ביכורים לה

- - - לא מוגה! - - - 

הקדוש ברוך הוא מבקש מהאדם את הראשית, את הבכור, את הביכורים,

את התרומה, את המעשר, כל דבר ראשון הקדוש ברוך הוא אומר למרות שזה חביב עליך, עמלת, יגעת, טרחת הראשית לשם.

אם כן אדם שטורח וזוכה לאילן אחרי שנים רבות

שמביא פירות כמה חביב בעיניו הפרי הראשון הבשל שהבשיל כמה הוא רוצה לנגוס בו, לאכול, כמה הוא מהנה אותו, אותו פרי וכל מה שהקדוש ברוך הוא הנאה אותנו, שיבח אותנו נתן לנו מעלה אנחנו צריכים להקדיש לפחות את הראשית מכל דבר השם יתברך השם נתן לאדם חוכמה,

להשתמש בה לעזור ולסעד אנשים אחרים.

נתנו קול נאה, צריך לשמח בני אדם. נתנו ממון, צריך לעזור לדלים כל מה שנתן הקדוש ברוך הוא לאדם, צריך להשתמש בזה ואת הראשית לתת לו.

קלטת מספר 501, ביכורים לשם בתראשית לתת לו.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח,

והשם עלינו ברחם וירוויח.

בפרשת השבוע ראינו כל תרומות הקודשים אשר הרימו בני ישראל לשם,

נתתי לך ולבניך ולבנותיך איתך

לחוק עולם ברית מלח.

ברית מלח עולם הוא לפני השם לך ולזרעך איתך.

הפרשה הזאת כל כך חביבה אצל הקדוש ברוך הוא,

שהיא נאמרה כלל ופרט וכלל.

ולמה היא חביבה כל כך, הפרשה הזאת, של כל תרומות הקודשים שמרימים בני ישראל לכוהנים?

החביבות המיוחדת של הפרשה,

שיש בה הרבה עניינים,

יש קדושות, יש אזהרות, יש מתנות לכוהנים, ללוויים,

תרומה, מעשר,

ביקורי כל פרי האדמה,

בכור אדם ובהמה. העיקרון המנחה בכולן שזהו עניין הראשית,

להפריש ולוותר על הראשית.

כל דבר שהראשית נעשית על ידי האדם, חביב מאוד עליו.

כל דבר ראשון.

אדם קונה רכב,

השמחה הראשונה שלו זה לנהוג בו בראשונה.

קונה בגד חדש,

השמחה הגדולה שלו, שילבש אותו ראשון.

כל דבר שהוא ראשית לו, האדם

נהנה ושמח בו.

אבל אף על פי שהברק הראשון מנעות העולם שווה לאדם הון רב,

קשה לו לוותר עליו.

קשה לו מאוד לוותר עליו.

הקדוש ברוך הוא מבקש מהאדם את הראשית, את הבכור, את הביקורים,

את התרומה, את המעשר.

כל דבר ראשית, כל דבר ראשון,

הקדוש ברוך הוא אומר, למרות שזה חביב עליך, עמלת, יגעת, טרחת,

הראשית לשם.

חכמים, זיכרון הברכה,

החשיבו מאוד את הראשית כשאמרו,

מלך נוטל את החלק הראשון המובחר והיפה.

כמו שמבואר בסנהדרין,

כל עם בוזזין ונותנין למלך, והוא נוטל חלק בראש.

דהיינו, בראשונה הוא לוקח הכול.

מה הוא מקבל?

חלק היפה, בורא ראשון ונוטל מחצה.

כך ניצבו ישראל לכבד

את הכוהנים.

כהן יהיה ראשון לכל דבר שבקדושה,

בטעם וקידשתו מאחיו.

זאת אומרת, מכאן אנחנו לומדים שכל דבר ראשון מכובד בעיני הבריות וחשוב בעיניהם.

אם כן, אדם שטורח ושותל וזוכה לאילן

אחרי שנים רבות שמביא פירות, כמה חביב בעיניו הפרי הראשון,

הבשל,

שהבשיל,

כמה הוא רוצה לנגוס בו, לאכול, כמה הוא מהנה אותו, אותו פרי.

באה התורה ואומרת, את הפרי הראשון הזה,

את הבכור, את הביכורים, תקדיש לשם.

דווקא ראשית פרי האדמה,

דווקא החביב עליו,

לא פרי שהוא קונה מהשוק, אלא פרי שהוא גידל בעצמו,

עמל ויגע עליו,

צריך לתת ראשית לשם.

גם בכור אדם, נולד לאדם בן בכור,

הבן הבכור הזה שממתינים לו תשעה חודשים,

אולי כמה שנים לפני כן, עד שהוא מגיע לעולם.

ההתרגשות גדולה מאוד כשהתינוק הזה יוצא לאוויר העולם.

התינוק הזה מבשר את המשכיות חייהם ושיש המשך לזוג הזה.

פעם ראשונה שהם זוכים להיקרא אב ואם,

ודווקא באותה שעה,

כשהאוצרות כה רבים של שמחה ספונים בלבם,

דווקא באותו רגע צוותי התורה לקדש את הרגע הזה לשם יתברך,

קדש לי כל בכור פטר רחם באדם ובבהמה לי הוא.

זאת אומרת,

באותו רגע שהוא יוצא לאוויר העולם, הוא נהיה קדוש לשם.

קדש לי כל בכור.

הרגע הראשון,

המובחר מכל היצירה, נדפס מיד לרשות הבורא.

התינוק כבר מוציא את הראש, כבר נדפס בקדושה לבורא יתברך.

במשך חודש ימים הוא קדוש לשם,

ורק אחרי פדיון הוא חוזר להיות ברשות ההורים שלו.

זאת אומרת,

כל אדם שזוכה לבן בכור,

הבן הזה,

דבר ראשון שיוצא לאוויר העולם,

הוא הופך להיות קדוש,

ורק אחרי הפדיון הוא חוזר להיות ברשותם של ההורים.

כותב בעל החינוך

בפרשת בואו,

מצווה יח.

משורשי מצווה זו,

שרצה הקדוש ברוך הוא לזכותנו במצוות בראשית פריינו,

דווקא בראשית הפרי, למען דעת כי הכול שלו,

כדי שנדע שכל דבר שייך להשם יתברך.

אין לנו בעלות על שום דבר.

הקדוש ברוך הוא נותן לנו משהו,

אבל אנחנו מוכיחים במעשה ידינו שאת הדבר הראשון נותנים לקדוש ברוך הוא.

אם היינו בעלים על הדבר ממש,

היינו לוקחים את זה לנו.

אבל הקדוש ברוך הוא מצווה אותנו שאת הראשית ניתן לו,

ואין לנו דבר בעולם, רק מה שמחלק לנו השם יתברך בחסדיו.

ויבין האדם זה ברעותו, כי אחר שיגע כמה הגיעות וטרח כמה טרחות בעולמו,

והגיע הזמן שעשה פרי מחביב עליו ראשית פריו כבבת עינו,

מיד נותן אותו לקדוש ברוך הוא ומתרוקן רשותו ממנו ומכניסו לרשותו של הקדוש ברוך הוא.

לא לחינם נעשה אהוב לקדוש ברוך הוא כשהוא מפריש את הראשית המובחר והחביב על בני האדם.

גם שמואל הנביא,

כל כך הצטער על שאול המלך

כשנענש והתפלל עליו כל הלילה.

למה?

כדי שלא יתבטל מעשה ידיו בחייו.

שאול המלך היה הראשון שהמליך אותו שמואל הנביא ומשך אותו בשמן המשחה,

וזו הראשית שלו, של שמואל המלך, מהמלאכת מלאכים.

לכן היה קשה לו מאוד

שפרי ידיו הראשון חלילה יתבטל.

אז הוא ישב כל הלילה להתפלל עליו.

זאת אומרת, צערו היה גדול מאוד.

וכל אדם שעושה פעולה ראשונה חרוטה ברגשי נפשו,

וכך אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, שאפילו מזבח

מוריד דמעות על מי שמגרש את אשתו הראשונה, אשת נעוריו.

זאת אומרת, הראשית

חביב לאדם מכל,

והוא נדרש לתת את הראשית לקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא מנסה את האדם

שישלוט באבריו וכלה גופו,

בחשקי נפשו,

יתעכב לרגע בכל עושה ופעולה, בטרם יעשה, להתבונן

את העניין הנצחי בחיים שיש לנו פה בעולם הזה.

והבחינה העיקרית לשלוט על היצר היא הנכונות לקדש את החשק הראשון והמובחר ולא לקחת את החלק היפה אלא להפריש אותו לקדוש ברוך הוא,

להשם יתברך.

למשוך את היד בצניעות מהנאות ראשונות ומדברים שבראשית,

גם בענייני צדקה, בענייני מעשר,

קודם מפריש מעשר, מפריש תרומות.

אסור לו לאכול להשתמש וליהנות מהנאות העולם הזה ורק אחרי שהוא מפריש הפרשה ראשונה הוא מכשיר את עצמו ליהנות מכל חפציו.

זאת אומרת, מחנכת אותנו התורה הקדושה

כל דבר שיש לנו, היפה, המובחר,

להשם יתברך.

במה זכה הבל יותר מקין? קין היה הראשון שהקריב את הקורבן. הבל למד ממנו.

הבל הקריב גם הוא, גם הוא, בנוסף לקין.

אבל הבל הביא מבכורות צונו ומחלביהן, מהבכור, מהראשית,

ואילו קין הביא מפרי האדמה,

הביא מהפשתן, הביא דברים שהם בררה.

לכן זכה הבל שהקדוש ברוך הוא שעה לקורבנו ולא לקין.

זאת אומרת, אדם צריך להתבונן.

כל מה שהקדוש ברוך הוא נותן לו זה בהשאלה,

ומה שנותן לו הקדוש ברוך הוא צריך להיות חכם לדעת להפריש קודם להשם, להראות שהבעלות היא להשם יתברך,

ואנחנו רק עוברי אורח בעולם הזה.

פעם שאלו את הסבא מנוורדוק, זיכרונו לחיי העולם הבא,

אחד התלמידים שאל איך הוא יבטל את הנעת הגאווה והכבוד מלבישת בגד חדש.

אדם קונה לחתונה בגד חדש,

לברית, לבר מצווה, לאירוע חגיגי, בגד חדש

מרגיש מצוחצח.

אה, איזה הרגשה.

מברכים שהחיינו על בגד חדש.

נו, אבל יש לאדם לפעמים כבוד וגאווה

מעצם הבגד.

ואז הוא הרוויח בגד חדש

והפסיד מידה פסולה ומגונה.

כבוד וגאווה. שואל את הרב שלו, איך אני מתפטר מהגאווה והכבוד של הבגד?

אמרנו לו, תשאיל את הבגד הראשון שאתה צריך ללבוש לחבר, שילבש אותו מספר דקות, ואחר כך תלבש אתה.

כמה אתם מכירים אנשים שמוכנים לתת את הבגד החדש, שמישהו אחר ילבש,

ואחר כך ילבשו? כל העניין זה הבגד החדש.

כל העניין זה ההתחלה.

הראשית,

אם ימכרו לכם בגד משומש, מה זה משומש?

לבשו אותו חצי שעה ב-20% הנחת. תקנו.

אנשים לא קונים.

למה? כל העניין החדש.

אז לאדם יש גאווה וכבוד,

ויש כאלה שרוצים לעבוד על זה, זה העצה.

העצה, תן למישהו אחר שיהנה מזה,

כבר לא יהיה לך את אותה שמחה,

אותה גאווה על בגד חדש,

ולא תיפול באותה מידה.

הכלי יקר מביא בשם ספר צרור אמור,

שמאשים את הבל שלא להתעורר מעצמו על הקורבן,

כי לא הביא אותו עד אחר שראה את קין הולך ומקריב.

לכן כתוב, והבל הביא גם הוא.

במילה גם נרמז שהוא איחר את הקורבן.

פירוש אור החיים היה,

הגם שהיה נחת רוח מקין לפני ה',

כיוון שהוא היה הראשון שהביא את התשורה לקדוש ברוך הוא.

אבל ירד מטה-מטה.

הרי מי שמפריש את הראשית שלו הוא משובח ומשתבח לפני הקדוש ברוך הוא.

גם אם הבל הביא מבכורות צונו ומחלביהן,

מכל מקום, מפני שהיה מאחר בקורבן ולא היה הראשון המזדרז למצווה,

עלה לו הדבר בעונש חמור כל כך.

זאת אומרת, הייתה מעלה להבל יותר מקין,

על זה שהוא הביא מבכורות

צונו ומחלביהן.

אבל הייתה לו ירידה מזה שהוא נתאחר מלהביא.

אז לא רק צריך להביא את הראשית,

אלא צריך גם להקדים להביא,

לא לאחר.

ראשית בזמן וראשית בעניין.

לכן חביבה הפרשה הזו של קודשים, תרומות ומעשרות, פדיון הבן, ביקורי פרי האדמה,

עד שמרוב חביבותה כללה התורה,

פרטה וכללה שוב את הדברים,

להדגיש את החשיבות והגדולה של בני ישראל שמפרישים את החלק הראשון,

את כל חלבם, מקדישים לשמיים.

השם יתברך מחשבל לצדקה ולמדרגה מעולה שמשקלה רב,

עד שאמרו החכמים, זיכרונם לברכה,

רב הונא בשם רב מתנה אמר.

בזכות שלושה דברים נברא העולם.

בזכות מעשרות,

בזכות חלה ובזכות ביקורים.

כל העולם נברא בזכות שלושה דברים אלה

בזכות חלה, בזכות מעשרות ובזכות ביקורים,

שנאמר בראשית ברא אלוקים.

בראשית

ברא אלוקים. בשביל מה ברא הקדוש ברוך הוא את העולם? בשביל ראשית.

מה זה ראשית?

חלה נאמר עליה, ראשית אריסותיכם חלה.

אז בשביל הראשית הזאת

שהיא חלה,

ברא אלוקים שמים בארץ.

ואין ראשית אלא מעשר, כמו שכתוב, ראשית דגנך.

זאת אומרת, בראשית, בשביל ראשית, שזה הדגן,

ראשית דגנך זה המעשר,

נברא עולם מלא.

ואין ראשית אלא ביקורים,

כמו שכתוב, ראשית ביקורי אדמתך.

אז בראשית, בשביל ראשית, בשביל הביקורים,

ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ.

נו,

מה זה אומר?

כיוון שכל עניין הראשית

זה להכיר שיש בורא בעולם,

שהוא הבעלים על העולם,

והקול שלו,

והיכן אנחנו מראים את זה?

בחלה, בביקורים, במעשר,

כשאנחנו עושים את זה, כדאי היה לברוא את העולם בשביל שהברואים יכירו שיש בורא לעולם.

מנהיג לכל הברואים,

ואיך הם מכירים?

וזה שהדבר הראשון החביב עליהם מכל,

הם מוכנים לתת את הראשית לקדוש ברוך הוא.

אליהו הנביא,

ויאמר אליהו לאישה מצרפת, עשיני עוגה קטנה בראשונה והוצאת לי,

בינך ולבנך

תעשי באחרונה.

בזכות זה שהיא מקדימה לתת לו בראשונה,

יביא הקדוש ברוך הוא ברכה בקמח וביין ובשמן.

על ידי זה שהיא מפרישה ראשית לנביא,

היא תזכה שתהיה לה ברכה בקמח ובשמן.

והרמב״ם אומר במורה נבוכים,

למה נותנים לכהן את הזרוע על חיים ועקבה?

אחת מהמתנות

שנותנים לכהנים זה זרוע לחיים ועקבה, ממה ששוחטים.

אומר הרמב״ם, אל-חיים הם ראשית הגוף,

פה, בפנים של האדם.

הזרועה היא ראשית לאיברים,

והעקבה היא ראשית למעיים,

כי הראשית

בכל יינתן למשרתי השם,

לכבודו של הקדוש ברוך הוא.

כיוון שהכוהנים הם משרתי השם,

אז לכבודו של הקדוש ברוך הוא, את הראשית, את הזרוע,

את ההנחיה עם העקבה,

נותנים לכהנים משרתי השם, לכבודו של הקדוש ברוך הוא,

כיוון שהם ראשית.

מה מתגלה לנו מכאן?

עד כמה זכות יש במידת הראשית,

עד שבעבורה נברא שמיים וארץ,

עולם מלא.

והפרשה,

ההפרשה,

שבעבורה ובזכותה נברא העולם.

הכול עושה אדם מהראשית שלו,

והמשקל הזה הוא רב

שעולה בערך גדול שהבריאה כדאית בשבילו.

אדם שמפריש מעשרות, מפריש תרומות,

במעשים הפשוטים האלה שאנחנו חושבים שהם פשוטים,

היה כדאי לקדוש ברוך הוא לברוא שמיים וארץ. עולם מלא היה כדאי לו לברוא בשביל של יהודי או יהודייה במטבח,

יפרישו,

חלה, תרומה, מעשרות.

שווה לקדוש ברוך הוא לברוא עולם ומלואו.

ואומר המהר״ל,

כל דבר ראשית שקול כנגד הכול.

שהכל מתחיל בראשית,

והכל שבכול שקול כנגד הראשית.

תראו כמה כוח יש בראשית של כל דבר ועניין.

חכמים זכרונם לברכה אמרו שכל סוד בריאת העולם טמון בבית של בראשית,

שהיא תחילה לכל התורה כולה.

מכאן אנחנו למדים כמה חביב לפני הקדוש ברוך הוא מישהו מתחיל בדבר מצווה.

ומי לא רוצה ולא חפץ להתנאות ולהתחבב לפני הקדוש ברוך הוא ולהתברך בחיים ארוכים?

מי לא יהיה הראשון לרוץ לדבר מצווה לתורה ולעבודה,

ולשמח את ליבות בני אדם,

להיטיב להם ולאשר אותם, שיהיה להם אושר?

אכן כדאי לו לאדם ישראל להיות ראשון בכל דבר,

וזהו שורש המעלה של עם ישראל שנקרא ראשית,

קודש ישראל לשם ראשית תבואתו. גם ישראל נקראים ראשית,

וגם בגלל ישראל נברא העולם כולו.

וגם התורה הקדושה,

השם קנני ראשית דרכו,

קדם מפעליו מאז.

כל אלה הן הרשויות

שבזכותן נברא עולם מלא.

לכן משבחים אדם שעושה דברים גדולים, ראש וראשון,

אומרים, ראש וראשון

לדבר מצווה.

זה מה שצריך כל יהודי מאיתנו להתבונן.

כל מה שנתן לנו הקדוש ברוך הוא

זה כלים לעשות את רצונו.

וכל מה שהקדוש ברוך הוא הנאה אותנו, שיבח אותנו,

נתן לנו מעלה.

אנחנו צריכים להקדיש לפחות את הראשית

מכל דבר

לשם יתברך.

השם נתן לאדם חוכמה,

להשתמש בה,

לעזור ולסעד אנשים אחרים.

נתן לו קול נאה, צריך לשמח בני אדם.

נתן לו ממון, צריך לעזור לדלים.

כל מה שנתן הקדוש ברוך הוא לאדם, צריך להשתמש בזה ואת הראשית

לתת לו.

וכיוון שאנחנו נמצאים כרגע במצב

שהוא לא כל כך קל,

ויש התרבות,

ולא פעם ראשונה התרבות של לכלוך וטומאה בארצנו הקדושה.

ולצערנו הרב,

לא יאומן כי יסופר,

כל דבר שבקלקול הופך להיות דבר של גאווה.

ואנשים מתגאים בעבירות שעושים,

עד שעשו מצעד הגאווה

ואנשים שעוברים על ייסורי כרת בתורה הקדושה

לא מתביישים לצעוד

בריש גלי בחוצות עיר

ולהתגאות במעשיהם המקולקלים.

הם מקבלים סיוע מעיריות,

מקבלים סיוע מהבגץ,

מקבלים הכרה בתקשורת.

הכול 100%. למה? הם פשוט מקולקלים.

הם מקולקלים בטבעם,

מקולקלים באופיים,

והם מתגאים בזה.

אז יש מצעד שקוראים לו מצעד הגאווה.

נו, אז אם מקולקל רוצה לצאת מהארון, לצאת מהמגירה,

זה עניינו.

אבל אם הוא רוצה כבר להגיע לירושלים ולטמאת ירושלים בחוצות ירושלים,

ועוד לקרוא למקולקלים כמוהו מכל העולם שיבואו לירושלים, לטמא את ירושלים,

זה דבר שהשכל כבר לא יכול לסבול,

וכל יהודי שיש לו טיפה רגש

צריך למחות כנגד הדבר הזה.

פירושו של דבר,

אם היינו לוקחים,

לדוגמה,

אפשרות

שיארגנו מצעד

של בעלי גאווה כאלה מול הוותיקן,

העולם הנצרי היה יוצא נגד.

אם היו עושים מצעד כזה במכה,

העולם המוסלמי היה יוצא נגד.

ואם עושים דבר כזה בירושלים,

העיר הקדושה לכל הדתות כולן,

איך כולם ממלאים את פיהם מים, אף אחד לא מדבר.

אז החלטנו להיות ראש וראשון לכל דבר שבקדושה

ולהעמיד מצעד קונטרה,

קוראים לו מצעד הענווה.

מצעד הענווה.

הם מצעד הגאווה ואנחנו מצעד הענווה.

ולכן החלטנו שב-8 באוגוסט,

בליל טו באב,

יום גדול ליהודים,

יהיה באצטדיון טדי בירושלים,

כנס ומפגן ענק,

מצעד הענווה בירושלים מול מצעד הגאווה,

שיתכנסו יהודים, 22,000 איש,

בתוך האצטדיון,

ויקבלו עליהם עול מלכות שמיים,

כי יומיים לאחר מכן צריך להיות מצעד הגאווה.

אז לפחות את החובה המינימלית של יהודי בדרך של ישרים ולא עקומים

צריך לעשות ולהרים את הנס כנגד כל התועבה הזאת שהולכת להיות בירושלים.

אז החלטנו ועשינו,

ואכן בליל טו באב יהיה מפגן גדול

של כל מי שחושב

שהוא רוצה להוקיע

את הדרך הפסולה

של אנשים שמתכנסים רק בשביל

לעשות דווקא,

דווקא, בירושלים, ולא עוד, אלא לקרוא לכל העולם,

לאיזה?

למקולקלים שבעולם,

להתאסף במקום אחד, בירושלים,

היכן שהיה בית המקדש ולצערנו עדיין בחורבנו.

וגם מסיבות כאלה,

אז יהודי שיש לו נפש עם רגש

חייב לעשות משהו.

אז אנחנו לא הולכים בדרכים פסולות,

ולא הולכים בהפגנות,

ולא הולכים באלימות,

אנחנו מתכנסים.

מתכנסים באצטדיון טדי,

ושם נגיד את דברינו,

ושם נהלל ונשבח לה'

ושם נקבל עול מלכותו,

ומי שרוצה להצטרף להיות חלק מזה מוזמן.

יש פה פליירים שאפשר לקחת, לעמוד בקשר ולראות מה אפשר לעשות ולהוסיף

לעניין הזה. יגיעו מטוסים גם מחוץ לארץ,

מאירופה ומארצות הברית,

של אנשים שמזדהים.

יש קבוצות

של אנשים חשובים שעדיין לא נתנו את שמם, אבל מרכזים רשימות של אנשים שרוצים גם כן להצטרף לעניין הזה.

יהיה שם אירוע גדול,

גדול מאוד,

וחשוב מאוד,

במקום שיש 22,000 איש, למי שלא יודע,

שכינה יורדת לעולם.

שובה ישראל, רבבות

אלפי ישראל, רבבות שתיים,

אלפי שתיים, 22,000. כשהקב' ברוך הוא ירד על הר סיני,

היו 22,000 מלאכים שבאו עם הקב' ברוך הוא, מעמד הר סיני.

ריבותיים, אלפי שנאן.

ריבותיים זה שתי רבבות, 20,000. אלפי זה שניים, 22,000.

שכינה שורה.

מי שמתברך בערב זה,

מי שמקבל עול מלכותו יתברך,

נהפך לאדם חדש.

שכינה ממש.

מי שרוצה לזכות,

מוזמן.

למי שיש שאלות, בבקשה.

אם מעוניינים לראות את הפתיחה, אני יכול לראות לכם את הפתיחה.

של האיצטדיון בפעם הקודמת,

לפני שבע שנים, כשהיה 13 שנה,

לארגון שופר היה בר מצווה.

אנחנו עכשיו 20 שנה לארגון שופר,

שברוך השם עשה הרבה בעם ישראל בשביל שיהודים יתקרבו.

אז תוכלו לראות,

לפחות בפתיח של מה שהיה.

הפעם זה יהיה קצת יותר גרנדיוזי.

כן, בינתיים שאלות למי שיש.

כן.

תן לה מיקרופון שם.

ערב טוב, כבוד הרב.

אחי נשוי כבר שנתיים ואין להם ילדים.

רציתי לשאול, מה אפשר לעשות?

הוא שוכל לברך אותם? הוא שומר תורה ומצוות? כן, ברוך השם.

הוא יכול ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום?

לא יודעת.

אם הוא ילמד שעתיים בתענית דיבור כל יום ואשתו תלמד חצי שעה מוסר,

בעזרת השם, הברכה תתפוס.

בסדר, אני אגיד להם.

מה השם?

אורלי בת מלכה.

והוא?

אביתר בן אורה.

אביתר בן אורה ואורלי בת מלכה יזכו בעזרת השם בזכות שעתיים בתענית דיבור כל יום ובזכות חצי שעה מוסר לזרע חי וקיים מהרה.

אמן. תודה.

כן, שאלות אני צריך כרגע, לא ברכות, אם אפשר.

שאלות.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני רק רציתי לספר לך שבשבוע שעבר באתי במיוחד, אני גרה בארצות הברית ובאתי במיוחד, שמעתי איתי בירושלים ומישהו אמר לי שאתה תופיע כאן. אז הזכרתי אוטו ובאתי לכאן והמקום היה סגור, אבל בעל המקום אמר לי שאתה תהיה פה השבוע והוא שמר לי מקום.

ובמיוחד הייתי צריכה לטוס חזרה לארצות הברית ביום חמישי שעבר ובמיוחד אירחתי את השהות שלי על מנת שאני אוכל לראות אותך.

ורציתי לשאול עצה וגם לקבל ברכה על מנת,

אני לא דתייה, אבל אני מאמינה ורציתי לדעת מה אני צריכה לעשות על מנת למצוא זיווג.

הכי פשוט והכי בטוח זה לשוב בתשובה לאבינו שבשמיים ושימציא לך יהודי ירא שמיים, שתבני בית נאמן בישראל.

משהו קצת יותר ספציפי?

ספציפי, פשוט מאוד, לקבל עלייך עול מלכות שמיים, פירושו לשמור שבת,

לשמור כשרות,

ללכת בצניעות, להתפלל לפחות פעם אחת ביום,

ויש חתן.

וברכה אפשר לקבל? בטח שתקבלי, למה לא?

מה שמך בשם האימא?

שרון בת עירית.

שרון בת עירית?

השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה בזיווג הגון הראוי לך מהרה עוד השנה.

אמן.

כן, עוד שאלה, בבקשה.

ערב טוב, כבוד הבא. אני נשואה מזה שנתיים וחצי,

ויש לנו קושי בהיריון.

הבנתי.

ואת מוכנה כמובן לקבל עלייך עול מצוות.

אז לדוגמה, כיסוי ראש את מוכנה לשים בשביל להיפקד, נכון?

אין לי בעיה, כעיקרון,

אבל אני בחורה שמאמינה ושומרת פחות או יותר על זה. זה טוב מאוד. בחורה מאמינה עם כיסוי ראש זה מצוין.

זה לא מפריע בכלל, זה טוב מאוד.

צריך לשמור שהאמונה לא תברח.

אוקיי.

אפשר להציע לך את זה?

בבקשה.

מי ימסור?

אפשר?

ואם אפשר... תשימי ואני אתן לך ברכה.

הברכה תלויה בצניעות, שתיקחי בחשבון.

שמך ושם האימא?

רינה הודיה, בת נעמי. רינה הודיה, בת נעמי, ובעלך?

סמיון בן תמרה.

סמיון בן תמרה. סמיון בן תמרה.

תזכו, בעזרת השם יתברך,

לזרע חי וקיים מהירה.

כן, עוד שאלה?

אין שאלות פה?

ערב טוב, כבוד הרב.

לפני שמע ילד שלי טבע בים. הוא חייל במשמר הגור. הוא בקומה.

קשה לי לקבל את זה. אני לא יודעת מה לעשות. אני כל הזמן בוחר.

לא יודעת מה לעשות.

הבנתי.

את מוכנה לשים כיסוי ראש לרפואה?

כן.

כן, בבקשה.

מה השם שלו?

שנדה רפאל בן תמרה.

שנדה רפאל בן תמרה.

השם ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהירב, יקום ממיטת חוליו בזכות הצניעות שאימא שלו קיבלה על עצמה. אמן. אמן, אמן.

כן, שאלה? יש שאלה?

שאלה יש לך? תן לו רגע שאלה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. יש לי שאלה.

אני תמיד שומע את הקלטות שלך, וזה הרצאות,

שאתה אומר שהמצב הולך ונהיה יותר קשה לעם ישראל.

יגיע מצב שהערבים כביכול לא ישתתו בנו.

אתה אומר את זה.

עכשיו אני גם קצת לומד בזה, שמעתי, אלא

כתוב על הקדוש ברוך הוא שתמיד מרחם.

על רחמם של הקדוש ברוך הוא אין סוף.

עכשיו, מתי שעם ישראל גם יצאו ממצרים,

המלאכים באו ואמרו, מה ההבדל בינם ובינם?

עכשיו,

הדור הזה שאנחנו נמצאים בו,

מה, הקדוש ברוך הוא כמו שאביכם עליהם לא יכול לרחם עלינו?

בטח שהקדוש ברוך הוא יכול לרחם,

אבל כתוב שהקדוש ברוך הוא לא מרחם על מי שלא מרחם על עצמו.

אם בן אדם לא מרחם על עצמו, מה אתה רוצה? שירחמו עליו?

אתה אומר לאחד, לא כדאי לך לעשן סיגריות, אתה עלול למות. הוא אומר, מה אכפת לך? אני נהנה מזה.

אתה אומר לו עוד פעם, אבל אתה עלול למות.

60% מקבלים סרטן הריאות, למה אתה ממשיך?

החיים שלך לא יקרים? הוא אומר, יקרים, אני אוהב לעשן, אני מעשן.

ואתה אומר לו עוד פעם.

אז מי מרחם?

מי מרחם?

והוא מרחם על עצמו?

לא.

והוא מזיק את עצמו בפועל, אז מה יועיל?

אומרים לך, אל תכניס את היד לחשמל, אתה עלול להתחשמל.

ואתה אומר, לא, אבל זה מדגדג.

נו.

הוא סתם מרחם, והוא לא מרחם על עצמו. מה מועיל?

אבל עכשיו אנחנו בתוך המשפחה הגדולה. שבע אחים ו...

אנחנו בתוך המשפחה שבע אחים וארבע אחיות.

אחד מהאחים שלי בשנת 94 רצה להגיע לארץ,

נהדר בדרך.

כבר, איך אומרים? לא שמענו, לא, אין שום סימנים ממנו. יש 13 יהודים, כבוד הרב, גם יכול להיות שיודע על המצב,

נמצאים במצב שלו.

מה, הקדוש ברוך הוא לא יכול לרחם, כאילו,

רק לדעת קצה אחות על האחי,

מה, אם הוא נמצא בחיים,

אם קרה משהו וזה.

כל התפילות של ההורים, של המשפחות, של האלה, אפילו שרחוקים,

הכאב לב הזה שצריך להתמשך שנים על גבי שנים.

אני מאמין בהשאלה. אני אשאל אותך שאלה, ההורים אוהבים את הבן?

ללא ספק, זה כמו עץ בעצם. הבנתי. שואל אותך שאלה, אתה חושב שהקדוש ברוך הוא אוהב את הבנים שלו?

אוהב את הבנים שלו.

הבנים שלו, אתה חושב, אוהבים אותו כמו שהוא אוהב אותם?

גם כן, כמובן. אתה חושב שהבנים אוהבים את הקדוש ברוך הוא כמו שהוא אוהב אותם?

אם הוא נותן לבן אדם חיים, לחיות, איך עומדים... זה הוא נותן.

מה הם נותנים בתמורה?

תפילה.

מה הם נותנים? תפילה. תפילה זה בקשה.

תפילה זה עוד בקשה שמבקשים ממנו. מה הם עושים?

בתפילה מה הם עושים? מבקשים עוד.

נו, מה הם עושים בשבילו?

אבל אני גם, מה שזוכר מהימים שבאתי ממשפחה,

ההורים שלי לא יודעים לקרוא ולכתוב.

הם לפני 200 שנה, כאילו סבא וסבתא יצאו מהערק.

הם ברחו, אבל בכל זאת

היינו לילה סדר יושבים, הם היו שומרים על כל המצוות,

היו אומרים את הלילה סדר בשפה ארמית וזה.

הם, כל מה שידעו, עשו.

הם היו עובדים במסחר?

כן.

והם למדו את המסחר?

אבא שלי, כן.

איך הוא למד את המסחר?

למד.

הוא החליט שהוא רוצה להסתחרר, הלך ללמוד.

למה הוא לא הלך ללמוד גם את כל המצוות עצמם?

לא היה, לא היה אפשרות שם. מה זה לא היה אפשרות?

יכול היה להיות הבן איש חי בעיראק ואבא שלך לא יוכל ללמוד?

מה אתה אומר לי לא יכול?

לפני 60-70 שנה, כשהם היו בתוך העיר, גם אני הייתי שם, לא ישיבות, לא כלום. לא צריך ישיבות, אפשר ללמוד. כמו שהוא למד מסחר. אני גם, מה שלמדתי משם, רק לקרוא ולכתוב. יפה. להבין לא הייתי יודע להבין. תראה, יש שם בעיראק אנשים שגם למדו אנגלית. אבל אנחנו פרסים, כאילו, הגענו... פרסי, איראן, מה שאתה רוצה, עיראקים זה אותו דבר.

הנקודה היא פשוטה, מי שרוצה, לומד.

במדינות שאתה מדבר עליהן,

מדברים בשפה ערבית.

אבל אלה שרוצים להצליח, לומדים גם אנגלית, כי הם רוצים לדבר עם העולם הרחב.

וכן הלאה. אותו דבר.

פעם אליהו הנביא מצא קדר, קדר הולך בדרך.

אז הוא אמר לו, אתה לומד תורה?

אמר לו, לא, אבא שלי לא לימד אותי.

הוא אומר לו, וכדרות אתה יודע לעשות? הוא אומר, כן. אבא שלך לימד אותך? הוא אומר, לא.

אז מאיפה אתה יודע? הוא אומר, הלכתי ללמוד. הוא אומר, וגם זה תלך תלמד.

למה את זה אתה יכול ללמוד ואת זה אתה לא יכול ללמוד?

אלא מה?

בעניין תורה לא מתאמצים.

אתה מבין? הכי טוב. זה מה שלימדו אותי, זה מה שאני יודע.

אין דבר כזה.

זאת אומרת שאתה לא מרחם על עצמך.

אם בן אדם יכול ללמוד והוא לא לומד, הוא לא מרחם על עצמו.

אם אדם יכול לעשות מצוות והוא לא עושה, הוא לא מרחם על עצמו.

ואם בן אדם עוד עובר עבירות,

אז הוא שונא את עצמו.

ואחר כך הוא מבקש מהקדוש ברוך הוא, תרחם עלי, מה תרחם עלי?

אתה מכניס את האצבע על החשמל לבד,

ואתה רוצה שהוא ירחם עליך? מי אמר לך להכניס? הוא אמר לך להכניס?

הוא אומר, אל תכניס.

אל תעשה עבירות, תעשה מצוות.

אם תעשה כמו שהוא אומר, בטח ירחם עליך.

גם לא צריך לרחם עליך,

כי אתה תהיה 100%, לא יאסר לך כלום.

תמיר רחמם על הקדוש ברוך הוא, על הכל.

על הכל, נכון. על הכל. חוץ מאלה שלום רחמים על עצמם.

כאילו, נפל במצב כזה.

כן, אני יודע, אני מכיר אותו? אני לא מכיר אותו. לא מכיר. לא מכיר. מה עשה? ילד, ילד בן ארבע עשרה, מה יכול להיות? כן, בן ארבע עשרה. יוסף הצדיק היה בן שבע עשרה.

מה עשה?

היה ילד טוב, אהב אותו יעקב אבינו.

בסוף האחים שלו החליטו שהם הורגים אותו.

זרקו אותו לבור, מכרו אותו לישמעאלים.

הגיע למצרים, היה צדיק,

לא עשה שום עוול,

לא פגע באשת אדונו,

והיא עוד הלשינה עליו ואמרה עליו שטויות,

וזרקו אותו לכלא עשר שנים.

ואמר עוד שתי מילים, לא במקום.

זכרתני וזכרתני. הכניסו אותו עוד שתי שנים בתוך הכלא.

נו, מה עשה? מה אשם?

מה אשם, יוסף?

אח שלך היה יוסף הצדיק?

לא.

מה עשה יוסף הצדיק?

ואבא שלו מחכה 22 שנה, לא יודע מה קרה איתו.

למה הקב'-הברוך-הוא לא גילה לו?

יש חשבונות שמיים.

אבל מה קרה בסוף?

בגיל שלושים יוסף יצא מהבור והיה מלך על מצרים.

אז שלוש עשרה שנה לא ידעו בכלל,

לא ידעו בכלל מה זה, איפה רחמיו?

איפה רחמיו של הקב'-הברוך-הוא?

יש לו רחמים, הוא יודע מה הוא עושה, הוא יודע למי הוא עושה,

הוא יודע כמה לעשות,

אבל צריך זמן. במשך הזמן, כשמסתכלים אחורה,

רואים מה החשבון.

איך אפשר להאיר את הרחמים של הקב'-הברוך-הוא?

על ידי זה שנרחם על עצמנו, נתקרב אליו, נעשה מצוותיו,

אם נרבה מעשיות כאלה,

הקב'-הברוך-הוא יאיר את עינינו.

ככה זה עובד.

אפשר לתת לו גם ברכה. ברכה? אין שום בעיה.

מה אתה מוכן לקבל בתמורה?

כמה אתה לומד ביום?

או שאתה לא לימדו אותך ללמוד?

למדתי, אבל עזבתי את הלימודים. עזבת את הלימודים.

אתה רואה, אתה מוכן לחזור לקב'-הברוך-הוא?

בסדר. אמיתי או שסתם אתה אומר? אמיתי, לא. מוכן שעה לפחות ביום ללמוד? כל יום?

זמן אני לא עובד.

יכול להיות, אני, איך אומרים? לא יכול לגבות בדיוק כדי זמן. למה אתה לא יכול? עבודה, כמה אתה עובד?

כמה?

עשר שעות. עשר? כולם עובדים שמונה, אתה עובד עשר?

יפה.

וכשהלכת לעבודה, אמרת למעביד שלך, אני לא יכול להתחייב כמה אני אעבוד, מתי שאני אבוא אני אבוא, מתי שאני אלך אני אלך.

ככה אמרת לו? לא פחות מחצי שעה, אני אומר, זה מוכן. לא, לא, אני שואל, אבל זה שהלכת לעבוד אצלו, אמרת לו,

אני אעבוד בלי הבטחות, כמה שאני אוכל אני אעבוד.

אם אני לא יכול, לא יכול להבטיח, אני לא יכול להתחייב.

ככה אמרת לו או שהתחייבת? לא, אני עצמאי, לא. אתה עצמאי?

או אתה עצמאי, וחייבת את עצמך באופן עצמאי לעשר שעות,

אפילו שאתה יכול לעבוד שעתיים.

למה? כי מקבלים מזה פלוס, אה? פלוס.

בשביל פלוס אתה מתחייב.

ובשביל הקדוש ברוך הוא אתה לא מוכן להתחייב? לא שאני לא מתחייב, אמרתי לא פחות מחצי שעה, אבל מוכן. לא פחות זה טוב, אבל שעה לפחות.

יכול גם להגיע לפעמים לשעה וחצי. מה זה לפעמים?

אתה עשרים וארבע שעות חי.

מה זה לפעמים? זה לפי הלימודים שמתמשך שם. אני הולך ל... אם אני בא אליך הביתה, מביא לך מתנה בומבוניירה, עשרים וארבע שוקולדים.

אתה שם אותם על השולחן.

אני מבקש ממך, אפשר לקחת בבקשה שוקולד אחד או שתיים?

תיתן לי או לא?

כן. למה תיתן לי?

ביקשת.

ביקשתי.

של מי החבילה?

סלוואלה.

הקדוש ברוך הוא נותן לך עשרים וארבע שעות.

מבקש ממך שוקולד שתיים, מה אתה אומר לו?

פחות מחצי שוקולד אחד, אני מבטיח.

שתיים, אני לא יכול להבטיח.

אבל הבומבוניירה שלו, הוא יכול לא לתת לך בכלל.

הוא יכול לקחת לך את כל הבומבוניירה.

עשרים וארבע שעות נתן לך, אתה לא יכול לתת לו שעה.

ניתן לי, למה לא?

למה לא?

שעה אתה נותן?

אפילו יותר.

אפילו יותר.

נהיה דלאנג', יפה.

אז סגרנו על מינימום שעה.

אמיתי אבל. אמיתי. אמיתי. מה השם של אחיך?

קאמרן.

קאמרן.

קאמרן? קאמרן בן זולחה.

קאמרן בן זולחה.

השם יזכה אתכם לדעת מה עלה בגורלו לטובה.

אמן.

שעה, תזכור.

כל יום. יהיה גואלוף. כל יום. תודה.

אתה שאלה או ברכה?

שאלה. שאלה, תן לו.

כבוד הרב שלום, אני מלווט הרב הרבה שנים בהתקדמות שלו,

והייתי אצל הרב כי באתי גם בזמנו ברמת גן, אני אישי כתושב ברמת גן,

שתי תציעות.

אחד לתפילת מנחה, אחד לתפילת ערבית.

אלה התפילות שאני שומע. אני צריך להתחזק בתפילת שחרית גם, בעזרת השם.

עכשיו, יש לי חבר שקצת, הוא בא עם מבעי דתי,

הוא לא רוצה לחשוף זהות, הוא יהודי חרדי, אמיתי, נאמן לבורא,

רק הוא קצת התפקר בזמן האחרון ועושה תועבות. מה עליו לעשות כדי לזכות בזיווג?

בזיווג מתועב או רגיל?

כבוד הרב חריף, אני מבין.

אדם שעושה תועבות, רוצה זיווג הגון, מה זה הדבר? הוא התפקר כתוצאה מחוסר אמונה בבורא, שיאמצו לו את זיווגו, ביתו ובזמנו. אז שייקח קלטת מבראשית ויחזור בתשובה,

ובעזרת השם, אחרי שיחזור בתשובה, הקדוש ברוך הוא יעזור לו.

אמן.

עכשיו, כבוד הרב, אני מסתכל לשמור תורה ומצוות,

וחוץ מצבילת שחרית, שאמרתי שאני לפעמים מפספס.

אני בן ארבעים ושתיים ועדיין לא נשוי, מה עליי לעשות כדי...

זה חוץ מהחבר או זה החבר?

זה מחוץ מהחבר, אני לא הולך,

לא מוציא את זה רלוונטי על הלוח. עכשיו, למה אתה

לא מצליח להתפלל שחרית?

אתה קם פעם בבוקר?

אני קם, כן. נו, אז מה הבעיה? קמת, תתפלל, מה הבעיה?

הדברים הם עמוקים, כבוד הרב. עמוקים?

עמוקים.

אם אני יכול לדבר עם כבוד הרב ביחידות פעם, אז אני אסביר לו. הבנתי. בסדר, למה לא?

מכל מקום אתה בן ארבעים ו... שתיים.

שתיים.

אתה לומד?

אני אצל הרב כחלון בחדרה, תלמיד שלו.

זה נפלא, אבל אתה לומד?

לא, אין לי עם מי.

אה, יש לך רב ואתה לא לומד?

יש, אני גר פה בזיכרון, ואין לי עבודה בינתיים,

ואין לי אפשרות כל היום להגיע לחדרה.

הבנתי. אבל אין פה לימודים?

אני לא יודע כל כך.

לא יודע. וללמוד לבד אתה יכול? כן.

גמרא לא, אני לא יודע גמרא לבד. הבנתי. וללמוד פרשת השבוע וללמוד הלכות אתה יכול? כן. ויש לך ספרים? כן.

נו, אז למה אתה לא לומד? תלמד.

ו?

בעזרת השם, בזכות הלימודים, תהיה מחובר לקדוש ברוך הוא,

וזו תחילת הברכה שתוכל למצוא זיווג הגון.

מה היה כשעם ישראל הגיעו למעמד הר סיני?

מה היה?

קיבלו את התורה.

כתוב שהקדוש ברוך הוא יצא לקראתם כמו חתן לכלה.

זאת אומרת שהתורה מקשרת

בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל,

כן?

והקשר הזה הוא קשר כמו של ברית נישואין.

אתה תתחבר לתורה,

ובעזרת השם תזכה לבוא בברית נישואין.

אמן.

ואם כבוד הרב יכול להתפלל בשבילי, אמנון בן תמר. כן, אבל כמה זמן אתה חושב שאתה תוכל ללמוד ביום?

אני יכול להקדיש שלוש-ארבע שעות.

שלוש.

אבל לפחות שעה אתה יכול להתחייב?

בעזרת השם.

כן?

כן? בלי נדר, בלי נדר. מה בלי נדר? אמרת שלוש-ארבע, אמרתי אחד.

אם הייתי אומר דקה, היית אומר לא מבטיח.

זה מפעיל אותי.

חחח, חח, חח, חח, חח, חח, חח, שעה אתה מוכן?

שעה.

שעה? מוכן.

אני גם מעריך בתפילות שעה, אה, עגנך וערבית.

שעה מוכן ללמוד?

לבד.

אם אין מישהו אחר.

אני יכול לעשות מאמץ.

נפלא.

שלוש-ארבע שעות היה קל, עכשיו נהיה קשה.

יש לי הרבה זמן פנוי ביום, לזה התכוונתי.

יש לך הרבה מה? זמן פנוי ביום.

זה טוב מאוד, אז אתה יכול ללמוד שעה לפחות.

כן.

בסדר?

אמנון בן תמר. כן.

השם יזכה אותך ללמוד תורה,

ובזכות זה נמצא זיווג הגון מהירה.

אמן. כן.

תן לגברת שם, כן, כן.

כל הכבוד.

שלום, כבוד הרב.

שלום, שלום.

אני רציתי לספר על הבן שלי, בן 36,

שהוא היה בישיבה בירושלים,

במחנה ישראל.

ושם למד, נתנו לו לקרוא זוהר, בן 23. אז התבלבל והלך לבית-חולים חולה נפש.

ועכשיו הוא כל היום קורא תורה,

כל היום מעשן קורא תורה.

הוא עכשיו נמצא בהוסטל בבני ברק,

וכל השבת מעשן. אני אומרת לו, אתה לא תקורא תורה כל היום תהילים ותורה ספרים עלי הבית.

הוא אומר, אני לא יכול בלי לעשן בשבת.

והרופא מרשים לי, אבל איך אתה לא יכול? הרופא מרשים לי, לדעתי יותר מדי, למה אתה מעשן בשבת?

אבא שלו בוכה לפניו, ואומר, אבא, אני לא יכול.

אני לא יודעת מה לעשות.

טוב, קודם כול בואי נתקן את הדברים.

בישיבות לא נותנים ללמוד זוהר הקדוש, ובפרט במחנה ישראל.

אם הוא לקח את הספרים, לקח לבד וקרא, כנראה שלא ברשות.

ונכון שמי שלומד זוהר הקדוש והוא לא בר-הכל, לא ראוי לכך,

אז הזוהר אומר שאפשר להשתגע מזה, וזה מה שקרה לו.

כרגע הוא במצב של חולי נפש,

ומי שנמצא במצב של חולי נפש,

אז למעשה הוא פטור ברגע זה מן התורה.

אז אם הוא עובר עבירה מתוך זה שהוא חולה נפש,

אז הוא לא עובר ברגע זה עבירה.

אנחנו נתפלל עליו, בעזרת השם, שישוב לאיתנו.

אמן. מה השם שלו ושם האימא?

איתן חיים בן שולמית.

איתן חיים בן שולמית,

השם ישלח לו רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף מהרה,

וישוב לאיתן התורה. אמן.

אמן.

יש פה חבר'ה מאוסטרליה, הבנתי, כן?

או שהם הלכו כבר?

כמה חבר'ה אתם?

הגעתם בטיסה ישירה להרצאה או שהגעתם לארץ?

ביום?

שבוע לפני.

נו, מצאתם פה קנגורו או משהו?

איך נראה פה בארץ?

אוהבים את הארץ?

מתכוונים לחזור?

לא כל כך מהר, לא כל כך מהר.

אני, קשה לי 36 שעות טיסה, לא?

קיצרו את זה, לא? עכשיו כמה? 22. 22. כמו באצטדיון טדי.

הפצת יהדות, דיסקי, DVD, קלטות שמות, סידי לשמיעה, אינטרנט יהדות חובקת עולם

היה שותף לכיסוי נזקי השרפה הגדולה של אולפני הווידאו של ארגון שפאר

נצטרף עוד היום למעגל התורמים הגדול והכלל עולמי של ארגון שפאר

ואהיה שותף לגאולת עם ישראל בפרטים 036-777-779 או הובקרו באתר האינטרנט www.שופר.net

אהיה שותף לשופר

אהיה שותף לגאולת עם ישראל

יהדות חובקת עולם

אם ברצונכם

9.0.3-677-777.9 או באתרי האינטרנט www.שופר.net או www.שופר.news.net

שופר יהדות חובקת עולם

שופרו.

תודה רבה.