משה ויהודית יוסף - "הזוג ששלטו בכיפה" (כולל הקלטה)

- - - לא מוגה! - - - 

משה יוסף, אתם מכירים אותו? מוישי.

ויהודית, אתם זוכרים אותה?

כן.

לא לשכוח, צריכים לזכור אותם תמיד לדיראון עולם.

אז ככה,

בואו נשמע, אני סיפרתי לכם בעבר

שאני שלחתי בן אדם קרוב מאוד לרב שייכנס אליו ויגיע עד אליו ויסביר לו בדיוק מה הם עושים לי,

ומונעים שאני אשאל אותו דעת תורה ממנו בעניינים כאלה ואחרים.

ואז הוא היה שם בבית,

הוא נכשל בשליחות,

משום שבשעה שהוא העביר את הדברים

לרב עובדיה יוסף,

זיכרונו לחיי עולם הבא,

ניגש אליו משה וקרע אותו משם והוציא אותו החוצה.

והוא מספר מה היה שם ומה הוא טען,

מה הוא טען, מה עשיתי?

ואיך אמרו לו, זה תהיה הפעם האחרונה שלך בביתו של הרב.

וזה בן אדם שלמד עם הרב והרב אהב אותו מאוד.

בירושלים כולם מכירים אותו,

אני לא אגיד את שמו,

אבל שומעים בתוך כדי

את השם.

הוא לא רצה שאני אוציא את זה בזמנו,

אחרי 120 שנה לא הייתה לו בעיה.

אז אני משמיע את זה פעם ראשונה,

לאמת את דבריי,

ושיהיה לכם קצת מושג מבפנים

מה נעשה אפילו לאנשים הכי אהובים על הרב,

ובאיזה שיטות פעלו.

בבקשה.

תראו, קודם כל, אני לא ממש איש בשורות,

מבחינת השכיחות שביקשתם אותי.

אני דיברתי.

תנמיך.

כפי ששיארתי,

הם היו שמה.

הם די שומרים.

מה זה די שומרים? מי שהם יודעים עליו שהם יכולים להיות רגועים איתו, תנמיך. אז אולי הם לא שומרים.

אבל מי שהם לא יודעים שהם יכולים להיות רגועים איתו, אז הם כן שומרים.

שומרים זה אומר שהם נמצאים, נמצאים נגדו, נמצאים בסביבה, ואיך אומרים, הכל עובר להם.

הכל תחת שביתה, מה שנקרא.

בין מקיפון ואין שום דבר.

בקיצור, אני אמרתי לרב שיש כמה וכמה דברים חדשים שאני ראיתי אותם, שאני לא יודע אם זה חדש,

אבל בשבילי זה חדש,

ושאני חושב שזה צריך לשנות את כל התמונה,

זה קודם כל חשוב סיפור הזה של הזמנים ושל ההופעות ושל כל ה... בקיצור, של הכל הכל, ושאתם הראתם לי את זה.

ושאתם לא מדברים סתם דברים, יש לכם,

לכל מה שאתם אומרים, כיסוי, ראיות ודברים מאוד מאוד ברורים.

ושאני חושב שצריכים לשמוע, צריכים לשמוע מה שיש לכם להגיד.

כי אני, מה שאני ראיתי, אני נבהלתי.

אלו המילים שאמרתי. אני ממש נבהלתי, ממש נכנתתי, ראיתי דברים שלא העלית כאן דעתי.

שבכל כה ימים או שייתכן דבר כזה

וסקצור

עד כרגע הוא הסביר לרב עובדיה יוסף

שהוא ראה אצלי סרטים

שהראיתי לו איך מופיעים הזמרים הפסולים בהופעותיהם,

באיזה ציבורים,

איזה תנועות ותנוחות,

איזה קולות, איזה אורות, איזה מוזיקה,

כל שאר הדברים, איזה תערובת אנשים ונשים.

ואחרי שהוא ראה את זה הוא נבהל מכל מה שהוא ראה ואמר לרב עובדיה שחייבים לשנות את הגישה כלפי אותם זמרים ואותם דברים וכולי וכולי

כי הוא ראה דברים שממש מזעזעים וצריך פה שהרב ייכנס לתמונה.

אז זה הוא אומר, אמר, זה שמע כבר הרב עובדיה יוסף מפיו.

הלאה.

אם היה לקחו אותי מגיעה בין בשכר, השם אמרו שאותו חברים.

שמע, ישראל,

אנחנו מכבדים אותך והכל טוב יפה,

אבל עד כאן.

תעשה טובה,

אל תתערב בדברים שאתה לא צריך להתערב בהם.

הרב יורמלו אותך בזמן,

תמשיך.

אז ניגש אליו משה, הוציא אותו,

אמר את שמו מה שהוא אמר עכשיו, אמר לו, עד כאן.

זהו.

כן?

דברים הרבה בגללו. אל תתערב את העניין לעשות דברים כאלה.

חבל. חבל לך לרגוע בעצמך. חבל לך לרגוע בקשר שלך.

בשביל מה אתה עושה דברים כאלה?

אנחנו מגיעים מהעניין, תשאיר את זה בשבילנו.

הוא פנה אלינו, הוא דיבר איתנו, הוא לא שייך.

בשביל מה בכלל דיברת דבר כזה?

אנחנו אומרים פה, בוא לא רוצה לפרט לאיפה זה המשיך הלאה.

הרקע של הימניי של איך בכלל באתי ודיברתי ומה שנקרא,

אבל אמרתי להם, רבונו של עולם,

אני מדבר פה פוליטיקה, אני מדבר פה משהו שהוא עניין של תכתיבים,

שהוא עניין של פלוני ואלמוני.

אני אשים.

תעצור.

הוא אומר, אני לא מדבר פוליטיקה.

אני מדבר הלכה. אני ראיתי דברים שהם צריכים להיות

תחת עינו של הרב עמדיה יוסף.

אני לא באתי כאילו

אז הוא אומר לו, עזוב, אנחנו לא יודעים מה לעשות.

אתה תצא מהתמונה, זה לא עניין שלך וכולי וכולי וכולי. עכשיו, בן אדם יהודי,

אפילו אם אני לא קיים, הוא יגיד את זה בהמשך.

אפילו אם זה לא אמנון יצחק,

סתם בא בן אדם ואמר שיש דבר כזה איום ונורא שנעשה וכולי וכולי וכולי.

זה לא אחד עושה מעשה,

זה כל הזמרים עושים אותו מעשה.

זה דבר שגדול הדור צריך לדעת ולהחליט.

אי אפשר להטעות אותו שהכול טוב ויפה והכול בסדר,

ועל הגב שלו ממשיכה

הבעיה החמורה שהוא חתם, כמובן, נגדה,

ובני הבית, נגד החתימה שלו.

בבקשה. אני רוצה לדבר פה משהו שהוא עניין של תחקידים, שהוא עניין של קלונים או אלמונים.

אני אומר לכם,

אתה יודע מה, אל תתכאן לא ראוי לצחוק. אני רואה אתכם בא עם עובדי,

את הסיבוב שבא עם עובדי וגם אומר לי, תשמע,

יש לי איזשהו מידע להגיד לך,

שיכול להיות שהרב עובדיה לא יודע אותו,

ואם הוא ימיד אותו, דעתו תהיה אחרת.

בגלל שלא, למה תהיה אחרת?

עצוב. זה לא דבר שאני יכול וצריך ל...

אז הוא אומר בפירוש,

ברור לי שאם הרב עובדיה ידע את מה שאני יודע היום,

דעתו תהיה אחרת

ממה שהייתה היא ידיעתו קודם.

אז מה, אני לא צריך להודיע על הרב דבר כזה?

תשמעו מה התשובה שהוא קיבל.

רשאי, אולי אפילו אני מחויב לומר אותי על הרב?

אני הרי תמיד של הרב, אני לא יכול לומר לו? הוא אומר לי לא.

עצור.

הוא אומר, אני תלמיד של הרב, מה, לא יכול לשאול את הרב בתור תלמיד על דבר שראיתי ונחשפתי אליו?

אז משה אומר לו, לא,

אתה לא יכול לשאול.

לא הבנתי.

בשביל מה יש רב? עשה לך רב?

בלי גדול הדור. זה הרב שלי?

אני רוצה לשאול? לא.

אם זה נוגד את האינטרסים שלהם?

לא.

ומה עם הלכה בישראל?

לא.

מה, אתה לא מבין?

לא.

זה תלמיד חכם עצום שיודע את כל הש״ס על בוריות.

כן.

זה פוליטיקה כל מה שאתה עושה שם.

זה לא תורה.

זה לא לימוד.

זה העניינים של בלאגן, זה העניינים של מחלוביץ. אתה לא.

הם מסבירים לו.

זה לא תורה.

זה לא לימוד.

זה לא שום דבר.

מה הלכה בכל זה?

זה לא תורה, אתם שומעים.

פסק הלכה של הרב שפסק, זה לא תורה. זה לא כלום.

זה כלום. זה פוליטיקה.

כן.

הוא אמר את מה שיש לומר, הוא אומר להם את מה שיש לומר,

הדברים שלהם מפורסמים והרב לא מסכים איתו

די

אז הוא אומר לו משה הוא אמר מה שהוא אמר

כולם יודעים מה שהוא אמר זה מפורסם מה שהוא אמר והרב לא מסכים איתו

איך הרב יסכים איתי או לא יסכים איתי אם לא שמע מה שאמרתי ולא ראה מה שראיתי

איך הוא יכול להסכים איתי אחרי שאתם אמרתם לו שלא יסכים איתי

ואתם מונעים שאחד שראה כן לא אני לא אני

ודאי אני פתחתי להקה

ואני רוצה להפיל את כל אלה עם הלהקות כדי שאני אופיע עם הלהקה שלי

בשביל מה אני עשיתי את כל זה?

אז אתם לא נותנים, אבל הוא אין לו להקה

אז למה אתם לא נותנים לו?

לא הרב הוא לא מסכים איתו מאיפה הרב מסכים איתי? הוא לא ראה אותי אפילו בעניין זה כהוא זה

אם לא ראה שום תמונה לא ראה שום סרט לא שום דבר איך?

כן. לא מסכים עם זה, הוא רצה להשתמש בך. אל תהיינו לפזור, אדוני.

עצור.

הוא רק משתמש בך.

שמעתם?

אתה שולח מישהו לרב שישאל שאלה,

דעת תורה, כי לא נותנים לך להיכנס?

הוא רק משתמש בך.

אבל לא שלחתי אותו עם פתק מעטפה.

אני שלחתי אותו אחרי שהוא ראה במו עיניו,

והוא יודע מה שהוא רואה, והוא מזועזע ממה שהוא רואה,

והוא אומר, זה חייבים להגיד לרב עובדיה יוסף.

חייבים גם להראות לו שיראם.

אז הם אומרים, לא, הוא רק משתמש בך.

עצרו וחצחו, ושנקרא מייד.

אומרים שלא יהיה לי,

מה שנקרא שום פתחון תל, אלא המשיכון, זה לא בעניין.

וכמובן, לא יודעים לעבור, אני יודע שאתה...

עצור.

עכשיו אומרים לו, תשמע, תשמע, זה לא נגמר פה.

אתה תדע לך,

זה יכול להיות הפעם האחרונה שלך.

אבל כמובן תיזהר שהוא לא ידע

שאנחנו אמרנו לך את זה.

כל מה שדיברנו עכשיו,

איך אומרים? דיר בלאק, שהוא ידע

שאני אמרתי לך את הדבר הזה.

כי אנחנו לא מחפשים עוד צונאים, עוד אויבים, עוד כל מיני דברים שלא ידע, כן?

כן, במושב. אלה כמובן, אנחנו לא צריכים

שאין לנו עוד אויב.

לא צריכים שיהיה פה עוד צונא, אנחנו לא יודעים מה הוא חושב עלינו.

ולכן אנחנו מרופשים באופן שלא יהיה לנו נזק עכשיו כתוצאה מכך שאתה באת לעשות

את הדבר הזה, ואנחנו כביכול מנענו אותך.

כביכול, תעצור.

אנחנו כביכול מנענו אותך. לא מנענו, אתה רואה שלא מנענו.

ממש

הכנסנו אותך החוצה.

ממש, ראית שלא מנענו אותך?

שלא תתבלבל.

הכיוון להיכנס החוצה זה, כן?

לא להתבלבל.

כן. אני בעצם.

מה פורס לא ידע? זה לא אומר שאני אגיד לו, אבל בפועל זה מה שאתם עושים.

זה מה שעכשיו אתם עושים. אני רוצה. עצור. והוא ענה להם.

אמר, אבל בפועל זה מה שאתם עושים.

אתם מונעים ממני ואתם מוציאים אותי החוצה.

כן. אנחנו סומכים עליך.

אתה לא צריך להבין?

אתה תתחמק, תגיד שבסופו של דבר לא הצלחת, כן הצלחת, לא, בוא, לא... עצור.

עכשיו מלמדים את הקורס בשקרים, כמו שעובדים בשס.

אתה תגיד שלא הצלחת, לא הצלחת להיכנס, לא פגשת, לא ראית, לא שום דבר. אתה תמצא כבר משהו.

אנחנו סומכים עליך שתשקר, זה בסדר.

כן, ודאי. שלא יגיד לי חס ושלום.

מה הוא יכול להגיד? אני אשאל אותו.

תגיד לי מה היה בסוף, נכנסת או לא נכנסת?

אם הוא יגיד

שהוא היה והם הוציאו אותו, יורידו לו את הראש.

זה דאעש.

אבל,

אתה תגיד איזה המצאה שלא נכנסת, לא ראית, לא שמעת, לא משנה, אבל אתה תחרת עליו

ותוציא אותנו נקיים, כן?

אתה תתלכלך בשבילנו.

כן. לא, לא דיברת, אתה יודע מה, אתה לא רוצה לדבר עם הרב.

ויש לך את הסיבות שלך ואתה יכול להגיד אותם מה שאתה רוצה.

אל תגיד שום דבר למה שהיה.

אבל אני בעניין הזה, כמובן שלא עושה מה שאמרתי להם,

שאנחנו, אני לא אמרתי להם.

זה לא עושה מה שהם הגישו שאני אגיד,

כן, כאילו, שאני אעשה, ואני אומר לכם דברים כאלה ותם.

אלו הדברים.

קודם כול, יישר כוח, אדיר. דבר שני,

איך הספיק להגיב בינתיים בפנים, בפנים לפחות, הרב,

הרב עובדיה, מה הוא עשה?

עצור.

אני שואל אותו עכשיו, טוב, בוא,

תגיד לי מה היה שם.

הרי משהו הספקת להגיד לרב עובדיה

על אותו זמן שהספקת מה שהספקת, מה הייתה תגובתו?

זה מה שאני שואל.

והוא עונה.

הוא שמע,

אבל אני גם יודע, זה קורא לך לידיעה

שלאחר מכן דיברו איתו שוב פעם.

כאילו, מיד אחרי זה, את זה אני יודע שוב פעם בפנים.

את זה אני יודע שוב פעם בפנים, שלאחר מכן דיברו איתו שוב פעם. עכשיו, אני אין לי ספקת. די.

הוא שמע,

אבל אני יודע מידיעם בפנים שאחרי זה הם נכנסו

וסתרו את כל הדברים.

זה אני יודע מידיעה מבפנים, מה הם עשו לאחר מכן.

עכשיו גם בלי זה שאני יודע, הוא אומר, כן. מה שדיברו איתו,

אני לא צריכים להיות שם כדי לתאר או לשער או להריך מה דיברו איתו.

דיברו איתו שישראל אולי מסמימות שלו,

הוא בא מול יצחק, אולי עבד עליו, אולי עליו לצרים,

לא אוכל רע,

עצור.

אז מה הם מסבירים? אומרים לרב עובדיה, שמע,

אמנון יצחק עמד על פלוני אלמוני ומכר לו את מה שמכר, והוא בא למכור לך את הסחורה,

כי הוא פתי לעומת אמנון יצחק והוא העביר לך דברים לא נכונים.

אז סידרו לרב את הראש מחדש, כמו שאומרים, כן?

אחרי מה שהוא שמע, כן.

לא, זה לא רק ש...

וגם עכשיו אנחנו מסבירים לנו את ישראל, הוא הבין, הוא הבין, הוא הבין. עצור.

עכשיו שהרב גם לא ידאג,

שאולי הוא לא הבין, אז הוא אומר, לא, לא,

הוא הבין,

הוא הבין, הכול בסדר, הוא מבין, הוא גם מתחרד בטח, ילך לכותל, וכן, כן. זה מאוד מתאים לדבר בצורה הזאת. אמרנו לו, בדיוק, הוא הבין בדיוק את הטעות או את השימוש שעושים בו.

טוב, עכשיו, כמו שאתה מכיר את הרב,

בפעם הבאה שאתה תיפגש איתו,

הוא יכול ללחוש לך כאילו, מה, מה, מה?

זה מאוד חשוב.

עצור, עצור. השאלה מובנת.

האם ייתכן שתבוא בפעם הבאה ויגיד לך,

מה היה, מה היה, מה היה?

אתה תמשיך להגיד לי או משהו כזה, או שהוא ירד מהעניין?

הוא משיב.

מה אמרו לו?

אם אמרו לו, ואני סומך עליהם,

במירכאות אני אומר סומך עליהם, כן?

אני סומך עליהם שאני ידע בטוח מה הוא אמר, כדי שבפעם הבאה הוא גם לא יישאר אותי.

זאת אומרת, יכול להיות שכן. אני לא אומר שהצד הזה שאתם אומרים הוא לא קיים בכלל.

בוודאי שכן קיים צד כזה, שהוא ניחס לי וישאל אותי עוד משהו בעניין הזה וכאילו מה שנקרא תהיה אפשרות להמשיך ולפתח משהו בעניין הזה.

אני כנראה אגיד מה, שלא חזרתי ממני ולא שום דבר, ואני חושב שהדברים מאוד חמורים, שאתה לא חייב לשמור על זה,

אם יהיה דבר כזה.

עצור.

אז הוא אומר, הוא לא ישאל אותי,

אבל

על צד

שאפשר שהוא ישאל אותי,

אז אני אגיד לו

שראיתי דברים חמורים ביותר וכו' וכו', על צד.

אבל יותר הוא נוטה שהוא לא ישאל אותי. הוא באמת לא שאל אותו על זה.

הלאה, הם עובדים מהר.

אני, ההערכה שלי, שהוא לא יגיד לי שאני באמת סומך עליהם שהם יודעים לחתוך ולטפל ולא להשאיר שיריים ולא להתנות,

כדי שהרב יהיה לו ספקות או הרב יחפור או שיהיה לו מקיפון מספון שהוא צריך אברה ועוד משהו.

עצור.

אז זאת אומרת,

הוא אומר, אבל כמו שאני מכיר אותם, איך הם יודעים לחבוד,

לא יהיו יותר שום שאלות בעניין הזה, והעניין חתום וסגור,

לא יישמע יותר על הנושא הזה בביתו של הרב.

כן. אבל הייתי שמה, אני צריכה להגיד לכם את האמת,

אני לא יודע מאיפה ה...

אני באמת לא יודע מה, כאילו סוג של נחרצות כזאת, סוג של נחרצות כזאת,

כאילו אנטי כזה, נאמר, נאמר לזה.

אני אגיד לך, עצור.

הוא אומר, אני לא יודע מאיפה זה בא להם,

סוג הנחרצות הזאת, האנטי הזה,

שהם נגד, לא מוכנים בשום אופן

לאזכור של השם שלי שם.

אני לא יודע, הוא אומר, אבל ראיתי את זה, זאת אומרת, חשתי את זה.

ועכשיו אני מסביר לו מה הם חוששים. ממה

הם חוששים לאחר מאה עשרים שנה?

לא רק ממני,

מכל מי שיכול להוות איום

על השליטה המוחלטת שלהם בעדה הספרדית.

כן. יש להם את קול בעורמה.

לא עושר זה, עושר זה, כמו שאתם אומרים, או אני, יש לי עוד צד,

שאולי זה מקשר טוב שיש להם את לחצורת, לא יודע, אולי זה מקשר טוב. עצור.

הוא אומר שיש פה עוד דבר.

זה לא רק קול בעורמה שמשה היה עומד מאחוריו וכו',

כמו שביארנו בהרחבה,

אלא יש עוד אחד רשע שקוראים לו פנחס ראובן,

שהוא עשה את הדברים האלה עם אצטדיון טדי שהביא את ציון גולן,

בכוונה נגד

שאמרתי שהוא זמר פסול,

למרות שניסיתי להחזיר אותו כבר עשרים וחמש שנה לפני כן,

ונתתי לו דרך

לצאת מהבוץ, והבטחתי לו

שאני אעזור לו גם להתפרנס אם הוא פוחד

שלא תהיה לו פרנסה,

והוא ניסה

אצל הרב רצבי, עם פנחס ראובן הזה,

להוציא ממנו הסכמה.

וכשהרב רצבי נודע לו

שבאמת הוא לא עמד כבר בהתחייבויות קודמות והוציא נגדו גם פסק דין

שהוא פסול ואפילו מקח טעות יש איתו, מי שחתם איתו חוזר

יכול לחזור בו ולא חייב את הדמים.

וכתב עליו דברים חמורים ביותר

אבל הוא דאג שהרב עובדיה יצא נגדי.

יש לי הקלטות על הדברים האלה כשהוא דיבר עם שילה יגאלי, עוזרו

של הרב רצבי

באיזה צעקות ואיומים הוא איים עליהם

שלא יסכימו למה שאני אומר על ציון גולן

אלא יחתמו והוא התחייב עם ציון גולן ושניהם שיקרו ולא עמדו בזה

וחתימתם נמצאת אצלי

אבל עוד חזון למועד

שנגיע לזה

מכל מקום הנקודה היא שהוא סובר שזה בגלל פנחס ראובן שהם קושר ליהודית

ודרכה הם עשו את הכל.

כן.

תראה, תראה, זה ודאי

הוא מממן אותם, הוא עושה בשבילהם

ובגלל ש... עצור, זה כמו שהוא עושה היום את הכנס שיהיה בקרוב

ואת כל הכנסים הגדולים הוא עושה.

טובת

טובות הנאה

שהוא מדפיס את הספרים

וכו' של כמה מהאנשים שם, כן.

פנחס הפיל את הרב בקטע של ציון גולן

שהוא הביא בן אדם, אתה מבין, שהרב ביקש ממנו, כמו שראית בעיתון

שהוא מתחייב שהוא חוזר בתשובה

והוא לא חזר בתשובה, אז הם לא רוצים שהרב לעולם ידע את הדבר הזה.

הם ממשיכים לומר שהבן אדם הזה הוא בסדר והוא צדיק ואין שום בעיה.

עכשיו, ביום מוצאי שבת האחרון, דוד חכם בקול בעורמה

עד שלוש בלילה מאה אחת עשרה הביא את כל הזמרים נגדי ואת ציון גולן ועשו חפלה בקול בעורמה על חשבון הרב.

זה הרדיו של הרב, כולם יודעים, כי משמיעים כל הזמן, כל יום

שהרב אומר שזה מצווה לשמוע קול בעורמה.

עצור.

זאת אומרת,

אתם זוכרים שהיה פעם כזה קול בעורמה,

כן? עד שהרב שלום כהן יצא נגד הרדיו ואמר שאסור לשמוע אותו.

בינתיים הם ירדו ב-50,000 מאזינים,

מ-133 ל-83,000.

זה מה שהתפרסם באחרונה.

אבל בינתיים אני אומר לכם מה סופר לי מאחורי הקלעים בפנים.

כל אלה שהיו נגדי ודיברו 24 שעות, שלושה חודשים נגדי שם, פוטרו והועפו.

ועוד דבר נתהפך שם,

שכל הרדיו הזה שהיה נגדי בשביל ש״ס הפך להיות כל-כולו נגד ש״ס.

מדהים איך הקדוש ברוך הוא מהפך קערה על פיה.

אבל באותו הזמן הם ניהלו מלחמה נגדי לא רק בבחירות עוד לפני כן

עם הזמרים הפסולים.

כן.

אתה מבין? עכשיו כל בעורמה בלי זמרים לא מתקיים, הוא לא יכול כלכלית להתקיים.

כן. עכשיו זה שלהם, זה לא של אף אחד, אתה מבין?

עכשיו זה לא רק זה, זה גם נוק-אאוט. הם מפסידים בקרב, אתה מבין? זה כאילו יש להם קרב איתי, כאילו.

זה מה שאני הרגשתי פה, שם הרגשה שלהם,

שכאילו הם מנהלים קו איתכם.

הם עושים טעות, כי הם לא צריכים להיות במקום הזה.

הם לא צריכים להרגיש שהם בקרב איתכם בכלל,

אבל זה נוצר מצב שכזה, שזה כרגע האווירה.

אז הוא הרגיש שם שבאמת הם מנהלים קרב נגדי,

וזאת האווירה שמתרחשת שם,

באותה שעה.

אני בכלל לא ניהלתי שום קרב נגד אף אחד.

אני ביקשתי,

כמו כל בן אדם רגיל, להיכנס לרב.

אבל הם ידעו למה אני רוצה להיכנס, לברר

האם הפסק שלו תקף או לא תקף.

משנת תשז.

האם הפסק תקף או לא תקף? אם יגיד לא תקף, אמרתי בהרצאות,

אני אפרסם

שלא תקף, אפשר לרקוד ולחול במחולות בלי שום בעיה.

אבל אם הרב לא חזר בו מהמכתב והמכתב הוא תקף,

אז הוא צריך לדעת שעושים הפך ממה שהוא אומר בשמו.

את זה הם לא רצו.

כי הם ידעו שאם הרב ידע שככה נעשה על הגב שלו,

אוי ואבוי, כמו שהוא הלך פעם למשחטה של בית יוסף

ובכה שם בדמעות שליש.

אמר להם, שמעתי תלונות שיש פה על שחיטה ועל הכול

ואתם כולם סומכים עליי

ואני לא רוצה חס ושלום שיתחייבו כולם בגללי ואני אתחייב בגללם.

שלא אחרי מאה עשרים שנה נגיע לעולם האמת והתברר שחס ושלום היה פה מכשלה הוא עמד ובכה לפני השוחטים.

אז גם פה היה מצווה להציל אותו שלא יעשו על הגב שלו.

אבל הבן האוהב את הכסף

לא את האבא

לא נותן.

כן.

ואם יש בעיה של האוהב או שהוא יהיה בכל הדרך אז כאילו שאתם מנצחים אותם אז הם הפסידו. אז גם הכרוב פה והיוקרה והמאמד גם נמצא פה. ויש עוד דבר שהם פוחדים שאני אנהיג בפעם הבאה, אתה מבין?

ויש פה כוח משום שהם ראו שכשאני אמרתי לא ללכת לאצטדיון בגלל ציון גולן הגיעו 8,000 ולא 20,000. למרות שהרב אמר לבוא ולמרות שהם פעלו ולמרות שעשו מיליון מודעות

מיליון

ולמרות כל שרשרת הרבנים המכובדת שהייתה,

וזו הייתה תוצאה עלובה, אתה מבין? לכן הם לא הוציאו סרט עד היום מזה, כי הם אמרו שהוציאו סרט של קידוש השם.

אבל איפה הם יחביאו את היציעים הריקים שרתי לך?

עצור

פנחס ראובן השקרן

אמר שהיה מפוצץ שם אתם יודעים איך הם עושים מודיעים ברדיו כבר מלא אין מקומות לבוא אחרונים

קשקושים

כמה היו?

שמונת אלפים איש כמה הם אמרו שהיו?

שבע עשרה בסוף הם התפשרו במקום להגיד שהיה עשרים ושתיים אמרו שבע עשרה

ואמרו שהיה שידור ישיר ולא אירעו

בהתחלה אירעו רק יציע אחד

ואחרי זה הפסיקו להראות

ואחרי זה אמרו שהם יוציאו חשבו אולי יערכו את זה אולי ייראה טוב

אבל הבינו שזה לא אבל לי היה מי שהשריד בפנים את האצטדיון

אז אני הראיתי לו את האצטדיון איך נראה מבפנים

אז ממילא זו הייתה תוצאה עלובה ואני בסך הכל בן אדם

שאמר לא ללכת בגלל ציון גולן

אמרתי אם יחליפו אותו יש מספיק זמרים ספרדים

אם יחליפו אותו

אין שום בעיה אני עודד שילכו אני אגיד שילכו למה לא מצווה רבה

אבל אם מאחזים את עיניו של הרב עובדיה ומשקרים שהוא כאילו חזר בתשובה

כדי יש פטנט בש״ס

בש״ס תיקח את הרשע הכי גדול רק תגיד מילה הוא חזר בתשובה זה הכל הוא יכול להמשיך אחר כך איך שהוא חי

אבל עצם זה שאמרת הוא חזר בתשובה זה כבר מכשיר אותו זהו אתם תשמעו עוד מזה הערב

כן בבקשה אתה מבין? אז הם מבינים שיש פה כוח דומיננטי שהם לא מכירים דבר כזה בחיים שלהם לא היה דבר כזה מישהו שיכול לאיים עליהם

הם פשיעים לך

הם פחדים לך הם רוצים להוריד את כוחך וזה כרגע לא ענייני

זאת אומרת מה קורה שלא ענייני?

זאת אומרת הוא אומר לי הכוונה הזיהום הוא ממש ממש לא ענייני סביב הנושא עצמו עצור

אז הוא אומר שהוא יודע שהם מפחדים ממני

ושהם רוצים להוריד את כוחי

הנה שורש הבעיה למה ש״ס יצאו נגדי למחוק אותי״, מצאו הזדמנות מתי?

כשנעשתה מפלגה עכשיו לא מעניין אותם זו ההזדמנות

עכשיו מורידים אותו עד שאול תחתית לא נותנים לו שום סיכוי

רק להכפיש אותו כל הרבנים הספרדים בכל מקום בכל

כל שעה רדיו שלם נגד בן אדם אחד

למה?

בגלל שני הרשעים האלה

בעל ואשתו שניהלו את המדינה ואת העולם החרדי והספרדי

שהם החליטו להוריד את כוחו של האיש הזה

זה הוא אומר מידיעה בפנים

פוחדים ממך פחד מוות. מי זוכר את הקלטה משבוע שעבר שמשה

עידן

אמר הם מפחדים ממך

לא מסיבה זאת

מסיבתו הוא, ממה שהוא יודע

מדברים אחרים

זו הייתה תואנה בעצם רק בשביל באמת שכבר מזמן הם חיפשו

איך להוריד את האיש לגמרי

אז כל מה שהיה זה היה אחיזת עיניים

הסיבות האמיתיות נעוצות פה זה ממש לא עניין בשיחה הזאת, בשיחה הקודמת ובשיחות שישמעו

כן כן כל מי שמדבר איתם

רואה שזה פחות ענייני מאיך שזה נשמע יש פה ענייה של כוח, ענייה של מעמד וזה פה כל העניין זה לא, אני חושב שזה לא מעמד הם פוחדים לאבד את ההיררכיה פירושו של דבר

אחרי 120 שנה של הרב

שיאריך ימים, אנחנו פשוט מאוד, אם ימשיך לשלוט, זאת אומרת משפחת יוסף

צריכה להמשיך לשלוט בציבור הספרדי ואסור להם לתת לשום כוח שקוראים לו נגיד דרעי,

להבדיל אמסלם,

אמנון יצחק,

הרב עמאר, לא משנה מי שיכול להיות פוטנציאל, כאילו שתמיד ילכו אחריו,

אז הם צריכים לדאוג תמיד שזה יישאר בבית.

נכון. עכשיו ככה, כל עוד שאמנון יצחק הוא היה מתעסק עם תשובה,

הוא היה, איך אומרים, כל עניינו, איזה כנסים ואיזה תשובה ואיזה קונקונים ואיזה ציציות ואיזה דברים כאלה, אז בסדר, אולי הפסיק להם

כאילו כל התאוצה וכל הכוח שהבן אדם צובר,

אבל זה עדיין לא בדברים של הנהגה.

לעומת זה, בכל המערכה האחרונה שלכם, אולי גם קצת לפני זה, היה בה כמה עניינים,

התחלתי להיכנס קצת בעניינים של הנהגה,

התנשרת, בענייני כושר, הדרך הזאת טובה לילדות, הדרך הזאת לא טובה, החרדים התחילים לעשות ככה,

עוד וכבר מתחיל להלחיץ אותה, הבן אדם התחיל לגדול,

התחיל לתפוס מנהיגות, הבן אדם התחיל להנהיג, הבן אדם התחיל לתת להיות,

אתם מבינים, זה, זה... עצור.

מה מפריע להם? בדיוק מה שאמרתי.

מה מפריע?

כל זמן שהות עסק עם בעלי תשובה,

אין בעיה, שיגדל, שיצמח הכול, זה רק מטיב לנו, זה שולח לנו את החיילים אלינו.

אבל אם הוא פתאום מתערב,

אם מותר לאכול כזה דבר, או אסור, אם זה כשר או לא כשר,

אם זה טוב או לא טוב, מה פתאום?

מה פתאום שהוא יגיד? מה זה, הוא יגיד הנהגה לציבור מה לעשות?

לא הבנתי.

כל יהודי מחויב, בשעה שהוא יודע דבר פשע או עבירה,

להודיע, להכריז, להרחיק,

לתקן, לעשות כל מה שיש לאל ידו.

איך אדם יכול לשתוק אם הוא יודע שיש דברים כאלה? ובפרט,

אחד שהציבור שומע לו,

ושומע את תורתו, ושואל אותו שאלות.

מה הוא יגיד? אני לא יודע.

מה אכפת לי? תאכלו מה שאתם רוצים.

למה?

כי משה יוסף ויהודית החליטו שאני רק אחזיר בתשובה.

מה פתאום אתה תגיד גם דברים, הלכות,

ותגיד מה מותר, מה אסור? מה פתאום?

אתה לא עבר את האישור שלנו.

מה, אתה משרת את האינטרסים שלנו?

ייכנס מזה כסף או לא ייכנס?

לא, מה פתאום? אתה לא יכול להגיד.

אם תגיד, אנחנו נוריד אותך. אל תגיד.

שמעת?

אל תגיד.

אל תגיד.

אנחנו נגיד לך מה להגיד.

כן.

טוב, אז אני, מה אני יכול לעשות?

אני יכול, אתה מבין, רק להמשיך במינון נמוך כמה שאפשר, עד כמה שאפשר,

אבל אתה יודע שאני צריך לטפל גם בשלוחים שלהם,

כמו הרב אברהם, הרב אבוטבול ואחרים, שנשלחים לכל בוערמה לדבר כל יום.

הוא גם דיבר, הוא דיבר יותר בכבוד, הוא דיבר שהוא מסכים עם כל הגזירה נגד הזמרים והכול, ושזה פסול לגמרי והכול.

רק הוא אמר לשיר, אז לא ראינו לשיר. אחרי יום הוא הופיע עוד פעם, והוא אמר, אה,

עכשיו הראו לי שיש רבנים שחתמו, נכון?

יש פה גדולי ישראל שחתמו, אבל אני שם לב שיש פה שורה למטה שמתחתיה אין חתימות, כאילו שאין לשיר את השירים של הזמרים.

אז כאילו מטיל דופי. זאת אומרת, קודם כול הוא מודה שעד היום הוא דיבר בלי לדעת בכלל על מה אני נלחם.

הוא אפילו לא ידע שיש לי חתימות של כל גדולי ישראל.

ודבר שני, הוא לא יודע אפילו על מה אני מדבר, כי הוא לא ראה את הסרטים שיש לי, מה שאתה ראה אתו.

והם גם לא מראים לאף אחד.

ודבר שלישי,

התממין הזה הוא העיקר מפסיד ואומר ככה, ככה, וזהו, זה מותר.

עכשיו, לא רק זה, הם הפריזו על המידע, שאומרים, כבר גויה מותר וכבר גויים מותר. בקיצור, הכול מותר. הם עשו חוכא ותלולא מכל השמירה.

איפה שמעת בעולם, בעולם,

מישהו מהרבנים שומע איזה זמרת?

איפה שמעת בעולם מישהו שלכתחילה שומע גויים?

איפה שמעת בכלל? ואתם מורים הוראה לרבים,

לבעלי תשובה,

לעמך ישראל,

שזה מותר.

אז רגע, חילונים גם מותר.

הכול מותרים לכם. אז מה אמרו לנו כל הזמן בסמינרים,

ומה אמרו לנו בכל בתי-הספר, בחינוך העצמאי, במוסדות ש״ס,

כשאין לשמוע שירים של חילונים?

הכול מותר.

הרי מה ההבדל בין גוי לאישה לחילוני לחרדי ששר שילוהים? מה ההבדל?

עצור.

זאת אומרת, במערכה שהם הפחילו נגדים,

שלחו את הרב בוטבול

ואת אברהם יוסף ואת דוד יוסף ואת יצחק יוסף,

את כל היוסף

שהלכו נגדי ברדיו לשיעורים בכל מקום

להגיד שזה לא, זה מוגזם, מה הוא יוצא נגד? זו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה?

מה זה הוא יוצא נגד? תגידו, למה אתם משקרים לציבור? אבא שלכם,

מרן,

אמר שאסור.

הקראתי את המכתר שלו,

ועוד עשרים וחמישה גדולי ישראל, ביניהם הרב שלום כהן,

חתום,

אסור.

שמענו בפעם הקודמת איך הוא ביקש לזרוק את שווקה מעל הבמה.

אסור.

שמענו את הרב עמר אומר,

אסור. ואומר בשמו של הרב עובדיה ששמע מפי

הרב שטרית שאמר לא טוב הדבר.

אסור.

ואתם שולחים אותם, שכירי חרב,

שיצאו נגדי כאילו אני אויב העם

שאני אומר להם את דבר ההלכה.

למה זה מקלקל את הביזנס,

וגם קנאה,

וגם שנאה?

אז זה, ככה זה התנהל, כל המערכות.

כן.

אתה מבין מה החוסר?

כן. תראו, אתם נמצאים בכביש שכל הנסיך והנסיק שלכם הוא נטו נטו ענייני.

תורני, הלכתי, השקפתי. לא, לא, לא, לא משנה. סליחה על זה.

אבל זו הסוגיה שאתם נמצאים בה.

ואני רוצה לחדש לכם, וזה מה שבעצם אני בא להבהיר לכם בשיחה הזאת,

זאת לא הסוגיה שלהם.

זה ברור. אני יודע שתהיה בריא. עצור. הוא מודה שכל מה שאני התעסקתי בו,

ענייני, הלכתי, כמו שצריך פה ושם.

אותם זה לא מעניין.

מה אכפת להם שיש בן אדם שדואג ליהדות?

מה זה יהדות?

מה זה יהדות?

אנחנו קובעים.

מי ידבר על מה?

לא אתה.

אבל איך מינו, שיעשו חקירה.

איך מינו ראשי ערים?

סליחה, רבני ערים.

אתם יודעים מה? איך מינו רבני ערים?

מי שמביא מפעלים

שיקחו את ההשגחות שלהם,

זה מונע לרב עיר.

יש לך אפשרות לעזור לביזנס שלנו? נקדם אותך.

ואז ממילא הוא צריך להיות ת׳פ׳ שלהם ולעזור אחר כך

בפיתוח הכשרות בעיר.

על זה עכשיו נחקר,

והפרקליטות הגישה בקשה להאשים את אברהם יוסף בעניין זה,

שפעל נגד החוק להכניס דווקא את בית יוסף של אחיו משה,

למסעדות,

ועל זה הוא הולך להיות מורשע וייתכן שהוא ייכנס לכלא.

והוא לא היה היחיד שעשה זאת.

זה מפעל תעשייתי, כמו שראיתם בהרצאות הקודמות,

שהכל מה שמעניין אותם זה כסף,

כבוד וכוח, הרבה כוח.

וכולם רעדו מהם, כולם פחדו.

שמעתם משהו אחר כך הם מלחשים,

מדברים בשקט, מדברים בשקט. כולם פוחדים, ושלא ידעו, ושלא... אוי ואבוי, ואם יהיה, ופה, ופה, ופה, ופה, ופה, ופה.

כן.

הרב, אני יודע.

הרי, הרי, הרי, תקשיב,

הרי תקשיב, הרב אברהם יוסף משקר את הקהל ברטיו.

הוא אומר שהרב לא רוצה להכניס אותי בגלל שאני יריתי קודם את החץ ואחר כך אני מסמן את המטרה.

אבל זה שקר, זה שקר גמור, כי אני פניתי לרב עוד לפני ציון גולן,

באצטדיון, כשעוד לא יצאתי נגד הזמרים,

כשעוד לא הייתי מודע בכלל שיש זמרים כאלה שמופיעים מעורב.

עוד לא עלה בדעתי שיש כזה דבר. חשבתי שזה רק ציון גולן.

ואני פניתי עוד לפני האירוע של האצטדיון, וזה מתועד בכל ההרצאות שלי,

שאני פונה ואומר, אם תורידו את ציון גולן אני אתמוך בכנס ואני אגיד לכולם לבוא.

אי-אפשר להסתיר את האמת הזאת.

זה מופיע באתר בכל מקום,

גם בדיסקים שהוצאתי, זה לא אני עכשיו אומר מילים מחדש, זה מתועד מלפני שלושה חודשים.

כל הרצאה, כל הרצאה.

אם תרצו, אני אשמח באיזושהי הזדמנות שנשאר עוד פעם בשביל סוגיה אחרת מאוד. אני אז אמרתי לכם את זה בקצרה, את מה שאני חושב שצריכים לעשות פה.

אני לא יודע כמה אתם ייחסתם לזה חשיבות. אני מייד הבנתי וערכתי איפה הנקודות החדשות פה ואיך צריכים את הצד הזה.

מה שאז ממש בקצרה, אני חושב שעל זה העניין.

בסדר גמור.

הם כרגע דרוכים, הם כרגע עומפים, הם כרגע עשויים ולא סופרים, הם כרגע לא רואים.

מילים לא יתבלשו להגיד ככה, אבל גם עליהם תעזור ותעזור אותך מעניין הזה, וגם כשאני לא רוצה להגיד לו דברים, הוא סוג של לימויים, ממש תכה.

סוג של לימויים עליי, בשבילך. בשבילך אתה מבין, אתה רק יכול לנזק מזה, הרב עורר אותך מאוד, תמשיך לדבר איתו בלימוד, נהנה לדבר איתך.

בשביל מה אתה מזיק לעצמך, ומה אתה מתערב בנזרים כאלה, אתה מבין,

סוג כזה, מה אני אגיד לך, זה כל כך לא מכובד,

כל כך לא טורן, או כל כך לא ירד שמיים וככה גדולות,

אז אני חושב שזה מגיע מסוג של ביטחון, ממקום של ביטחון, שהם יושבים על הכיסא הזה, ואני, אני ואפסי אותי.

אני רואה שברוך השם,

עוד לא הרעילו אותו עד כדי כך שהוא כבר, התממין לא יכול לשמוע את השם. עצור.

אז הוא אומר שהוא אוים,

ואם הם מעיזים לאיים עליו ככה,

סימן שהם מרגישים שהם צברו כוח עד כדי כך, שהוא לא יעיז

להגיד לרב, אפילו שהוא נפגש איתו כמעט יום ביומו,

הוא לא יעיז,

כי אותם לא מעניין שום דבר, רק הכוח.

ואני אומר לו כן.

לא, לא.

זה אני שמח, שקודם כל השם עוד לא מורעל, אתה מבין? כי אני,

אני בהרגשה שלי, המטרה שלהם להרעיל את השם שהוא לא יוכל לסבול אותו כבר.

אני, אני, אני אגיד לכם את האמת, אני לא חושב שזה לא ירוק.

אני מסכים,

לכן אני מתפלא שזה עדיין לא, כי שלושה שעות זה מספיק זמן.

עצור.

זאת אומרת,

הוא אומר שזה לא רחוק מזה שהם ישניאו את השם שלך על הרב,

כי הם עובדים על זה חזק.

אני מתפלא שעד עכשיו הוא לא שונא אותי לאותה שעה,

אבל עם עבודה יומיומית

ועם עלילות דברים ועם הסיפורים שסיפרתי לכם,

שהוא ביקש אותי והם סיפרו לו שאני לא רוצה לדבר איתו, בלי לדבר איתי כמובן,

אז עכשיו מובנת התמונה יותר מי אלה הזוג האלה ששלטו פה בכיפה.