יש לי טענות...

- - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב. ערב טוב. כבוד הרב, אליך אין לי טענות. יש לי טענות לבורא עולם. היי! אתה בא לבן אדם, הוא אומר לך, בשביל ללמד את הבן שלך,

צריך 600 שקל! וואי, איזה מחיר! 600 שקל!

אני אגיד, אסור ללמוד מוזיקה!

למה? כל אלה שמלמדים מוזיקה, הם רק עם כסף. גיטרה, כסף. טופי, כסף.

טונדה ראבאס.

מרעיש לשכנים, העיר את כולם. טוב, חליל בחינם לפחות. חליל, חליל לפחות. כסף. כסף. אבל חליל לא מחייב אותי. דת מחייבת אותי לעשות בר מצווה לילד. מתוק. אתה אבא. אתה אבא. אני אגיד. אני אגיד. הוא אותו ילד, שיש 600 שעות, ואני אגיד לו 600 שקל. אני אגיד למה. שילך לעבוד. אני אגיד לך למה. כתוב ושיננתם לפניך. אתה!

אני. לא הוא. אני לא יודע. תלמד!

ומה חשבת? כולנו יודעים. אתה תלך לעבוד, והוא ילמד בחינם!

מה זה?

אתה תעבוד, קח ג'ובות, מסגורת,

והוא ילמד וילמד בחינם,

ואחר כך אתה תגיד לו, מאיפה יהיה לך כסף? אתה מבין? כל אחד מזה.

אני כבר מכיר אותך בערך קצת יותר מ-20 שנה.

זאת אומרת, עוקב אחריך.

אתה בלש?

לפעמים.

אני אחד, ואתה גם אחד, ואתה יכול להיות כמוני, כי אתה גם תמוני.

קלטת מספר 488. יש לי טענות.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו מרחמו ירוויח.

הערב הזה יהיה להצלחת יוסף חי בן מלכה,

רון רמי בן אושרת שולה,

יורם בן מרים,

וזיווג הגון ופרנסה בשפע עוד השנה.

יהיה גם לרפואת יוסף בן נרגז,

ושיצא מכל המחלות, בריאות איתנה,

נרגז-בת סולטון,

רפואה שלמה, בריאות ואריכות ימים,

מטל ואלירן ועדי, בני אורלי, הצלחה ושמחה,

אורלי בת אירן, בריאות ורפואה שלמה,

ואליהו ישעיהו בן אסתר ובכל משפחתו, בריאות, שמחה ופרנסה בשפע.

והערב גם לעילוי נשמת המנוח, אלברט בן נרגז ורחמים, מנוחתם עדן.

כמו כן, לרפואת כל חולי עמו ישראל,

ולעילוי נשמתם של כל נפטרי עמו ישראל.

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, ויאמר עליהם,

אלה הדברים אשר ציווה השם לעשות אותם.

אם היינו במעמד הר סיני,

ומשה רבנו היה מקהיל אותנו בין כל הנמצאים,

והיה אומר לנו,

אלה הדברים אשר ציווה השם לעשות אותם.

מה אתם חושבים, שהיינו עושים את מה שהוא אומר או לא עושים?

יפה, אחד היה עושה.

עוד פעם, אם הייתם נוכחים

בזמן שמשה רבנו

היה מקהיל את כל עם ישראל, ואתם הייתם בתוכם, הוא היה אומר שאלה המצוות שהשם ציווה לעשות אותן. הייתם עושים או לא עושים?

מי לא היו עושים?

משה רבנו נתן את התורה?

נתן את התורה.

אז למה צריך להיות באותה שעה שהוא אמר לעם ישראל מה לעשות? גם עכשיו אפשר לעשות, לא?

אבל הוא היה שאלה,

רגע, אבל נכון שאם הוא אמר לעשות בשם השם,

אז גם אנחנו יכולים לעשות, נכון?

והכל אנחנו עושים?

לא. מה?

אמרתם קודם, עושים, עושים.

נו, אז אני שואל שאלה, לא מבין.

אם הייתם בזמן שמשה רבנו היה, והיה מקהיל את כולם והיה אומר שזה מה שצריך לעשות, אתם אומרים שהייתם עושים.

ואתם אומרים שמשה רבנו נתן את התורה,

והוא אמר שצריך לעשות.

אז מה זה משנה אם היינו שם, או שאנחנו כאן, והוא אמר שצריך לעשות.

הערב רב, עזוב, הם לא פה עכשיו הערב.

עכשיו אני שואל שאלה, אז למה אנחנו לא עושים?

מה, שמה, מה?

הוכחות?

אתם אמרתם שהייתם עושים אם הייתם שם, ואתם אמרתם שניתנה התורה על-ידי משה רבנו.

השם שלי, שאלתי אותי משה. עוד פעם, אם היית או לא היית, זה לא משנה.

כל התגליות שהיו במשך כל ההיסטוריה, אתה היית בכל האירועים האלה בשביל להאמין בהם?

לא צריך להיות, נכון?

אבל יש דברים שאתה מקבל אותם בגלל שזה מוסכם על כולם שכך היה, לא?

נו, אז לא צריך להיות נוכח בכל אירוע ואירוע.

לא צריך את ההוכחות. ההוכחות זה רק למי שלא רוצה.

מי שלא רוצה לעשות, מחפש הוכחות. למה?

בשביל להימנע. כל זמן שלא יוכיחו, הוא יכול להגיד. עוד לא הוכיחו לי.

אבל מי שרוצה, לא צריך הוכחות.

השאלה, למה אנחנו לא עושים את מה שבעצם טוב לנו?

בואו נבין.

הרמב״ן אומר,

הקדוש-ברוך-הוא חזר בתורה על מלאכת המשכן חמש פעמים בדרך חיבה ומעלה.

המשכן זה השראת השכינה בתוך עם ישראל, דבר גדול ונשגב,

מקור הברכה

לעיני כל העמים,

עמוד הענן מעל המשכן.

כולם רואים שיש שכינה בישראל,

השגחה פרטית על כל היהודים,

דבר מדהים.

חמש פעמים התורה חוזרת ומזכירה את עניין המשכן.

והמדרש אומר,

משל למלך

שמסר את בנו לפדגוג,

מחנך

ומלמד.

שאל המלך,

הלך בני לבית-הספר?

בא בני מבית-הספר?

אכל בני,

שתה בני,

ישן בני.

ככה מביא המדרש.

וזה מאמר פלא.

המלך שולח את הבן שלו ללמוד אצל הפדגוג,

ומה הוא שואל שאלות?

הלך, חזר, אכל, שתה, ישן.

את העיקר הוא לא שואל, למד.

למד בני או לא?

זה לא שואל.

למה לא שואל?

כיוון שהוא מסר אותו לפדגוג,

למחנך, למלמד, למורה,

בטח יעשה הפדגוג את מלאכתו נאמנה.

אם המלך מוסר את הבן שלו ללמוד אצל המלמד,

ודאי שללמוד הוא למד.

מה הוא שאל?

על ההכנות שהיה צריך להכין הבן

על מנת שיוכל ללמוד,

כיוון שבהכנות תלוי הלימוד.

הלך,

אכל,

שתה, ישן, יהיה לו כוח ללימוד,

יהיה מרוכז בלימוד.

על הלימוד אני לא מודאג.

מסרתי אותו ביד הפדגוג, ודאי שהוא ילמד,

שילמד אותו.

השאלה אם ההכנות המצטרכות נעשו על ידי הבן.

על זה שאל המלך.

זה המשל.

כך הקדוש ברוך הוא

הוא הפדגוג שלנו בתורה הקדושה.

התורה שלנו היא המחנכת שלנו.

היא המלמדת אותנו, היא המורה לנו.

תורה מורה לנו את הדרך.

והיא מלמדת אותנו בדרך נפלאה,

שהאדם

מוכרח,

אם הוא בעל הכרה,

לקבל את הלימודים של התורה.

כל בעל הכרה שהוא בעל שכל,

בשכל ישר,

מוכרח לקבל את ההנחיות של התורה,

כיוון שהם ניתנו מהבורא יתברך שברא אותנו,

ויודע מה טוב לנו,

יודע מה רע לנו,

וודאי שרוצה בטובתנו,

אז אין שום סיבה בעולם לבעל שכל להתרחק מהתורה.

הפוך, הוא צריך לרדוף אחריה בכל רגע שתדריך אותו בכל ימי חייו.

רק מה צריך הכנה לזה?

כך גם במשכן.

מי לא מבין את הדבר הנפלא שניתן להשיג

ולקבל בהשראת השכינה שהיא מקור הברכות,

אבל רק היו צריכים לעשות הכנה,

את ההכנות לבניית המשכן,

את ההכנות להשראת השכינה.

אבל השראת השכינה,

אם מאיתו יתברך,

הוא הפותגוג,

הוא ישרה את שכינתו.

אנחנו צריכים רק לעשות את ההכנה.

אנחנו רוצים שהקדוש ברוך הוא ידור במחיצתנו?

אין לו בעיה לקדוש ברוך הוא לבוא אלינו הביתה,

להשרות את שכינתו בתוכנו.

השאלה היא אם אנחנו מכינים את הבית לקבל את פניו.

זאת אומרת, כשבא אורח פשוט, אז אנחנו נערכים לקראת האורח,

משתדלים לא להסיר כלום, שיהיה לו נוח.

אם מביאים תלמיד חכם הביתה,

אז צריכים לבדוק גם את ההכשרים, את האוכל,

את כל מה שצריך,

מזוזות, שלא יחסר,

שהכל יהיה בסדר.

ואם מזמינים את גדול הדור,

אז לא רק הבני בית מתארגנים בצורה אחרת לחלוטין,

כל הרחוב מתכונן לקראת ביאתו.

נו, ואם הקדוש ברוך הוא רוצה להגיע אליך הביתה,

אז אתה מוכן?

הכנת את הבית בהתאם או לא הכנת? אז איך אתה רוצה שהוא ייכנס?

אם אורח רגיל לא יכול להיכנס הביתה, כי הוא לא מוכן לקבל אורח,

אז אתה רוצה שהשם יבוא אליך הביתה?

הכל תלוי בהכנה.

וכך, בכל העבודות, לשם יתברך,

אדם צריך בעיקר לעשות את ההכנה,

ואז הקדוש ברוך הוא מצליח בעדו.

והפסוק במשלי אומר,

הפכפך

דרך איש וזר,

וזך ישר פעולו.

הפכפך דרך איש וזר,

וזך

ישר פעולו.

פשוט, שטבע האדם החומרי

ביצר הרע שלו מילדותו הוא הפכפך.

אנחנו רואים שאנחנו מתהפכים מכאן לכאן, פעם ככה, פעם ככה, פעם יותר, פעם פחות,

פעם משתוקקים, פעם מתרחקים.

הפכפך, לא יציב כל כך.

וזר בדרכיו האישיים, אם מסתכל הוא אפילו על עצמו ואומר, איך אתמול אני רציתי כך, היום אני עושה כך, אתמול אמרתי שאני לא עושה כך,

היום אני כן עושה כך.

איך זה?

ורק בהכנה של הזדככות והתיישרות,

אז יהיה ישר פעולו. כל פעולותיו יהיו ישרות.

אבל הוא צריך לזכך את עצמו, האדם,

ליישר את עצמו.

וחכמים, זיכרונם לברכה, אמרו שלא צריך מאמץ כל כך גדול.

פיתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתע לכם כפתחו של עולם.

כנגד כל פתיחה

בלב שנפתח,

אפילו כחוד המחט,

רק חודר מקצה לקצה

חור מפולש.

כנגד זה אומר הקדוש-ברוך-הוא, נפתח לכם פתח כפתחו של עולם. הנה, יש פה פתח של עולם,

שזה פי מיליונים,

סיעתא דשמיא, ממה שאתה פתחת בחוד של מחט.

פי מיליונים הקדוש-ברוך-הוא יהיה מוכן לתת לך,

אבל אם תפתח פתח מפולש,

לא שריטה קלה,

לא תנודה קלה,

פתח,

פתח שאפשר לעבור מצד לצד.

בית

שהוא סגור בתריסים,

קרן אור לא נכנסת.

אבל אם אתה פותח אפילו רק שלב אחד בתריסים,

כבר השמש שוטפת את החדר.

אם תפתח כנף אחת של התריס,

וואי, וואי, וואי,

תהיה לך שמש מלוא החדר.

אם תסיר בכלל,

אתה באמצע השמש.

אז הקדוש-ברוך-הוא אומר,

אם תפתח לי אפילו פתח קטן,

שאור השכינה שלי ייכנס ויעדור,

זה יביא לך, סיעתא דשמיא,

פי מיליונים ממה שיש לך לפני הפתיחה.

רק תכין את ההכנה המצטרכת.

אז כמה יש לאדם להתעורר מזה ולהתבונן,

שהוא רק צריך להכין את עצמו ולהתחזק,

ואז הקדוש-ברוך-הוא יעזור לו, ודאי,

בשביל להרים אותו מעלה-מעלה.

בואו נתבונן על שתי שאלות.

יש אדם,

שאנחנו מכירים אותו,

שהולך תמיד ביגון,

בצער, דואב וכואב ואבל.

כל הזמן.

כל הזמן בדיקלה.

דיכאון.

נו,

בא אליו אחד ואומר לו,

למה אתה דואג? למה אתה עצב כל הזמן?

בוא אני אראה לך את האוצר הגדול

שיש לך מאביך.

מה אתה טרוד כל כך?

יש לך אוצר גדול מאביך. אביך הוריש לך אוצר גדול.

בוא,

תפסיק להיות ביגון.

והבן-אדם מתעצל ללכת.

מה אתם אומרים על אחד כזה?

בדיכאון.

אין לו שמחה בכלל. אומרים, אוצר גדול יש לך, שלך, שלך,

מאביך,

לא טובות של אחרים.

בוא, אני אראה לך.

מתעצל ללכת.

מה אומרים על אחד כזה?

מה זה?

יש אדם שמתאבל על בנו יקירו שנאבד ממנו.

בוכה.

הבן שלי בוכה.

בא אליו אחר ואומר לו, אל תתאבל.

הבן שלך חי ומולך

על מדינה שלמה.

בו ברקע הוא חי,

הוא לא נאבד.

הוא לא טבע, הוא חי.

בוא, אני אראה לך. הוא מלך על מדינה.

והוא מתעצל

ולא הולך.

מה אתם אומרים על אבא כזה?

אהבל.

כן.

אנחנו לא מדברים עליו ולא עליו. אנחנו מדברים עלינו.

המשל הוא עלינו.

התורה הקדושה.

היא הפתגוג

הכי גדול,

שמראה לאדם את האמת לאמיתה כשמש בצהריים,

שמסבירה מה צריך להיות,

ושלא יחסן לנו כלום, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.

אז איך אתה הולך בדיכאון?

איך אתה הולך שפוף,

מסכן,

מתבכיין?

בוא,

אני אראה לך שאבא שלך השאיר לך ירושה גדולה.

אתה עשיר גדול.

תורה ציווה לנו משה מורשה, קהילת יעקב.

זו ירושה שלך לקהילת יעקב.

אבא שלך שבשמים, מלכו של עולם,

השאיר לך ירושה אדירה.

לא רק כסף וזהב וכבוד ובריאות וחיים,

נצח נצחים הוא נותן לך.

בוא, הוא אומר, בוא.

מתעצל.

בוא לשיעור, בוא לשיעור.

לא, אני עסוק, אני עובד עד שעה מורשה.

למה תעבוד?

תבוא ללמוד, תצטרך פחות לעבוד.

תהיה לך ברכה, השראת שכינה.

עשרה שיושבים ולומדים תורה, השכינה שרויה ביניהם.

מקור הברכות.

ובזכות זה הקדוש ברוך הוא ישפיע עליך טובה.

מתעצל, מתעצל.

היי, היי, היי, היי. ואם בן אדם בא,

צריך להכיר לו טובה?

אחד שאמרו לו שהבן שלך חי, הוא לא מת.

הבן שלך חי, הוא לא מת. והוא בא לראות, לא התעצל.

בא לראות, צריך להחזיק לו טובה על זה שהוא בא לראות?

פשוט שאבא שאיבד את הבית ואומרים לו שהבן שלו חי,

צריך לבוא ולראות. צריך להחזיק לו טובה על זה?

אחד שהוא בוכה כל היום שאין לו כלום ואין לו כלום, אומרים, יש לך עושר גדול והוא רץ לראות.

צריך להחזיק לו טובה שהוא בא? לא, לא.

אז אחד שבא ללמוד, אחד שבא להבין, אחד שבא להכיר, אחד שבא לברר מה מגיע לו, הקדוש ברוך הוא אישר לו ירושה.

צריך להודות לו, תודה רבה שבאת ללמוד, תודה.

זה שלך.

בעל שכל לא מניח דבר שמגיע לו.

בעל שכל הולך לקבל את מלוא זכויותיו.

אז איך בן אדם מניח

ועוזב את התורה הקדושה,

שהיא נחלתו, ירושתו וזכותו,

ועסוק כל היום ובדיכאון ולא מבסוט,

חיים קודרים,

כל הזמן טענות ומענות, מסכן, מתבכיין כל היום,

ממש בושה וחרפה.

זה ביזיון לאינטליגנציה.

תראו, אני לא מכיר אתכם,

או אתם מכירים אותי,

אבל אני יודע כמה כסף יש לכם.

כל אחד מכם,

אני מסתכל עליו,

אני יודע כמה כסף יש לי. אתה צוחק.

אתה רוצה שאני אגיד לך כמה יש לך?

איך השם שלך?

שרון.

אפילו שלא נראה עליך,

יש לך רק ביד אחת חצי מיליון דולר.

לא?

אין לך?

ואם אני אוכיח לך?

מה תעשה אחרי שתדע שיש לך חצי מיליון דולר שלא ידעת?

אה?

אה?

מביא לי חצי.

מביא חצי.

או, כדאי לעבוד.

בוא תראה.

הגיע אליי אבא ובן,

בן 17,

לקבל ברכה.

הם הולכים לניתוח בגרמניה.

מה יש?

הילד מוציא את היד שלו מהכיס

ומראה לי

שיש לו רק שתי אצבעות קיצוניות,

שלוש אמצעיות חסרות,

מלידה.

וביד השנייה אותו דבר,

אין לו את שלוש האמצעיות, רק שתי אלה.

הוא הולך לניתוח השתלת אצבעות

בגרמניה.

שאלתי אותו כמה עולה הניתוח,

אמר לי, חצי מיליון דולר.

אתה מחזיק עכשיו ביד שלך חצי מיליון דולר.

חצי מיליון דולר.

פעם ראיתם אנשים שמוחאים כפיים עם מיליון דולר?

חצי ביד הזאת, חצי פה, עם מיליון דולר.

וגם אחרי שישתילו לו את השלוש, אני לא מאמין שהוא יוכל לעשות כמונו ככה.

אנחנו עשירים אדירים.

איזה מתנות נתן לנו הקדוש ברוך הוא? תסתכלו מה זה.

הקדוש ברוך הוא נותן לווירוס קטנטן, וירוס קטנטן,

לחדור פה,

ומיליונים של עופות

מרעילים אותם למיטה,

פן יעשו מגפה בכל המדינה.

וירוסון קטן.

וירוסון קטן.

ברגע אחד יוכל הקדוש ברוך הוא להוריד את כל הרכוש של

יישובים שלמים,

טראח,

ברגע אחד הוא יכול לתת זכות שאין כדוגמתה.

בן רגע.

ברגע אחד,

רעידת אדמה בלב האוקיינוס,

גלי צונאמי לגודל של 40 מטר,

חמישה גלים שוטפים, 300,000 איש מתים, 5 מיליון גולים.

כרף עין.

מפעיל ונטילטור אחד,

הוריקן,

כל פעם הוריקן לפי אות אחרת

ב-ABCD,

וחביבי,

300 עד 500 קילומטר לשעה.

בסך הכל אוויר וחול.

ומדינות שלמות זזות,

ימינה ושמאלה,

עושה מלאכיו רוחות,

משרתיו, יש לו עט.

יש לו מלאכים רוחות,

יש לו משרתים אש.

שולח אותם,

יערות שלמים נשרפים ככה, ניצוץ קטן.

אוסטרליה, כמה חודשים בשביל לכבות שרפות.

שם ענן באירופה,

אומר לו, תנוח פה קצת.

שיטפונות,

כל אירופה, שיטפונות, קומה ראשונה, כולם שוחים.

זה רק ענן אחד, אומר, אל תזוז, תשאר כאן.

ייגע בהרים ויעשנו,

לאבות, שוטפות כפרים.

זה אבא שלנו.

חזק, הוא חזק, חזק.

ואנחנו זעלולים כאלה קטנים,

1.70 מטר בקושי,

לא רואים אותנו מגדל שלום.

ועומד בן אדם ככה,

כמו איזה נמלה מול אול סיפרי,

ואומר, לא בא לי לחזור בתשובה.

לא עכשיו, not now.

אל תתכונו על זה.

אה, שד.

אם הייתם בזמן שמשה רבנו הקהיל, הייתם עושים את מה שהוא אומר? כולם אמרו, כן.

משה נתן את התורה, אמרו, כן.

נו, אז אם הוא אמר אז, גם עכשיו צריכים לעשות. אתם עושים? אמרו, לא.

למה לא?

צריך הוכחות.

אתם רוצים הוכחות?

אוי ואבוי, מי שמזמין הוכחות?

אחד אומר לשני, אני יכול לעשות כך וכך.

הוא אומר לו, אני לא מאמין לך.

מי אומר למי?

מי אומר למי?

קטנצ'י כזה,

לא מול ענק,

לא מול מאה מטר,

מול הקדוש ברוך הוא, ששמי השמיים לא יכלכלוך.

כל הגלקסיות, כל הקוסמוס, הכל, הכל, הכל, הכל, הכל,

אומר הקדוש ברוך הוא, הנה מקום איתי.

לא אני נמצא במקום,

המקום נמצא איתי.

אני מקומו של עולם, ואין העולם מקומי.

כל חללו של עולם

נמצא בשם יתברך.

ואנחנו יכולים ליהנות

כל מה שיש לו והוא רוצה להיטיב לנו ובמקום להתקרב אליו מתרחקים ממנו

נו זה אדם עם שכל ישר

אבל אף על פי כן כשעם ישראל באו וקיבלו את התורה

הקדוש ברוך הוא שמח שמחה גדולה

למרות שזה הדבר הכי פשוט שיכול להיות בעולם נעשה ונשמע

בא אליך המלך אומר לך תשמע

אני רוצה להציע לך כמה דברים. אתה מוכן?

מה זה מוכן? בטח מוכן.

יש מישהו שעלה על הדעת לשאול את המלך השאלה מה אתה רוצה?

מלך בכוחו לגזור ואם הוא בא ומבקש

אז ודאי זה לטובתך.

הוא צריך לבקש?

הוא יכול לגזור ואם אתה לא תעשה הוא יכול להמית

ובא המלך ומבקש.

בטח צריך לקפוץ על זה. סוף סוף מישהו מבקש, מי שיש בידו גם לתת.

לא בא מלך בשר ודם.

בא מלכו של עולם ואומר, רצונכם לקבל את התורה?

אז עם ישראל אומר, נעשה ונשמע, בטח. נעשה ונשמע.

קודם כול נעשה, אנחנו מסכימים, נעשה.

אחר כך נשמע, מה הבעיה?

והקדוש ברוך הוא שמח שמחה גדולה,

מי גילה לבני רע זה?

סוד גדול.

למה, יאמרו הגויים? הגויים אומרים, למה?

מה כתוב בה?

גוי שואל שאלות קודם, הוא רוצה לדעת.

יהודי אמיתי לא שואל שאלות.

מה שהשם אומר, הוא מוכן לעשות.

אפשר שהקדוש ברוך הוא יבקש מה שאי אפשר לעשות?

מה התועלת לבקש מה שאי אפשר?

ודאי שהוא יבקש מה שאפשר.

ואם עושים מה שאפשר,

ודאי שהוא ייתן שכר.

אז למה אדם לא עושה? למה אדם לא מבקש את קרבת השם בשביל לקבל גם שכר,

אף על פי שצריך במדרגה הגבוהה שלא על מנת לקבל שכר?

וגם מקבלים שכר,

רק הכוונה שלא על מנת לקבל שכר.

הרי זה בושה לבקש שכר.

בושה.

למה זה בושה?

אם אבא שלי אומר לי,

תביא לי בבקשה

את הכוס,

ואני מביא לו.

אני עשיתי משהו גדול?

זה אבא שלי, ברא אותי, ילד אותי.

אני חייב לו את חיי.

אם הוא מבקש ממני משהו, בטח שאני אעשה.

כל קיומי זה בזכותו.

אז אבא שלי מבקש ממני. תארו לכם שאני אומר לאבא שלי.

מה אתה רוצה?

שאני אביא לך את הכוס?

מה אתה משלם?

איזה חוצפה.

אתה, בשביל לעשות דבר מינימלי לאבא שלך,

שגידל והשקיע וחינך ולימד וקנה והאכיל והלביש.

אחרי כל זה אתה עוד אומר לו, מה אתה משלם?

בא הקדוש ברוך הוא ומבקש מאיתנו כמה בקשות. לא בשבילו,

לא צריך אותנו. לפני שהיינו הוא היה קיים, ואחרי שנלך הוא יהיה קיים.

בשבילנו הוא מבקש,

ועל זה הוא ייתן.

ויש אנשים שאומרים, מה יצא לי מזה?

מה יצא לי מזה?

בשביל מה צריך לחזור בתשובה? מה חסר לי?

טוב לי ככה.

אנשים אפילו לא מבינים מה זה טוב.

אם טוב לך ככה, אז אתה לא מבין מה זה טוב בכלל.

לא מבינים מה זה טוב.

מלך שולח את הבן שלו ללמוד

לבית הספר,

וכי מישהו חושב שהמלך ששולח את בנו לבית הספר לא הכין שם מורים מיוחדים

ומחנכים מצוינים

שיודעים את חוכמת החינוך,

כראוי,

כדי שימתיקו את הלימודים לבן בסבר פנים יפות.

אבל מה שואל המלך?

הבן שלי הגיע,

הבן שלי הלך,

שתה,

אכל,

ישן,

לזה הוא דואג.

האם הוא עשה את ההכנות המצטרכות?

ללמוד זה לא הבעיה. ברגע שהוא יתקרב ללימוד זה ימתק בעיניו,

הוא ישתוקק לזה, הוא לא יעזוב את זה.

אבל זה כשהוא עשה את ההכנות המצטרכות.

אבל אם בן-אדם ראשו בחוץ,

והוא חושב רק איך לעשות כסף ואיך להשיג פה ואיך להשיג שם,

וכל הזמן הוא מחפש בחוץ במקום לבוא

אל הבאר,

מאיפה שכולם לוקחים את המים,

ולינוק ממנה,

אז הוא מחפש טיפות פה וטיפות שם,

הוא מתרחק מהנקודה האמיתית.

הוא מפסיד פשוט, הוא מתייגע לריק.

דוד המלך הרב השלום בתהילים פרק מ' אומר,

רבות עשית אתה השם אלוקי.

אז אמרתי,

הנה באתי במגילת ספר כתוב עליי.

הקדוש ברוך הוא מחבב כל כך

את עם ישראל, מוציא אותם מעבדות לחירות.

והאדם שרואה מלך כזה,

שלוקח עם,

משועבד במצרים מאות שנים,

בשעבוד גדול,

ומשחרר אותם מהמעצמה הגדולה, מעבדות לחירות,

מאפלה לאור גדול,

ודאי שיעשה הכול כדי לשמוע לו.

וגם, מה שהוא מצווה אותו,

יעשה את זה בשמחה רבה.

האם יש להתפלא על זה שהוא עושה בשמחה רבה מה שאומר לו מי שישחרר אותו?

בורא עולם מוכן לשחרר אותנו מייצר הרע שלנו.

לשחרר אותנו מהרדיפה אחרי ההבלים.

לשחרר אותנו מהכבלים שאנחנו כבולים בהם.

ואנחנו רואים שיש לנו משיכה ונטייה לדברים גם שליליים.

והקדוש ברוך הוא אומר, אני יכול לשחרר אותך מהכל. אתה יכול להיות בן חורין.

אתה יכול להיות משוחרר מכל עול.

כל מי שלומד את התורה,

בן חורין, משוחרר מייצרו הרע.

אבל שילמד על מנת לעשות את רצון האביב שבשמיים.

אם אדם מוכן לעשות את הדבר הזה על מנת לקיים,

הקדוש ברוך הוא משחרר אותו מייצרו הרע,

כמו הצדיקים הגדולים,

שעליהם נאמר שיצר טוב שופטן,

הכוונה מנהיגם.

צדיקים,

הלב שלהם

הוא טוב, הוא שואף לטוב,

והיצר הטוב הוא שמנהיג אותם.

רשעים,

יצר הרע שופטן, דהיינו מנהיגן.

זאת אומרת, לכל אחד יש נטיות והימשכות,

אחד לטוב ואחד לרע.

אדם צריך לראות לאן הוא נמשך.

אם הוא רואה שהוא נמשך לרע,

צריך לדעת, יש תרופה לדבר.

בראתי יצר הרע, בראתי תורת תבלין לו.

התורה זה התבלין שאיתו אפשר למתק את הרע ולהפוך אותו לטוב.

אבל צריך ללכת לתורה על מנת שהיא תעשה לנו את הדבר הזה.

ועם ישראל, כשהם משועבדים במצרים,

השם יתברך נתן להם שתי מצוות,

דם פסח ודם מהילה לעשות,

כדי שהוא יפסח על בתיהם

וינגוף את המצרים וישחרר אותם מעבדות לחירות.

ואף על-פי כן,

כשהם אמרו, נעשה ונשמע, שזה דבר פשוט, ודאי מי שמשחרר אותך מעול של מאות בשנים,

בטח נעשה ונשמע מה שאתה אומר.

עוד כתב את זה במגילת ספר, פרסם מכל העולם,

שיש עם אחד ויחיד בעולם, העם היהודי, עם ישראל,

שקיבלו את התורה.

פרסום גדול,

שאין כדוגמתו.

אין מדינה בעולם ואין עם ולשון שהתורה,

התנ״ך, לא מתורגם לכל השפות בעולם.

ומה כולם קוראים?

שעם ישראל, העם הנבחר,

שבחר אותו הקדוש ברוך הוא,

בגלל שהם אמרו, נעשה ונשמע.

ולא עוד, אלא שכתר אותם בכתרים.

מלאכים ירדו והכתירו אותם בכתרים.

כשחטאו בעגל, הסיר את עדייה מעליהם.

והחזיק לנו טובה,

שהסכמנו לקבל את התורה.

עוד החזיק לנו טובה על זה.

יען, האמרת את השם אלוקיך,

האמירך השם אלוקיך.

אתה האמרת אותו,

רוממת את הקדוש ברוך הוא בעולם, על ידי זה שהסכמת לקבל את התורה.

הקדוש ברוך הוא העלה את העם הזה למעלה, למעלה, למעלה.

לכן אומר דוד המלך, עליו השלום,

אגידה ואדברה עצמו מספר.

כמה אני אדבר, כמה אני אומר.

עצום, עצום, עצום לספר כמה הקדוש ברוך הוא טוב ומיטיב לכול.

אחרי שיודעים את כל זה, אומר דוד המלך, עליו השלום,

לעשות רצונך חפצתי בתורתך בתוך מעי.

לעשות רצונך חפצתי.

אין לי שום חפץ בעולם חוץ מדבר אחד, לעשות את חפצך,

מה שאתה רוצה, ריבונו של עולם,

אני מוכן לעשות בשבילך,

ותורתך בתוך מעי.

שם היא צריכה לשכון.

זה אדם משכיל, מבין,

ולא כמו אותו אחד מדוכדך

שהלך ואמרו לו שיש לו אוצר והוא מתעצל,

ולא כמו אותו אבא שחשב שבנו מת והודיעו לו שהוא חי ומולך

ומתעצל ללכת לראותו.

שלא נהיה אנחנו כמו הדוגמאות האלה, נהיה קצת יותר חכמים.

למי שיש שאלות,

בבקשה.

כן, יש לו פה שאלה בשורה הראשונה.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

לפני שאני שואל את השאלה, אני קודם כול רוצה להודות לך.

לפני שתי ההרצאות היתה לך הרצאה בקריית-שרת,

ולפני ההרצאה, אני גם לא האמנתי, הייתי בהתחלה כופר,

אבל אני לא ויתרתי, ואחרי ההרצאה אני חיכיתי לך,

ואתה בירכת אותי, ואני חושב שבגלל הברכה הזאת זכיתי.

ברוך השם.

דבר ראשון, החברים שהסתובבתי אתם,

ניסיתי לדבר אתם, אבל להוכיח להם בצורה הגיונית,

לוגית,

לפי המדע,

לפי קסטה שהבאת לי גם הוכחות,

אבל אני לא יודע למה הם לא משתכנעים,

ואני חושב שהאם עדיין קיים הערב רב שעלה אתנו כשקיבלנו את התורה?

למה? כי אם הם מהזרע שלהם, אז הם כנראה קשורים לעבודה זרה ולכל זה. אז רציתי לשאול אותך, האם הערב רב הזה עדיין קיים?

זה שערב רב קיים בתוכנו זה נכון,

כך מביא הגאון מווילנה, שזו תהיה הקליפה האחרונה שתהיה מעורבת בעם ישראל, ואלו הערב רב שיעכבו את הגאולה עד שהיא תגיע.

אבל זה לא אומר שהחברים שלך הם כאלה, משום שרוב הנוער נדבק בקליפה של התאווה,

ופשוט מאוד הוא רוצה לבלות ולעשות כיף וחיים,

והוא חושב שזה מה שצריך לעשות,

והוא לא מוכן להתבונן, ולכן הוא מקשה קושיות,

כאילו יש לו שאלות, וכאילו הוא לא מאמין,

ולא שכנעת אותי, ולא זה, וכן הלאה, זה הדרך.

אבל אין בזה שום דבר רציני.

לפני שאני אשאל את השאלה השנייה, אני הייתי רוצה להציע הצעה לכל הקהל ולכל עם ישראל,

שאם לא רואים ממש, בגלל כל ה...

כמו שרשום בשיר השירים, שהתאוות של אומות העולם הגיעו גם אלינו, כל הפרסומות והכול,

וזה משפיע גם עלינו באמונה,

אני רציתי להגיד לכולם שכולם יהיו ישרים ולא יתייאשו, ילכו רק לפי היושר,

לפי האמת, ויגלו את האמת.

אז עכשיו השאלה השנייה שרציתי לשאול אותך,

הרי הקללות שבורא עולם קילל את האדם הראשון,

הרי הן לא יכולות להשתנות, כן?

אז אנשים שעומנים רק בתורה, וזה מה שאני בעצם רוצה לעשות,

כי אני גילאתי את הדרך, האמת, ואין שום דבר לעשות חוץ מהתורה,

שום דבר אין ללמוד חוץ מהתורה,

אז רציתי לשאול אותך,

אם מי שרק לומד תורה,

איך הוא בעצם מקיים את הקללה שהקדוש ברוך הוא קילל אותו, בזעת אפה חתוכה לחם?

וזה בעצם מה שמפריע לי רק ללמוד תורה כל הזמן.

זה בעצם מפריע לי כי אני דואג לפרנסה,

ומבין, אז רציתי... הבנתי.

אם אחד מקלל את חברו,

הלוואי שתמות,

איך הוא יקיים את הקללה?

הוא צריך ללכת למות?

לא.

גם כשהקדוש ברוך הוא קילל, הוא לא התכוון

שאתה צריך להיות מקולל. הוא אמר שרק יש קללה למי שעובד,

ומי שעובד, אז זה יהיה בזיעה,

בזיעת אפיים.

אבל מי שלא עובד, אז לא חלה עליו הקללה.

אז אם אתה לא עובד ואתה לומד,

אין עליך את הקללה.

אבל יש לך סרח, סרח של קללה,

כיוון שהדאגה זה גם חלק מהקללה.

כי אתה דואג במה אתפרנס,

ממה אחיה.

אני אשאל אותך שאלה, האם ראית אריה סבל,

שועל חנווני,

פיל שען?

כן, אבל יש הבדל.

אותם הקדוש ברוך הוא לא קילל בששת ימי בראשית,

אחרי בריאת האדם.

רק כשהאדם לא עשה מה שמוטל עליו מהקדוש ברוך הוא, אז הוא

קילל אותו. יפה.

שאלה יפה.

עכשיו אני שואל אותך שאלה.

מי הקדוש ברוך הוא חפץ בעבודתו יותר?

הוא חפץ בעבודתך אותו,

או בעבודת היתוש?

למי?

בני אדם.

ואם ליתוש הוא נותן לאכול ממך,

למה הוא לא ייתן לך שאתה עושה את רצונו לאכול?

תראה, כבוד הרב, אני עשיתי מין השוואה כזאת.

כמו שהקדוש ברוך הוא קילל את האדם הראשון,

עפר אתה ועפרת שוב, ואני רואה שכולם מתים,

אין אחד שלא שב לעפר.

אז אמרתי לעצמי, אז כנראה שבאמת

כל אחד צריך לעבוד גם

כדי לקיים את ה...

כדי... אי אפשר לבטל את הכללים. הבנתי.

אז אם הקדוש ברוך הוא אמר בעצב, תלדי בנים,

מה עם אלה שהוא לא נותן להם ללדת?

איך זה מתקיים לפי המשוואה שלך?

הבנת?

מכל מקום

תלמד

והקדוש ברוך הוא יעזור לך, שלא יחסר לך קול.

זאת אומרת שאתה מבטיח לי שאם אני אלך רק לתורה ואעזוב את בית הספר ואנסה ללמוד בישיבה, אתה מבטיח לי שתהיה לי פרנסה? אתה באמת חושב כך?

קודם כל, אתה לא צריך לעזוב את בית הספר,

כי אם אתה הולך לישיבה, אתה בבית הספר,

קוראים לו ישיבה.

דבר שני,

אני מבטיח?

השם מבטיח.

אתה צריך אותי שאני אבטיח?

הקדוש ברוך הוא מבטיח בתורה.

הוא אומר, והגית בו יומם ולילה.

איך הוא יכול לבקש, והגית בו יומם ולילה?

וזה באמת מתכוון, הפסוק הזה,

הגית בו יומם ולילה, זה מתכוון כל הזמן? ודאי.

רבי שמעון בר יוחאי אומר, מי שיש לו ביטחון

בשם יתברך

ולומד בביטחון שהשם זן ומפרנס את הכול,

אז אם הוא זוכה, מלאכתו נעשית על ידי האחרים.

רציתי לשאול אותך. רגע, רגע. אני, לדוגמה, לא עובד.

זה נכון. ומלאכתי נעשית על ידי האחרים.

אתה רואה?

אני רוצה לדבר.

תראה, תראה כמה בוקסות סחבו פה.

תראה כמה זה, תראה כמה מצלמות סחבו. טונות. משאיות הגיעו לפה בשביל שאני אוכל לדבר.

לוקחים אותי באוטו, מחזירים אותי באוטו.

אבל אין לך יותר גדולה.

אתה.

אני אחד, נכון, ואתה גם אחד. ואתה יכול להיות כמוני, כי אתה גם תמוני.

ועוד דבר.

אני פשוט בחרתי,

פשוט בחרתי בדרך הזאת.

אני האמנתי כמו שהוא שואל. אני האמנתי. לא שאלתי אפילו את אמנון יצחק אם הוא מפתיע.

אני הבנתי שזה מה שהשם רוצה,

והחלטתי שאני עובד רק אותו ואין בלתו וזולתו.

והלכתי ככה ישר.

לא הייתה לי תוכנית.

לא ידעתי לאן זה יוביל.

ידעתי רק דבר אחד. אם ליתושים הוא נותן אוכל, לזבובים, לדגים, לפילים,

לכולם, גם לי הוא ייתן.

מה אכפת לי? למה יש עניים?

אני מסביר.

עניים וחולים ונכים,

זה הכול הולך עם חשבון.

גם בן אדם שלא יחסר לו כסף יכול להיות חולה, זה לא קשור.

גם אדם שלא יחסר לו כסף יכול להיות עני.

אתה יודע, יש אנשים שיש להם כסף, אבל עיקלו להם אותו.

יש להם, אבל מעוקל.

יש כאלה, והם בכלא.

ויש כאלה שמתים ברעב ליד הכסף.

קראו לאחד מהם רוטשילד.

רוטשילד

נכנס לכספת,

לבנים של זהב,

נסגרה הדלת,

והוא מת ברעב ליד הכסף.

אז כסף זה לא פתרון

לאוכל לעוני.

יש אחת המאפיות הגדולות בארץ,

שכמעט כולם אוכלים ממנה, והבעלים לא טועם את האוכל שהוא עושה לכולם, את הלחם.

הוא אוכל עם צינור מכאן.

אז זה לא אומר שאתה יכול להיות המאפייה הכי מפורסמת,

אבל אתה לא תהנה מזה.

ולא ישליתנו השם לאכול ממנו, אומר שלמה המלך, עליו השלום.

יש אדם שיש לו,

אבל השם לא נותן לו שלטון לשלוט ולאכול ממה שיש לו.

אין ערובה שאם יש, אז אפשר ליהנות מזה.

אין.

לכן צריך לדעת,

מה שבטוח השם רוצה,

כמו שאני בתור אבא רוצה.

ילד שלי שילמד,

כל מה שאני יכול אני אתן לו.

ולמרות שאני מוגבל, כי אני רק בשר ודם,

אבל כל מה שאני יכול אני אתן לו.

ואני מכיר גם אנשים פשוטים,

לא צריכים להיות חכמים גדולים,

שהלכו לעבוד בספונג'ה בשביל שהילדים שלהם ילמדו ויתחנכו,

ויצאו אנשים חכמים וחשובים,

כי הם הבינו שאין ערך יותר גדול מחינוך ולימוד.

בן שלי ילמד, אני לא אתן לו?

כל מה שיש לי אני אתן לו. מפיתי אני אוציא לתת לו.

בורא עולם

אומר תלמד, ואני זן ומפרנס.

את הרשעים אני זן ומפרנס.

אותך, שאתה צדיק עלי שלי, אני לא אפרנס.

לך אני לא ניתן לאכול.

אה, אז למה הבן של הקדוש ברוך הוא עני?

יש עוד חשבונות.

אני יכול לפרנס את הבן שלי,

אבל אני יכול להגיד לו, עונש,

אתה לא תצא היום,

אתה לא תעשה כך, אני לא אקנה לך כך. זה לא קשור.

זה שיש לי אפשרות לתת, ודאי.

זה שאני כרגע לא נותן, יש לזה סיבה צדדית.

תקן את הסיבה, תקבל, לא תתקן, לא תקבל.

לכן, אם אתה בעזרת השם יתברך

הולך בדרך הזאת,

אני יכול להבטיחך שמה שהשם מבטיח, הוא מקיים.

רוצה לשאול אותך עוד שאלה.

נפלא.

אחרי הבית הספר אני הולך קצת ללמוד תורה בכול מסוים,

אבל שמתי לב שיש ירידת הדורות.

רציתי לשאול אותך, מה בעצם גורם לירידת הדורות?

לירידת הדורות, למה האמוראים לא יכולים לחלוק על התנאים,

ואיך זה בדיוק מתבטא שהירידה בדור, למשל, הרמב״ם,

שהוא היה גם עובד, גם לומד, והיום יש רבנים שרק לומדים והם לא מגיעים לרמב״ם. איך זה מתבטא?

מה בעצם התהליך? מה קורה? תראה, יש תמצית של תה.

כששמים פעם ראשונה בכוס הראשונה,

יוצאת התמצית חזקה מאוד.

מעבירים אותה לכוס השנייה, היא כבר יותר חלשה.

השלישית, עוד יותר.

אחרי כמה?

בכלל לא רואים תה.

נכון?

כל מי שהיה קרוב להתחלה,

הוא קרוב יותר לאמת.

אדם הראשון נברא יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא, הוא הכיר את הקדוש ברוך הוא, דיבר עם הקדוש ברוך הוא.

זו הקרבה הכי קרובה לאמת,

נכון?

הבנים שלו גם היו נביאים,

וגם הם היו,

אבל הם לא כמו אדם הראשון,

כי הם נבראו כבר מאדם וחווה,

והם לא נבראו על ידי הקדוש ברוך הוא,

נכון?

הילדים שלהם כבר היו יותר רחוקים

ממה שהם, וכן כל דור שהולך ומתרחק,

ובפרט אלה שכבר לא זוכים לראות

מקרוב את כל מה שעבר על אלה שלפנינו,

הראשונים,

ככה זה הולך ויורד, והדורות יורדים, יורדים, יורדים, יורדים, יורדים.

אבל

יש דבר אחד שיכול לחבר את כולם שוב פעם למקור,

זה התורה הגדולה. לכן הקדוש ברוך הוא, עם התורה הזאת, יכול לתת לכל אחד מאיתנו להעפיל במעלות

על היותנו מלאכים, גם בדור הזה.

אדם יכול להיות מלאך.

כמו אליהו הנביא, שהפך להיות מלאך.

אם, בן אדם יעבוד, אבל כל ימיו בשביל זה.

רבי עקיבא,

לפני שהיה, היה עם הארץ בגיל 40. והוא למד 24 שנים רצוף בלבד,

והוא נהיה רבן של כל ישראל. אבל 24 שנים מעם הארץ

אפשר להיות רבי עקיבא רבן של כל גדולי ישראל. אתה שומע מה אפשר ב-24 שנים להגיע?

אבל זה אם בן אדם ישקיע

את הכול בתורה.

אבל אם בן אדם רוצה להתאוורר מדי פעם,

אז גם מה שהוא משיג לפעמים מתאוורר עם זה.

הבנת?

אז יכול להיות שבתור הזה יהיה מישהו כמו רבי עקיבא?

כן, יכול להיות כמו משה רבנו.

אומר הרמב״ם בעלקו תשובה,

שאם רצה, אדם יכול להטות את עצמו להיות כמשה רבנו,

ואם רצה, יכול להטות את עצמו להיות כמו ירבעם בן נבט.

משה רבנו זכה וזיכה את הרבים.

ירבעם בן נבט חטא והחטיא את הרבים.

צריך לשאול אותך משהו, עוד שאלה, נכון?

כן. ידעתי.

משהו שונה.

כן.

מה בעצם הדברים שקורים,

שמעתי התקלטת מספר 12 שלך, שלדעתי מצוינת, ויש שם הכי הרבה הוכחות מהתנ״ך.

נבואות שהתגשמו. כן.

זה שהיית צעיר, ובאיזה גיל, אם אפשר לשאול?

אני חושב שזה היה בין 28 ל-30.

אז מה בעצם התהליכים שקורים, למשל דחיית המתים יהיה, אז איך יהיה גן עדן? אני לא כל כך יודע את הסדר הזה, וזה מצחיק לנו. יש קלטת נוספת, שנקראת חמשת העולמות, שבה תוכל לדעת בדיוק את הסדר.

ואם תרצה לדעת מה יהיה עוד מעט, יש קלטת מספר 51, גוג ומגוג.

ואם תרצה לדעת עוד, יש 450 קלטות.

תהיה בריא.

תודה רבה.

חזק וברוך.

על זה נאמר, שאלה מתפצלת.

רק רגע, בין אנשים יש שאלה?

אין.

איפה יש?

יש לך שאלה?

תן לה פה.

אני, ברוך השם, חוזרת בתשובה שלוש שנים.

והשאלה שלי זה איך אני חוזרת בתשובה אמיתית.

זאת אומרת, יש לי כל הזמן מחשבות מהעבר,

וזיכרונות מהעבר, חלומות מהעבר.

רגע, דקה, אני קצת מתרגשת.

השאלה שלי איך אני מתנתקת מזה, איך אני עושה את הסטופ הזה, מה שהיה שם היה,

דילית, דילית. קוראים לזה דילית.

כן.

איך עושים?

קודם כול, אם תסתכלי בעתיד,

מה יכול להיות בעתיד?

מה את יכולה להשיג? מה המטרות שאת מציבה לעצמך?

אז ודאי שזה גם יכול למחוק תוך כדי גם את העבר, כי אין טעם. כי אם העבר עכור,

אז העתיד ורוד,

ויותר טוב להסתכל על דברים חיוביים מאשר שליליים שעברנו.

ככה יותר קל.

דבר שני, לא להתמקד במחשבות על העבר, להסיח את הדעת לדברים חיוביים.

ואם אדם יש לו מטלות שהוא מטיל על עצמו

והוא מעמיס על עצמו

עבודה

למשך כל הזמן ולא משאיר את עצמו פנוי,

ממילא לא יעלו המחשבות וכל הדברים האלה.

אם אדם שוקד

בעשיית מצוות וחסדים ופעילות חיובית,

ממילא רוב החלומות הם מהרהורי היום.

ואם המעשים הם טובים במשך היום,

בדרך כלל אדם חולה מעניין היום.

אז ככה, אלה דרכים שאפשר להתרחק קצת מהעבר.

ולהתקדם יותר לעתיד.

ובעיקר, לראות מול העיניים אותיות מחכימות.

לומדים ספרים,

שמירת הלשון, ספרי מוסר,

פרשת שבוע, דברים כאלה.

נחקקים ציורים חדשים.

בציורים האלה מוציאים ציורים ישנים.

אבל יש דברים שאני כן נהנית מהם. זאת אומרת, אני יושבת ונזכרת בדברים מהעבר,

או מאנשים מסוימים בעבר, שבאתי להרים טלפון או להיזכר בהם או לשבת ולצחוק על מה שהיה.

כן.

והסטופ הזה, כאילו,

השאלה זה,

הרי הקדוש ברוך הוא בוחן כאלות ולבבות.

וכשאני יושבת ונהנית מהמחשבה,

זאת אומרת, אפילו במחשבה אני כבר עושה את זה.

זאת אומרת, איך אני כבר מתקשרת וזה.

שמעתי, שמעתי. השאלה, כאילו, אם הקדוש ברוך הוא רואה את זה כתשובה.

אם אני באמת חוזרת בתשובה. אני שואלת אותך שאלה.

את התחתנת, אני מבין, כן? כן, ברוך השם, שאלה.

אחרי שבוע את הרמת טלפונים לאנשים, איך היתה החתונה?

לא.

לא.

אחרי שבועיים הרמת להגיד להם איך היתה החתונה שלי?

לא.

אחרי שנה הרמת טלפון לשאול איך היתה החתונה שלי?

לא, אבל הם הרימו.

אני שואל את הרמת טלפון? אני לא.

אחרי 20 שנה, אם תשאלי אחד, תגיד לי, איך היתה החתונה שלי?

זה נשמע לך נורמלי?

ככל שמתרחקים מאירוע,

אז שוכחים את האירוע, נכון? זה אחד. כן. אבל אדם שאין לו עתיד

מתרפק על העבר.

מה אמרתי לך?

העצה היא להכין את העתיד, להתבונן לקראת מה?

את, לדוגמה, בהתחלה עבדת בעבודה מסוימת,

ואחר כך עלית דרגה,

ואחר כך עלית עוד דרגה,

ונהיית סמנכ״לית.

נו,

אז את צלצלי למקום העבודה ישן כשהיית פקידה פעם, ותגידי להם, איך הייתי פקידה?

אתם זוכרים איך הייתי באה?

איך הייתי חוזרת?

זאת אומרת, זה קוקו, זה, מה זה?

מה זה?

אבל אם בן-אדם לא מתקדם,

אז לפעמים הוא מחפש, בגלל שהוא לא מתקדם,

איפה היו לו קטעים בעבר יותר יפים מהרגע.

נכון. ואז הוא מתרפק על העבר, אבל אם בן-אדם מכין משימות לחיים קדימה,

אין לו זמן להתעסק בשטויות.

אתה זוכר איך שיחקנו גוגעים?

זה לא מתאים.

לכן אני אומר, אם תכיני לך תשתית לעתיד,

לא תהיי עסוקה בעבר,

ותוכלי לעלות מעלה-מעלה.

אמן. הנה, יש פה בחורצ'יק נחמד עם כובע על הראש,

הוא לא מסתפק בכיפה.

הרב,

השאלה שלי היא, למה אלוהים מביא לנו ניסיון

אם הוא יודע אם נעבור אותו או לא?

כן.

והשאלה השנייה שלי היא,

בפרה יש בה גם חלב, והיא עצמה בשרית.

אז איך מותר לנו לאכול את החלב שלה ואת הבשר שלה?

יפה,

שאלה יפה.

קודם כול,

הקדוש-ברוך-הוא נותן לך ניסיון ואתה צריך לעמוד בו, וזה שהוא יודע אם תעמוד או לא תעמוד,

זה לא קשור בכלל למה שאתה מחליט ובוחר.

לדוגמה, אדם שמגיע לבית-חולים

והוא חולה, והחליטו שצריך לעשות לו ניתוח,

תאר לך שמישהו יעמוד מן הצד ויגיד לו, בשביל מה אתה נכנס לעשות ניתוח?

מה, אתה לא יודע שבסוף תמות?

מה התועלת שאתה עושה ניתוח?

תמות שלם ולא יחתכו אותך.

מה אתה אומר על העצה של הפיקח הזה שעומד מן הצד ומסתכל על החולה כך?

מה אתה אומר?

אני לא שומע תשובה. טיפש.

טיפש, טיפש, מטופש.

הקדוש-ברוך-הוא יודע גם שתמות.

אז מה אם הוא יודע?

בינתיים הוא נתן לך חיים?

בינתיים יש ניסיונות?

בינתיים אתה צריך לעבור מה שאתה עבור?

זה שהוא יודע מה יקרה בהתחלה ובסוף ובאמצע ובכל מה זה נוגע לך?

גם הרופא יודע כמה דברים עליך, אז מה?

זה לא אומר שהוא קובע.

וידיעתו לא קובעת לך.

זה שהוא יודע הוא חכם קצת יותר מרופא.

אז מה?

זה לא סותר את הניסיון שלך, הבנת?

אתה יכול לבחור מה שאתה רוצה, להיות טוב או רע, חלילה.

עד פה בסדר?

פרה,

יש לה חלב.

אסור לאכול בשר וחלב ביחד,

אבל חלב לבד מותר, וחלב יוצא מבעל חי.

ואין בעיה עם חלב שפרש מתוך החי אפילו כשזה יצא מתוך הבשר.

הבנת?

אז אין בזה סתירה.

אבל אני אשאל אותך שאלה.

אם היו ממציאים היום מיקסר,

מיקסר,

כשזורקים לתוך המיקסר עגבניות,

ויוצא חלב.

מכניסים תפוחי אדמה, יוצא חלב,

מכניסים עשבים, יוצא חלב,

מכניסים בשר, יוצא חלב.

פטנט או לא פטנט?

אין דבר כזה?

פרה.

מה פרה כן?

זה המיקסר.

הפרה אוכלת עגבניות, תפוחי אדמה, עשבים, בשר, הכול. מה היא אוכלת? יוצא חלב.

זאת אומרת, הקדוש-ברוך-הוא ברא מיקסר נפלא.

אתה גם.

מה שאתה אוכל הופך להיות דם.

מה שאתה אוכל, לא משנה מה אתה אוכל, הופך להיות דם.

פלא פלאות.

זה הקדוש-ברוך-הוא השתבח בתעלה שמו, במקצת

להתבונן.

הבנת, עיוני?

זהו.

כן?

הרב, יש לי שאלה.

ידעתי.

למה בת לא צריכה להתגייס לצבא?

למה בנות לא צריכות להתגייס לצבא?

לא צריכות זה לשון עדינה.

החזון איש זכר צדיק וקדוש לברכה אמר שזה איסור גמור.

לא ילבש גבר

שמלת אישה,

ולא תלבש אישה

כלי גבר.

כלי גבר פירושו לקחת כלי נשק וללכת למלחמה.

זה איסור מן התורה.

לאישה יש את הייעודים שלה,

ולגברים יש את הייעודים שלהם,

ולא מחליפים בין המינים.

אם היא פקידה,

שתהיה פקידה בבית.

טוב, תודה.

ואת יודעת בדיוק למה לא צריך להיות במקום שהוא בעייתי?

כי הנתונים הסטטיסטיים של מה שקורה מחיבור כזה או אחר שם

הם מן הידועים המפורסמים והלא-כל-כך מתאימים.

לא, אני יודעת. פשוט, החברה שלי לא הבינה.

אה, היא לא הבינה.

יופי. עכשיו היא מבינה בטח.

אני מקווה, אבל אני אשאל את זה.

או, שאלה יפה.

למה כבודו לובש שמלה?

השאלה היא לא עלי אלא עליך. למה אתה לובש מכנסיים?

נכון? אז אני אסביר.

כתוב בתורה, שמלתך לא בלתה מעליך, לא מעלייך.

כל העולם לבש שמלות, כי זה יותר צנוע.

מכנסיים זה לא צנוע.

דבר נוסף,

לא ילבש גבר שמלת אישה,

אומר התרגום, לא ייתקן בתיקוני איתתה.

כי תתתה זה אישה, לא יהיה מתוקן בתיקונים של אישה.

זה נקרא לא ילבש גבר שמלת אישה. כביכול, אם גבר לובש מלבוש של אישה, גם היא לובשת שמלה, אבל שמלת אישה היא שונה משמלת גבר.

אז זה איסור הוא עובר. לדוגמה,

יש שמורידים שיער מבית השחי,

גבר לא מוריד שיער מבית השחי.

יש דברים שנשים עושות וגברים לא.

וכן על זה, אני לא אפרט הכול,

כי יש דברים שבצניעות.

מכל מקום,

גבר לא מתקן בתיקוני אישה.

זה נקרא האיסור.

לא ילבש גבר שמלת אישה,

ואין הכוונה על שמלה ממש.

רגע, והרב, יש לי שאלה אחרונה.

זה נכון שכתוב בתורה שמונה שעות לעבוד? שמונה שעות לישון? שמונה שעות לישון? לא, יש רמז על הדבר הזה,

אז ינוח וכו', שמובא בתהילים.

מכל מקום,

הנקודה היא שאם אדם חולק את יומו והוא נצרך לעבוד, נצרך הוא מרצונו,

אז החלוקה היא כזאת, כמו שאת אומרת.

מכל מקום הגאון מבין, לדוגמה, לא עבד כלל, והוא ישן רק שעתיים.

והוא ישן כל שש שעות, חצי שעה.

והוא היה גאון.

הגאון מבין.

אז זאת אומרת,

בסתם בני אדם שהם לא יכולים ללמוד כל הזמן,

או שאין להם דרגת ביטחון כזאת,

החלוקה היא כמו שאמרת.

טוב, תודה.

כן, יש לו עוד המשך לשאלה בנושא השמלות.

עכשיו יש לו משהו אחר. תן לו בבקשה מיקרופון, מגיע לו גם.

ערב טוב.

ערב טוב. כבוד הרב, אליך אין לי טענות. יש לי טענות לבורא עולם. היי!

חכה, חכה, חכה. תיזהר, אני שומר על כבודו.

חכה. אולי השאלות הן לא מופנות אליך.

כן.

אני שואל, אם באתי לעולם

וצריך למות, אוקיי.

ואם באנו לחיות,

אז למה הוא לא נותן לנו לחיות?

ואיך הוא נותן לנו לחיות?

כבודו נותן לבחור הצעיר תקוות,

שאני לא יודע אם אתה יכול להבטיח לו אותן. אני לא הבטעתי. שמעת. אתה אמרת שהוא הבטיח לכל מי זה, גם לי, גם לך, כבודו. אז אני רואה ברחוב את העוני בדתיים,

אני רואה בביטוח לאומי, אני רואה את זה בכל המקומות.

זה אחד.

כבודו בא ועושה הרצאות לקרב את החילונים לדת.

הדת היא יפה, היא נפלאה.

הדתיים לא יפים.

ולמה?

כבודו, יש לי ילד לפני בר-מצווה.

ניגשתי למקום שעוזר לאנשים,

לא חשוב מה מצבי הכלכלי ומה מצבי הבריאותי, לא רוצה לפרט.

קיבלתי תשובה שהבחור לב לבייב עושה בר-מצוות, אבל לא למרוקאים, רק לבוכרים.

וכשאתה הולך לקנות תפילין, קורעים אותך במחיר.

ושלא יענה לי כבודו שעל מותרות אני מוציא יותר. לא, אין לי אוטו, אין לי כלום.

שלא יגיד לי הרב, על אוטו אתה מוציא 50,

אבל על מזוזה אתה קמצן.

לא, אני לא קמצן.

וכשאני הולך לשאול בחור כמה יעלה לי ללמד את הילד לעלות לתורה לפסוק כזה קטן,

הוא בא ודופק לי 600 שקל,

האם, כבודו, לזה הפרנסה אתה מתכוון שאני אשב וילמד ואחרים יעבדו לי?

זה גזל, זה גניבה, אתה גוזל.

וכשאני בא לבית כנסת שיש לי יורצג, לאבא,

ואני בא, ואדם מולי בא,

שהוא בא עם האוטו בשבת,

אבל הוא יש לו אפשרות כלכלית,

ואני לא יכול לקנות את שביעי בשביל להגיד את הקדיש,

כי אני לא יכול להתחרות בו,

אז איפה פה המשיכה שאתה אומר לי, החילוני, תתקרב אלי?

למה?

מה אתה יותר טוב ממני?

גמרנו.

יש לי עוד הרבה, אבל לא אליך, אל כבודו. כשאני אגיע למעלה, אני אטען נגדו.

אני אטען.

הבנתי.

אני מקווה שלא תגיע מהר.

לא, לא חשוב, אני לא פוחד.

אתה פוחד. אם גם היום, כפרה. אתה פוחד. לא, לא פוחד, בחיי שלא. אבא שלי היה כברן 50 שנה, לא פחדתי.

הוא לא פחד. לא, גם אני עזרתי לו, רחצתי אותם,

הייתי 12 שנה בדאט,

קיבלתי סטירות שפרעה לא קיבל.

אז מה?

ובתור חילוני אני מקבל פחות.

טוב, עכשיו בוא אני אענה לך אחת לאחר. אתה לא חייב, כבוד הרב, אני לא כועס עליך. גם אם לא תענה לי, אני לא... אני חייב לענות לך, מה זה אני... אני חייב לענות לך. רק מה, לא זוכר הכל. לאט-לאט אני אשתדל. לאט-לאט, נשמה. לאט-לאט. אנחנו פה כל הערב. באתי משבע עד חצי. מכל מקום הקדוש ברוך הוא ישתבח ויתעלה שמו,

ברא את העולם בשביל שאדם יחיה פה באופן זמני וקצוב ויגיע לעולם הבא, הנצחי והרצוף.

ונתן הקדוש ברוך הוא ברוב טובו מעט זמן לעמוד בניסיון ולקבל שכר נצחי.

אני אתן דוגמה.

אם היו אומרים לבן אדם

שאם הוא עושה

הפצ'י

הוא מקבל מיליון דולר,

מה הוא עושה עכשיו כשהוא יודע שעל כל הפצ'י מקבלים מיליון דולר?

מה הוא עושה?

מה הוא עושה?

איוואל,

שם את הבק, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י. לא מפסיק, לא מפסיק.

צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, כל הזמן. צ'י, צ'י, אופ, אופ, אופ, אופ, אופ.

כמה זמן לוקח לעשות הפצ'י

לעומת כמה זמן

עד שמשיגים מיליון דולר?

יש אנשים שיעבדו כל החיים ולא ישיגו מיליון דולר,

ובהפצ'י אפשר להשיג.

כמה זה 70 שנה לעבוד את השם,

כשמתוכם עד גיל 13 אתה בכלל פטור,

ועוד תוריד שליש מים ממש כשאתה ישן,

ועוד שמינית מים ממש אתה אוכל,

ומה שנשאר זה מעט מן המעט, לעומת חיי נצח.

נצח.

זה אפילו לא ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה של ההפג'י.

זה אפילו לא ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה של ההפג'י.

אומר לך, כדאי הוא תעבוד אותי, כאילו, אותי, כאילו אני צריך אותך, אבל תעבוד, תעבוד, תעשה כמה דברים שאני אומר לך,

ואתה הלך,

תקבל נצח.

יש לך טוב יותר מזה?

אין טוב יותר מזה.

כמה שלא יעמיס עלי עבודה,

אם אחרי זה אני מקבל נצח,

שווה ושווה ושווה ושווה.

זה אחד.

דבר שני,

אתה אומר שיש בן-אדם שעושה בר-מצווה

וקוראים לו לבלבייב רק לבוכרים.

יש בן-אדם,

יש בן-אדם,

יש בן-אדם,

שקוראים לו גיידמיק,

והוא רוצה לקנות רק קבוצה אחת?

למה הוא קונה רק אחת? ומה איתנו?

יגידו הקבוצות, מה איתנו?

מה, הוא חייב לקנות קבוצות בכלל?

הוא לא חייב לקנות אף קבוצה.

החליט לקנות קבוצה? קנה קבוצה. מישהו יכול לטעון למה אנחנו לא קנה?

למה דווקא ביתר ירושלים?

למה לא הפועל תל-אביב?

ככה הוא החליט.

מישהו יכול להגיד לו, זו טענה?

בא אחת

והחליט לתת לבוכרים, הוא בוכרי,

אומר, אני רואה שילדי הבוכרים מקופחים, לטענתו,

אני רוצה לעזור לעדה שלי.

הוא רוצה לעזור לעדה שלו.

אתה מכיר תימני

שילך לבנות בית-כנסת לאשכנזים?

או אשכנזי

שיבנה לתימנים?

או מרוקאי שיבנה לאתיופים?

או אתיופי שיבנה לרוסים?

זה טבעי?

טבעי שבן-אדם,

לעדה שלו, לקהילה, לשכונה, אני לא יודע מה, כל אחד.

ככה זה, מה לעשות, זה בטבעו של אדם.

זה לא אומר שבן-אדם עשיר לא יכול לתרום גם וגם וגם,

אבל הוא החליט שנושא בר-מצוות הוא לוקח על עצמו, שלא יהיה בוכרי אחד שלא יעשה לו בר-מצווה, נגיד. ככה הוא החליט.

מה,

אפשר להתלונן עליו?

זה נקרא שלא כדאי להיות דתי בגלל שאיש כזה?

אדרבה, כדאי להיות דתי כי בן-אדם דתי דואג לכל הילדים של העדה שלו.

אתה מכיר חילוני שדואג לכל העדה שלו?

זה, אחד.

שתיים.

אני לא רואה שכל השוטרים, ואמרו לי שכבודו שוטר.

לא כל השוטרים מעבירים אותה ברפורט.

יש כאלה שמשחילים להם כמו שצריך את כל הסעיפים שכתוב,

ויש כאלה שעושים להם ערוף, תלוי.

פעם בא לו, פעם לא בא לו.

יש כאלה שהוא לא סובל,

והוא דווקא כאלה נותן להם רפורט, ויש כאלה שהוא אוהב.

רגע, אז לא נהיה שוטרים?

אסור להיות שוטרים, כי זה קיפוח וזו אפליה וזה ככה.

מה לעשות? טבעו של אדם. נכון, יש בן-אדם שוטר,

שהוא אוהב כאלה ולא אוהב כאלה, לזה הוא עושה מערוף ולשני הוא עורף אותו. ככה זה, מה לעשות?

ככה זה.

אז מה, בשביל זה נגיד שלא צריך משטרה?

צריך משטרה, ואם אפשר לתקן שם קצת, אז אדרבה. אם אפשר לתקן, תקן. אם אפשר,

זה המצב. אז מה, לא צריך משטרה?

אז יותר טוב שיגנבו וירצחו ויעשו הכול,

ולא יהיה מי שלפחות יעשה משהו?

דת לא קשורה לדתיים.

אם יש דתיים שהם לא בסדר במשהו, בסדר, אל תהיה כמוהו. אבל זה לא אומר שאתה לא תהיה דתי.

אם יש אזרחים שגונבים, אז אני צריך להיות גם אזרח גנם? מה פתאום?

אתה בא לבן-אדם, הוא אומר לך, בשביל ללמד את הבן שלך צריך 600 שקל.

וואי, איזה מחיר.

600 שקל.

ואני יודע שמי שהולך ללמוד קוטרבס, שיעור,

משלם 280 שקל.

בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא. מרעיש לשכנים, מעיר את כולם.

בוא בוא בוא בוא.

רגע, רגע. אתה שם לב, כבוד הרב,

אתה עושה את זה בכל הרצאה וזה לא הוגן. רגע, רגע. אתה תמיד נותן דוגמאות שלא טוב.

מה לא טוב. אני לא שולח את אלה לכל הדברים האלה. לא הבנת, אבל מה?

רגע, רגע. רגע, רגע. אז רק שנייה.

אז אני אגיד, אסור ללמוד מוזיקה.

למה?

כל אלה שמלמדים מוזיקה הם רק עם כסף. גיטרה, כסף. טופים, כסף.

קונטרבסקי, טוב, חליל בחינם לפחות. חליל, חליל לפחות.

כסף, כסף. אבל חליל לא מחייב אותי. דת

מחייבת אותי לעשות בר-מצווה לילד. מתוק.

כן.

אז למה אני צריך לתת לאותו ילד שישב שמונה שעות ואני אתן לו 600 שקל? על מה? שילך לעבוד. אני אגיד לך למה. לא, זה משהו אחר.

כתוב

ושיננתם לבניך. אתה. אני. לא הוא. אני לא יודע. תלמד.

ומה חשבת? כולנו יודעים. אתה תלך לעבוד והוא ילמד בחינם.

מה זה?

אתה תעבוד, קח ג'ובות, משכורת.

בוא, ילמד, ילמד בחינם.

ואחר כך אתה תגיד לו, מאיפה יהיה לך כסף?

הרי אמרת לו, אם אתה תלמד מאיפה יהיה לך כסף,

אז למה אתה הולך לזה שלומד?

זאת אומרת שאפשר להוריד את העניין של לעשות לשם שמים.

למה? אנחנו הכול נעשה בשביל פפלין. לא, לא, לא, לא, לא. קודם כול, אתה צריך להבין,

מי שמייצר תפילין לא צריך למכור אותם בחינם.

למה?

כי זה עולה חומר וזמן ועבודה והוא צריך להתפרנס כמוך.

אחד שוטר, אחד מייצר תפילין, אחד מלמד, אחד נותן שיעורי עזר,

אחד קונטרבס, אחד זה.

כל אחד, אתה מבין? כל אחד בזה.

אדם עושה ברית מילה, מה הוא שונה ממנתח?

כשהולכים היום לעשות ברית מילה בבית חולים,

עולה 3,000 שקל לרופא שחותך באותה סכין שחותך המוהל,

רק זה קוראים לו מוהל לשם שמים,

וזה דוקטור מתחת לארץ.

למה זה ייקח 3,000? חותכים אותו דבר.

למה זה ייקח?

כי הוא דוקטור, דוקטור.

אבל זה עושה את זה יותר מהר,

ובלי פוזות, ובלי תור, ובלי חרית.

למה זה לא?

אה, בגלל שהוא דות'י עם בעד, וזה אגן,

אז הוא צריך להיות לשם שמים.

זאת אומרת,

יש,

אבל יש,

יש תשובה נוספת, ואני אסכם את הכול ביחד.

אני, יש לי יורצייט, ואני רוצה לעלות שביעי בשביל להגיד קדיש.

ובא אחד עם מכונית בשבת, ונוסע, ובגלל שיש לו כסף הוא קונה את השביעי, ואני לא יכול להגיד קדיש.

קודם כול, אם לא אמרת קדיש,

לא קרה שום דבר אם אתה לא יכול, כי אנוס רחמנא פטרי.

דבר שני,

אצל אתם עונים,

ביעזמו.

אם אתה בא ואומר, יש לי יורצייט של אבא,

אז הם נותנים לך שביעי.

אם לא, אתה דואג מיום שישי

לדאוג עם החזן או עם הגבאי,

תשמע, יש לי כך וכך.

או אתה אומר לו, תשמע, אני מוכן לשלם מראש סכום כלשהו שאני יכול,

וכשיהיה שביעי זה לא למכירה.

אפשר להגיע לכל מיני מצבים שאתה תוכל להגיד בלי שום בעיה קדיש.

ואם תגיד מוסף, גם טוב.

גם מוסף טוב.

ואם תגיד תפילה שליח ציבור, גם טוב.

אם אתה דתי, שומר תורה ומצוות.

אז אתה יכול להיות גם שליח ציבור, אדרבה, הציבור שולח אותך, בוא תעביר את התפילות.

עכשיו, אתה צריך להבין דבר אחד.

לכל מה שאתה אמרת יש פתרון.

אם היית מחפש באמת,

אפשר להביא לך מישהו שילמד בחינם לבר מצווה, ויש על זה פרסומים בהרבה ספרים של החרדים, גם אך הכנה לבר מצווה חינם.

יש.

יש בתי כנסת שלא לוקחים כסף בעליות לספר תורה, בפרט אצל תימנים.

יש.

יש שמלמדים ללא תשלום כלל.

כלל.

יש אברכים שנרתמים ותורמים מזמנם בחיני חינם.

יש, ויש כאלה שלוקחים כסף.

למה הם לוקחים?

הם רוצים לחיות גם, מה כן כמוך,

ולהתפרנס.

אין להם ביטחון,

והם רוצים, אתה מבין, ממלאכת קודש,

מותר להתפרנס. כתוב בהלכה ששליח ציבור חזן בשכר עדיף

מחזן בלי שכר.

למה?

משום שמי שמקבל שכר יודע שהוא מחויב,

הוא חייב ללמוד את דיני התפילה,

הוא צריך לדעת מה זה הכוונות,

הוא שליח בשכר,

ואסור לו לעשות מלאכת השם רמייה,

ועדיף לשלם שכר.

כשאחד יצבע אצלך את הבית בחינם,

זה ייראה ככה.

אבל אם תשלם כסף,

תוכל להגיד לו, זה לא טוב, תחזור עוד פעם, זה לא בסדר, זה כן.

שילמת, אתה יכול לטעון.

אבל אם לא שילמת,

אז ככה זה ייראה.

לכן, כל הטענות שאמרת עד עכשיו הן בעצם טענות

שאין להן בסיס.

למה?

כי דת,

דת,

היא יפה. זה דת, והיא יפה, והיא טובה. והיא יפה, יפהפייה ומצוינת.

דתיים, יש טובים יותר, יש טובים פחות.

יש כאלה שמנצלים דת, יכול להיות, יש כאלה שלא מנצלים דת, אבל זה לא נקרא ניצול דת, כל מה שאמרת עד עכשיו.

כשעולים לספר תורה ומשלמים כסף, זה צורכי בית-הכנסת, וצריכים לשפץ ולשלם חשמל וכל מיני דברים. תן לי לפי יכולתי.

תראה, לפי יכולתך יש אנשים שרוצים מסיבה כלשהי לעלות שביעי.

באת מסיבה שלך זה. אצל האשכנזים, לדוגמה, יש דיני קדימה.

דיני קדימה, מי קודם למי.

אבל יורצייט, זה פה, יש דין הקדימה, אז שם אין ויכוח.

ואם יהיו שניים, מה יהיה?

אז יצטרכו או להפיל גורל, או ככה, או שעושים שני מניינים.

יש עצות, יש עצות.

אבל אם בן אדם באמת חפץ, הוא יכול להכין את הכול מראש.

הוא יכול להכין את הכול מראש.

אתה צריך להבין דבר אחד, זה לא מניעה לעשות את מה שה' רוצה.

תחשוב שאתה יהודי,

ואתה באוסטרליה, ואין יהודים נוספים.

אז מה, אתה לא חייב במצוות התורה?

חייב. מה קשור לדתיים? עזוב את הדתיים, עזוב.

אתה תלמד מה הדת אומרת, מה שולחן ארוך אומר, תעשה כפי יכולתך,

ואין דבר שאתה לא יכול.

אתה לא מבין משהו?

אתה לא רוצה לשלם כסף? אתה לא יכול לשלם כסף?

צלצל לשופר, נשתדל לעזור לך במה שאפשר.

הרבה תודה.

ברוכים.

רגע, אצל אנשים שאלה, ואחר כך פה בשחור, כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

יש לי זכות מאוד מאוד גדול להיות הערב בתוכנית שלך, בזכות הבן שלי,

שחזר בתשובה.

יש לי שאלה. אני קוראת תהילים, קוראת פרקי שירה, קוראת פרקי קטורת,

ואני מסורתית.

אני לא רוצה לעבוד בשבת.

בחיים שלי לא עבדתי בשבת. וקרה מקרה ש...

ונהפוך הוא, ואני עובדת בשבת וחגים, לצערי.

הלכתי לרבנים, ועשיתי תיקון, וביקשו ממני לעשות כל מיני דברים, ואני רואה ששום דבר לא עזר, והכול תקוע לי.

לא הולך,

פשוט תקוע.

מה את עובדת?

אני עובדת בנתב״ג.

מה את עושה שם?

אחראית.

על מי?

אחראית בטיסות יוצאות, לא משנה, בטרמינל 3. ואם לא תעבדי שם, מה יקרה?

אני מאוד לא רוצה, ואני מבקשת כל הזמן מהקדוש-ברוך-הוא, ומדליקה כל בוקר נר, ומבקשת, נר, לא חבל על הכסף?

לא חבל.

שישלח לי פרנסה אחרת, כי אני, לא, לא, הוא לא ישלח לך.

מה לעשות? אז מה לעשות? לא לעבוד?

אם לא תבואי לעבודה, יהיו טיסות יוצאות?

אל תנסה אותי. יהיו או לא יהיו?

יהיו.

יהיו.

זאת אומרת, את יכולה לא לבוא.

אני יכולה לא לבוא, אבל העבודה חייבת לה... אם תחליטי, העבודה תמשיך לבד.

אם את לא תבואי ותחליטי שאת לא באה,

אז הקדוש-ברוך-הוא יעזור לך. אלא אם את אומרת לקדוש-ברוך-הוא, תשמע קודם, סדר לי עבודה, ואחר כך אני אעזוב,

הוא לא יעזור לך.

אבל לפני שהתחלתי לעבוד שם, ביקשתי הרבה בקשות מהקדוש-ברוך-הוא, ולא נשלח לי פרנסה אחרת.

אז אני חייבת להעבוד. רגע, לא היתה לך פרנסה קודם? וחיית?

היה לי פרנסה, אבל קרה מה שקרה, ואני צריכה לעבוד.

שואלת אותך שאלה, וחיית? עבדתי בחנות, ניהלתי חנות, והבוס שלי פשט רגל.

וחיפשתי עבודה אחרת, ובינתיים זה מה שמצאתי.

אני אשאל אותך שאלה.

בבקשה.

ואני אספר לך את זה בדרך משל.

היה אחד

שהיה מוכר ספרים חיצוניים,

ספרים שעשוי לקרוא אותם,

ספרים של כפירה.

פעם אחת ראה אותו רב ואמר לו, תגיד לי, מה אתה עושה? אתה יודע שמי שקורא בספרים חיצוניים אין לו חלק לעולם הבא, כל שכן מי שמוכר אותם לאחרים ומחטיא אותם?

מה אתה עושה? הוא אומר לו, תשמע, אני לא,

אני לא רוצה באמת למכור ספרים כאלה.

אבל מה לעשות שלא שפר עלי מזלי ואני נקלעתי למצב שאין לי ממה לאכול

ולא נותרה לי ברירה אלא למכור ספרים כאלה,

ואני מוכר אותם, מזה אני מתפרנס.

אומר לו הרב, אתה יודע מה,

אם אני אמצא לך עבודה אתה תהיה מוכן להפסיק למכור את הספרים האלה?

אמר לו, בשמחה רבה.

אמר לו, טוב, תן לי יום-יומיים, אני אחפש משהו.

אחרי כמה ימים

פוגש אותו אחד, את הרב, ואומר לו, נו, מצאת לי עבודה. הוא אומר, בדיוק היום

ניגש אלי הכומר

של העיירה,

ואמר שנפטר

השמש שמצלצל בפעמון,

והתפנתה המשרה,

אולי אתה רוצה להיות שמש לעבודה זרה ואתה צלצל רק בפעמון?

אז הוא אומר לו, חס ושלום, אני אהיה שמש לעבודה זרה?

אני אמות ואני לא אהיה שמש לעבודה זרה. אני אעיר את כולם ללכת לעבודה זרה?

הוא אומר לו, אתה עושה יותר גרוע.

אתה מוכר ספרים חיצוניים ולא מעורר אותם ללכת לעבודה זרה,

אתה מכניס להם את העבודה הזרה למוח.

רק אז הוא תפס מה אמר לו הרב,

ועזב את העבודה.

את יודעת שחילול שבת,

של מה שאת עושה,

זה יותר גרוע מחילול יום-כיפור,

וזו אחת העבירות החמורות ביותר שיש בכלל בתורה,

חילול שבת?

את יודעת שהעונש של זה זה סקלה?

אני יודעת הרבה דברים.

אמרתי לך שאני מסורתית ובאתי מבית דתי,

ובחיים שלי לא עבדתי בשבת, ואני לא רוצה לעבוד בשבת. שמעתי, אשאל אותך עוד שאלה. אם לא תהיה לך פרנסה,

תהיי מוכנה למכור חזיר?

חס וחלילה. למה?

חזיר הרבה יותר קל מחילול שבת.

אפילו אם תאכלי את בעצמך חזיר, יותר קל מחילול שבת.

אם תאכלי כל החיים שלך חזיר, יותר קל מחילול שבת אחת.

אם אלוהים לא היה רוצה, לא הייתי עובדת בשבת. מה את אומרת? את זה אמר גם הרוצח, אחרי שדפק בו צרור.

אמר, אם הוא לא היה רוצה, הוא לא היה מת. אז מה לעשות?

מה לעשות? לעזוב את העבודה ומייד.

לא טיסות יוצאות,

את יוצאת.

אני מבקשת שתיתן לי ברכה שאני אמצא עבודה אחרת. בתנאי שאת מפסיקה חד-צדדית,

כמו ששרון עשה נסיגה חד-צדדית.

אם את מוכנה, אני אתן ברכה,

ובעזרת השם תהיה לך עבודה טובה.

מוכנה?

בעזרת השם. אמן.

אבל בעזרת השם כן.

עמנו כן, יהי רצון. מה זה כן?

השבת, פרשת ויקל,

טיסות יוצאות לבד.

כן או לא?

אני מבקשת שתיתן לי ברכה. אני אתן שתיים.

בסדר.

מבטיחה?

מבטיחה.

אשראי.

מה השם שלך ושם האמא?

השם שלי פנינה,

בת מלכה.

פנינה,

בת מלכה.

השם יזכה אותך

לעמוד בניסיון הזה בקלות, בביטחון,

והשם ימציא לך עבודה טובה שיש בה קידוש השם ופרנסה טובה.

אמן.

אמן.

בעזרת השם.

אפשר עוד שאלה, בבקשה? שאלה,

כן. אני, שבתי הבכורה נולדה, קראתי לה בשם רבקה,

ושיניתי לה את השם על דעת עצמי, בשם רינה,

וכאילו הכול תקוע אצלה,

בזיווג לא הולך,

לא הולך בשום דבר, גם אם היא הולכת ויוצאת ומכירה,

לא הולך, הכול תקוע.

האם השם ששיניתי יכול לעצור בזיווג או להפריע?

אף פעם את לא קוראת לה יותר רבקה?

אף פעם.

ואף אחד כבר לא קורא לה רבקה? לא.

וקוראים לה רק רינה?

כן. מאיזה גיל?

מגיל חודש, חודשיים.

טוב, זו שאלה שצריכה להתברר.

אני אתן לך טלפון,

תן לה טלפון,

תשאלי את הרב הפוסק שהוא ייתן לך,

והוא יגיד לך אם את צריכה לשנות את השם למה שאת קוראה היום, או להשאיר את השם הקודם, או לקרוא בשני השמות.

מכל מקום,

זה לא מה שמפריע.

אני מבקשת שתיתן לי גם ברכה בשביל הבת שלי,

שהקדוש-ברוך-הוא ישלח לה זיווג, בעזרת השם. בת כמה היא?

26. הבנתי.

היא שומרת מצוות?

שומרים מסורת, כן.

שומרים מסורת.

הבן שלי חזר בתשובה.

הוא יושב פה. בזכותו אני כאן היום. הוא לא שומר מסורת. הוא שומר עכשיו מצוות, וברוך השם. שומר מצוות.

ברוך השם. שומר שבת, וברוך השם.

וברוך השם גם את

וגם הבת.

אמן.

אם הבת תתחזק, בעזרת השם יתברך,

תזכה לזיווג הגון מהירה השנה.

אמן, אמן.

תודה רבה לך.

איפה פה הבחורצ'יק? הנה, פה, פה, פה, באמצע.

תעמוד, תעמוד, שיראו אותך, כן, הנה, פה.

כן.

כבוד הרב,

אני כבר מכיר אותך בערך

קצת יותר מ-20 שנה.

זאת אומרת, עוקב אחריך.

אתה בלש?

לפעמים.

את הקלטת הראשונה שקיבלתי,

זה היה בערך בשפעת שנת 1985. בשוודיה גרתי שם,

ומאז כל הזמן באמת

שמעתי עוד קלטות ועוד קלטות.

בשנים האחרונות חייתי בפיליפינים ובווייטנאם,

ודרך האינטרנט כל הזמן הייתי עוקב אחריך שוב פעם, אבל

לא בלש.

שלחתי לך גם כן פקס מווייטנאם,

אמרו לי שצלצלת אלי ולא תפסת אותי.

בכל אופן,

באחת מהקלטות אתה מדבר על מלחמת גוג ומגוג.

כשהיא מזכירה לנו עכשיו

את איראן,

מה שהם מכינים לנו בערך,

איזו הפתעה,

הייתי רוצה שהרב יתייחס לעניין.

גם אנחנו מכינים להם הפתעה.

ו?

ומה ההפתעה? תראה.

זה נכון מה שאתה אמרנו? הקדוש-ברוך-הוא אתנו.

אפילו שאנחנו לא כל כך בסדר, הוא אתנו.

ויש לנו הבטחה, לא מאסתים ולא געלתים, לכלותם.

אז גם אם ירצו אפילו לכלות אותנו, חלילה,

לא יצליחו לעולם,

כי זו הבטחה אלוקית.

עכשיו,

זה שמפרס תתחיל הבעיה,

וגם מסין,

זה דברים שרמוזים,

ואפילו יש מקומות שכתובים במפורש שזה כך יהיה.

ומלך פרס יילחם עם מלך ערבי אחר,

ויתחילו מלחמה ביניהם, ויתערבו, ותהיה מלחמת עשיו בישמעאל,

והיא תתגלגל למלחמה עולמית.

גוג ומגוג זה 70 אומות העולם,

ואחר כך הם יפנו את חציהם לעם ישראל.

והמדרש כבר אומר מראש ש-70 זאבים על כבשה אחת, אז אין סיכוי,

אבל אם יש לה רועה,

אז הוא יכול לסלק ולגרש ולטפל בכל ה-70.

אז הסוף יהיה טוב.

בינתיים יהיה בלאגן,

ותלוי איפה כל אחד מאיתנו יהיה.

מי שיחזיק בשם יתברך

יעבור את זה על הצד הטוב ביותר, מי שלא יחזיק בשם יתברך

עלול להיפגע.

זה התסריט בקצרה.

באריכות, אני אומר את זה עם פסוקים

מיחזקאל הנביא ומזכריה הנביא.

זה בקלטת 51, תוכל לשמוע את הכול מתחילה ועד סוף.

אבל אתה רואה

שהדברים מתרחשים בדיוק כמו שאמרנו אותם מראש.

אבל אתה היום, מה מצבך?

מצבי טוב. בטח, אבל שומר תורה ומצוות?

משתדל.

מה פירוש? מה חסר?

יותר ללמוד שורי תורה?

בכל השאר אתה שומר, שבת וכשרות ותפילות והכול.

חסר לי... שתי תפילות?

לא.

חסר לי אולי ציצית ו...

או, זה קטן עלינו. מחלקים בחינם אצלנו. אצלנו זה לא עולה כסף.

אז אתה מוזמן לבוא לקבל. בבקשה.

גם אני, גם הבלש וגם השוטר?

אם השוטר רוצה בחינם, או לשלם איך שהוא רוצה.

עשו לו, הוא בתוקף תפקידו, עשו לו להתפתות, שלא יגידו שזה אחר כך.

איך קוראים לזה אצלכם? לא, שוחד. קוראים לזה טובת הנאה, יואב.

בוא.

בוא, מתוק.

תכף, רק רגע.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו

לזמן הזה. אמן.

אבינו שבשמאים... יש פה שתי נשים שרוצות לשים כיסוי ראש,

ויש עוד חבר'ה שרוצים גם

לשים ציציות, אבל רגע, רגע.

שמענו הערב

שהרבה אנשים פה שומעים קלטות, אלה שומעים קלטות, אלה שומעים קלטות, אלה באתר האינטרנט, אלה שומעים, אלה שומעים,

אלה שומעים.

מהפכה שלמה משמיעה, רק שומעים, שומעים, שומעים.

שימעו

וטחי נפשכם.

כל החיות של הבן אדם זה מהאוזניים.

אם הוא שומע, ישמע חכם

ויוסף לקח,

ונבון תחבולו תקנה.

השמיעה כמה חשובה.

והראייה,

וואי וואי וואי, תא חזי,

יותר מתא שמה.

אדם שרואה גם, וואי וואי וואי וואי, גם לראות, גם לשמוע,

חבל על הזמן.

ארגון שופר

המציא פטנט חדש,

לא תאמינו,

מכשיר דומה לזה,

תרסיס,

תרסיס

עולה עשרה שקלים.

אם אתה רואה חילוני ברחוב,

אתה מתקרב אליו,

אומר לו, תחייך,

עושה לו ככה, הוא נהיה דתי.

הייתם קונים דבר כזה?

איזה כיף.

הולכים בחולון.

אהלן, מה נשמע? שבו, שבו ביחד רגע, שבו, שבו.

עושה לכולם,

כולם נהיים דתיים.

איזה יובי, איזה רעיון.

ארגון שופר המציא פטנט

שהוא עובד על הפרינציפ הזה, הוא לא כזה,

הוא עגול.

עגול.

זה לא צסס, זה דיסק.

דיסק.

זה מסתובב,

שומעים ורואים,

ואפשר להושיב כמה חבר'ה ביחד,

ובדיסק אחד חוזרים בתשובה.

אם היו אומרים לבן אדם שאם הוא עושה הפצ'י הוא מקבל מיליון דולר,

מה הוא עושה עכשיו כשהוא יודע שעל כל הפצ'י מקבלים מיליון דולר?

מה הוא עושה?

מה הוא עושה?

איוואן, שם טבק.

לא מפסיק, לא מפסיק.

צי, צי, צי, צי, צי, כל הזמן. צי, צי, אופ, אופ, אופ, אופ, אופ, אופ, אופ, אופ, כמה זמן לוקח לעשות הפצ'י לעומת כמה זמן עד שמשיגים מיליון דולר?

יש אנשים שיעבדו כל החיים ולא ישיגו מיליון דולר.

ובהפצ'י אפשר להשיג.

כמה זה 70 שנה לעבוד את השם, שמתוכם עד גיל 13 אתה בכלל פטור,

ועוד תוריד שליש מים ממש, אתה ישן,

ועוד שמינית מה היא ממש שאתה אוכל,

ומה שלשאר זה מעט מן המעט, לעומת חיי נצח, נצח.

זה אפילו לא ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה

של ההפצ'י, זה אפילו לא ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה של ההפצ'יומר לך, כזאת רצון, תעבוד אותי, כאילו, אותי, אני צריך אותך, אבל תעבוד, תעבוד, תעשה כמה דברים שאני אומר לך,

ואתה,

על ה-ה-ה-ה-ח-ה-ה-ה-ה תקבל נצח.

יש לך טוב יותר מזה?

אין טוב יותר מזה.

כמה שלא יעמיס עליי עבודה,

אם אחרי זה אני מקבל נצח,

שווה ושווה ושווה ושווה.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779 03-6777779 או אם

ברצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר www.שופר.net