תמלול
שמואל בורנשטיין מוציא לעז על הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב בורשטיין: להוציא לעז עם ישראל? להוציא לעז על ישראל שהכל טרף?! גדולי ראשי הישיבות גדולי האדמו"ורים גדולי הרבנים עם ישראל אוכלים טרף?! אני חושב שאין יותר לעז מזה, ועדיף באמת שהוא יאכל טרף מאשר להגיד שעם ישראל אוכל טרף,
ישראל יוליס: לא, זהו בגלל זה אני עזבתי שמה, טוב תודה רבה הרב ישר כח גדול
הרב בורשטיין: תהיה בריא
ישראל יוליס: כל טוב
הרב בורשטיין: כל טוב
הרב אמנון יצחק: כן אז הליצן הזה משיב לו תשובה, אז הליצן הזה משיב לו תשובה, ואני חוזר על קטעים מתוך התשובה.
אז הוא מחרבש לו "אמא שלי לא משנה אמא שלי מבשלת בסיר 24 שעות, לא, פה, שם".
אז "קודם כל הוא צריך לדעת: האם האמא נעלבת?",
- מה זה קשור לכשרות אם האמא נעלבת או לא נעלבת? אם יש פה איסור או אין פה איסור - יש בעיה או אין בעיה! מה זה קשור לאמא? אל תעליב אותה ואל תעלב ואל תעלבו הכל טוב ויפה, אבל אפשר לאכול איסור? אפשר לאכול נבלות וטרפות? אפשר לאכול חזיר אם אמא נעלבת?
"לא! כי זה חשוב, יש את "כבד אביך ואת אמך"
- כן, יש גם שאלה: אם זה מותר או אסור?
אז תכף נברר.
אז בא נגיד ש"זה חבר, ואם אני אכלתי נגיד היה בסיר רובין, קודם אכלו, ואני שמתי את השחיטה הפרטית",
אז הוא אומר לו ככה: "אתה אכלת את השחיטה הפרטית שלך כן, אבל תדע לך שיש פליטה מהכלים, כיוון שהכלי בולע את מה שנתבשל בו אז אפילו תוך 24 שעות כן, כן, יש פליטה מהכלים שאכלת בד"ץ, ובד"ץ שאוכלים אותו כן? ובא לכיוון שלך, ובא לכיוון שלך, וזה שאלה מאוד מאוד מאוד קשה!",
- אז לפי זה הוא לא יוכל לתרץ אותה.
"כן, בדברים האלה זה איך אומרים, איך אומרים"
- מה זה "איך אומרים?" ? אומרים!
הוא אומר: "אז איך אומרים: הכלי הזה, אלא אם כן אתה ממש לא רוצה לאכול רובין או לנדא משהוא כזה, אתה לא רוצה ממש לאכול"
- מה פירוש?
אם הוא באמת שוחט שחיטה פרטית - זה בגלל שהוא לא סומך על הבדצי"ם והכל, לפי מה שידוע לו, לכן הוא אוכל שחיטה פרטית ולא אוכל.
מה זה "אם אתה לא רוצה ממש?" אז מה הוא שאל? הוא שאל בגלל שהתערבב לו שחיטה פרטית עם מה שהוא לא רוצה לאכול, מה זה "אם אתה לא רוצה ממש ממש לאכול"
ועכשיו הוא נכנס לדין: "ואתה בישלת תוך 24 שעות".
דהיינו: הכלי היה בלוע בו רובין נגיד, וזה היה תוך 24 שעות,
אז הוא אומר לו "זה היה פליטה של הבשר הקודם לתוך הבשר שלך".
אז רגע! יש פה בשר שהוא לא רוצה לאכול, שלדעתו זה איסור, לכן, לכן הוא עושה שחיטה פרטית, אחרת הוא "דן חסכן" הוא היה אוכל את הבד"ץ הזה. ונתערב עכשיו זה בזה תוך 24 שעות,
אז אתם זוכרים "שהשאלה היא מאוד מאוד מאוד קשה"
ולכן התשובה, "כן! זה לא מטריף! ולא שום דבר! ולא עושה כלום! וזה גם בטל בכל מקרה!".
אז מה היה קשה להגיד את התשובה הזאת? מה קשה? כאילו לא הבנתי "מאוד מאוד מאוד קשה, כי בדברים האלה איך אומרים הכלי הזה, אלא אם כן אתה ממש לא רוצה לאכול רובין או לנדא משהו כזה, אתה לא רוצה ממש, אם אתה לא רוצה לאכול ובשלת תוך 24 שעות – אז היה פליטה מהבשר שלו לתוך הבשר שלך, זה לא מטריף!! ולא שום דבר! ולא עושה כלום, וזה גם בטל בכל מקרה!!. אבל, אם לאחר 24 שעות - ודאי ודאי ודאי שאין שום בעיה כבר בכל פגום במקרה הזה".
אז איפה היתה "השאלה קשה? מאוד מאוד מאוד קשה".
תכף נראה שהוא מחרט עליו! ולא מבין לא מימינו ולא משמאלו.
אז הוא אומר לו: "רגע! אני רוצה להבין: זה לא נקרא טרף?!"
- "טרף!!! ריבונו של עולם! עם ישראל אוכל טרף!!!? ואי חס ושלום!".
"לא, תשמע, יש רב שאומר שהכל טרף חוץ מהשחיטה שלו שהיא שחיטה פרטית",
בסטרי גמבו. מה הוא אומר? תכף תשמעו את מי הוא מאשים... לא יאומן.
"להוציא לעז?!"
בלבולינשטיין אומר: "להוציא לעז על ישראל, להוציא על ישראל!! שהכל טרף!! גדולי ראשי ישיבות, גדולי האד"מורים גדולי הרבנים עם ישראל! אוכלים טרף!! אני חושב שאין יותר לעז מזה, עדיף מזה שיאכל טרף!!!!!! מי שאומר ככה "יאכל טרף!!! עדיף לו!!! ממה שיגיד שעם ישראל אוכל טרף. זהו, תהיה בריא כל טוב, כל טוב".
עכשיו בואו נראה כמה דברים: "מה זה כלי בין יומו"? כלי שבלע מאכל שהתבשל בתוכו על גבי האש במשך 24 שעות אחרונות, נחשב לכלי בן יומו משום שעדיין הטעם בלוע בכלי נחשב משובח, ובכוחו להבליע את טעמו למאכל האחר.
זאת אומרת: אם יוליס קיסר הכניס את הבשר הכשר שלו לתוך סיר שהתבשל מה שלדעתו זה לא כשר - לכן הוא עושה שחיטה פרטית, אז זה בעצם פוגם את השחיטה הפרטית.
"כלי שאינו בן יומו" מה זה?
זה כלי שבלע את הטעם הנ"ל לפני יותר מ-24 שעות ולא נעשה בו בינתיים שום שימוש. הכלי 24 שעות היה ללא שום שימוש, ואז הוא נחשב לכלי שאינו בן יומו והטעם הבלוע בתוכו נחשב כבר כפגום. זאת אומרת: זה כבר לא יפגום את מה שבפנים, ואם יש בזה והטעם הבלוע בתוכו נחשב כבר כפגום. זאת אומרת: זה כבר לא יפגום את מה שבפנים, ואם יש בזה אחד כנגד 60 , אז זה בטל.
עכשיו, יש "נותן טעם בר נותן טעם", יש נותן טעם בתוך הכלי ואחר כך נותן טעם בבשר שהכנסת לבפנים.
ההלכה: "טעם מאכל דינו כטעם מאכל עצמו", טעם מאכל, טעם כעיקר, זאת אומרת טעם דינו כעיקר, הדבר האסור. על כן מאכל חלבי שהתבשל עם בשרי או להיפך. וכן מאכל איסור שהתבשל עם היתר. מקבל מאכל אחד את טעמו של השני ונאסר גם הוא. הוא הדין בכלים בבישול או בשרייה מפני שכבוש כמבושל. ויש להדגיש יש הבדל בין שאתה נותן מאכל שזה היתר בהיתר, חלב ובשר כל אחד בפני עצמו הוא מותר, וכשהם נפגשים ביחד - זה יותר קל ממה שאיסור. איסור שנפגש בהיתר - זה יותר חמור. לכן "נ"ט בר נ"ט" בדבר כזה: לפי הספרדים זה קל, ולפי אשכנזים תכף נשמע.
אבל יש להדגיש שדין נ"ט בר נ"ט = נותן טעם בר נותן טעם, נאמר רק במאכל היתר, אבל במאכל איסור, אפילו התרחק מן האיסור עצמו הרבה דרגות ושלבים - עדיין הוא אסור.
זאת אומרת: אם מה שאתה שחטת שחיטה פרטית זה הכשר, ורובין זה הטרף, כי אתה לא סומך על בדצי"ם אחרים, אז ממילא אתה צריך להבין שבתוך 24 שעות ודאי שזה אסור, ויותר מזה אחרי 24 שעות זה עדיין אסור. אפילו כמה פעמים, וצריך להגעיל את הכלים.
אז התשובה שלא היא לא נכונה בכלל!
ומה עוד שיוליס הוא גם אשכנזי, ואשכנזים נוהגים שאפילו אם יש ביטול כזה -לא אוכלים מהכלי הזה, לא משתמשים בכלי הזה.
טוב, עכשיו נחזור ונראה על מי הם מדברים? מה הם אמרו? הם אמרו דבר לא יאומן כי יסופר! הם אמרו, זאת אומרת בורנשטיין אמר: "להוציא לעז על ישראל שהכל טרף, גדולי ראשי ישיבות, גדולי האד"מורים גדולי הרבנים עם ישראל! אוכלים טרף!! אני חושב שאין יותר לעז מזה, ועדיף באמת שהוא! יאכל טרף מאשר להגיד לעם ישראל שהוא אוכל טרף". אז בואו נשמע למי הוא מתכוון.
הקלטה של הרב עובדיה יוסף:
גם האוכל, "כל עמל האדם – לפיהו", "לא תטמאו בהם, ולא תטמאו בהם, ונטמתם בם" אם אדם אוכל מהדברים שהם "מן הבא בידו"; יש כשרות מאיזה רב, 'רב' יש הרבה רבנים שנותנים כשרות אבל "גם תבן גם מספוא רב" כל אחד נהיה 'רב', יש הרבה פתחו 'מחלקות של כשרות' לעשות בזה ביזנס'! לא בשביל הכשרות של עם ישראל, בשביל שיאכלו דבר כשר, בשביל שירויחו כסף!
מוציאים, במקום שיהיה 2 שוחטים - מוציאים שוחט אחד, במקום שיעבוד 4 שעות - עובד 8 שעות, מרויחים כסף! בשביל להרויח כסף!! עשו את עם ישראל מסחר עשו להם!! בשביל להרויח כסף!! והם לא זה כבר, אני לא אכפת לי לדבר עליהם…
תדעו, אם לא היה 'בד"ץ בית יוסף' - זה ענין אחר, יש 'בד"ץ בית יוסף' למה כל אדם, יש בני אדם, יש חברות, יש בתי מלון, למה לא עושים, אולמות, למה לא לוקחים 'בד"ץ בית יוסף'? לוקחים 'כשרות' ככה מן הבא בידם?!
אתם יודעים, 'בד"ץ בית יוסף' - זה על טהרת הקודש! מה שכותב מרן; 'כשר' – זה 'כשר', 'טרף' – זה 'טרף', לא זזים ממנו ימין ושמאל.
במקומות אחרים - זה לא ככה! זה לא ככה; בכל דבר מקילים, בכל דבר מקילים, מה הדין של ספק ככה, זה אמר ככה, יש פלוני אמר ככה, - לעבור על דברי מרן! בשביל לחפש איזה קולות, בשביל להרויח כסף! למה אצלנו יוצא מתוך מאה (100) עשרים וחמישה (25) יוצאים {100/25} 'כשר גלאט והשאר' כולם - לא קונים אותם. אצל אחרים; 50-60 יוצא להם 'כשר – חלק'?! למה זה? למה יש לנו 2 תורות?!
לא! אלא מקילים, רואים סירכא קטנה 'כן, זה מותר! זה מותר, זה מותר, זה מותר'. יצר הרע! מראה להם, עיניהם חשוכות, עיניהם עוורות "וטחו עיניהם מראות" ורואים 'זה אפשר להתיר, זה אפשר להתיר'. אנחנו 'גלאט חלק ממש!' שלא יהיה שום סירכא. זהו, לא, אנחנו שום… מדקדקים; שקל אחד פחות, או שני שקלים פחות, - בשביל זה הולך וקונה בשר טרף !
וזה עצמו באיסור דאורייתא של טרפה! - לדעת מרן. אנחנו זה עושים כמו דעתו של מרן, לא זזים ממנו ימין ושמאל. אין לנו רווחים!! אנחנו רוצים רק לזכות את ישראל!! שידעו שזה באמת 'גלאט כשר' שבדעתו של מרן! זהו, שלא נכנס חס ושלום בספקות.
בן אדם, "כל עמל - האדם לפיהו" כל אדם לא שם לב על הפה שלו מכניס לתוכו כל מיני, כל מה שבא לידו, חס ושלום הלב שלו מטפש! "עקוב הלב ואנוש מי ידענו?!" ואין בו תורה! 'התורה שלו - מן השפה ולחוץ!' היראת שמים שלו - מן השפה ולחוץ! בן אדם לא שם לב! 'בדרך שאדם רוצה לילך – בה מוליכין אותו' ילך כמו שצריך, בן אדם יחוס על עצמו, ועל בני ביתו; לא יאכיל אותם דבר שהוא מפוקפק חס ושלום! שיש בו ספק, אפילו שיש בו ספק. התורה החמירה ב'ספק' יותר מב'ודאי'..."
(עד כאן הקלטה מהרב עובדיה יוסף זצ"ל)
כן, אז שמענו! שהכל בזניס! וכל הכשרויות והכל ורק בד"ץ "בית יוסף" אומר הרב עובדיה, רק הוא כשר וכל השאר זה טרף, למה? איך יוצא להם 50-60? זה שתי תורות? למה לבד"ץ בית יוסף יצא 25 בקר 25% ? ואיך אצלהם יוצא 50-60? יש עוד הקלטה אחרת שהשמענו.
אז זאת אומרת הוא אומר במפורש שאוכלים אדמו"רים ואוכלים ראשי ישיבות אוכלים טרף, מי שלא אוכל "בית יוסף" - אוכל טרף!, ככה הוא אומר.
אז מה אומר בורנשטיין?
"עדיף שאתה תאכל טרף!!! ואל תוציא לעז על ישראל שהם אוכלים טרף!".
שמעתם למי הוא אומר?
לרב עובדיה יוסף!.
והרב עובדיה יוסף בעצמו, הוא בעצמו לא ידע שעובדים עליו ב"בית יוסף", כי אין "בית יוסף" שמוציא באמת כמו שהוא חשב שמוציאים.
הבאנו את הרב יצחק מלכה שהוא אחראי על כל הכשרות של צפון הארץ שמה ושוחטים שמה, והוא הוציא קונטרס: שאין חלק בית יוסף. אין כי לא יכול לצאת כמו אצלנו מתוך 100 בקר יוצא 3. אז 3% לא 25% , אין מציאות של 25%. ובאמת כולם מוציאים 40-50-60% .
אז זאת אומרת: הרב עובדיה קובע שאם האחוזים הם גדולים - בלי לבדוק, לא צריך לבדוק, כי אין שתי תורות!! הם מקילים בסרכות ברירים בכל מיני דברים, וכל שכן בסכינים, אז זה טרף!!!!! אז אם זה טרף יש בעיה! מה הבעיה? הוא מודיע, הוא מודיע לציבור שלא יונו אתכם, זה הכל בזניס כל הכשרויות האלה, ולא איכפת לאנשים ותשמרו על הבית, אל תתנו להם לאכול!
מה בורנשטיין אומר לו?
"תשמע חביבי, הלו! אם אתה מדבר ככה - תאכל אתה טרף!!! ואל תוציא לעז!!!"
שמעתם זה בורנשטיין, תכף נטפל בו שתבינו מי האיש. אבל בורנשטיין אומר ככה.
את הרב עמאר שמענו שבכל החוגים מאכילים טרף, בכל החוגים, בסרטון שאנו מקרינים בהרצאות, אז גם הוא! תאכל טרף!! ואל תגיד לעז!. שמעת ? יופי.
עכשיו עוד הקלטה:
הרב בן ציון מוצפי: "הדין של "בישולי גויים", אפילו שזה כשר האוכל למהדרין, אפילו שהבשר "חלק", אני כבר לא יודע מה להגיד היום, אני כבר לא מאמין לאף אחד!"
הרב מוצפי אומר שהוא לא מאמין לאף אחד, איזה "חלק"? על מה מדברים? הוא לא מאמין לאף אחד!, אז מה אתה אומר אין חלק? אז אם אין חלק אז מה זה? הדין אם אין חלק - זה טרף!!!
אז גם הוא מוציא לעז, אוי, תאכל טרף!!! תאכל טרף ואל תוציא לעז!!! יבביי