הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ
- - - לא מוגה! - - -
ארחב פיך ואמלאהו.
אני כשראיתי את הפסוק הזה מאז התחלתי לדבר.
למה?
כי כתוב ארחב פיך ואמלאהו.
אתה רק תפתח את הפה
ואני אמלא אותו דברים
ואתה תדבר.
מה זה אתם חושבים שזה קל לבוא מול מאה, מאתיים, אלף, אלפיים,
עשרים וארבע אלף איש לעמוד מולם ולהגיד יש שאלות?
בטח יש שאלות.
ומי אמר שאתה תענה?
על מה אתה סומך שאתה תענה?
אמר השם
ארחב פיך ואמלאהו.
מה אתה דואג? אתה רק תן לי את הפה שלך
ואני דרכו אדבר.
מה זה עניינך?
אז כמה אנשים מוכנים
לא, זה לא רק לשבת בבית ולעשות ככה.
אתה צריך לקום וללכת לבאר שבע, תהילים בבני ברק.
אתה צריך לבוא לדבר.
אז אם אתה מוכן להפקיר את החיים, כמו שאומרים,
ולתת את הפה שלך
לקדוש ברוך הוא,
לייצג אותו,
להגיד את דברו
ללא חת,
להגיד את כל האמת בפנים,
לא למרוח,
לא לעשות תותים מהחיים,
אלא להגיד את האמת, בין אם היא נוחה או לא נוחה,
נשמעת או לא נשמעת.
אתה תגיד מה שאני אומר ותלך הביתה, זה הכול.
יצליח, לא יצליח,
יהיו מבסוטים, לא יהיו מבסוטים, מה זה עניינך? אתה תגיד
מה שאני אומר וזה הכול.
ארחב פיך אז ואמלאהו.
אז לכל אדם יש רשות נתונה לבחור
באיזה דרך שהוא רוצה, דרך החיים,
דרך המוות.
הוא רוצה לזכות
לכל ההצלחות, לכל הטובות המובטחות,
כל אלה שמיועדות.
אין בעיה, אתה יכול לזכות בכל. מה שהבטיח ה' הוא מקיים.
אבל לא הרבה חכמים לענות לקריאה של הקדוש ברוך הוא,
שאל מה אתן לך?