לפני החתונה... אחרי החתונה... לא כמו שחשבנו
- - - לא מוגה! - - -
לפני החתונה
נראה לכל אחד מאיתנו שאצלנו החיים יהיו מעניינים, מלאי תוכן.
זה לא כמו אצל ההורים שלנו, שזה הכל כזה אפור.
אצלנו יהיה אקשן, יהיה מעניין, יהיה...
אנחנו למדנו מהשגיאות של ההורים שלנו.
ולאחר מכן, כשמתחתנים,
פתאום אנחנו רואים, אה,
גם אצלנו זה ככה.
אה, גם כן, מכולת וקופת חולים וילדים ופה ושם.
ואז פתאום מקבלים כזה שוק כזה, אה?
מה, זה לא מה שחשבנו שיהיה.
אז כשיש הרבה מטלות, הרבה עניינים,
אז פתאום נושא השיחה הופך להיות
לא כמו שחשבנו שיהיה,
ופתאום נושא השיחה
הופך להיות על פרנסה, בריאות,
קופת חולים, קניות, הריון,
לידה,
צער גידול בנים,
קיצור, הכל סובב סביב כל הדברים האלה, שהם החיים בעצם.
זה פתאום נראה אפור כמו שאצל ההורים שלנו.
רק מה?
מתחילים לעשות השוואות.
מה?
למה אשתי לא לומדת מאמא שלי?
כל הזמן עושה השוואה בין אמא שלו לאשתו.
איך אמא שלו מכבדת את אבא שלו? איך אמא שלו עושה? איך אמא שלו? אמא שלו?
הוא עושה השוואות לאשתו.
מה הטעות שלו?
שאתה לא אבא שלך.
זה אמרתי בצחוק.
ההבדל הוא
שאימא שלך בוגרת מאשתך,
לפחות ב-20-30 שנה.
אז מה אתה משווה בכלל?
חוץ ממה שאין מה בכלל להשוות בין נשים
או בין גברים.
כל שכן, אימא שלך, שזה בכלל דור אחר,
זה דור קודם,
מה אתה משווה?
זה חינוך אחר בכלל.
וחוץ מזה,
מי אמר שאימא שלך,
כשהייתה בגיל של אשתך, לא התנהגה כמותה?
אתה לא היית אז בחיים.
איך אתה יודע מה אבא שלך עבר?
אתה יכול לדעת, אתה לא יודע.
אז איזה מין השוואה זאת בכלל?