קלטת שמע מס' 483: מחכים, מחכים...
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
מכל העמים, 6 מיליארד, מתוך 6 מיליארד בני האדם, הקדוש ברוך הוא עם פינצטה הוציא כל יהודי כתובים, ואתה נבחרת,
ואתה נבחרת.
רבינו, כן? מתי הגיע משה כבר? אתה מחכה לו? מחכים כבר 2,000 שנה,
מצפים, אתה כמה זמן מחכה? כבר עשר שנים. איפה אתה מחכה לו? בלב. בלב. ובמעשים, איפה אתה מונה? גם במעשים. כל כך מהר? רוצה כבר, מחכים, מה אנחנו? ואללה רבנו, טיילנו בעולם, הייתי פה בסין, והודו, והדרום מתפלאים לפסלים, לאלילים. משעמם, אה? מה עשיתם? מגעים. ואני אומר לו בטווי, this is my god, so you crazy, this is an elephant, אין לי מי לדבר. ואני אומר, זכינו, זכינו להיות יהודים. הבנתי.
אני תמיד אומר, רבנו, וחברים, שזו זכות גדולה שנולדנו יהודים. למה? יש מיליארד צילים, 700 מיליון מוסלמים, איזו זכות גדולה שאנחנו נולדנו יהודים. כבר קיבלנו המון, עד שנהיה באמת ילדים טובים להבין שבשמיים יש לנו עוד דרך ארוכה,
אבל כבר קיבלנו זכות מאוד גדולה, ואנחנו עדיין לא מבינים את זה. מה אנחנו? מה אנחנו? מה אנחנו? מה שימך?
תומר.
תומר בן? יחזקאל. יחזקאל, השם יזכה אותך.
לקרב את המשיח, ואף לפגוש אותו. אמן, אמן.
קלטת מספר 483. מחכים, מחכים.
ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח. מה השם עלינו ברחמבו ירוויח.
אנחנו קרובים לפסח,
וצריך לדעת קצת מה זיכה את עם ישראל לצאת
בעצם ממצרים.
עבדים. היינו לפרעה 210 שנים.
עבדות ושעבוד.
ועם ישראל היו עובדי עבודה זרה, בדיוק כמו המצרים.
במקטרג אמר, מה אלו עובדי עבודה זרה? הפלל אלו עובדי עבודה זרה.
אז במה יזכו?
בא הקדוש ברוך הוא ואמר
שתי מצוות,
אחת קורבן פסח,
באחת מצוות מילה.
עם ישראל יקיימו את שתי המצוות האלה,
ובזכותן הם יצאו ממצרים.
שתי המצוות האלה קשות ביותר,
משום שתיהן
צריך מסירות נפש.
ואם הקדוש ברוך הוא היה רוצה
שעם ישראל יצא ממצרים,
וצריך זכויות שיהיו להם יותר מהמצרים,
הוא היה נותן להם שתי מצוות קלות.
למה לתת להם שתי מצוות קשות של מסירות נפש ממש?
קורבן פסח,
מצוות פסח,
קורבן פסח,
פירושו לקחת את האלוהים
של מצרים,
את השה,
שהם היו מאמינים בשה.
המזל שלהם זה מזל טלה,
והם מאמינים שכוחם בהצלחתם בא מהמזל הזה.
לקחת את האלוהים שלהם לקשור אותו לרגליים של המיטה
במשך ארבעה ימים, שיהיה קשור.
אתם יודעים מה זה לבקש דבר כזה? לקחת את האלוהים של מצרים לקשור אותו למיטה?
זה עם של עבדים, שעובד 210 שנים,
כל היום נוגסים בהם ומרביצים להם.
לא יכולים להרים את ראשם, ועכשיו אומרים להם
לא להכניס מצרי הביתה ולקשור אותו למיטה.
לא לקשור את השר למיטה.
לא לקשור את פרעה למיטה.
לקשור את האלוהים של מצרים למיטה.
וואי וואי וואי וואי וואי.
עכשיו, לא אחד גיבור, כולם,
בלי יוצא מן הכלל, בכל בית,
צריכים לעשות את הדבר הזה.
ואחרי זה,
אחרי ארבעה ימים שהמצרים עוברים מחוץ לבתים ושומעים את האלוהים שלהם בוכה,
קשור למיטה,
והם לא יכולים לעשות שום דבר כי הם פוחדים מבני ישראל,
אחרי עשר מכות,
פחות-קצת בינתיים,
מקבלים כאלה מכות
שיש להן פחד גדול מאוד.
ואחרי ארבעה ימים מצווים עם ישראל לקחת
את האלוהים של מצרים,
לתקוע לו שיח מצד לצד,
לשים אותו על המנגן
ולצלוט אותו,
ולא לשבור בו עצם.
למה?
בשביל שייזהו את האלוהים שלהם, שרוף.
זו אתגרות ומרידה במצרים באמונתם ובתרבותם בצורה
שהיא יוצאת מגדר הרגיל. לא ייאמן כי יסופר. איך אפשר לבקש דבר כזה
מעם של אנשים שהם בעצם מושפנים כל הזמן,
ולהגיד להם לבוא ולעשות דבר שאפילו אמיצים שבאמיצים שבאומות
היו שוקלים אם הם מסוגלים לעשות דבר כזה.
כן,
אז עם ישראל עומדים בזה,
ומהדם של הקורבן הם מורחים על המזוזות
ועל המשקוף,
ובזכות זה ה' פוסח מעל בתי העיוורים ומכה את המצרים,
ולא פוגע בהם.
והם יוצאים לחירות.
זו מצווה אחת.
מה המטרה של המצווה?
למרוד במצרים
בתרבותם ואמונתם באלוהיהם.
זהו.
מצווה שנייה
זה לעשות ברית מילה.
יוצאים ממצרים.
עכשיו, כשיוצאים ממצרים, עושים ברית מילה?
אנשים מבוגרים,
ולא בין שמונה ימים,
20, 30, 40, 50, 60, 70, 80,
לעשות ברית ולצאת למדבר,
מקום שומם, לא יודעים מה יהיה,
מה העתיד,
לצאת.
ביום השלישי זה כואב מאוד, זה ניתוח.
כולם אחרי ניתוח יוצאים
וסוחבים איתם מסעות וילדים, מטופלים בילדים.
איזה מין מצווה זאת?
עכשיו?
מצוות מילה?
זה מסירות נפש, אפשר למות מאיבוד דם.
סכנה ממש.
אין סטריליזציה במדבר.
הקב'-ברוך-הוא אומר שתי מצוות,
לצאת,
אחת זו ואחת זו.
מצוות ברית מילה שאתם מקבלים עליכם עול מלכות שמיים,
אחרי שאתם
שורפים את האלוהים
של מצרים ואוכלים אותו עם טחינה.
אז מה לומדים מזה?
שבשביל לצאת מעבדות ומשעבוד,
גם של המחשבה וגם של הגוף,
כי לעבוד עבודה זרה זה עניין של מחשבה במה אתה מאמין ומה לא.
כדי להשתחרר מהדבר הזה וכדי להשתחרר משעבוד הגוף,
שתי מצוות עם מסירות נפש.
אחת, לשרוף את כל האמונות הקודמות,
את כל השטויות ואת כל האבנים
שאין בהן ממש,
ולעשות את זה בפרהסיה ובהתרסה
לעיני חול, בלי פחד ובלי חשש.
ודבר שני,
כנגד הגוף,
לשעבד את הגוף של האדם,
לקבל עול מלכות שמיים את מצוותיו של הקדוש ברוך הוא.
בזכות זה שעשו זאת ישראל, יצאו ממצרים וזכו לקבלת התורה ולהיות העם הנבחר.
שתי מצוות.
מה עלינו ללמוד מזה?
מי שרוצה לזכות
לכתרה של התורה,
ורוצה לזכות בעולם הזה ובעולם הבא,
ולהיות בטוח שהוא יזכה לעולם הבא,
צריך לעשות שתי פעולות במסירות נפש.
אחת,
כל התרבויות הזרות,
כל האמונות הטפלות,
כל האבלים של אומות העולם והגויים כולם,
צריך לשים על המנגל
ולאכול הטעינה.
שום דבר לא שייך אלינו ממה שעושים אומות העולם. זו תרבות שלהם, לא שייך אלינו.
מעבר לזה,
צריך לקבל עול מלכות שמיים של הקדוש ברוך הוא באמת ובתמים,
עד כדי כך
שבן-אדם יהיה מוכן אפילו בגיל 80-90 לעשות ברית-מילה ניתוח ולצאת למדבר,
רק בשביל לזכות לקבל עול מלכות שמים עליו.
היום זה יותר קל קצת.
יותר קל.
למה לא צריך
עד כדי כך לעשות פעולות דרסטיות?
פשוט מאוד, אם אתה מתנתק,
מה אתם בטלוויזיה,
אז אתה לא מכניס כבר את כל התרבויות הזרות
של מצרים ושל אירופה ושל אמריקה ושל כולם.
זה לא שייך אלינו.
ולא צריך בפרהסיה כל כך
לזרוק את זה דווקא מהחלון.
לא חייבים.
אפשר רק לנתק את הכבל
ולא לשלם אגרה,
וזהו, אתה מנותק.
טיק-טק.
מנותק.
ועוד כמה דברים שנשמעים ברדיו וכו', טינק,
או מוציאים את הבטרים.
מנותק.
להשתדל לא להיות מושפע מהשפעות זרות,
ולהיות פנוי בראש
לא לתכתיבים מסחריים ורייטינג,
אלא להיות פנוי באמת עם הראש, ראש יהודי.
עזוב את כל השאר,
תתמקד בעצמך,
תשאל את עצמך מה אתה עושה פה בעולם,
מה המטרה שבאת,
מה התכלית של החיים,
מה תאסוף אחרי 60-70 שנה,
ועם מה תצא מכאן.
אם תביא את כל הבילים ששילמת על אגרה
ועל דברים כאלה ואחרים,
זה דווקא יהיה האות קלון שלך.
אבל אם תגיע בלי כאלה בילים,
בלי חשבונות כאלה,
המצב שלך יהיה טוב.
דבר שני,
צריך לקיים את הברית. ברית עשו לנו כבר.
עשו לנו, לא עשינו לבד, עשו לנו.
אבל ברית
זה מצווה אחת מתוך תרייג.
כמה זה תרייג?
תר, יג. כמה זה ברית?
תר, יב.
תורידו מתרייג מצווה אחת, נשאר
ברית.
תר, יב, ברית.
נשאר לך אחרי הברית עוד ברית מצוות לעשות,
להיכנס בבריתו
של אברהם אבינו.
זאת אומרת, אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו רוצים להיות העם הנבחר, בניו של הקדוש-ברוך-הוא, זכאים לכל טובה וברכה או לא.
זה מה שאנחנו צריכים להחליט, מה אנחנו רוצים בעצם מעצמנו.
אבל זה קצת קשה בדור הזה, אפילו שזה קל,
כיוון שהלחץ החברתי בדור הזה הוא קשה מאוד,
ואנשים לא רחמנים בכלל,
מבזים ומלגלגים על כל אחד שמשתדל אפילו לעשות צעד כלשהו.
והביקורת נוקבת,
ולא כולם יכולים לעמוד בזה.
מכל מקום,
בואו נראה
מצב אחר לגמרי.
יש ספר שנקרא בעל החרדים.
בעל החרדים היה רבי אליעזר הזיקרי.
היה צדיק
גדול מאוד, צדיק יסוד עולם.
והצדיק הזה לא נתגלה
עד שהארי הקדוש גילה אותו.
הוא היה שמש של בית כנסת בצפת.
והארי הקדוש וגוריו,
התלמידים שלו היו עולים כל שנה לציון הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי.
הארי הקדוש היה ניצוץ נשמתו של רבי שמעון בר יוחאי, והיה עולה שם ומקיפים את הציון
בהילולה של רבי שמעון בר יוחאי בהילולה של רבי שמעון בר יוחאי.
בפעם אחת
רקדו במעגל מסביב לציון.
בתוך הרוקדים
היה אדם,
תמיר,
לבוש,
בחליפה לבנה,
רוקד איתם.
ופתאום הוא נכנס לתוך המעגל,
והארי הקדוש
רוקד,
והוא מושך את
הרב אליעזר הזיקרי איתו לריקודים,
והארי הקדוש מצטרף,
והם רוקדים משלושה ביחד.
התלמידים שלו תמהו איך זה יכול להיות שהארי הקדוש
בחר לרקוד דווקא
עם השמש של בית הכנסת.
את האיש השני הם לא הכירו.
אבל זה הם ידעו שהוא רק שמש בית הכנסת.
מה רעה לרקוד איתו
בהילולה?
אז הארי הקדוש הסביר להם,
אם רבי שמעון בר יוחאי
בחר לרקוד
עם השמש,
רבי אליעזר הזיקרי, אני לא ארקוד עמו.
התברר שרבי שמעון בר יוחאי היה הבעל החליפה הלבנה,
שירד לרקוד איתם בהילולה,
ורבי אליעזר הזיקרי צדיק יסוד העולם.
אז הוא התגלה,
והוא כתב ספר שנקרא בעל החרדים.
הוא מסביר איך
ולמה נוצר הספר הזה.
בהקדמה שלו הוא אומר ככה
אמר המחבר,
בהיות חברים מקשיבים אצל ציון רבי שמעון בר יוחאי עליו השלום,
עוסקים באמרותיו המראות טהורות כדרכנו פעם בשנה,
מעת לעת ומפקידה לפקידה,
שם ישבנו גם בכינו,
צעקנו במרירות ליבנו,
ויתחו כמים שאגותנו,
וראותנו איך רבי שמעון בר יוחאי וחבריו בדורותיו
היו מצטערים,
מאוננים ובוכים כל יום על גלות השכינה וכבוד השם הגדול המחולל בגויים
על רוב פשענו.
ואותם הצדיקים לא היו גרמא בנזיקין,
הם לא היו הגורמים לגלות הארוכה הזאת.
וקל וחומר לנו שאנחנו הגורמים שיש לנו לבכות ולהצטער כפליים.
אומר
רבי אליעזר הזיקרי,
כל שנה היינו עולים לציון הקדוש
והיינו קוראים בהאמרות הטהורות של רבי שמעון בר יוחאי וחבריו בתיקונים
והיינו רואים כמה הם היו בוכים ושופכים כמה דמעות
על גלות השכינה ועל כבוד השם המחולל בגויים.
והם לא היו הגורמים והיו בוכים כך.
אנחנו שאנחנו הגורמים, כמה אנחנו צריכים לבכות.
והוא אומר, בעל החרדים,
הקדוש ברוך הוא נמצא כביכול במאסר, ככה כותב רבי שמעון בר יוחאי,
ואין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים.
מי שחבוש מבית האסורים לא יכול להתיר את עצמו, מי שאסר אותו יכול להתיר אותו,
אבל הוא עצמו לא יכול להתיר עצמו.
וכביכול, הקדוש ברוך הוא אסור במאסר.
בגלל העוונות של עם ישראל אנחנו כביכול כובלים את ידיו של הקדוש ברוך הוא.
כמו שכתוב בתורה,
צור ילדך תשעי,
אומר רשי, מתישין כוחו של מעלה.
הקדוש ברוך הוא צור,
הוא ילד אותנו, הוא הביא אותנו לעולם ואנחנו מתישים את כוחו. מה הפירוש?
על ידי העוונות שאנחנו עושים,
אנחנו לא נותנים לו את האפשרות לתת לנו טובות הרבה,
כי יש מקטרגים בשמיים. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם שיש
ממליצים ויש מקטרגים,
יש סנגורים ויש קטגורים.
וכמו שזה עובד כאן בעולם העליון, פחות או יותר, זה עובד למעלה.
אז אם אנחנו מספקים
תיקים למקטרגים,
הפרקליטות עובדת שעות נוספות וקשה מאוד להשתחרר.
ויש בעיה, אין חבוש שמתיר את עצמו. לחלק הזה הוא אומר, תנו עוז לאלוקים.
תנו עוז.
כביכול אנחנו נותנים עוז לאלוקים למידת הדין
כדי שאנחנו נוכל להיפדות.
ויפן כה וכה,
הקדוש ברוך הוא כביכול מסתכל ימינה ושמאלה.
אולי יש מישהו שהתעורר בתשובה לשבור את בית האסורים הזה, שבו כלוא עם ישראל והקדוש ברוך הוא כביכול יחדיו?
כמו שכתוב, לאמור לאסורים צאו לאשר בחושך יגאלו?
ויפן כה וכה וירא כי אין איש,
אלא איש לדרכו פנו ואל ביצעו לענייני ממון וכסף,
ואין אנשי חי לראה אלוקים, אנשי אמת, שונאי בצע.
כל אחד פונה לעסקים האישיים שלו, כל אחד דואג רק לממונו, לירש את העולם הזה.
ואין אלה האנשים שנאמר בהם, אנשי חי לראה אלוקים,
אנשי אמת, שונאי בצע.
כך אומר רבי שמעון בתיקונים.
נו,
אלה הדברים יוצאים מפיו הקדוש,
מאשר שפתותיו דובבות בקבר עד עכשיו, רבי שמעון בר יוחאי.
ואומר בעל החרדים, רבי אליעזר הזיקרי,
שמענו ותרגז בטנינו, זחלנו ונירה מאוד לנפשנו.
אמרנו, אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה.
איזה בושה תהיה לנו כשנגיע לעולם האמת ונצטרך לעמוד לפני בורא עולם, להסביר לו למה אנחנו לא עשינו משהו כדי להצילו כביכול ולהוציאו מבית האסורים.
עכשיו תחשבו, אחד מהילדים שלנו חלילה נמצא בכלא,
או חלילה נשבע ביד אויבים.
ואנחנו רוצים להצילו.
מה היינו עושים בשביל להצילו?
יש מחיר שלא היינו מוכנים לשלם?
יש משהו שלא היינו פועלים על מנת להציל?
רון ארד, כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה שנים,
עשרות שנים,
והמשפחה לא מתייאשת.
מכתת רגליים מפה לשם, למדינות זרות,
לאו״ם,
לבני אדם, לרחמנים, למשא ומתן, עם אויבים, עם רשעים,
עם טובים, עם מי לא.
מוכנים לשלם כסף, פותחים אתר אינטרנט, עושים כל מה שרק אפשר לקבל שמץ מידע.
מה קרה לרון ארד?
חי,
מת, לא חשוב, מידע, פירור, פיסה
של משהו.
בן,
מה אנחנו מוכנים לעשות?
בשביל לפדות,
כביכול, את הקדוש ברוך הוא,
שכל מה שיש לנו זה ממנו.
החיים שלנו,
הבריאות שלנו,
הראייה, השמיעה,
הכסף,
הילדים,
כל מה שיש לנו,
שלו.
מה אנחנו מוכנים לעשות עם שלו, בשבילו, בשבילנו?
שאם נעשה בשבילו,
הוא אומר, אני אפדה אתכם,
אני אביא לכם את הגאולה.
אבל תנו עוז לאלוקים.
לא צורידתך תשעי, תטישו כוח של מעלה על ידי עבירות.
יש אנשים שיהיו מוכנים, אני מאמין,
לקחת משכנתה על דירה בשביל לשחרר בן שבוי.
אומרים, 200,000 דולר,
תקבל את הילד בחזרה.
במקסיקו חוטפים ילדים של יהודים עשירים.
כל שנה, שנתיים, שומעים עוד מקרה, חטפו, מבקשים 5 מיליון דולר, 3 מיליון דולר.
לא שולחים להם בזמן, מורידים אצבע, שולחים במכתב.
לא שולחים עוד אצבע.
ככה הם עושים.
משלמים להם, משחררים את הילד, וזהו.
היינו מוכנים לקחת משכנתה על דירה בשביל לשחרר ילד שיחזור שלם?
כן או לא?
כן.
מי מוכן לקחת משכנתה לשחרר את הקדוש ברוך הוא?
לא ילד.
אם משחררים כביכול את הקדוש ברוך הוא,
משחררים את כל הילדים כולם.
כל היהודים זוכים לגאולה.
נו, מי מוכן?
מה עושים? אני אגיד תכף.
יש שניים שמוכנים שם למעלה, ויש עוד אחד פה מוכן. שלושה מוכנים לקחת משכנתה לשחרר את הקדוש ברוך הוא.
יפה, באור עקיבא,
שניים הם לא מהמקום, אני יודע,
ואחד מכאן, אני חושב. אתה מכאן? אתה מכאן. נציג אחד יש מאור עקיבא שמוכן לשחרר.
נו,
נו, נו.
הנה עוד יהודי, מאיפה אתה?
גם מאור עקיבא.
200 אלף דולר אתה מוכן לקחת לשחרר את הקדוש ברוך הוא?
מיליון דולר. אתה יודע שאפשר ללכת לבנק ולהוציא משכנתה, כן?
מוכן. הנה עוד אחד ועוד אחד למעלה. אתה גם מהמקום.
שלושה כבר יש מהמקום, ועוד שניים מבחוץ.
הנה יש פה עוד שלושה, אפילו בחור צעיר. מאיפה אתה תקח משכנתה?
מי יחתום לך ערב?
מוכן זה לא חוכמה להגיד, זה ללכת לבנק מחר ולהתחייב.
נו, עוד אין לנו מניין, אבל יש פה כמה חבר'ה.
הנה, אשריך, מוכן אמיתי.
אמיתי.
אנחנו מתקרבים לעשרה, הנה, בחור ישיבה.
אשריך, איך אתה עושה את זה? רק תספר לי.
אה, הוא, החבר שלך ילך?
הבנתי.
משכנתה. תשמעו מה קרה.
תשמעו מה קרה.
אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אומר בעל החרדים,
מה נדבר ומה נצטדק לפני מלכו של עולם?
בשובנו לעיר,
באבלי הזמן,
נשתומם לבנו, דהיינו, הלב שמם,
בצרותינו כי רבות אנחותינו,
והים הולך וסוער.
הים הולך וסוער עלינו.
והוא מספר שכל פעם שהם היו בציון, היו בוכים, בוכים, בוכים, בוכים.
למה רבי שמעון בר יוחאי היה בוכה עם כל החברים?
ומחליטים שהגיע הזמן לקחת משכנתה
ולהוציא את הקדוש ברוך הוא כביכול מהמאסר,
אבל בגלל הצרות והתלאות וכל הבעיות היומיומיות,
הדבר נשכח עוד פעם.
וחוזרים בשנה הבאה עוד פעם לציון, וקוראים את התיקונים עוד פעם של רבי שמעון בר יוחאי ובוכים עוד פעם, וגם על שנה שעברה בוכים.
וככה זה היה כמה פעמים, עד שהוא כותב כך,
ויהי היום.
אמרנו, עת לעשות לה'
עת לעשות לה' אלוקינו יתברך שהבטיחנו בא לטהר מסייעים לו,
ואמר, פתחי לי אחותי רעייתי פתח קטן כשל מחט,
ואפתח לכם כפתחו של אולם.
הקדוש ברוך הוא מבטיח,
אם תפתחו לי פתח כמו חוד של מחט, כמה זה, מיקרוני, בקושי רואים.
אני כנגד זה, כנגד זה,
אפתח לכם כמו פתחו של אולם על כל פתח קטן כמו של מחט.
לכו ונשוב אל ה'
בכל עוז,
וגם נשיב רבים מעוון כמו שציווה אותנו הקדוש ברוך הוא.
מה הם עשו?
פה בצפת
עשינו חברה קדושה.
ורבים מתקבצים לשוב בכל לב.
היו אוספים אנשים ומקרבים אותם לתורה ולמצוות,
ומקבלים עליהם בכל לב לשוב בתשובה,
ומעיד על עצמו
בעל החרדים, גם מעת לעת העבד
דורש בכל קהל וקהל על התשובה שצריכים לשוב לאלוקינו.
אמרתי,
מלכותא דרכיעא,
כאין מלכותא דארעא,
ונשלוח ספרים
על דבר כבוד שם המלך הקדוש שאין כמוהו,
ויחרדו בנים ים קצות הארץ.
יחרדו לשוב בכל לב מעוון אליו יתברך,
ונתחזק במצוותיו לעשותם.
כי הוא אמר, קרא בגרון אל תחסוך
כשופר הרם קולך.
וזה החילי לעשות בשם אלוקי ישראל, כל השם לעיר יקרא,
לכו נא ונבכך, יאמר השם.
שמעו תחי נפשכם, אהובי עליון,
העם בחר לנחללו.
הקדוש ברוך הוא ברא מנורת זהב כולה,
שבעה נרותיה.
מי השבעה נרות?
שלושה אבות, ארבע אמהות.
זהו כסף צרוף, מזוקק שבעתיים.
וכך היה משבח
את העם היהודי, את בניו.
מי אבות האומה? מי האמהות?
כמה ניסים עשה הקדוש ברוך הוא לאבותינו במצרים? כמה מכות קיבלו המצרים?
איך בקע להם את הים? איך הוריד להם את המן?
איך הקיף אותם בענני כבוד? והוא מגולל בספר הזה שנקרא בעל החרדים,
וחילק אותו בכל מיני מקומות
בשביל שאנשים ישובו בתשובה.
וכך הוא ממשיך ומגולל.
ומאז עברו 500 שנה,
ועדיין הקדוש ברוך הוא במאסר.
עם כל הפעולה
שעשו בזמנו של בעל החרדים,
עדיין הקדוש ברוך הוא מחפש ואומר,
ויפן כה וכה,
בירא כי אין איש.
לא יאומן כי יסופח.
הקדוש ברוך הוא מחכה לנו אלפיים שנה,
ואנחנו לא הצלחנו לפדות אותו.
אנחנו מבקשים ממנו,
תעזור לי בפרנסה.
תעזור לי בבריאות.
תעזור לי בילדים.
תעזור לי... מה לא? כל דבר, כל פנייה, להשם יתברך.
בעזרת השם, תודה להם.
בעזרת השם.
כל הזמן מבקשים, מתפללים, מפצירים, הולכים לצדיקים, מתחננים, מבקשים, מבקשים, מבקשים.
הוא מבקש רק דבר אחד.
יהודים,
תשחררו אותי.
אתם שוחררים.
תשחררו אותי.
אני משחרר את כולכם.
אין צרות, אין מלחמות,
אין בעיות,
אין עוני,
אין מלחמות,
כלום.
חיים טובים ומושרים.
גאולה שלמה.
תשחררו אותי.
נו,
אז יש פה עשרה מוכנים לקחת משכנתה בשביל הקדוש ברוך הוא.
נו, ועם משכנתה כזאת אפשר לשחרר?
אפשר, עשרה אנשים.
האחרים, טוב שלא חטפו להם ילד.
למה? לא היו משחררים אותו.
חטפו, חטפו, מה נעשה? נביא עוד אחד.
איך יכול להיות דבר כזה?
ביי.
הוא בא לטהר,
מסייעים לו. אתם יודעים מה זה?
מי שבא לטהר והקדוש ברוך הוא רואה שהוא בא לטהר,
הקדוש ברוך הוא מסייע לו מן השמיים.
מה אדם צריך בעולם הזה יותר מסיוע מהשמיים?
כל סיוע בעולם לא יכול להיות כמו סיוע מהשמיים.
סיוע של בן אדם תלוי ועומד,
ומה שתלוי, נופל.
היום הוא עוזר לך, מחר לא עוזר.
והעזרה שלו היא בשביל לקבל.
כמה אנשים עוזרים באמת ולכמה זמן.
סיוע אלוקי זה סיוע אמיתי.
והקדוש ברוך הוא מבטיח,
אם אתה בא לטהר,
מסייעים אותו.
לא מלאך ולא שניים, כמה שצריך, מסייעים אותו.
אתה רוצה לפתוח פתח לשם?
אין בעיה.
תקבל סיוע גם על הפתח הזה.
ויפתחו לך כפתחו של אולם סייעתא דשמיא, כפולה ומכופלת.
הקדוש ברוך הוא אומר שמי שנותן מעשר מהכספים שהשם נותן לו מהנטו,
כל המעשר מתעשר.
והאנשים לא נותנים.
תארו לכם, אני בא לבן אדם ואומר לו, יהודי יקר,
יש לי הצעה בשבילך,
הצעה עסקית.
אני נותן לך 1,000 שקל מתנה,
אבל בתנאי.
כשאני נותן לך את ה-1,000 שקל מתנה, אתה מחזיר לי 100 שקל בחזרה.
עסקה טובה או לא טובה?
אומר, אם אני נותן לך עוד 1,000,
אתה נותן לי עוד 100. כדאי או לא כדאי?
אני נותן לך 100,000,
אתה מנה 10,000. אני נותן לך מיליון,
אתה נותן לי 100,000.
ככל שהוא יקבל יותר, הוא ייתן פחות.
הקדוש ברוך הוא נותן לנו כסף,
והוא אומר, הקדוש ברוך הוא, ובחנו נינה בזאת,
אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים עד בלי די, עד שיבלו שפתותיכם מלומר,
די, די, די, די, די, די.
אומר הקדוש ברוך הוא,
שום דבר אסור לאדם לבחון את השם יתברך.
אבל דבר אחד הוא אומר כן,
ובחנו נינה בזאת,
במצוות המעשר,
אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים עד בלי די.
נו,
טסט משתלם, לא?
מה מבקשים? על המאה ה-10.
שווה או לא שווה?
כמה אנשים מקיימים מצוות המעשר?
ברוך השם, שוב פעם, מניין.
יפה,
יפה.
יש אור בעקיבא.
מניין.
יהודים יקרים.
אתם יודעים, אני כבר 28 שנה רץ
מהבוקר עד הלילה
ללא לאות
להביא את דבר השם לכל מקום שמוכנים לשמוע
יום ולילה,
מאותה סיבה
שבעל החרדים עשה את מה שעשה.
בעל החרדים דרש בקהל רב
על התשובה.
גם אני משתדל לעשות כך.
בעל החרדים חילק ספרים שנקראים בעל החרדים, ואני משתדל לחלק קלטות,
וידאו,
CD, DVD,
MP3, אתרי אינטרנט, שידור חי,
כל מה שרק אפשר בשביל
תנו עוז לאלוקים לשחרר את אבינו שבשמיים שכביכול כלוא,
ואין חבוש מתיר את עצמו ומחכה לנו.
ביפן כה וכה,
ביר כי אין איש.
אבל אני מצאתי איש
שמוכן.
מצאתי איש שמוכן.
איש ראשי תיבות, אמנון יצחק שופר.
אז אני החלטתי להיות האיש.
ואני רץ ממקום למקום, ממקום למקום, וברוך השם, עד היום הפצנו 14 מיליון קלטות,
טייפ ווידאו
בכל רחבי העולם.
אבל זה לא מספיק.
עובדה, 28 שנים עובד בן אדם
ורץ ממקום למקום,
ועוד יהודים תומכים ונלהבים עוזרים,
אבל עדיין אין הקומץ משביע את הארי.
יש עדיין
כמה מיליונים יהודים שעדיין רחוקים.
יש מיליון בעלי תשובה וקצת יותר,
אבל עדיין יש מיליונים שמחכים.
מחכים שהגיעו אליהם.
בכל אחד שמגיעים אליו יש תוצאות.
כל אחד שמגיעים אליו יש תוצאות,
קצת או יותר,
אבל יש תוצאות.
כל שינוי הוא שינוי לטובה.
כל הרהור של תשובה חשוב ביותר.
כל מעשה מצווה לאין ערוך.
ושינוי ממשי, בעל תשובה, זה עולם ומלואו.
וזה שמחה לקדוש ברוך הוא, שחררו לו עוד בן מהשבי.
היה בשבי של יצר הרע אצל התרבויות הזרות
בעולמות אחרים.
לא הכיר את אביו שבשמיים, רחוק ממנו,
והקדוש ברוך הוא רוצה להיות קרוב אליו.
והוא, עם פלוויזיה ורדיו ושטויות,
מנתק את עצמו מהקדוש ברוך הוא.
והקדוש ברוך הוא אומר, ואתם הדבקים בשם,
חיים כולכם היום.
תדבק בשם מקור החיים.
חי לעולמים אתה, בעולם הזה ולעולם הבא, עם כל ההטבות.
אבל כיוון שארגון שופר משתדל כל הזמן לשפר את מעשיו,
לשפר את מעשיו, אז החלטנו, בעזרת השם יתברך,
להמציא איזה משהו, משהו,
שיכול להדביק את כולם.
אתם יודעים, יש עכשיו שפעת העופות.
והווירוס הזה מדביק.
רק הופיע הווירוס באיזשהו מקום, ועד עכשיו חיסלו כבר מיליון ומאתיים עופות
מווירוס קטן.
עכשיו גילו שמעלה חמישה, עכשיו עוד מקום.
ומה זה גורם? הדבקה רצינית.
הדבקה רצינית.
ניסינו להמציא גם כן וירוס כזה,
שיכול לעשות הפוך, וירוס חיובי,
שידביק את כולם להיות יהודים טובים.
אז חשבנו על איזה מכל,
מכל
שיש בו נוזל
שמרסס,
שבן אדם ירכוש אותו בעשרה שקלים,
וכשהוא הולך ברחוב ורואה אדם שהוא רחוק מתורה ומצוות,
הוא עומד מולו, אומר לו תן חיוך,
והוא עושה לו טססססס על הפנים מול יד דתי.
זה רעיון, לא?
אם אפשר להמציא כזדווה טסססססס.
אתה הולך לאיזה אירוע ואתה אומר רק רגע, רץ וטסססססס.
וכולם נהיים דתיים.
יש כאלה שיהיו להם אמצעים, יקנו זרנוקי
החומר,
רחובות שלמים.
חזון אחרית הימים, אה?
אבל אתם צוחקים, ושופר אכן המציא כזה דבר.
זה לא מופיע בצורה של נוזל.
יש בו את הפעולה הזאת הסיבובית.
סיבובית.
וקוראים לזה דיסק.
דיסק.
ועם דיסק שמכניסים למחשב, או DVD למכשיר,
זה מסתובב במהירות,
ותוך שעה-שעתיים נהפכים אנשים דתיים.
עשרה שקלים, דיסק.
ובסיבוב אחד אפשר להושיב עשרה אנשים, עשרים אנשים.
הנה, אתם ישבתם פה עד שהגעתי,
ראיתם דיסק.
היה נחבד, לא?
יושבים, זה עובד, אפשר לראות עוד פעם ועוד פעם, זה לא נגמר.
כשזה נמצא בשופרת זה מתאדה, זה הלך.
זה לא מתאדה, נשאר כל הזמן.
רק לא לעשות מזה שריטות. אם עושים שריטות, צריך לחפש חדש.
אבל זה עובד כל הזמן.
עכשיו, בחרנו גם את החומר הכי טוב.
אז יצרנו דיסק שקוראים לו מבראשית,
מבראשית, שמסביר מבראשית,
מבריאת העולם,
עד אחרית הימים,
כולל העולמות הבאים, חמשת העולמות,
כולל
נבואות שהתגשמו,
כולל חיים לאחר המוות,
מדע, תורה, הכול מה שאתה רוצה. כל השאלות שיש לך,
שלוש שעות ורבע, בדיסק אחד.
מי שרואה את הדיסק
ולא מושפע, אפשר לתת לו תעודה סתום.
אין אפשרות כזאת.
מבראשית, קוראים לזה.
עשרה שקלים.
לא צריך משכנתה.
אדרבה,
מי שירצה לתת משכנתה להשם יתברך, אשריו אשרי חלקו.
אבל אם כל אחד יקבל על עצמו לתת רק שקל וחצי ביום לכבוד השם יתברך, לשחרר את השם יתברך ממאסרו.
שקל וחצי, לא יותר.
שקל וחצי.
50 שקלים בחודש.
20 חודש, 50 שקלים זה 1,000 שקל.
100 DVD דיסק
יחולקו על ידו או על ידינו בעבורו ולזכותו
כדי לשחרר בנים שנמצאים בשבי ולהביא אותם לקרבת אלוקים
וליהנות מהעולם הזה ולעולם הבא.
שאלה למי יש?
מיקרופון אליו.
מי השואל הראשון?
יש שואלת למעלה? בבקשה.
למעלה. תרימי את היד בבקשה.
כן?
כבוד הרב, אני רוצה לשאול על שלום בריאות סבתא שלי.
מה השאלה?
שלום בריאותה.
היא עכשיו בבית-חולים.
מה יש לך?
דלקת בריאות.
את שומרת תורה ומצוות?
משתדלת. והיא שומרת תורה ומצוות? כן.
את מוכנה ללכת בצניעות לרפואתה?
כן.
מה שמך?
אלומה בן לולו.
שמה או שמך?
שמי אלומה. שמה זוהר עליה. אלומה בת?
גאולה. גאולה. תזכי ללך בצניעות ולקיים את התורה,
ובזכות זה רפואה שלמה ל...
זוהרה אלבז.
זוהרה אלבז בת?
חווה.
רפואה שלמה בתוך שער חולה הומו ישראל, מהרה.
כן. למי יש שאלה?
לא ברכה כרגע. שאלות, אם אפשר.
מי?
כאן אתה מרים את האצבע?
אתה רוצה, כן?
אם אפשר.
הנה, יש פה בחור שדוחק לו משהו.
רבנו.
כן.
מתי הגיע המשיח כבר? אתה מחכה לו? חכים כבר אלפיים שנה, מצפים לבית מקדש. אתה כמה זמן מחכה?
כבר עשר שנים. איפה אתה מחכה לו?
כל יום, בלב. איפה אבל? בלב. בלב. כן. ובמעשים, איפה אתה מונע? גם במעשים.
כמה שעות אתה לומד ביום?
יאללה, שחרית, מנחה ערבית,
מזון. זה להתפלל, זה להתפלל. ללמוד כמה?
כדאי שעה ביום, שנתיים.
אולי.
אה, חוק לישראל.
על הדרך.
כן, מה שאפשר. מה אם קבוע, קבוע משהו? בטח, קבוע, שנים כבר.
כמה קבוע? ללמוד תורה קבוע.
שלוש שנים, ארבע שנים כבר.
לא, כמה שעות קבוע ביום?
לא יודע. שעתיים. אתה מוכן ללמוד שעתיים כל יום? בטח.
כל כך מהר?
רוצה כבר, מה?
מחכים לזה.
מה אנחנו?
רבנו, רבנו, טיילנו בעולם. הייתי בסין, והודו, והדרום מתפללים לפסלים, לאלילים.
משעמם, אה? מה זה? זה מגעיל.
ואני אומר לו, but why?
This is my god, but you crazy, this is an elephant.
אין עם מי לדבר.
אין עם מי לדבר. אני אומר, זכינו.
זכינו להיות יהודים.
הבנתי.
תגיד לי.
אני תמיד אומר, רבנו, לחברים,
שזו זכות גדולה שנולדנו יהודים.
נכון. למה?
יש מיליארד סינים,
יש 400 מיליון נוצרים, 700 מיליון מוסלמים,
יהודים בכל העולם אולי 20 מיליון.
איזו זכות גדולה שאנחנו נולדנו יהודים.
זאת אומרת, כבר קיבלנו המון,
עד שנהיה באמת ילדים טובים להבין שבשמים יש לנו עוד דרך ארוכה.
אבל כבר קיבלנו זכות מאוד גדולה, ואנחנו עדיין לא מבינים את זה.
אתה יודע מה זה אשר בחר בנו מכל העמים?
ונתן לנו את תורתו.
אתה יודע מה זה אשר בחר בנו מכל העמים?
מתוך 6 מיליארד בני-אדם,
הקדוש-ברוך-הוא, עם פינצטה, הוציא כל יהודי.
13 מיליון יש יהודים עכשיו,
מפורסמים,
כתובים.
כל אחד עם פינצטה,
אשר בחר
מכל העמים.
6 מיליארד,
ואתה נבחרת.
שעתיים אתה מוכן ללמוד?
כן. כל יום? כן.
כמה חברים יש לך?
יש. כמה?
יש הרבה.
כמה?
שבע.
שבע?
מפחיד.
תגיד לי,
אתה מוכן להשפיע על השבעה חברים שתקבעו זמן ביחד ללמוד תורה?
משפיע כל הזמן.
ותצליח אתה חושב? בעזרת השם.
טוב.
מה שמך?
תומר.
תומר בן? יחזקאל.
יחזקאל. השם יזכה אותך לקרב את המשיח ואף לפגוש אותו.
או, או, תגיד אמן. אמן, אמן.
השתבח שמו.
תודה. תהיה בריא מוטי.
תודה רבה, רבנו.
מתי אתה מתחיל?
כבר היום.
היום. לא, אבל אסור ללמוד תורה בלילה.
מוטה. בלילה? בטח.
באמת? מצווה. אמרו אסור. מה אסור?
תהילים.
אה, תהילים? תהילים. עד החצור.
לא, נשתדל, רבנו, נשתדל. מה זה נשתדל? אם זה מה שיגרום, מי? מה זה? זה מה שביקשת.
בטח. נביא את המשיח.
או לא?
כן. לא, לא, בטח, בטח.
בעזר השם. מה תלמד? מה תלמד?
תגיד לי אתה.
יש לכם מישהו שיכול ללמד גם?
יש לנו שיעורים באולגה.
הרב ליאור כחלון.
ולומדים גמרא? מה לומדים? כן, גם גמרא.
גמרא, משנה, הלכות, מוסר.
יפה מאוד, הנה.
יש לך התחלה טובה.
בעזרת השם. אבל שערו כבר, רבנו.
בעזרת השם, אני משתדל.
אני רץ מקום-מקום בשביל לקרב אותו.
אני מקווה שאתך יהיה לי יותר קל.
הנה, הבחירות לא מזמן. כולם מגעילים.
נכון. ואז,
אחד יותר ליצן מהשני.
מתי יהיה מלך כמו שצריך?
בעזרת השם, בעזרת השם. בעזרת השם.
תהיה בריא מותי.
תודה רבה, כל עם ישראל.
יש אור בעקיבא, יש.
כן.
מי עוד רוצה לשאול שאלה?
לא ברכה, שאלה.
שאלה רק רגע.
אין שאלות? כולם מבינים הכול? הכול בסדר? הנה, יש שם יהודי
שהיה מוכן לתת משכנתה ונתן הוראת קבע.
אשריו.
כבוד הרב,
בספר דניאל מופיע באחרית.
כתוב, כתוב שבאחרית הימים יופיע השר הגדול מיכאל לעזרת עם ישראל בשביל להביא את הגאולה.
למה הכוונה?
הקדוש-ברוך-הוא
מינה לנו שר, קוראים לו מיכאל.
הוא המלאך של עם ישראל, שילמד זכות על עם ישראל כנגד כל שרי מעלה,
והוא יעמוד לימינינו בשביל שנזכה לגאולה השלמה במהרה.
זה התפקיד של מיכאל,
שר ישראל.
תהיה בריא, מותק.
כן,
אני רואה בור-עקיבא מתגעגעים לקדוש-ברוך-הוא,
געגועים גדולים.
יש לך שאלה?
שאלה לבחור פה.
כן, הנה כאן.
בבקשה.
ערב טוב, הרב. ערב טוב.
הרב, לפני ארבע שנים זכיתי לחזור בתשובה
בתור שחקן כדורגל.
קצת מתבייש.
השם זיכה אותי כבר לכתוב ספר, שו״ת המאור הקטון,
עם הסכמות של גדולי ישראל, הרב רצבי, הרב אהרן זכאי.
אחרי ארבע שנים פרשתי מלהיות בחור ישיבה לפני כמה חודשים. הייתי אצל הרב דניאל זר, גדולי ישראל,
הרב חיים קניאסקי,
הרב עובדיה,
הבבא אלעזר, גדולי ישראל.
היום התייעצתי עם עוד רב, עם הרב ליאור כחלון, עם כל גדולי ישראל.
אני בחור שעברתי הרבה קשיים עם בנות הכול,
ועכשיו קשה לי ללמוד. אני פותח את הספר, אני מרגיש
מרירות כזאת גדולה, ואני עדיין מוסר שיעורים בבני ברק,
בכל מיני מקומות, 200 איש, 100 איש,
כי הקדוש ברוך הוא זיכה אותי לזיכרון לזכור את השולחן ערוך,
שו״תים והכול, אבל
אני פותח ספר, ואני מרגיש
מרירות, ספר מוסר.
כל ספר בעולם שאני פותח, אני מרגיש רע.
אני שואל הרב, מה אני יכול לעשות?
יש לך סיבה למה אתה חושב שזה התחיל?
הרבנים אומרים שידור. אתה, אתה, מה אתה אומר?
אני לא מצליח למצוא את הסיבה כל כך.
אתה לא מצליח. בן כמה אתה? 19 וחצי, 19 פלוס. ויצאת כבר?
הייתי אמור להתחתן בשבוע שעבר ביום הבחירות,
ולפני כמה חודשים גם.
בטל פעמיים.
הרבנים אומרים שזה לא היה
השידוך המתאים.
קיבלתי את זה באהבה, בשמחה. הייתי בישיבה לפני כארבע שבועות, עוד פעם עזבתי. הייתי אולי בשבעה-שמונה ישיבות.
כמה שעות ביום אתה לומד?
הייתי לומד עשרות, עד 01-02 בלילה, אפילו לא ישן.
גם בבית אני לומד. האימא אומרת לי, תלך לישון, היא רואה אותי קורא.
היום אני בקושי שעה-שעתיים. עכשיו התחלתי לעבוד. הרב אמר, תתחיל לעבוד בבוקר.
אני עובד בפריגת עד שעה-ארבע,
כי אני כבר לא יכול להחזיק ספר.
ואני עדיין, כמו שאמרתי לרב, אני מוסר שיעורים, אבל אני מרגיש בושה. אני בא למסור שיעור.
הקדוש-ברוך-הוא זיכה זיכרון פה, שם, אבל אני אומר להם,
אחזק אותם במוסר, ואני בעצמי בקושי.
נשאר לי דבר אחד שאני מתמיד בו, תפילה.
ממש מעומק הלב.
ואני לא מתבייש אפילו בשידוך, אם אמרתי לה שאני לא לומד.
היא קיבלה חום, אחים שלה תלמידי חכמים, חרדיה מלידה, אני באה על תשובה כי היא שמעה עלי וזה.
אבל אמרתי מה שהיא תחליט, היא רוצה, לא רוצה, לא צריך.
לא מתבייש בזה.
מתוק. אתה תלך לכותל המערבי,
תתפלל השם
בהשתבכות הנפש,
תשב שם שעה-שעתיים-שלוש, כמה שטולחן,
תפרוק את כל מה שיש לך,
תבקש מהקדוש ברוך הוא,
ותחזור אדם חדש.
האם אני אגיד לרב שגם את זה עשיתי?
עכשיו אני מבקש ממך. בסדר.
אני משגר אותך עם ברכה לשם.
כמה שאלות שלך?
פנחס בן אמי ומורתי מזל.
אבל תזכור, אסור לך לזייף.
מה שהרב אומר, אפילו יגיד מחר, אני אבטל עבודה.
בטח תבטל.
רק כשצריך להודיע להם, אז עוד יום אפילו.
אתה תבטל. מתי אתה מסיים?
בארבע.
זהו.
אחרי ארבע תבטל הכול, אתה נוסע לירושלים.
שעתיים?
שלוש? לפחות.
אבל השתפכות הנפש לקדוש ברוך הוא.
כל מה שיש לך, תפרוק.
ותבקש מהקדוש ברוך הוא שיעיר לך את דרכך ויחזיר אותך לאיתן התורה,
כי עברת כברת דרך וויתרת על הרבה דברים בשביל להיות קרוב לשם.
העצר הרע פשוט לא רוצה לוותר על לקוח ותיק.
הוא רוצה להחזיר אותך בסיבובית, מה שנקרא.
סלטה הפוכה אצלכם היו עושים?
אז אתה צריך להיות חכם לא לתת לו את זה, ובעזרת השם,
גם הזיווג הקרוב שיהיה לך, בעזרת השם, יעלה ויצליח.
אמן.
מה השם?
מה השם? פנחס.
פנחס. פנחס בן אמי ומותי מזל. בן מזל. השם יזכה אותך
לתשובה שלמה, ישועה קרובה, זיווג הגון,
והצלחה באיתן התורה.
כן.
תעמוד איתי בקשר, אבל טוב,
שאני אדע מה עלה בגורלך, ברוך השם.
מי עוד רוצה לשאול שאלה?
הנה, פה שורה ראשונה.
ערב טוב, כבוד הרב.
ערב טוב, מורך.
אני, יש לי הוראת קבע,
חי כפליים אצל כבודו. אשריך.
ונסעתי עד אשדוד בשביל לקבל את ברכתו,
ופעם שנייה במקום אחר גם כן, ולא קיבלתי.
חומר גם לא מגיע לי לבית,
אז אני צלצלתי כמה פעמים, אמרו לי ששלחו לי.
בקושי שולחים עיתון, דברים, לא משהו מיוחד.
אני ציפיתי לדברים יותר,
מה שכבודו הבטיח.
כל מיני וידאו,
קניתי במיוחד טלוויזיה לזה בווידאו בשביל לשמוע, לראות את כבודו.
אז אני לא זכיתי בזה, יש לי כמה מעט מאוד חומר.
אז אני מבקש מכבודו קודם כול.
עם מי דיברת בארגון?
איך?
עם מי דיברת בארגון?
אחד מה... עם דוד, לא? לא יודע.
לא דיברת עם דוד? לא, זוכר. הבן שלי, הבן שלי דיבר. אתה מכיר אותו, לא?
אני בדרך כלל לא מדבר בטלפוניות גם כן. אה, גם הוא. הבן שלי מדבר.
אז הוא דיבר איתו,
והוא אמר ששלח כמה, שלושה, ארבעה, לא יודע כמה.
אם היית אומר לי את זה בהתחלת הערב,
הייתי מברר עכשיו במחשב, מה קרה לך? אתה יכול לברר.
אתה יכול לברר. אנחנו ניקח את השם שלך ונברר,
ואני מבטיח לך שאם לא נשלח לך או משהו, תקבל פי שתיים.
בעזרת השם.
רגע, אבל איך נדע שקיבלת?
מה זה איך שדעה? איך נדע שקיבלת?
אני אומר לך שקיבלתי.
קיבלת. כן, אבל לא מספיק.
לא מספיק. לא, לא מה שכבודו אמר. פי שתיים אתה רוצה.
אם יש לך חי כפליים,
למה אני לא רואה אותך כל שנה אתנו בסוף שבוע?
כי עוד לא עברה שנה.
אמרת את השנים.
לא, השנים אתך.
איפה הייתי? אני אתך. איפה הייתי? כל הקלטות, כל הזה, יש לי אותן. אה, יש לך את הכול? הכול. אז מה עוד חסר שיש לך? אני קונה, קניתי.
בוודאי.
כל הקלטות אני קניתי ואני עוקב אחרי כבודו וכל... אבל למה לך לקנות אם אתה צריך לקבל חינם?
עכשיו אני נכנסתי ל... מתי עכשיו? לפני אולי איזה שלושה חודשים. ואתה כבר רוצה את הכול, תוך שלושה חודשים? מה זה?
ותוך שלושה חודשים אתה רוצה את הכול?
מה שכבודו הבטיח.
בטח, אבל תוך שלושה חודשים הכול כבר?
יודע מה שיוצא חדש, כבודו הבטיח. כל חודשיים. כל מי שחותם כפליים,
אתה הבטחת לתת את החומר משלוח כל שבוע, כל חודש? כל חודשיים.
כל חודשיים? כל חודשיים. עכשיו אני שומע פעם ראשונה.
בפעם שעברה אמרת חוק חודש, כבודו חודש. לא, לא, לא. עכשיו, מה שכל העיקר,
שאני לא קיבלתי ברכה מכבודו בפני רבים, שכולם יענו אמן.
אני לא מרגיש טוב שלי,
אני צריך לרפואה שלמה.
אהה.
בעזרת השם. אתה מופיע אצלי בקלטת שאני נתתי לך ברכה.
אני לא מופיע בקלטת.
אתה מופיע. לא.
לא, לא.
לא, ידידי.
טוב, אני אתן לך ברכה.
מפני רבים שיענו אמן. ויהיה לך עוד קלטת.
אני אומר לכבודו שאין לי קלטת. טוב.
מה השם? ארביב אברהם.
ארביב אברהם בן? בן גמילה. גמילה.
שכל ברכותיו יתקיימו,
יואוווווווווווו.
למה לא, מה יהיה?
למה לא?
אתה רוצה אחר כך להגיד? לא, להגיד.
כמה תברך?
בשבילה יהיה רפואה שלמה.
זה תרגיל, תרגיל. זה משהו, משהו. מה יש? ביקשתי משהו גדול? שום דבר, מה זה, כלום? מה יש? פשוט מאוד להיות בבה. אתי קצר, אתי קצר יד השם?
אין בעיה. אתי קצר יד השם? אם הייתי מסמיך בבות, הייתי נותן לך את הבבות. לא רציתי להיות בבה, אני לא בבבה.
או,
אז אני אתן ברכה לך.
מה השם?
אברהם ארביב בן גמילה. אברהם ארביב בן גמילה, השם יזכה אותך לכל טובה וברכה,
ושכל המשלוחים יגיעו בזמן.
רפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל. אמן. תהיה בריא.
חזק וברוך. הנה בחורצ'יק שם למעלה, עם כובע לבן, חולצה כחולה,
פסים לבנים,
חיוך נחמד.
רבנו.
כן.
נכון שאלוהים אוהב אותנו?
השם אוהב אותנו, כן.
אז למה מתו כל כך הרבה יהודים בשואה?
זהו.
יש עוד שאלה אחרי זה.
אחרי זה.
אתה רוצה לעמוד או לשבת?
אז ככה,
לגבי התשובה, יש לך במקרה את התשובה המוכנה
של קנדה, קפיצה קטנה לקנדה?
צריך שתהיה לך את התשובה על השואה המוכנה.
יש לך?
פעם הבאה תכין.
מכל מקום יש קלטת שנקראת קפיצה קטנה לקנדה, שאני עונה 20 דקות לבן אדם שאמר לי,
לא תשכנע אותי בקשר לשואה, לא תשכנע אותי.
אמרתי לו, אם אני אענה לך ואני אשכנע אותך, תהיה מוכן לשים ציצית. הוא אמר לי, לא שייך דבר כזה.
אי-אפשר לשכנע אותי, אחרי מה שאני ראיתי, עברתי עם משפחתי וכו', לא שייך.
20 דקות דיברתי איתו והוא שם ציצית.
אבל אני אגיד לך דבר אחד.
כל השואה מתוארת בספר דברים, פרק כח,
שורה, שורה, בדיוק מה יהיה ולמה.
בספר דברים.
זה נכתב לפני 3,300 שנה.
ושם המתואר,
כשעם ישראל יעזבו את דרך ה' ויפנו לבדיוק מה שפתחנו את ההרצאה בהתחלה, לחוקות הגויים,
לתרבותם, ויעזבו את אורחות התורה,
אז הקדוש-ברוך-הוא יביא עליהם שואה,
כמו שמתוארת שם.
זה מה שאמרנו בהתחלה, צריך
לשים את כל התרבויות הזרות על המנגל
ולהתפטר מהן.
ולקיים את מצוות המילה, למול גם את עורלת הלב וללכת עם השם יחדיו.
עכשיו שתבין,
6 מיליון שהלכו בשואה זה דבר איום, נורא ומזעזע,
שאנחנו לא מסוגלים לא לצפות ולא להבין את מה שהתרחש שם.
אבל זה מתואר בתורה.
וכתוב אפילו שההורים יאכלו את בשר בניהם ובנותיהם
מתוך רעב ומצוקה.
בתסריט זה היה כבר כמה פעמים בעם ישראל, לצערנו הרב, כשלא הלכו בדרך השם.
60% מיהדות גרמניה באותה שעה היו מתבוללים,
שעזבו את דרך השם
וסרו מן הדרך.
אבל 6 מיליון היהודים שנספו ונעבדו בשואה
זכו להיות הרוגי מלכות.
הרוגי מלכות, פירושו של דבר שהם אצל רבי עקיבא וחבריו.
רבי עקיבא עבד את השם יתברך 80 שנה מתוך 120. 40 שנה היה עם הארץ ו-80 שנה עבד את השם והיה רבן של כל ישראל.
באמת,
כשסרקו את בשרו במסרקות של ברזל
ונפח את נשמתו בשמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד.
היו גם רבים שנכנסו לכבשני האש עם אמירת שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד.
והאנשים האלה זכו להיות הרוגי מלכות עם רבי עקיבא.
זאת אומרת,
אם זה בא כדרך של תיקון על מעשים באותו זמן או על גלגולים קודמים,
אין תיקון יותר גדול מזה, למרות שאנחנו לא מסוגלים לסבול אפילו את המחשבה על מה שנעשה שם.
אבל זה במידת הרחמים של הקדוש ברוך הוא.
זאת אומרת, אם אנחנו רואים ילד
והתחיל לו נמק ברגל,
וזה ילד שלנו, נגיד,
יש לו נמק,
והולכים לרופאים ואומרים שאין מה לעשות, והנמק עולה ומתפשט.
מה העצה, מה אתה אומר, מה צריך לעשות האבא והאימא שלו?
מה?
אין מה לרפא בנמק,
למעט מקרים בודדים שתופסים את זה בזמן מסוים שעוד אפשר.
אבל בואו נגיד שהרופאים אמרו שאי אפשר כבר, והנמק מתפשט.
ברגל? ברגל. כורתים לו את הרגל.
אין ברירה, נכון?
ותמיד כורתים קצת יותר ממה שהנמק,
נכון? שזה לא השריש כבר במקום החי, נכון?
תמיד קצת יותר גבוה מהמקום של הנמק, נכון? כן.
זה נקרא שההורים עשו חסד עם הילד או לא?
או שהם אכזריים?
מה אתה אומר? חסד.
חסד. אז ככה,
בזמן השואה הנוראה היה נמק בעם ישראל.
היו יהודים שעזבו את הדרך של התורה והפכו להיות אפיקורסים.
עזבו את השם,
כמו שמתואר בדיוק בתורה,
והנמק הזה הלך והתפשט, הלך והתפשט, והעפיל חללים רבים שנפלו בהשכלה ותרבויות זרות.
כדי למנוע את המצב שזה יגיע למגפה כללית,
לא היתה ברירה אלא לעשות כריתה.
והכריתה הזאת מתוארת בפסוקים בפרק כח בספר דברים.
בקלטת, קפיצה קטנה לקנדה, אני מקריא את הפסוקים.
פה אני לא רוצה לעשות לכם את החרב שחור, אז אני לא אקריא אותם.
אבל תוכלו באתר האינטרנט שלנו, שופר.net, לראות את הקלטת בחינם,
ותראה את הקטע הזה מההתחלה עד הסוף. תעבור עם התנ״ך לידך ותסתכל בדברים,
ותיבהל ותשתומם
מגודל הנבואה שנאמרה מראש.
אבל מה לעשות?
תקשיב טוב עכשיו.
אז זה היה 60% בגרמניה ועוד עשרות אחוזים במקומות אחרים,
וזה הביא לשליש מהעם היהודי שנספה.
היום אחוזי ההתבוללות בעם היהודי הרבה יותר גבוהים.
אתה יודע מה זה אומר?
זה אומר שהנמק יותר גדול,
ומה שאנחנו מנסים עכשיו לעשות,
ומה שאתם זכיתם לעשות פה הערב,
זה פשוט מאוד לרפא את הנמק הזה,
להביא את הריסוס, את הדיסק,
ולהפוך אנשים, במקום שחלילה יצטרפו לאלה שמתרחקים ועוזבים את השם,
שיתקרבו ולא יהיו מכלל אלה שחלילה יכולה לבוא עליהם שואה.
כי לא ירחק היום
עד שתפרוץ מלחמת גוג ומגוג,
ובמלחמה הזאת, כמו שכתוב בעוד ספר,
יחזקאל הנביא,
פרק ל״ח ול״ט,
ומזכריה הנביא,
פרק י״ג י״ד, ותקרא שם,
או שתראה באתר האינטרנט קלטת שנקראת
גוג ומגוג מספר 51 בטייפ,
שם אני מתאר בדיוק על פי הפסוקים מה יהיה.
שני שלישים מהעולם ימותו.
פירושו של דבר, 4 מיליארד בני אדם.
אתה שומע?
אז תבין, אם בשואה נוראה 54 מיליון מתו,
54, פה מדובר על 4 מיליארד, זה 4,000 מיליון.
וגם השליש ייוותר.
יהיה צירוף אחר צירוף, מי יישאר?
וזה רק בגלל העזיבה של דרך ה'.
לא רק שלנו היהודים,
אלא גם של אומות העולם, שאפילו שבע מצוות בני נח לא מקיימים.
הבנת? וזה נאמר מראש.
אז עכשיו שתבין,
כשלוקחים את העופות,
ומשמידים מיליון ומאתיים אלף עופות,
זה בשביל להציל את שאר העופות האחרים.
זה גם בשביל שלא ידביק בני אדם.
כי אם תהיה מוטציה כלשהי וזה יעבור לבני אדם, זאת תהיה מגפה כזאת, רחמנא נצלן, שיכולים מאות מיליונים למות
תוך ימים ספורים.
אז לכן אתה צריך להבין שיש פעמים חשבון שהוא נראה אכזרי,
אבל החשבון הזה הוא בעצם חסד.
אתה יודע, כשהייתה מחלת הבעבועות שחורות
לפני עשרות שנים,
מי שנדבק בבעבועות שחורות ועדיין לא היה חיסון,
אתה יודע מה עשו להם?
הכניסו אותם להסגר בתוך מחנות
והרגו את האנשים
בשביל שהם לא יפיצו את המחלה הלאה.
אתה יודע, כשהיה מטוס,
כשהיה בדרך
לארצות-הברית בתאומים,
הורידו אותו האמריקנים עם כל מי שנמצא בפנים בשביל שלא יתפוצץ למטה ויפגע בעוד אנשים ויגרום לנזקים יותר מרובים.
אתה יודע שיש הנחיות כאלה?
אם יגיע מטוס נוסעים פה לישראל וידעו
שבפנים שיש מחבלים שעומדים לפוצץ אותו על אוכלוסייה,
יורידו אותו עם האנשים שבפנים.
למה? זה חשבון קר, לצערנו הרב, במירכאות,
אבל זה החשבון הנכון במקרים כאלה, בלית ברירה.
מי שמזמין את הבעיות
זה מי שהוא חלק מהן.
איך זה שגם צדיקים וגם ילדים חפים מפשע לכאורה,
ואחרים גם כן נספים?
איך זה?
פשוט מאוד, כמו שאמרנו, תמיד כשיש נמק,
גם חלק מהאיברים החיים צריכים להיכרת כדי שזה לא יימשך ויפסה הלאה.
זה במשל.
אבל בנמשל יש אנשים
שלצערנו הרב לא החשבון שלהם של עכשיו אלא של גלגולים קודמים, בפרט ילדים קטנים.
ילדים קטנים
לא חטאו עד גיל 13. למה הם מתים?
זה לא על עכשיו,
אלא זה החשבונות קודמים.
מי יש קלטת גלגול נשמות, שם תוכל לראות את הדברים ביתר הרחבה.
אבל זה נושא מאוד מקיף.
הבנת?
השאלה הבאה שלך.
נכון שהקדוש ברוך הוא הכול יכול?
נכון, האם הוא יכול לברוא אבן?
אתה אוסף שאלות? אני רואה מכל מיני מקומות.
גם לזה יש תשובה באינטרנט,
אבל הקדוש ברוך הוא
הוא כל יכול שיכול גם להגביל,
ואין זו הגבלה
וזו יכולתו.
אני יכול
לא להרים את ה-50 קילו שאני יכול להרים.
אני יכול להגביל,
לא להרים את ה-50, להרים 20. אז זה אומר שאני מוגבל או שאני יכול?
הגבלת היכולת זה גם יכולת.
הבנת?
סובב את הכובע.
עוד פעם לחזור?
או, עכשיו תראה שאתה מבין.
היכולת, רגע, אני אכוון את האנטנה.
אתה שומע? היכולת
של בעל היכולת
היא גם להגביל את היכולת,
וגם זו היכולת.
הבנת?
יופי, ראית? תחזיר את הכובע.
יופי, חזק וברוך.
כן.
עוד שאלה?
הנה, אצל אנשים למעלה, בסוף, שם.
תודה.
כבוד הרב,
אתה אמרת שהבעל החרדי הוא כתב ספר והוא ניסה להחזיר 500 שנה אנשים בתשובה, ועדיין הקדוש ברוך הוא... לפני 500 שנה. לפני 500 שנה. ועדיין הקדוש ברוך הוא, זה לא הספיק לו.
בשביל להביא את המשיח.
אז למה אנחנו, כיום,
כשאתה האיש,
כאילו, כשהקדוש ברוך הוא חושב שאתה האיש שתביא את המשיח,
למה דווקא כיום הקדוש ברוך הוא יביא לנו את המשיח?
למה בזמן שהקדוש ברוך הוא הביא את, בהר סיני, כשקיבלנו את התורה,
למה אז הקדוש ברוך הוא לא הביא לנו את המשיח?
למה הוא חיכה
שתהיה תשובה
במקביל יהיו גם אנשים שיחזרו בשאלה.
זה תמיד נוגד את עצמו באיזשהו שלב, וזה תמיד לא יתמה אחוז שהקדוש-ברוך-הוא רוצה להביא את המשיח.
שאלה יפה,
ואני אעיר עליה כמה הערות.
לא אמרתי שהקדוש-ברוך-הוא אמר שאני האיש,
אמרתי שאני החלטתי להיות האיש.
זה אחד.
וכתוב, במקום שאין אנשים,
יהיה איש,
מה לעשות? ככה כתוב, אם אין אנשים אחרים שעושים, תהיה אתה האיש.
אז אני החלטתי להיות האיש, לא איש לבד, אני מצרף עוד כמה שאפשר, שמוכנים גם כן להצטרף.
דבר נוסף, לפני 500 שנה אכן
ניסה בעל-החרדים לעשות בכוחו את מה שהוא יכול,
וכמובן שזה קידם וקיצר והשפיע שעוד
x אנשים, שאני לא יודע למלות אותם כרגע,
שהתקרבו לאביהם שבשמים,
בוודאי יצאו מזה משפחות ענפות בעם ישראל,
וזה לא בן-אדם.
כמו שמחזירים היום בן-אדם אחד,
זה לא בן-אדם אחד.
זה הוא, אחר כך משפחתו, אחר כך בנה, צאצא. זה לא הספיק לקדוש-ברוך-הוא.
זה לא הספיק. זה לא מספיק, המאה אחוז. למה היום, כיום, זה המאה אחוז? שמעתי את השאלה.
השאלה נשמעה טוב, לא צריך לחזור עליה, ואין צורך גם לסנן את השאלה.
אני שומע אותה גם בלי הסינונים.
בכל אופן,
צריך להבין דבר אחד,
אמצעי
התקשורת,
הקשר,
המדיות,
שהיו בזמנים קדמוניים,
היו כאלה שמצריכים הרבה כוח-אדם בשביל להגיע ממקום למקום ולפרסם את האלוקות.
היום, באתר אינטרנט אחד, כמו שהיום אנחנו משדרים,
מאות ואלפים של אנשים שומעים אותנו עכשיו מדברים בכל העולם, והם יכולים להעביר את זה הלאה.
בדיסק אחד היום אפשר להעביר אותו מיד ליד, משפחות, משפחות ומכל מקום. אפשר לשים אותו על משאית, אם ראית את משאית הפלאים שעומדת בחוץ, מרימים מסך ויכולים לראות סרט. מאות אנשים באמצע הרחוב.
השתדלנו להמציא כמה שיותר כלים שיוכלו להגיע לאוכלוסיות גדולות ונרחבות.
חילקנו, ואנחנו מחלקים ונותנים כמה שאפשר.
ויש עוד אנשים שמחקים את מה שאנחנו עושים, ועושים כמותנו.
וגם בלי לחקות אותנו, יש עוד אנשים שעושים,
ויש להם ארגונים דומים וזהים שעושים פעולות דומות.
ויש עוד מאות ואלפים של אברכים שמלמדים תורה בחינם.
ויש סמינרים, ויש עוד ועוד ועוד ועוד, ובדור הזה אנחנו משופעים, ברוך השם, בהרבה אנשים שחפצים ורוצים.
אבל זה צריך כלים שאפשר להגיע במהירות לכל מקום.
כמו שהקלקול נעשה בן-רגע,
צריך שהתיקון ייעשה בן-רגע.
אתם, בטלוויזיה, יכולה להראות דבר אחד, רואים את זה מאות אלפים בבת-אחת ומצליחים לקלקל בן-רגע.
אנחנו צריכים למצוא אמצעים דומים וזהים בשביל שנוכל לתקן בן-רגע.
לכן, אנחנו משתדלים להשתמש באותם אמצעים לפחות.
עכשיו, בדורות קודמים גם היה קלקול לאט יותר,
והתיקון היה לאט יותר.
הקדוש ברוך הוא יכול להביא גם אם לא כולם יחזרו בתשובה.
רבי עקיבא שאל שאלה כעין שלך את רבי אלי עזר ריבו הגדול, ושאל אותו, איך זה? אם יחזרו באור עקיבא בתשובה,
בחיפה בינתיים אנשים חוזרים בשאלה.
אם יהיה פה, יהיה שם, אז איך? אף פעם לא יהיה שכולם 100% יהיו.
מה ענה לו רבי אלי עזר הגדול?
אמר לו, אפילו אם אחד מראשי עמם מתקן,
כולי עמם מתקן,
ולא עוד, אלא אם יש קנישתא חדה שמקבלת על עצמה לשוב בתשובה שלמה,
יכולים להביא את הגאולה.
זאת אומרת,
אם תהיה אפילו קבוצת אנשים או אדם אחד שעושה תשובה אמיתית
וכנה לה' יתברך,
בדרגה שהיא ידועה לפני ה' יתברך ואנחנו לא מכירים אותה,
או קבוצת אנשים, קנישתא חדה,
שיהיו באחדות גמורה,
יכולים להביא את מלך המשיח.
זה בחלק הקטן, האיכותי, העליון.
אבל בינתיים, עד שיקרה כזה דבר,
אפשר לקרב הרבה הרבה הרבה יהודים ולהביאם אל ה' יתברך. עכשיו אני אסביר לך עוד דבר.
אנחנו לא מצפים שכולם ישובו בתשובה, באמת תשובה גמורה במעשה ידינו.
אנחנו מצפים
שלא יהיה יהודי אחד בעולם שלא ידע שיש בורא לעולם.
אנחנו מצפים שלא יהיה יהודי אחד בעולם שלא ידע שיש תשובות לשאלות הכי נוקבות שהוא חושב שיש לו.
אנחנו מצפים להגיע לכל בית יהודי ולתת את ההזדמנות
שידע שהנה יש לך פה אפשרות להכיר את עצמך,
את היהדות שלך, את אלוקיך.
זה מה שאנחנו מנסים להגיע אליו.
כמה תוצאות יישאו פרי מהניסיון שלנו? זה הכי הרבה שאנחנו מכירים מאז חורבן הבית עד היום.
מחורבן הבית עד היום לא היה דבר כזה תנועה של תשובה.
אבל לא רק זה,
זה גם כתוב בתורה.
אומר הגאון מווילנה שאלף השנים האחרונות,
האלף השישי,
זה כנגד ספר דברים שהוא נקרא משנה תורה,
שיש בו 11 פרשיות,
וניצבים בילך בדרך כלל הם ביחד,
שזה עשר פרשיות, שכל אחת היא כנגד מאה שנים באלף השישי.
המאה הקודמות היו פרשת כי תבוא,
ואחריהן זו פרשת ניצבים וילך.
פרשת כי תבוא,
כתוב את השואה שאני אמרתי פה בספר דברים כ.ח.
ובפרשת ניצבים מתחיל מיד
פרשת התשובה.
זאת אומרת,
גם עניין התשובה שיהיה בהמונים ושמצוות התשובה נלמדת מאותה פרשה כתוב דווקא בזמן שלנו.
ויש הרבה סימנים נוספים, יש קלטות שלמות על זה בעקבותה, דמשיחה,
מה יהיו הסימנים שנוכל לראות שעכשיו הזמן המוכשר.
בעקבו של משיח, דהיינו בסוף כשהוא יבוא, חוצפה ישגה,
היוקר יאמיר, הגפן תיתן פרייה,
מחיר היין יהיה רב,
בן קם באביב, בת באימה,
כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו,
מלכות תיהפך למינות,
בית ועד יהפך לזנות,
חכמת סופרים תשרח,
יראי חטא ימאסו,
הרבה דברים כתובים שם.
פרוטה תכלה מן הכיס,
כל התיאורים האלה שמובאים במשנה,
כולם מתקיימים בדורנו,
וכולם יחדיו לא התקיימו בדורות קודמים.
מלכות תיהפך למינות,
אנחנו כבר
אלפיים שנה בלי מלכות.
היום יש כעין מלכות,
והיא נהפכת למינות, מינות זה כפירה.
זאת אומרת, מתחילה היא היתה כביכול הולכת בסטטוס קוו עם הדת,
ולאט לאט תיהפך למינות, להוריד כמה שיותר ויותר מנושאי דת.
אבל זו מלכות שלא נבחרה על-פי תורה,
אלא, איך אמר פה מישהו, 120 חבר'ה טובים.
מכל מקום,
זה הסימנים.
אז לכן, הקדוש-ברוך-הוא, שתביני, כל יום שמחכים אפשר להחזיר עוד כמה יהודים.
אני שואל אותך עכשיו שאלה.
אם הקדוש-ברוך-הוא היה גואל את עם ישראל היום, מי שיהיה בזמן שכבר משיח יתגלה,
כבר לא יוכל לשוב בתשובה.
אחרי שהאמת התבררה לאמיתה,
זה כבר לא חוכמה לשוב בתשובה.
לשוב בתשובה זה כשיש עדיין בחירה.
אבל לאחר מעשה זה כבר מאוחר. זה כמו שבן אדם מגיע לעולם האמת, והוא יראה את האמת,
הוא יגיד, טוב, אני חוזר בתשובה עכשיו, הבנתי, זה האמת.
לא.
שם כבר אין אמת, אין תשובה.
שם יש אמת ואין תשובה.
שואלת אותך שאלה עכשיו אותך אישית.
היה בא היום משיח
והיינו נגאלים.
כמה אנשים היו סובלים?
גם מבני משפחתך, נכון?
שואלת אותך, לא היה כדאי לחכות עוד יום-יומיים בשביל שנציל אותם גם?
זה שום.
כן או לא?
השאלה אם הקדוש ברוך הוא רוצה לחכות. כן או לא, אני שואל. בינתיים הוא מחכה עודה. כמובן, אני מבחינתי אין לי שום בעיה, שיחכה. אין לך בעיה.
מה אנחנו עושים
בשביל גם להרוויח את בני המשפחה
וגם לזרז את המשיח, מה שעשינו הערב?
אחרי התשובה גם צריך לדעת לעשות הלכה במעשה. נכון. ואחרי גם מתמודדים,
בעלי תשובה מתמודדים בסופו של דבר,
הדיסק שלך זה שלוש שעות מתוך 24 שעות. נכון. ומתוך 24 השעות האלה, אתה אמור,
בעל תשובה אמור לדעת איך להתנהג כבעל תשובה. נכון. וזה קשה.
ויש לך בעיות כאלה, אני מבין.
אני אומרת את זה באופן כללי, זה לא קשור אליי בכלל.
אז איך את יודעת שזה תמיד קשה? כי אני מתמודדת ואני רואה ואני יודעת. זה מה שאמרתי, שאת יודעת את זה מקרוב. בסדר, זה לא קשור באופן פרטי אליי.
זה שוב, אני מסתכלת על זה בצורה כללית, וזה לא קשור אליי. אני לא ביקשתי שתפנה אליי אישית.
אם הייתי רוצה אליי באופן אישי, אז הייתי אומרת לך,
לי יש בעיה.
הבנתי, אבל מכל מקום. אבל אתה מודע לזה שאתה רואה שלוש שעות, אנשים רואים שלוש שעות,
ובסופו של דבר גם כשהוא חוזר בתשובה וקיבל עליו ציצית,
למחרת הוא גם יכול להוציא את זה. נכון. ואין לו שום בעיה עם זה. נכון. כי אותו רגע הפחתת אותו, או אותו רגע, הפחדתי. לא יודעת. לא הפחדת, כך הוא הבין את זה. שוב, סליחה.
אני רואה שיש לכם ערירות גם נגדי.
לא, לא, חס ושלום. אני אומרת את זה באופן כללי, אל תסתכל עלי באופן אישי, כי זה הדעות שאני שומעת.
אז אותו רגע הוא חוזר בתשובה, אין שום בעיה. אחר כך הוא צריך להתמודד עם החיים, שמעתי. עם האישה,
איך לעשות את הקידוש. אחר כך זה קשה לו, פשוט הוא בא ומורד את זה. אז מה כדאי? לא להגיד לו כלום, שיישאר ככה? לא, לא נראה שזה. אז מה לעשות?
אז בדיוק, מה לעשות? מה לעשות? נו, מה לעשות? אז מה לעשות? אז אף פעם לא יבוא המשיח. לא, לא יבוא. יבוא. כי אף פעם לא תהיה תשובה שלמה. לא צריך שלמה, אמרתי.
עכשיו, דבר נוסף את צריכה להבין.
אני לא שלוש שעות הכרתי את אלוקים,
חמש דקות.
ותראי, אחרי חמש דקות שקראתי ספר קיצור שולחן ערוך, הבנתי שיש פה משהו, המשכתי לקרוא,
הבנתי שיש יותר ממשהו,
וחזרתי בתשובה.
נו, ומה קרה? הורדתי את הציצית,
שמתי על עשרות אלפים ציציות,
את חושבת שהפסקתי עם התפילין?
שמתי על עשרות אלפים תפילין.
מה, לא שמרתי שבת?
גרמתי למאות אלפים לשמור שבת.
ואני רק אחד.
מחיאות
אז יש אחד שיכול להיות שישים ציצית מהתלהבות או מפחד, כמו שאת אומרת, ויוריד אחר כך,
אבל קודם כל הוא זכה לשים ציצית במעמד של רבים,
שזה קידוש השם, ואת המצווה הזאת הוא לא יפסיד,
זה שמחר הוא יוריד, הוא יפסיד את המצווה האחת שנקרא מצוות ציצית. אז הוא יהיה בלי ציצית, כמו שהיה קודם בלי ציצית.
אבל את המצווה שהוא עשה, קידוש השם,
זה לא ייקחו ממנו.
זאת אומרת, גם לעשות קידוש השם בעולם הזה היה כדאי לרדת וללכת,
אפילו בשביל פעם אחת קידוש השם.
אנחנו לא יודעים את הערכן של המצוות ואת הקשיים של כל אחד,
אבל אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להשתדל ולעשות.
תגידי לי,
כולם בסוף ישלמו מס הכנסה?
את מאמינה שיום אחד כולם מרצון ישלמו מס הכנסה?
אז האם מס הכנסה תפסיק לבקש את מה שהיא חושבת שמגיע לה?
האם את חושבת שאם ייתנו רפורטים וקנסות ומשפטים קשים לנהגים פורעי חוק,
האם יפסיקו לנסוע במהירות בכבישים?
אז מה, נבטל את הניידות?
ונספוג את ההרוגים?
מה את אומרת?
הרי הם יודעים במשטרה שאף פעם זה לא ייפסק, וגם מס הכנסה יודע שהם בעצמם לא משלמים.
אז מה?
אז מפסיקים?
זהו?
לא, לא מתייאשים משום יהודי ומנסים. החובה שלנו לנסות ולנסות ולנסות.
שאלתך עוד שאלה.
למי שיש ילדים,
יש טעם לטפל בהם ולהבריא אותם ולעשות להם
חיסונים אם אנחנו יודעים שבסופו של דבר הם ימותו ואולי גם נקבור אותם בחיינו?
יש טעם.
הרי זה דבר ברור שהם ימותו בסוף, נכון? אז מה הטעם שאנחנו מתאמצים בינתיים, בינתיים,
להאכיל אותם, להשקות? קונים להם בגדים? מחליפים להם? מלמדים אותם? בסוף הם ימותו.
בשביל מה?
מה הטעם?
לכן מישהו יישאר לעד לחיות פה?
לא.
אז למה אנחנו עושים בינתיים?
יש לך תשובה על זה?
כי זה מה שהקדוש ברוך הוא הביא אותנו לעולם,
ואנחנו בעל כורחנו עושים את זה. בדיוק, גם אנחנו.
בדיוק.
אבל עובדה שהרבה חילונים לא עושים את מה שאתה אומר. נכון, נכון. זה מה שהקדוש ברוך הוא ציווה אותנו. נכון, נכון, ויש הרבה חולים. אני חוזרת בתשובה עשר שנים, ברוך השם. ברוך השם. וזה לא קשור אליי, כי אתה עכשיו הפנית אליי בצורה שאני... זה שאת אומרת כל הזמן לא קשור אליי, אני מתחילה להאמין שזה לא קשור אליי.
אתה אמרת את זה, שזה קשור אליי בגלל זה. לא אני, לא אני. אני שואלת שאלות, כי אתה מסכים לזה, לשאול שאלות. הסינון שלך מבין השיניים מורה שיש לך משהו פנימי כעוס,
ועל האיש ההוא שהחליט שהקדוש ברוך הוא שלח אותו,
וכן הלאה. לא, חס ושלום, אדרבה.
אדרבה. תמיד טוב לראות את שני הצדדים. נכון שזה סינון, אבל זה לטובה, אתה לא חושב?
אני חושב שזה מצוין,
אבל מה דעתך? להמשיך? אני אמשיך? או שאני אלך הביתה וזהו ואני אשאל? לא, חס ושלום. להמשיך? אני נהנית מההרצאה שלך. אבל להמשיך? להמשיך? אתה יכול להמשיך מבחינת כולם. אה, רק אני יכול. אבל זה טוב שאני אמשיך להפיץ יהדות? זה מצוין. מצוין. אבל לא כולם יהיו בסוף... נתניה לי תהיה לך שאלה. לא ביקשתי ממך שתעצור את מה שאתה עושה. זה מצוין מה שאתה עושה. בסוף לא כולם יחזרו בתשובה, נגיד. אז מה, זה היה לבטלה?
אז איך אתה מתמודד עם זה? אני אגיד לך איך אני מתמודד עם זה.
אני אומר לך שאתה מתמודד, זה גם לא מספיק.
תכף תשמעי, זה מספיק מאוד.
אברהם אבינו עליו השלום,
אברהם אבינו עליו השלום, יש מישהו מפקפק שאברהם אבינו עשה מצוות?
אף אחד.
אברהם אבינו מה עשה? גייר גרים, גייר גרים.
מה הוא עשה? הוא עשה אוהלים,
כל מי שעבר אורח, עצר אותו, אמר לו, בוא תאכל, תפאדל.
הכניס אותו לאוהל, הכיל אותו.
הכיל אותו מכספו, מממונו, השקיע כסף והכיל אנשים.
מה הוא רצה?
תגמרו לאכול,
תברכו.
אמרו לו, מברוכ, אברהם, תהיה בריא.
אמר להם, לא אני,
מי שהביא את האוכל? אמרו, מי הביא את האוכל? אמר להם, יש בורא לעולם שברא את העולם,
הוא ברא את האוכל, תברכו לו.
ברכו,
נתן להם בחינם, לא ברכו, אמר, תשלמו על האוכל.
זה היה אברהם אבינו.
והוא עשה,
הוא עשה עולם שלם מאמינים.
כל המאמינים באמונה המונותואיסטית,
בזכות אברהם אבינו בכל העולם כולו.
אבי האמונה, אברהם.
מה כתוב עליו השבח הגדול בתורה?
על אברהם ושרה נאמר,
ואת הנפש אשר עשו בחרן.
מה אומר התרגום?
דשעבידו לאורייתא.
הם פשוט לימדו את כולם תורה.
אברהם ושרה מגיירים גרים.
מישהו נשאר מכל הגרים של אברהם?
כתוב בפרקי דרבי אליעזר, אחרי שני דורות לא נשאר אף אחד.
ואף על פי כן, מה כתוב בתורה?
ואת הנפש אשר עשו בחרן. התורה מעידה עליו שהוא עשה נפשות ואין כמוהו.
והרמב״ם פוסק שמצוות ואהבת את השם אלוקיך זה כאברהם אבינו,
שלא רק אהב את השם,
אלא היה מאהיב את השם על כל הבריות.
זה המצווה ואהבת, גם להאהיב את השם על כל הבריות.
מה שווה שעשה אברהם אבינו?
אף אחד לא נשאר.
הקדוש ברוך הוא אומר שווה ושווה,
בזה יחיד בעולמו,
והוא רגל אחת מתוך ארבעה מרגלי המרכבה,
ועליו עומד כל העולם ובזכותו.
אלה תולדות השמים בהיברעם,
אל תקרה בהיברעם, אלא באברהם.
לא הייתי בורא את העולם, את השמיים, את הארץ, אם לא היה אברהם אבינו כזה שחושב איך להביא את כולם לאמונה,
אפילו שהוא לא הצליח להשאיר אותם באמונה שתי דורות.
שווה או לא שווה?
הקדוש ברוך הוא אומר שווה.
הלכתי להציל בן אדם מהים, טובע.
הצלתי אותו.
הוא נושם עכשיו.
נושם.
עלה לבניין, התאבד.
הצלתי נפש מישראל או לא הצלתי?
אבל הוא מת, התאבד.
מה זה משנה אם הוא התאבד?
שמתי לאדם ציצית.
הוא זכה?
זכה.
הוריד אותה אחר כך.
אני הפסדתי את מה ששמתי לו ציצית?
הוא הפסיד, אני זכיתי.
גם הוא זכה.
באופן חלקי, לאותו זמן.
אז מה לא טוב?
אחד עשה ניתוח לחולה,
יצא בריא,
אבל אחר כך מת מאולכוס.
נו,
אז הרופא לא עשה ניתוח מוצלח?
מה זה משנה?
אנחנו צריכים לעשות מה שבוכחנו לעשות.
הקדוש ברוך הוא יבחר את הזמן בעיתוי,
מתי יבוא גואל צדק.
אנחנו, מוטל עלינו להשתדל.
אנחנו חלק מתוך מערכה גדולה בשביל להביא את האור הגדול
של הקדוש ברוך הוא לליבותיהם של ישראל.
צריך להבין דבר אחד, אמצעי התקשורת,
הקשר,
המדיות שהיו בזמנים קדמוניים,
היו כאלה שמצריכים הרבה כוח אדם בשביל להגיע ממקום למקום ולפרסם את האלוקות.
היום, באתר אינטרנט אחד, כמו שהיום אנחנו משדרים, מאות ואלפים של אנשים שומעים אותנו עכשיו מדברים בכל העולם, והם יכולים להעביר את זה הלאה.
כדיסק אחד היום אפשר להעביר אותו מיד ליד, משפחות, משפחות, ומכל מקום, אפשר לשים אותו על משאית,
אם ראית את משאית הפלאים שעומדת בחוץ, מרימים מסך ויכולים לראות סרט, מאות אנשים באמצע הרחוב. השתדלנו להמציא כמה שיותר כלים שיוכלו להגיע לאוכלוסיות גדולות ונרחבות. חילקנו ואנחנו מחלקים ונותנים כמה שאפשר,
אבל זה צריך כלים שאפשר להגיע במהירות לכל מקום. כמו שהקלקול נעשה בן רגע, צריך שהתיקון ייעשה בן רגע.
אתם, בלוויזיה יכולה להראות דבר אחד, רואים את זה מאות אלפים בבת אחת ומצליחים לקלקל בן רגע.
אנחנו צריכים למצוא אמצעים דומים וזהים בשביל שנוכל לתקן בן רגע.
לכן אנחנו משתדלים להשתמש באותם אמצעים לפחות.
אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,
צלצלו אלינו ל-03-677779-03677777 או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר www.שופר.net
שופר.
שופר.
שופר.
יהדות חובקת עולם.
אם ברצונכם לשמוע עוד מידע על יהדות או אם ברצונכם לשאול שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,
שרו קשר ב-03-6777779 או באתרי האינטרנט www.שופר.net
שופר.