יש עגל ויש עגלה

- - - לא מוגה! - - - 

אתה יודע מה זה ארבע מיליארד? אני יודע. זה ארבע אלף מיליון. אני יודע, אבל אני מתכוון למשהו אחר. היום, אתה דיברת על העגל. העגל היום, בכל בית בישראל יש את העגל כמעט.

בכל בית בישראל, בכל מקום בעולם. יש בתים שיש עגל, יש בתים שיש עגלה. פתאום היא נתנה לי הכיפה. איפה הכיפה? אני אשאר שם את הראש של הכיפה.

אני רואה שהיא לא על הראש שלי, ואז אני נזכר שלילה לפני שמתי את הכיפה בחדר, כשהתלבשתי, שמתי אותה בחדר של הבגדים.

ואיך ששמתי את הכיפה על האור, כאילו, אה, השתבח שמו. אני פשוט מרגיש שזכיתי ב-50 מיליון דולר, פשוט מרגיש, וההרגשה של השחייה, אני מאמין שהיא לא יכולה כאילו לבטל לי את מה שהרגשתי באותו רגע.

הרגשתי פשוט שאני בן של מלך.

אנחנו מחפשים, ברוך השם, אהבת ישראל, ולי יש בעיה עם הנושא הזה.

אנחנו רואים בתוך התשרויות המון פלגים,

ויש המון מחלוקות בקטע הזה.

למה שלא יהיה גוף אחד בדת כללי? קודם כל, אין מחלוקות בין אוכלי כשר זה לכשר זה,

בכוונה לבדצים. זה לא נובע ממחלוקות, זה נובע ממחלקות.

אני ידוע שיש גלגול נשמות.

אם נשפותינו מתגלגלות בגופות אחרים,

נאמר בקלפת הקודמת שראינו פה,

שכל אחד יבוא הנשמה עם הגוף שלו.

אז אם הנשמה התגלגלה באופן כזה שעברה למקום אחר, אז מי יקום?

אם אתה תעשה את מירב התיקון בגלגול הזה,

אז אתה תקום ככה,

אם תקום.

ואם זה היה לא התיקון השלם אלא הקטן אתה תקום בגוף שנעשה בו עיקר התיקון.

הבנת?

תשתדל לקום.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמבו ירוויח.

כן, ציבור גדול וטוב,

המתין הרבה זמן,

יישר כוח.

אני מבין שיש פה חבר'ה טובים שהיו רוצים לשאול שאלות.

אנחנו נעשה את זה קצר וארוך.

דהיינו, ניתן לכם את האפשרות לשאול, וכך נאריך את הערב באופן כזה שיספק את כלל הציבור היושב כאן.

אז, מי שהכין שאלות, חשב על שאלות, רצה לברר כמה דברים,

אני אשתדל, בעזרת השם, לענות ולספק את התשובות.

מי שמעוניין לשאול, ואני מדבר כרגע על שאלות בלבד,

לא ברכות אלא שאלות,

אשמח מאוד לשמוע.

מי יהיה השואל, השואלת או הראשונים?

בבקשה, תביאו לו מיקרופון.

ערב טוב.

ידוע שיש גלגול נשמות,

ואם נשפותינו מתגלגלות בגופות אחרות.

נאמר בקלטת הקודמת שראינו פה שכל אחד יבוא הנשמה עם הגוף שלו.

אז אם הנשמה התגלגלה באופן כזה שעברה למקום אחר,

אז מי יקום?

כמה נשמות יהיו? אם זו נשמה אחת,

אז איך היא מתגלגלת?

איך היא עוברת? איך היא קמה עם הנשמה עם הגוף שלה יחד?

הנשמה תקום עם הגוף הכי מתוקן שהיה שנעשה בו התיקון,

ואם הנשמה תהיה שווה בשווה, היא תקום עם שני גופים.

לא ברור כל כך.

אם אתה היום, לדוגמה, גלגול,

אז חלק הנשמה המתוקן שלך נמצא למעלה,

החלק הבלתי-מתוקן נכנס בגוף הזה,

ואתה חי כרגע בתוך הגוף הזה כשאתה בעצם נשמה שהייתה בגוף קודם או בשניים לפני כן.

אם אתה תעשה את מירב התיקון בגלגול הזה,

אז אתה תקום ככה,

אם תקום.

ואם זה היה לא התיקון השלם אלא הקטן,

אתה תקום בגוף שאתה עושה בו עיקר התיקון.

הבנת?

תשתדל לקום.

כן.

למי יש שאלה?

תן לו מיקרופון.

דור המדבר, שזה דור צדיק וקדוש, שראה את כל הקולות והברקים,

חטא בכלי את העגל.

אנחנו,

לעוונתנו בעולם הזה,

כל יום רואים עגל קטן מסתובב לידינו, פה, בימין, צד שמאל,

איפשהו הולכים, העיניים רואות עגל, האוזניים שומעות עגל,

הפה מדבר עגל.

איך אנחנו יכולים ללמוד מהטעות שלהם ולא לחזור על הטעות הזאת,

ולתקן את מה שהם עשו וללכת קדימה?

קודם כול, השאלה שאומרת, איך הם בעצם חטאו? איך הם ראו קולות וברקים וראו דברים כאלה נשגבים,

ולצערנו הרב חטאו בעגל? אבל אנחנו,

איך אנחנו צריכים להתגבר על העגל הזה?

קודם כול, בחטא העגל, מי שהיה גורם זה היה ערב רב.

וערב רב אמר, אלה אלוהיך ישראל.

זה לא אמרו ישראל.

אם זה היו ישראל, היו אומרים, אלה אלוהינו ישראל.

כשאומר מישהו, אלה אלוהיך ישראל,

זה מישהו זר

אומר לישראל, אלה אלוהיך ישראל.

אבל הייתה כוונה חיובית בעניין העגל, עם טעות נוראה.

זאת אומרת,

הם ראו כשנפתחו השמיים את המרכבה הקדושה.

מה יש במרכבה הקדושה?

יש דמות אדם,

דמות שור,

דמות אריה ודמות נשר,

שכל אחד מהם הוא מלך.

אריה מלך על החיות,

שור על הבהמות,

נשר על העופות ואדם על כולם.

מכיוון שהשטן בלבל אותם

והראה להם את מיטתו של משה רבנו פורחת באוויר ומלאכים מלווים אותה, כביכול שהוא מת.

זה האיש משה, לא ידענו מי היה לו.

וגם לפי חשבונם משה רבנו בושש בשש שעות.

והם חשבו שהוא מת.

אמרו, כיוון שהקדוש ברוך הוא משרה את נבואתו על אדם,

באדם הוא בן תמותה,

אז כיוון שיש במרכבה הקדושה שור,

אז אנחנו נעשה דמות שור,

ושהקדוש ברוך הוא דרכו יעביר את מה שהוא רוצה, וזה לא יהיה בן תמותה.

הוא יכול להשרות את שכינתו על זה, ודרך זה אנחנו זה.

מה עוד שיונוס ויומברוס,

שני אלה שיצאו ממצרים, מחרטומי מצרים,

עשו בכשפיהם כשהעגל דיבר.

מכל מקום, זו הייתה טעות,

ועל הטעות הזאת הם שילמו, כ-3,000 איש מתו,

פחות ממה שהיה במעשה זמרי בן צלוש, שמית 24,000 איש.

מכל מקום, הטעות הזאת, שנקראת עגל,

כמו שאתה אומר, חוזרת על עצמה בכל דור ודור.

אבל היה לדוגמה אדם שהיה גדול מאוד בישראל, שקראו לו ירבעם בן נבט,

שבתחילה הוא היה גדול מכל חכמי ישראל,

ובסוף הוא היה פחות מכולם,

כיוון שהוא חטא, וגם הוא עשה עגלים.

הוא היה עמד עגלים בשביל שלא יעלו לרגל,

בשביל שהוא לא יצטרך לעמוד בעזרה כמלך ישראל ליד מלך יהודה.

כשמלך יהודה רק לו יש ישיבה בעזרה,

ולמלך ישראל אין, והוא צריך לעמוד לידו, אז הוא ייראה כמו עבד ליד מלך.

כדי למנוע את הדבר הזה הוא עשה עגלים ומנע את כולם מלעלות לרגל ירושלים.

הוא היה גדול מחטיאה רבים.

זה היה ירבעם בן נבט,

אבל אחריו באו הרבה גדולים

ולא חטאו כמותו.

והיו אפילו אנשים ברחוק דורות,

כמו בדורות האחרונים, והיו קדושי עליון.

זאת אומרת, אם אנחנו נסתכל על אורח חיים הקדוש,

נסתכל על הגאון מווילנה,

נסתכל על,

בדורותינו, מה שנקרא,

במאות האחרונות,

מאוד תנאים ואמוראים, קדושים ועליונים ומלכי שרת.

אז אתה רואה שמי שרוצה יכול להגיע לדרגות הגבוהות ביותר.

ואורח חיים הקדוש היה קדוש אלוקי.

וכשגזרו עליו להיכנס

למקום שהרעיבו אריה שלושה ימים כיוון שהוא לא רצה לטפור לבת המלך חלוק,

כיוון שיש לו את צרכיו והוא לא רוצה להתבטל מן התורה,

המלך גזר שיזרקו אותו לאריה.

ואריה רעב, אתה יודע שהוא רעב באמת.

וכשהוא ראה את אורח חיים הקדוש, הוא יושב לידו כמו כלבלב ולא נגע בו.

וזה היה לעיני אלפים, ענפים ראו את הדבר הזה.

אם כן,

יכולים אנשים להגיע למדרגות כאלה בלי שום בעיה,

אם רוצים.

אם אדם רוצה להשקיע את חייו בתורה ובמצוות, הוא יכול.

גם בדורנו יש גדולים, גדולים וענקים.

ואפילו שאנחנו בדור פחות,

ביחס לקודמים אלינו.

אבל כל דבר קטן אצלנו נחשב לגדול מאוד,

כי הניסיון גדול מאוד.

אז לכן, מי שרוצה, יכול.

אבל מי שיתלה את זה כל פעם במצב,

לא יכול.

יש הרבה אנשים שתיינים בדור שלנו,

ויש הרבה נרקומנים,

ויש הרבה, מכל מיני סוגים רעים.

נו,

אז אתה חייב להיות גם שתיין וגם אלכוהול וגם זה? אתה לא חייב.

אתה יכול להיות אדם מן היישוב שלא משתמש בדברים כאלה,

אם אתה רוצה.

אם אתה רוצה לטעום גם מזה וגם מזה, אז אתה תהיה כזה וכזה.

הכול תלוי במה אתה רוצה.

הכי קל להגיד, קשה, קשה.

נכון, מישהו אמר שקל. קשה. כל דבר קשה. גם לעבוד קשה, לקום בבוקר זה קשה,

לטפל בילדים זה קשה,

לגדל משפחה זה קשה, פרנסה זה קשה.

הכול קשה.

תלוי איך רואים את זה. קשה עם התנועה?

קשה להגיע בזמן?

הכול קשה.

אבל אם בן-אדם לא מסתכל על הקושי אלא על המטרה והמשימה,

לא יהיה שום דבר קשה.

היו אומרים לאדם שיש אוצר בלום במקום פלוני,

הוא לא רואה שום מגבלה.

חפש את המטמון,

הוא מגיע.

זהו.

אז אל תסמכו על העגל של פעם,

והעגל של היום לא יקל עלינו.

וצריך לזהה לא לחולל במחולות מסביב לעגלים האלה.

כן, עוד שאלה.

תודה לשואלים.

אה, לא הזכרתי

שהערב הזה הוא לעילוי נשמת קלימה בת חנה, אלגרה בת מרים, שרה סטראנה מסעודה בת חנה, בנסריה וציון בוארון, מנוחת עם עדן.

והערב יהיה לרפואת שמעון בן מסעודה, חביב גבריאל בן תמר תמו,

נסים סימון בן רחל, ציון בן שרה, רחל אורה בת חסיבה,

טליה בת כנרת,

מרג'אן בת וואסי,

מרים בת חנן, מיכל בת חנן רבקה וראובן בן חירייה.

לכולם רפואה שלמה מהרה.

כן.

מחילה מכבוד הרב, אני מבקש לשאול שאלה שמאוד מטרידה אותי.

אולי הרב יכול לענות לי.

אנחנו מחפשים, ברוך השם, אהבת ישראל,

ולי יש בעיה עם הנושא הזה.

אנחנו רואים בתוך הכשרויות המון פלגים.

זה לא אוכל את זה, והזרם הזה לא אוכל את הכשרות הזאת.

בקיצור,

אני חושב שברגע שהזרם הזה לא אוכל את הכשרות הזאת,

והזרם הזה לא אוכל את הכשרות הזאת,

בעיני זה פשוט,

משהו פה לא נראה לי. אם הכול כשר בעצם בבדץ,

ויש המון מחלוקות בקטע הזה,

למה שלא יהיה גוף אחד בדץ כללי,

שכל הבדאצים יאכל אחד,

ויהיה גוף אחד כשר, מי שרוצה יאכל כשר,

רבנות, ומי שרוצה יאכל בדאצ, אבל לא יהיו 20 30 כשרויות שונות שזה לא אוכל את זה וזה לא אוכל את זה.

בעיני זה פשוט תמוה מאוד,

ועל-ידי זה נקטין את המחלקות ותהיה יותר רבת ישראל.

אני רוצה לקרוא תשובה מהרב. תודה.

קודם כול, אין מחלוקות

בין

אוכלי כשר זה לכשר זה,

בכוונה לבדאצים.

יש מחלקות.

מחלקת כשרות זו ומחלקת כשרות זאת.

כמו שאני רואה פה אנשים שיושבים אחרת, ואף אחד לא יושב פה עם תלבושת אחידה.

אחד קנה מבגיר ואחד קנה מחברה אחרת, אחד מזארה ואחד מפה ואחד משם, כל אחד קונה מה שהוא רוצה.

זה אומר שהבת שלו יותר טוב, זה אומר שהבת שלו יותר טוב, זה אומר שהמחיר שלו יותר טוב, זה אומר שהמחיר שלו יותר טוב,

זה אומר שהמחיר שלו יותר טוב, זה אומר כך וזה אומר אחרת, והבוחר יבחר.

אותו דבר בכשרות. כשרות זה לא אותו דבר.

יש כשרות בדץ, בדץ, בדץ, בדץ, כל בדץ

מקפיד על סוג מסוים של כשרות, רמה, הכוונה,

רמת כשרות שונה.

בדרך כלל, כשאומרים כשרות מהדרין, זה אמור להיות שכולם ברמה לא פחות ממהדרין,

לעומת כשר רגיל.

אבל גם במהדרין יש מהדרין מן המהדרין, לא מה שכתוב דווקא על הפתק.

בפתק יכולים לכתוב מה שרוצים.

מי שמכיר את הדברים יותר מקרוב יודע מה החילוקים בין כאלה לאחרים.

לדוגמה, יש דברים שבדץ, העדה החרדית בירושלים, לא ייתן הכשר, ואחר ייתן הכשר. למה?

כי הוא מקל בדבר מסוים שהבדץ ההוא לא הסכים.

וזה יהיה כשר לפי ההלכה,

אבל זה לא יהיה מספיק מועדר למי שרוצה הידור יותר במאכלים,

או להתרחק מספקות.

ויש כל מיני דברים שעל-פי ההלכה הם מותרים, ביטול ברוב וכאלה וכאלה דינים,

שיש אדם שאומר, לא רוצה לא ביטול כזה ולא אחר, רוצה מהדרין מן המהדרין בלי שום ספק, ואני מוכן לשלם על זה,

או שאני מוכן להתאפק ולא לאכול.

עכשיו, אלה שלא מבינים חושבים שזה כשרות, כשרות, כשרות.

הכשרויות האלה קודם כול משקיעות בשונה.

יש לדוגמה כשרויות שאתה תלך

ואתה תיכנס, נגיד, אם נדבר כרגע על מסעדות,

סתם דוגמה,

אז יש מקום שיש תעודת כשרות.

התעודה אולי קשרה,

אבל הכשרות, צריך לבחון איך בוחנים אם הכשרות קיימת.

אני, לדוגמה, לא ארצה לאכול ולסמוך על בעל חנות שיש לו כשרות

אם אין לו משגיח קבוע בתוך המקום.

לדוגמה, אם זה בשר,

אז בשר שנעלה מן העין זה בעיה,

ובפרט

אם אנחנו רואים שהמוכר הוא לא הכי חרדי.

זה לא אומר שחרדי זה הכי בטוח,

אבל זה יותר בטוח ממי שלדוגמה מחלל שבת והוא מוכר באתליז, אפילו שיש לו כשרות מהודרת.

אבל צריך שיהיה שם משגיח שמשעה שנכנס הבשר, עד שסוגרים את העסק, הוא נמצא במקום.

אז יש כשרויות כאלה שאני לא אנקוב בשמן,

שהם, לדוגמה, דואגים שהמשגיח נמצא כל הזמן ולא משגיח אחד,

אם זה שתי משמרות,

שלוש משמרות,

תלוי כמה צריך לפי כוח-האדם,

ואז הם סוגרים לו את האתליז ואת המקררים,

והוא לא יכול לעשות שום דבר בלעדיהם. הם הבעלים בעצם.

הוא יכול רק למכור,

אבל בלהכניס סחורה, לאשר סחורה וכל הדברים,

רק הם.

אם הוא יעשה תזוזה קלה, פשוט מורידים את התעודה והיא לא תחזר עולמית.

זו כשרות שאני מבסוט שיש כזאת, אני סומך עליה בעיניים עצומות.

אלא אם כן, אני אשמע שמועה שהמשגיח עצמו יש עליו פקפוק או משהו, אז אני אזהר,

לא מהכשרות עצמה כולה, אבל מאותו מקום ספציפי,

שזה גם יכול לקרות.

אבל משתדלים עד כמה שאפשר. עכשיו, יש מקומות שאין בכלל משגיח.

יש מקומות שהוא בא בדילוג מהפירוש, כל כמה זמן הוא מדלג.

הוא מסתכל, מציץ, זה פה, והולך.

יש מקומות שמשתמשים במשגיח כעובד,

והוא הופך להיות חלק מהמקום.

יש מקומות שהמשגיח משולם על ידי האטליז עצמו,

אז איך הוא יכול לשמור?

בשבילי זה לא מספיק טוב.

יש מקומות שזה יספיק להם, לי זה לא מספיק.

אני בתור קונה, בתור צרכן, אני מחפש מהדרין למהדרין.

למה? כי אני יודע מה אני מחפש.

עכשיו, רבנות,

זה הכי קל.

זאת אומרת, לא תמצא שום דבר ממה שאני אמרתי בהידורים האלה.

אז ממילא, מי שרוצה לאכול רבנות,

אז הוא צריך לדעת שיש פה קולות ויש פה ספקות ויש פה אי-השגחה

דחופה כל הזמן וכן הלאה.

אז זה בעיה.

אז לכן יש ריבוי.

יש כאלה שראו שהכשרות הזאת לא מספקת, עשו חומרות נוספות בדברים מסוימים.

עכשיו אני רוצה רק שתבינו,

כשרות זה לא המקום רק.

זה לא המקום.

לדוגמה, בלחם,

בלחם, אתה יודע, בשביל לעשות לחם,

עושים לחם עם שמרים.

שמרים, למי שלא יודע, זה חיידקים.

החיידקים האלה מורכבים מאיזה 60 סוגים

של חיידקים,

שכל חלק מהם, נגיד עשרה מיוצרים בתאילנד ושמונה מיוצרים ביפן, ואחרים ככה, ולוקחים את כל המיקס הזה ועושים מזה את מה שעושים בסופו של דבר.

אתה יכול לקנות את זה כדבר אחד, אבל זה עבר, וואו.

צריכים לשלוח משגיחים מכל העולם, מכל המקומות,

ולבחון את הכול, ולראות את ההרכבה בסוף

ואת השימוש בזה. עכשיו, יש תמציות, כל תמצית,

האם היא תמצית מן הצומח, האם היא מן החי,

איך, מה, מו, עד שאתה מקבל לחם, כשאתה חושב שזה קמח ומים,

אווו, כמה זה עבר.

מי שלא מודע לזה לא מבין בכלל על מה אני מדבר.

וזה, משוטטים בכל העולם כל הזמן בשביל לעשות דברים כאלה.

לדוגמה,

שטראוס,

חברה מפורסמת, כן, שיש לה מוצר שנקרא מילקי.

המוצר הזה, מילקי, יש בו ז'לטין.

ז'לטין זה נעשה, זה חומר משמר

שנעשה מעצמות מן החי.

עכשיו,

לפני שנתיים

הודיעו בידיעות אחרונות

על הדבר הזה, וירדו להם אחוזי המכירות בצורה דרסטית.

אז הם שתקו מכל העניין הזה, לא עשו שום דבר. בינתיים לציבור החרדי הייתה בעיה, הם לא יכולים למכור.

אז יש מישהו שהמציא ג'לטין מהצומח.

הג'לטין הזה מהצומח עושה את אותה פעולה כמו מהחי.

אבל כיוון שאותו אחד שהמציא את הג'לטין מהצומח הוא חרדי,

ולציבור החרדי, שמוגדר בין 7% ל-8% מכלל האוכלוסייה הצורכת,

והם הכניסו אותו שותף ב-x אחוזים,

אם הם היו רוצים לעשות את זה גם לציבור החילוני,

פשוט הוא היה מרוויח את האחוזים שלו גם על הציבור החילוני, למעלה מ-90%,

כיוון שהם לא רוצים שעוד מישהו ירוויח.

אז הם שתקו, שתקו למשך תקופה ארוכה,

ואחרי תקופה ארוכה הם החזירו את זה בגדול. הם עשו פרסום יחצני גדול, התאמין של מצעד התועבה שהיה בתל-אביב באחרונה, בכל המועד סוכות.

ועל-ידי זה שעושים טררם גדול ומספקים את צורכיהם של הציבור, מצעד התועבה הגדול, וזה וזה וזה,

אז הציבור אוהב ואוהד את אלה שעושים למען הציבור, ושוכח קצת את הג'לטין.

וחוזרים לאט-לאט לאכול.

אז לכן

בן אדם רואה, יש מילקי לא כשר,

ויש מילקי כשר.

ויש מילקי אולי גם רבנות, אני לא יודע,

אבל מכל מקום,

זה מילקי, זה מילקי.

כן, אבל אתה לא יודע מה הוא מכין.

בשבילך זה לא נפקא מינה.

אבל אם היית יודע שאתה אוכל שם בעיה,

אתה אוכל מן החי, והחי ודאי הוא לא כשר,

נו, אז מה?

אתם יודעים שפעם, אני לא אגיד באיזה מסטיק,

אבל אמרו שיש שומן מן החי, חזיר?

אתם יודעים כמה דברים כאלה יש?

אתם יודעים שאלה שאוכלים ירק, ירק,

כן?

חסה, כרוב, צנון, בצר, כל הדברים האלה.

אם זה לא נעשה על-ידי כאלה שהם גוש-קטיף ודומיהם,

שמגדלים בצורה מסוימת,

שזה מקל מחמת תולעים,

שלא יהיו תולעים,

עדיין יכולים להיות כל מיני ברחשים ומעופפים שיכולים לבוא,

אבל תולעים, הייתה תמיד בעיה של תולעים.

חסה, שקונים משהו

שלא בא עם ניילון מגוש-קטיף או משהו כזה.

מי שיבחן אותה טוב-טוב ויסתכל מול השמש, ככה ייקח עלה,

יסתכל מול השמש,

הוא יראה בכמה עלים תולעים,

תלוי גם בעונות, אם זה חם, קר, תלוי.

ככה בודקים חסה, עלה חסה, מול השמש.

עומדים מול השמש ומסתכלים, ואז הכול נשקף, ואז רואים אם יש משהו מאחורה, מיונגלים.

בעוד שאם לוקחים דבר כזה, שהוא בא

עם ניילון וכשרות,

אז שטיפה במים קולחים,

אם שטיפה ככה ביד כמו שצריך,

מסירה את הכול ואין חשש. כמובן, צריך להתבונן, אבל מכל מקום אנחנו כבר עוברים בעיה,

כיוון שהתולעים בחסה הם ירוקים,

ולא מבחינים בהם, הם קטנים.

ובבצל, לדוגמה, בראשים של הבצל,

בראש ובתחתית שלו, איפה שהשורש והקצה,

לפעמים מי שיבדוק יכול למצוא תולעים, תולעים לבנות שלא שמים לב.

ואם חותכים בצל באמצע,

אז לפעמים מוצאים, בפרט בעונות הקיץ.

וגם בצנון יש צנון מתולע.

וגם בפלפל חריף, פלפל חריף, היבש,

אם תחתכו אותו לאורך, תמצאו לפעמים תולעים. וגם בבצל ירוק,

פותחים אותו באמצע,

פעמים ליד הראש, איפה שהלבד,

יימצא שם תולעים.

שקדים, יכולים להיות מנוגעים.

אגוזי המלך,

מנוגעים, אתם רואים פירורים באגוזי המלך, שמוכרים מוכנים,

זה ממה שאכלו התולעים, זה מה שנשאר.

פיסטוק חלבי, מלנת אלפים, הם לא בודקים.

גרעינים, לפעמים אתם אוכלים אפקה כזאת,

גרעין יוצא לכם עם אפקה,

זה הביצים של התולעים.

כן, כן, כן, תיאבון.

זאת אומרת, אם אדם לא מודע לדברים האלה,

הוא אוכל בעלי-חיים.

זאת אומרת, זה לא פשוט.

כשרות המטבח זה לא דבר פשוט.

למי שאוהב תולעים ונחשים ועקרבים והכול,

אז אין לו בעיה, הוא אוכל הכול.

אבל מי שלא מתכוון לאכול,

אז זה בעיה.

ואתם יודעים שמי שאוכל תולעת אחת קטנה זה כאילו אכל חמש פעמים כזית חזיר.

תולעת קטנטונת.

זאת אומרת, לא פשוט. כשרות זה נושא מאוד מורחב. יש ספר של הרב ויה, שאפשר לראות שם, עם תמונות מיקרוסקופיות,

עם הגדלה, עם זה. דברים מדהימים שאפשר לראות ולהכיר ולהתבונן

ולדעת להיזהר.

לא פשוט נושא הכשרות.

לכן מי שאוכל מהדרין מכשרויות טובות

יכול להיות רגוע,

ובעזרת השם יתברך, על זה נאמר הפסוק, יאכלו ענבים ויצבעו.

זהו. זה לא נובע ממחלוקות, זה נובע ממחלקות.

כן.

תראה, הרב, מכיוון שאני מרגיש שהחיים שלי בסכנה,

אני חייב לקדש

בערב הזה את שמו.

לפני שנתיים,

סלחו לי,

החלטתי שאני הולך על עסק התקליטנות, די.ג'יי.

וכאילו, קניתי ציוד, התחלתי לעבוד על הקטע המקצועי,

והתחלתי לעבוד ביום שישי בפאב בטבריה.

נורא אהבתי את המקצוע הזה,

מאוד נהניתי בהתחלה.

אחרי פרק זמן לא קצר התחלתי לחלום חלומות

שסבא וסבתא שלי באים לי בחלומות.

סבא שלי פשוט בא לי בדברים שממש ממש ימתין את היהדות, כמו שהוא,

למשל, שהוא מדבר מספר תהילים.

בא לי ואומר לי שהמשפחה שלי,

ואני בטוח שגם הוא דיבר אליי, הוא אמר להפסיק לעבוד עבודה זרה.

ולא נכנסתי לזה חשיבות.

כאילו, המשכתי קדימה,

ניסיתי קם שצריך להתפתח ממקצוע שאני כל כך אוהב, מוזיקה.

ובאו לי חלומות יותר פטשים,

שהמשמעות שלהם כשאני קם איתם בבוקר זה שאני ממש, אם אני לא עושה משהו עם עצמי, אני גומר את החיים שלי.

עכשיו,

אמרתי לאימא שלי, ואני מתריע לה כבר שנה וחצי שאם אני לא אעשה משהו עם עצמי אני פשוט גומר.

היא אמרה לי, אלעד,

תפרש חלומות בטוב, יהיה טוב.

היא הלכה לרבנים ואמרו לה שהכול יהיה בסדר, שתיתן חי שקלים וזה וזה וזה, אבל

אני מאמין בזה, אבל אני יודע פשוט עם איזה הרגשה קמתי בבוקר מהחלון,

ופשוט ידעתי שאם אני לא אעשה משהו עם עצמי אני גומר.

אבל גם לזה, כאילו, לא הכנסתי חשיבות,

והחלטתי לעבור למרכז לפני ארבעה חודשים, להתחיל חיים חדשים, וגם לקבל את העצמאות שכל כך ייחלתי לה את כל החיים האישיים שלי, להתחיל חיים חדשים.

אחרי שבת, שתיים וזה, בחזרה לטבריה הייתי עם חברים ברכב,

ודיברנו עליך,

על כל החזרה בתשובה וכל העניין הזה.

הם סיפרו לי דברים שדי ריתקו אותי, וממש התעניינתי, והחלטתי שממש הבטחתי שבהרצאה הראשונה שלך אני אגיע אליך,

כאילו,

לשמוע דברים, ואולי קצת לחפש את עצמי.

לא הצלחתי למלא את מה ש... עם כל הטוב שהיה לי, עם כל האהבה שלי למקצוע,

פשוט היה חסר משהו שלא יכולתי למלות אותו בחיים החומריים,

כאילו, כל מה שהיה לי.

וחודש שעבר היית בנתניה,

והיה שם בן אדם,

בכלל, מכל ארצה התרשמתי,

והיה שם בן אדם שדיבר,

הבן אדם הוא שהוא צעק לבורא עולם, אתה זוכר?

בהחלט.

והוא אמר שאף אחד לא יפסול את בורא עולם ושתמיד אפשר כאילו לפנות אליו.

אני כאילו מאוד התרשמתי מהדברים והחלטתי כאילו להפנים דברים ולעשות מזה משהו.

ואחרי זה התחלתי לראות קצת הרצאות והתרשמתי והחלטתי שאני אקבל עלי כיפה.

ואחרי שבוע,

אחרי שבוע הייתה לי ממש ירידה,

החלטתי שאני ממש עוזב את זה,

ואחרי שהבנתי את כל האמת היה נורא קשה לי כאילו להגיד,

זה לא,

יש בזה משהו, אין לי שום צל של ספק.

יש בזה משהו. החלטתי,

כמו שההוא אמר, וואללה, לפנות אליו, וואללה, כאילו, נראה.

ישבתי בבית והתחלתי לבכות,

אבל ממש מכל הלב,

ואמרתי לו, אבא, אני מאמין,

תן לי סימנים, תן לי משהו, אני,

קשה לי, קשה לי, אני רוצה, אני רוצה להתקדם,

אבל קשה לי כאילו,

לא יודע, לעשות דברים בלי אהבה, בלי כל הדברים האלה.

וואללה,

משתבח שמו.

אחרי שבוע חבר מתקשר אלי ואומר לי, אללה, תשמע, יש מסיבה, חבל הזמן, בתל-אביב,

סוף עונה,

חייבים לצאת, הולך להיות שם הפקה עצבנית.

אמרתי לו, תקשיב, אני בחרתי בדרך שלי, אני יודע שאני ממלא דברים שחסרים לי,

מה שלא הצלחתי למנות בחיים.

והוא פשוט הצליח לשכנע אותי, וגם אני אמרתי שוואללה,

כאילו, הוא לא מבאס אותו, חבר.

אז החלטתי לצאת איתו והורדתי את הכיפה,

ושמתי אותה בבית

והלכתי איתו.

בדרך שכנעתי אותו כאילו לא לצאת, ובסוף ראינו עם חברים בבית של סרט,

ובבוקר

אני כאן,

ופשוט לא היה לי חשק לקום.

כמו בן-אדם מת,

לא היה לי כוח לעשות שום דבר. אפילו לקום בביתה לא היה לי חשק.

אני יושב בבית עם הנס והסיגריה, פשוט, לא יודע, נוסע, לא יודע, להתאושש,

לא יודע, שיקרה משהו,

שכצת,

לא יודע, לא יודע להתעורר, אני יודע,

פתאום היא נתתה לי הכיפה, איפה הכיפה?

אני ישר שם את הראש על הכיפה,

אני רואה שהיא לא על הראש שלי,

ואז אני נזכר שללילה לפני שמתי את הכיפה בחדר, כשהתלבשתי, שמתי אותה

בחדר של הבגדים.

החדר כאילו נעול, היה לי גם כלב בבית,

וכאילו לא היה לי כוח ללכת להביא את הכיפה. אמרתי, עזוב,

לא הולך לכיפה.

ההרגשה התחילה ממש כבר להדפיק, אני ממש הרגשתי שאני עוד שניה כאילו דופק את הראש בקיר.

אמרתי,

ואני יודע שהכיפה הזאת, אני קניתי אותה מההרצאה הקודמת שלך,

והיו לי שתי כיפות בבית, יחד עם התפילין שהבאתי, ואני לא מניח אותן,

כאילו, מי שעברתי מטבריה לפה.

ואיך ששמתי את הכיפה על האור, כאילו, היה,

הכיפה היתה על הדלפק,

כי אני ממש, איפה שישבתי, ממש כאילו מעל המערכת של הטיג'ה שלי,

ואמרתי, נשים אותה.

איך שאני שם אותה,

השתבח שמו.

אני פשוט מרגיש שזכיתי ב-50 מיליון דולר,

פשוט מרגיש, וההרגשה של השחייה, אני מאמין שהיא לא יכולה כאילו לבטל לי את מה שהרגשתי באותו רגע.

הרגשתי פשוט שאני בן של מלך,

והבטחתי לעצמי שאני לא מוריד אותה לעולם.

אחרי יומיים,

הסימנים לא הפסיקו לבוא,

אחרי יומיים הרגשתי כאבים פה,

פה, בחלק הזה,

שהכאב התעצם,

אני מיני,

הכאב התעצם מיום ליום. פשוט כבר הגעתי למצב שאני כבר לא יכול להזיז את היד מאשר ככה.

אני פשוט לא יכול להרים אותה.

שמתי את זה בצד, לא זה, לא ייחסתי לזה חשיבות כל כך, אמרתי שזה יעבור.

איך שכאילו אמרתי את זה וזה, אחרי פרק זמן נורא קצר הרגשתי

שהיד ממש מתחילה לזעוק?

ישר אמרתי, איפה התפילין?

לקחתי את התפילין והנחתי אותם

והתפללתי,

כאילו, תפילה רגילה שחרית,

ואני מונע, אני כאילו, אני מסיים את התפילה,

איך שאני מסיים את התפילה, מוריד את התפילין,

הכאב פשוט כאילו לא היה, נעלם.

הגיעה שבת,

ואני עדיין לא מניח תפילין, אבל אני מחכה לטיטיט שלך,

שנקבל את העול.

הגיעה השבת ואמרתי, אלעד, שבת.

הייתי לבד בנתניה, זה היה השבוע שעבר, לא השבוע הזה, השבוע שעבר,

וקיבלתי עלי, ניסיתי לשמור שבת, הכנתי אוכל,

וכאילו קניתי דברים לשבת, הכנתי את האוכל והכול.

הגיעה השבת,

ופשוט בלילה, אחרי הקידוש, אחרי האוכל, היו לי ממש שיעורים ממש קשים. כאילו, אני לבד בבית,

איך אני אעשה שבת?

אני אחד שכאילו רגיל לחרוש את האינטרנט ולהוריד מוזיקה ולשמוע מוזיקה בלי סוף,

לא יכול כאילו בלי כל הקטע של מה שהיה לי,

ואמרתי, נשתדל.

עכשיו, החדר שלי ממש מול השירותים.

החלטתי שאני הולך לישון.

עכשיו, השירותים,

האור היה דלוק, ועכשיו החלטתי שאני אשמר שבת,

אז לא לכבות איתו. פשוט סגרתי את הדלת, החלון היה פתוח והשנבים פתוחים.

נכנסתי לישון, ובאמצע הלילה,

אני חולה, פעם ראשונה שזה היה חלום,

פשוט

היתה הפסקת חשמל,

אבל מה זה הפסקת חשמל? הפסקת חשמל זה, אני לא יודע מה זה,

כמו שאתה אומר, חושך מצרים, אני ראיתי כהלטות שלך,

שחושך מצרים היה שלא היה אפשר לזוז.

היתה הפסקת חשמל שגם את החלון שהיה פתוח, השנבים היו פתוחים,

והיה אור של רחוב בחוץ שלא יכולתי לראות אותו בחדר. פשוט חושך מקפיש, אני

פשוט לא יכול לזוז, פשוט

ורק העיניים מרצדות מצד לצד, ופחד אימי.

עכשיו,

רגע, רגע, עוד רגע.

אני פשוט בא לנסות לחזק אותך.

אני כאילו, ברגע שאמרתי איזה פחד, מה אני עושה,

נתלק האור שוב פעם,

ואיך שאני כזה נאנח שברוך השם שעבר,

ירד עוד פעם החשמל,

אבל בפעם השנייה אני מרגיש נוכחות עצומה בחדר,

נוכחות שאני כאדם מאוד ברוכן, יש לי כוחות שאני

בורחתי בהם, אפשר להגיד,

הרגשתי, כאילו, נוכחות עצומה בחדר שמסתכלת עלי,

ופשוט בת-קול יצאה ואמרה לי את המשפט הבא.

אמרה לי, אלעד,

אתה חייב בשבילך לשמור את השבת הזאת.

ופשוט לא יכולתי להגיב, קיבלתי בפנימיות שלי, שאני כאילו מאשר את מה שהיא אמרה לי.

בבוקר קמתי, פשוט היו לי הרהורים ממש, לא יודע, כאילו, לא ידעתי בכלל מה עבר עלי בלילה,

ואמרתי,

לא משנה מה, אפילו חלום בלאי.

אני שמעתי, כאילו, קול שאומר לשמור שבת, אני אכבד את זה ואני אשמור את השבת.

יום שלישי היה מפגש משפחות של אחי מתחתן ביולי, בעזרת השם.

והיה מפגש משפחות בטבריה.

ובדרך חזרה אני ישנתי אצל אחותי בבית שלה,

ופשוט אני הולך לישון, באמצע הלילה אני קם לשירותים,

ופשוט, איך שאני מגיע לשירותים,

אני מרגיש שמישהו שם פה את היד וכאילו עוצר לי את האוויר.

הרגשתי שאני הולך לגמור, בקיצור.

הרגשתי את הגוף שאני כבר מתחיל לראות,

ואני מבין שעוד שנייה הנשמה שלי פשוט יוצאת מהגוף.

זה מה שהרגשתי.

ומכיוון שהייתי בהרצאה הקודמת שלך, היית בן-אדם הזה שאמר שברגע האמת כאילו צריך לפנות אל הקדוש-ברוך-הוא ולבקש ממנו,

אז ממש הרמתי את הקול וצעקתי בלב,

אבא!

אוויר!

מאותו רגע אני לא זוכר את מה שעבר עלי, פשוט יצאתי מהשירותים,

ואיך שיצאתי מהשירותים נפלתי,

ונפלתי על הידיים ככה מאחורה,

והתעוררתי.

אני מאמין בלב שלם שהשבת,

וכל מה שביקשתי בהתחלה, שייתן לי סימנים,

ואני באתי אליו בלב שלם והוא קיים.

עכשיו נותר החלק שלי,

ואני פשוט מרגיש שממש מחויב אליו וממש אוהב אותו,

שאני פשוט פוחד לעשות דברים שאני מפחד לעשות בפזיזות וליפול.

אני פשוט לא יכול לעשות ולהטפיל את זה.

ורציתי שהרב יברך אותי ויקבל עלי את הצפייה.

בעזרת השם, תבוא לכאן

אלעד בן-עדה, שמזכה אותך לשוב בתשובה שלמה, באהבת הבורא תמיד. אמן.

אמן.

מי רוצה לשאול?

קצת קשה לי לדבר,

כי הכול לא טרי אצלנו.

לפני כמה שנים

אבי חטף התקף לב,

הוא היה במוות קליני.

הרופא יצא,

ואמר לנו שמה שנשאר לנו לעשות זה רק להתפלל.

הרמתי את ראשי לבורא שמים והתחננתי שישמור אותו בחיים

ושאני אשמור את השבת.

הוא שמע את תפילתי

והוא שמר אותו.

התחלתי לשמור שבת,

ובתקופה האחרונה

קצת חרגתי.

לפני יומיים התבשרנו.

שמצאו לו גידול ממיר,

אתמול הלכנו לרופא,

אני ואחי, שהוא חוזר בתשובה,

והרופא אמר שרק אחרי שאנחנו נעשה לו בדיקות הוא יוכל לדעת בדיוק איפה זה נמצא כרגע.

ומה שקורה,

שבמקרה הטוב זה אולי כמה שנים, במקרה הגרוע זה כמה חודשים.

אח שלי בדרך

לרב שלו,

ובמקרה קיבלתי טלפון כשאתה נמצא פה היום,

אז יחלטתי לבוא לקבל ברכה בשבילו,

ואחי התקשר אליי להגיד לי שהוא מוכן לגבי כל דבר שתגיד לעשות,

כפי שהוא יפריד.

מחר אנחנו צריכים לקבל את התשובות של הסיטי שלו.

את נשואה, אני מבין.

כן. בעלך שמר איתך שבת?

כן.

ורק את הפסקת, או שגם?

לא, אנחנו לא הפסקנו,

היא לא נוסעת בשבת,

היא מדליקה נרות, הכול.

רק העניין של הטלוויזיה עדיין דולקה אצלנו.

זה העגל שהוא דיבר עליו קודם.

קודם כול, תקבלי עלייך בחזרה את מה שנדרת,

למרות שאת לא צריכה לנדור, כי בשבת חייבים לשמור גם בלי נדרים ובלי שבועות.

זה קודם כול.

דבר שני, תקבלי על עצמך ללכת בצניעות גמורה, כולל כיסוי ראש.

ואחיך ילמד שעתיים לתענית דיבור כל יום,

וזה יהיה לרפואתו של האב.

מה שמו?

אבל אתה מבקש ממני דבר שאני לא יודעת אם אני אוכל לעשות.

מה אני יכול לעשות?

אם רוצים, לעזור ולהועיל בהקשר. אבל היא מפחדת שאני לא אצליח.

תראי, את בוכה עכשיו בגלל שלא הצלחת.

את רוצה לא להצליח עוד פעם? זה עניינך. אני נותן לך את העצה שתוכל להועיל.

לתת עצה שלא תועיל זה לא עצה.

ואם אני אעשה את זה, אז הוא יהיה בריא?

בעזרת השם אני אברך, והציבור יענה האמן, וישועת השם כהרף עין.

זה לא תהליך מהרגע לרגע, אבל זה תהליך.

ואם את רוצה לראות מה זה עושה כשמקבלים באמת עול מלכות שמיים, באמת,

אז יש סרט שתוכלי להשיג בחוץ, שנקרא זה גבר,

על בן אדם שאמרו לו, עוד שבוע הוא עומד, לא חודשים ולא שנים.

הוא קיבל על עצמו כל מה שצריך,

וברוך השם, הוא כבר חי שלוש שנים אחרי זה בישיבה,

לומד חרדי לכל דבר, מאושר ושמח, הוא ואשתו,

ונולדה לו בת,

ואני חושב שאחרי זה עוד משהו,

אבל הוא חי.

הקב'-ברוך-הוא, אין לו בעיה

לרפא חולים, ואין לו בעיה גם לקחת אנשים.

הכול, זה תלוי מה אנשים מוכנים לעשות.

קשה לך?

את חייבת גם בלי שאבא חולה.

לא, את השבת אני אשמור. תודה.

אבל את חייבת בכל המצוות גם בלי אבא.

גם אם אבא חילוני, את צריכה לקיים את המצוות.

אין מה לעשות. זה לא שייך לדתיים. זה לא שייך לדתיים.

זה שייך ליהודים. אם את יהודייה,

אז את חייבת במצוות.

זה כמו שאת תבואי עכשיו לבית משפט ותפקיד לשופט

ותגיד לו, תשמע,

אני נכשלתי, נסעתי באדום,

והבטחתי שאני לא אסע באדום, ובשבוע שעבר עוד פעם נסעתי באדום.

אז הוא יגיד לך, גברת, את צריכה לשמור על עצמך ולא לעבור יותר באדום,

ולא יעזור שום דבר אם תתפסי עוד פעם באדום.

אז שלילו לך את הרשיון

וייתנו לך קנס,

ויקחו לך אולי את האוטו,

וכן הלאה.

מה לעשות, הוא יכול לשנות את החוקים?

הוא יכול לתת לך אישור מה שהוא לא נתן לאחרים?

הוא בעצמו יכול לנסוע באדום.

אין מה לעשות, חוקים זה חוקים. יש חוקי התורה,

ואם חוקי בשר ודם זה חוקים תקפים ומחייבים,

אז חוקי התורה של הקדוש ברוך הוא, שחיינו תלויים בו,

ודאי שהם תקפים ומחייבים.

אז אם עד היום הצלחת לעבור את החיים בצורה כזאת שעשית מעט מאוד,

אז בסדר, הקדוש ברוך הוא יום אחד מחליט לעורר את כל המשפחה,

את כל הסובבים,

לא רק אותך,

את כולם ביחד,

ושכל אחד יעשה חשבון נפש, מה לעשות?

את שומעת יהודי

שמספר את הסיפור הזה,

ביקש מהקדוש ברוך הוא סימנים, קיבל.

את מספרת בעצמך שביקשת מהקדוש ברוך הוא לשמור עליו ואני אשמור שבת.

הקדוש ברוך הוא קיבל את שלו, את לא קיבלת את שלך.

אותו אחד שהוא שמע אותו בנתניה בפעם הקודמת זה בן-אדם שאמרו לו שהוא הולך למות תוך חודשים ספורים,

כי יש לו סרטן בכבד.

ולמרות זאת הוא פנה לשמים וביקש מהקדוש ברוך הוא, הרופאים אמרו לו שאפילו סיטי נוסף

חבל על הכסף,

זה לא יועיל, זה לא ישתנה.

והוא פתח בשם ובכה ובכה ובכה ובכה וצעק כמו שהוא ניסה להדגים פה,

והוא צעק וצעק וצעק, ואחרי שש שנים הוא הלך ביוזמה פרטית לעשות סיטי,

והתברר שאין לו כלום, נעלה מכות.

הוא כבר חי כמה זמן אחרי זה, והוא עשה את הכול לבד.

הוא פשוט פנה לאבא בשמים והבטיח וקיים.

זה ההבדל.

הבטיח וקיים, הוא קיים.

אי-אפשר לבוא לקדוש ברוך הוא ולהתמקח.

קיבלנו חיים,

המטרה של החיים מוגדרת,

צריכים לעשות את מה שהקדוש ברוך הוא ביקש.

תארי לך, אחד יושב בבית, לא שילם ארנונה,

לא שילם גז,

לא שילם חשמל,

לא שילם טלפון, לא משלם מים,

לא ועד הבית, לא מעלית,

לא גננות, לא שום דבר. לא משלם כלום.

פתאום שולחים לו עיקולים, בלאגן, אז הוא מתחיל לבכות. מה זה? רוצים לקחת לי את הרהיטים?

רוצים לקחת לי את זה?

מה זה?

אז אומרים לו, טוב, תתחיל לשלם. הוא אומר, מה זה? בבת אחת אני יכול, זה קשה עלי? אני הייתי רגיל לא לשלם בכלל.

נוע, זו סיבה מספקת ומוצדקת בשביל לפתור אותו?

להקל לו?

מישהו יוותר לו על החוק?

על הריבית וההצמדה לא יוותרו לו.

אז לוותר לו על עצם החוב? למה?

בגלל שהוא לא שילם?

לכן אני אומר,

אם מגיעת לכאן ולא במקרה,

ואת באמת חושבת וחפצה שאפשר לעזור לאבא,

אז אני נותן לך את העצה שהיא מינימלית,

מינימלית מבחינתי, כן? את צריכה לקיים את כל המצוות,

אבל אני אומר, אם תעשי את זה בגלל שאני יודע שמבחינתך זה קורבן,

כאילו קורבן, כאילו

אבל כיוון שמבחינתך זה קורבן והכנעה חשובה לפני הקדוש-ברוך-הוא,

אז ממילא זה יכול להועיל.

אבל בלי להקריב,

אז מה מבקשים בעצם? בזכות מה?

סתם ככה.

סתם ככה זה לא הולך.

לתת ברכה זה לא בעיה. אני אומר משפט אחד, זה נגמר.

אבל רוצים שזה יתפוס, נכון?

מה את אומרת?

עדות?

תנו לה עדות, בבקשה.

את רוצה גם מוזיקה?

כמו שאתה אומר, לתת ברכה, נתת ברכה, אבל אם אני צריכה להגיד את זה, אז אני צריכה לעמוד בזה.

זה משהו שמאוד קשה לי.

אתה מבקש ממני משהו שזה ממש, זה לא שלא ניסיתי,

ניסיתי לעשות את זה גם בלי שאתה אומר לי את זה כרגע. תגידי לי רק משהו, אני אשאל אותך אחרי זה, מצחיק אותי קצת.

ואני אסביר לך למה. אם היו אומרים, חס ושלום, שהוא צריך לעשות ניתוח וזה עולה 400,000 דולר,

הייתם אומרים לו, תמות, אבא, זה עולה יקר?

מה הייתם עושים אם צריך להשיג עכשיו 400,000 דולר לניתוח, השתלה?

מה תעשו?

לא טענים.

היינו מגייסים תרומות. איך? מאיפה יש לכם 400,000 דולר?

היינו מגייסים.

מגייסים איך?

מגייסים תרומות. ולא השגתם וצריכים למכור את הדירה.

הייתי מוכר את הדירה.

בזה לקבל בחינם ממני לשים על הראש, לא שווה יותר מזה?

נו, מה?

מה מסובך? מה קשה?

מה יגידו? מה יגידו השכונה, החברות?

מה? מה מסובך?

זה כבד?

זה עושה חררה?

מה הבעיה?

שתראי כמו מלכה

שתזכיל גם גן-עדן, שאבא שלך יהיה לו סיכוי לחיות?

לא שווה.

זה הקושי?

זה לא הקושי.

היצר הרע זה הקושי.

אתה עשית חשבון.

הנה, יהודי שמוכן לקחת אפילו ציצית, אדם זר מוכן לקחת ציצית לרפואת אבא שלו.

בכבוד.

אשריך, תן לו, מגיע לו.

תודה רבה.

ברוך השם, ברוך השם.

עם ישראל, ערבים זה לזאת.

יפה.

רבותי, אני אראה לכם עכשיו לעידוד סרט,

מקרה דומה,

חדש, שלא ראיתם,

זוג הורים שהגיעו מטבריה לחיפה

בגלל שהבת שלהם חלתה.

בטירום, מה קרה שם?

משהו דומה,

אבל פה היא יצאה גיבורה בסוף.

בעזרת השם.

מה השם של האבא?

ראובן בן חירייה.

השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרע.

ויגזור עליו לחיות חיים טובים, בריאים ותמימים. אמן.

אמן.

תודה.

ואמרנו, ישועת השם כהרף עין,

הקב' הוא מחכה שהבנים שלו יתקרבו אליו. אין לו בעיה

לתת לכולם חיים ארוכים, בריאים וטובים.

רק כשאנחנו מזייפים,

ולאורך זמן,

אז הוא מזכיר לנו שהוא קיים.

ואז גם הרופאים אומרים,

אין לנו מה לעשות, תתפללו.

מה זה תתפללו?

מה הם מחזירים בתשובה?

אבל הם מבינים שאין מה לעשות, יש רק דבר אחד מהניסיון שלהם שעוד יכול להועיל, זה הקב' ברוך הוא.

חבל שמשתמשים בקב' ברוך הוא כעזרה אחרונה.

בדרך כלל יש עזרה ראשונה,

ואותו משאירים לה סוף.

ואז לפעמים, לפעמים זה כבר מאוחר.

החוכמה להיות חכם,

שלא להזדקק.

איך אמרו תמיד?

כדאי לשלם קופת-חולים, אבל שלא נזדקק להם.

כדאי לשלם את החוקים והמצוות של הקב' ברוך הוא, ושלא נזדקק לישועות ורפואות, שנהיה בריאים תמים ושלמים,

משמחים ומאושרים.

כן, עוד שאלה.

כבוד הרב, אני

לפני מספר שנים,

כשהייתי בתיכון,

נסעתי עם המשפחה שלי לסמינר,

והתחלנו להתחזק בתורה ומצוות,

וגם אני מאוד התלהבתי,

והתחלתי בקיצוניות, זרקתי את הטלוויזיה, זאת אומרת,

התחלתי לשמור על העיניים שלי ברחוב, שמתי ציצית, כיפה,

ואיכשהו שנתיים העברתי ככה, ולא היה לי רב, כי כל הזמן הייתי מסתכל על הרבנים והייתי אומר, זה יותר צדיק מזה, והוא ככה, וזה ככה,

והסתבכתי, והתחלתי ללמוד תורה, והתחלתי ללמוד מזה, וללמוד מההוא, ולאט לאט

מריבוי האנשים והבלבולים שהיו לי נפלתי,

והפסקתי את הלימוד,

והפחתתי במצוות,

וגם מה שעשיתי, הייתי כל הזמן בוכה ומתפלל, ומתפלל לישועה שאני איכנס לישיבה,

וגם לא היה מישהו שיתפוס אותי ויעזור לי, כי אני די חלש אופי, אני לא חזק אופי,

ויוזם דברים בעצמי.

ומה שקרה, שלצערי, אני מודה על זה בפעם מולא היום,

נכנסתי מאז ל-11 אשפוזים בבית חולים,

עד היום,

בבית חולים לבריאות הנפש.

ועברתי מאז ייסורי תופת, מאז שהפסקתי את כל המצוות והתורה,

ואני מנסה כל הזמן לחזור לתלם שלי.

אומרים שיש ארבעה סוגים בעם ישראל, שהם הרימון, האתרוג,

האתרוג,

הלולב,

ההדס והערבה,

שאני מנסה להיות מהחלק של עם ישראל, שהם האתרוג,

כי ככה אני רואה את הקדוש ברוך הוא ואת המצוות שצריך להדיר גם בשמירה

על ואהבת לרעך כמוך וגם על המצוות שבין אדם למקום.

ואני לא, אני כל הזמן מוקף בבלבולים ובתהיות,

ואני לא מצליח להיכנס לתלם של שמירת תורה ומצוות ולהישאר בו, לאחוז במשהו. אני כל הזמן בעצרות, כל הזמן בוכה,

כל הזמן נופל, כל הזמן בייסורים.

אני מקבל טיפול במרפאה,

בבית-חולים לב השרון, שגורם לי לכאבי תופת ממש,

שניסיתי לאבד את עצמי לדעת בעקבות הטיפול הזה.

הם לא מפסיקים אותו,

והכאבים בשיניים והמצב הכלכלי, ואני משתגע, כאילו, אני יוצא מדעתי מעוצמת הייסורים שעוברים עלי.

ואני מוכן לקבל על עצמי כל דבר,

כי למעשה אני רוצה להשתמש בקדוש ברוך הוא כעזרה ראשונה,

ולא כעזרה אחרונה, זה ברור לי.

ואני לא יודע מה לעשות, אני גם,

קשה לי במציאת סיווג.

אתה היום נמצא בבית.

כן, אני נמצא בבית עם ההורים.

ואני לצערי לא מצליח לשמור שבת, כי זה לא תירוץ, כי אני יודע שאין תירוצים שהכל זה נעשה ונשמע, ואני לא מצליח לשמור שבת,

כי

רמת הטירוף הדעת,

גם אני התחלתי לכתוב שירים, כתבתי המון המון שירים בנושא של דעת,

של אמונה, של...

ורמת הטירוף הדעת והדמיונות וההזיות שהתגברו עליי,

הם היו כל כך חזקים,

הם אמרו שאני סובל מסכיזופרניה.

ושפשוט

לא הצלחתי להיכנס לתלם של שמירת שבת, כי חשבתי אני צריך ללמוד תורה ביחד עם השבת,

ואני לא יכולתי לשבת וללמוד תורה, כי התעסקתי עם הספר הזה, ואחר כך קפצתי לספר אחר.

וככה אני מתנהל היום בצורה ממש לא טובה בכפר יונה פה.

תראה,

טירוף הדעת,

טירוף זה בלבול.

זו פשוט מחשבה נכנסת בתוך מחשבה, בתוך מחשבה, בתוך מחשבה, וזה נקרא בלבלה.

עכשיו יש אנשים שמגיעים לרמה כזאת שהם כבר לא יכולים לשלוט בעצמם, ויש כאלה שעדיין חושבים שהם יכולים להסתדר.

מכל מקום אתה צריך להבין דבר אחד,

אפשר לרפא מהמצב שלך.

אתה, כמו שאמרת, לבד צריך להיות מחובר לאיזה רב אחד

ולשמוע בעצתו כל הזמן, מה שהוא אומר, כמו אורים ותומים.

כמו שהולכים לרופא, ורופא מחליט בבריאות הגוף,

אז יש בריאות הנפש, ובריאות הנפש

זה שאדם שומע לחכמי התורה, כיוון שהם מתמצאים מה בעצם צריך לעשות.

הרב אמר לי שאני פטור.

כרגע אתה פטור, יכול להיות, לפי מצבך שאתה מגדיר,

אבל הפטור הזה הוא לא פטור.

אתה הרי רוצה להיות לא פטור, אלא חייב.

כמובן, אבל כשהתורה תהיה סם החיים ולא סם המוות.

תורה לא יכולה להיות סם המוות, רק למי שמרשיע בכוונה.

מי שלא מרשיע בכוונה, אינו סם המוות,

סם חיים.

אדם שנוסע בשבת בדווקא במזיד,

אז הוא משתמש בתורה לרעה.

אז פשוט מאוד הוא גורם לעצמו את הנזק, הוא מזמין את הנזק.

והנזק יבוא.

אדם שעושה באונס,

אז אונס רחמנה פטרה, ואם אתה מוגדר כאנוז,

אז רחמנה פטרה, הקדוש-ברוך-הוא פוטר אותך.

מכל מקום,

אם תהיה מחובר לאיזה רב שידריך אותך אפילו לאט-לאט,

בקצב שאפשרי,

בין אם אתה פטור ובין אם אתה לא פטור, גם מי שפטור, אם הוא עושה,

אז הוא מקבל שכר.

אבל אתה צריך לאט-לאט, טיפין-טיפין-טיפין,

להכניס שמחת חיים. שמחת חיים אפשר להכניס קצת עם מוזיקה חסידית, עם דברים כאלה, לשמוע ברקע, לא להישאר לבד ובודד, להיות במצב של חברה.

לקחת את הטיפולים שאומרים לך בינתיים, למרות שזה קשה,

ולאט-לאט תצאת מזה.

לזכור שהקדוש-ברוך-הוא רוצה אותך בריא ושלם,

הוא לא רוצה אותך חולה.

אבל אם אתה תעשה את זה ולאט-לאט תתמיד,

בעזרת השם תוכל גם לצאת מזה.

זה תהליך, אבל בעזרת השם הוא אפשרי,

אני כבר מכיר אנשים שהיו במצבים כאלה, באשפוזים,

לא בבית, אתה עוד במצב טוב בבית,

יש כאלה באשפוזים, עם זריקות וכו',

ואני מכיר אותם היום בריאים ושלמים.

אז יש תקווה לכל אדם,

וגם אתה, יש לך תקווה.

אבל צריך לדעת,

יש איסורים,

יש כאבים,

יש בלבולים,

וצריכים לעבור אותם.

תחשוב שאתה אדם שנטרף בסערה בים.

יש לך מה לעשות נגד הים הגדול,

קשה מאוד.

הגלים דוחפים אותך לאן שהם רוצים, אתה בעצם לא שולט במצב.

יש לך רק דבר אחד שאתה מתבקש,

אל תיפול מסירה.

אל תיפול מסירה. תחזיק בסירה חזק,

זה העיקר, עד שתשקוט הסערה. והיא תשקוט.

אין סערה כל הזמן בים.

והיא תשקוט.

כשהיא תשקוט, בעזרת השם יתברך,

אתה תגיע למנוחה והנחלה.

כן, יש שאלה הציצית,

כמובן, אבל אין לי כיפה.

אני אביא לך כיפה. מה שימך?

גלעד יוסף בן ניצה.

גלעד יוסף בן? ניצה. ניצה.

השם ירפא אותך ברפואת הנפש והגוף מהרה.

לא צריך לקום, לא צריך.

לא צריך.

תמסור לו.

יש לך שאלה?

תן לו.

הייתי רוצה לשאול את כבוד הרב שאלה.

קודם כול,

מתחילים בבראשית.

כנראה שהיה עולם קודם.

אולי היה באלף,

אבל התחילו בבראשית.

כי א', העולם הקודם, כנראה שלא היה מצא חן בעיני הקדוש ברוך הוא,

החריב אותו ועשה בראשית.

אם אני טועה, אני לא יודע, אני רק שואל.

עכשיו, בראשית, אחר כך הגיע הזמן נוח.

וגם זה לא מצא חן בעיניו,

עשה את השיטפון הגדול.

והחליט אחר כך, לאחר מכן, זהו, לא להחריב יותר את העולם.

לא יהיה הרס.

אז אני שואל את השאלה,

איך רואים היום את העולם שלנו, היום, פה?

מה ההבדל בין סדום ועמורה להיום, פה בארץ?

מה ההבדל? אין הבדל. אולי יותר גרוע.

יכול להיות שאנחנו לא יודעים מה היה בסדום ועמורה, חוץ מזה שכתוב שהיה ערי עבריו, או שהיה, אני יודע, גילוי עריות.

פה יש אנסים, גילוי עריות, גנבות, שחיתות, מה לא?

אולי זה לא מצא חן גם לעניין הקדוש ברוך הוא, אולי גם כן ישנה את זה.

ייקח את הרעים האלה, כמו שעשה במצרים,

כן? שיכול להבדיל בין בכורי מצרים לבין העם היהודי,

ואולי יהיה יותר טוב.

כי ככה, כל השנים,

לפני עשרים שנה, היו פחות רציחות, היה פחות, כל הדברים האלה שיש היום, אנסים.

היום זה צומח.

היום ילד לא יכול להתחצף לאבא שלו, אם הוא ייתן לו סטירה,

הוא יגיד לו, אני הולך למשטרה.

ואז תראה, איך זה נראה? נראה מאוד גרוע.

אז אני שואל את כבוד הרב, איך הוא רואה את העולם שלנו היום,

אם זה יותר טוב ממה שהיה קודם?

טוב, אני אראה לך סרט קצר

שקוראים לו טיפה מכוחו של הקדוש ברוך הוא,

ותראה שהקדוש ברוך הוא

עדיין משתמש

בכמה מאותם כלים שהזכרת,

ובמקומות מסוימים שבאמת יש שם זימה, תועבה ועבודה זרה,

ברחבי העולם.

ואני רוצה שתבין דבר אחד, באמת יהיה גוג ומגוג, ובגוג ומגוג ימותו הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה, וביניהם זה שני שלישים מהעולם.

כן, אבל בוא לא נשכח, בגוג ומגוג, מה שאתה מתכוון,

ייווצר מצב שכאילו ייפתח מהר הזיתים,

מי יודע ועד לאן תיפתח האדמה. זה הסיום.

זה הסיום. לא, זה הסיום, זה קטן.

שני-שלישים מהעולם זה 4 מיליארד בני-אדם ימותו.

יישאר שליש.

קטן עליך.

אה? אתה יודע מה זה 4 מיליארד?

אתה יודע מה זה 4 מיליארד?

אני יודע. זה 4,000 מיליון.

אני יודע, אבל אני מתכוון למשהו אחר.

היום, אתה דיברת על העגל. העגל היום, בכל בית בישראל יש את העגל כמעט.

בכל בית בישראל, בכל מקום בעולם. יש בתים שיש עגל, יש בתים שיש עגלה.

נכון. תלוי.

יש בתים ויש בתים.

נכון, אז הכוונה שלי היא שהרוב,

הרוב, כמעט לא יישאר כלום, אבל לאט לאט זה... לא, יישאר שליש.

כן, אבל זה מה שאתה אומר עכשיו.

אבל אני אומר, כל שנה זה צומח

ליותר גרוע, ויותר גרוע, ויותר גרוע. זה הופך להיות פרא.

בתוך כל החושך שאתה מדבר עליו,

יש אור גדול,

גדול, גדול, שקוראים לו עולם התשובה, מיליון בעלי תשובה.

אתה יודע מה זה? זה לא היה מחורבן הבית עד היום.

ואהאם זה נכון שהעולם קודם, באלף?

לפני העולם הזה כתוב שהקדוש-ברוך-הוא היה בורא עולמות ומחריבן,

אבל זה מבחינה רוחנית,

על-פי הקבלה,

ואין לנו עניין בנסתרות.

מה שמתייחסים אנחנו זה למה ששייך אלינו,

מה ששייך אליו זה עניינו,

מה ששייך אלינו זה מבראשית.

תודה, כבוד הרב. תהיה בריא.

ובכן,

אתה רואה שהקדוש-ברוך-הוא,

כמו שאתה אומר, מדי פעם נותן תזכורת לעולם שכוחו וגבורתו מנה עולם.

עניין של שניות, והוא הופך עולם ומלואו, בן רגע.

הוא גם יכול להפוך לטובה, תלוי באנשים.

בכל מקום,

אני רוצה רק לציין דבר אחד שלא ציינו בהתחלה, שהערב הזה היה להצלחת ישיבת אדדי בנתניה וישיבת בר-יוחאי בכפר-יונה.

הם ארגנו את הערב הזה והשקיעו את כל המאמצים,

ולהצלחת שי ג'ק,

שרון סבן, משפחת ביטון, משפחת סרוסי, משפחת ג'רבי, משפחת אבינועם, משפחת מלול, משפחת לוי,

אלברט ודניאל שורקי,

שמעון בן נעמי,

ולזרע חי וקיים של ליאת בת מרים ומורן בת בת שבע ושאולי.

אמן.

אני רוצה להציע לכם הצעה.

תראו, אחד הדברים שיכולים לעזור לאדם בחיים

זה מה שכתוב בתורה, ואתם הדבקים בשם אלוקיכם, חיים כולכם היום.

וכי אפשר לדבק בקדוש ברוך הוא,

ולא נאמר עליו, אש אוכלה,

אלא ידבק בחכמים, ואתה דבק בקדוש ברוך הוא.

מי שמלמדים את תורתו,

מי שעושים את רצונו, וכן, על זה הדרך.

אנשים יכולים להגיע להרצאה כזאת,

להתעורר, להחליט החלטות,

לצאת,

ולרחוב יש את הכוח גם כן שלו, לקרר,

ולהשכיח,

ולחזור להרגל, ולשגרה, והעגל חוגג.

מה עושים כדי שהרושם יתקיים ויוכל להמשיך, ואפשר לעלות ולעלות ולעלות, ולהתקרב לבורא תמיד, ושלא נצטרך אפילו לעזרה ראשונה?

אז עשינו תוכנית,

תוכנית שבעזרת השם תוכל לעזור לכל יהודי פה,

מי שחפץ להתקרב להשם יתברך, במאמץ קטן.

כל שבוע יוכל לקבל, כל יהודי ויהודייה כאן,

תקליטור לצפייה.

סרטים שלנו, מהרצאות, עם שאלות ותשובות,

עם תוכן תורני,

עם דברים כאלה שראיתם, ואחרים.

ויש כמות ניכרת מאוד, מאות

של סרטים כאלה, שהם חיזוק גדול מאוד,

בכל הדרך, בעבודת השם, עם כל התשובות לכל השאלות שכל אחד

חלם לשאול.

ריכוז של 28 שנה ביחד.

בתוך החומר הזה.

אז יש אפשרות לקבל כל שבוע תקליטור כזה,

ואו

שלושה

דיסקים לשמיעה,

לא לצפייה, לשמיעה,

או אחד לצפייה, או שלושה לשמיעה,

לקבל עיתון ארבע כנפות שאנחנו מוציאים,

ולקבל עדכונים.

מה שלא רואים בעיתונים אחרים,

ומי שמכיר את העיתון יודע מה ההבדל בינו לבין אחרים.

לקבל גנזה המלך, פרשת השבוע, שמונה עמודים,

כרומו,

ארבעה צבעים פרוצס עם חומרים נפלאים,

מלוקטים על פרשת השבוע, כולל דרשה שלי בכל

חלון כזה.

כל שבוע הביתה.

52 פעם תקליטורים,

52 פעם עיתונים,

52 פעם עלונים לשבת,

גנזה המלך.

כל זה ב-50 שקלים לחודש מכספי מעשר צדקה גמורה שחוזרת ומביאה תשואה רבה.

ככה אפשר לשמור על חום תמיד

קרובים לקדוש-ברוך-הוא.

כל שבוע מתעדכנים, כל שבוע עולים,

מתרוממים וזוכים.

אז מי שרוצה, בעזרת השם יתברך, להיות חלק מזה, שותף בזה

וזוכה בזה,

כמו שכתוב, צדקה תציל ממוות,

יוכל מלא פה הוראת קבע, בעזרת השם יתברך, יכתוב גם כן על ההוראה למעלה שם ושם האימא ומה הברכה שהוא רוצה, רפואה, הצלחה

או לעילוי נשמת,

ויזכה, בעזרת השם יתברך, להיות חלק בזה ומתחזק תמיד. מי שרוצה, שירים את היד, בבקשה.

בבקשה.

עידן דניאל וניר כהן, יהיו מוצלחים לעבודתו יתברך.

פנינה בן לינדה, פרנסה טובה.

יש כאבים, יש בלבולים, וצריכים לעבור אותם.

תחשוב שאתה אדם שנטרף בסערה בים.

יש לך מה לעשות נגד הים הגדול, קשה מאוד.

הגלים דוחפים אותך לאן שהם רוצים, אתה בעצם לא שולט במצב.

יש לך רק דבר אחד שאתה מתבקש,

אל תיפול מהסירה.

אל תיפול מהסירה. תחזיק בסירה חזק,

זה העיקר, עד שתשקוט הסערה, והיא תשקוט.

אין סערה כל הזמן בים.

והיא תשקוט.

כשהיא תשקוט, בעזרת השם יתברך,

אתה תגיע למנוחה בנחלה.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-036-77779-036-777, או אם

לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.שופר.net