקדוש ברוך הוא טוב ומיטיב לכל,

ואין אתה יכול לדעת את חשבונו

עד שתגיע למקומו.

עד הגיע המקדשי אל,

הבינה לאחריתם,

אמר דוד המלך עליו השלום,

שהתחבט גם כן בכמה שאלות.

גם משה רבנו שאל, צדיק ורע לו,

רשע וטוב לו,

וגם הנביא ירמיה.

אבל אנחנו לא רואים את כל המקיף

של כל אדם ואדם, ואנחנו גם לא יודעים את סדרת הגלגולים שכל אחד עבר, ולמה?

אנחנו באים באמצע הסרט, מה שנקרא.

אז אנחנו לא יודעים חשבון שמיים במדויק.

מכל מקום, הקדוש ברוך הוא לא רוצה להרוג

לא את אלה ממצעד הגאווה ולא את הקטנים שאתה מציין,

אבל יש חשבון, לא רוצה, הוא הורג. מה זה לא רוצה? הוא הרג. אמרתי, הוא לא רוצה.

מלכתחילה הוא לא רוצה.

כשהוא ברא את העולם עם אדם הראשון,

הוא לא התכוון שמישהו ימות,

רק הוא הזהיר את אדם הראשון.

אם אתה תאכל מעץ הדעת,

ביום החולך ממנו מות תמות.

אתה תביא עליך את המיטה,

לא אני.

אני אומר לך שיש חשמל בשקע.

אני אומר לך, אל תכניס את האצבע על השקע.

אתה מכניס, לא אני הרגתי אותך,

אתה הרגת את עצמך, כי אמרתי לך, אל תכניס.

כיוון שאדם חטא, הביא מיטה לכל זרעו אחריו, וזה התיקון שלו בעצמו.

אבל לא ניכנס לכל זה מההתחלה, נסביר כך.

הקדוש ברוך הוא מסתכל על כל אדם כפרט,

ומסתכל גם עלינו ככלל.

זאת אומרת, יש חשבון לפה.

ויש חשבון לכלל,

לדוגמה.

למה מתו תינוקות

במחלוקת קורח ועדתו?

מה אשמים?

הם בטפם מתו ונפלו.

מה חטאו?

מה חטאו?

אלא יש סוג דברים שאתה לא יכול להבין כנראה, אבל תשמע אותם, אולי תבין.

כשיש מחלוקת וכפירה,

וקורח ועדתו כפרו במנהיגותו של משה רבנו, שהשליח השם, נביא האמת,

ואכן, הם נענשו כמו שהוא ביקש, ואם בריאה עברי ה' פצתה האדמה את פיה,

בריאה מיוחדת,

מה שלא היה בעולם,

שתיפתח האדמה, לא רעידת אדמה,

אלא תיפתח האדמה ותשפוך את כולם כמו משפך לתוכה.

מי שהיה באותה מחלוקת וכפירה הוא רעל,

הוא רעל,

אפילו קטן, שהוא בעריסה והוא לא קולט מה יש מסביבו, הוא קולט.

יש רעל רוחני מעבר למה שאתה מבין, רעל של חיידקים.

רעל רוחני זה האווירה שבה אתה נמצא,

והאווירה משפעת.

כשאתה נכנס לשיקגו,

אתה מרגיש את שיקגו.

גם אם אתה לא תהיה ברחובות ותראה מראות אסורות,

אתה הגעת. כשתגיע לירושלים, אתה תרגיש משהו אחר.

כשתגיע לבית מקדש, תרגיש משהו אחר, אפילו שזה לכאורה בניין בלבד.

כתוב במושב לצים לא ישב.

לא כתוב במושב שישבו בו לצים לא ישב, אלא במושב לצים

לא ישב, מושב שישבו בו לצים.

אחד יכול לבוא לשבת על כיסא ופתאום,

מה אתה צוחק?

היו לצים שישבו על הכיסא קודם, הוא מתעלם בצחוק. הוא לא מבין למה.

אדם יושב במקום של טומאה, הוא נספג טומאה. אדם שמגיע למקום קדושה,

אם משה רבי יהושע,

עוד שהוא היה תינוק בעריסה,

שמה אותו בבית המדרש שיספוג תורה.

והיום זה מוכח מדעית

שילדים קולטים

כל מה שיש בסביבתם, אפילו שהם עוד לא יודעים לתרגם את זה.

שלא לדבר פיזית,

שאפילו בבטן של אימא,

אם היא מעשנת,

אז הם נרקוטים כשהם יוצאים וכו'.

זאת אומרת,

יש השפעה כזאת, וכיוון שהושפעו התינוקות האלה,

לא היה להם תיקון. כי אם הם יגדלו, אפילו שהם לא יודעים מה הייתה המחלוקת,

הם ספגו כזה רעל של כפירה ואפיקורסות,

וכשיגדלו זה יבעבע ויצוץ החוצה,

ואז שוב פעם תהיה מחלוקת על אותו בסיס.

ואם הקדוש ברוך הוא לא חוסם את הדבר הזה,

אז יכולים לבוא לידי קליה אלפים ורבבות.

אז יש דברים שאתה לא מבין, מה לעשות?

עכשיו,

בסדום ועמורה,

זה הכול מילא את כל החלל עד שהכל השתנה לרעה,

וכן הלאה.

עכשיו, יש מקומות שמוגדרים כמקום סכנה.

לא רק מבחינת הניידות לתפוס טרמפים וכו',

אלא במקום שאדם דר, אם הוא מקום של טומאה, הוא עלול להיפגע עם כולם.

אפילו אם הוא צדיק כשנמצא בין אותם,

אלא אם כן הוא צדיק גמור,

שאז הקדוש ברוך הוא שולף אותו מתוך הערימה, מה שנקרא.

אבל אם הוא לא צדיק גמור,

כשניתנת רשות למשחית, אינו מבחין בין צדיק לרשע.

זאת אומרת,

יכול להתפס בעוון הסביבה שבה הוא דר.

לכן הרמב״ם, בלקות דעות,

אומר לאדם שילך לדור בעיר שיש בה יראת שמיים.

אם אין, יעבור לאחרת.

ואם לא ימצא בכל העולם, ידור במדבר.

מי יתנני מילון אורחים במדבר.

החזון אי זכר צדיק, קדוש ברוך הוא אמר, היום המדבר זה הישיבות.

הישיבות ואוהלי התורה, היכלי התורה,

זה מקום שלא רואה את הרחוב.

זהו המדבר שמציל את האדם.

זאת אומרת, אין מה לעשות.

יש דברים שאתה לא יכול לפרש אותם בדרך רגילה.

אז אתה צריך לדעת עוד כמה כללים בתורה הקדושה.

אמרתי לך, רק פן אחד, יש עוד כמה

פנים לדבר.

מכל מקום,

מעבר לזה שתינוק יכול להיות בגלגול,

ועל זה זה קרה.

אז צריך להבין,

הקדוש ברוך הוא, גם אם לקח מי שטוב בעיניך,

אז הטוב הזה לא הפסיד.

למה הוא לא הפסיד?

כיוון שאם הוא טוב והוא צדיק,

הוא השלים את התיקון, אם הוא קטן,

אז הוא הולך לגן העדן.

אנחנו הפסדנו. אתה הפסדת נכון, לכן אתה צריך להגיד, התגדל והתקדש מרבה,

שאנחנו נגדיל ונקדש את שמו יתברך תמורת החסרון שהוא לקח, נכון?

למה?

כי אם היינו ראויים

זה לא היה קורה,

והייתה הזכות שלנו מגינה על הסביבה.

אבל כשאנחנו לא מספיק ראויים,

והרע יותר גדול וגואה,

ממילא נתפסים בעוון, גם כאלה שנראים בעינינו חפים מפשע.

הבנת?

אז צריכים לתקן את מעשינו, מה לעשות?

אם כל אחד יבדוק את עצמו,

הוא יראה כמה הוא חסר עדיין.

הבנת?

ותאמין לי שהקדוש ברוך הוא כל כך רחמן,

שאין לך מושג אפילו עד כמה.

והסברתי את זה בכמה מקרים.

רחמן אתה אומר?

כן.

לגבי...

זאת אומרת, הוא אומר, כאילו, תתקרבו אליי,

אני ארחם עליכם, אני אציל אתכם, אני אעשה לכם הכול.

זה מה שאתה אומר.

זה אחד מהדברים.

בינתיים, שנה אנחנו בתשובה,

ואני רק אומר,

אלוהים, יש, אני לא חסר חילה, לא מאמין או משהו כזה, אבל

המצב נשאר אותו מצב. זה לא משתנה כלום. קודם כל אני עודד אותך.

קודם כל אני עודד אותך. היה אחד שהלך לחפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה,

ואמר לו, כבוד הרב, אני כבר שנתיים בתשובה ואני לא רואה שמשהו השתנה.

אז הוא אמר לו, משל לאדם שנכנס לביצה,

והלך במרחק רם,

והנה יום אחד הוא החליט לצאת מהביצה.

הוא הסתובב והתחיל ללכת בכיוון השני.

ואחרי תקופת מה, הוא אומר, שמע, אני מרגיש שאני עדיין בביצה.

אז הוא אומר, לא נכון, אבל אתה בכיוון ליציאה.

קודם היית בכיוון לכניסה.

עכשיו,

כדרך מה שהלכת,

צריך גם לחזור.

אז מה אתה רוצה?

הופ!

קופץ מהביצה ונמצא בחוץ?

זה על הצד שאתה כבר פנית לגמרי.

ויש בן אדם שלא חתך לגמרי בתשובה, הוא עוד עם צדודית.

אז ייקח לו עוד יותר זמן, כי כשהולכים באלכסון,

זה לוקח עוד יותר זמן להיות בביצה.

אבל אם אתה תסתובב באמת ותצא,

אתה בדרך החוצה. זה הכי חשוב.

הבנת, יוני?

חן-חן.

למה? תהיה בריא.

היי, נזכרתם פתאום, כולכם נזכרתם.

רגע, תן, תן, תן, תן.

רגע, שאלת כבר, תן לו.

פה עם הכחול.

אחר כך למעלה, שנייה, שנייה.

תכף רק שנייה, כבר, כבר, כבר, כבר, כבר, כן.

כבוד הרב, אני הרבה זמן מחכה לשאול אותך שאלה.

לא ויתרתי, אני מחכה כבר כמעט חודשיים שלהגיע להרצאה שלך.

שמעתי הרבה תשובות על מה שאני מנסה לקבל עליהן, תשובות.

זה ש...

אני יודע שהעולם הזה שקרי,

ואני יודע שיש חשבונות שמיים,

שמכיוון זה שאני פה והגעתי לעולם.

אבל דבר אחד, אני חושב ש...

אני יודע שבאיזשהו יום גם אני אמות,

ואני לא אהיה פה.

אז למה לי לא כבר מעכשיו להיות ליד הקדוש ברוך הוא וגם להוכיח לו שמה?

למה לי להוכיח לו פה ולא להוכיח לו שמה?

איך תוכיח לו שם אם אין לך גוף לקיים את המצוות?

יש לי נשמה.

מה, נשמה לא יכולה לקיים מצוות? אני רוצה להיות רוחני, אני לא רוצה להיות ממשי.

תודה רבה לך שאתה רוצה.

אני לא רק רוצה, אני חושב

שיותר טוב להיות רוחני מאשר להיות גשמי.

אבל יש לו כבר מלאכים,

הוא לא צריך אותך מלאך, יש לו כבר,

הוא רוצה אותך בן אדם עם גוף,

ושתהיה יותר ממלאך.

אבל בשביל מה לי יצר הרע ו... זה לא בשבילך. זה יצר טוב. למה הוא נותן לי לבחור? אני רוצה רק יצר טוב. אני רוצה רק לעשות דברים טובים. רגע, מה הבעיה שלך? אתה מוכן אפילו לבחור במוות, למה שלא תבחר ביצר הטוב?

מה יותר קשה, לבחור במוות או ביצר הטוב?

אני לא מפחד מהמוות.

ראיתי.

במילים אתה טוב, אבל אני שואל... לא, מה זה במילים אני טוב? מה יותר קשה,

לבחור במוות או לבחור ביצר הטוב?

אתה מוכן ללכת... במוות, ברור שבמוות. נכון. זה עדיין מפחיד, ברור שזה מפחיד. אתה מוכן, אתה מוכן... אנחנו יודעים מה יקרה אחרי המוות. אתה מוכן ללכת... מאמינים. אתה מוכן ללכת לבית הכנסת בכל יום בבוקר?

אני קיבלתי על עצמי לשמור שבת, ואני שומר שבת כהלכתה,

כי כמה שאני יכול, הולך לכל השלילות, הכול.

רק שנייה, שנייה. אתה מוכן ללכת בבוקר השכם לבית הכנסת?

אני מרגיש שזה עדיין כבד עליי.

אני לוקח על עצמי כמה שאני יכול. שמעתי, שמעתי. זאת אומרת, אתה מוכן למות ולהוכיח לשם

שמה שאתה לא... אני מרגיש שאני רוצה להיות לידו. שמעתי, שמעתי. אני עדיף להיות לידו מאשר להיות פה.

שמעתי, אבל מה תוכיח לו?

שהיה לך קשה לקום לבית הכנסת?

אתה תבוא לידו.

אבל למה לי לא להוכיח,

לא, לקדוש ברוך הוא, לידו?

עוד לא הוכחת לעצמך שאתה יכול לקום בבית הכנסת. אז תגיד לי, בשביל מה באתי לפה?

בשביל ללכת לבית הכנסת.

למה?

מה פירוש? אתה רוצה להיות לידו. איפה הוא נמצא? בית הכנסת. לא, לא, לא. אפילו לבית הכנסת אתה לא מוכן ללכת. אתה רוצה להיות לידו. אני אמרתי שאני לא מוכן ללכת לבית הכנסת. אבל תלך, אמרת, קשה לי.

אני מוכן ללכת לבית הכנסת. אז תלך לבית הכנסת.

אני הולך לבית הכנסת. מה יש בבית הכנסת?

תפילות.

לא.

וקוראים טוב. לא.

יש שכינה.

אם יש מניין, שכינה שרויה. אתה נמצא קרוב אליו.

אז אם הוא נמצא מרחק מאות מטרים מהבית שלך, אתה לא הולך. אתה רוצה להגיע עד אליו?

לא, אתה מדבר משהו אחר. משהו אחר. אולי תיכנס לראש שלי.

יאללה.

יאללה.

אני מבין את הכול. אני מבין כל מה שאתה אומר, ואני גם מקבל את זה.

יופי. יש הסכמה?

איתי כן. יופי.

אז ככה.

אני אומר לך שאני רוצה להיות הקדוש ברוך הוא.

אני יודע שאני צריך להוכיח לו, למה אני פה. אתה רוצה ש... אני גשמי עכשיו. בקיצור, בוא נקצר. אתה רוצה שאני מתפלל עליך שתלך

אליו צ'יק צ'אק?

אין בעיה, אני אגיד מי שווה לך.

אבל בוא תגיד לנו מה אנחנו כולנו עושים פה. אבל אני אגיד מי ש... למה לנו להיות פה ולא להיות כדוש ברוך הוא? חבל על כל רגע שאתה פה.

אתה רוצה שאני אגיד מי שמרח ואתה תלך?

אני לא צריך שתברך אותי בזה. אם הוא ירצה, הוא ייקח אותי לבד. אז מה אתה עושה, פרי?

אז מה אתה רוצה? לא, אז מה שאני מנסה שתסביר לי זה למה... בשביל מה אני פה? אה, אתה אומר רק תאורטית.

לא תאורטי, גשמי.

גשמי?

כן. אפשר להתחיל מי שמרח?

עוד לא. עוד לא. אני אגשמי בינתיים. תשמע, מותק,

אתה באת לפה בדיוק כמוני.

המטרה של שנינו היא לעשות את רצונו יתברך, להוכיח שאנחנו באמת

ראויים להיות לידו.

בשביל להיות לידו צריך להיות ראויים.

איך נהיים ראויים?

אם שומעים למה שהוא מבקש ועושים,

אז הוא אומר, בוא לידי.

אבל אם אתה לא עושה, מה הוא צריך אותך לידו?

שהוא יסתכל עליך בידו. כי לידו יהיה לי יותר קל להוכיח.

מה תוכיח? שמה?

שם אני כבר יודע הכל.

אז זו החוכמה,

שהוא עושה לך את העבודה. למה נמצא חוכמה אם אני לידו?

עוד פעם,

היית לידו והוא הוריד אותך לפה.

אם הוא היה רוצה להשאיר אותך, אני אשאיר אותך לידו.

אבל הוא שלח אותך לפה בשביל שלא תהיה לידו.

בשביל שתעשה מה שהוא רוצה, ואחר כך זה יגיע. אני צריך שהוא יעזור לי, בשביל שאני אדע בדיוק מה הוא רוצה בכל דבר. עזר לך. אחרי חודשיים הגעת לפה, שאלת, עניתי,

לך עכשיו לבית כנסת, תעשה מה שהוא רוצה, ותהיה לידו.

זה קל להגיד, קשה לעשות.

למה אני עושה? הנה, גם אתה עושה, לא? גם אתה עושה? מי עוד עושה? תרימו דיון, תראה גם מה עושים.

מה קשה?

נו, אבל חלק עושים, לא כולם. נכון.

חלק כמוך וחלק כמוהם.

עכשיו, אם אתה רוצה להיות מהם,

אלה שעושים, יהיו לידו.

אוקיי, בסדר, קיבלתי תשובה. ואתה הולך מחר לבית הכנסת.

אני בינתיים משתדל להניח תפילין בבית.

קודם כול, קיבלתי על עצמי שבת. נפלא. החלטתי שאני לוקח על עצמי שבת

ועושה אותה כהלכתה. נפלא. בלי, בערך, קדימה, אחורה.

שומר שבת. וגם הולך לשיעורי תורה. מצוין. ומה אם לקום בבוקר, להיפגש עם הקדוש ברוך הוא על הבוקר.

יכול להיות שזה רק בגלל עצלנות.

ברור שזו עצלנות.

אם היית מעריך את הקדוש ברוך הוא כל כך, היית רץ לקראתו.

אם היו אומרים לך שיש אורח חשוב שמגיע אליך, היית מחכה לו בדלת, לפחות.

נכון?

הקדוש ברוך הוא מחכה לך בבית הכנסת.

אתה לא בא לראות אותו?

למה רק בבית הכנסת? הרי הוא נמצא בכל מקום. למה אני לא יכול להתחלל בבית?

נכון, הוא נמצא בכל מקום, אבל בשביל להוריד שכינה צריך עשרה.

בשביל שיישמעו התפילות שלך צריך זכות של עשרה.

אם אתה יחיד,

אז אין לך מספיק זכויות בשביל שתוכל להטריח את הקדוש ברוך הוא כל בוקר באיזה שעה שאתה קם.

אתה יודע, היה אחד... מה אתה צוחק? מה?

תשאל גם את השאלה. מה, אתה צוחק עליי?

אני אגיד לך, היה פעם אחת מלך.

היה מלך ש... הוא העיקר צוחק פה, הוא חבר שלי בא איתי וצוחק עליי.

כשאני שואל שאלות, שעה הוא אומר לי, תשאל אותו, תשאל אותו.

הוא אומר לי, תשאל אותו מה זה יקום.

יכול להגיד משהו?

כן.

אני התחלתי לשמור שבת

בגלל יאניב.

יפה.

אז זה כל החבר'ה בשכונה, אתה יודע,

כאילו, אחד גורר את השני לטובה, כמובן. באיזה שכונה? נווה עמאל, הרצליה. יפה.

גם היינו בישיבה, איך קוראים בישיבה הזאת בפתח תקווה? כפר גנים.

או, אצל הרב גרנמן. היית שם לפני שבועיים, נכון? נכון. אמרו לנו.

בן דוד שלי שם גם בישיבה והכול. נשאר הרושם, אה?

כן.

יחד עם זאת,

איציק,

כאילו, לפני שהוא התחיל לשמור שבת, הוא שאל הרבה שאלות.

מי זה איציק? יאניב?

לא, זה יאניב זה איציק.

אה, כן. וזה אביחם.

הבנתי.

אז אני פה אמרתי לו, כי הוא תשאל את השאלות, אל תתבייש לשאול אותן.

הוא רוצה לדעת, אל תצחקו עכשיו, הוא רוצה לדעת מה זה יקום.

כן. יקום.

יקום. והוא התבייש לשאול, אז הוא אמר, תשאל מה זה יקום.

נכון. נכון.

זה מה שאני שואל אותך לפני זה,

שלושת שאלות, לא שאלה אחת, אוקיי?

אז תסביר לו מה זה יקום, הוא לא יודע מה זה יקום.

יקום זה כל הבריאה שקמה על רגלה,

ובזכותך ובזכותה תקום על רגליך לפני השם יתברך.

בסדר? עכשיו אספר לך את הסיפור שרציתי.

היה מלך אחד שפתאום הוציא גזרה ואמר שהוא מבקש מכל הנתינים שלו במדינה,

להביא לו בקבוק יין משובח.

עד תאריך כך וכך, בשואה כך וכך,

המועד האחרון.

כולם רצו, כל אחד חיפש את היין הכי משובח.

היה שם אחד עני מרוד, שלא היה לו מה לאכול.

אמר, מאיפה אני יכול להביא יין? אני מים בקושי מוצא.

אני יכול להביא יין? מאיפה אני אביא יין?

וכולם רצים, רצים, רצים, רצים,

כולם מוסרים את היינות שלהם.

פתאום הוא פוגש חבר שלו עני.

הוא אומר, תגיד, מה אתה עשית עם הגזרה?

אתה הבאת יין גם?

הוא אומר לו, לא, גם אני עני כמוך, מאיפה אני אביא?

אז מה עשית?

הוא אומר, לקחתי מים, צבעתי אותם בצבע של יין,

ועמדתי בתור,

אמרתי, קח, קח, קח, מסרתי, וזהו, והלכתי.

אמר, אתה יודע איך לא חשבתי על זה?

הלך,

מלא בקבוק מים, שפך עליהם קצת צבע,

ורץ. אבל מה לעשות, הוא איחר.

הוא איחר, כבר סגרו את השערים, נגמר הזמן,

אבל הוא דופק, דופק. למה?

כל אחד נרשם מי מסר.

הוא פוחד שיגלו אחר כך שהוא לא מסר ויוציאו אותו להורג.

דופק, דופק, דופק.

השרים מלמעלה אומרים, מי שם, מי שם? הוא אומר, הבאתי יין, הבאתי יין.

אומרים לו, איך אתה? הוא אומר, לא, לא, זה חשוב מאוד,

יין משובח למלך.

אמרו, זה מטריח כל כך?

יאללה, בכבוד, כנס.

אומרים, בוא, אתה תיגש למלך,

תיתן לו מהיין שהבאת,

אתה אחרי השעה באתה.

נוזגים למלך, המלך רק טעם, הקיא את מעיו.

אמר, מה זה? תבדקו. שלח למעבדה,

ראו מים עם צבע.

הוציאו אותו להורג.

זה משל

לאלה שמתפללים בציבור.

אדם מתפלל בציבור,

אפילו התפילה שלו

זה רק עם צבע.

זה לא באמת שהוא מתכוון למה שהוא אומר. הוא קורא.

הכל צבע.

העיקר לגמור, בלה, בלה, בלה, בלה, בלה, גמר.

אבל זה עולה עם כל התפילות של כולם מעורבה,

ותפילת רבים אינה שבריקם.

אבל יש אחד, קם ב-10-11 בבוקר, דופק שערי שמיים.

הלו, שחרית!

רגע, עוד לא הספקתי, שחרית!

פותחים,

בודקים את התפילה,

חרטא בארטא, מה הוא מדבר על זה?

הטריח את השמיים, דופק.

יכול להיות לו בלגן.

לכן אמרו להתפלל תפילת רבים, ללכת לבית הכנסת, איפה ששכינה,

שם זה עובר. הן אל כביר, ולא ימאס.

תפילת רבים לא שבריקם. ולא עוד,

אלא שצריך שיהיו בה חוטאים.

כמו החלבנה בסממני הקטורת, שריחה רע.

אבל אם בן אדם סומך על עצמו מתי שאני אקום, הוא ידפוק למעלה, אוי ואבוי, זה לא טוב, זה עושה קטרוג.

זה לא אומר שהוא פטור מלהתפלל,

אבל הוא עושה את זה בדרך לא נכונה.

אז כדאי לך בבוקר ללכת להתפלל.

שמה. בעזרת השם בלי נדר. אשריך על חיי העולם הבא.

כן, בבקשה.

שלום רב.

שלום רב. שאלה באמונה,

אנחנו יודעים שהכל מהשמיים חוץ מיראת שמיים,

ושאין מקרה בעולם,

ובן אדם שמאמין אומר הכל מהשמיים, הכל מהשמיים.

שאלה שלי, איך מסתכלים על מקרים שקורים בחיי היום-יום, בן אדם שמאמין, איך עושה את החשבון?

כאילו, אני אתן דוגמה גם, עצר אותך שוטר נתן לך דוח,

ואתה עשית את הטעות.

אם זה באמת מהשמיים, או שאתה היית אשם במקרה הזה?

לא, לא צריך להגיע לשמיים כל זמן שאתה עושה טעויות בארץ.

לא, יש עוד הרבה מקרים כאלה. מתי מגיעים לשמיים? כשאין הסבר בארץ.

הבנת?

אחד נותן לעצמו מקום, אומר מה זה, מהשמיים,

או שזה אני?

הבנת?

תהיה בריא.

למעלה, למעלה.

רגע, רגע, למעלה, למעלה.

רגע, למעלה אמרתי.

למי שלא זוכר,

זו ההרצאה הראשונה בסדרה שתהיה בבת ים.

ככה הבטיח רבי אליהו זוארץ.

דרך אגב,

רבי אליהו זוארץ התחייב לקחת 2,000 כרטיסים למצעד הענווה באצטדיון טדי הצנוע.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני קצת מתרגשת.

אני חוזרת בתשובה קצת יותר מחצי שנה,

ורציתי להתייעץ עם כבודו.

אני לקחתי על עצמי צניעות, כשרות,

טהרת המשפחה,

ושבת כמובן, ובעלי לא ממש בכיוון.

עכשיו, חלק אומרים לי, תלחצי עליו,

וחלק אומרים לי, תעזבי אותו, הוא יבוא לבד.

בינתיים הוא עושה מה שטוב לו,

מה שנראה לו,

ו...

יש מחלוקת. הוא בא מבית עם רקע? לא.

כלל או כלל לא?

יש לו אח שחזר בתשובה מגיל 16. בזכותו הם עושים קידוש.

ההואים שלו נגד שבת.

מאיזה עדה הוא?

הוא פרסי.

פרסים מאמינים, אבל. נכון.

אבל, אתה רואה?

קשה לו. איפה הוא למד? איפה הוא למד?

אני לא יודעת. בית ספר חילוני.

באיזה מקום?

באזור המגורים שלו, ביד אליהו, שם.

בתל אביב? כן.

הבנתי.

השאלה... הוא לא אנטי.

הוא לא אנטי.

טוב לו שככה אני, כאילו, שאני שומרת שבת, אנחנו בצניעות, כי...

טוב לו ככה, אבל אותי תעזבי.

אני, מי לי בחיים שלי? כלום הוא לא עושה, חוץ מקידוש?

כלום, כן.

הוא ראה קלטות שלי?

אני משמיעה כל יום את הקלטות שלך.

לא, הוא רואה גם.

לא עכשיו. אין לי זמן, אין לי עצבים.

הראיתי לו, האמת, הקלטת שלך, אחרי שיחה מאוד רצינית איתו,

את ניסים התותח.

כן. אמר, וואו, וואו, וואו, איזה יופי זה.

וזה נגמר.

זה כאילו... טוב, יש לי המלצה בשבילך.

כן.

תגידי לו שיעשה לך טובה, ויבוא איתך

לאצטדיון טדי.

תשמעי מה שאני אומר.

הוא יהיה בין 22,000 איש יהודים.

כתוב שב-22,000 איש יורדת שכינה כמו במעמד הר סיני.

למה? כתוב, שובה ישראל, רבבות אלפי ישראל.

רבבות שתיים,

אלפי שתיים, זה ה-22,000.

וכתוב שבמעמד הר סיני הקדוש ברוך הוא בא עם 22 מלאכים, 22,000 מלאכים,

כמו שכתוב, ריבותיים אלפי שנאן.

ריבותיים שניים,

אלפי שניים, 22,000. מי שיתברך באותו מעמד,

הברכה לא חוזרת ריקה.

זה במעמד של שכינה.

השאלה אם יסכים לבוא.

הוא מפחד ממך.

כן, כולם מפחדים ממני,

כולל התשקורת.

אבל מה לעשות,

האמת מפחידה, לא אני.

אבל אני אגיד לך משהו.

סיפרו לי, לאחר האצטדיון הקודם,

לפני שש שנים,

באו אליי למשרד

ארבעה זוגות.

הם חילונים גמורים, היו מצפון הארץ,

מנהריה.

הם לקחו חופש שבוע ימים בירושלים, בבית מלון.

ביום שהיה אצטדיון הם סיימו את החופשה

והתכוונו לחזור הביתה.

ופתאום הם רואים שכל העיר פקוקה,

והם לא הבינו מה קרה.

והם שאלו, מה קרה?

הם רואים תנועה

בכל מקום.

אמרו להם, יש הרצאה של הרב אמנון יצחק באצטדיון טדי.

מי זה הם לא ידעו.

אמרו, טוב, אם כולם הולכים לשם, בואו נגמור את החופש שם.

הלכו לשם,

חיפשו כרטיסים. אין.

שבוע לפני כבר לא היו כרטיסים.

אבל היו שם כמה שמכרו להם במקום ב-20 שקלים דאז,

ב-100 שקלים כרטיס.

והם כחילונים קנו ב-800 שקלים שמונה כרטיסים ונכנסו.

כולם חזרו בתשובה באותו ערב.

לא דיברתי על חזרה בתשובה.

לא אמרתי שום דבר משכנע.

עצם זה שהם היו בתוך 24,000 איש שנדחסו שם,

זה עשה את שלו. הם הרגישו את העם היהודי ביחד, מחובר,

חילונים, דתיים, חרדים, מכל הסוגים, מכל המינים.

זה עושה את שלו.

אם הצלחת להביא אותו לשם,

הרווחת בעד.

אמן.

איך אני יכולה לשכנע? אולי בזכות הברכה שלך. את קונה לו מתנה כרטיס ליום הולדת.

אתה תוכל לברך אותו? בהחלט שאני אוכל לברך אותו. מה שמו?

שרון, שרון בן שושנה.

שרון בן שושנה, השם יהפוך לבבו לטובה לשוב בתשובה איתך יחדיו. אמן.

אמן.

כן.

אחד, שניים.

הרב, קודם כל, ערב טוב, ותודה רבה לך, הרב, לכל איפה שמזמינים אותך, השם ישמור אותך ומברך אותך, ושאתה מגיע.

קודם כל, יש פה יהודי שעזר לי מאוד להכין את הערב, רונן בן מרים,

שהוא צריך, אם אפשר, רפואה שלמה, הרב?

אמרתי באמצע, לא שמעתי. מחילה.

הרב, יש לי שאלה קטנה רק.

יש יהודי יקר מאוד,

שהוא נפטר, ואני עושה בשבילו הרבה דברים, קוראים לו רבי חנניה סוויסה.

ורבי חנניה סוויסה הזה עזר לי המון בקטע של זיכוי רבים.

כל הזמן הבן אדם הזה היה נותן לי מנות שלא אוכל, נותן לי הרבה דברים. מה אני יכול לעשות לעילוי נשמתו זה, אחד?

ושתיים, אם אפשר, הרב,

כל מי שמקבל עליו עשר כרטיסים פה,

אם אפשר, אני רוצה לקחת רשימה מסודרת ולהכניס לך, אם אפשר, הרב,

כי הרבה מאוד אנשים רוצים ישועות. אני אישית עשיתי כנס ראשון איתך, הרב,

ולא היה לי ילדים חמש שנים,

וזכיתי בבן זכר ישתבח שמו לעג,

ומאז אני לא אפסיק לעזור לך, הרב.

כל עזרה שאתה תבקש ממני, הרב, בלי נדר אני אעזור לך.

אני קיבלתי עליה אלפיים כרטיסים, בלי נדר, ואני רוצה לעמוד בזה.

אבל אני צריך את העזרה שלך, הרב.

ומה העזרה שלך, הרב? אם אפשר, בבקשה,

שכל יהודי מפה יקבל עליו רק עשר כרטיסים.

כשהוא יקבל עשר כרטיסים, אני אבוא לך עם הרשימה המסודרת,

כל ישועה וכל ברכה שאנשים רוצים, כי הברכות שלך נושאות פרי בשמיים.

ומי שמזכה את הרבים, אין חטא בעל ידו. ואני אישית התברכתי ממך וזכיתי בבן.

והרבה מאוד אנשים רוצים דברים.

פה, אם אפשר, הרב, ואני יודע שקשה לך לברך את כולם, ואתה לא תגמור עם זה,

מי שיקבל עליו עשר כרטיסים וישלם לי עשר כרטיסים,

אני אבוא אליך עם רשימה מסודרת, ואתה תקבל עליך לברך אותם. יפה. עשינו עסקה, הרב. רגע.

בסוף אני מוכר את הכרטיסים. בוודאי, הרב. מה שאתה תגיד, הרב, מה שאתה אומר... ומה עם האלפיים שלך?

רגע, אבל אני צריך אותך, כל אחד עשר כרטיסים,

ואז אני בלי דבר אגיע ל-2,000. איך אני אגיע ל-2,000?

אתה באת, אמרת לי, תעשה משהו גדול ותזכה בבן זכר, הרב.

אני הבנתי אותך שזה טדי, כי אני רציתי להביא את האמפי-תיאטרון בבת ים,

וראיתי שהשמיים סגרו לי את זה,

אמרו לי שצריך עוד 2,000 דולר.

השתבח שמול עד הלכתי לאיש עסקים,

אמר לי, אליהו, יש לך עוד 2,000 דולר,

אני איתך באמפי-תיאטרון.

ראיתי מהשמיים, סגרו לי, הבנתי מהשמיים,

מכוונים אותי לטדי.

אמרת לי, אתה רוצה 2,000 כרטיסים? אמרתי לך, בלי דבר רב, אני איתך ב-2,000 כרטיסים.

אני צריך אותך איתי.

מה אני צריך איתך איתי? רק עשר אנשים, כל אחד יקבל עליו עשר כרטיסים, ואני רק רוצה... בוא, בוא אני אראה לך שהרבה לא רוצים ברכות.

אני לא רוצה... אתה יודע כמה באים אליהם? תכף תראה.

מי לוקח על עצמו עשר כרטיסים?

30 שקלים עולה כרטיס.

אתם לא חייבים לשלם, אתם יכולים למכור את זה לאחרים.

אתם רק משלמים לו

ואתם מוכרים לאחרים.

אז אתם לא עולה לכם חוץ מהכרטיס שלכם.

אבל מי מוכן עשרה כרטיסים למכור?

אתה רואה שלא הרבה רוצים ברכות, אמרתי לך.

מה, איפה? אני לא רואה, אני לא רואה. כבוד הרב.

איפה השרה שמוכנים? איפה?

אני לוקחת עשרה, אבל אני רוצה ברגע הזה, נו, ואיך אתה תרשום עכשיו? הנה, מרימים.

כבוד הרב. טוב, מי שלוקח עשרה כרטיסים,

בעזרת השם ירשום את השם בשם האימא, ואני אתן בלי נדר ברכה.

בעזרת השם. אני רוצה להגיד לך, כבוד הרב, בערב הזה, נו, תעבור בין האנשים, תרשום, כן.

לפני שנה היית בחולון, ובירכת את שתי הבנות שלי לזרע בר קיימא.

אחת זכיתי, אני רוצה הרגע זה להודות לך,

תודה רבה,

שברוך השם זכיתי לנכדה.

ברוך השם. ועכשיו אני רוצה, בבקשה, שתברך את השנייה עשר שנים שהיא לא זכתה. עשר כרטיסים.

אני מקבלת עליו. גמרנו, הנה, תרשום. בבקשה, תברך אותה, איריס בת שבע בת חנה. מה השם? איריס בת שבע בת חנה.

כמה שמות זה?

זה הרבנים שנתנו.

קוראים לה איריס, אבל הרב אלעזר נתן את בת שבע. איריס בת שבע, בת חנה.

שרה איריס בת שבע, בת חנה.

שרה איריס בת שבע, בת חנה.

השם יזכה אותה עוד השנה. השם יזכה אותה לטעומים.

אמן.

זה שני שמות.

רגע, עשר כרטיסים, מי מרים את הידיים? איפה עשר כרטיסים?

הנה, יש למעלה, בקצב הזה שאתה רושם, וואי וואי וואי וואי, כן,

רגע, קודם כל עשר כרטיסים, רגע, עשר כרטיסים, צ'יק צ'אק,

תעזרו להם נרשום,

כן,

חבל שלא הבאתי לכם את השיר שיהיה בירושלים,

איזה שיר,

ירושלים העיר העתיקה,

ירושלים העיר הקדושה,

כולה מלאה טהרה,

כולה מלאה שכינה.

קודם כל צריך לטפל במה שיש בירושלים כרגע,

אחר כך נמשיך,

בלי נדר.

אבל יאללה, כרטיסים.

בעזרת השם יתברך.

בעזרת השם.

מי שרוצה גם מודעות ופליירים לחלק,

יכול לקחת כאן.

ומי שרוצה לתרום הוראת קבע, להיות שותף

בהפקת הערב, יזכה.

עוד דבר,

מי שרוצה

שבאותו מעמד תהיה...

ברכה כוללת, לעילוי נשמת, לברכה, להצלחה, לזיבוב.

זה ליל טובעאב.

יכול לפנות לארגון שופר,

יירשם שם, ובעזרת השם יברך,

יוזכר שם.

כתוב שב-22 אלף איש יורדת שכינה כמו במעמד הר סיני.

למה?

כתוב, שובה ישראל, רבבות אלפי ישראל.

רבבות שתיים, אלפי שתיים, זה ה-22 אלף.

וכתוב שבמעמד הר סיני, הקדוש ברוך הוא בא עם 22 מלאכים, 22 אלף מלאכים,

כמו שכתוב, ריבותיים אלפי שנאן. ריבותיים שניים, אלפי שניים, 22 אלף.

מי שיתברך באותו מעמד,

הברכה לא חוזרת ריקה, זה במעמד של שכינה.

סיפרו לי לאחר האיצטדיון הקודם,

לפני שש שנים,

באו אליי למשרד ארבעה זוגות.

הם חילונים גמורים, היו מצפון הארץ,

מנהריה.

הם לקחו חופש שבוע ימים בירושלים בבית מלון.

ביום שהיה האיצטדיון הם סיימו את החופשה והתכוונו לחזור הביתה.

ופתאום הם רואים שכל העיר פקוקה והם לא הבינו מה קרה.

והם שאלו, מה קרה?

רואים תנועה בכל מקום.

אמרו להם, יש הרצאה של הרב אמנון יצחק באיצטדיון טדי.

מי זה, הם לא ידעו.

אמרו, טוב, אם כולם הולכים לשם, בואו נגמור את החופש שם.

הלכו לשם, חיפשו כרטיסים, אין.

שבוע לפני כבר לא היו כרטיסים.

אבל היו שם כמה שמכרו להם במקום ב-20 שקלים דאז,

ב-100 שקלים כרטיס.

והם כחילונים קנו ב-800 שקלים שמונה כרטיסים ונכנסו.

כולם חזרו בתשובה באותו ערב.

לא דיברתי על חזרה בתשובה.

לא אמרתי שום דבר משכנע.

עצם זה שהם היו בתוך 24,000 איש שנדחסו שם,

זה עשה את שלו. הם הרגישו את העם היהודי ביחד,

עובר, חילונים, דתיים, חרדים, מכל הסוגים, מכל המינים.

זה עושה את שלו.

תשובה ישראל, רבבות אלפי ישראל.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-036-77779-036-77777 או אם

ברצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר