תרסיס נגד שינוי

- - - לא מוגה! - - - 

צססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס

רואים אחד משינוי, אומרים לו, תעמוד רגע.

עושים לו ככה, הוא נהיה דתי.

משתנה כל רגע, רואה, צוחק, נמהל, לא יודע מה איתו.

בסוף קו, שם ציצית, הולך לבית כנסת. דיסק.

דיסק.

קלטת מספר 487, תרסיס נגד שינוי.

דיסק.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמבו ירוויח.

כל ההמתנה הארוכה הזאת הייתה להתחבר לעולם. עכשיו השידור באינטרנט לכל העולם.

הערב הזה בחסות שורשים בהנהלת הרב מרדכי קורקוס,

בלעילוי נשמת

שלושת החיילים שנהרגו לפני שנה,

מנוחתם עדן, ניר נג'ולה,

ירון לביא וצביקה קויפמן, זיכרונם לחיי העולם הבא.

וייבדל לחיים טובים, להצלחת מאיר בן חנה בן חמו במשפט מהרה.

כן, יהודים יקרים, אנחנו נפתח

בכמה דברים קצרים,

ולאחר מכן ניתן אפשרות לשאלות

ותשובות לקהל היקר שיושב כאן.

פרשת השבוע,

חטא העגל,

דבר מדהים.

עם ישראל,

אחרי ששומעים בסיני, אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים בית עבדים,

עושים עגל.

מי עושה עגל? הערב רב

האספסוף שמתלווה עליהם,

בהם אומרים, אלה אלוהיך ישראל, וכל זאת

מפני שבושש משה לפי חשבונם לרדת בזמן שהוא אמר. בושש, בא שש, באו שש שעות שהוא אמר שהוא יבוא, והוא לא הגיע.

והם לא ידעו שהחשבון של אותו יום שהוא עלה,

אין ללא אמו,

צריך לילה ויום, לילה ויום, ארבעים יום וארבעים לילה,

והם טעו ביממה, ביום אחד.

אם כן, היו צריכים

להמתין עוד קצת,

וכיוון שלא,

יצר הרע הוא השטן, הוא מלאך המוות,

עשה הכול בשביל לדחוק אותם,

לא הצליח בטענותיו הראשוניות, עד שראה להם את מיתתו של משה פורחת באוויר,

ומלאכים מלווים אותה,

וכולם הצביעו ואמרו, זה משה האיש,

לא ידענו מי היה לו.

זה משה האיש.

הצביעו באצבע ואמרו, זה משה האיש, ראו את מיתתו באוויר.

ואז הרגו את חור,

שניסה לעכב בעדם,

ואפילו על אהרון אימו, ואהרון, כדי לדחותם, עיכב אותם ביום אחד, אמר להם, טוב,

מחר חג לה'.

בינתיים תפרקו את הנזמים וכל מה שיש לכם,

מתוך תקווה שהם גם לא ייתנו את הזהב,

וגם עד שיעשו,

אז ממילא כבר יבוא משה רבנו.

אבל יצר הרע השכים אותם, קום וישכימו

בבוקר ויעלו עולות,

והספיקו לעשות את העגל לפני.

והעגל נעשה על ידי טס שהחזיק מיכה,

ומיכה לקח את הטס הזה ממשה רבנו, שבעזרתו

הוא העלה את יוסף מהנילוס לפני שיצאו ממצרים. יוסף ציווה שייקחו אותו איתם, לא ישאירו אותו במצרים, ויקברו אותו לארץ ישראל.

והוא לא ידע, משה רבנו, היכן הוא טמון.

המצרים טמנו אותו בנילוס כדי שיתברך הנילוס

על ידי זה שהצדיק טמון שם.

וסרח בת אשר גילתה למשה רבנו,

והוא לקח טס מתכת וכתב עלה שור,

שיוסף נמשל לשור,

ואז ארונו של יוסף צף,

ויקח משה את עצמות יוסף עמו,

ומיכל לקח את הטס הזה,

ועם הטס הזה עלה שור, יצא העגל הזה.

והעגל היה מדבר,

וגם הוא היה אומר, אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.

קיצורו של דבר היה בלבול גדול.

משה ירד,

וראה את העם ברעו,

ושבר את הלוחות,

וההמשך ידוע.

אבל הרבה פסוקים יש בפרשה שבהם הקדוש ברוך הוא כמעט ולא מזכיר את חטא העגל,

אלא את זה שהעם הוא קשה עורף.

ויאמר השם אל משה, ראיתי את העם הזה, והנה עם קשה עורף הוא.

זאת אומרת, עיקר הטענה שהעם הזה הוא קשה עורף,

ואם הוא קשה עורף,

אין ברירה אלא לכלות אותם.

קליה לגמרי.

ואעשה אותך לגוי גדול.

אני הולך למחוק,

חס ושלום, את כולם,

כמו שהיה במבול,

ואני אתחיל את העם הזה מחדש ממך,

אם יוצאי החלציך,

כמו שהתחלתי למנוח את העולם מחדש.

ומשה רבנו כמובן לא מסכים,

ומפייס את הקדוש ברוך הוא

ארבעים יום וארבעים לילה נוספים,

והתנפל לפני. השם בעת ההיא,

והקדוש ברוך הוא אומר, סלחתי כדבריך.

אבל עיקר הטענה הייתה לפני,

קשה עורף.

מה הבעיה עם קשה עורף?

כשהעורף פירושו של דבר שהוא לא מכיר בחטא.

מי שלא מכיר בחטא במה שהוא עשה,

לא יכול לשוב בתשובה.

ואם אין תשובה, אין תקנה ואין רפואה.

ואם כן,

אחת דתו להמית.

לא יועיל שום דבר.

חכמים, זיכרונם לברכה, בגמרא ביומה אמרו,

ראשונים שנתגלה עוונם, נתגלה קיצם.

בבית ראשון חטאו,

והראשונים

נתגלה עוונם. הם ידעו שהם חטאו בשלוש עבירות חמורות ביותר, שפיכות דמים, עבודה זרה וגילוי עריות.

אבל כיוון שהכירו בחטאם, נתגלה קיצם,

ואכן, אחרי 70 שנה הם עלו מבבל, אחרי הגלות,

ובנו בית שני, בית מקדש שני.

אבל אחרונים, שלא נתגלה עוונם, לא נתגלה קיצם.

אלה שהיו בזמן בית שני,

ובית שני גם חרב,

לא נתגלה להם העוון שלהם. דהיינו, לא הייתה להם הכרת החטא

כדי לתקן את מה שפגמו,

אז לא נתגלה קיצם. והינה, עד היום אנחנו בגלות הארוכה למענם אלפיים שנה.

אבל חכמים בעצם גילו לנו ואמרו לנו שבית שני חרב על שנאת חינם,

אז הנה, היום אנחנו יודעים שהבית חסר לנו בגלל שנאת חינם.

למה אנחנו לא מתקנים את זה?

אם אומרים לנו במפורש, לא צריך להכיר כלום, אומרים לנו במפורש שזו שנאת חינם,

ובגלל שנאת חינם חרב הבית,

אז אנחנו היינו צריכים

פשוט מאוד להשכיל

ולהפוך את הקערה על פיה, מה שנקרא, ולהפגין אהבת חינם.

אם נפגין אהבת חינם אחד לשני,

אז בעזרת השם נתקם את הפגם, וממילא ייבנה בית שלישי ואחרון.

אבל כנראה זה לא כל כך פשוט, כי גם אם אומרים לנו,

אז אנחנו לא כל כך מהר משתנים.

עכשיו,

שמא נאמר ששנאת חינם זו שנאה ממש, כאילו אחד מסתכל על השני ושונא אותו?

שנאת חינם?

שנאה ממש? לשנוא סתם את האנשים? לשנוא את הגופות של האנשים?

אני לא יכול להיות במחיצתו,

אני שונא אותו, אני סולד ממנו?

זו השנאת חינם.

בדורנו היום אנחנו רואים שיש שנאת חינם כזאת,

אבל בזמן רבי יונתן אייבשיץ,

לפני מאות שנים ספורות,

הוא אמר שזו לא השנאת חינם שבגללה חרב הבית.

כי עם ישראל הוא עם סגולה,

שביחס לכל אומות העולם, העם הזה חי בחיבור ובאחדות.

אחד בשביל כולם, וכולם בשביל אחד.

ואם יש חלילה אבל, כולם משתתפים בצער, ואם יש שמחה, כולם משתתפים, ואם צריך לעזור, וגמַחים, בגמילות חסדים,

וכל מה שרק תרצה, רק בעם הזה תמצא.

ובכמויות לאין שעור.

אז זה לא על שנאת חינם שדיברו עליה חכמים, זיכרונם לברכה.

מהי שנאת חינם, הוא אומר?

שנאת חינם זה שאחד רואה את חברו חוטא, עובר עבירה,

ואתה לא מתקן אותו,

אין לך שנאת חינם גדולה מזו.

זאת אומרת, חבר שלך יכול לזכות לגן העדן,

ואתה לא מטריח את עצמך אפילו להוכיחו ולהובילו לחיי העולם הבא, לזכות

בגן העדן,

ואתה מניחו לרדת לשאול תחתית.

יש לך שנאה יותר גדולה מזו?

בנקן, בכמה מילים

אתה יכול להשפיע, להדריך, לכוון חבר,

ואתה לא טורח.

אתה יכול להגיד לו,

תשמע,

יש לך לכלוך פה על החליפה, תנקה את עצמך,

או אפילו לגשת ולהוריד לו,

אפילו לתת לו כמה דפיקות.

זה אין שום בעיה, זה הוא יעשה.

הוא יכול להגיד לו, תשמע, יש לך מכה פה באוטו,

הוא יודה לו.

הוא יעיר לו כל מיני הערות בחיצוניות, בגשמיות.

הוא ייתן לו עצות איך אפשר להרוויח פה,

אפשר להימלט משם,

איך אפשר להתחמק מתשלום, איך אפשר זה,

איך משיגים שיחות חינם.

אם יש קומבינות להודיע לו כמה, אז הוא גם יודיע לו.

בדברים כאלה אין בעיה.

אבל בוא תגיד לו איזה דברים לתיקון הנפש,

לפנימיות, לרוחניות.

זה לא.

זה שנאת חינם, אומר רבי יונתן אייבשיץ.

אז מה זה עם כשהעורף שהיה אז,

שלא מכירים בחטא, והקדוש ברוך הוא אומר, אם לא מכירים את החטא,

לא יכולים להגיע לתשובה, לא יכולים להגיע לתשובה,

אז אני אחלה ואחר אפי בהם ואכלהם. כי עם כשהעורף עטה,

פן אכלך בדרך,

ומכיוון שמקשי עורף לא יודעו על חטא עם,

לכן איחר אפי,

כמו שאמר ירמיה הנביא,

הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי.

הקדוש ברוך הוא אומר, אני נשפט עם עם ישראל על זה שאת,

כנסת ישראל, אומרת לא חטאתי.

לא אומר הנביא בשם השם, הנני נשפט אותך על החטא.

לא על החטא.

על אומרך לא חטאתי.

אי הכרה בחטא גרוע מהחטא.

כי על חטא אפשר לתקן.

הם חוזרים בתשובה, מתקנים.

אבל אם אומרים לא חטאתי, לא מתקנים.

אז הדבר הקשה ביותר זה בעצם זה שלא מכירים בחטא.

מכל מקום,

אם אדם

מודה ועוזב את דרכו, ירוחם.

מודה ועוזב, ירוחם.

אדם שמודה בחטא, במכשלה שהוא נכשל,

ועוזב את דרכו הרעה,

השם מרחם עליו מן השמיים.

אבל מודה ועוזב.

אבל אם אדם לא מודה,

הנני נשפט אותך.

המשפט הוא על זה שאנחנו אומרים לא חטאתי.

חטאתי. אי הכרה ואי הודאה בחטא.

ואם אדם עושה דין בעצמו לבד כאן,

כבר לא צריך דין למעלה,

כי לא שופטים פעמיים.

ואם אתה מתייסר לבד, ואתה חוזר בך,

ואתה מוכיח את עצמך ומלקה את עצמך על מעשיך הרעים,

בשמיים כבר לא ייגעו בך.

לכן,

הקדוש ברוך הוא חרא פה על זה שהעם היה קשה עורף ולא הכיר בחטא של מה שהוא עושה.

אומר הספורנו, מה זה עם קשה עורף, מה זה קשה עורף?

גיד ברזל עורפם,

העורף כמו גיד ברזל ישר,

לא יפנו ימין ושמאל למורה צדק. לא שומעים ולא מקשיבים לאף אחד,

מה שאנחנו קוראים ראש בקיר.

לא זז.

גיד ברזל עורפם, ולא יפנו לשמוע דברי שום מורה צדק באופן שאין תקווה

שישובו בתשובה.

זה נקרא עם קשה עורף.

קשה עורף זה גם מעלה,

תלוי במה משתמשים.

אדם באים להמיר את דתו,

אומרים לו, תשתחווה לצלם,

והוא אומר, או יהודי או צלוב.

אין באמצע.

מצידי,

אומר היהודי, אתה יכול לצלוב אותי,

אני לא ממיר את הדת שלי.

או יהודי או צלוב, זה גם קשה עורף,

אבל זה קשה עורף לחיוב.

זאת אומרת,

לא זז, אי אפשר להזיז אותו.

כמה ניסו אינקוויזיציות,

שואות,

פוגרומים,

כמה ניסו

למחוק את העם הזה, לכופף אותו, לשבור את רוחו,

להביא אותו לכפירה באלוקיו,

והנה העם הזה עבר את הכול.

בתעיד, חנה ושבעת בניה,

שלוקחים לה בן ראשון ואומרים לו שהשתחווה לצלם,

והוא לא משתחווה,

והורגים אותו לעיניה.

ולוקחים את השני ואומרים לו, אתה רואה מה עשינו לאחיך?

אם לא תשתחווה, נעשה לך כך. ושוחטים אותו לעיני אחיו.

ולוקחים את השלישי

ואומרים לו אם לא,

וכל אחד מהם אומר פסוק מן התורה ולא מוכן.

ונשאר הילד האחרון.

בחנה האם לוקחת אותו וקופצת איתו מהחומה ומוסרת לנפשה.

חנה ושבעת בניה.

מסירות נפש הן כדוגמתה

על האמת ועל האמונה.

זה עם קשה עורף, זה מעלה.

אבל אם משתמשים עם זה הפוך,

ראש בקיר, לא לשמוע,

לא לקבל,

על זה אומר הקדוש ברוך הוא,

אין מה לעשות איתם, רק לכלות אותם מן העולם.

וכן, מצינו יסוד לזה בהלכה.

הסמ״כ מביא את הפסוק, ומלתם את עורלת לבבכם ועורפכם לא תקשו עוד.

ומלתם מילה את עורלת לבבכם ועורפכם עורפכם לא תקשו עוד.

וזהו לשונו. מה זה לימול את עורלת הלב?

לאהוב בתוכחות

ולאהוב את המוכיח.

אדם צריך לאהוב

את התוכחות שאומרים לו תוכחת ומוכיחים אותו על פניו.

הוא צריך לאהוב את זה.

כמו אחד שאומרים לו, תיזהר, אתה הולך ליפול,

אז הוא שמח שמעירים לו.

תיזהר, אתה מתלכלך, הוא שמח שמעירים לו.

יש עליך לכלוך, יש עליך כתם, מנקים, שמח.

לא מספיק שהוא אוהב את התוכחות, אלא גם אוהב את המוכיח.

כשניגש אליך מישהו,

הוא עושה לך ככה על הכתף, אתה מסתובב,

מה זה נוגעים בך בלי רשות?

פתאום אתה רואה שהוא מסיר מעליך, אוי, תודה, תודה,

תודה, הישר מחייך.

מה אתה מחייך?

אוהב אותו,

הוא מסיר מעליך לכלוך,

אז למה שאני לא אוהב אותו?

זאת אומרת,

בענייני הגוף אנחנו אוהבים את מי שמתקן אותנו,

בענייני נפש לא.

אם היה לנו עכשיו אפשרות מוסך לתיקונים וטיפולים חינם,

אתה יכול להכניס את האוטו מתי שאתה רוצה, ואתה מקבל טיפולים ותיקונים חינם.

אם היית רק שומע רשרוש קטן במנוע, נכנס לבדיקה וביקורת.

ואם יגלו שהלך פאקינג ראש, אין בעיה, יחליפו בחינם.

ואם אתה רואה שהגלגל והצמיג שלך קצת ככה נהיה דקיק,

הוא הולך לשם, יחליפו, למה לא?

בחינם, כל מה שבחינם,

על הכיף כיפאק.

אם זה לא בחינם, אתה יכול לנסוע לג'אנטים.

אבל בחינם אוהבים.

ואם בא אחד ולא מתקן לך את הרכב החיצוני,

אלא מתקן את הנהג שברכב,

מתקן את הרוחניות שלך,

ואומר לך מה אתה צריך לתקן.

פה אתה צריך להחליף משהו, פה אתה צריך להחליף את ההנהגה הזאת, פה אתה צריך לדבר יותר יפה.

זה לא לפגוע בו, ככה צריך לעשות.

מצווה זו תעשה.

נותן לך טיפול חינם.

טיפול חינם מעיר לך, מדריך אותך, הכל בחינם.

למה לא?

איזוהי דרך,

איזוהי דרך טובה שידבק באדם.

אמר רבי יהושע, חבר טוב.

מה זה חבר טוב?

חבר טוב,

שיוכיחנו.

מה זה חבר טוב?

לא אומר לך על כל דבר, סבבה,

על הכיפאק, אני איתך.

לא.

שיוכיחנו.

הוא הולך איתך,

ואם הוא רואה משהו לא טוב, לא בסדר, הוא מוכיח אותך.

זה חבר טוב.

אמר הקב' ברוך הוא, לא טוב להיות האדם לבדו,

אעשה לו עזר כנגדו.

לא טוב להיות האדם לבדו.

אעשה לו עזר כנגדו.

עזר כנגדו.

עזר או כנגדו?

אעשה לו עזר כנגדו?

איך זה?

אמרו החכמים זיכרונם לברכה.

אם זכה,

עזר.

אם לא זכה, כנגדו.

בעל נשא אישה.

אם זכה,

אז האישה הזאת תהיה לו עזר.

אם לא זכה,

היא תהיה כנגדו.

מה פירוש? אם זכה,

מה זה, זוכים בפיס?

אם זכה, אם הוא היה זך,

המעשים שלו טובים, נקיים, המידות שלו טובות, נפלאות.

אם זכה, נהיה זך,

אז זה עזר.

מה היא צריכה לעשות? רק לעזור לו עוד, לעלות מעלה-מעלה.

אם לא זכה, הוא לא זך, הוא גס,

ברוטלי,

מה היא עושה? כנגדו.

מעירה לו הערות, אומרת לו, אתה לא ככה, ואתה לא ככה, ואתה עושה ככה, ואתה עושה ככה, כנגדו.

וגם זה טוב.

למה זה טוב? שיש מי שיאכיע אותה. השאלה היא אם הוא מוכן לקבל.

אוהב את התוכחות ואוהב את המוכיח,

זה אדם שרוצה למול את עורלת הלב שלו.

ולכולם יש עורלה בלב,

שבה יש את כל התאוות,

ובה יש את היצר הרע,

ואת כל הדברים הרעים.

צריך למול את זה.

ועוד דבר, זה מצוות עשה.

ויש עוד מצווה, וערפכם לא תקשו עוד, לא להיות קשי עורף.

זאת אומרת, זה מצווה. ולמדנו מכאן שמה?

שאומר הסמ״כ, שצריך למול את עורלת הלב, פירושו לאהוב את המוכיח.

מה זה אומר לאהוב את המוכיח? זה מצוות עשה, לאהוב את המוכיח.

בא אחד להוכיח אותך,

ואומר לך משהו לעשות.

אתה צריך לאהוב אותו על זה שהוא ניגש בשביל לעורר אותך על דבר מה בעבודת ה'.

צריך לאהוב אותו.

ואם אתה אוהב אותו, אתה מקיים מצוות עשה.

ואם אתה לא אוהב אותו,

זה כאילו לא אכלת מצה בפסח,

כאילו לא נטלת לו לב,

כאילו לא הנחת תפילין.

כי זו גם מצוות עשה.

והאדם צריך לאהוב את המוכיח.

באחד מ-24 הדברים שמעכבים את התשובה, אומר הרמב״ם,

זה מי ששונא את התוכחות.

איך יחזור בתשובה אם הוא שונא את התוכחות? כל מי שבא ואומר, כן, כן, אני יודע, אל תסביר לי,

עברתי את זה כבר.

אני יכול גם להגיד לך,

אני בסדר,

אני יודע מה שאני עושה.

ישר עושה חסימות,

חושב שהוא חכם,

והוא נשאר כמו שהוא,

והקדוש ברוך הוא אומר לו, תקשה עורף,

ואם אתה לא תכיר בחטא,

אני אצטרך לשבור אותך.

אז אומר הקדוש ברוך הוא, בשביל מה?

תשמעו לתוכחות,

תבינו שמי שרוצה להוכיח אתכם רוצה את טובתכם.

ואדרבה, כמו שאם מעירים לכם הערה בגשמיות,

אפשר להעיר לכם הערה גם ברוחניות.

ותרוויחו מזה, תרוויחו בעולם הזה,

ותרוויחו לעולם הבא.

נו,

איך מגיעים לזה? אתם יודעים איך?

זה לא פשוט לשנות את העורף.

מי שמכיר פה קצת אנשים, מכיר שיש אנשים

שאי אפשר להזיז אותם. הוא אומר, זה, חבל לך על הזמן, אל תדבר, אל תנסה, אל תבזבז את הזמן, אל ת... שום דבר. זה קרש.

מה התקנה של אלה? יש בירה,

אבל למה צריך להגיע לזה?

נכונו ללצים שפטים, כתוב.

נכונו ללצים שפטים.

לץ,

זד,

יהיר,

רשע,

מתלוצץ מכל דבר,

לץ.

ליצנות זה ההפך מיראת שמיים. יראת שמיים זה אדם שיראה את השמיים,

עושה חשבון לכל דבר,

הכל בתשומת לב.

לץ,

הדבר הכי חשוב,

מורח אותו ככה,

כמו שמן, מחליק אצלו. בלצנות, בדיחה אחת, שתיים,

מוריד את כל הרצינות מהעניין.

לץ, אי אפשר להוכיח.

איך שאתה מתחיל להוכיח אותו, הוא מסתלבט עליך בחזרה.

הוא צוחק.

הוא ממציא בדיחות.

אי אפשר להוכיח אותו.

מה אומר הקדוש ברוך הוא? מי שאי אפשר להוכיח אותו

בדרך של מוסר,

דברי מוסר,

יצטרכו לייסר אותו.

לכן, נכונו ללצים שפטים.

אי אפשר עליהם, רק שפטים.

כששוברים אותם ברוחם, בגופם,

אז הם מפסיקים להתלוצץ. גם לץ בוכה.

גם לץ בסוף בוכה.

היה אחד

שהגיע לרב ואמר לו, כבוד הרב,

בבכי עצום,

נמאס לי עם החיים.

נמאס לי עם החיים.

אני בדיכאון, חבל על הזמן.

מה קרה?

אז אני מספר, אמרו, לא, מה שאני עושה, לא טוב לי, לא זה, לא כלום. אין לי שמחת חיים, אין לי כלום.

למה? בוא תפתח, תסביר לי מה. בוכה, בוכה, בוכה.

ראה הרב שאחרי חצי שעה לא הצליח להועיל כלום,

והוא רק בוכה כל פעם מחדש.

אמר לו, תודה, יש לי רק עוד עצה אחת להגיד לך. מה אני אגיד לך? אין לי עצה אחרת.

בקצה העיירה שלנו יש לץ.

תיגש אליו,

הוא יכול להצחיק אותך,

ויכול להיות שאתה תצא מהדיכאון הזה.

רק הוא אולי יכול להציל,

רק הוא לא יכול להציל אותך.

התחיל לבכות עוד יותר.

אמר לו, למה עכשיו אתה בוכה?

הוא אומר לו, זה אני אלץ.

יש הרבה אלצנים, עושים מצגות והכול, אבל הולכים הביתה בוכים.

כמה שחקנים שכל העולם מסתכלים.

וקידם בהם, ורצה להיות כמותם, התאבדו.

אתם זוכרים כמה שמות בטח, לא?

מפורסמים,

סלבריטי.

מה קרה להם? איפה הלכו?

עפו, התאדדו.

הצחיקו את כולם,

ומתו בלי צחוק.

לכן הפרשה הזאת מלמדת אותנו, כשהעורף זה טוב,

כשהולכים עם האמת על הסוף,

כשנשארים כשהעורף עם השקר,

אז מזמינים חס ושלום בעיות,

והקדוש ברוך הוא לא רוצה.

לכן הקדוש ברוך הוא

מלמד אותנו ומשכיל אותנו,

לא מדבר על העגל,

מדבר על קשיות העורף.

העגל, אפשר לחזור בתשובה.

אבל אם לא מכירים בחטא בכלל, על מה תחזור בתשובה? לא יעזור שום דבר.

לכן, יהודים יקרים,

מאחר שהקדוש ברוך הוא זיכה אותי קצת,

קצת הרבה,

קצת הרבה מאוד,

מאוד מאוד הרבה,

ואני הכרתי בעובדות, מה לעשות, הכרתי בעובדות,

שטעיתי,

לא ידעתי,

אבל לא ידעתי כבר, אמר בלעם, חטאתי כי לא ידעתי.

חטאתי כי לא ידעתי. גם לא ידעתי זה חטא.

מה זה לא ידעת?

תברר.

תבדוק.

אתה רואה, הוא שונה ממך, תשאל למה הוא כזה, למה אני כזה?

למה אתה שואל למה יש לו אותו כזה ולך לא?

למה רק על האוטו אתה שואל?

תשאל למה אתה לא כמוהו.

ואם בן אדם חי פה שנים הרבה,

ולא שואל שאלות, ולא מברר,

והוא יודע שיש הבדלים,

אז הוא כמו בת יענה מכסה את הראש בחול, טומן,

טומן ראשו.

אבל מרגע שנתוודע לי,

והתחלתי לבדוק ולחקור ולברר,

הבנתי שזו האמת.

ואם זו האמת, ראיתי אנשים חיים בשקר.

חיים בשקר.

חיים בשקר.

נו, מה עושה אחד שהוא חי באמת

ומבין שהחבר'ה מסביבו חיים בשקר?

מה אתם אומרים? מה יעשה?

יודיעו עליהם.

או שהם חיים בשקר,

או שהוא מצא את האמת.

אבל מה שהוא צריך לעשות?

אני החלטתי להגיד לאנשים שמצאתי את האמת.

אז הם לא האמינו לי.

לא האמינו לי.

מה הטאפת לנו פתאום?

מה אתה? מאיפה באת?

מאיפה זה?

עכשיו, אני הייתי עם קוקו

ומוכיח אנשים

ואומר להם שהאמת אצלי, ואני עם קוקו.

איך זה?

לא ידעתי שיש בעיה עם קוקו.

לא ידעתי.

מה שידעתי, אמרתי. זה עוד לא ידעתי.

אני הייתי כבר נותן שיעורים והייתי עדיין מתגלח בתער. לא ידעתי שזה מתגלח בתער. לא הגעתי לדף הזה.

אז הייתי נותן שיעורים ומגלח בתער.

לא יודע.

מה לעשות?

לא יכולתי לקרוא את הכל ביום אחד.

מכל מקום,

היו כאלה שלא האמינו שאני באמת, אז הוכחתי להם שהם בשקר.

גם זו אפשרות.

ולאט לאט,

נר לאחד,

נר למאה.

אתה מדליק נר,

אם יבואו עוד אנשים ויקחו מהנר שלך,

הנר שלך לא יפסיד מאורו מאומה. אדרבה,

יתרבו אורות.

ואם אתה יודע את האמת, אדרבה, תחלוק אותה עם אחרים.

אתה לא תתמעט.

האמת תתרבה.

והתחלתי לדבר,

ולדבר, ולשכנע, ולדבר, ולשכנע, ולדבר, ולשכנע, ולדבר, ולשכנע.

והתווכחו איתי, ורבו, ורבו, והתווכחו, ורבנו, ורבנו, והתווכחנו.

והייתי נותן שיעורים בהתחלה תשע שעות.

כל ערב תשע שעות.

31 יום בחודש.

והייתי הולך להרצאות עם אופניים.

אופניים.

מעמיד אותם,

יורד, נותן הרצאה עם כיפה קטנה,

גומר את ההרצאה,

פריילוף חוזר בחזרה.

מי שהיה לו סרט כזה משלי מאז היה מיליונר היום.

מדהים.

עוד שיעור ועוד דיבור ועוד שיחה ועוד שיעור ועוד דיבור ועוד שיחה ועוד שיעור ועוד דיבור ועוד שיחה.

ויום אחד אתה מגיע להבנה

שכמה תדבר,

כמה תיפגש.

אבל יש מיליונים,

מיליונים.

איך תגיע?

אז מחפשים עצה.

מה עושים?

טפ,

קלטת.

קלטת טפ.

מדברים, מדברים, מקליטים,

משכפלים ומפיצים.

עוד הרצאה,

עוד הקלטה,

עוד שכפול,

עוד הפצה.

וככה,

הקלטה,

שכפול, הפצה.

הקלטה,

שכפול, הפצה.

הקלטה, שכפול, הפצה.

הפצה, הפצה, הפצה, הפצה, הפצה.

14 מיליון קלטות,

CD, DVD,

חינם בכל העולם.

זה טוב מה שעשיתי או לא טוב?

טוב.

מעולה, מעולה.

יש מישהו שמוכן לעשות כמוני?

אמרתם מעולה, מחיאות כפיים, מה קרה?

לא, לא, קודם.

עכשיו מה?

אני גם רוצה למחוא כפיים למישהו.

מה, מה אתה מצביע?

כמה אתה מוכן להפיץ?

שלוש.

שלוש.

התחלה טובה, התחלה טובה, לא רע.

שלושה ימים.

שלושה ימים. יפה, יפה.

28 שנה כבר. יום-יום,

יום-יום, יום-יום,

יום-יום, יום-יום, יום-יום,

יום-יום, יום-יום, יום-יום, יום-יום, יום-יום.

רגע, רגע.

לא יום-יום.

כל היום, כל היום, כל היום, כל היום, כל היום, כל היום,

וואי וואי וואי וואי,

יש חנר,

תעיר לכולם.

למה התעכבתי?

עכשיו חיברו אותנו לעולם, מסתכלים בכל העולם.

פעם זו הייתה הרצאה מקומית.

אחר כך אמרנו, טייפ,

זה רק שומעים, אבל לא רואים.

מצלמות, חביבי, 100,000, כל מצלמה.

צלם אתכם,

שירו אתכם, חייכים.

צלם, צלם.

אתה מבין?

זה לא מספיק.

אחר כך הולכים,

מפעלים, צריך מפעל היטב,

מפעל וידאו, מפעל CD, מפעל DVD,

MP3,

וואי וואי וואי וואי.

ושכפולים, אתרי אינטרנט,

שופר.net,

שופר.news.co.il.

וואי וואי וואי. עוד, עוד, עוד, עוד, כמה שאפשר.

27 אלף איש כרגע באינטרנט עכשיו, עומר. זה נכון?

מאשרים את זה.

אנחנו עכשיו בחיתולים. זו הרצאה שלישית כרגע בשידור חי בכל העולם,

אבל בעזרת השם

אנחנו נעשה גם

וידאו קונפרנס.

זאת אומרת, אני, בשעה שאדבר פה בנהריה,

יהיה עוד מסך

ויראו את האנשים שיושבים בהרצאה בשיקגו.

ואתם תראו אותם והם יראו אתכם.

והם יוכלו לשאול שאלות משם, ואנחנו נענה להם כאן בנהריה.

ואפשר לעשות את זה עם כמה ארצות בבת אחת.

זה משהו אדיר, משהו אדיר, משהו אדיר.

אנחנו כל הזמן שואפים להתקדם

עם הטכנולוגיה ועם המדיה, כמה שיותר, כמה שיותר.

אבל עכשיו המצאנו רעיון מדהים,

רעיון מדהים.

מי מכם ראה את הסרט של שינוי לבחירות?

מי ראה שירים את היד?

תרימו, תרימו גבוה.

אני רואה שהרבה רעו.

ובכן,

בסרט של שינוי רואים

אחד משינוי שהולך לקלפי לבחירות,

וחרדים נדבקים עליו כמו עלוקות ונגררים.

הוא הולך והם תופסים אותו.

וככה, עד שהוא מגיע לקלפי,

וכשהוא מגיע לקלפי והוא בוחר בשינוי,

כל אלה החרדים פתאום מתאדים,

נעלמים.

זה המסר.

השופטת בייניש פסלה את התשדיר ואמרה שהוא קרוב לאנטישמיות.

אני אומר, למה צריך להרים להם שינוי?

יש לי שיטה,

שיטה, משהו עולמי, משהו עולמי.

תארו לכם,

תארו, אני הייתי לפני כמה?

לפני שבוע שעבר הייתי, בסוף השבוע הייתי בחיפה.

הייתי בחיפה,

כן, מרקוקו פה, כן, הנה,

מרקוקו פה.

והייתה שם בת אחת,

אימא וסבתא.

הם פה עוד פעם?

הם פה, כן, הנה שם למעלה.

והבת אמרה

שהם היו משפחה שמאלנית, שונאים חרדים, שכך הם גדלו.

הם היו בהרצאה שלי לפני כן, לפני כשנה או כמה שנים,

וכשהם היו בהרצאה שם הם חזרו בתשובה.

היא שאלה מה ששאלה,

והאימא מבקשת לדבר,

והאימא הולכת עם כיסוי ראש,

שמאלנית לשעבר,

אנטי לגמרי, והיא התהפכה.

ולא רק זה, הם הביאו את האימא של האימא,

והאימא של האימא פה, אני רואה, והיא מחייכת ומאושרת.

חבל שלא הספיקו להביא את האימא של האימא של האימא.

זה היה בכלל משהו.

מכל מקום,

מכל מקום, אתם רואים מה אני עשיתי? לא עשיתי כלום. דיברנו,

שוחחנו,

שמעו דברים,

הלכו הביתה, פתאום הבינו שזה לא האנשים שנפלו מהירח, זה לא אנשים אנתיקה, זה לא ימי הביניים, זה לא אנשים חשוכים.

אנשים נאורים, מבינים, הכול.

יהודים, פשוט יהודים.

והקונטקט הזה עם המידע,

עם הידע, עם המסרים, עם הדברים האלה, מחבר,

מחבר.

כשאין את הקרבה הזאת, יש ניתוק.

יש ניתוק, יש שנאה,

ומגיעים תשדירים כאלה של שינוי.

אז אנחנו החלטנו לקחת משהו שיהיה מועיל.

לפי דעתי,

ותשמעו רעיון,

זה כבר בדוק ומנוסה,

אנחנו המצאנו תרסיס,

תרסיס נגד שינוי,

נגד מרץ,

נגד אנשים רחוקים, תרסיס, זה משהו כזה.

אתם רואים, לוחצים, פה זה נדלק,

אבל לא ככה.

רואים אחד משינוי,

אומרים לו, תעמוד רגע,

עושים לו ככה, הוא נהיה דתי.

אם היה לכם דבר כזה עכשיו, את האמת,

לא הרבה זה עולה. עשרה שקלים.

הייתם קונים בעשרה שקלים מכל אחד כזה, רק לחפש איזה חילוני מצוי,

לעשות לו איזה אחד כזה לראות איך זה עומד, הייתם עושים או לא עושים?

תענוג, לא?

אני בטוח שבשינוי התרסיס הפוך

היו קונים מכלים,

אבל

מדהים.

אני עם שתי ידיים.

טססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס

והבן אדם,

משתנה כל רגע, רואה, צוחק, נבהל, לא יודע מה איתו.

בסוף קם, שם ציצית, הולך לבית כנסת.

די וידי,

די וידי עושה היום מהפכות,

מהפכות בכל מקום.

מחלקים די וידי, מחלקים, מחלקים, מחלקים, מחלקים, מחלקים,

אי אפשר,

אי אפשר. יש לנו די וידי אחד, נקרא מבראשית.

שלוש שעות ורבע.

מבראשית,

מהבורא יתברך,

שברא לכל הברואים,

וכולי וכולי, עד אחרית הימים.

גוג ומגוג, חמשת העולמות, מה קורה בכלל,

שכר ועונש, נביאים,

נבואות שהתקיימו,

חיים לאחר המוות,

כל ההוכחות, שלוש שעות ורבע, בדיסק אחד קוראים לו מבראשית, דיסק אחד

אם אדם רואה אותו ולא חוזר בתשובה,

יכול לקבל תעודה סתום.

אי אפשר, אי אפשר שבן אדם אחרי שלוש שעות ורבע כאלה,

שיש בהם את המענה לכל השאלות,

אי אפשר להישאר אדיש.

אי אפשר.

אי אפשר.

כשעמדתי מאחורי הפרגוד,

שמעתי שאתם שומעים קטעים מתוך הסרט הרצל והציונות.

יש אישה אחת, שמאלנית ממרץ,

אשכנזיה מצפון תל אביב, שאמרה שהיא שנאה דתיים בדם.

וכשהיא נתקלה בדיסק הזה, הרצל והציונות,

היא כתבה לי מכתב ב-5.20 בבוקר,

אמנון יצחק,

הרסת לי את החיים.

זה מה שהיא כתבה, אני אראה לכם תכף את זה, אתם לא תאמינו.

דיסק אחד,

ואני לא מופיע שם,

והיא השתנתה לחלוטין,

היא,

בבעלה, בילדים.

בחברים, בשכונה,

והיא בעלת השפעה, והיא אינטליגנטית, וקצינה בצה״ל.

משהו,

דיסק,

לא יאומן כי יסופר.

אני אראה לכם את הקטע.

גילה דורפמן,

הרסת לי את החיים.

מה יכול לעשות דיסק כזה?

ובזה מקיימים את מה שלמדנו כאן.

מבטלים תקשי עורף בחינם,

והופכים את הבן אדם לאוהב תוכחות. אוהב, אוהב תוכחות.

היום הגיע אליי למשרד, עד שהם ישימו את הסרט, אני אגיד לכם, הגיע אליי

אחד מהקצינים בצה״ל שנפצע,

הוא על כיסא גלגלים, אולי שמעתם על המקרה.

הוא קיבל מכת חשמל, 10,000 וולט.

הוא לא התפחם.

הרופאים רואים בגוף שלו כניסה של חשמל, יציאה עין.

הבן אדם היום

הוא נפגע בהרבה איברים פנימיים, חיצונית הוא שלם.

המתכת,

זה היה בג'יפ או קומנדקר,

אתם יודעים מה זה מקמ״ש, כן? מקלט משדר שמדברים, עבור, נמר, אחת, שתיים, שלוש, עבור.

הוא כמעט נפל או מהקומנדקר או מהזה, והוא תפס באנטנה,

באנטנה הייתה חשופה איפה שהיא,

והוא היה צריך להישאר, הוא לא יכול לשחרר את היד,

זה לא לקבל מכה ולהזיז.

וככה, הוא לא התפחם, הוא היה צריך להתפחם, להיות פחם.

הציעו לו לעשות הערקה,

הערקה של מה שנשאר לו חשמל בגוף,

להיכנס לחול, לכסות עצמו עד כאן.

הרופאים אמרו לו, אל תעשה את זה, יכול להיות שבאמת תהיה הערקה לאדמה של כל מה שנשאר אצלך בגוף, אבל תצא משם פחם.

לא יאומן כי יסופר.

הבן אדם אומר שלפעמים יש לו זרמים חשמליים, שהידיים שלו ככה עפות לבד.

לבד.

עד עכשיו, החשמל לא יצא ממנו.

הוא לא נפגע בזיכרון, לא נפגע בשכל,

אבל נפגעו לו הרבה עצבים בכל מיני מקומות, אני לא רוצה לפרוט באיזה מקומות וכו',

אבל הבן אדם מסכן,

נראה אדם שלם,

אבל בפנים

הכול ניתוקים.

הוא בא לקבל ברכה.

דיברתי איתו, אמרתי לו, אתה צריך לעשות תשובה.

אתה צריך לעשות תשובה,

ובעזרת השם אתה ואשתך תעשו תשובה,

זה הדבר היחידי, החיבור לשם, הוא יחבר את הכול, אל תדאג.

הוא אומר, אבל איך מתחילים, איך עושים?

אמרתי לו, תשמע, יש לנו אתר www.shupar.net.

יש שם יותר מ-120 DVD,

יש שם יותר מ-450 קלטות טייפ, יש שם מידע, יש שם הכול.

הוא אומר, וואו, וואו, וואו, וואו, נתת לי תוכנית עתידית. עכשיו אני הולך הביתה,

יושב, מחשב, אינטרנט, מסתכל כל הזמן,

זהו,

יש לו חומר למכביר.

אמרתי לו, אתה גם יכול,

שאלת רב,

אתה רוצה לשאול אותי משהו?

אתה לוחץ,

כותב מה אתה רוצה, ואני עונה לך ב-voicemail.

אתה שואל שאלה, ואני עונה לך, היי,

אהב הריו?

שומע אותי מעבר לקו.

אמרתי לו, אין בעיה, אתה מחובר, אתה נכנס אליי ישר למשרד.

הבן אדם היה מבסוט, מאושר, אדם שלא נותנים לו שום תקווה לכלום, אין.

הרופאים אומרים לו, תבוא בעוד חודש למעקב. בינתיים לומדים עליו.

לא יכולים לעשות לו. 27 כדורים הוא לוקח ביום.

וזה בקליניקות הכי טובות שיש היום

לעצבים וכאבים.

הוא לוקח כדורים, הוא אומר,

כשהכדורים האלה,

סוס נרדם.

הוא לא נרדם.

מכל מקום

יהודי בא עם פקעת של בעיות,

ותראו מה זה.

שבריר של תקווה.

תתחבר לאינטרנט, תיכנס לאתר, תקבל יהדות,

ובעזרת השם יתברך,

תחזור בתשובה.

הייתם צריכים לראות איך הוא נכנס

ואיך הוא יצא. אורו עיניו.

חמש פעמים אמר תודה.

נסגרה הדלת, פתח אותו עוד פעם, אמר עוד פעם תודה.

כיסא גלגלים, גבר, גדול,

משהו מדהים.

לכל בן אדם יש תקווה.

בואו נראה, גילה דורפמן, הרסת לי את החיים.

מאזינים יקרים,

הקהל צופק כעת בסרט הרסת לי את החיים,

הסיפור של גילה דורפמן.

בסרט מוצגת גילה כאישה חילונית בחייה הקודמים,

ומתארת את השלבים השונים במעברים אל הדרך הנוכחית שבה היא צועדת כרגע, כאישה מתחזקת ומאמינה.

כמו כן מתואר המעבר של חבריה הקרובים של

גילה בעלה חיימון חבר להקת המעגל,

חברו איציק סמדג'ה וידיד המשפחה אבי עידן.

את הסרט ניתן לרכוש במשרדי שופר ברחוב מתתיהו 10 בני אלרק,

טלפון 03-677779

תודה.

יש המשך לסרט,

אבל אפשר לראות אותו באתר, בחינם למי שרוצה.

הרצל החזיר אותי בתשובה.

מכל מקום, אתם רואים מה דיסק יכול לעשות?

הרבה הרבה יהודים, לצערנו הרב, רחוקים, לא יודעים, לא הגיעו, ולא יגיעו לחומר אם לא נגיע אנחנו אליהם.

וזו ההזדמנות שלנו, בעזרת השם,

נעשות כמה שאפשר

שיהודים יכירו.

ומי שירצה לשאול ירים את היד, אנחנו ניתן לו מיקרופון וישאל.

אני רוצה לשאול עוד פעם,

יש יהודים שרוצים לעשות טססססס ושיהודים יכירו את האמת?

יש יהודים כאלה שרוצים לעשות טסססס?

הנה, יש אחת, מוכנה, הנה עוד אחת.

למי שיש שאלות, לך יש שאלה?

הנה, הבחורצ'יק שם.

תן לו בבקשה מיקרופון

תרים את היד,

חזק וברוך

ערב טוב כבוד הרב ערב טוב אני שומע קלטות שלך

לנהג משאית

שומע כל יום בממוצע ארבע קלטות

את הקלטות אני אוסף

את הקלטות שלך אני אוסף בבסיסי צה״ל

עכשיו השאלה שלי היא כזאת

יש קלטת שדיברת על האדם הראשון שהוא חטא

והוא נענש בעשרה עונשים

אחד העונשים זה בזה התפתח תאכל לחם

יש היום בהמשך העונשים לא זכור לי בדיוק

יכול להיות שזכור לך ותעזור לי

משהו לגבי האדמה זאת אומרת האדם לא צריך קוץ ודרדר תצמיח לך

האדם לא צריך לעבוד נכון לעבוד את השם לעסוק אותו

לעסוק זה העסק לעסוק בקדוש ברוך הוא עכשיו השאלה שלי אמרת שם שנייה אחת

זה היה ככה עד יומו האחרון

עד יומו הלא אין זמן לא הוגדר זמן

כמה האדם

זאת אומרת כשהוא קיבל את העונש

לא הוגדר זמן אם הוא צריך לעבוד

הקללה היא בזעת הפך תאכל לחם לא כתוב מה שיעור הקללה

ההסתדרות קבעה שמונה שעות קללה

אבל התורה לא קבעה

מה יעשה חכם ימעיט בקללה או ירבה בקללה?

ימעיט. מה יעשה יותר חכם?

ימעיט ודגמרי.

לא יעבוד בכלל.

יבטל אותם.

תבין?

וזה מה שעושים האברכים

הם לומדים תורה והפרנסה משאירים לקדוש ברוך הוא אף על פי שהם יודעים מראש שהם יצטרכו לחיות בצמצום

הם תולים ביטחונם בשם יתברך כמו אוכלי המן במדבר

שלא הייתה לאוכלי המן במדבר הבטחה ליום מחר

כל יום היה יורד מן מחדש והיו צריכים

לצפות ולהאמין שירד עוד פעם.

ארבעים שנה ככה חיו במדבר.

היה הקדוש ברוך הוא יכול להוריד מן ביום אחד לחודש כמו שהיום מקבלים משכורת חודשית.

אבל הקדוש ברוך הוא רצה ליטוע את האמונה והביטחון בעם ישראל יום יום יום. תאמין

שאני יכול להוריד לחם מהשמיים לא מלמטה

מהשמיים אני יכול להוריד לחם.

אבל זה אם אתה מאמין באמת.

אם אין לך את מידת הביטחון המספקת

אתה לא תוכל לעשות כן

כי אתה עלול לכפור.

כי הקדוש ברוך הוא לא מתחייב גם לתת לך את המן היום

את כל מה שמגיע.

המזונות קצובים, מראש השנה עד אחרי השנה. ברור, אדם יעמוד בניסיונות.

נכון, אבל אם בן אדם בוטח,

אין לו שום בעיה.

למה?

כי אם השם גזר עליי שאני אחיה,

אז ודאי שאני אוכל,

כי בלי לאכול לא חיים,

נכון? נכון. מישהו אומר,

יש לו פת בסלו היום, יש לו אוכל היום, המקרר מלא,

והוא אומר, מה אוכל למחר?

אומרת הגמרא, זה מקטני אמנה.

זה מאמין קטן.

למה?

הוא אומר, מה אוכל למחר?

הוא מאמין שהוא יחיה מחר,

רק הוא לא מאמין שיוכל מחר.

מי שנותן חיים, נותן גם מזון.

ואם הוא רוצה שמחר תחיה,

אז הוא ייתן לך מזון.

ואם הוא יחליט שלא תחיה,

מה יועיל לך שהמקרר מלא?

לא יועיל.

לא יועיל.

אז זאת אומרת, אדם שתולה ביטחונו בשם באמת,

לא יחסר קול.

ואתה יודע, בכל העולם כולו

יש ביליונים של ביליונים בעלי חיים

שכולם מקבלים את מזונם ותרפם אל פיהם.

אז לא יחסר לו סנדוויץ' להגיע עד אליך לנהריה.

לא לנהריה, אבל רדפתי אחריך מחיפה, מיום רביעי. אזכ וברוך.

רגע, מה עם הקללה? אתה ממעיט או...

לא ממעיט.

ממשיך.

בקללה צריך להמעיט,

לא להוסיף.

אבל אני אומר לך שאתה מעביר את הקללה בסבבה.

ארבע קלטות כל יום, חביבי, עוד מעט יהיה חידון הקלטות,

אתה תהיה מהזוכים הראשונים.

זה שמתי עליי ביום שישי בערב.

יפה.

קיבלתי על עצמי להמשיך עם זה עד סוף יומי האחרון. אשריך לחיי עולם הבא, אשריך.

אשריך.

וזה בעקבות ההרצאה בחיפה?

לא, לא, לא, זה בעקבות הקלטות,

כי אני לא שומע לא חדשות, לא כלום, רק קלטות. בואי נראה. זה עובד, עובד. עובד, עובד.

לא רק עליי, היום היה איתי גר במשאית.

גר. גר, מצפון אמריקה, משהו כזה, צפון אפריקה.

דאגנו שהוא יניח תפילין.

יפה, אשריך. הנה, אתה מזכה את הרבים כבר.

זכותך.

חזק וברוך.

כן, שאלה הבאה.

שאלה. רגע.

לא, לא.

רגע.

חטיפה, חטיפה.

אתה תהיה ילד טוב? כן. יאללה.

תעמוד, שיראו את הקוקו כולו.

פעם אחרונה, מה שנקרא.

לא לרדת, לא לרדת.

אז ככה, הבחור הזה מפתיע אותי. אני מכיר אותו הרבה שנים. אנחנו באותה קבוצה.

נתחזק. איזה קבוצה? רגע, אני רוצה לדעת.

איך? איזה קבוצה?

הקבוצה החיפאית. הג'מאר, הג'מאר. כן, הג'מאר. אנחנו באים ביחד.

טוב, אני ג'אצ'י קבלה.

אתה טייצ'י קבלה. טייצ'י.

טוב, לא מדברים על זה. אני כאן,

כמו שאתה יודע,

מהפעם הקודמת, מחיפה.

הבן שלי חזר בתשובה.

תכף חכה לבר-מצווה.

ברוך השם.

כן, יש לי פה איזה אח שהיתה לו סרטה קטנה, היא התרחבה, גם הוא חזר בתשובה.

יפה מאוד.

בקרוב אצלך.

אני חושב שהמספריים שלי חדות מספיק.

אוקיי.

אז אני בא ממשפחה דתיה, זאת אומרת, האימא הדוסית ומשפחה דתיים, אחים דוסים.

מה שקרה עם הבן שלי, הוא חזר בתשובה בצורה קיצונית מהירה מאוד, והפכתי פאזה.

שיניתי פאזה.

כן, שיניתי פאזה נגד האברכים ונגד כל מה שקורה.

כי רצית אותו שחקן כדורגל.

רצית אותו שחקן כדורגל, וואלה, כי אני אוהב לך.

הוציא אותו ממכבי חיפה.

וואי, וואי, וואי, וואי, וואי.

עכשיו הוא מכבי אמיתי.

מי כמוך באלים השם.

כן, אבל אני הרגשתי שהאל שלי קצת מסובב.

בוא נעמיד אותו לידך ונראה מי מסובב.

אני...