נכון, היא יודעת... אבל רוצה גם לשמוע!
אז חשוב קודם כל שנקום בזמן, ונתפלל בזמן, ונלמד כמו שצריך, אבל גם חשוב לשתף את האשה בעניין,
ולהודות לה על זה שהיא מדכה אותנו ללמוד תורה,
כל הפועליות שהיא עושה ומה שהיא עושה - היא מאפשרת לנו ללמוד בישוב הדעת.
אבל אם אתה היית טרוד במלאכות הבית ובגידול הילדים ועם כל הפעולות שהיא עושה -
היה לך ישוב הדעת לשבת ללמוד תורה? "חוק לישראל" לא היית מבין,
כל שכן את הלימוד שאתה צריך ללמוד "בסדר" בכולל,
- אז צריך לפרגן לאשה!.
- "לא, היא יודעת כמה אני מעריך אותה",
- היא יודעת, נכון! היא יודעת - אבל היא גם רוצה לשמוע את זה, אז חשוב שתדע לפרגן, וגם לעדכן אותה
- "תדעי לך! זה לא סתם שאני מפרגן לך; את שותפה לכול!, כל מה שאני לומד - את שותפה!!".
יותר מזה! אומרים חכמים: שאפילו רק אם הלכת לכולל ולא למדת, נרדמת - היא מקבלת שכר כאילו למדת!,
היא שלחה אותה בכוונתה שאתה תלמד 100% זמן, אתה למדת 90%? היא קיבלה את ה-100% שלה!
למה? כי היא שלחה אותך על דעת זה.