בעל המכולת אוכל את הלחם - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

ראיתי את הקלטת שלך על הרצל.

רציתי לברר, אם הקדוש ברוך הוא לא היה רוצה לתת לנו את המדינה אז גם הרצל לא היה מצליח לעשות את כל מה שהוא עשה, כאילו,

זאת אומרת לי נראה כאילו שהרצל הוא שליח של הקדוש ברוך הוא.

מה הוא עשה? הוא רצה שנייה באוגנדה, הם לא הסכימו.

הוא לא היה חוזה המדינה.

מי שהיה באמת

את יודעת מי זה היה?

מי יודע

מי יודע מי היה החוזה האמיתי?

לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, יש פה סקופ בלעדי.

ערב טוב, כבוד הרב, רציתי באמת לשאול אותך שאלה,

בנוגע למשהו אישי.

אני לא יודע, אני מתלבט.

אני כל פעם הולך לאיזה חנות מסוימת,

קונה תפילין, מניח, וחלק מהאנשים אומרים לי שאתה, ברגע שאתה מניח את התפילין, המצווה לא הולכת אליך.

ואני בן אדם שמאוד מאמין שיש לי ילד... מה קורה כשהם אומרים לך שהיא לא הולכת אליך, אז לאן היא הולכת? אני לא יודע, חלק אומרים לי... מי אלה שאומרים לך?

דתיים מסוימים, זה לא...

דתיים אומרים שלא הולך?

לא, הדתיים, כמו כבוד הרב. רגע, אז אני הולך למצווה לבעל החנות. זה שהכין את התפילין,

או זה שמכר לי את התפילין.

כן, אני רוצה באמת לשאול אותך אם זה באמת העניין הזה... זה כאילו אחד אומר לך, תשמע, עכשיו זה שאתה קנית את הנחם,

אתה לא תסבע ממנו, אתה רק מוכל אותו, אבל מי ששבע זה בעל המכולת.

אתה צריך להניח תפילין ולא לחוש לכל אחד שאומר לך משהו,

וכל המצוות שאתה עושה הן שלך נטו.

קלטות מספר 506-507,

בעל המכולת אוכל את הלחם, חלק א'.

ערב טוב,

קהל קדוש ויקר,

ברשות

מורנו ורבנו הרב אמנון יצחק שליטא,

אשר מזכה אותנו בכל שנה.

וכמו שראיתם בסרטונים,

הרב מטייל בכל העולם ומבקשים אותו בכל העולם ובכל הערים בארץ.

ואילת זה אפילו לא נקודה קטנה על המפה,

ובכל זאת

הוא דואג להגיע ולזכות אותנו כל שנה.

ואני רוצה לומר לך, הרב, שמהמצבר הזה, אפילו מהפעם הזו שאתה מגיע אלינו,

אנחנו יונקים כל השנה.

ההשפעה ניכרת כל השנה.

אני רוצה גם בהזדמנות הזו לשלוח

בשם כל תושבי אלעד ולאחרי רפואה שלמה למורנו ורבנו הרב עובדיה יוסף שליטא,

שגם הוא היה צריך להגיע וגם לא היה מתוכנן תאריך ביום רביעי שעבר,

אבל כידוע לכולכם נבצר ממנו,

אנחנו נאחל לו רפואה שלמה.

בכל פעם שאני מגיע ואני רואה את האולם ככה מלא ואין מקום לשבת,

יש לי איזה מין תחושה

שאנחנו מחמיצים פה משהו בעיר אילת.

ככה, אני רואה את כל הקהל הקדוש הזה, ואין הרבה מראות כאלה בערים אחרות, וקל וחומר, אנשים לא היו מאמינים שבעיר אילת

יהיה מראה כזה.

וכל פעם אני אומר, כנראה שאנחנו לא ממצים מספיק

את הפוטנציאל שטמון בנו,

כי כל אחד מאיתנו יש לו את הכוח,

וספר תורה מעליך. כאן בעיר אילת אני תמיד אומר, האדמה היא פוריה.

זה לא קשה. אם אנחנו בבני-ברק או בירושלים, אז שם כולם. קשה.

פה העבודה היא קלה,

ולא בשמיים היא, ולא מעבר לים היא,

אלא בפיך ובלבבך לעשותו.

כל אחד, בפה שלו ובלב שלו, כל אחד מאיתנו יש לו את הכוח לקרב ולחזק את כל הקהילה הדתית כאן באילת, ולאו דווקא המועצה הדתית או כל אחד שעוסק שזה העיסוק שלו.

כל אחד מאיתנו יכול לעשות פעילות ולחזק את כל היהדות כאן, בעיר אילת.

ואת זה כוחנו ואחדותנו.

אנחנו גם אומרים, ויהי בישורון מלך, בהתאסף ראשי העם,

יחד שבטי ישראל.

אנחנו ממליכים את הקדוש-ברוך-הוא בימים האלה,

אבל מתי המלך, ויהי בישורון מלך, כשיחד שבטי ישראל. כשכולם מקובצים, כשכולם באחדות, כשאין מחלוקות,

יש מלך.

אנחנו נרגיש את המלוכה, אנחנו גם נרגיש את זה בתוכנו.

אני לא רוצה להרבות במילים, גם הציבור פה ממתין,

וגם לא באתם לשמוע אותי.

אני באמת, בהזדמנות הזאת, רוצה לאחל לכם

עוד הערה אחת.

חשוב לי לציין,

להודות,

אומנם

הוא עובד במועצה הדתית,

אומנם מינינו אותו לצורך העניין הזה של תרבות תורנית,

אבל אני אומר לכם שהוא עושה הרבה מעל ומעבר למה שהוא אמור לעשות ולשכר שהוא מקבל.

אריאל מועלם, באמת מגיע לו מחיאות כפיים.

ובאמת אני רוצה לאחל בהזדמנות הזאת לכל התושבים, יהי רצון שהקדוש ברוך הוא יכתוב אתכם בספר חיים טובים,

כתיבה וחתימה טובה.

הקדוש ברוך הוא ימלא את כל משאלות ליבכם לטובה,

ונזכה בעזרת השם לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן ואמן.

תודה.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמה וירוויח.

בפרשת האזינו יש פסוק,

זכור ימות עולם,

בינו שנות דור ודור,

שאל אביך ויגדך,

זקניך ויאמרו לך,

כי חלק השם עמו יעקב חבל נחלתו.

ריבותינו הקדושים דורשים,

היזכרו

מה שעשיתי בדורות הראשונים,

מה שעשיתי באנשי דור המבול,

מה שעשיתי באנשי דור הפלגה,

מה שעשיתי באנשי סדום ועמורה.

זאת אומרת,

עלינו ללמוד ולהפיק לקחים ממה שעבר בעולם.

דבר נוסף,

אמר להם הקדוש ברוך הוא,

כל זמן שהמקום,

הקדוש ברוך הוא מביא עליכם ייסורים,

ייזכרו כמה טובות

וכמה נחמות

עתיד ליתן נחם לעולם הבא.

לא להיכנס לייאוש אם חלילה אדם רואה ייסורים,

צרות, בעיות, מלחמות,

אלא לזכור שעתיד הקדוש ברוך הוא ייתן לנו עולם הבא.

וכך נתבהר בדברי הספורנו,

זכור ימות עולם ותבין את דרכי טובו,

וכמה כיוון להיטיב למין האנושי בכלל,

כשתזכור ראשונה מה שהיטיב לאדם הראשון בתחילת ימי העולם,

ויניחהו בגן עדן,

והוא קלקל עניינו.

ותבין, שנית,

כמה היטיב לדורות

והם השחיתו עד המבול,

וכן, שלישית,

מן המבול ועד דור הפלגה, וגם הם קלקלו.

זאת אומרת, אם נתמצת את הדברים,

נאמר כך,

הקדוש ברוך הוא רצה להיטיב למין האנושי,

ברא אדם אחד בעולמו, אדם הראשון.

לא ברא מיליארד אנשים בבת-אחת,

אין לו שום בעיה.

אחד.

ולמה ברא אחד?

שכל אחד מהברואים יאמר,

כל העולם כולו נברא בשבילי.

זאת אומרת,

בורא עולם ברא עולם ומלואו,

את כל הקוסמוס,

גלקסיות שלמות,

קשרים

בין כל גרם שמים לגרם שמים אחר.

כל זה בשביל כדור-הארץ,

שכדור-הארץ הזה

הוא היחידי שיש עליו חיים.

כל מה שיש בעולם הזה בתפארתו,

דהיינו,

שמים ומערכת כוכבים

והטחול שבשמים,

וטשעים, ואילנות, ופרחים,

וימים, ואגמים, ונהרות, ומעיינות,

ובעלי-חיים, ודגים.

כל הבריאה הנפלאה הזאת בשביל אדם אחד בתוך כדור-הארץ,

שהוא שם אותו ישר בתוך גן-עדן,

גן-עדן תחתון, בעולם הזה,

שיא ההטבה שאדם יכול לקבל.

וברא אותו הקדוש ברוך הוא מושלם בשיא השלמות,

וחכם יותר מהמלאכים.

וביום שהוא ברא אותו,

נברא בשעה העשירית

של היום,

נצטווה

לעובדה ולשומרה,

נאסר עליו לאכול מעץ הדעת,

תוך שעה חטא,

ותוך שעה נידון וגורש מגן-עדן.

זאת אומרת, רק במשך שעה אחת אדם הראשון

מילא את התפקיד והייעוד שיועד לכל המין האנושי.

אם אדם הראשון לא היה חוטא,

למעשה, הוא וזרועו אחריו היו עולים ישר למדרגה של עולם הבא,

בלי צורך של ששת אלפים שנה שאנחנו עוברים עכשיו כדי לתקן את חטא הדם הראשון,

ולהגיע לתיקון המושלם שיהיה באחרית הימים,

אחרי מלחמת גוג ומגוג,

שמלאה ארץ דעת השם כמים לים מכסים.

אבל היה שווה לקדוש ברוך הוא לברוא עולם ומלואו

בשביל אדם אחד,

לשים אותו בגן-עדן, ובשביל שעה אחת

שהוא יעשה את רצונו.

ואחרי כן, זה עולם התיקון והבירור במשך ששת אלפים שנים.

כמה הקדוש ברוך רוצה להיטיב?

האדם הראשון לא חטא חטא סתם.

האדם הראשון רצה

לעשות יותר טוב ממה שהוא נתבקש.

וגם את זה לא צריך לעשות. לא תוסיף

ולא תגרע.

מה שמצווים אותך תעשה ותו לא.

אבל הנחש התפקיד שלו לבלבל את האדם, והוא הצליח.

לא ניכנס לסוגיה, אבל נתבונן מה קרה אחר כך.

האדם הראשון גורש מגן-עדן, עשה תשובה 130 שנה,

והקים זרע.

ואחרי זה הגיע הדור שקראו לו דור המבול.

מי האדם הראשון,

עשרה דורות

שהיו באים ומכעיסים לפני הקדוש ברוך הוא,

עד שהביא עליהם את מי המבול.

עולם מלא,

שלם.

אין הרבה מצוות.

שבע מצוות בני נוח,

בסך הכול.

דברים קלים ופשוטים.

והעולם מלא חטאים ועבירות,

ולא מתייחסים לבורא, ולא לבריאה, ולא להטבה,

ומשתמשים בכל הכלים שניתנו להם רק להרע.

בכל הארץ מלאה חמס.

הקדוש-ברוך-הוא מחליט לשטוף את העולם כולו.

הוא מציל מן העולם רק את נוח ואשתו, שלושת בניו וכלותיו.

שמונה נכנסים לתיבה.

בעלי-החיים ניצלו ובני-האדם לא.

120 שנה מנסה בבניית התיבה נוח להחזיר

את בני דורו בתשובה, שיבינו שה' יעניש אותם ויהיה מבול.

אף אחד לא מתייחס.

הוא נכנס לבדו והוא מקים עולם חדש.

נוח היה איש צדיק בדורותיו.

מנוח ועד אברהם,

עוד עשרה דורות,

שהיו באים ומכעיסים לפני הקדוש-ברוך-הוא,

עד שבא אברהם אבינו ונטל שכר כולם.

מתוך החושך של עשרה דורות שהיו עובדי עבודה זרה, עובדי אלילים ופסלים,

תבינו את הציור.

אברהם אבינו נולד לאבא שקראו לו טרח.

טרח היה מפיץ גדול של פסלים וצלמים.

עבודה זרה.

דוקחים בול עץ,

חותכים אותו,

מתחילים לטפל בעץ, מנסרים אותו מן הצדדים, יוצרים דיוקן,

אוזניים, עיניים עף,

חריץ לפה,

חותכים מהצוואר,

שמים את זה על שיש,

אומרים זה האלוהים שלי, תן ברכה.

אתה בונה עץ ואתה אומר לו, אתה היליטני?

אתה אבא שלי,

אתה תברך אותי?

נו, איך אפשר לחיות עם אנשים כאלה? זה יותר גרוע מהפגמים באפריקה.

איך אפשר?

דור שלם,

עשרה דורות כאלה,

ואברהם נמצא ביניהם היחידי שמבין שיש בורא לעולם,

שיש מנהיג לבירה ולא יכול להיות שהעולם הזה הפקר.

זה עולם מתוכנן יותר מדי בשביל לא להבין זאת.

הוא מתחיל להסביר לבני האדם

שיש בורא מנהיג לכל הבריאה ומשגיח על כל הנבראים.

וכמובן, האינטליגנטים האלה מסבירים לו שהוא טועה.

ומה הראייה שהוא טועה?

שהוא היחידי שאוחז בדעה הזאת.

כל העולם מבין אחרת.

ואתה בא לשנות את העולם?

הוא מקהיל קהילות וקורא בשם השם.

הוא לא הכיר עדיין את השם.

הקדוש ברוך הוא לא דיבר איתו.

הוא לבדו מבין.

ומאיזה גיל?

שלוש.

מגיל שלוש

ובגיל ארבעים הוא השלים את דעתו והתחיל להפיץ אמונה בעולם.

זה הפריע למלך שהיה אז שולט בכל העולם, קראו לו נמרוד.

שהיה מורד בקדוש ברוך הוא. הוא היה מכיר את אלוקיו, מכיר, הוא היה יודע,

הוא היה נבון,

אבל ציד בפיו. היה צד את הבריות ומטען.

נו?

וזורק אותו נמרוד לכבשן האש.

למה?

כי הוא יותר מדי מפיץ אמונה בעולם.

אבל אברהם אבינו נעשה לו נס והוא ניצל, יוצא מכבשן האש,

בלי שבגדיו אפילו ייחרכו.

מכניס אותו לכלא לעשר שנים,

גם זה לא עוזר. הוא לא שותק, הוא ממשיך לדבר.

זורק אותו מהמדינה.

נרדף

על ידי כולם.

אבל בסוף מה יוצא?

שאברהם אבינו מלמד את כל העולם את האמונה באל אחד.

בסוף כולם קוראים לו, נשיא אלוקים אתה בתוכנו.

בהתחלה היה אברהם,

אחר כך נקרא אברהם.

בהתחלה היה אב לארם,

ואחר כך אב המון גויים נתתיך,

ונברחו בך כל גויי הארץ.

ואברהם קיבל ברכה מהקדוש ברוך הוא, את מקור הברכות הקדוש ברוך הוא הוריד

מהשמיים ונתן לאברהם, ויהיה ברכה.

אתה מהיום מקור הברכות בעולם.

אברהם אבינו חי 175 שנים בשלמות ובתמימות, עבד את השם.

אברהם אבינו הקים את האומה הישראלית,

זה אנחנו,

הוליד את יצחק, שהוליד את יעקב,

את 12 השבטים,

שירדו למצרים עם משפחותיהם 70 נפש,

התרבו במצרים,

יצאו משם מיליונים אחרי 210 שנים.

עברו את המדבר,

קיבלו את התורה,

נכנסו לארץ,

ואנחנו כאן היום באילת.

זה בקיצור.

זכור ימות עולם,

בינו שנות דור ודור,

שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך.

אחד מן הדברים שמנסים להשכיח מאתנו,

זה לא צריך לשאול את אלה שקדמו לנו.

הם זקנים, מה הם מבינים?

אנחנו הדור המתקדם, אנחנו הצעירים מבינים הכול, זה דור של הייטק.

מה זה, היום יש דור שלישי, דור רביעי,

MP4 יש כבר, איפה אנחנו?

מה זה, הזקנים האלה לא יודעים לתקתק אפילו במקלדת.

הוא רק רואה מחשב נבהל.

אנחנו משוכללים,

אבל התורה אומרת לו,

שאל אביך ויגדך,

זקניך ויאמרו לך.

ההיסטוריה נמצאת אצלהם.

הם יודעים בדיוק מה עברנו, הם יודעים מה הם עברו, הם יודעים מה הדורות שלהם עברו.

תשאל אותם.

כי חלק השם עמו יעקב, חבל נחלתו.

מתוך כל המבוכה של כל האומות בכל העולם כולו יש עם אחד שמפלס את דרכו לאורך כל ההיסטוריה בדרך לא נורמלית,

בדרך נסית, בהנהגה לא טבעית.

עולם ומלואו רוצים למחוק את העם הזה,

והעם הזה נשאר

ומוביל את כל ההיסטוריה.

ואין מישהו לא מדבר עליו בכל העולם כולו, ואין יום שלא מזכירים את עם ישראל בכל העולם כולו.

זכור ימות עולם,

בינו שנות דור ודור.

רבות מחשבות בלב איש,

ועצת השם היא תקום.

עצת השם לעולם תעמוד מחשבות ליבו לדור ודור.

מה פירוש?

יש אנשים שחושבים,

יש בורא, מה אכפת לי, מה זה נוגע ל, אני רוצה לחיות את החיים שלי, איך שאני רוצה, אני אחיה,

מה שיהיה, אחר כך נראה, בינתיים טוב לי.

יש כאלה שמורדים בשם,

יש כאלה שיוצאים נגד, יש כאלה שמחטיאים את הרבים.

אבל, כתוב, עצת השם היא תקום.

רבות מחשבות בלב איש,

והוא לא יודע שרבות המחשבות שבלבו של האיש נגד השם,

הם שיעמידו בעצם שעצת השם היא תקום.

בדיוק הפוך.

אחי יוסף מכרו אותו למצרים.

חשבו שבזה התפטרו ממנו.

ולא ידעו שמגלגלים את הגזרה הקודמת של הקדוש ברוך הוא שהבטיח לאברהם,

שעם ישראל יהיו ארבע מאות שנה גרים בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה.

וכך מתגלגלת בעצם הגאולה של עם ישראל.

והאחים האלה שמכרו את יוסף מגיעים בסוף למצרים, משתחווים לו, כמו שהוא אמר, בחלומותיו,

והוא מכין להם בעצם את ההצלה הגדולה בשעת הרעב.

הם מגיעים לשם, הוא מכלכל אותם ברעב, נותן להם את ארץ גושן, חיים שם בשלווה.

אחרי זה עוברים את הגלות הקשה שהובטחה לאברהם,

ואחרי זה הם ניצלים, יוצאים משם כעם שלם לצבאותם, מקבלים את התורה ונכנסים לארץ.

היה גם פרעה אחד שחשש מאוד שייוולד מושיען של ישראל,

אז הוא חיפש תחבולות.

מה היו התחבולות?

איך הוא הורג

את המושיע של ישראל כדי שלא יושיע אותם ממצרים.

אז האצטגנינים שלו אמרו לו

שהוא צריך ללקוט במים.

ככה הם ראו.

באמת משה לקה במים,

אבל על מי מריבה ודיברתם אל הסלע,

שם הוא לקה,

ולא במים שחשב פרעה.

לכן פרעה גזר גזרה, כל הבן הילוד היעורא תשליכו.

נו, ומה קרה?

משה הושם בסוף, בתוך תיבה,

ומי אוספת אותו אל ביתה? בתיה,

ביתו של פרעה,

מכניסה את משיען של ישראל לבית של פרעה,

שיאכיל אותו, ישקה אותו,

ילמד תכסיסי מלוכה אצלו בבית,

ויצא משם בשביל לגאול את עם ישראל.

עזר לו לפרעה.

הוא רצה ללכת נגד עצת השם, נכון?

רבות מחשבות בלב איש.

אבל בסוף מה זה גרם? שעצת השם היא תקום.

היה המן.

המן רצה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, תף ונשים ביום אחד.

יותר גרוע מנסראללה.

ביום אחד.

לא ב-5,000 טילים במשך שבועות רבים.

לא.

ביום אחד.

ב-127 מדינות.

אבל הקדוש ברוך הוא מקדים תרופה למכה.

אז הוא דואג שאותו המן יגרום שאחשוורוש יהרוג את אשתו.

אחרי שהוא הורג את אשתו צריכים לבחור מלכה.

ומי נבחרת להיות מלכה? אסתר.

ומי זאת אסתר? המושיעה של עם ישראל.

אז הוא דאג להצלה של עם ישראל,

ובסוף היא גרמה גם שיטלו אותו על העץ.

אז רבות מחשבות בלב איש, ומה הוא גרם?

שעצת ה' היא תקום.

זאת אומרת, אי אפשר על הקדוש ברוך הוא. חבל, לא כדאי לנסות.

מה שאתה לא תעשה,

בסוף תביא לתכלית שהקדוש ברוך הוא רוצה.

רק או שאתה תהיה זה שיזכה,

או שתהיה זה שתזכה אחרים.

מה היה עם אברהם?

הוא נטל שכר כולם, עשרה דורות של חושך,

אבל הוא הפך את החושך לאור הגדול של האמונה.

הפוך,

מתוך החושך הגדול שהיה בעולם הוא תיקן לא רק את עצמו, אלא את כל עשרת הדורות.

הוא הוציא משם את האור הגדול שעד היום מוביל את העולם,

האמונה באל אחד, האמונה המונותואיסטית.

זכור ימות עולם,

בינו שנות דור ודור,

שאל אביך ויגדך,

זקניך ויאמרו לך.

כי חלק השם עמו,

כולם רואים מההיסטוריה שהחלק של השם עמו,

שבעים אומות העולם שנתפזרו בדור הפלגה,

נפוצו לכל העולם,

נהיו שבעים לשונות.

לכל אחד מהם יש שר למעלה, מלאך, ממונה על אותה אומה.

שבעים אומות עולם, שבעים שרים יש להם למעלה.

אבל השם,

אנחנו החלק שלו.

אין עלינו שר.

הקדוש ברוך הוא. יעקב, חבל נחלתו.

בתוך כל ההיסטוריה,

3,300 שנה,

אנחנו מפלסים דרך ומגיעים עד הלום.

ואנחנו קרובים מאוד מאוד לסוף גם.

ומי ששמע הקלטות שלי בשנים האחרונות

רואה שמה שאמרנו,

הכול מתקדם,

הכול מגיע לאותה נקודה,

הלחץ גדל,

ולאט-לאט הכול התהפך לרעה,

עת צרה תהיה ליעקב, אבל ממנה ייבשח.

זאת אומרת, אנחנו מובטחים שניבשח,

אבל בשביל זה צריך להחזיק

במעוזו של הקדוש ברוך הוא בתורה ובמצוות בשביל להינצל.

אם לא,

אז חלילה.

יש כאלה שהם האור,

יש כאלה שהם משמשים את האור.

אתם יודעים, כשיש חושך,

החושך מבליט את האור.

אם היה פה חושך ופתאום היה נדלק האור,

הוא וואה.

מייד רואים את ההבדל הגדול.

אם יש פה אור ויוסיפו עוד נורה,

לא יורגש כל כך.

אז לפעמים, לצערנו הרב, יש כאלה שהם החושך

בשביל להבליט את האור.

אבל עדיף להיות אור, ואפילו אם נורה קטנה בתוך

כלל האור,

מאשר לשמש את האור בתור חושך.

אם המעשים של האדם נעשים במחשך,

נעשים בסתר,

זה מה שהוא חושב.

אבל יש מי שמשגיח מלמעלה ומסתכל על הכול ומצלם.

מצלם.

אתם יודעים, בדרך לפה, כשנוסעים,

יש אנשים שמתחברים לכוכבית,

011 זה נקרא,

כן, שהיא מודיעה על מכמונות של המשטרה.

אז כל כמה זמן אתה שומע טי-טי-טי-טי-טי-טי, מכמונת,

לייזר,

מכמונת, לייזר,

מודיעים לך,

תיזהר, מצלמים אותך,

מצלמים אותך,

אני מודיע לכם,

בלי כוכבית, בלי אפס, בלי אחד-אחד.

מצלמים אתכם כל רגע.

לא משטרה,

מהשמיים,

אפילו בחושך, לא צריך אינפרא אדום.

מצולם צילום מלא בכל מצב.

מצולם, ואת הפילמים ירו לך.

אחרי 120 שנה אתה תגיע למעלה,

אי אפשר לזוז, אי אפשר למחוק את הסרטים, אי אפשר.

זהו.

זה אתה, ואין אחר.

מה שעשית,

הכל מתועד.

סוף דבר הכל נשמע,

את האלוקים יירא ואת מצוותיו שמור,

כי זה כל האדם.

רק מה מן השמיים נותנים לנו כל פעם

שאנחנו נבין

שבאמת מצלמים אותנו, שרואים אותנו.

אתם יודעים, בתקופות יותר קודמות, כשהמציאו את הטרנזיסטור,

אז אנשים התפעלו.

איזו חוכמה יש לאדם, וזה לא ייאמן,

לקחת מכשיר כזה קטן טרנזיסטור ולשמוע מפה את מונטה קרלו.

איך אפשר דבר כזה? בן-אדם מדבר שם ואתה שומע אותו עכשיו, איך זה?

יש גלי קול,

מנצלים את מה שקיים, לא המציאו שום דבר,

אבל המציאו מכשיר שקולט את זה.

מה אמרו על זה גדולי ישראל?

אמרו, זה רק בא לעורר את האדם.

אדם אומר, אני מדבר פה,

אז מה אתה רוצה להגיד, שהקדוש ברוך הוא שומע אותי?

מה, אתה חושב שאני שומע? אני שומע?

אני מדבר במרחק מישהו, מנמיך את הקול,

הוא לא שומע אותי.

אז אם במרחק מטרים ספורים לא שומעים אותי, אתה רוצה להגיד שעד השמיים הוא שומע אותי?

כן, אז אתה רואה שיש טרנזיסטור,

ואתה יכול לדבר אפילו בשקט ובלחש לתוך המיקרופון, ובסוף העולם שומעים אותך.

זאת אומרת, כי עוף השמים יוליך את הקול.

הקול שלך עובר.

הקול לא נאבד.

כל הקולות קיימים.

אתם יודעים שאתם הולכים בין הרים ואומרים, אה?

שומעים, אה, אה, אה, אה. מה זה אה, אה, אה?

הקול פוגע בזווית זו, נתקל בזווית אותו דבר, וכן הלאה, עד שאין לו מה לתקן.

אבל הוא ממשיך.

הקול קיים, לא נשכח.

קיים הקול.

יש קולות חוזרים מהחלל, אומרים.

יש היום הקלטות של קולות שחוזרים.

אבל מכל מקום יש את הקול והקול נשאר.

אבל אדם יכול לטעון, רגע, אני מדבר,

אז שומעים.

אבל אני לא זוכר מה שאני אמרתי לפני שבוע.

אז מה, שמה זוכרים כל מה שאני אומר?

בטח.

אתם, יש לכם שכל גדול? אתם המצאתם טפ?

לא.

ובטפ שומעים גם אחרי שנים רבות?

מי שנתן לכם שכל לעשות טפ? אין לו שכל שיהיה לו שם איזה טפ כזה שמקליט את כולם. מה, זה בעיה בשבילו?

לא בעיה.

הוא אומר, כן, אבל שומעים. אני אגיד, זה לא אני, זה אחי, אנחנו אותו קול.

אותו קול.

אומרים לו, כן, מותיק, אבל אתה יודע שכבר בדורנו יש וידאו, אתם רואים איזה מצלמה, חבילה, ככה.

המצלמה הזאת מצלמת, מנציחה.

רואים גם מי מדבר וגם

איך הוא נראה.

אתה לא תוכל להתחמק.

הוא אומר, כן, אבל אני עדיין יכול לפרש שזו לא הייתה הכוונה שלי.

מה שאני עשיתי, זו לא הייתה כוונתי.

לא, לא, לא. שם, במקום שבתחתית הסרט יהיה תרגום מה הוא אומר,

יש תרגום מה הוא חשב.

ומראים לבן אדם בדיוק מה הוא חשב ומה עשה.

בראש השנה כתוב שהקדוש ברוך הוא סוקר בסקירה אחת את כל באי העולם.

איך אפשר בסקירה אחת

לסקור את כל באי העולם, 6 מיליארד בני אדם, סוקר אותם, בסקירה אחת,

סקירה אחת, תשמעו איזה לשון משתמשים חכמים מלפני אלפי שנים.

הקדוש ברוך הוא סוקר בסקירה אחת את כל באי העולם.

ומה הוא רואה?

את כל המעשים שהם עשו,

את כל המעשים שהם עשו ומתרגם אותם מייד לתוצאות.

זה מזכיר לכם משהו?

בסקירה אחת?

שמעתם שיש אנשים חולים שיש להם איזה גידול, שולחים אותם לעשות סקירה?

יש CT,

יש MRI,

נכון?

שמים בן אדם על מיטה,

מצלמה עוברת מעליו וסוקרת את כל המערכות שלו ומוציאה דוח פלט

שכתוב בדיוק מה יש לו.

רואים את הכל? שקף.

הקדוש ברוך הוא יש לו כזה MRI שהוא מעביר על כל העולם בסקירה אחת,

כולם מצולמים, כל המעשים, הכל, ויוצא דוח.

מה החשבון של כל אחד?

סקירה אחת.

אין, אתה לא יכול להתחבא.

נכון, איפה שלא תהיה.

בבונקר,

ממטה, בחושך.

ארץ לא חושך.

הכל גלוי וידוע.

מה כן אפשר לעשות?

יש פטנט.

הקדוש ברוך הוא נתן פטנט.

יש מחק

שאפשר למחוק כמו בטיפ

וכמו בווידאו.

אפשר למחוק את כל הסרט.

אפשר למחוק את המוזיקה.

אפשר למחוק.

למחק הזה קוראים תשובה.

אם אתה עושה תשובה,

אתה מוחק את כל העבר הרע.

רק את הרע.

רק את הרע.

זאת אומרת, אם אדם מחליט שהוא רוצה למחוק את העבר הלא-טוב שלו,

הוא צריך להחליט שהוא חוזר בתשובה, פירושו.

מתחרט על העבר,

מקבל לעתיד לא לחזור על אותן עבירות שעשה,

ולהתוודות ולומר, הנה השם, חטאתי, עוויתי, פשעתי.

זהו, הכול נמחק.

לא שנה אחורה,

כל החיים אחורה.

לא כל החיים אחורה רק.

גם גלגולים קודמים, אם יש לו,

שלא היו טובים,

יכולים למחוק על ידי תשובה.

נו,

מי טיפש שנותנים לו כזאת הזדמנות בחייו,

למחוק את כל העבר שלו במחיקה אחת ולא מנצל.

אחד, יש לו 30 תיקים במשטרה.

אומרים לו, תעשה פעולה אחת, נמחק הכול.

מי שיפתח עכשיו את הדף שלך, נקי.

אין, אתה צדיק אתה.

אין אזרח כמוך.

יש דבר כזה? כן.

אצל הקב' ברוך הוא אומר הקב' אני לא מחפש להרשיע אתכם בדין.

אני מחפש לזכות אתכם בדין,

אבל אני מבקש מכם דבר אחר, חרטה על העבר.

זה הגיוני לבקש? אדם עשה מעשה לא טוב, חרטה.

קבלה לעתיד שלא תעשה, אפשר לקבל ממך.

ותגיד, אנא השם, חטאתי, עבדי, פשעתי, זה הכול.

ועכשיו, כשאנחנו נמצאים בעשרת ימי תשובה,

בין ראש השנה

ליום הכיפורים,

יום הכיפורים יכול לכפר לנו על כל העוונות עם התשובה בלבד,

איך לא מנצלים דבר כזה?

הייתי פה לפני ראש השנה הקודם.

היו כמה אנשים שהיו בהרצאה הקודמת, ברוך השם שמעו למה שאמרתי, עלו לישיבה,

היום אצל הרב פלבני, עשרה חבר'ה לומדים שם, בני תורה אמיתיים, משהו מדהים.

יש אחרים שקיבלו עליהם מצוות פה,

ברוך השם אשריהם ואשרי חלקם.

יש כאלה שהיו בהרצאה הקודמת והיום הם לא איתנו,

נפטרו.

הם לא האמינו שהם ייפטרו, הם חשבו שהם יישארו עד ההרצאה הבאה.

אבל אתם יודעים, בראש השנה נגזר מי לחיים

ומי למוות,

מי יהיה בריא ומי יהיה חולה,

מי יהיה עשיר

ומי יהיה עני, וכל שנה זה ככה.

ויש כאלה שנשארים, ויש כאלה שלא.

יש כאלה שהיו בריאים ונהיו חולים,

יש כאלה שהיו חולים ונהיו בריאים.

תלוי.

במה זה תלוי?

תשובה.

אם אדם עושה תשובה, הוא מוחק הכול.

אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי.

אומר הקדוש ברוך הוא, אני לא כמו בשר ודם.

בשר ודם שולח חץ,

לא יכול להחזיר אותו בחזרה.

ירית בתותח, אי אפשר להחזיר את הפגז.

אבל אני,

אם שנותי

ברק חרבי ותאחז במשפט ידי, אני יכול לעצור עכשיו את המשפט שאני פסקתי.

החלטתי שאדם יצא להורג,

חזר בתשובה,

הוא גורם לי להחזיר את הדין בחזרה אחורה.

רק אני יכול להחזיר את זה. בשר ודם לא יכול.

אומר הקדוש ברוך הוא, אני מעוניין להחזיר

במשפט ידי.

אבל תיתנו לי את האפשרות.

יש כללים.

אם אתה תעשה את מה שאני אומר, אין שום בעיה, אני מחזיר.

ראינו פה, ברוך השם, באילת

מספר אנשים שחלו במחלות קשות וקיבלו על עצמם תשובה, כמו שאמרנו,

וניצלו לחלוטין.

והיום הם בריאים, נמצאים בתוכנו.

אשריהם,

מי ששומע בקול השם ועושה את רצונו, לקדוש ברוך הוא עומד במילה שלו.

אבל מה הוא מבקש?

שכל בן אדם יהיה חכם.

אנחנו קיבלנו מתנה הכי גדולה בעולם.

מה המתנה הכי גדולה?

אנחנו בני מלכים.

בן של מלך.

לא הבן של מלכת אנגליה.

בן של מלכו של עולם.

כל העולם הזה כולו של אבינו מלכנו.

אבינו שבשמיים הוא מלכנו.

המלך הזה זה אבינו.

והוא אומר, בני,

בוא תהיה חכם.

בוא תהיה חכם. תבקש ממני,

תבקש ממני

חרטה.

תגיד, מתחרט,

מקבל יותר, לא להכעיס אותך, לא לעשות מה שאתה לא אוהב.

תתוודה,

ואני מוחק לך הכול,

ואני פותח לפניך את כל השערים.

הכל מה שתרצה אני אתן לך.

אין לי שום בעיה לתת ולהעניק, אני רוצה ומעוניין.

אם בשביל בן אדם אחד, אדם הראשון, בראתי עולם ומלואו והכנסתי אותו ישר לגן עדן, ואפילו בשביל שעה אחת,

כמה אני אהיה מוכן לתת לך?

אין לי שום בעיה לתת.

השאלה, מי חכם

מייבן את זאת.

תשובה.

הקדוש ברוך הוא מבקש מאיתנו תשובה.

אין ישראל נגאלין

אלא בתשובה.

עם ישראל מחכה לגאולה אלפי שנים.

בידינו להביא את הגאולה.

שאלו אותי בהרצאות האחרונות, ואני חוזר עוד פעם,

איך ניתן להביא סוף סוף את הגאולה?

הפתרון הוא פשוט,

פשוט מאוד.

יש היום מיליון בעלי תשובה.

אם כל בעל תשובה אחד

יקבל על עצמו

להחזיר יהודי אחד בתשובה

תוך שנה,

שנה שלמה הוא מתביית עליו,

אחד להחזיר בתשובה,

זה יכול להיות אח,

זה יכול להיות אחות,

חבר, רע, ידיד, קרוב, מכר,

בן משפחה,

חבר לעבודה, חבר במילואים, אחד.

תוך שנה. מה יקרה בשנה הבאה?

שני מיליון בעלי תשובה.

אם הבאנו עוד מיליון בנים של הקדוש ברוך הוא תוך שנה לאבינוש בשמיים, הוא גואל אותנו מייד.

אבל מה צריך להשקיע? ביהודי אחד זה הכול.

שיכיר את האמת.

לתת לו את האפשרות להכיר את האמת. לתת לו קלטות, DVD,

להפנות אותו לאתר שופר,

נקודה נט, שיסתכל, שיראה חינם,

תבין, תשאל שאלות, יענו לך תשובות.

שנה פרויקט.

זה הרבה יותר מהר לוקח.

אפשר תוך

קלטת אחת להחזיר יהודי בתשובה.

בשניות.

אבל אפילו קשה לך.

שנה אחת ודאי שתביא אחד.

אדם שלוקח 100 DVD ומחלק ל-100 איש,

ודאי שהוא מביא אחד.

לדעתי הרבה יותר. אבל אחד ודאי.

שאלה מי מוכן?

מי מוכן?

אתה?

או, הנה, הוא כבר מוכן, נשרה לך לחיי העולם הבא.

אבל צריך לראות יהודים יקרים שכל אחד יחליט שהוא רוצה באמת לקרב אחד.

רק אחד, אני לא מבקש יותר, אחד.

אתם יודעים מה יקרה אחר כך?

אם באה הגאולה,

משיח מתגלן,

העולם נגאל,

אין מלחמות יותר בעולם.

שלום בין בעלי חיים לבני האדם ובינם לבין עצמם.

מעדנים מצויים כעפר.

אף אחד לא יצטרך ללמד את אף אחד. כולם ישכילו ויבינו את השם.

שפע אדיר,

שלווה,

אריכות ימים,

נער ייקרא בן מאה,

חיים מאושרים, ימות משיח. זה נקרא

אלף שנה.

ואחרי זה יש עולם נוסף, נקרא עולם הבא, שהוא שיא השיאים

לנצח-נצחים

במדרגה קבועה.

לאיזה מדרגה הכי גבוהה שתגיע,

איתה אתה ממשיך לנצח.

גן עדן,

בעולם השני, אחרי שיוצאים מכאן,

בשיא שלו

זה רק ההתחלה של העולם הבא.

כשיש ימות משיח,

ארבעים שנה אחרי זה,

תחיית המתים.

קמים,

אדם הראשון,

אבן,

שט,

נוח,

מתושלח,

שם,

חבר,

נוח,

אברהם, יצחק, יעקב, שבטים,

משה, אהרון,

דוד, שלמה.

או-אה, עולם ומלואו, נביאים,

תנאים קדושים, אמוראים, גאונים.

וואי וואי וואי וואי וואי, מה יהיה פה?

מה יהיה פה?

רבי שמעון בר יוחאי מוזמן לתת דרשה באילת.

אתם יודעים מה זה?

רבי מאיר יעלה אחריו.

איי, איי, איי, אתם מתארים לכם דבר כזה?

אברהם אבינו מגיע לאילת.

איזה קבלת פנים.

פתאום מודיעים הפתעה, אדם הראשון מגיע.

יואו, יואו.

אתם יודעים מה הגובה שלו?

מאה אמות.

זה כשהוא נטמעתה קומתו.

כשהיא נטמעתה.

50-60 מטר גובה.

איי, איי, איי, איי, מה מחכה לנו? כמה טוב, כמה דברים טובים.

אבל אנחנו מתעסקים בשטויות, בפינאץ.

כל מיני תאוות קטנות.

ביסלי, במבה, חרית, שטויות.

צבעים, קוצים, עגילים,

נעליים שפיץ.

איזה שטויות.

חגורות, המבזן.

איזה שטויות.

פירסינג, פירסינג.

חורים, מלא הגוף. באף, באוזן, בעין, איפה לא.

אוי, אוי, אוי, אוי.

זהו, זה הכיף. זה הכיף.

זה הכיף, זה שיגעון.

וואי, וואי, וואי, מה זה?

נכנסים לאיזה מועדון, צבעים.

קופצים.

הולכים מטושטשים.

לישון.

יאללה, עשו כיף. איזה כיף, איזה כיף.

זהו, זה כל החיים.

קפיץ, קפוץ, קפיץ, קפוץ, קפיץ, קפוץ כל היום.

קצת חוכמה, קצת תבונה, קצת להתבונן, קצת לעשות חסד עם הזולת, מצוות. איזה תענוג.

איך הנפש מתמלאת.

אתה עושה חסד, עוזר למישהו.

אין הנאה יותר גדולה מזאת.

לתת לאדם רעב לאכול. איזה סיפוק זה נותן. עזרת ליהודי.

להסיע אותו, לעזור לו, לסייע לו, לכוון אותו.

מה יש יותר אושר מזה? חסד, חסד.

אין דבר יותר טוב מהטבה לזולת.

ומה מרגילים אותנו?

וכל אחד שיהיה אגואיסט, הוא לעצמו וכולם לשבילו והכול סביב עצמו ורק שופוני ומסכן.

מסכן.

אם לא רואים אותו, הוא צריך להודיע,

הוא צריך לצחוק בקול רם.

שכולם יסתכלו.

תראו במטוסים, בזה, אנשים רק כל הזמן, ביציאות. למה?

שישימו לב שהם פה, קנו כרטיס.

לא שמו לב שהם פה.

מה זה, זה חיים?

צריך מטרה, תכלית.

לאן אני שואף השנה להגיע?

מה השנה הבאה? מה אני רוצה להשיג?

וכן, על זה הדרך.

יש פרויקט נפלא.

אילת.

אילת, מי היה מאמין?

לפני שנים, כשהייתי פה, כשעשינו את האצטדיון ביד אליהו,

והגיעו שני אוטובוסים בפעם הראשונה לשם.

איזה קידוש השם היה מזה.

חזרו לפה. אני זוכר שהגעתי לפה בפעם הראשונה. היו שלושה בתי כנסת בסך הכול.

בקושי, היו אנשים שמכירים יהדות.

ותראו היום מה זה. עיר שלמה, אנשים שומרי תורה, מצוות, מסורת,

פתאום כשר, בדצים,

תלמוד תורה,

מה זה, כוללים, בתי כנסת, סליחות.

מה זה?

ועיר ואם בישראל?

בישראל, אה?

אבל צריך לדעת.

אתם יודעים,

בירושלים לא היה משה רבנו.

בתל אביב הוא לא היה.

איפה הוא כן היה? באילת.

באילת היה משה רבנו.

באילת היה משה רבנו.

אין דבר כזה שהוא היה פה סתם.

מרגע שהוא דרך פה, אילת חייבת להיות עיר ואם.

משהו ביהדות.

אני רואה שאילת יכולה להיות משהו לא ייאמן.

למה? יהודי שחוזר בתשובה באילת

זה לא כמו יהודי במרכז הארץ.

הרבה יותר קשה פה.

הרבה יותר קשה.

אבל יהודי שזוכה פה לשוב בתשובה,

המעלה שלו גדולה מאוד מאוד בשמיים.

שלושה, הקדוש ברוך הוא אהבן,

אני אגיד את זה בלשון נקייה, אחד מהם זה בחור שחי בעיר מלאה אנשים

והוא לא חוטא.

הקדוש ברוך הוא אוהב אותו.

שלושה קרז הארץ והוא אהבן. אתם יודעים מה זה שהקדוש ברוך הוא אומר על מישהו, את זה אני אוהב?

מה אתה עוד צריך?

הקדוש ברוך הוא אוהב אותו.

בעיר הזאת, מי שזוכה לחזור בתשובה,

גבר או אישה, אשריו ואשרי חלקו.

ומי שמחזיק מעמד, אשריו ואשרי חלקו.

והזכויות שלו גדולות מאוד בשמיים.

ואם הוא מצליח להשפיע על זולתו,

הן במעשיו והן בהשתדלותו,

עוד יותר ועוד יותר שכרו הגדול בשמיים.

למה? לפי הקושי,

לפי הניסיון,

ככה מקבלים שכר, כפום צערה, אגרה.

אז אדם משתכר לפי הקושי שיש לו.

לא קל פה, הרבה פיתויים,

אבל מי שעומד בזה,

אשריו ואשרי חלקו.

יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים,

שכל אחד מאיתכם

יקבל על עצמו להחזיר יהודי אחד בתשובה

לשנה הבאה.

ואנחנו בעזרת השם יתברך.

נזכה לקבל את פני משיחה צדקנו במהרה בימינו, אמן.

אמן.

למי שיש שאלות, בבקשה.

כן, הנה פה, אם אפשר למסור לו מיקרופון.

תעמוד.

ערב טוב, כבוד הרב.

רציתי לשאול אם זה נכון שהעיר אילת לא נמצאת לפי דין תורה בשטח מדינת ישראל,

ומה המשמעות של העניין הזה?

משמעות העניין הזה שזה נקרא חוץ לארץ.

ואתם...

נמצאים בחוץ לארץ.

עכשיו יש שאלה אם אתם צריכים לעשות

שני ימים טובים בדיוק כמו בחוץ לארץ או לא, זו סוגיה שאנחנו התחלנו לברר היום.

עוד אין לנו תשובה מוחלטת בזה,

אבל מארגן הרצאה הערב,

אל-מאלם או אל-מועלם,

הוא יכול לתת לכם תשובה בעניין.

השארנו שאלה אצל הרב עובדיה יוסף,

שייתן תשובה על זה ותתפרסם אצלכם בקרוב.

כן,

שאלה?

ערב טוב.

דיברת בתחילת ההרצאה על הפילים שמראים לך שאתה עולה לעולם הבא וכל זה.

אם אתה חוזר בתשובה ביום האחרון שלך, מה מראים לך למעלה? הרי הכול נמחק.

אם אתה תצליח לחזור בתשובה ביום האחרון, אכן,

עם התשובה האמיתית, תצליח למחוק את הפילים.

אבל מי יכול להבטיח לך שתזכה ביום האחרון?

מי יודע מתי יהיה היום האחרון שלו?

ועוד שאלה? אמרת שאתה יכול לתקן את עצמך עם החזרה בתשובה הזאת.

אז אם הרי בן-אדם חוזר ביום כיפור בתשובה והוא מתקן את הגלגול שלו הקודם ואת עצמו עכשיו, אז למה הוא נשאר בעולם הזה?

אם אדם מתקן את כל עברו, עדיין יש לו משימה לעשות את רצון בוראו

כמו צדיקים רגילים,

שהם מתוקנים וצדיקים, יש להם סך של חיים,

שהם צריכים לעשות את מה שהקדוש ברוך הוא ציווה בתורה.

אבל צריך למחוק את העבר המקולקל,

ולזה ניתן את התשובה.

כן,

עוד שאלה?

אדם שבתשובה,

אדם שבתשובה,

תקרב את המיקרופון. אדם שבתשובה, נכון, החטאים שהוא עושה,

אז איך הוא מכפר אותם?

אמרנו.

שהוא כבר בתשובה.

אם הוא בתשובה, הוא לא צריך לעשות יותר חטאים.

לא, אבל... אם הוא עושה עוד פעם?

יצרים, כן, יצרים.

יצרים זה לא מכפרים, צריך לבטל אותם.

לא, לא, אני לא מבין. מה, מה, תעבוד?

מה? כאילו, אתה עושה חטאים, אתה בתשובה. אני לא עושה, אתה עושה.

לא, אני לא אומר שאתה עושה. אני אומר, כאילו, אדם בתשובה, שנולד בתשובה, כאילו,

הוא עושה חטאים.

כן. אז איך הוא מכפר אותם?

כל בן-אדם שעשה חטאים, בין אם הוא שב בתשובה ובין אם לא,

הוא צריך להתחרט על המעשים, חרטה אמיתית,

לא חרטה, חרטה, חרטה אמיתית,

ומקבל עליו יותר לא לעשות,

ומתוודה, אומר, אל נא השם, חטאתי, עוויתי, פשעתי. זה קשה?

לא קשה.

הנה, לדוגמה,

אתה יכול להוריד את העגל שלך, לדוגמה?

יכול להוריד?

הנה, אתה רואה?

כבר אתה חוזר בתשובה, מעגל. בבקשה.

חזק וברוך.

תודה רב.

כן.

יש אנשים שאומרים שהם אנשים טובים,

עוזרים לזולת כל השנה,

עושים טובות,

אבל לא מקפידים על מצוות, לא מתפללים.

אומרים, יש לי לב של זהב,

אני אוהב לעזור. אני פגשתי למשל מישהו באחרונה שעזר לי עם הרכב,

ורציתי לתגמל אותו משהו, אז הוא אומר לי, לא עזוב, אני כל יום עושה מצווה. אם אני לא עושה שלוש, ארבע מצוות ביום,

זה בשבילי לא זה. יש כאלה שאומרים שרק כאילו,

מה אתה אומר להם?

אני אומר שהם אנשים טובים, שהם עושים מצוות יפות,

והם לא פחות מגויים.

גם גויים עושים אותו דבר.

יש גויים שעושים מצוות כאלה, חסדים וזה.

גויים.

להיות יהודי צריך לקיים את המצוות שיהודי חייב לעשות, ומצוות,

ומצוות, אבל חייבים לעשות מה שחייבים.

אי אפשר לא לעשות מה שחייבים.

אני לא יכול לא לשלם מיסים, לא לשלם ארנונה, לא לשלם מע״מ, לא לשלם כלום,

ולספר לכולם, לחברת הטלפון ולחברת החשמל ולחברת המים ולגז,

תשמעו, אל תראו אותי ככה.

היום לקחתי בטרמפ שלושה חיילים.

אני כל יום פחות משלושה חיילים לא נוסע.

כן, אבל מה, זה פותר אותי עם החובות שלי?

זה לא פותר אותי.

הבנת?

בסדר.

כן, למי יש עוד שאלה?

בבקשה, הנה, פה.

ערב טוב, כבוד הרב. רציתי באמת לשאול אותך שאלה בנוגע למשהו אישי.

אני לא יודע, אני מתלבט.

אני כל פעם הולך לאיזה חנות מסוימת,

קונה תפילים,

מניח וחלק מהאנשים אומרים לי שברגע שאתה מניח את התפילים המצווה לא הולכת אליך.

ואני בן אדם שמאוד מאמין,

ויש לי ילד... מה קרה כשהם אומרים לך שהיא לא הולכת אליך, אז לאן היא הולכת?

אני לא יודע.

חלק אומרים לי... מי אלה שאומרים לך?

דתיים מסוימים. דתיים אומרים שלא הולך?

לא דתיים כמו כבוד הרב. רגע, אז מי הולך המצווה לבעל החנות?

זה שהכין את התפילים,

או זה שמכר לי את התפילים.

כן, אני רוצה באמת לשאול אותך אם זה באמת העניין הזה... זה כאילו אחד אומר לך, תשמע, עכשיו זה שאתה קנית את הנחם,

אתה לא תסבע ממנו, אתה רק מוכל אותו, אבל מי ששבע זה בעל המכולת.

אבל בסדר.

עכשיו, כבוד הרב, אני לא יודע מה לעשות. אתה צריך להניח תפילים, כן, ולא לחוש לכל אחד שאומר לך משהו,

וכל המצוות שאתה עושה הן שלך נטו.

זה היה חשוב לי מאוד לשאול אותך. אני לא יודע, יש אולי אנשים שמתביישים לשאול שאלות כאלה. אתה על הכיפא. למה? כי לא כל פעם כבודו בא לפה, בייחוד במקום לאילת. נכון. זה דברים שזה נקרא ביני ובין הקדוש-ברוך-הוא.

אני גם יהודי, גם מאמין,

גם לי יש דרך.

זה לא אומר אם

רב שהוא נקרא רב גדול בישראל, הוא יכול להיות יותר טוב ממני בנשמה או במעשים שלי.

פשוט אני מאוד מפחד מהדברים האלה. אני כבר שתי זוגות תפילים החלפתי,

ואני לא יודע מה לעשות, ואף אחד לא יכול לעזור לי. כל אחד אומר לי. אל תחליף כלום, תמשיך עם זה קשה. תניח, תניח, תניח, תניח, תניח. אני מניח, מתפלל, שומר שבת, אוהב את השם, אוהב את הדרך. טוב מאוד.

אבל זה בסדר.

כן. ציצית, יש לך? שתיים, לא אחד. איפה הם? בבית. מה זה בבית?

יש דברים שלא יוצאים מהארון. רגע, הצפילים שלך הם גם כן בחנות? לא, בבית. בבית גם? כן.

אבל אתה מניח אותם? כן. בציצית, למה לא?

אני לא מסתובב עם ציצית, כבוד השר. מתי אתה מסתובב עם ציצית?

מתי שצריך. מתי שצריך? כל הזמן צריך. יום שבת.

יום שבת? כן. אני אביא לך ליום חול?

כן. בבקשה.

בסדר.

עזק ומרוך.

כן, יש שם שאלה.

הנה, פה, פה, פה.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני מעלה סיני במקור.

אני מגורשת, הייתי תושבת גוש קטיף.

והגעתי לאילת, הייתי בצבא, הגעתי לאילת אחרי סיום השירות.

אני בעל עם בית מאוד דתי, מאוד מאמין. ההורים שלי שומרי מצוות,

והאמונה שלי מאוד חזקה.

אבל משום מה,

מאז האסון שנפל עלינו,

אז זה לא שהאמונה שלי נפגעה,

אבל יש לי הרבה שאלות שאין לי עליהן תשובה.

כמו למה,

אם אני כל כך אוהבת את אלוהים, ותושבי גוש קטיף בוודאי ובוודאי שאוהבים אותו,

ואני מקיימת מצוות,

וההורים שלי מקיימים מצוות,

למה נפל עלינו האסון הזה? וזה כאב שאתה חי איתו,

זה כאב שאתה לא מתגבר עליו.

ואתה צריך ללמוד, להתמודד איתו יום-יום.

ואני פה באילת לבד, ההורים שלי,

לצערי, לא נמצאים איתי פה.

אז זה גם קושי שלי,

אישי, להתמודד פה לבד באילת.

את נשואה או רווקה? אני רווקה. ולמה החלטת לבוא לפה?

כדי לעבוד.

בגלל העבודה? כן.

בסדר, אז אני מבינה שהעבודה יותר חשובה מהקושי שלך.

כן, אבל זו שאלה של,

אני לא יודעת אם אתה יכול לענות לי על השאלה הזאת. על הכול אני יכול לענות.

למה זה קרה?

למה זה קרה? למה אדם, בשר ודם? שמעתי. שואל אותך שאלה. את עברת פעם בחייך עבירה אחת?

כן.

ההורים שלך עברו לפחות פעם אחת עבירה? נכון.

כל מי שהיה בגוש עבר לפחות פעם אחת עבירה? נכון.

האדם הראשון, כמה עבירות עבר?

אחת. וגירשו אותו? כן. מאיפה?

גן עדן. לא מגוש קטיף. נכון.

זה אותו דבר.

זה אותו דבר. רגע.

אז אם בן אדם,

אם בן אדם אחרי עבירה אחת

יכולים לגרש אותו מגן עדן, מי שיש לו יותר עבירות,

על אחת כמה וכמה.

כן, אבל איך אתה, איך, השאלה שלי היא כזאת, איך אלוהים,

כן, השם, השם. השם, סליחה.

איך השם,

שהרי האדמה הזאת,

כמו שאתה אומר, היא לא שלנו, נכון?

כן.

איך הוא מרשה, או נותן, או מאפשר, איך שלא תקרא לזה,

לבשר ודם,

אדם שבוודאי טעה יותר מפעם אחת בחייו,

כן. לחלק את הארץ שלו, לתת אותה לגויים.

שמעתי. קודם כול, הוא נתן את הארץ בעבור, ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו.

קודם כול. זה תנאי.

עכשיו, אם את לא יודעת,

אז כנראה היו גירושים לא מארץ-ישראל לארץ-ישראל,

היו גירושים מארץ-ישראל לחוץ-לארץ,

כגון בבית ראשון, בית שני,

ולא קבוצה של יהודים, כל העם גורש.

זאת אומרת, כשעם ישראל לא שומרים תורה ומצוות מסיבות כאלה ואחרות הידועות לו,

לפי ה-MRI שלו, לא שלנו,

אז הוא מחליט לעשות גזירה,

והגזירה פועלת.

בוודאי שהקדוש ברוך הוא עושה את הדברים על פי דין,

ולא שלא על פי דין.

וכמו שאת אומרת, אם אנחנו הבנים שלו והוא אוהב אותנו,

איך הוא עושה לנו את זה?

השאלה הנכונה צריכה להיות.

אם אוהבינו מלכנו והוא כל כך אוהב אותנו, למה אנחנו עדיין עושים חטאים במקום שהוא שם אותנו, שהוא חשוב לנו?

אתן לך דוגמה.

ירושלים היא עיר הקודש, נכון?

עיני העם נשואות אליה תמיד, נכון?

איך יכול להיות שיש יהודים בירושלים שעושים עבירות?

ואם מחר יחליטו לגרש אותם משם, אז מה הם יגידו?

איך השם גירש אותנו?

אם אתם עושים עבירות בירושלים בפלתרין של המלך,

הרי מי שנמצא מחוץ לארמון ומשליך שם זבל,

עומשו גדול, נכון?

מי שנכנס לתוך הארמון וזורק בתוך הארמון, בחצר,

זה יותר חמור, נכון?

אם הוא נכנס עכשיו לאחד המסדרונות וזורק שם,

יותר חמור, נכון?

אם הוא בא וזורק בתוך

האולם שיושב בו המלך,

זה מגיע לו עונש היום?

ואם הוא שופך לו את זה ליד הכיסא?

יושבים אנשים בירושלים, בעיר הקודש,

שזה המקום הכי מקודש בעולם,

ועושים את הדברים האלה, והרבה יותר גרוע.

אז זאת אומרת,

אנחנו לא צריכים להסתכל מה הוא עושה לנו, כי הוא לא עושה לנו כלום.

אנחנו עושים לעצמנו.

אנחנו מביאים על עצמנו את הצרות, הבעיות, המלחמות. אנחנו, הוא לא אשם.

אנחנו אשמים.

מפי עליון לא תצא הרעות והטוב.

השם נתן לפנינו את הכול, ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע,

ובחרת בחיים. אני מציע לך.

אם תבחר בטוב, יהיה לך רק טוב. תבחר לא בטוב, יהיה לך לא טוב.

מי בחר הטוב?

אז צריך לדעת שזה לא הולך לפי החשבון שאנחנו רואים את עצמנו כצדיקים בעינינו.

זה לא הולך על חשבון ככה.

יש הרבה אנשים שחושבים שהם צדיקים.

יש כאלה, כמו שהוא מדבר, עושים חסדים בכל יום.

אבל את החיובים שיש להם מהשם הם לא עושים.

ואת מאמינה

ואוהב את השם והכל טוב ויפה. אבל עכשיו כשאני רואה אותך, למשל,

את לא שומרת מצוות.

נכון?

הנה.

אז לדוגמה, אם אדם יושב בגוש קטיף והוא מתהלך ככה אצל הקדוש ברוך הוא,

באדמה שהוא בחר והיא טובה לו והיא נהדרת,

קיבל מתנה מהקדוש ברוך הוא ממש, סביבה נפלאה.

והוא עומד שם ועושה מה שהוא רוצה, אבל.

אני אוהב אותך, ריבונו של עולם,

אבל אל תגיד לי מה לעשות.

עשה טובה, בוא נשאר ידידים.

אתה תגיד מה שאתה רוצה, אני אעשה מה שאני רוצה,

אבל אל תפריע לי, לא יפה. לא לגרש, לא לגרש.

השאלה עם כל תושבי הגוס. אני לא דן אותם, כי אני לא יכול לדון אדם אחד אפילו.

אבל אני אומר, ודאי שהקדוש ברוך הוא לא עשה דין ולא דין.

וככל ההטבה שהאדם מקבל, ככה החובה שלו.

אם אני נותן לך בתור רשות מענק,

מענק, לבנות, להרחיב, לא משנה מה, דירה,

ככל שתקבלי יותר מענק, החוב שלך לקיים את התנאים למענק

יותר גדולים, נכון?

אם אני נותן לך מענק פשוט, קחי אלף שקל, לא רוצה לשמוע ממך גם, קחי שלום,

אבל אני נותן לך סכום גדול.

אני אומר, רק בתנאים כאלה וכאלה תקבלי אותו.

את צריכה לדקדק בדיוק בכל פרטי ההסכם.

ואם את לא תעמדי בהם, זה מה שיקרה.

גם היום, כששוכרים דירה, יש חוזה.

אם אחד הסעיפים לא מקוים,

רשאי בעל הדירה לפנות את השוכר.

יש הסכם, השם אמר, אני הבאתי אתכם לארץ,

בעבור תשמרו מצוותי ותורותי.

לא שומרים,

לא הבטחתי לכם כלום.

זה היה הכול על-תנאי.

הבנת?

תהיי בריאה.

יש לך שאלה?

בבקשה, פה שאלה ראשונה.

כבוד הרב, שאלה.

במלחמת גוג ומגוג,

זו מלחמת דתות בין הנוצרים למוסלמים.

האם היהודים יפגעו גם במלחמה הזאת?

זה יתחיל עם המלחמה בין המוסלמים לנוצרים, וזה יועתק אלינו, ליהודים. כולם יכוונו את נשקם אלינו.

אבל אנחנו נפגע... היהודים יפגעו במלחמה הזאת? יהיו כמה שייפגעו, כן. לצערנו הרב, יהיו כמה שייפגעו.

אלה שלא חוששים היום, אלה שחושבים שהכל יהיה בסדר, אמריקה תשמור עלינו.

יש כאלה שחושבים שאמריקה תשמור עלינו, ולא יודעים שהיא תפנה אלינו גם את הנשק.

קלטת מספר 506,

בעל המכולת אוכלת הלחם, סוף חלק א',

המשך בקלטת מספר 507, בעל המכולת אוכלת הלחם, חלק ב'.