"הייתי מאושר לו הייתי קדוש כבעל חי"
- - - לא מוגה! - - -
ועכשיו השאלה,
מה יותר קדוש? חמור או אדם?
כשהתבונן אדם בבעל חיים,
עליו לעמוד מבויש ונחלם.
האם ראה בעל חי אוכל לשמנה?
האם ראה הוא מואס במאכלו?
פתאום הפרה עושה פרצוף לא בא לי על התבן?
אין דבר כזה.
תמיד אוכל דבר אחד.
אחד.
ומה אוכל?
רק לשובע נפשו.
על מי נאמר כזה דבר?
צדיק אוכל לשובע נפשו.
הבעל חיים
כולו קדוש,
צדיק,
אוכל לשובע נפשו.
קדוש?
מה זה קדוש?
קדושים תהיו, פרושים תהיו.
הוא פרוש מתאוות, פרוש מתאוות.
לא תראה חמור יגיד בלי על קסאטה.
תביא לי גלילית.
היי, הנה יש לו גלילית, תביא גלילית.
לא.
אוכל אותו מאכל כל החיים ורק מה שהוא צריך.
קדוש וצדיק.
כל בעל חיים אוכל רק לשם זה.
אם כן, קדושתו של בעל חיים
היא עד לאין שיעור.
אומר הסבא מסלובודקה,
הייתי חש עצמי למאושר
לו הייתי קדוש כבעל חי.
וכן בכל העניונים.
וכן בכל העניינים.
בעלי חיים עושים רק מה שבטבעם.
אצלהם הטבע לא השתנה.
מה שבטבעם. ואנחנו, הטבע שלנו היה להיות בחיבור ודיבוק עם השם.
איפה זה?
בגלל חלות היצר.
אבל הם עובדים את השם
כמו שהשם ברא אותם.
הצפרדע פעם אמרה לדוד המלך
שהיא עובדת את השם יותר ממנו.
כל הבריאה אומרת שירה. פרקי שירה.
פרקי שירה.
כל הבעלי החיים אומרים שירה.
פרקי שירה.
למה?
זו ההרמוניה שהבורא ברא בעולם. שזה יאכל זה, וזה יאכל את זה, וזה יאכל את זה.
וזה ככה וזה. וככה הם נשארו הכל בסדר.
חוץ מדור המבול,
שהם שינו את טבעם והשם מחה אותם.
אבל העולם מתנהג בטבעו.
הטבע הוא קדוש.
הטבע זה מקום החיבור לבורא התברך הטבעי ביותר.