שיתן עצם

- - - לא מוגה! - - - 

את שומרת תורה או המצוות?

אני שומרת, אני לא שומרת שבת, אבל חגים וכשרות. אז אני שואל, ולמה עכשיו לחזור בשאלה, זה מבטיח כסף? שלילי, זה לא, בין ימין לשמאל זה אותו דבר. אז למה אתה עושה לקדוש ברוך הוא כזה דבר, כאילו, אם לא תיתן כסף, אז זה פרוטקשן.

לא, שלילי.

שלילי? תקשיב, שנייה, שנייה, שנייה.

רגע, הוא יצר אותי?

בוודאי. הוא הביא אותי לעולם? בוודאי. הוא חייב לי? לא, אז מה אתה רוצה עוד?

עוד קצת יותר.

הסטוחרת של אשתך?

הייתה.

אז עוד יותר, כאן נשאר לך עודף.

שלילי. למה את לא שומרת שבת? בבקשה לי, אה...

אז שבת. חייבים. ודאי שאני מתמצא במצוות. אבל רק מצוות. אבל נתתי.

מאי, תן לי קצת עצם, לעתיד, משהו, מה, הוא לא רוצה כלום? אתה אוכל לחם, אתה רוצה עצם? אין בעיה, אני מבקש שייתן לך עצם. אין בעיה. שייתן עצם. אתה תישאר רק עם העצמות.

אני... לא יהיה בשר. לא, לא, לא. לא יהיה בשר. שבת שנייה, את הבשר אני מפשיר לך. תן לי את השמנת, בוא נקרא. אה, עברת לשמנת.

מה קשה? שלא עושים כל דבר?

אני חושבת שתמיד אתה רוצה לשמור את השבת, ואף פעם אתה לא יכול לשמור אותה כמו שצריך. תמיד יש עוד איזה משהו עם הכוס תה, שאסור לשים את הסוכר, ואסור לשים את הזה, ו... ואם נשפך לי משהו, מה, אני לא יכולה לנגב אותו, כי אני סופגת?

יש כל מיני תולדות ותולדות על תולדות.

ואחרות. אז זה הבעיה? חייבי. כן, שאני לא ארגיש אף פעם שאני שומרת את השבת. אז מה הבעיה? בואי נעבור דבר דבר ראשון.

אם נשפך, אז מה?

חייבים לעשות ספונג'ה? לאו דווקא. לא, שלילי.

שלילי!

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמם ירוויח.

הדברים שנאמר יהיו הערב לרפואת מיכל בת חנה רבקה,

בנימין בן מיכל,

ולאלוהי נשמת המנוחה, ירדנה רצון, עליה השלום. ולאלוהי נשמת אליהו בן חנה, יונה בטרליה ורליה בן מריאן,

מנוחתם עדן.

טוב, פרשת השבוע,

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם,

כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד,

ובשביעית יצא לחופשי חינם.

אם בגפו יבוא, בגפו יצא.

אם בעל אישה הוא, ויצאה אשתו עמו.

אם אדוניו יתן לו אישה,

וילדה לו בנים ובנות,

האישה וילדיה תהיה לדוניה,

והוא יצא בגפו.

ואם אמור יאמר העבד, אהבתי את אדוני, את אשתי ואת בניי, לא אצא חופשי.

והגישו אדוניו אל האלוהים, והגישו אל הדלת או אל המזוזה,

ורצה אדוניו את אוזנו במרצע, ועבדו לעולם.

קצת הסבר מלמעלה לפני שניכנס להבנה.

פרשת עבד עברי,

אדם שנמכר בגניבתו,

גנב שגנב,

בין הומעים לשלם,

בית דין מוכרים אותו כדי שיפדה את הגניבה בעבודה.

והוא נמכר בגניבתו.

התורה אומרת שהוא לא יעבוד יותר משש שנים,

ובשביעית צריך לשלח אותו לחופשי חינם.

אם הוא יכול לפרוע לפני כן את החוב, הוא יכול לפרוע.

אם יהיו אנשים שירצו לפרוע בעבורו, אין בעיה.

אם בגפו יבוא, אם הוא בא לבדו,

אז הוא יוצא גם בגפו לבדו.

אם הוא נמכר בגניבתו והוא בעל אישה,

אז יצאה אשתו עימו.

שעה שהוא יוצא, אחר שש שנים, היא יוצאת עימו. משמע,

שהאדון הזה שקנה את העבד צריך לפרנס לא רק אותו, אלא גם תשתו ואת בניו.

אם אדוניו ייתן לו אישה,

יכול האדון

לתת לו שפחה כנענית,

והיא ילדה לו בנים ובנות.

האישה הזאת

תהיה לאדוניה,

דהיינו היא נשארת לאדון עם הילדים,

והוא יצא בגפו.

ואם יאמור אומר העבד, אהבתי את אדוני, את אשתי ואת בניי, לא יצא חופשי.

הוא לא רוצה לצאת לחופשי.

הוא אוהב את האדון, את האישה ואת הבנים.

ויגישו אדוניו אל האלוקים,

ויגישו אל הדלת או אל המזוזה, אל האלוהים,

ורצה אדוניו את אוזנו במרצע ועבדו לעולם.

אני חוזר עוד פעם.

ויגישו אדוניו אל האלוהים, ויגישו אל הדלת או אל המזוזה,

ורצה אדוניו את אוזנו במרצע ועבדו לעולם.

אדם זה, לוקחים אותו כיוון שהוא רוצה להישאר עבד

אצל האדון שגם הוא עבד,

לוקחים אותו אצל הדלת או המזוזה,

ולוקחים מרצע, שמים לו באוזן ועוזים לו חור מצד לצד.

אוזן ששמעה כי לי בני ישראל עבדים בהר סיני,

ועדיף להיות עבד לעבד ולא עבד למלכו של עולם, תרצח.

ודווקא אצל הדלת והמזוזה,

שהם היו העדים שראו איך הקדוש ברוך הוא פסח מעל בתי העיוורים בהוציאו מארץ מצרים,

ששמו את הדם על המשקוף ועל המזוזות, דווקא שם

הדלת והמזוזה שמעידים שהקדוש ברוך הוא פדה את ישראל מעבדות מצרים,

שם דווקא ירצחו את אוזןו,

בעבדו לעולם עד היובל.

זה בקצרה.

שואלים חכמים,

מה ראתה התורה בדיוק אחרי מתן תורה, פרשת יתרו, עשרת הדיברות,

מתן תורה,

מה ראתה התורה להתחיל

את פרשת משפטים? הרבה דינים נפלאים יש בפרשה הזאת.

מה ראתה להתחיל עם הגנב?

למה לא להתחיל עם דברים יותר משמחים?

מסבירים

אבא שיש לו בן גנב,

יש לו בנים טובים.

מי נמצא בראש מעייניו?

הבן הגנב.

לתקנו, להדריכו, להובילו על דרך ישרה.

על הילדים הטובים לא צריך לדאוג,

הם טובים.

למי דואגים?

לבן הגנב.

אבינו שבשמיים יש לו בנים,

ויש ביניהם גם כאלה שגנבים.

דבר ראשון, למי הוא דואג?

לגנב.

נו, אז מה התקנה? מה עושים עם גנב?

מוכרים אותו.

מוכרים אותו לעבד.

היום מה עושים פה במדינה?

תפסו גנב,

מכניסים אותו לכלא.

להחזיר הוא לא מחזיר,

ומי שנגנב ממנו איבד את הכול,

ואותו מכניסים לקורס מזורז להיות גנב גדול יותר.

למה? הוא נכנס, ומתברר שהוא יושב על גניבה קטנה, ויש אנשים שעשו שודים,

ומלגלגים עליו.

איך הוא יושב על גניבה כזאת קטנה?

ואז הוא לומד מה עשה זה, ואיך פרץ זה, ואיך שדץ זה, ומה עשה זה, ומה עשה זה. עד שהוא יצא הוא יהיה אלוף הגנבים.

נו, וכשהוא יצא יהיה לו כסף לשלם?

בינתיים אשתו אכלה, הילדים אכלו, נהיה לו חובות.

אז אם הם לא, בינתיים יגנבו גם כן בשביל שיהיו.

מאיפה הוא יביא להם כסף כשהוא יצא? הוא צריך עוד פעם לגנוב.

לפחות עוד פעם אחת בשביל לסדר את החובות.

אז מה התקווה של גנב פה בארץ ישראל?

מה התקווה?

ומי שהתחיל בגניבה, כמה נגמלים מזה?

בקיצור, אין פתרון.

מדינה נאורה לכאורה,

אבל מה הפתרונות שלה? כלום, גורנישט.

מה התורה אומרת?

התורה אומרת

שאת הגנב מוכרים.

מי מוכן לקנות גנב?

מי מוכן לקנות גנב להכניס אותו הביתה?

אז התורה אומרת למכור את הגנב. מי קונה?

יפה.

תיכף נברר מי קונה.

אבל מה המטרה של המכירה?

שתמורת העבודה שהוא עובד

יקוזז החוב.

כמה זמן הוא יכול להיות שם?

שש שנים.

ובשביעית צריך לשלח אותו האדון.

חכמים אמרו

חכמים אמרו קנה לו עבד, קנה לו אדון.

מי שהולך לקנות עבד, קנה לו בעצם אדון עליו.

למה?

הוא לא יכול לאכול פת חמה, האדון,

והעבד יאכל פת קרה צוננת.

הוא לא יכול לאכול פת חיטים והוא יאכל פת קבר.

אם יש לאדון רק קר אחד,

הוא צריך לתת את הקר לעבד,

והוא יישן בלי קר.

למה? כיוון שכתוב, וטוב לו עמך.

התורה מצוות האדון

שיהיה טוב לגנב, לעבד עמך.

זה יותר ממה שכתוב, ואהבת לרעך כמוך.

ואהבת לרעך כמוך, זה כמוך ממש.

אבל לא יותר ממך.

פה, וטוב לו עמך.

מה זה, וטוב לו עמך?

פירושו של דבר,

שאם יש קר אחד, והאדון ירצה לישון עליו,

אז לא יתקיים,

וטוב לו עמך.

כי לך יהיה טוב ולא לו.

מה צריך? צריך להעדיף את העבד עליו ולתת לו את הקר.

יש לו אישה וילדים.

צריך לפרנס את האישה והילדים במשך כל השנים.

עכשיו, גנב שמגיע לבית כזה,

שהאדון בעצם הוא כמו עבד שלו.

כי קנה עבד, קנה לו אדון.

ורואה איך כולם מתנהגים אליו,

וטוב לו עמך.

ונותנים לו בדיוק כמותם לאכול ולשתות. ואסור לאדון לקרוא לו עבד, כי הוא אחיך.

אסור לו לקרוא לו עבד, וצריך להתייחס אליו בכבוד.

אין בית ספר יותר טוב לגנבים מאשר בית של אנשים מהוגנים כאלה.

עכשיו חושב הגנב, איך אני לא מתבייש?

באמצע הלילה קפצתי לבית בשביל לגנוב. מה גנבתי?

גנבתי להם את הפרנסה.

גנבתי את הכסף שהם צריכים לשלם לילדים לגן.

גנבתי את החוב שהם היו צריכים בשביל הנדוניה של הבת.

מה גנבתי?

אנשים חסכו כסף,

הכינו אותו למשהו, ואני באתי ולקחתי להם את הכסף.

והאנשים האלה כל כך טובים,

כל כך מתייחסים אליי בהגינות.

אף אחד לא מעליב אותי, ונותנים לי הכול,

הוא כבר לא יחזור להיות גנן.

ולא רק זה, כשהוא משתחרר,

התורה מצוות האדון, הענק תעניק לו מגורנך, מעקבך,

תעניק לו.

שחרר אותו עם כסף שיהיה לו להתחיל את החיים, לא ילך ריק.

אז גם צריך לדאוג לו לעתיד.

מדהים.

מי זה האדון שמוכן לקנות?

מי זה האדון שמוכן לקנות?

אז אתם יודעים,

כתוב שמי שאוהב את שכניו ומקרב את קרוביו,

עליו נאמר,

אז תקרא והשם יענה.

מי שאוהב את שכניו

ומקרב את קרוביו,

השם מבטיח לו, מתי שתקרא אליי,

אני אענה.

תשווע ויאמר, הנני.

הקב' ברוך הוא מיד מזומן.

נו,

אז אחד שיש לו שכנים, אין לו בעיה,

ואחד שיש לו קרובים, אין לו בעיה.

ומי שרוצה שהקב' ברוך הוא ישמע כל פעם שהוא מבקש ממנו, הנה, יש לו עצה פשוטה,

תאהב את השכנים,

תעזור לקרובים,

תקרב את הקרובים.

כמה שתרבה חיבה ואהבה ותדאג לידי מחסורם, כמו שכתוב, מבשרך אל תתעלם,

אז ממילא אתה תהיה קרוב לקב' ברוך הוא.

למה?

כי הקב' ברוך הוא הוא אבינו.

ואנחנו עם קרובו.

אז אם אנחנו מתייחסים לקרובים שלו,

שהם הקרובים שלנו כמו שצריך,

הוא יחזיר לנו מידה כנגד מידה.

מה עושה אחד שגר, לדוגמה,

בווילה לבד,

דירה פרטית,

יש פה פרדס חנה, כמה שגרים ככה לבד,

ואין לו כל כך הרבה שכנים.

נו, מה יעשה אחת כזה?

אחת כזה רוצה כל כך

לקיים את המצווה הגדולה הזאת, לאהוב את שכנה ולקרב את קרובה, בשביל שיקרא לה' והוא יענה.

אבל אין בנמצא, לא בסביבתו.

ניגש לבית דין

ואומר לבית דין, שמעו, אולי יש לכם איזה מישהו שזקוק לעזרה,

שזקוק לתמיכה, שזקוק לחום.

יש מישהו? אומרים לו, כן, יש גנב

שגנב ואין לו כסף שלם. הוא רוצה לשלם, אבל אין לו.

לא יעוזו לגנב כי יגנוב, למלא בטנו כי ירעב, הוא רעב.

לא, לא מלא חול.

אז זה המצב, אתה רוצה לקחת אחת כזה? בשמחה, בטח רוצה לקחת.

יש לו גם אישה וילדים, או, אישה וילדים, תביא.

לוקח אליו הביתה,

לקיים מצוות התורה כהלכתה,

לקנות לו אדון.

שמעתם דבר כזה? אדון

משלם כסף,

שבכסף הוא קונה אדון.

איזה אדון? גנב.

אצלו בבית, שיהיה מעליו.

שהוא יצטרך לא להעליב אותו ולתת לו,

שיהיה לו טוב עמו תמיד.

מדהים.

אתם יודעים, האנשים המתפעלים,

יש בעולם אנשים שמתפעלים.

לצערנו הרב, לא הרבה יהודים מכירים את התורה.

שמעו, קראו פרשיות, לא התעמקו.

אבל יש כאלה בכלל לא ראו.

הגויים יודעים כמה התורה הזאת,

תורה חכמה,

כמה התורה הזאת מתחשבת,

כמה היא סוציאליסטית.

אז ממה מתפעלים?

מתפעלים שהתורה, לפני 3,300 שנה,

אמרה לשחרר עבדים אחרי שש שנים.

האמריקאים,

לפני למעלה מ-50 שנה בלבד שחררו את העבדים הכושים.

עד לפני עשרות שנים בלבד

היו האמריקאים קונים בשוק עבדים כושים,

שחטפו אותם בכל מיני מקומות,

והביאו אותם, מכרו אותם בשוק עבדים, מעלים אותם על במה והם עומדים את כוחו,

חסינותו וגבורתו,

ולוקחים גברים ונשים.

והם נקראים עבדים.

לא כמו אצלנו עבד מלשון עובד עבודה,

אצלם זה לא worker,

זה slave,

עבד.

עבד כמשמעותו עבד.

עבד זה תת-אדם,

זה בעל חי על שניים.

שאפשר לרדות בו, להכות אותו, ואם הוא בורח, גם להרוג אותו.

ואין דין ואין דיין.

זה רכוש שלך, ברח, אתה יכול לירות בו.

הכלב שלך ברח, תהרוג אותו.

היה פעם סרט, הדו צם,

מי שצעיר בטח זוכר.

מכל מקום,

הנקודה היא

שהנאורים האמריקאים שמחנכים את כל העולם, תרבות המערב,

רק שכחו שהמערב היה פעם המערב הפרוע,

אבל הם, הם מחנכים היום את כולם ואומרים איך צריך להיות דמוקרטיה ואיך צריך להיות נאור ומתקדם ואינטליג'נט וכל הכבוד.

אבל הם החזיקו עבדים עד לא מזמן.

והתורה שלנו לפני 3,300 שנה אמרה,

אחרי שש שנים צריך לשחרר אותו.

פששש, איך הם מתפעלים מזה.

על זה התורה לא באה לספר.

השחרור הוא לא בגלל סוציאליזם.

השחרור הוא בגלל שלי בני ישראל עבדים עבדייהם.

מה שאני נתתי לו להיות עבד, אומר הקדוש ברוך הוא, לבן שלי הגנב,

זה נתתי לו בשביל לתקן את חטאתו ולחנכו,

בשביל שיצא אחר כך

להיות יהודי טוב.

אז כדי לכפר על החטאת ולשלם את החוב ולהתחנך,

התרתי רק לשש שנים.

ולמה הוא יוצא?

בגלל שלי בני ישראל עבדים עבדייהם.

אני הוצאתי את עם ישראל מעבדות לחירות.

מאיזה עבדות?

מעבדות גשמית, פיזית. 210 שנים עבדים במצרים,

עובדים עבודה קשה.

לא הוצאתי אותם להיות משוחררים, פרי,

הולכים ומטיינים בקזינו, שותים בפאבים.

לא, לא בשביל זה הוצאתי, לא, לא.

בשביל זה לא הוצאתי.

כי לי בני ישראל עבדים ברוחניות.

אתם מקבלים את התורה שהיא תעלה אתכם למדרגות רוחניות הכי גבוהות, ויש שם מצוות.

המצוות האלה זה גדרים וסייגים,

מה מותר ומה אסור כדי לקנות את הרמה הגבוהה ביותר של רוחניות,

ולהתרחק מכל הגשמיות המיותרת שאינה שייכת לעלייה הרוחנית.

ואנחנו יוצאים מגדר של בעלי חיים, מהלכים על שניים והופכים להיות אדם.

אדם זה הדרגה הכי גבוהה, אדם.

אתם אדם, ואין אומות העולם נקראים אדם.

המדרגה הכי גבוהה שיש.

אדם עם תורה, אדם בלי תורה, זה אדם אחר.

לחלוטין אחר.

זה מהות אחרת.

אז אומר הקדוש ברוך הוא,

יוצא העבד מעבדותו,

כי לי בני ישראל עבדים בגלל זה.

לכן אם הוא לא רוצה לצאת

והוא רוצה להישאר עם האדון,

רוצעים את אוזנו במרצע,

ואז מעבדו לעולם עד היובל.

אבל מה הפלא הגדול?

שהתורה הקדושה יכולה לבוא ולומר לנו,

אדם שפשע,

שהוא שפל אדם ובזוי,

שיכול להיכנס באישון לילה לבית,

להפחית את היושבים,

לגרום נזק שלא יוכל להיות מתוקן.

חרדות לכל החיים יכולים לקבל,

ועוד לגנוב את מיטב כספם, שיכולים מתוך ייאוש, חלילה, לפגוע בנפשם.

אדם כזה, אומרת התורה, תתייחס אליו בכבוד רב.

אל תקרא לו עבד, תקן אותו,

טפל בו,

תיטיב לו,

שיהיה לו טוב עמך.

איפה נשמע

דבר כזה בעולם?

יש סברה בכלל להגיד דבר כזה?

הוא פשע, שישלם.

מה פירוש ההטבה הזאת?

אבל התורה רוצה בתיקון העולם ולא בחורבנו.

ואם אדם מגיע למצב כזה,

אז התורה חסה עליו גם כן במצבו זה, במנסה לתקן אותו ממצבו.

יש דין

שאם אחד גנב שא וטבח ומכר אותו,

או גנב שור

וטבח ומכר אותו,

מה קורה? מה הדין?

על סתם גניבה שהוא לא הודה עליה משלם כפל.

גנב

דבר אחד, משלם כפליים.

בשא ובקר שור, למשל,

על השא משלם ארבעה,

ועל השור משלם חמישה.

למה על השור חמישה ועל השא ארבעה?

מכיוון שהגנב,

כשהוא גונב שור, השור הולך ברגליו.

הוא גונב אותו, אז הוא הולך איתו.

אבל שא, הוא מרים אותו על כתפיו.

וכיוון שהוא מרים אותו על כתפיו ויש לו בושה,

אז התורה הפחיתה לו שא אחת פחות לשלם, בגלל הבושה. גנב ויישן.

שמעתם דבר כזה?

גנב, שיש לו בושה, עושים לו הנחה.

מדהים. איפה נמצא כדבר הזה? בכל העולם.

והתורה רוצה מאיתנו שככה אנחנו נתנהג.

יש מצווה להלוות.

מצווה להלוות.

ויש גם מצווה ללווה, להחזיר.

אז התורה מצוות המלווה שעשה טובה וחסד והלווה.

היא אומרת לו שלא יגוס את רעהו.

אם, אתה רואה שהוא מתעכב מלשלם,

אל תבוא ותציק לו ותעיר לו, וכל פעם, נו, מה עם הכסף?

מה עם הכסף?

מה עם הכסף?

ומצד השני,

אומרת התורה ללווה, ללווה,

לווה רשע ולא ישלם.

אם אתה לווה ולא משלם, אתה רשע.

לכן, פריעת חוב מצווה.

פריעת חוב מצווה. ברגע שאתה פורע את החוב, מצווה אתה מקיים.

אם כל אחד שומר על הגדרים שהתורה רצתה, מה היא רצתה?

רצתה שיהיה מלווה למי שחסר לו הלווה.

והיא רצתה גם שהמלווה לא יגוס ולא ירדוף אחריו.

והיא גם רוצה שהלווה יחזיר כפריעת חוב מצווה.

אבל אם יהפכו את הסדר,

ויבוא המלווה ויראה את הלווה בדרך ויגיד לו פריעת חוב מצווה.

והוא יגיד לו לא יגוס.

והוא יגיד לו מצווה לפרוע את החוב.

הוא יגיד לו, לא אגוסט.

יתחילו להתווכח, יהיה קטטה, בתי דינים, בלגן, מכות, חביד, משל מה.

התורה אומרת, אני רוצה שיהיה שלום,

כל אחד ישמור על הגדרים שלו.

אבל מה לעשות, יש אנשים

שחושבים שהם בתוך הגדרים,

אבל לא מדייקים לעשות מה שהתורה אומרת, יוצר רק נזק.

התורה היא סם חיים וסם המוות, אותו סם.

סם חיים למי שהולך בה, ומי שלא הולך בה, סם המוות.

אחד הולך לרופא, ואומר לו, תשמע, אתה, יש לך דלקת,

אתה צריך לקחת ארבע פעמים אנטיביוטיקה כל שש שעות.

הבן אדם לא כל כך מקפיד, הוא בלאגנים.

אז הוא שכח פעמיים לקחת, אז בפעם השלישית הוא לוקח שלוש כדורים ביחד.

אתה השתגעת, אתה יכול למות אתה.

מה אתה עושה?

אתה לא יכול לסדר את הסדר איך שאתה רוצה.

אתה צריך לקחת כך, ורק כך תהיה תרופה.

אם לא תיקח כך, לא תהיה תרופה, גם בתורה.

צריך לשמור בדיוק על הכללים. אם תשנה מהם,

זה הופך להיות לרעה,

וכן בכל דבר ודבר.

והתורה מחנכת אותנו, שימו לב, יהודים יקרים,

כל דבר, איך לגשת אליו בחיים.

שאלנו למה פתחה התורה בגנב מיד אחרי מתן תורה.

אז הסברנו, בגלל שזה הבן של הקדוש ברוך הוא, והוא דואג לגנב.

אבל יש עוד הסבר.

אחרי מתן תורה,

מיד מתחילים בעבד.

למה בעבד?

כי לי בני ישראל עבדים.

הדבר הראשון,

הדבר הראשון,

אחרי שעם ישראל קיבלו את התורה,

וה' אמר אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים,

למה הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים? כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם.

אני ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים.

אז דבר ראשון,

האם אתם מקיימים את זה להיות לי עבדים ולא עבדים לעבדים?

לכן מצווה ראשונה מדברת בעבד.

ובהפטרה כתוב שעם ישראל

נענשו ונשלח נבוכדנצר הרשע והחריב את בית המקדש ועשת הארץ שממה וגלת ישראל והרג אלפים ורבבות מישראל. בגלל מה?

שלא שלחו את העבדים לדרור.

שחררו והחזירו.

לא כמצוות התורה.

הקדוש ברוך הוא אומר, אתם רוצים להיות עבדים לעבדים?

אני אביא לכם את העבד הגדול נבוכדנצר שימשול עליכם.

זאת אומרת,

צריך להבין מה כוונת התורה בכל דבר ולא לחרוג ממנה אם אדם רוצה לעבור את החיים בעולם הזה טוב ולזכות גם לחיי העולם הבא.

זו הקדמתנו.

ולמי שיש שאלות, בבקשה.

אם הבן אדם נפטר, אתה מתכוון מי? הגנב?

אם אתה חייב למישהו כסף

ואתה עדיין לא הצלחת להחזיר לו,

אז מצווה על היורשים לשלם.

אם לא החזירו לבן אדם את הכסף,

בבן אדם שחייבים לו את הכסף לא מחל על הכסף,

אותו אדם יצטרך לחזור בגלגול להחזיר עוד פעם את הכסף.

גזל זה דבר קשה ביותר שמתגלגלים עליו, ואפילו על כסף קטן.

לכן, מי שיודע שגנב,

שיחזיר.

ואם הוא לא יודע ממי הוא גנב,

אז שיחפש איך לאתר. אם הוא לא יודע בכלל,

אז הוא נותן את סך הכסף

כפי ערכו באותו זמן, בלי תוספת ריבית והצמדה,

לצורכי רבים,

ואז בין השמים דואגים לגלגל את הדברים, שיהנה אותו אדם שצריך לקבל את הכסף בדרך כזו או אחרת מאותו כסף, ולמעשה אותו בן-אדם

נפטר מן החוב.

לדוגמה,

אם היית חייב לכמה אנשים שבצעירותך לקחת מהם כסף,

אתה כבר לא זוכר אפילו כמה ואתה לא זוכר מכמה,

אתה צריך להעריך,

תוסיף קצת, שתהיה בטוח,

ואתה יכול לתת את הכסף לארגון שופר שעושה בזה צדקה וחסד, לזכות את הרבים, וממילא תצא בזה ידי חובה.

כן, בבקשה, פה תן לו מיקרופון אם אפשר. כבוד הרב,

לפני כשלוש שנים חליתי במחלה של אירוע מוחי,

ומאז חיי לגמרי השתנו.

זה מתבטא ביחס שאני מקבל בבית,

זה מתבטא בהמון דברים.

אני לא יודע מה לעשות,

באמת לא יודע מה לעשות.

מצד היחס של המשפחה אליך?

של המשפחה אליי, כן.

במיוחד של אשתי,

שמאז היא...

אתה היום בריא בנפשך?

פחות או יותר,

כן.

אתה מטופל בכדורים?

כן.

וכשאתה לוקח אותם אתה בסדר?

פחות או יותר, כן.

אתה לא מזיק?

לא, מה פתאום, שמת?

זה לא מגזים, זה מה שאני שואל.

כבוד הרב,

גם אני עושה תביעה נגד בית החולים, על רשיונות רפואית,

ובלי נדר, בעזרת השם,

אם יצא מזה משהו,

אני נותן מעשר לאיזו ישיבה או משהו כזה.

חזק וברוך, זו כבר סיבה להצליח בטביעה.

אוקיי. בכל מקום.

אני לא מבין מה הסיבה שמתייחסים אליך בצורה כזאת. אני גם לא אוכל לעזור אם אני לא מכיר את הדברים מקרוב.

אבל אם יש איזה רב בסביבתך,

מן הרצוי שתשטח בפניו את הבעיה,

ושינסה להיכנס בתוך העניין, לראות, לברר את הדברים,

מה הוא יוכל לעשות.

השם יעזור לו או שתצליח.

תודה רבה. תהיה בריאה.

כן, בבקשה.

כבוד הרב,

אני חוזר בתשובה קרוב לארבע-חמש שנים.

נאמר לי שאני אחזור בתשובה, יקל עלי כלכלית.

לדאבוני,

זה חוזר אותו דבר למצב הקדמון.

אז אני במצב כזה של התנדנדות

בין לחזור בשאלה

לבין להמשיך בשמירה שאני שומר כרגע שבת ומניח תפילין וכדומה לזה.

הבנתי. זאת אומרת,

מתחילה חזרת בתשובה בשביל המצב הכלכלי.

לאו דווקא. אז למה עכשיו?

חשבתי שזה יותר טוב.

להיות בשאלה.

לא.

הייתי בשאלה די טוב.

אז אני שואל, ולמה עכשיו לחזור בשאלה? זה מבטיח כסף?

שלילי. זה לא... בין ימין לשמאל זה אותו דבר.

אז למה אתה עושה לקדוש ברוך הוא כזה דבר? כאילו, אם לא תיתן כסף, אז זה פרוטקשן.

לא, שלילי.

שלילי. תקשיב, תקשיב. שנייה, שנייה, שנייה.

רגע, הוא יצר אותי?

ודאי.

הוא הביא אותי לעולם? ודאי. הוא חייב לי?

לא. אני גם חייב לו.

רגע, רגע. רגע, רגע. לא, לא, לא.

אם הוא נותן לה תולעת,

נותן לה חיה, וכל דבר שעל פני האדמה נותן להם,

כנל הוא חייב לתת לי.

הוא נותן להם להמשיך לחיות.

אתה חי? כמו כולם.

לפחות.

שלילי.

אתה לפחות. אני קשה. אתה לפחות. אני בכוח. בזהב תפיך תאכל לחם. הם לא... מי אמר לך?

אני אומר לך. קודם כול, יש מיליון כמוך לפחות.

זה הנתונים שאומרת המדינה.

עזוב אותנו עם המדינה הזאת.

אתה עני.

שלילי?

גם לא עני.

לא, לא, לא. מיליון עניים יש.

מי אמר?

המדינה.

די, כולם אוכלים לחם, עזוב אותך. גם אתה.

ודאי. אז מה אתה רוצה עוד?

עוד קצת יותר.

הסטוחרת של אשתך?

הייתה.

אז עוד יותר קל, נשאר לך עודף.

שלילי.

אתה היית, כבודו?

אתה היית פעם בהרצאה שלי?

חיובי, הייתי בכינרות. בנעליים של שפיגלר? לא, לא. הייתי בכינרות.

כן. ולדאבוני,

כי אנחנו מהמתנחלים.

כן.

אני גר בשבי שומרון, ונאלצנו לעזוב

ולא להיות בהרצאה שלך בכינרות.

אז בדיוק חזרתי בתשובה.

שבת ראשונה שתמרתי.

ברוך השם.

נו, אז אני אגיד לך משהו. קודם כול, בזיעת אפיך תאכל לחם זה קללה.

חיובי, בגלל האישה.

לא, גם בלי האישה.

אדוני, התפוח אכל אותנו, נו. לא היה תפוח. היה לנו שמשון הגיבור, האישה אכלה אותו. לא היה תפוח בכלל.

אבל אתה צריך להבין דבר אחד,

זה קללה.

ואף אחד לא אמר מה שעור הקללה.

ומי שחכם ימחית בקללה.

איך?

לא יתקלל, לא ילך לעבוד.

ומה יאכל?

אם אתה תלך ותלמד בכולל...

שלילי.

כבודו,

אני מייצר את המדינה הזאת. אני עוזר למדינה לקום.

זה מצווה. שאין לך... לא, לא, לא. את ארץ ישראל אני מקים אותה.

אני בונה בתים,

מסדר למפונים שפינו אותם, ואין להם איפה להיות. ואם לא תהיה, ואם לא תהיה,

אז לא תקום. יהיה גוש אחר או מה? יביאו מאוגנדה או מאיפה יביאו לנו?

יש פה מספיק עובדים עבודה זרה. לא, זה מצווה להקים אותה בעצמם. הבנתי.

פתאום אתה מתמצא במצוות.

לפני דקות שמעתי שאתה רוצה לחזור בשאלה.

ודאי שאני מתמצא במצוות. אבל רק מצוות... אבל נתתי.

מה, תן לי קצת.

עצם, לעתיד, משהו, מה, הוא לא נותן כלום? אתה אוכל לחם, אתה רוצה עצם? אין בעיה, אני אבקש שייתן לך עצם.

אין בעיה, שייתן עצם. אתה תישאר רק עם עצמות.

אני... לא יהיה בשר. לא, לא, לא. לא יהיה בשר. בשביל השני, את הבשר אני משאיר לך.

תן לי את השמנת, בוא נקרא. אה, עברת לשמנת.

אהה.

אתה יודע, היה חג פעם בכפר שלם,

שבא אליי יום אחד, והיה לו טרוניה מעין זו שלך.

אמר לי, תשמע,

אני חזרתי בתשובה. שנה, שנתיים, אני מחכה, מחכה, מחכה.

שום דבר לא הסתדר.

ואני נשארתי באותו בלגן, אני מחפש את הלירה, לסגור את החודש.

אמרתי לו, נו, אז מה תעשה?

הוא אמר לי, תשמע, אני החלטתי חבל הזמן,

סוגר את הבסטה,

חוזר בחזרה למה שהייתי והולך להיות אינסטלטור כמו שהייתי.

אמרתי לו, ומה אתה חושב, שהשפר מזלך?

אמר לי, כן, אם אין אני לי, מי לי.

אמרתי לו, אתה יודע מה?

נראה אם תצליח.

רגע.

אחרי שלוש שנים הבן אדם בא אליי, בוכה, מתחנן.

תתיר את הקללה.

אמרתי לו, איזה קללה?

אומר אתה, אמרת לי, נראה.

אני ירדתי לטמיון, אין לי מה לאכול.

חובות, רודפים אחרי נושים. אמרתי לו, מה קרה לך? אתה אינסטלטור.

שכחת?

אינסטלטור.

כל דליפה אתה מסדר.

מה קרה לך?

הבן אדם,

שנים, אתה שומע?

עברו שמונה שנים, והוא רודף אחרי כל הזמן.

תתיר את הקללה.

אמרתי לו, מה אתה רוצה? זו לא קללה.

נכון. אם תלכו איתי בקרי, תלכו שתיים בקרי. הפוך, הקללה זה עבודה.

יש עבודת הבורא גם, וכבודו.

והוא בחר בקללה, הוא בחר בקללה. הוא אמר, אני לא רוצה את השם.

אם השם לא מסתדר והוא לא סידר לי כלום,

אז אני הולך לקללה בזיעת אפיך, כי אם אין אני למי לי.

השם הראה לו שזו קללה אמיתית,

והאדמה מצמיחה לו קוץ ודרדר,

והוא לא מצליח.

אף פעם, אל תגיד לקדוש ברוך הוא, תשמע,

אני בונה אליו כי הוא הביא אותי לעולם, לא. וכנל הוא חייב בי. תקשיב, תקשיב, תקשיב.

אם אתה תעשה כאלה דברים,

הוא יגיד לך, בוא נראה מי חייב יותר.

אין בעיה, אני חייב לו למעלה. שייקח אותי למעלה, נסתדר איתו כבר. ברור, ברור.

פה אנחנו עכשיו עובדים לעולם, למסתרון, לזה, תן לי עכשיו את שלי. רגע, רגע. ולמעלה, נסתדר אחר כך. כן, כן, כן.

אם פה אתה לא מסתדר איתו, שאתה למטה רחוק ממנו, אתה חושב שתהיה קרוב, תסתדר איתו.

אוי ואבוי, מה מחכה לך?

אבל אתה צריך להבין,

אל תחשוב בכיוון בכלל.

תראה, כבודו,

כשהייתי חילוני אמרו לי מישהו אחר, מישהו נוסע בכיפור, מישהו אמר אשם.

מישהו. מישהו. מישהו. מאוד יומד, נכון? מישהו. מישהו. מישהו. מישהו. השאלתי את זה, לא קרה לי כלום, ברוך השם. נכון.

אחר כך מצות, לא משנה מה היה.

עשיתי מה שצריך.

לא קרה כלום, ברוך השם.

כן. מה? חזרתי בתשובה. לפחות אין צ'אנס.

התקדמנו.

תראה אור בקצת המנהרה. איך אמרת?

אכלתי בכיפור, ברוך השם, לא קרה כלום.

לא, יש לי אמונה בו. אכלתי בפסח חמץ,

ברוך השם, לא קרה כלום.

ברוך השם.

אבל אם לא יהיה ברוך השם, אוי ואבוי, מה יהיה לך?

תראה, אין אדם מלא אדמות שאם אין לו איזושהי טיפה... כן, ודאי, ודאי. אז הוא לא קיים בעולם הזה. ודאי. לא חייב להיות דווקא ב-X, Y, Z. נכון, ודאי.

אפשר ב-A, B, C, D. לא משנה במה. כן. כרגע לא ניכנס. כן. אבל יש הרבה.

אבל כבודו, באמת. אבל תשמע ממני. אני בהתלבטות רצינית מאוד. תשמע ממני.

תשמע.

הפסקתי קצת להניח תפילין, לא כל יום.

כמה

כמה

אתה היית מרוויח כשהיית מרוויח טוב מאז שחזרת בתשובה?

לא, דווקא כשחזרתי בתשובה הרווחתי 3,500 שקל. לא רק. כשאני, שהפסקתי קצת להניח תפילין וכל זה, אין מס הכנסה פה, כן? כן.

אני מגיע ל-25,000-30,000 שקל בחודש. יפה. אבל...

לא נשאר כלום.

יפה.

ממש ברכה.

עכשיו תגיד לי משהו.

כן.

וכשהרווחת 3,500 שקל,

הפרשת מעשר?

או-אה.

את האמת.

האמת.

הפרשתי וזה ונשאר קצת.

כמה הפרשת? מפה, כמה הפרשת? אין מספר.

באמת שאין מספר. כמה, כמה?

הפרשתי בערך

500-600 שקל, משהו כזה, ממוצע.

כל חודש?

כן.

זאת אומרת

שאתה יכול להסתפק ב-2,900 שקל.

כן. אז למה אתה צריך יותר? כי לא מבלים בשבת, לא כלום, עובדים כמו חמורים, כלום.

מה אכפת לך? מה נשאר לך? רק לאכול. מה? כמה אני אכול?

מה אכפת לך? כולה מנה אחת ביום? בחייך.

מה? אבל פה, תקשיב, תקשיב, לא נורא. כן. בוא נהיה איזה.

לא היה אוטו, לא יכלתי לצאת,

עכשיו אני מחפש קלה.

אבל לא, לא, לא.

עזוב.

עזבתי את כל הידידות שהיו לי חילוניות.

חיפשתי בנרות איזה משהו טוב על הפנים,

לדאבוני. תראה, הקדוש ברוך הוא כנראה ראה בדיוק עם מי יש לו עסק.

לא, אדם טוב, אני אומר לך, נשבע לך בשכנה שלי. הוא אמר, הוא אמר שחבל על הזמן,

שחבל על הזמן להשקיע באחד כזה.

לא, נשבע לך בשכנה שלי.

שהכול, אני אומר לך,

מי שמתקרב אליי לא עוזב,

תאמין לי.

קיצורו של דבר, תקשיב.

כן.

הטעם עלי שונאים אתם עונים,

שאוהבים לצעוק

על כל דבר, אפילו אם הוא רציני.

לא, לא, אני מדבר בכנות כרגע. בכנות, לא בכנות. אני אומר לך,

אני בהתלבטות כבר שבועיים אם אני מפסיק את השבת לשמור או לא. זה היחיד שעוד נשאר ככה שזה ממש בקרעי התרנגולת, קוראים לזה? כן. זה מה שנשאר.

אחרת,

סוגר את הבאסטה.

הבנתי.

ומה החלטתך?

לא, אני, תוצאה מזה הגעתי היום אליך.

הבנתי.

אז בוא ניתן לך עצה של יהודי שאכפת לו מעוד יהודי, אפילו אם הוא צוחק הרבה,

על חשבון השכנה גם. לא, אני, ברוך השם, ברוך השם, אני, אני מאושר בחלקי.

טוב, טוב.

בין טוב ובין רע. כן, כן.

אז לכן תסתפק ברע שיש לך ותבחר בטוב שנותר לך,

ותשמור על השבת שתשמור עליך,

כי יותר ממה שאתה שומר על השבת, היא שומרת עליך,

ואם אתה רוצה להסתבך גם עם השבת,

אז זו מחשבה שלך. אתה מכיר את שם שם מה שאמר?

זאת אומרת, נשמתי עם פלישתים? כן.

נו, ומה קרה בסוף? הוא מת.

נכון. עם פלישתים.

אתה רוצה גם?

אם הקדוש ברוך הוא רוצה לקחת אותי, הוא יאללה.

אתה יודע מי זה הפלישתים, כן?

הפלסטינים, תיזהר.

הפלישתים זה הפלסטינים.

תיזהר.

יש לנו את קדימה, זה בסדר. כן, יש לנו את קדימה.

טוב, תודה.

תודה לך, כבודו.

כן.

אצל הנשים, נו, בבקשה.

כן.

שלום, כבוד הרב.

אני באתי לפה

בשביל גיסתי, האמת.

לפני כחודשיים, משהו כזה.

היא הייתה בחודש תשיעי והיא איבדה את הילד.

באתי לפה בשביל לבקש שתברך אותה בילדים ושאני אקח על עצמי משהו.

את שומרת תורה ומצווה.

אני שומרת, אני לא שומרת שבת, אבל חגים וכשרות.

למה את לא שומרת שבת?

זה קשה לי, השבת.

מה קשה? שלא עושים שום דבר? אני חושבת שתמיד אתה רוצה לשמור את השבת,

ואף פעם אתה לא יכול לשמור אותה כמו שצריך. למה?

יש עוד איזה משהו עם הכוס תה, שאסור לשים את הסוכר ואסור לשים את זה,

ואם נשפך לי משהו, מה, אני לא יכולה לנגב אותו כי אני סופגת?

יש כל מיני תולדות ותולדות על תולדות.

זהו? זה הבעיה?

כן, שאני לא ארגיש אף פעם שאני שומרת על שמה. אז מה הבעיה? בואי נעבור דבר שם.

אם נשפך, אז מה?

חייבים לעשות ספונג'ה?

אפשר להביא סמרטוט שיספוג את זה לבד,

ולא חייבים לעשות ספונג'ה.

ואז לוקחים את זה ולוקחים הצידה, זה הכול.

ומה עוד אמרת? שאם מה?

שמים תה עם סוכר, מה הבעיה? מותר לשים סוכר בתה. מה הבעיה?

מי אמרת שאסור?

אוקיי. אסור? מי אמר לך שאסור?

מה עוד אסור, את חושבת?

לא, זהו. זהו, שני הדברים האלה שצריך לשמור שבת.

לא, יש עוד הרבה דברים שעשיתי עליהם איזושהי... אין שום בעיה. שבת זו מתנה שרק העם היהודי קיבל אותה, וגוי ששבת חייב מיתה.

כי אותי ביני וביניכם, רק הקדוש ברוך הוא נתן לנו את השבת.

זו המתנה שהייתה גנוזה בבית גנזיו של הקדוש ברוך הוא.

ואם זכינו לקבל דבר כזה, היו צריכים להיות חכמים לנצל את זה.

וזה לא קשה, ואם את רוצה באמת שזה יועיל

לאותה יהודייה,

אני חושב שעם הזכות הזאת של שבת אפשר להועיל לה באמת.

הייתי רוצה לבחור במשהו קצת יותר קל, כי זה קצת קשה לי,

תפנית כזאת עכשיו.

תפנית? שבת, לא תפנית.

ננוח. לשמור שבת שבת, אני לא יודעת אם אני יכולה לעמוד בזה לזמן ארוך. מה יש? מה הבעיה?

לזמן ארוך.

מה הבעיה?

זה לא בעיה.

אז לא שמעתי מה הבעיה, מה הקושי?

שאני מפחדת שאני אשבר בלנסר ולא אשמור שבת. אבל נשברת כבר עד עכשיו.

עכשיו אפשר לתקן את השברים.

כשאת לא שומרת זה שבר, כשאת שומרת זה לא שבר.

שבת קודש,

את יודעת איך אנחנו מחכים לשבת?

שישה ימים, סופרים את הימים, ראשון בשבת, שני בשבת, שלישי בשבת,

רביעי בשבת, חמישי בשבת,

שישי בשבת, שבת.

הגיעה השבת, מגיע מוצא שבת, יש לנו עוגמת נפש, יצאה שבת.

ויהי נפש, ויהי נפש, הסתלקה נפש מאיתנו.

כל מה שאנחנו עובדים לשבת,

כל ההכנות שלנו בשבת, כל מה שאנחנו טורחים,

והגיעים ומכינים זה לשבת.

בלי השבת היינו אבודים.

זו עבדות אמיתית.

אפילו אומות העולם למדו מאיתנו ולקחו להם שבת שלהם, במירכאות.

המוסלמים לקחו את יום שישי, והנוצרים לקחו את יום ראשון.

לפני כן הם עבדו שבעה ימים בשבוע.

אבל הם הבינו שאי אפשר לחיות ככה לאורך זמן.

אז אצלנו יש את המתנה הגדולה הזאת, ואנחנו לא עושים, וזה לא רק שביתה ממלאכה,

זה הערת שבת, זה השפעה רוחנית,

זה עלייה רוחנית, זה דבר אדיר.

אז אם מבקשים מבן אדם דבר כזה, מה קשה כל כך?

לנוח,

לאכול פיצוחים?

מה הקושי?

עם זה את לא מוכנה לנוח?

מה אני יכול לתת לך קל?

לא, אני יכולה לשמור את השבת, אבל לא,

אני לא יודעת כמה זמן זה יחזיק.

יחזיק, יחזיק עד שתתחתני, יחזיק, ואחר כך זה בכלל יהיה בונקר.

טוב, אני כעיקרון רוצה לקחת משהו על עצמי קל, שאני יודעת שאני אעמוד בו,

ובעזרת השם, השבת זה השער שלי. אז אני אגיד לך, תתחילי לשמור שבת מיום שישי בערב עד מוצאי שבת רק.

יש כאלה מקבלים את זה יותר מוקדם.

אני רוצה שתברך את נטלי בן זהבה.

אם תסכימי, לשמור שבת.

איך אמרת?

תן לי משהו שבזכות זה,

הנה, נדעתי לך.

מה רצית? ברכה למה? ברכה למה?

ברכה למה רצית?

שיהיה לילדים.

אה, אז את חושבת ששבת זה יותר מדי קשה בשביל שיהיה לילדים?

לא, אני לא חושבת שזה קשה מדי. כדאי לך להתאמץ בשביל שיהיה לילדים?

אתה מתקיל אותי.

מה פירוש? הרי את באת לפה בשביל זה, לא?

נכון, אבל אני רוצה להתחיל במשהו קצת יותר קל, כי גם ככה קשה לי.

בסדר, את יכולה להתחיל גם במשהו קל, אבל מתי שתשמרי שבת זה יועיל.

אני רוצה לשמור על חצי רב.

אוקיי, אני מקבלת את העצמי.

מה השם?

מה השם של החברה?

או הנה יש פה את הבעל גם של החברה. כן, הבעל והאבא וכל המושלכה.

הנה גם הבעל מקבל העצבה. ברוך השם, ברוך השם.

ברוך השם.

אתה יודע מה? איתך אני עושה משהו נוסף.

אתה גם תשים ציצית, שהבן יראה אותך, תאמין,

עם בגד של מצווה לבן.

בוא.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שאחרינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

רגע, בוא.

מה השם שלך בשם האימא?

אריאל. אריאל שם עשר לעולם.

אריאל בן אסתר, לאשתך?

מיטל בת-זהבה.

מיטל בת-זהבה. תזכו לזרע חי וקיים, בן זכר מארח.

יש פה יהודי שהגיע להרצאה במיוחד

שלפני שנתיים-שלוש,

ביקש ברכה לזרע חי וקיים. הוא נמצא כאן?

לא נמצא.

היום יש לו שלישייה.

ברוך השם.

מה נזכרת? עכשיו נזכרת?

תביא לו מיקרופון, בבקשה.

ערב טוב, הרב. זה היה קצת יותר משלוש שנים, באור עקיבא.

מתי באור עקיבא?

זה היה לפני שש שנים.

שש שנים? כן.

זה עניין

התחתנתי והאישה לא יכלה להביא ילדים.

הלכנו לרופאים,

טיפולים,

התייאשנו.

כמה זמן?

תקופה די ארוכה.

התייאשנו מהרופאים.

התייאשנו מכולם, יותר נכון.

ואז אתה הגעת לאור עקיבא לאיזושהי הרצאה,

ופניתי אליך, ביקשתי ממך... כמה שנים היא לא ילדה?

חמש, חמש. חמש שנים.

חמש, שש שנים. לא, זאת אחותי.

זאת אחותי, אוקיי. וזהו, פניתי אליך,

ותשאל תעורר אותי אם היא תהיה מוכנה לקבל את זה.

כיסוי ראש.

והיה קצת קשה, נתת לה כיסוי ראש,

הכיסוי ראש ישב כמה ימים ככה בבית,

אחרי כן היא שמה אותו,

ואחרי שהיא שמה אותו, ברוך השם, שלישיה.

שלושה בנות.

אני רוצה בהזדמנות הזאת, כבוד הרב, להגיד משהו.

היום, אחרי שאני כבר לדעת ואני כבר יודע הכול.

מה זה הכול?

מה שלמדתי, אני כבר, ברוך השם,

שש שנים לומד, סיימתי הרבה מסכתות, יום-יום אני לומד.

ואני רוצה להתנצל בפניך על משהו הרב.

שני דברים שזלזלתי בהם,

הקדוש ברוך הוא אמר לי, בוא אני אראה לך מה זה.

אחד מהם זה הייתה אתה,

שלפני שחזרתי בתשובה מישהו רצה לתת לי קלטת שלך.

ואמרתי לו, מי זה הליצן?

אני מבקש סליחה מחילה.

אבל הפעם הראשונה שהקסטה נפלה ביד,

הקלטת הראשונה שנפלה לי ביד,

ושמתי אותה באוטו,

התחזקתי יפה,

מהקלטת רק.

וזהו, זה הזמן להודות לך, הרב.

וכמו שאומרים,

בן אדם שעושה את רצון האל,

הקדוש ברוך הוא עושה את רצונו.

אתה עשית את רצונו, והוא עשה את רצונך, שזו היתה הברכה שלך.

חזק וברוך.

תהיה בריא.

כן,

הוא צודק, היו הרבה אנשים שבמשך השנים שלי דאגו להדביק לי כמה סטיגמות.

יש כאלה שקראו לי מסית, יש כאלה מדיח, יש כאלה ליצן, יש כאלה מפחיד,

יש כאלה סטנדאפיסט,

יש כאלה שקראו סטנדאט קומדי,

יש כאלה שקראו מהפנט.

כל מיני שמות.

אבל פה יש לך מריקה.

אחותו.

היא מהבוקר שהיא מתעוררת ועד הלילה כשהיא הולכת לישון,

אתה מופיע עליו במחשב בלי הפסקה.

כל היום שומעת אותך.

ברוך השם, אז אני גם מקלקל.

מכל מקום היום,

היום

סגרנו מעגל,

לא איתו,

סגרנו מעגל.

במשך שנים רבות כל התשקורת ככה

יצאה נגדי,

לקחו אותי על ה-X של המטרה ואמרו, את זה חייבים להוריד.

ידיעות,

הארץ,

רשת שוקן,

שתי ערים,

כל ישראל, מי לא?

היום זה היה האחרונים שנכנעו.

ידיעות אחרונות, התנצל,

שתי ערים התנצלו, הארץ התנצל,

כולם חויבו בפיצוי כזה ואחר.

והיום זה נסגר עם כל ישראל.

תשמעו בחדשות בקרוב, בימים הקרובים,

והם גם צריכים לשלם 10,000 שקל ככה, שיהיו דמי כיס.

וגם הם מתנצלים.

לא נשאר אחד מכל אלה שדיברו עליי שלא שילם.

לא נשאר.

כבוד הרב.

כבוד הרב,

מחילה כבוד הרב, הייתי רוצה לבקש רק משהו, בבקשה.

כן.

יושב פה לידי מור אבי.

כן.

ובאמת, אדם מאוד אהוב על הבריות.

אדם טוב,

עושה את מלאכתו נאמנה, עם הילדים,

בבית, עם כולם.

והוא לא מזמן איבד ראייה בעין אחת

בגלל הסוכר.

הייתי רוצה מאוד שתברך אותו, שלמה בן-זוהרה.

אני מוכן לקבל, שלמה בן-זוהרה, לקבל על עצמי שלוש שעות ביום שבת לימוד תורה, למרות שביום שבת אני רק יושן.

חזק וברוך. שלוש שעות, שלמה בן-זוהרה.

שלמה בן-זוהרה, רפואה שלמה בכל גופו ואיבריו, ובפרט בעיניו. אמן.

אמן.

רגע, יש פה בחורצ'יק שרוצה גם כן להתנצל.

זה ערב התנצלויות.

הרב, אני רוצה לשאול רק שאלה קטנה, איפה הייתה התנצלות? זה חטיפה.

כן.

כבוד הרב, ערב טוב.

ערב טוב.

אני,

בעוונותיי הרבים, כשהייתי רחוק מתורה,

אז לפני איזה חמש-שש שנים הייתה הרצאה של הרב בנתניה, גרתי אז בנתניה, הייתי רווק.

התחילו להפיץ שם שלטים, ואני לא שמרתי את זה, לא יודע מה אמרתי,

אבל אני מבקש מחילה מהרב.

היום ברור שבן זוהר יחזור בתשובה.

ובוא נאמר שאני אחד מהמארגנים של הערב הזה, אז יהי רצון שזו תהיה תשובת המשקל.

ואני ממש מבקש מחילה מעליו.

מחול לכם, מחול לכם, מחול לכם.

ועוד דבר אם אפשר בבקשה.

מר ויכול לברך אותי שאני אזכה באמת לשבת כל היום ללמוד תורה ולהיות משוחרר מעול הפרנסה.

מה השם? גל בן שושנה.

גד?

גל.

גל בן שושנה תזכה לשם מעולה של תורה תדיר,

ללא דאגת הפרנסה.

אמן.

מה עכשיו?

תן לו, תשובת המשקל.

כבודו,

אם בעיה ותברך אותי,

הוא מוכן לקבל משהו לטובת פרנסה יותר קלה ממה שאני כרגע.

יפה, יפה.

אבל זה יעלה לך ביוקר.

לא קשה, כי

אני בהתלבטות. בבקשה.

שעה ביום ללמוד תורה.

רק שעה?

שעה. לא רק שעה.

תראה, אני יכול לסדר חברותא

שלוש פעמים בשבוע, כי זה קשה. כל יום. כי אני עובד עד מאוחר. אתה רוצה שיהיה לך רק שלושה ימים פרנסה?

שעה, חברותא? שעה.

מקבל.

יפה.

אז חזקיהו בן משה. למה לא?

מה השם?

חזקיהו בן משה.

חזקיהו בן משה,

השם יזכה אותך בזכות לימוד תורה של שעה כל יום לפחות,

בפרנסה טובה בשפע. אמן.

אמן, אמן.

עדה מה, אני גם מקבל ציצית עליי.

אשריך וחבא.

רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע.

שזה יהיה בטוח ש... לא, זה צריך כבר לחזק אותי. ברור. תן לי לעשות את הבלאגן. ברור.

רק שזה יהיה בטוח שזה לא בגלל שזה בחינם.

15 שקלים.

נתן מאה. נתן מאה.

מפרעה.

חזק וברוך. בכבוד.

גם כיפה.

שיהיה לך לאחר-הצהריים.

שחיינו.

תן לו מיקרופון, שחיינו.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך עולם, שחיינו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

תהיה בריא.

תן לו, בבקשה.

תן לו.

אני קודם כול רוצה להגיד שאין מה להתמרד נגד הקדוש-ברוך-הוא.

כולם מכירים אותי פה.

אם לא פה, אז בכל המדינה.

לפני שנה שקלתי בת בתאונת דרכים

במרדף משטרתי.

לפני שנתיים

הבן שלי עבר גם כן תאונה שלא קשורה לתאונה הזאת,

והוא מרותק לכיסא גלגלים.

למרות כל זה אני לא מתמרד נגד הקדוש-ברוך-הוא,

למרות שהייתי מעדיף שיהיו ייסורים עלי ולא על הילדים.

אני עברתי ייסורים, גם שרפו לי את העסק פעמיים.

כל זה מתגמד לעומת זה שפוגעים בילדים.

אני מבקש מכבוד הרב, אם הוא יוכל לברך את הילד,

שבעזרת השם

יקום על רגליו.

הערב הזה הוא התחיל אצלי בבית.

יש שיעורי תורה,

יש פה גם הבחור הזה שדיבר כרגע,

ועוד אחד פה, שהם ארגנו את התרומות מההתחלה,

וככה זה נמשך, והגענו ליום הזה. אני מבקש, אם אפשר, לברך, ושכולם יגידו אמן,

ושבעזרת השם

לא יהיו ייסורים יותר במשפחה

ושיעורי התורה יימשכו אצלי בבית.

אני לפני 12 שנה הייתי בהרצאה של כבוד הרב אמנון,

וקיבלתי על עצמי, ועד היום אני דוגל ושוקט.

למרות כל האיסורים, אני לא מאשים אף אחד,

אבל אני רק מבקש ברכה, שלא יהיו איסורים על הילדים.

אז אם, מה שם הילד?

יוסף בן שרה.

יוסף בן שרה,

השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה,

נזכה לקום על רגליו.

אמן.

אמן.

ציציות? לפני חודש הוא ניסה להגיע אליך בהרצליה ולא הצליח.

ציציות אתם רוצים?

יש, אנחנו כל המשפחה עם ציציות ועם הכול. יש לו? כן.

אין לו עכשיו.

כרגע אין? אין. בבקשה.

קח.

שיחייאנה.

כן, על הבגד הוא עושה.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שיחייאנו וקיימנו, הגיענו לזמן הזה. אמן.

חזק וברוך.

כן, בנשים, נו.

כן.

כבוד הרב, אני רוצה לספר לכם מקרה שלי.

אפשר לעמוד?

אני עברתי עשרה מבחנות.

בכל מבחנה שעברתי, ייסורים, אם זה ניתוחים,

מה לא עברתי?

הגעתי למצב שהרופאים כבר רחמו עלי,

ואין כלום.

כלום.

אני בחורה דתייה, אני שומרת מסורת, אני מתפללת בשבת. מה לא עשיתי?

אפילו אם יגידו לי לשתות רעל כדי להיות בהיריון,

כדי להצליח.

אז זה גם מבחנות, אני עוד אחתה בדרך וכבר אחת עשרה.

אני מבקשת שתברך אותי.

אני עברתי ייסורים שאין לך מה לתאר.

רק עילויים יודע.

תגידי לי משהו.

בעלך, מה עושה?

מה עובד?

החזרתי אותו בתשובה, הוא לא היה דתי,

עם משפחה לא דתייה.

החזרתי אותו בתשובה, הוא התחיל להתפלל, הוא שומר שבת.

מה לא עשינו?

מה לא אמרו לנו ולא עשינו?

מה לא?

מה לא?

תגידי לי משהו, עוד שאלה.

כן. בת כמה את שתחי?

בת 40. את מוכנה לכסות את הראש מלא?

כיסוי ראש, כן. מלא, מלא.

מלא, כן. שלא יראו את הסערות. בסדר. שמתחת לכובע תהיה מטפחת.

אה, גם מטפחת וגם כובע? כן. בסדר. הנה, קחי.

תן לה.

עכשיו יש,

רגע, כבוד הרב,

יש לי חברה שהיא מתביישת,

גם לה אין ילדים. לא לצרף עכשיו. קודם כול, אחד אחר. בסדר.

תשבי, תשבי, תשבי, תשבי, תחסי את הראש.

תכף.

שימי, שימי.

כן, סיימנו? כן. מה שמך ושם האימא? מרסל בת רחל.

מרסל בת רחל ובעלך?

ישראל בן ברכה.

מישראל בן ברכה. השם יזכה אתכם לזרע חי וקיים. הצלחה מרובה. מהרה.

אמן. תודה רבה.

רגע, תדברי, איזה אחמד להתבייש. מה, חברה? אני אדבר בשביליהם.

בסדר.

יש לי חברה שגם לה אין ילדים, והיא מתביישת. היא נשואה ארבע שנים

ולא בהיריון.

בעלה לומד?

בעלה בחור דתי, לומד, כן. כמה שעות הוא לומד ביום? הוא שאולים גם שעה.

שעה ביום?

כן.

שילמד שעתיים ביום

בתענית דיבור,

ותקבלו את השבת חצי שעה לפני הזמן.

בסדר?

מה השמות?

תגידי איזה מה.

אסתר אדסה בת שושנה.

אסתר אדסה בת שושנה ובעלך?

ניסים בן תמר.

ניסים בן תמר, תזכו בעזרת השם יתברך

לזרע חי וקיים מהירה.

אמן.

יש לי ילדה היום בת שנה ושמונה,

ובגיל עשרה חודשים גילו לה פיגור.

ועד היום לא יודעים איזה תסמונת, מה יש לה, מה אין לה, כלום. עשו את פיגורתה, מה לא עשו לה?

אני רוצה שתברך אותה שתצאי ממה שיש לה.

בעיתי ילדה רגילה.

את מוכנה ללמוד כל יום חצי שעה מוסר?

כן.

בעלך שומר תורה או מצוות? כן. ולומד כל יום? כן. כמה?

שעה בערך.

כל יום?

שילמד שעתיים.

בעזרת השם.

כן?

מה השם של הילדה?

רות בת מיכל.

רות בת מיכל, השם ירפא אותה ברפואה שלמה והחלמה מהירה. אמן.

כן, שם יש בחור בסוף שרוצה לשאול?

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. זו לא בדיוק שאלה.

אני באתי מאיכילוב, תל אביב.

מצב של אבא שלי מוגדר

ממש לא טוב.

זה התחיל במצב של לפני שנה וחצי,

שהוא היה יותר מדי שקט, לא מודיע לאף אחד כלום.

הוא שנה וחצי סרחב את המצב שלו,

וחוץ מכבודכם,

הוא קם הרבה בלילות והולך לרוקן את המים, ובסוף

היה מרוקן דם.

הוא סחב את זה ולא היה אומר לאף אחד,

עד שהגיע למצב שהרגש שלו לא יכול לסחוב אותה.

כשעשו לו בדיקה בפעם הראשונה, הגיע למצב של רוק קישי דם.

עשו לו דילולים,

אחרי שבוע שלחו אותה הביתה.

זה עזר רק לשבוע, וזה החלט גם לרגל השנייה.

במוצאי שבת, לפני שלושה שבועות,

לקחתי אותו לאיכילוב,

שם גילו לו את המחלה,

וזה נוצר בשלפוחית,

וזה מה שעשה לו את כל הברדק ועשה לו קרישי דם.

עשו לו עכשיו, לפני שבוע שעבר, עשו לו כנראה מטרייה כזאת לעצור את קרישי הדם,

כי הם לא יודעים איך לטפל. המצב קטסטרופה.

אני היום הייתי גם בבני ברק, אצל בעזר מציון, אצל הרב חנינת שלק.

הופניתי לעוד כמה רבנים, אבל לא הספקתי.

והמצב, כאילו, שהרופאים מאוד דורשים להכניס אותו לניתוח, והוא בהחלטה אשרה כמו שהרבנים החליטו.

והרבנים, עכשיו, באתי משם, מבני ברק, והרבנים אמרו להטיס אותו לניתוח. הניתוח קשה ומסובך.

אם הוא לא אעשה את זה, גם הוא עלול לאבא את הרגליים.

יש אלפוחות צריכים להוציא לו אותה.

מקווים רק לנס.

היום הרב דיבר איתו.

כבוד הרב דיבר עם אבא שלי בבוקר,

אבל זה היה לפני התוצאות.

אני, מהתוצאות, אחרי זה הלכתי לבני ברק.

אני מוכן לקבל עלי כל מה שכל מה שירה להגיד,

שתי אחים שלי השניים קיבלו עליהם שבת.

אתה היום בצבא?

לא, אני אחרי הצבא. אני התחזקתי בזכות הרב. חזרתי למקורת בזכות הרב.

אתה לומד היום?

לא.

גם אין לי זמן, וגם... האמת שהתחלתי ללכת לכיוון של שעתיים ללמוד, אבל

ישר זה נפל עליי כל המצב הזה.

מה אתה עושה עובד?

גם לא עכשיו.

אז מה הבעיה ללמוד שעתיים?

אני כל היום איתו.

לטפל בו.

אפשר גם כשאתה נמצא שם ללמוד.

אין לי בעיה.

והאחים שלך יהיו מוכנים ללמוד שעתיים?

אחים שלי מוכנים ללמוד שעתיים,

לקחת עני דיבור, וגם אני מוכן לקחת עני דיבור.

והם לוקחים עליהם שעה בעת... אם אתם לוקחים על עצמכם, בעזרת השם, אני אשמח עם הרב בכלל להשפיע על הקהל, שייבחו בשבילו, המצב ממש קשה.

תכף.

ומה השם הבא?

יוסף בן רבקה.

יוסף בן רבקה,

בזכות תלמוד תורה של הבנים שלו,

השם ישלח לו רפואה שלמה וישועה קרובה, ישועת השם כהרף עין, מעוצר מתנות חינם,

מהרה, אמן.

אמן. ואם אפשר כדרך אגב,

עוד ברכה לאימא שלי.

בחיים שלי לא ראיתי אותה הולכת 22 שנה נאחרה בניוון שרירים.

מה? עכשיו ברכה בשבילה.

מה שמה?

חיה מזל בצדה.

חנה מזל?

חיה מזל. חיה מזל בצדה.

השם ישלח לה רפואה שלמה ויחלימיה.

לחיים טובים שלום ושלום מהרה בתוך שאר חולי חמו ישראל.

אמן.

אמן.

רגע.

יש פה מקרה אחד

של מיכל בת חנה רבקה,

שלצערנו הרב חולה במחלה,

ויש יהודי בשם יהודה אריה בן שרה נעמי,

ששבוע אחרי החתונה גילו לו לוקמיה.

ויש יהודי בשם שמואל אהרון בן לאה חנה,

שהוא ללא הכרה,

וזקוקים לישועה.

ומאיר עובדיה בן שרה לרפואת הנפש והגוף, ועטרה בת חנה רבקה לרפואת הנפש והגוף ושלום בית. ומינא ליה בת שרה שושנה, שידוך הגון. רגע.

מי מכל הציבור הגדול והקדוש הזה מוכן לקבל עליו עול מצוות

לרפואתם של כל אלה,

ובכללם כל החולים והזקוקים כאן בתוך הקהל ומחוצה לו.

כל אחד יכול לכוון על מי שהוא צריך.

חיבור של ציבור ביחד גדול שמקבל עליו עושה התעוררות גדולה בשמיים.

אחת מהסיבות שאומרים הספד על נפטר,

זה כיוון שהוא נפטר מן העולם,

ומספידים אותו,

אז אם אומרים בהספד דברים חמים עליו,

זה מראה שהוא היה חשוב בעיני הציבור והשאיר רושם טוב,

ומילא זה מסייע לו כשהוא מגיע למעלה. אבל אם זה הכול בקרירות

ובקושי מדברים עליו,

אז זו עדות גדולה כנגדו.

מכל מקום,

להבדיל

בין מתים לחיים,

כל מי שמוכן להתעורר בשביל יהודי שהוא במצב קשה,

זה מראה שאכפת לנו מכל יהודי ויהודי,

וממילא זה עושה רעש גדול בשמיים וסותם פי מקטרגים למעלה, שמקטרגים על האנשים החולים.

אז חשוב מאוד שכל בן אדם יקבל עליו, ואפילו קצת, אם הוא לא יכול, הרבה יותר.

וביחד, כל זה מצטרף לטובתם של אותם חולים שזקוקים כרגע לזכויות.

חולה צריך זכויות.

רק עם זכויות אפשר לצאת ממחלה.

רופאים זה טוב,

צריך להשתמש ברופאים,

אבל כל זה לא מה שפותר את הבעיה. מה שפותר את הבעיה זה האם יש זכויות או אין זכויות,

ואז הופך להיות הרופא שליח טוב או לא טוב.

אבל הזכויות קובעות.

בהסיר השם ממך כל חולי, מי שמסיר את החולי זה רק השם, והוא מסיר את כל החולי.

אבל בשביל להסיר את החולי צריך לקיים,

והיה אם שמוע תשמע בקול השם אלוקיך, וישר בעיניו תעשה, והאזנת למצוותיו, ושמרת כל חוקיו, אז כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני השם רופאיך.

אז צריכים לסתום את פי המקטרגים על ידי זכויות,

ובפרט אם מתעוררים יהודים

אחד בשביל השני,

ומה שאמרנו קודם בתחילת ההרצאה,

מי שאוהב את שכניו ומקרב את קרוביו,

הקדוש ברוך הוא אומר, אז תקרא ואני אשמע.

אז הנה ההזדמנות.

למרות שאתה הצבעת ואתה הראשונים, ניתן לחזקיהו.

מה חזקיהו מקבל ראשונה לרפואתם?

זה, יותר מדי.

אני תורם את זה לקודש, תורם עוד 40 שקלים לקודש לרפואתם. כן, מה אתה מקבל?

ציצית לרפואת החולים. בבקשה.

כן, ומה אתה?

כן.

כל התהילים הוא יקרא מחר לרפואתם. כן, ואתה?

מה?

שעתיים תלמוד תורה בתענית דיבור אשריך, כן?

לקרוא תהילים לרפואתם, ואת?

תהילים אשריך?

ללכת?

יש פה שתי יהודיות צעירות. אחת מורידה את העגיל מהאף, והשנייה הולכת מהיום בעת צניעות.

אשראי.

ציצית לרפואתם,

יוסף בן שרה,

שיקום על רגליו ועגיל יישאר אצלי.

אשריך.

כבוד הרב, מברך. שהיינו, כן. קודם נסים עלי? כן.

תודה, מוטי.

הוא מוריד, הוא מוריד.

מזכיר המצוות.

הנה, תן לו מיקרופון.

כן, מי עוד?

לקרוא תהילים כל יום ביומו,

ותענית דיבור שעה בכל יום, אשריך.

מה?

תענית דיבור לרפואתם, אשריכם.

חצי שעה להקדים, לקבל את השבת.

שמע ישראל,

אה, לקראת, כן, השינה, כן.

מה?

כל יום שתי הלכות לשון הרע.

ציצית, בכבוד, בוא.

ציצית, בכבוד.

מי שרוצה ציצית, שיבוא.

כן. יפה, רואי.

תן לי קצת מוזיקה.

בוא לפה, בוא. בוא. בוא.

בוא. שהחיינו.

כן.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו,

מלך העולם,

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

כבודו,

עם בעיה ותברך אותי, הוא מוכן לקבל משהו לטובת פרנסה יותר קלה ממה שאני קוראים לך.

יפה, יפה.

אבל זה יעלה לך ביוקר.

לא קשה, כי אני בהתלבטות. בבקשה.

שעה ביום ללמוד תורה.

רק שעה?

שעה. לא רק שעה. תראה, אני יכול לסדר חברותא שלוש פעמים בשבוע, כי זה קשה. כי אני עובד עד מאוחר. אתה רוצה שיהיה לך רק שלושה ימים פרנסה?

שעה חברותא?

שעה.

מקבל. יפה.

עשיתי מפרסה. למה לא?

מה השם?

חזקיהו בן משה.

חזקיהו בן משה,

השם יזכה אותך בזכות לימוד תורה של שעה כל יום לפחות,

בפרנסה טובה ושפע. אמן.

אמן, אמן. אדם, אני גם מקבל ציצית עליי. אשריך וחבא.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו והגיענו וקיימנו לזמן הזה. אמן.

תהיה בריא.

חיובי.

אם רצונכם נשמע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-036-777779-036-77777 או אם

ברצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.supar.net