עומד בתור... - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

לקלט את מספר 492, עומד בתור חלק ב'.

אבל מאיפה להתחיל?

מאיפה להתחיל? זאת אומרת, אני חי את החיים שלי.

מאיפה אני יכול להתחיל? בתשובה? כן.

שמים ציצית פה הערב,

לוקחים כיפה,

מתחברים לשיעורי תורה, הנה יש פה רב

של אורח חיים,

והערב הזה הוא על ידי המוסד היקר הזה,

ויש פה שיעורי תורה,

ויש רבנים שידריכו,

ויש אברכים שילמדו,

ויש אתרי אינטרנט שלנו שאתה יכול שם ללמוד כל כך הרבה חומר בלי סוף,

ויש טלפונים שאפשר להתקשר לכל מקומות. אני לא יודע אם זה מתאים לי, אבל, אתה מבין? כאילו, טוב לי איך שאני חי. בדיוק, בשקר.

אז טוב לי בשקר, אבל. היופי, אז למה אתה מחפש את הקדוש ברוך הוא? יותר טוב שלא תיפגש איתו. אם תיפגש איתו, תקבל חלעה.

אתה צריך להבין דבר אחד. אבל טוב לי עכשיו, למה אני צריך לחפש משהו אחר?

אתה צודק, גם שיכור אומר אותו דבר.

איך שנגמרת הטיפה המרה, הוא אומר, לא טוב לי.

מחפש עוד, עוד בקבוק.

נרקומן, לא טוב לו בלי סם.

אז מה, זה חיים?

אבל הוא מבסוט.

הוא בספידים.

מרחף.

השני בכלל לא הולך ישר, מתנדנד.

כל העולם שלו נדנד.

נו, אבל כשאתה מסתכל עליו, מה אתה רואה?

הבנת?

אני רואה אותך.

מה אתה חושב שאני רואה?

בחור טוב, עם נשמה טובה.

טועה.

טועה.

אבל יום אחד מתעוררים,

וכשמתעוררים לפעמים זה מאוחר.

יש אחד הולך לג'ונגל,

הוא לא רואה את הסכנות.

הוא בחוויה בג'ונגל,

עד שהוא שומע את האריה.

אני חייב ללכת בדרך הזאת. זאת אומרת, לא די בכך שיש לי מוסר ושאני בן אדם טוב,

אני לא גונב,

אני לא רוצח,

אני מכבד את האורים שלי. יש גויים מלא כמוך.

אבל אני יהודי, לא?

אז מה? במה אתה יהודי?

מוחמד לא מניע תפילין? גם אתה לא.

ג'וני לא שם טלית? גם אתה לא.

נו, אז במה אתה זה?

לא, אני חייב לקום כל בוקר ל...

אתה קם, אני חושב, לא?

בסדר, אני מתערים שניים. בשביל מה אתה קם? בשביל עבודה אתה כן קם?

לא, אני תמיד.

אתה מתעורר באיזה זמן מן הזמנים, לא?

אתה עובד?

לא. בכלל לא? אני תלמיד.

תלמיד.

אתה קם ללימודים? כן. למה?

ללמוד, אז טוב. מה, מה תלמד?

מה תקבל בסוף? תעודה? כן. מה יהיה כתוב?

בגרות, שיש לי בגרות.

בגרות, בסדר. אז אתה מבוגר, נו, מה עוד?

מה אתה עושה, אדוני? אני יכול להתקדם, הלאה בחיים. לאן להתקדם? להתקדם, ללמוד באוניברסיטה.

למדת באוניברסיטה, קיבלת גם תעודה. איזה תעודה?

תעודה של מה שאני רוצה ללמוד.

נגיד שאתה דוקטור.

אוקיי. הלאה, מתקדם לאן? זהו, מה אני עוד צריך בחיים? לא צריך. עכשיו מה אתה רוצה, כסף?

כן. כסף. בית? אני דוקטור, זה יבוא לבד. בית? כן. מכונית?

כן. חשבון בנק נפוח? נתאים לי. אין בעיה. כרטיס לטיניום?

טוב.

הלאה, התקדמת.

אתה בין 30, 40, 50, 60, 70. לאן אתה מתקדם עכשיו?

ב-GMC.

ואל תשכח לקחת איתך את התעודות

של הבגרות,

של הדוקטור,

את הכרטיסים שלך מהארנק.

תגיד שישימו לך אותם ביחד, ישימו אותך למטה.

ולאן רב אחר יתקדם? גם הוא בסופו של דבר יהיה ב-GMC. נכון.

זה כרטיס כניסה.

השאלה, לאן מתפצלים הדרכים?

אחד הולך לגן עדן ואחד הולך לגיהנום.

אתה יודע,

כולם נכנסים לרומא.

נכנסים.

אחד הולך לבית מלון, חמישה כוכבים,

ואחד מחפש איזה מישהו שהכניס אותו הביתה.

כולם נכנסו לרומא. השאלה, לאן הולכים?

לצאת, כולם יוצאים.

השאלה, מה ההמשך?

ועם מה הם באים?

מה הכינו?

אחד שטרח כל הזמן שיהיה לו בעולם הזה,

אז כל מה שהוא טרח נשאר בעולם הזה.

אחד שטרח בשביל להעביר לעולם הבא,

הוא יוצא עם מה שהוא הכין לעולם הבא.

לכן אמרו חכמים,

מי שטרח

בערב שבת,

יאכל בשבת.

מי שלא תורה,

יאכל אותה בשבת.

הבנתי אוכל.

עוד שאלה יש לך?

כן.

עכשיו בוא אני אסביר לך עוד דבר אחד שתבין.

מה שטוב,

זה לא אומר שזה נכון.

אחד טוב לו לאכול שוקולדים.

הוא אוהב את זה, זה טעים לו.

אבל הוא מרבה קולוסטרול בדם,

שומנים,

סוכר,

בעיות שיניים,

נהיה שמן,

פט,

פט.

ואחר כך אתה רואה אותו רץ עם כל הצמיגים

בשביל להוריד.

למה? כשהיה לו טוב,

הוא לא חשב מה היו התוצאות אחר כך.

ואחר כך הוא עובד שעות נוספות על כל ביס.

הוא צריך חמש קילומטר לרוץ.

אז לא יותר חכם להימנע מהביס.

אני בטוח שאם כולם היו יודעים את זה, אז הם היו עושים את זה. נכון. מה, עכשיו אתה, שאני חי את החיים שלי כמו שהם טוב לי עכשיו,

זה לא היה בגן עדן?

מה, אני צפוי לעונש? לגיהינום? תראה, על זה שאתה חי טוב אף אחד לא יעניש אותך.

על זה שאתה לא עושה טוב או עושה רע, על זה יעניש אותך.

ומה זה טוב ומה זה רע? אני לא עושה רע לאף אחד, זאת אומרת.

בוא אני אסביר לך.

קיבלו אותי לעבודה.

נכנסתי לעבודה.

מהר לילה שהפגעתי עשיתי טוב.

עשיתי לאחד קפה,

לשני תהה,

נתתי לאחד סיגריה,

הדלקתי לשני את הסיגריה.

עשיתי טוב.

בסוף בא אליי הבוס ואומר לי, תשמע, מה עשית בעבודה?

הוא אומר לתת לי לא תהה,

נתתי לו זה. תשאל אותם כמה אני טוב.

הוא אומר, וגם אתה רוצה בטח שאני אשלם לך כסף, משכורת, על משהו?

על מה אני אשלם לך?

באתי אותך לעבודו, לחלק תה.

מה, נהיית לי פה גברור?

מדליק לכולם סיגריות?

אדם בא, יש לו סיבה. מה הסיבה שבאת?

שיהיה לך טוב? שיגידו עליך שאתה טוב?

מה התפקיד שלך?

מה אתה צריך לעשות?

יכול להיות שאדם בא סתם?

ומה התפקיד שלי?

או,

בהיותך יהודי וניתנה תורה לישראל,

כתוב במים המצוות שמצווה היהודי לעשותן כדי לזכות בעולם הזה ולעולם הבא.

יש הוראות יצרן.

אתה יודע,

קונים מכונת כביסה,

יש הוראות יצרן.

קונים אוטו,

יש ספר, הוראות, איך מפעילים את האוטו.

בכל דבר היום שקונים, מקבלים הוראות.

אתה באת לעולם, איפה ההוראות שלך?

סתם הביאו בן אדם, בלי הוראות.

מה התפקיד?

יש יצרן.

ההוראות זה לחיות טוב, ללמוד. איפה זה כתוב?

ידוע, מה? ככה חינכו אותי. למי ידוע? ככה חינכו אותי. מי חינכו אותך?

הוראי. והוריך לא ידעו שיש תורה?

הם לא חינכו אותך על ברכי התורה?

על האמונה?

זה יותר בכיוון של מסורת.

מסורת. אז הם התפשרו בהוראות.

החברה אומרת לא להכניס יותר מחמש קילו, הם דחפו שמונה קילו.

ואחר כך, מה קורה עם המכונה?

אורך החיים שלה מתקצר.

הלך הטוף.

אין להתפשר. מי שרוצה לחיות לאורך ימים טובים ושיהיה לו המשך,

צריך ללכת לפי ההוראות של היצרן.

יש יצרן, יש מוצר,

יש ספר הוראות יצרן.

ומי הראשון שיהיה לי טוב שאני אעשה את כל זה? אני אקום בבוקר, אני אניח תפילין, אני אתפלל. כן, אפילו... לא יודע רק איך שאני מאמין עכשיו שיש לו... אפילו אם לא יהיה לך טוב, אתה צריך לעשות.

אני משלם מס הכנסה, ולא טוב לי כשאני משלם. אני דוכא כשאני משלם את הצ'ק.

אבל אני חייב לשלם, אם לא, הם יבואו, יעקלו לי את הכול.

אז אני חייב להרגיש טוב?

מה, חייבים לחייך לפני שמשלמים?

אבל אין ברירה, צריך לשלם.

אבל מה שכן,

כשמקיימים מצוות באמת, מתוך הבנה,

פיקודי השם ישרים, ישמח עליהם.

כן, כשיש לנו מצוות סוכה, אתה יודע איך אנחנו שמחים?

אבל זו עבודה, צריך להכין, ולסחוב, ולהעמיס, ולקנות אתרוגים, ולולבים, ולרוץ, ולהתבזבז בכסף.

היה פסח, פשש, מקרצפים את הבית, מנקים, קונים מצות, קונים זה, עושים זה. פששש, שמחה.

אנחנו,

אנחנו מרגישים שמחה גדולה, אפילו שיש בזה עמל והגיעה.

שמחה שאין כדוגמתה.

שבת?

אתה יודע איך אנחנו טורחים לחמות שבת?

חנות, וסלטים,

ואוכל, והרבה דברים טורחים.

אבל איזה תענוג כשמגיעה שבת.

איזה נחת, איזה שלווה,

איזה עושר, איזה רגיעה.

עולם אחר לגמרי.

אנחנו נהנים מכל מה שאנחנו עושים.

זה לא אומר שאתה תתחיל, אתה כבר תהנה,

כי יכול להיות שאתה תרגיש שאתה מפסיד בינתיים.

אז זה לא שתהנה.

המפסיד

יוריד לך בטעם.

אבל זה לא מחייב, כי אם תבין שאתה זוכה,

אם תבין שאתה זוכה,

אז אתה תהיה מאושר.

אתן לך דוגמה.

אם אני אומר לך עכשיו, תעשה לי טובה,

יש לי פה שק,

אני אתן לך חצי מהשק, רק תסחב לי אותו פה עד לתחנה.

אתה תשאל מה יש בשק או לא תשאל מה יש בשק?

אם אני אגיד לך תפוחי אדמה,

אתה תסחב לי את השק?

לא, אבל אם אני אגיד לך יהלומים,

תסחב לי את השק, נכון?

אתה תגיד, אני מוכן גם להמשיך לסחוב ולא לעלות לך את זה אפילו בתחנה.

תלוי מה אתה מרגיש כשאתה סוחב. אם אתה מרגיש שהמצוות זה כמו שק תפוחי אדמה,

אז אתה תרגיש שאתה רק סוחב, זה עול.

אבל אם תדע שאתה סוחב יהלומים,

שזה המצוות שייתנו לך נצח נצחים ואושר אינסופי,

אז ודאי שאתה תיקח את זה בכיף ובשמחה.

כמה שתהיה המצווה יותר קשה,

ככה האתגר יותר גדול וככה ההנאה יותר גדולה.

השאלה אם יש לך הבנה ואם אין לך,

אז לומדים את זה.

אם אתה לומד בשביל תעודה רק,

שתהיה לך בגרות,

שאם ישאלו אותך פעם, יש לך בגרות?

אז אתה תגיד, כן, יש לי בגרות.

וגם אם אין לך בגרות, אתה יכול להגיד, כן, יש לי בגרות.

כי בלאו הכי אתה מחרט תמיד,

אז מה אכפת לך להגיד, יש לי בגרות?

אז צריך ללמוד בשביל זה 12 שנה, בשביל להגיד את המילה,

יש לי בגרות?

ואתה לומד 12 שנה בשביל שתגיד שיש לך בגרות באמת.

אז למה לא תעשה את זה בשביל שיהיה לך באמת עולם הזה ועולם הבא?

בן כמה אתה היום?

שמונה עשרה.

נגיד שעוד שנה תתחתן.

כל השאלות האלה כבר לא יהיו.

הבעיה היא שאתה לא נשוי כרגע.

לא הבנת.

אתה רוצה חברים לבלות, לצאת, לזה, לרקוד וזה? נכון.

אם אני אגיד לך שנה, אל תרקוד, אל תלך, אל תזה, זה מה שמפריע לך, נכון?

נכון?

אם על זה אתה מתגבר,

אתה מאושר בן רגע.

לא צריך לחכות.

אתה יודע מה זה העושר להכיר את האמת ולחיות בה?

אין עושר יותר גדול מזה.

התרת הספקות זה העושר הכי גדול.

כשאדם יודע בדיוק מה הוא עושה ולמה הוא עושה

ומה התוצאות של מה שהוא עושה, זה העושר הכי גדול.

אדם שיודע שהוא משקיע במשהו, אבל הוא יקבל בסופו של דבר,

כדאי לו להשקיע.

אבל אתה אפילו לא מהמר.

אבל לא יודע בכך שאני,

כמו שאמרתי לך,

אני לא סירה לאף אחד. רופא שבציל חיים הוא חילוני,

הוא חי חיים שקריים, הוא יהיה בגיהינום.

זה לא קשור לשקר באמת. אם הוא לא עושה את המצוות שהוא חייב בהן,

אז הוא יקבל עליהן עונש.

אתן לך דוגמה, הוא רופא טוב, בסדר? כן. אבל הוא אזרח לא טוב.

הוא רופא טוב, הוא מציל אנשים,

אבל הוא אזרח לא טוב.

הוא לא משלם ארנונה, הוא זורק את הזבל לא בפחים,

הוא זורק סיגריות מהחלון, לפעמים זה שורף אנשים.

הוא עושה, הוא מתנהג לא יפה.

אבל מה, הוא דוקטור טוב, מצוין.

חותך את כולם, תופר את כולם, הכל בסדר.

נו,

אז מה?

אז זה אומר שאם הוא דוקטור טוב, הוא אזרח טוב?

אתה יכול להיות בן אדם טוב, אבל אזרח רע.

אתה יהודי לא טוב.

אתה יהודי שעושה דברים טובים, אבל אתה לא יהודי טוב.

יהודי טוב זה שעושה את היהדות.

אבל אם הוא לא עושה את החובות שלו כיהודי,

במה הוא טוב?

כאזרח העולם, אתה כמו גוי.

גוי טוב, יהודי טוב, נחמד.

בן אדם לחברות, אתה יפה מאוד, מצוין, הכול טוב.

אבל מהם החובות שלך?

יש לך חובות בתור יהודי.

אם אני לא אקיים את החובות האלה, אני לא אהיה זכאי להיות בגן עדב?

לא.

אתה צריך להתפלל להגיע על גיהינום.

כי יש יותר גרוע, יש כאפה קלע.

אתה יודע, כל הזמן מדברים על דתיים שהם לא בסדר,

הם לא בסדר והם לא בסדר והם לא בסדר. למה הם לא בסדר, אומרים?

הם לא משרתים בצבא.

שירות בצבא, כמה זמן זה?

שירות בצבא זה שלוש שנים.

ועל שלוש שנים שהם לא הולכים לצבא, אומרים שהם לא בסדר ולא בסדר ולא בסדר. כי הם לא מקיימים את החובה שהם צריכים לעשות.

ככה אומרים הציבור, נכון?

אז אם שלוש שנים אדם לא עושה את החובה לפי הבנת אלה שאומרים,

אז בן אדם שלו עושה את כל ה-70 שנה את החובה.

מה נגיד עליו?

את החובה שלו כיהודי הוא לא עושה בכלל,

כי טוב לו, גם ההוא, טוב לו. אבל יהודי לא עושה את החובה שלו כאזרח דתי. עוד פעם, אתה מדבר איתי אזרח, אתה מדבר איתי יהודי. אזרח, אתה כמו אזרח באוסטרליה.

כל אזרח יש לו חובה אזרחית.

אבל אתה גם יהודי, אז יש חובה של יהודי.

ליהודי שיהיה אזרח באוסטרליה או באמריקה או בפולניה, הוא צריך לקיים את הכללים של האזרחות במקום.

זה לא קשור בכלל לחובות שלו כיהודי.

יהודי באיטליה צריך להישמע על החוק האיטלקי.

כמו ציון נחום לדוגמה.

יהודי, אבל הוא גם יהודי, שומר תורה ומצוות.

אבל הוא גם אזרח איטלקי.

אז מה, הוא יכול לבוא ליהדות ולהגיד, תשמע, אני אזרח טוב איטלקי,

אבל אני לא שומר יהדות?

או שהוא יכול להגיד לאיטלקים, אני יהודי טוב,

אבל אני לא אזרח איטלקי טוב?

זה שני דברים שונים.

כן. אפשר? קודם דיברת על צרותיים.

כשאמרת אם אתה רוצה חפץ או משהו, אתה צריך לעבוד בשבילו,

כדי להשיג אותו. כמו שאם תעבוד בשבת, אם תתעורר בשבת, תאכל בשבת.

או כמו שניקית בפסח, אתה בא את זה, בסוף שמחת.

או שאם תלמד תורה, בסופו של דבר שיצא לך מזה טוב, עולם הבא.

עכשיו, אני לא רוצה שאני חולק על זה, זה תמיד היה לי בראש, אז רציתי לשאול.

כמו שמשה רבנו, כמו שהוא נולד, הוא היה תינוק כבר בחדר, היה אור והיה הכול.

הוא לא עשה כלום, הוא לא אמר אפילו מודה אני, וכבר

השם איתו.

כבר אברהם אבינו של מדי השמש,

ואיך הם ככה בקלי קל הוא דוהר?

הם לא טרחו או משהו?

קודם כול, שאלה טובה,

אבל אני רוצה להגיד לך דבר אחד.

זה נכון שמבחינת הנשמות שלהם הם היו נשמות גבוהות,

רק הם הוציאו את הנשמה שלהם לפועל.

הם היו יכולים להשתמש באותה נשמה לכיוון אחר.

ואני אתן לך דוגמה מתאומים.

יעקב ועשו,

שניהם היו אותו דבר,

אבל אחד הלך לכיוון הטוב והשני לכיוון הרע.

עשו היה בראש שלו ענק,

ולכן הראש שלו נקבר בסוף ממערת המכפלה,

אבל הגוף שלו

היה על הפנים, ולכן הוא לא נכנס לשם.

זאת אומרת, עשו בחר בדרך אחת, ויעקב בדרך אחרת. זה איש ציד, איש שדה,

רוצה להיות ברחוב,

רוצה להיות עם החבר'ה,

מקום פתוח, בלי מגבלות, איש שדה. הולך לאן שרוצה, חוזר מתי שהוא רוצה, מה שבא לו הוא עושה.

איש ציד, איש שדה.

ויעקב הולך במסגרת, איש תם, יושב אוהלים.

הוא מבין, העולם הזה יש מסגרת,

צריך להיות במסגרת.

נכון שזה נראה יותר מוגבל, אבל האמת שזה מה שמשחרר את האדם מהכבלים של יצר הרעה.

אבל האיש שדה, זה שחושב שמה שבא לו הוא עושה, זה העבד של היצר שלו.

אז שניהם גדלו באותה בטן

של אותה אימא צדקת.

ואף על פי כן, הנה זה הלך לכאן, זה הלך לכאן.

אברהם, אם לא היה הולך לכיוון שהוא הלך,

היינו שומעים על אברהם הכי הכי גרוע שיכול להיות.

משה, אם הוא לא היה מנצל את נשמתו,

היה הכי גרוע שבגרועים אם הוא היה הולך לכיוון אחר, כמו ירבעם בן נבט,

שהיה בכלל. מה זאת אומרת מנצל את נשמתו? מה הוא עשה?

לא הבנת.

אני עכשיו, קוראים לי אמנון, בסדר?

אני הייתי חילוני.

אם אני הייתי ממשיך עם היכולויות שהשם נתן לי

בכיוונים אחרים,

יכול להיות שהייתי אדם רע ומושחת ואני לא יודע מה.

נכון. אני בזמן מסוים החלטתי,

כיוון שהכרתי את האמת,

לשנות את מצבי לפי האמת.

והלכתי לפי זה והגעתי לאן שהגעתי.

אותו אדם היה יכול ללכת לכיוון זה או לכיוון זה.

אני בחרתי בכיוון הזה, ומכירים אותי היום כזה.

אבל אם הייתי בוחר אחרת,

הייתי יכול לראות אחרת.

אתן לך דוגמה מאדם אחד שהיה כך.

היה אורי זוהר עד 40 שנה,

ויש אורי זוהר אחר, אחרי 40 שנה.

זאת אומרת,

אותו בן אדם בעצמו,

עד לפני כן היה האדם הכי מופקר שבעולם,

והיום בן אדם שמזכה את הרבים מהבוקר עד הערב, כל הזמן,

כבר עשרות שנים.

כן, הבנתי, אבל אני אומר,

התרחש להם, שהם לא עשו כלום והם קיבלו. מה פירוש שהם לא עשו? מגילה לך שהם לא עשו.

אברהם אבינו סבל, זרקו אותו לבית הסוהר עשר שנים.

מאז הוא נולד, השם התגלה אליו. כאילו משה היה... מה פתאום? מגיל 75. לא, על משה.

משה?

הקדוש ברוך הוא התגלה אליו רק בסנה.

והוא למד תורה או משהו? בן 80!

לא היה אור בחדר כשהוא נולד, אתה יודע. אז מה הם היו אור? שראו שבא מישהו, שהוא לא עשה כלום. אז מה הם ראו? ששכינה הייתה איתו, אז מה?

אז זה קשור אליו עכשיו?

לא, למה? כי הוא צריך לטרוח שהשכינה תרד אליו או משהו, לא? לא הבנת.

משה רבנו גדל

בבית של פרעה,

יצא וראה בסבלות אחד,

חזר להם,

איכת המצרי,

ברח משם,

נעדר 40 שנה

עד שהקדוש ברוך הוא בא ואמר לו, אתה הולך לגאול את ישראל.

אבל לפני כן לא היה לו קשר לקדוש ברוך הוא.

80 שנה הקדוש ברוך הוא לא נגלה אליו.

75 שנה עד שנגלה לאברהם אבינו.

מה שאתה יודע על משה ועל אברהם, זה אתה יודע היום אחרי שיש את אברהם ואת משה.

אבל הם, כשהיו, אברהם היה אבריימי,

ומשה היה מוישי.

הם גדלו כמו ילדים רגילים,

אבל הם עבדו על עצמם,

וכיוון שהם עבדו על עצמם, הם קנו לעצמם את מה שהם נהיו.

לכן אמר משה רבנו, ראה אנוכי

נותן לפניכם ברכה וקללה.

אתם רואים אותי שאני משונה מכל הבריות?

שלא תחשבו שנולדתי כך, אמר משה רבנו לכל עם ישראל.

עבדתי על זה.

ראה אנוכי, תלמדו ממני.

אתם רואים שקרן עור פניי?

אתם רואים שיוצא לי אור, שאני צריך לשים מסווה?

אתם יודעים למה?

לא נולדתי כך.

אני עבדתי על זה.

גם אתם יכולים להיות כך. תעבדו על זה.

טוב, שלא תחשוב שאני יכולה כדי רק... לא, מצוין. רק אני אומר לך

שגם אתה יכול להיות כזה

אם תעבוד על עצמך.

טוב, תודה. אחד יש לו קול יפה,

והוא יכול להיות זמר, והוא יכול להיות חזן.

השאלה לנו, הוא רוצה להטות את עצמו.

אדם יש לו את הבחירה.

ירצה,

יצליח.

מה אתה אומר? אתה רוצה שיהיה לך גם טוב, וגם תהיה צדיק,

וגם בעולם הבא?

והחבר שלך גם?

כן.

אז בואו, אני אתן לכם ציציות ותצאו לדרך.

חאבו.

מלאכים בלבן.

נו, מגיע להם. הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך.

הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך.

הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך.

הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך.

תזכה ללכת בדרך אמת,

עזור בתשובה אמיתית וזיווג הגון הראוי לך מהרה.

יש לך טלי תפילין בבית?

יש לך טלי תפילין בבית?

ברוך השם, הנה אתם צדיקים עם בית של צדיקים.

אתה קיבלת?

ככה, אשריכם.

תגידו רק, שהחיינו וקיימנו?

מה עם השיער? שהסתפר.

שהחיינו?

תגידו, רגע, שהחיינו?

שהחיינו?

וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

חזק ומרוך, כן.

חזק וברוך.

כן, יש עוד שאלה?

ערב טוב לרב.

ערב טוב.

אני בחורה שטובה, הכול טוב ויפה.

ומזל יש, אבל כולם אומרים לי להחליף את השם.

איך אני יכולה להחליף את השם אחרי 44 שנה?

מי אומר לך להחליף את השם? איזה מישהו שקורא בקבלה.

רק רגע, מה השם שלך?

ליליאן.

ליליאן. ומה השם שלו?

אני לא זוכרת.

ברח לי מהראש.

לאט-לאט, תחשיבי.

לא עולה לי מהראש.

לא עולה לך בראש?

מה התרגום של השם ליליאן?

ליליאן, לא.

מה זה? זה בצרפתית?

לא יודעת, ככה קראו לי. מאיפה באתם? ממרוקו? ממרוקו.

זה בצרפתית, ליליאן, לא? כן.

ובמרוקאית איך זה?

מלעארף.

מלעארף?

לא יודעת.

יפה.

ובעברית?

ליליאן גם.

האמנתי.

טוב, אני יודע למה הוא אמר לך,

אבל אין לך שום בעיות, נכון?

אני רווקה.

אה, והוא רצה לתלות את זה בזה?

כן. הוא אמר, אם אני אחליף את השם,

תוך שנה אני מתחתנת.

הבנתי.

וכל הזמן הוא אומר לי, כל בוקר הוא אומר לי את זה. מה פירוש? כל יום אתם נפגשים? כל יום אנחנו רואים אחד את השני. והוא נשוי?

הוא נשוי.

הבנתי.

הוא עובד איתי.

כן, מקובל, עובד איתך?

יפה.

את עובדת במכון לקבלה?

הוא עובד איתך כל יום, ואת לא זוכרת את השם שלו? ברח לי עכשיו מהראש.

ברח לך.

אולי הוא יחליף את השם?

את בת 43 אמרת?

ארבע.

מעלית שנה?

לא, אני אמרתי לך מההתחלה, ארבעים וארבע.

טוב, תגידי לי משהו.

והיה לך שידוכים,

כן?

תראי, תחזרי בתשובה.

בעזרת השם יתברך,

תתחזקי,

תצאי לשידוכים,

מה שאת לא אוהבת,

אבל זה יותר מכובד והאפשרויות יותר גדולות,

ובעזרת השם אם תחזרי בתשובה,

בלי לשנות את השם,

בעזרת השם תזכי

לזיווג הגון.

אז אני רוצה ברכה.

אני אתן לך, אבל תחזרי בתשובה.

מה, זה תנאי?

היי. אם אני אחזור בתשובה, אז אני אקבל ברכה.

בואי תשמעי.

אני, הברכה שלי לא פועלת שום דבר אם לא מקבלים את מצוות השם.

על המצוות שמקבלים, אז הברכה עוזרת.

זה כמו אחד כותב מכתב,

כותב מכתב, ומכניס אותו למעטפה,

ואם הוא ישים אותו בדואר, זה יישאר שם.

אבל אם שמים עליו בול,

אז ישלחו אותו לכתובת.

אני, עם הברכה זה כמו בול.

את ממלאת את המעטפה בתשובה,

אני שם את הבול, וזה מגיע למעלה.

אז תתן לי משהו שאני אקח על עצמי.

שבת,

כשרות וצניעות.

כשרות וצניעות יש בי,

אז אני אתן לי משהו אחר להקחת על עצמי.

שבת, שבת, סיגריות.

שקט. אדם בא לרופא,

אומר לו, יש לי שפעה, תן לי כדור.

אומר לו, תיקח את זה, אומר לו, תן לי משהו אחר.

מה זה תן לי משהו אחר?

זו התרופה.

שבת, מה הבעיה? את לא רוצה לנוח?

אני נחה בשבת.

נו, אז מה, את צריכה לחלל שבת? לראות את הטלוויזיה? להדליק חשמל?

לבשל דווקא בשבת? לא, אני לא עושה את הדברים האלה. אז מה את עושה בשבת שעשו?

אני מעשנת.

מעשנת, השבי רחם.

רגע, וביום כיפור את גם מעשנת? לא.

למה לא?

כי זה יום קדוש.

ושבת לא? גם, אבל... יותר?

אז איך את מעשנת?

אז אני אקח על עצמי לא לעשן.

אז נשאר שאת שומרת שבת.

אבל לא להדליק.

לא חשמל, לא טלוויזיה, לא לבשל, שומרים שבת.

שומרת שבת, שהשם ישמור עלייך גם.

אמן.

מוכנה?

כן.

בעזרת השם יתברך.

אבל אני חוזר, שומרת שבת,

צניעות וכשרות. כשרות פירושו של דבר שאת אוכלת דברים שהם בהכשרים של בדץ.

יודעת מה זה בדץ?

כן.

אם את אוכלת הדברים האלה,

די קונה בשר או עופות, חלק,

לא כשר, חלק,

חלק בית יוסף,

בעזרת השם יתברך,

השם יזכה אותך לזיווג הגון. שמך ליליאן בת?

חסיבה.

חסיבה, השם יזכה אותך בעזרת השם יתברך לזיווג הגון מהרה.

אמן.

אמן.

תגידי, אמן.

לא אמרת אמן.

לא אמרת אמן.

אמן. התרגשתי.

טוב.

תהיי בריאה.

כן. עוד שאלה?

שלום, כבוד הרב. שלום. מה נשמע? מצוין.

כבוד הרב,

רציתי לדעת אם בן אדם שלוקח על עצמו מצווה הוא רוב הסיכויים שהוא יראה ניסים ונפלאות.

לא למהר כל כך

שכבר רואים ניסים ונפלאות,

אבל מצווה שאדם מקבל על עצמו, ודאי שתסייע לו.

ואין בן אדם לקבל על עצמו מצווה על מנת שבן אדם אחר יהיה טוב.

אז הוא מזכה אותו.

לדוגמה, אם יש חולה

ואתה מקיים מצוות לרפואתו,

זה מזכה אותו, זה מצטרף לחשבונו.

אתה לא מפסיד,

אבל זה מצטרף לחשבונו.

לא, אני אגיד לך, כי

יש לי אח שקרוב לחמש שנים, לפני קרוב לחמש שנים

הוא עבר תאונת דרכים מאוד קשה, כאילו כל חלק בגוף שלו כמעט נפגע.

וזה השפיע מאוד לרעה על ההורים שלי, גם מבחינה בריאותית, נפשית.

ההורים שלי לקחו את זה מאוד קשה, ועד היום כל הסיפור הזה מושך את המשפחה שלי עד היום.

ואני בגדול בא ממשפחה מסורתית,

ואמא שלי,

מאז אותו מקרה היא יותר בשלבי התחזקות.

כיום היא לקחה על עצמה כיסוי ראש,

וכל הזמן אנחנו חמישה בנים בבית, ואת כל כולה היא מקדישה בתפילות,

והיא עושה המון השתדלות על מנת שאחי יצליח. הוא היום בן 30, שימצא זיווג הולם.

מה מצבו הבריאותי היום?

הוא

חולח על רגליו?

הוא הולך, אבל הוא סובל. יש לו שלוש חוליות בגב שבורות,

כל הרגל שלו מלאה פלטינות.

הוא הולך, הוא צולע, אחרי כל זה הוציאו לטחול,

כל הגוף שלו נפגע, אחרי כל זה הוא נחשב פגוע ראש.

הזיכרון שלו הלך,

ואמא שלי מאוד לקחה את זה קשה.

אז אמא שלי עושה המון השתדלויות,

אבל הם לא רואים כאילו ניסים, ואותי אישית זה מאוד מחליש.

אני מאוד, הרבה ניסיתי, כאילו,

גם בתקופה ההיא הקפדתי להניח תפילין ולהתפלל והכול, אבל אני אישית לא ראיתי שזה עוזר לו.

ואומנם אני מאמין, אני לא, אין לי ספק כאילו בהימצאות הבוראות. בוא, בוא, אני אסביר לך כלל אחד יסודי, ושיבינו כולם.

התורה לא ניתנה בשביל לעשות ניסים.

התורה ניתנה בשביל שהאדם יקיים אותה ויעשה את רצון הבורא.

זה נכון שהקדוש ברוך הוא יכול לעשות ניסים,

זה נכון,

אבל זה לא תנאי בתורה שמי שעושה כך יקבל ניסים.

זה לא תנאי.

זה שהקדוש ברוך הוא ברצונו נותן בדור שלנו שפע של ניסים, זה בגלל חלישות הדור שלנו.

בגלל שהדור שלנו כזה מסכן,

וכזה צריך לראות אותות ומופתים בשביל להאמין,

אז בחסדי השם יתברך רואים מדי פעם דברים כאלה בשביל לעורר את הלבבות.

בדורות חזקים לא צריך ניסים.

התורה לא מושתתת על ניסים.

ולא באותות ולא במופתים נבחנת התורה. התורה היא תורת אמת, וצריכים לקיים אותה.

תאר לך שהבחורצ'יק הנחמד, שלומד 12 שנים בשביל לקבל בגרות, יגיד, תשמע, אם לא תעשו לי כמה ניסים, אני לא הולך להוציא תעודת בגרות.

אני רוצה שמערכת החינוך תעשה כמה ניסים.

אם היא לא תעשה ניסים, אני לא מוציא בגרות.

איזה מין תנאי זה?

צריך ללמוד,

צריך לקיים,

צריך להיות

כמו שהתורה אומרת.

זה שאתה מבקש עכשיו מעבר לטבע, מה שנקרא, בן-אדם נפגע והוא פגוע,

ואתה רוצה עכשיו שהכול ישתנה?

בסדר.

לא אומרים שאין סיכוי כזה. זה לא עכשיו, זה כבר חמש שנים. לא משנה, 20 שנה אפילו.

יש אנשים שעשר ו-20 שנה אין להם ילדים.

יש כאלה שיישארו ככה גם חמישים שנה ולא אין להם ילדים, ויש כאלה שאחרי 20 שנה גם זוכים לילדים.

אנחנו לא יודעים את החשבון של הקב'-ברוך-הוא כלפי כל אחד,

אבל אנחנו יודעים דבר אחד, כלל.

ככל שמתרבות הזכויות בעקבות מקרה שקרה לפלוני אלמוני,

כך מגדילים את הסיכויים שלו שמצבו יישפר.

אבל זה לא תנאי מוכרח.

זה כמו שהרופאים.

הם יכולים להתחייב שהם ירפאו את האדם,

שהניתוח יצליח.

הם יכולים לעשות את המיטב והמירב, אבל אף אחד לא מבטיח.

אז מה, אנחנו לא נאמין ברפואה בשביל זה?

אז לא נהיה משלמי קופת-חולים?

לא, אבל זה מחליש.

למה מחליש? זה מחליש. אתה רואה שבן-אדם כן צריך להשתשבות. שואל אותך שאלה, מה יותר גרוע, שבן-אדם נפצע בתאונה או שהאדם הלך בתאונה?

שהלך.

אז אם אדם הלך בתאונה, אז כולם צריכים להיות חלשים,

כי הרבה אנשים הולכים כל יום.

כל יום הולכים אנשים בתאונות. אז מה, אז נחליש כולנו, וגמרנו, נסגור את הבצטה, נלך הביתה.

מה פירוש? יש מישהו שאבא שלו לא נפטר?

יש מישהו שאימא שלו לא נפטרה?

יש מישהו שנשאר?

כולם נפטרים בסוף.

תלוי באיזה גיל גם. מה זה משנה באיזה גיל?

מה זה משנה באיזה גיל? נפטרים זה נפטרים.

אני רואה אנשים שמצלצלים אליי, בוכים, בוכים, בוכים.

ההורים שלהם עומדים על ערס דווי.

אבל מה? בין 80, בין 90 הם בוכים.

אבל את זה אפשר להבין.

מה יש להבין? שהוא צריך ללכת? הוא רוצה ללכת. הוא בין 80-90, שתהיה בריא.

אבל אחת אתה תגידו, תשמע, אין מה לעשות, אתה חייב לעבור תאונה, מה נעשה?

הוא צריך להבין את זה, לא?

אם בן-אדם צריך להבין שהוא צריך להיפטר, למה לא יבין? האחר כשהוא צריך לעבור תאונה שהוא צריך לעבור אותה?

מה, הגיל קובע?

מילד קטן שנפטר?

ועובר שלא מצליח.

נו, אז מה, אנחנו נעשה קריטריונים עכשיו? למי כואב יותר ומי כואב פחות?

אין דבר כזה.

נפטר זה נפטר, ונפגע זה נפגע, והכל טוב ויפה, אבל זה לא קשור בכלל,

לא קשור בכלל להיחלש.

ועל זה שאתה חי כל רגע אתה מתחזק?

ועל זה שאתה לא נפגע כל יום בתאוני דרכים כמוהו אתה מתחזק?

אז למה כשהוא נפגע אתה נחלש?

אז כנגד מה שאתה נחלש אתה צריך גם להתחזק.

כי אם אתה רואה שאתה לא נפגע,

ועוד יום לא נפגע,

ועוד יום לא נפגע,

ועוד יום לא נפגע, אתה צריך להיות חזק מאוד.

לא יכולים להשתמש רק בתורה בשביל לחלש.

צריך גם להתחזק.

נכון או לא?

עכשיו, אם אתם רוצים לעשות משהו בשביל להועיל לו,

אז כמה שתקבלו יותר מצוות,

בעזרת השם, זה יכול להועיל לו.

השאלה אם אתה מוכן.

אני מוכן, אבל זו בעיה, אני לא יכול להתחייב.

אתה לא יכול להתחייב?

כן, לא. בשביל אחיך לא?

בשביל אחי כן, אבל גם לשים ציצית כרגע זה לא קצת בעייתי. לא כרגע, עוד דקה.

אני יכול לעכב את זה עוד דקה, מה הבעיה?

יש לי סבלנות.

זה לא פשוט.

בטח זה לא פשוט.

לא צריך להתפשט בכלל, שמים את זה מעל הגוף.

ומה יהיה בשבת, למשל? אני לא בדיוק שומר שבת.

למה אתה לא שומר שבת?

אתה לא רוצה שהיא תשמור עליך?

אתה יודע מה זה שבת?

אתה מעיד שהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו בשישה ימים ובשביעי שבת.

אתה מעיד.

נבחרת מכל העולם לשמור שבת.

הקדוש ברוך הוא אומר, אות היא ביני וביניכם.

גוי ששבת חייב מיתה. אסור לגוי לשבות שבת כהלכה.

אסור לו.

אתה קיבלת את זה. זה רק אות ביני וביניכם. זו מתנה שהייתה גנוזה בבית גנזיו של הקדוש ברוך הוא, והוא נתן אותה רק לישראל.

נו.

אז הקדוש ברוך הוא נותן לך מתנה כזאת. ואתה אומר, אני לא יכול להשתמש במתנה. למה אתה לא יכול להשתמש במתנה?

זה בעיה. אני לא, זה כאילו...

בן רגע זה לא, זה לפחות עכשיו. זה לא בן רגע, זה עד מחר.

ומה ש... ברגע, במחר זה כולו. זה לא ברגע. מה, אנחנו ביום חמישי? מחר, שישי? יש לך זמן עד הארץ?

מה אתה עושה בשבת שאתה לא יכול לוותר עליו?

אני משתדל כמה שפחות.

שמעתי, ממה אתה לא יכול להתגבר?

טלפון, למשל. טלפון?

כן. נתק אותו.

יוצאים פעם ב-, אני גם משתדל כמה שפחות. תצא במוצאי-שבת.

טלפון ולצאת, זה הבעיה?

זה לא פשוט, כמו שאתה אומר. אז תגיד לי, שאני אדע, אולי אני אוכל לעזור לך.

מה הבעיה?

בסדר, חברים. חברים? שיבואו אליך.

הם באים אלי.

בסדר, אז מה זה מפריע?

שידליקו חשמל? אתה יכול להשאיר את החשמל דלוק מלפניך.

חייבים להדליק בחשמל?

פחות סקר. אצלנו לא מדליקים חשמל בבית, אז זה בסדר. אז מה הבעיה?

מה, אתם בחושך?

לא, אצלנו דתיים בבית. דתיים? נו, אז מה הבעיה? לא הבנתי. חברים באים, אז באו. נו, מה קרה?

בסדר, זה ככה,

ככה, אתה יודע, סיגלתי לי את החיים שלי.

שמה?

שאני לא בדיוק שומר, לא בדיוק שומר שבת. מה אתה לא שומע?

אני יום שישי מתפלל.

מה אתה לא? מה אתה לא? אני לא שומר.

אני נוסע בשבת. לאט? נוסע, יוצא, חברים. לא חייבים.

לא חייבים.

חייבים?

כן, אבל אתה יודע, אומרים שצריך לעשות לאט-לאט, אי-אפשר לעשות את זה במטרה. מה לאט-לאט?

מה לאט-לאט?

לקחת, מצווה-מצווה.

אתה לא יכול להגיד גם ציצית וגם שבת וגם, מה יש בשבת? לא תיסע, מה קרה? מה קרה אם לא תיסע?

תיסע ביום שישי, תלך לחברים, תהיה עד

שעתיים לפני שבת, תעזור הביתה, תתקלח, תלך לבית-כנסת, תאכל, תשתה, תיקח פיצוחים,

תשיר,

תלך לנוח,

למחרת תקרא ספר,

תשלים את הבגרות,

תמשיך הלאה. יש פסיכומטרי עכשיו. יש לך אפילו פסיכומטרי.

נו, אז יהיו לך גם תעודות עוד מעט.

וככה תלמד, תלמד, תלמד. מה הבעיה? תלמד, תשיר, תנוח,

יבואו חברים,

דבר עם ההורים קצת.

מה יש? מה הבעיה?

עוברות כמה שעות, מוצאי שבת, סע, אל תפסיק, סע, סע.

אבל למה? אבל כבר במוצאי שבת אף אחד לא נוסע, למי אני אסע? זה הבעיה, שיצר הרע נותן לכם לנסוע דווקא בשבת.

את הכול הוא משאיר לכם דווקא לשבת,

בשביל שיחשב לכם עבירה ולא מצווה.

בשעה שאתם יכולים לאסוף את המצווה הכי גדולה,

הוא גורם לכם חילול שבת בשביל להרוס את הכול.

כשאדם עושה חתונה, הוא רוצה שיהיה שמחה מההתחלה עד הסוף?

כן. הוא לא רוצה שיהיה שמחה מההתחלה עד הסוף? הוא רוצה.

נו, אז למה להכניס עצב בתוך זה? למה לעשות קטטה או תגרה במשך החתונה? חייבים?

חייבים?

לא חייבים.

יש חתונה. שבת

זה אני לדודי ודודי לי.

שבת מלכתה.

אנחנו יוצאים לקראת השבת.

אנחנו מכבדים את הקדוש ברוך הוא.

אם אנחנו מכבדים את הקדוש ברוך הוא, הוא מכבד אותנו.

לקראת שבת לכו ונלכה,

כי היא מקור הברכה.

איך אפשר לאבד דבר כזה?

המתנה הכי גדולה שיכול הקדוש ברוך הוא לתת לעמו,

נתן לנו. ואתה מבזבז אותה בשביל נסיעה?

זהו, זה העיכוב הגדול.

וזה יכול לעזור לך בזה ובבא.

וזה יכול לעזור גם לאחיך, בעזרת השם.

אם לא לגמרי, להקל עליו.

ויכול להיות שאתה תעשה, ויבואו אחריך אחים אחרים נוספים.

זהו, שאני ראיתי שעושים, וזה לא בדיוק הצליח. עוד פעם, זה לא תנאי, אמרתי.

לא, אתה אומר לי, שם אני אעשה, אני... עוד פעם, זה לא תנאי.

אמרתי, זה יכול להועיל.

זה לא תנאי.

ציצית שבת,

ברכה,

ולחולה.

ובעזרת השם, נקווה שזה יועיל לשניכם.

מה אתה אומר?

אז רק וברוך אשריך הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך.

הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך.

הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך. שהחיינו וקיימנו.

בבקשה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

בריאות והצלחה ותשובה שלמה בשם אחיך שמעון בן אסתר, רפואה שלמה בכל איבריו וגידיו.

יחזיר לו את הזיכרון ויקל עליו ממכאוביו ויהיה בריא ושלם. לעבודתו יתברך. אמן.

שאלה שנייה.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

הרבה מאוד רציתי לשאול את השאלה הזאת.

אני מהעדה האיתופית.

מה? קוראים לי יעקב ואני מהעדה האיתופית.

מהקהילה האיתופית.

כן.

השאלה הזאת מתרוצצת בראש שלי הרבה זמן.

כי לגבי היותנו יהודים, כאילו.

כן.

אני מתרגש.

למה טוענים שאנחנו לא יהודים ולא,

יש ספק לגבי יהדותנו.

כן. זה קצת קשה לקהילה, ובכלל לקהילה האיתופית במדינה,

באו כיהודים, כאנשים מאמינים, שומרי דת ומצוות,

עשו ברית-מילה והכול.

והיום אומרים להם ברבנות שהם לא יכולים להתחתן עם מי שהם רוצים.

הרבה בעיות.

תראה, את הסוגיה של היהודים האתיופים אני לא יכול לדעת,

משום שאני לא מכיר את ההיסטוריה שלכם ולא את השושלת

ומה עברו בדורות קודמים.

מי שמחליט בדברים כאלה זה רק האנשים שהם מוסמכים לכך,

גדולי ישראל שבאים לפניהם ואומרים להם את העובדות וכו'.

וכמו שאני יודע, או מה שאני זוכר,

כשהגיעה הסוגיה הזאת לשולחנם של גדולים, הם אמרו

שלא האתיופים לא יהודים, אלא שכדאי שהם יעשו טבילה לחומרה,

בשביל שיצאו מספק על צד שהם לא יהודים.

עכשיו, מה הבעיה להיכנס למקווה

ועל צד שאתה לא יהודי לעשות גירות?

על צד.

זה הבעיה של הגדולים, זה פוגע בהם. הם יודעים שהם יהודים, ופתאום אומרים להם שיש ספק, זה קצת פוגע במשך יותר מ-3,000 שנה, לא 2,000 שנה.

כן.

יש כל מיני ספרים שכתובים

שעוד מבית ראשון אנחנו כבר לא,

עוד פעם, אני לא מכיר את העבר שלכם,

אבל אני רוצה להגיד לך דבר אחד.

ספק יש על הרבה דברים.

אתה יודע, הגאון מווילנה,

הגאון מווילנה

עשה פדיון,

הוא היה בן בכור, הוא עשה פדיון שש פעמים.

הוא לקח תמיד את הכהנים הכי הכי,

שבטוח שהם כהנים,

ומספק הוא עשה פדיון לעצמו עוד פעם,

ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם.

שש פעמים הוא עשה מספק בשביל שיהיה בטוח שהוא פדוי.

זה הגאון מווילנה. אז מה, למה הוא עשה את זה?

ההוא אומר לו, תשמע, אני כהן, כולם עושים אצלי את הפדיון.

אני שושבת של כהנים, יש לי יוחסין מפה עד אהרן הכהן.

והגאון מווילנה, למה לקח אותו? בגלל שהוא כזה.

ואחרי שהוא עשה את הפדיון, עשה עוד פעם פדיון.

להיות בטוח.

ואחר כך עוד פדיון ועוד פדיון,

שש פעמים פדיון.

נו,

מה, הוא התכוון לפגוע עכשיו בכולם? הוא התכוון לפגוע בעצמו?

הוא התכוון לצאת מידי ספק עד כמה שאפשר.

יש אנשים שאפילו שכתוב שהאוכל מועסר והופרשו תרומות ומעשרות,

אותם זה לא מעניין.

תמיד מה שיגיע אל שולחנם, הם יעשרו מחדש.

למה? לצאת מידי ספק.

המשנה אומרת, הסתלק מן הספק.

זה לא עבירה להסתלק מספק, וזה לא משנה מהו הספק.

כל ספק, אם אפשר להסתלק ממנו, מה אכפת לך להסתלק ממנו?

מה הפסדת?

העלבה אישית?

הגדולים רואים את זה ככה. אני אישית לא. לי אין בעיה.

לגדולים שלנו יש הרבה בעיה עם זה. וגם הנחה מוכרעת כיום,

שקובע חד-משמעית אם כן או לא.

זה עומד כאילו באמצע. עוד פעם, אני לא נכנס לסוגיה ההלכתית, כי אני לא מכיר אותה,

בשביל לפסוק בה.

אבל אני אומר, מה קרה? אני שואל, מה קרה?

בגלל זה אנשים לא מתקרבים, אני אומר.

מה שיכול להיות. לא מתקרבים לעם?

לדת. הם רואים אותם כי אנשים לא יהודים. אז הם אומרים, לא. אבל אם אתה אומר שהם יודעים שהם יהודים, אז מה זה להתקרב? הם יהודים.

מטילים ספק ביהדותם, אז הם מעדיפים להתרחק מאנשים כאלה. אני, יש לי ספק אם אתה דתי.

סתם דוגמא.

לא אתה, אתה לא אתיופי.

הנה, יושב פה יהודי עם זקן.

יש לי ספק אם הוא דתי.

לי יש ספק שהוא דתי.

זה מפריע לו להמשיך לקיים מצוות?

אני מטיל ספק בדתיותו.

מבחינתי, הוא לא דתי.

אני לא רוצה לצרף אותו למניין שלי. למה?

לא יודע. נראה לי ככה, ככה.

לא רוצה. אז מה, הוא יכול להפסיק להיות דתי?

מה שאני מסתכל עליו זה קובע אם הוא דתי או לא.

כלפי האמת, הוא דתי או לא דתי?

הוא יודע שהוא דתי. אז מה אכפת לו אם אני חושב שהוא ספק?

מה אכפת לו?

אם אתה יודע שאתה דתי, שאתה יהודי, והחבר שלך אומר,

אז הוא אומר, הם לא רוצים להתקרב בגלל שאומרים. מה הפירוש להתקרב? למה להתקרב? אתה יהודי, אתה אומר, אז מה אכפת לך מה אומרים?

לי קל להסביר את זה, אבל לגדולים שלנו קשה להסביר את זה. ושוב, אני חוזר על זה.

אתה יודע, יש עדות בישראל, אתה יודע שיש עדות בישראל?

ידוע לי. ידוע.

יש עדות שלא מתחתנים עם עדות, שמעת על זה?

שניהם יהודים, שניהם דתיים. יש כאלה שלא מתחתנים עדה עם עדה.

על הרוב, על דרך הרוב, יש יוצא דופן, כן?

נו, אז מה?

אז מה זה אומר?

תסביר לי מה זה אומר. אז זה גורם ריחוק? אז אני לא רוצה להיות דתי בגלל זה?

אבל פה יש בעיה שאנחנו אומרים שאנחנו לא יודעים.

זה העניין.

זה לא מה שאנחנו יודעים. מה זה משנה? אבל אם אתה יודע שאתה כזה, אז מה?

אז חושבים עליך, אז מה?

זה פוגע בעיני החברה להיראות ככה. אבל פוגע גם בטריפוליטאי שמרוקאי לא רוצה להתחתן איתו.

זה פוגע לתימני שאשכנזי לא רוצה או אשכנזי שתימני לא רוצה.

מה זה נוגע עכשיו למה שאתה,

אתה זה אתה, פגיעות לא חסר.

פגיעות אתה מחפש, רק זה.

יש פה מישהו שלא נפגע בתקופה האחרונה?

אתה עולה לאוטובוס, אתה נפגע.

לא קמו מפניך, לא נתנו לך לשבת, דחפו אותך,

עמדת בתור, עקפו אותך, חסר ממה להיפגע?

אז מה,

זה משנה את המציאות אבל?

אם אתה טוען שאתה יהודי, אז אתה יהודי.

ואם אמרו לך לצבול, אז טבלת כיהודי.

ואם לא היית יהודי, אז טבלת ונהיית יהודי. אתה רוצה להיות יהודי? אז טבלת ונהיית יהודי. מה אתה רוצה? לא מבין, מה הבעיה?

פגיעה אין מה לעשות. לעולם ייפגעו אנשים מהאנשים מכל סיבה,

לא רק בגלל אתיופים.

עולי תימן, אתה חושב שקיבלו אותם יותר טוב ממך?

אולי. לא, ההרה...

האשכנזית ניצלה אותם עד תום, עד דק,

שעבדו אותם כמו כושים.

סלייב, אתה יודע מה זה סלייב?

שהיה בעבדים שהיו באמריקה עד לפני למעלה מחמישים שנה?

ככה.

את העבודות השחורות נתנו להם,

הם בנו הכול, השאירו אותם במעברות,

ועליהם בנו את הכול.

ובהיסטוריה, איפה מזכירים אותם? חפש לי אותם.

חפש לי אותם בדפי ההיסטוריה.

נו, ומה עשו התימנים? התבכיינו כל החיים?

לא התבכיינו.

המשיכו.

אין מה לעשות.

זה תמיד יש. תמיד.

רוסים שהגיעו, קיבלו את כל הרוסים בכבוד רב,

ועליהם לא אומרים גם, על חלק מהיהודים שבאים, שהם גויים?

לא אומרים.

אומרים או לא אומרים? אומרים, אבל אצלם פחות בעיות. מה אצלך?

אצלכם יכול להיות שיש גם כן יהודים ויש גם כאלה שלא יהודים שמעורבבים.

גם יכול להיות.

למה לא יכול להיות? לא יכול להיות, אבל אצלנו זה חד-משמעי.

לא משנה. גם על הרוסים יש כאלה שמחזיקים שכולם אותו דבר,

אפילו שיודעים שיש כאלה ויש כאלה.

תראה, כל העליות שהגיעו לארץ היו בעיות.

ההתאקלמות פה היא בעייתית.

מארץ-ישראל

נקנית בייסורים.

הפתרון הוא

להתעלות מעל כל החשבונות.

אתה זה אתה.

אתה לא צריך להתבייש במה שאתה, ותמשיך עם זה. ואם תוכיח את עצמך, יעריכו אותך.

אם כל הזמן תתבכיין, לא אתה, מי שזה לא משנה,

כל מי שיתבכיין,

יסתכלו עליו נחיתי כל הזמן. בשביל מה לך?

טוב.

לגבי סוגיית ההכרעה, רק אתה לא יכול לענות לי על זה.

איך אני יכול? צריך הלכה. בשביל ההלכה זה צריך להיות גדול בתורה.

זה סתם עומד ככה.

לא עומד, כבר די. יושב עכשיו, נגמר.

עכשיו זה יושב, זה מתיישב.

אין בעיה אם אתה יהודי, אתה יהודי. ואם אתה רוצה להיות יהודי, אז אתה יהודי.

ואם אתה רוצה להיות מגוי יהודי, אז אתה יהודי.

בכל מצב, בסוף אתה תהיה יהודי. אז מה הבעיה?

זהו.

זהו. אתה יהודי?

יהודי. תמשיך ככה.

תמשיך משהו שאני מבקש.

מה? בבקשה. בבקשה.

אם אפשר לבדוק את זה, כאילו,

אם הרב יכול לבדוק את העניין הזה לעומק.

אין לי את הסמכות לזה.

יש גדולים בתורה שהם פוסקי הדור.

גם אני שואל רבנים.

בענייני פסיקה אני לא פוסק.

טוב, יש לי אבא חולה,

חולה סכרת.

כן.

בסביבות ה-70 פלוס.

אם אפשר לתת לו ברכה לרופאה שלמה.

מה שמו?

הווה בן תקלש.

הוא בן? הווה, הווה.

הווה?

כן. בן?

תקלש.

תקלש.

כן. השם ישנה לו רפואה שלמה בתוך שאר חולה עמו ישראל, מהרה.

אמן.

זקן המצוות. ולי יעקב בן זומה לזיווג הגון. יעקב בן זומה? כן.

זיווג הגון מהרה.

כן.

תודה רבה. זה זומה על השם של בן זומה?

לא, זה דומה.

דומה.

הנה, יש שאלה שמה פה. שנייה, שנייה. כבוד הרב. גם לך?

כן, יש לי שאלה.

קיבוצניק שגר בקיבוץ,

הוא חי חיים בלי דת, כאילו. אין לו זיקה לדת.

ובכלל גם אין לו ידיעה של דת, כאילו.

הוא נפטר והוא הולך לגיהינום.

ואדם שחי בשכונה חרדית, במשפחה חרדית, הוא נהיה חרדי,

ובסוף כשהוא נפטר הוא הולך לגן עדן.

לא.

מה לא?

קיבוצניק שגדל בקיבוץ ולא ידע בכלל ולא הייתה אפשרות לדעת, הוא נקרא תינוק שנשבע, והוא לא הולך לגיהינום.

חרדי שגדל אצל חרדים והוא לא היה 100% יכול ללכת גם לגיהינום.

בסדר, בכלליות. אז זה לא אומר.

קיבוצניק שלא ידע כלום, תינוק שנשבע,

על מה ידונו אותו?

זה הציור שאתה מצייר.

אבל קיבוצניק היום לא יכול להיות קיבוצניק כזה,

כי קיבוצניק היום יודע לפחות מה זה דת, מה זה דתיים, הוא שומע ומתווכח איתם, הוא נלחם בהם.

הוא יודע כמה דברים.

הוא צריך לבדוק את הדברים.

אבל גם קיבוצניק

שלא יודע כלום,

אז לפחות מינימום שבע מצוות בני נוח הוא צריך לקיים.

ואם את זה הוא לא מקיים,

אז כמו גוי לפחות הוא יגיע על גיהינום.

עמדתי. תודה. תהיה בריא.

בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי אח דתי.

גדלנו בבית לא דתי.

הוא עצמו נולד ונהיה בחור דתי לבד, בלי שאף אחד יכוון אותו, בלי שום דבר.

כמו משה רבנו.

הלוואי.

הבחור היום הוא בן 30. הוא עושה מצוות, הכול, הוא מחזק, הוא מחזק את הבית, הוא חיזק את אבא שלי גם.

גם אני בדרך.

השאלה שלי אם הוא בן 30 היום,

למה עדיין אין לו זיווג? הוא לא מצליח,

כאילו, מבחינתו, הוא בחור מאוד נאה.

אבל הוא פשוט לא הולך.

אם הבן אדם עושה כל כך הרבה דברים טובים, אז

למה לא מראים לו את הכיוון הנכון?

אולי הכלה צעירה עדיין.

צעירה אני לא חושב. שמע, בן 30 בכל זאת.

יכול להיות שהיא צעירה בשביל להתחתן כרגע, ככה היא מרגישה.

יכול להיות שעוד שנה היא תחליט להתחתן והם התחתנו.

הייתי רוצה, ברשותך, אולי תיתן את זה כל פעם. אתה האמנת את התשובה אבל?

הבנתי את התשובה. אני מקווה שזה... יש כאלה שהן לא רוצות להתחתן לפני גיל 24,

לדוגמה, וכרגע היא בת 20. הבעיה שאין לו.

לא הבנת. הוא לא יודע שהיא קיימת. הוא חושב שהיא איננה.

אבל היא קיימת. הזיווג של האדם מוכן לו,

רק הוא לא יודע מתי הוא יזכה.

טוב, אוקיי.

הבנת?

בסדר. אתה רוצה שניתן לו ברכה?

אם אפשר. ומה איתך?

אני מניח תהילים כל יום, קורא תהילים כל יום.

נפלא.

שבת זו השבת הראשונה שאני אשמור בעזרת השם. ואם אני מזהה באוזן השמאלית שלך, אז יש לך עגיל?

גם זה יורד.

תביא לי.

הקדוש ברוך הוא,

אנחנו אוהבים אותך,

הקדוש ברוך הוא,

אנחנו אוהבים אותך.

זה בעזרת השם ילך לכתר תורה.

וזה ילך

מעל החולצה כרגע.

וזה על הראש,

מעל הקוצים.

מה שמך?

שגיא בן?

רפאל. רפאל, השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה.

רוב נחת ובריאות,

וזיווג ארגון מהירה, ולאחיך,

אלדד בן רפאל יזכה בעזרת השם לזיווג הגון מהירה, שנה.

ברוך תהיה.

רגע,

אתה רוצה ברכה לילד?

מה אתה מקבל עליך?

תן לו, תן לו לדבר.

ערב טוב, כבוד הרב,

אני רוצה להגיד לך שבאנו אליך במיוחד, במיוחד מטבריה, בשביל לראות אותך,

וזו לא הפעם הראשונה שאנחנו באים בשבילך במיוחד. גם לחיפה הגענו במיוחד.

כבוד הרב, אני רוצה לקבל עליי מצווה ציצית,

אבל יש לי בקשה קטנה.

שתשים יד על הילד ותברך אותו.

למה?

בסדר, יש אפשרות.

אפשר, אבל למה?

שתברך אותו.

לא, אני בא אליך איתו.

רגע.

למה?

מתי באת לחיפה?

לפני שנה וחצי, משהו כזה בערך. לאיזה מטרה?

באנו אליך להרצאה שלך. אה, רק בשביל לשמוע.

כן, ספיישל אליך. גם הערב באנו כל המשפחה ספיישל לפה, לבית שאן, במיוחד בשבילך.

הבנתי, ברוך השם.

רגע.

הילד בריא, אבל ברוך השם.

לא כל כך.

לא כל כך?

קצת לא אוכל, ובחודש האחרון קצת...

לא, אוכל זה לא נורא, דיאטה.

בגיל כזה לא.

טוב, בוא, מותיק, בוא. יאללה, אמרת, אמרת.

רק שלא יתחילו להביא לי ילדים בלילה.

מה השם שלו?

נאורי חיים. נאורי חיים?

בן ליזה. בן ליזה, השם ישלח לו רפואה שלמה תמיד, יהיה בריא ושלם לעבודתו יתברך, צדיק, ירא שמים ותלמיד חכם.

אמן.

ציצית.

רגע, איך תשים ציצית? קח ממנו רגע את הילד.

קח ממנו. דוד, עזוב תמונות עכשיו, קחנו את הילד.

הנה, יש לך, הנה עוד אחת.

מצמד לרפואת הילד בנימין בן חנה.

אמן.

יופי.

תזכו למצוות, כל טוב.

בסיעה טובה.

אני רוצה שתוכיח לי.

למה אני בכלל אחזור בתשובה? למה השם בכלל רוצה אותי?

מאיפה אני יודע היום, במצב הנוכחי, שכל החטאים שיש בעולם הזה,

השם עוד רוצה בנו שנחזור בתשובה, ובכלל חפץ בנו.

בנו, בעם ישראל. בסדר? לא טוב. מה טוב? אתה לא רוצה להיות פה. רוצה, אבל תראה את העולם הזה.

על הפנים, נכון? מה אתה, מה המצב שלך?

יותר גרוע.

נו, אז מה אתה שואל?

בגלל זה אני רוצה תשובה.

איזה תשובה אתה צריך לעשות?

מה הבעיה לעשות תשובה? לניח ספינלין וטולית?

מה היה, מה? אתה גר בבית חילוני?

גם אני הייתי גר בבית כזה.

אתה יותר גבוה ממני.

יותר צעיר גם, אתה יכול להספיק יותר בעיניי.

מה הבעיה?

אני אגיד לך מה הבעיה שלך, חבר'ה.

מה המשך חבר'ה דרכי?

שולי?

חדש. ואתה היחידי שלו?

משהו כזה. למה? כי הם גדלו בבית דתי, אני גדלו בבית שלנו.

לא הבנתי, אפשר לקחת שטין מהעציץ ולהעביר אותו לעציץ אחר? אני אעביר אותו. אני.

יאללה, בבקשה, תעביר.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779-03677777. או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.supar.net