מעשה מזעזע במוהל ואחד מן החיצונים
- - - לא מוגה! - - -
והפסוק אומר,
חונן דל מלווה השם.
אומר הקדוש ברוך הוא, אם אתה חוננת דל,
אתה הלווית לי.
הוא פנה אליך,
אני צריך לתת לו, אבל אתה נתת לו, אז הלווית לי.
אני אחזיר לך, אל תדאג.
מעשה מזעזע.
מעשה באדם אחד
שהיה לו עושר גדול
ואוצרות זהב וכסף בידו
ואבנים טובות,
והאיש ההוא קמצן גדול.
אין כמוהו בכל העולם.
ואפילו ביום שני וביום חמישי
לא הלך לבית הכנסת
מהפחד שיצטרך לתת פרוטה לכיס של צדקה.
רק מצווה אחת הייתה לו,
והיא שעמדה לו להציל אותו מיום הדין,
דין הגדול.
וגם אחר כך
נעשה ותרן גדול.
האיש ההוא היה מוהל.
ואם הייתה מזדמרת לו מילה מול תינוק אחד,
אפילו שהוא היה מרוחק מביתו כמה פרסאות,
כל פרסא זה ארבע קילומטר,
היה הולך לשם לקיים מצוות מילה,
ולא היה נוטל שום שכר,
הן מעשיר והן מעני.
ויהי היום,
בא אליו משחית אחד בדמות איש.
ויאמר לו,
אשתי ילדה לי בן זכר,
והברית תהיה ביום פלוני.
לכן אני מבקש מאיתך שתבוא אל הברית למול את בני.
תכף הלך והביא את הסכין
כדי למול את התינוק.
וישב על העגלה נלך עם האיש המבקש מאיתו למול את בנו,
כי סבר שהוא איש מבני אדם,
ולא ידע שהוא אחד מן החיצונים.
והלכו שניהם יחד בעגלה.
וכשהגיעו ליער,
היה מזיק
מוליך אותו בארץ אשר לא עבר בה איש,
כי אם ארץ שרים וגבעות ומדבר,
יומיים רצופים,
והיה ביום השלישי,
הביא אותו אל ביתו,
והיה שם כמו כפר קטן,
בערך עשרים בתים, כולם יפים מאוד,
וכשנכנס לביתו ראה מוהל
שבעל הבית עשיר גדול,
וכל טוב היה בביתו,
בשר ודגים גדולים.
הוא לקח בעל הבית את הסוס שלו ונתן לעבד ליתן לו מספוא,
ולא הרגיש המוהל
שבעל הברית הוא שד ומזיק.
כאשר פנה בעל הבית לעסקיו,
הלך המוהל לחדר שהיולדת שמה.
בקרעות היולדת המוהל
שמחה שמחה גדולה,
ותאמר, לא אגלה לך סוד גדול.
דע שבעלי הוא שד ומשחית.
ואני באה מזרע אנשים,
וכשהייתי קטנה לקחו אותי השדים.
ואני, כאשר עבדתי, עבדתי אצלם.
באשר שכל מעשיהם הוא הבל וריק, מעשה תעתועים.
ואני מזהירה אותך
להציל את נפשך.
תהיה נזהר לבלתי אכול שום מאכל
ולשתות שום משקה,
ולא לקח שום מתנה,
לא מבעלי ולא משום אחד מהם.
ויהי כאשר שמע המוהל הדבר הזה, חרד ליבו ונתיירא מאוד.
לעת ערב
באו הרבה אנשים ונשים מהכפרים בסוסים ובעגלות,
כולם בדמיון אנשים,
וכולם היו מזיקים ומשחיתים.
והגיע זמן הסעודה,
והפצירו במוהל ליטול ידיו,
לשב עמהם לסעודת מצווה.
ועם העין המוהל לאכול ולשתות,
כי אמר עייף אנוכי מן הדרך,
ולא אכל ולא שתה בלילה ההוא,
בליל הברית.
ויהי ממוחרת,
וילכו אל בית הכנסת ויתפללו שמה.
והוכרח המוהל להתפלל ולשיר בקול
וחרות עמו הברית,
כדרך המוהלים.
ואחר התפעלה הביאו את התינוק
ומל אותו כמנהג כל בית ישראל.
ואחר כך
היה מבקש הסנדק,
שכל הקהל יבואו אליו
לשתות יין שרף ומיני מתיקה.
והוכרח המוהל ללך אצל הסנדק,
אבל לא אכל ולא שתה שמה,
כי אמר שיש לו תענית חלום.
חלם בלילה חלום לא טוב, ולכן הוא גזר על עצמו תענית.
ואחרי חצי היום
אמר בעל הבית, השד, המזיק,
מאחר שהמוהל הטריח עצמו ללכת יותר משתים עשרה פרסאות למצוות מילה,
לכן בשבילו תהיה סעודה בלילה אחר התענית.
מכל הכוונה של בעל הבית
הייתה שהמוהל ייהנה מפיתו,
ואז תהיה לו שליטה עליו.
אבל הוא לא ידע שאשתו גילתה שהוא שד ומשחית.
באי לעת ערב,
הייתה סעודת הברית,
ואף על פי כן לא אכל
ולא שתה, מוהל איתם.
ואמר שראשו ואיבריו כבדים עליו,
והם אכלו ושתו כל מעדני העולם.
ואי כתוב ליבם ביין,
אמר בעל הבית למוהל,
קום, לך עמדי לחדר אחד.
אני תראה המוהל.
אמר, בטח הגיע קיצו למות.
בלית ברירה הלך עמו לחדר אחד,
והראה לו בעל הבית כלים מכלים שונים,
מכלי כסף.
הוליך אותו לחדר שני,
כלי זהב,
אמר לו, טול כלי אחד לזיכרון.
אמר לו, מוהל,
יש לי כלים של כסף ושל זהב ומרגליות,
ויש לי כל טוב שבעולם.
אמר לו, בעל הבית, טול אחת מן המטבעות
או כלי חפץ שיקר בעיניך.
ועל כולם לא רצה המוהל לקחת.
והשיב לו,
יש לי אבנים טובות ומרגליות לרוב.
אחר כך
הוליך אותו לחדר אחד,
שהיו מפתחות הרבה סביב החדר.
חדר מלא מפתחות.
ותלויים המפתחות במסמרות הרבה מאוד.
והטמע, מוהל על הדבר הזה,
וראה בעיניו
שנדמה לו שיש קישור מפתחות
כמו שיש לו בביתו לכל החדרים ולכל הארגזים שלו.
הוא רואה צרור מפתחות בדיוק כמו שיש לו בבית
של כל החדרים שלו ושל כל הארגזים שלו.
הוא שאל בעל הבית המוהל,
אמר לו, אדוני,
הראיתי לך כאן את כל כלי הכסף.
וכל האבנים הטובות.
ולא היית טמאה עליהן.
ועל זה אתה טמאה על הצרור של המפתחות?
זה רק ברזל.
מפתחות של ברזל.
אבל השיב לו המוהל, אני טמאה על הכישור הזה, על הצרור הזה של המפתחות. הם דומים לבתים ולאוצרות וחדרים שיש לי בבית. הם תלויים פה על מסמר.
ויאמר אליו בעל הבית
באשר שגמלת חסד עימדי
והלכת עימי ערך 12 פרסאות למולד בנין
וראיתי שהשם הוא איתך
שלא אכלת ולא שתית ולא לקחת מאומה מרשותי.
לכן אני אגלה לך
אני הוא ראש השדים
שממונים
על קצת אנשים שבטבעם הם קמצנים.
ואז מסורים בידינו כל המפתחות שלהם
כדי שלא יהיה להם כוח ורשות לעשות צדקה.
אנחנו מונעים מהם לעשות צדקה בגמילות חסדים.
ואף לעצמם אין רשות
להתענג לקנות איזה מאכל טוב או מיני מגדים.
קמצנים גם על עצמם.
אבל כיוון שאתה גמלת אותי חסד גדול,
קח את הצרוד של המפתחות הללו
ואל תירא.
חי השם שלא יהיה רע לך, שום רעה.
וייקח המוהל לקישור של המפתחות
והלך בשמחה לביתו
ובבואו לביתו
נהפך לבבו
ונעשה לאיש אחר.
ותכף
בנה בניין של אבנים.
בית הכנסת גדול ומפואר מאוד
ועשה צדקה
ופרנס את העניים
והלביש ערומים
והפליא לעשות עד יום מותו ונפטר בשם טוב.
![הסופה סנדי ואסונות טבע [קליפ]](https://shofar.tv/storage/thumb/videos/V002615_150.jpg)
![מיקס קליפים [2024]](/storage/thumb/videos/V018106_150.jpg)
![מיקס קליפים [2023]](/storage/thumb/videos/V017157_150.jpg)
![מיקס קליפים [2020] - עם כתוביות באנגלית](/storage/thumb/videos/V016615_150.jpg)
![חוזרים בעבר - מיקס - חלק 2 [3:30 שעות!]](/storage/thumb/videos/V015619_150.jpg)
![מיקס קליפים [2022] 3 שעות!](/storage/thumb/videos/V015525_150.jpg)
![מיקס קליפים [2021] - עם כתוביות באנגלית](/storage/thumb/videos/V014960_150.jpg)
![הכל יודוך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015560_150.jpg)
![ושמחת בימיך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015558_150.jpg)
![מחרוזת שירי קפ"ז | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V014860_150.jpg)
![[שיר] נאד נפוח • ביצוע: הרב אמנון יצחק](/storage/thumb/videos/V014415_150.jpg)
