אין לי מושג - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

קלטת מספר 475, אין לי מושג, חלק ב'. כבוד השר. רגע, זו הייתה השאלה, איפה הסיפור?

הסיפור הוא כזה.

אמרתי אשתי, ואתה יודע,

הבית עומד על יסודות, והיסודות זה האישה,

וגם אחותי שעומדת אחרי הפרויקט הזה, שהיא עזבה את בעלה ואת הבן,

ועזרה לנו שם,

והוציאה אותנו מכל המצב הקשה הזה על ידי תפילות.

אנחנו עשינו עלייה, באנו לארץ,

זרקנו את עצמנו למים קרים,

ואתה רואה שממש כאילו, אתה יודע, כמו שאמרת על מלאכים, שהם לא נראים,

בשדה-התעופה אתה יכול לראות בברור איך שאומרים לך Welcome to the jungle, ברוך הבא

לג'ונגל.

רק מה שחסר, שייתנו לך חוט תלייה, לא הבינו מה אמרת.

אז אני אסביר.

הקבלת פנים של כל עולה,

בגלל שהילדים והאישה עולים חדשים,

קודם כול אתה לא מקבל כלום בגלל שבאת ממדינה עשירה.

היום נותנים לכולם, אבל אז זה לא כלל אותנו.

מה שאני הרגשתי שאני מקבל זה חוט תלייה. אם תתייאש, תתלה את עצמך, כי היה לנו גם איש מהסוכנות שבא לשם ואמר לנו, אל תעלו, אין איפה לגור, אין דירות, אין כלום.

וזה נכון.

אם אין לך טיפה,

מהטיפה שהיה לנו,

אתה נזרק לרחוב.

השאלה היא, הרב, מה עושים במצב הזה,

שאנחנו במצב כזה שאתה שומע את כולם,

איך שקשה להם,

איך הם מתלוננים.

הממשלה רוצה לשבור אותנו, אנחנו לא רוצים להישבר, אנחנו מאמינים בקדוש-ברוך-הוא,

ואנחנו יודעים שאנחנו במים הקרים,

אבל מחפשים עידוד,

מחפשים להתחזק, מחפשים לדעת איך נצא מהמצב

הקשה הזה, שאתה נוסע היום באוטו ועוצרת אותך שוטרת רק בגלל הזקן,

ואומרת לך, אתה דיברת בטלפון,

או דברים כאלה שהם לא הגיוניים, ואתה יודע שזה לא נכון ואתה לא יכול להוכיח לה.

אתה מגיע לשופט, אתה אומר לו, הוא שואל אותך, החזקת את הטלפון?

אני אומר לו, כן, הייתי בחנייה ושמתי את הטלפון במתקן.

לא, לא אשבור לשוטרת את המילה.

עכשיו, לאלה ששואלים לגבי הבן,

יונתן סטור.

זה הבן, ברוך השם.

אני רוצה להגיד לך, כבוד הרב,

אחרי הפרויקט הזה,

כמו שאמרתי,

אני לא אדלג,

הקדוש-ברוך-הוא עומד אחרי הפרויקט הזה, ואשתי,

שדחפה את הילדים ללמוד בתלמודי-תורה,

הנה, פה יושבים בחורים מהישיבה של הבן הגדול שלי,

בתורה אור,

ילד שלא קיבלו אותו בישיבות בגלל שאמרו שהוא בא משוודיה, חוזר בתשובה.

אבל האמת ניצחה, והקדוש-ברוך-הוא

הרגיש את התפילות של הילדים, שהם באו

באמונה ובאהבה לארץ-ישראל,

ושהם ידעו להגיד תודה ולהעריך את מה שקיבלנו,

את האח יונתן, בחזרה.

אני לא רוצה להגיד שזה לא קשה, אנחנו עוברים קשיים,

אבל אני מקבל את זה בשמחה ובברכה שארץ-ישראל נקנית בייסורים.

אני רוצה להגיד לכולם,

זו המתנה הכי גדולה בחיים שלי.

הילד הזה יחזיר אותנו בתשובה,

הילד הזה שרף את הבית ואמר לנו לפני כמה חודשים, אני שרפתי את הבית

בשביל שאני רציתי שתהיו במצב הזה. ככה רציתי לראות אתכם.

והילד הזה שם כיפות לאנשים,

ואני מרגיש כאילו הוא שולחן ערוך,

נותן פה הלכות,

מסביר לאנשים דברים,

ואני מסביר לו, מנסה להרגיע אותו, אבל זה לא הולך,

כי הוא כל-כולו עם השם.

כל-כולו אש שלהבת.

ברוך השם.

מדליק בתים ואנשים.

ברוך השם.

כבוד הרב.

אני מקווה שאין לו גפרורים אחרים.

אין לו גפרורים.

יונתן יש לו אש של אהבה לכל עם ישראל. יש לו הרבה אהבה,

והילד הזה יהיה אתנו כל החיים, ואנחנו נטפל בו, למרות שיש קשיים, בעזרת השם, בעניין הזה של

בית-ספר וכל הדברים. שאלתי את השאלה רק אם אפשר, אני אענה.

לא יהיה אפשר, אני מקבל את זה. אני אענה. הורחה שהילד יקבל את המסגרת, את הבית-ספר שלו.

יונתן בן. חווה.

חווה.

השם יזכה אותו. בריאות.

בריאות הנפש והגוף תמיד,

ולהתקבל למוסד הראוי לעלות מעלה-מעלה בתורה אווירת שמים.

אמן.

תודה רבה. תודה רבה. בבקשה, תודה רבה.

רגע,

הוא שאל שאלה

מה עושים במצב הזה.

הייתה שאלה שנשאלה על-ידי היישוב הישן והקטן של יהודים חרדים שהגיעו מאירופה

לקום המדינה.

והם שאלו שאלה את הרב הגאון הצדיק

רב אלחונון וסרמן, זכר צדיק וברכה, השם ינקום דמו,

והשאלה הייתה כך,

היישוב הישן החילוני

חייב את היישוב הקטן היהודי הדתי החרדי שהגיע מאירופה לעבוד בשבתות בפרדסים,

ואם לא,

לא ייתנו להם שום הטבה,

תקופת צנע,

מחלקים הכול עם אישורים.

מה עושים?

מתנגדים 600 משפחות מול 40,000?

או לא מתנגדים.

ואין ברירה, זה פיקוח נפש לכאורה.

הרב אלחונן וסרמן השיב תשובה.

אמר, אני אסביר לכם,

על-פי תשובה שהשיבה חפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה,

לציבור של יהודים בעיר גויית באירופה.

היו שם בחירות,

והיו שני נציגים של מפלגות,

שכל אחד רצה את ראשות העיר.

אז כל אחד ביקש מהיהודים שיתמכו בו.

היהודים התחמקו, מה לי זה, מה לי זה.

אבל לקראת הימים הקרובים לבחירות,

אותם נבחרים אמרו, אתם אתי או לא אתי?

משמעות הדבר,

אם אני אבחר או אתי או אריע לכם.

פנו בשאלה לחפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה, ושאלו אותו, מה עושים במצב כזה?

מאוימים על ידי שני נבחרים במי לבחור.

אמר להם, מי שאתם חושבים שינצח בבחירות, תלכו איתו.

אמר להם רב אלחונן וסרמן, וזו תשובתי לכם.

עם מי שאתם חושבים שינצח, תלכו איתו.

במי עומדים? בשני הצדדים.

הוא אמר כך,

יש את ה-40,000, יש את ה-600 משפחות.

יש אפשרות

שאתם תצטרפו ל-40,000

ואתם תהיו בצד אחד,

כי תוותרו על כמה דברים בשביל לחיות איתם ולקבל מהם,

ובצד השני יהיה הקדוש ברוך הוא נגדכם.

יש אפשרות שאתם תישארו 600 משפחות

מול 40,000 חילונים,

אבל הקדוש ברוך הוא יהיה בצד שלכם.

מי שאתם חושבים שינצח, תלכו איתו.

הם הבינו את התשובה ונבדלו מהם.

והם לא הפסידו.

תראה איזה ריבוי של קהל של יהודים חרדים הולכים בדרך השם, והמצוות יש בארץ ישראל בזכות ההחלטה של אותן משפחות.

ועוד מיליון בעלי תשובה בלי עין הרע?

חבל על הזמן.

מי שנמצא בצד של הקדוש ברוך הוא הוא בצד המנצח,

אפילו אם עוד לא רואים את הניצחון.

לקדוש ברוך הוא יש את החשבון והזמן,

מה ומתי.

העיקר שאנחנו בצד הנכון.

אז כל מה שעובר,

כאין וכאפס.

אף אחד מאיתנו לא עובר את הייסורים והניסיונות של אברהם אבינו,

והביזיונות.

אף אחד לא עובר מה שעבר יצחק אבינו,

אף אחד לא עובר מה שעבר יעקב אבינו,

אף אחד לא עובר את הצרות והייסורים של דוד המלך,

וכן על זה הדרך.

והם נשארו נאמנים באהבתם

ובקיום המצוות לשם יתברך, ולא הרהרו אחר מידותיו.

הם היו בצד המנצח,

והם הנחילו לנו את כל מה שיש לנו עד היום,

בזכותם,

והדוגמה שלהם היא שמוליכה אותנו אל הגאולה השלמה במהרה בימינו. אמן.

אמן.

רגע, אני רוצה שאלה, לא שאלה.

יש לי שאלה.

אני כבר חוזרת בתשובה שנה וחצי מצוהר,

ויש לי,

ואני באה מחוץ לארץ.

אז יש לי שבע אחיות, וכולם גרות שם,

ואני גרה פה עכשיו, כאילו, בארץ, בירושלים,

במדרשייה של בנות.

אז השאלה שלי זה,

כאילו, כל האחיות שלי, אף אחת לא דתייה, כן?

ויש לי אחת שכאילו, היא נשואה לגוי,

והיא מאוד אוהבת אותו.

והיא לא חושבת לחזור, כאילו,

היא רוצה, אבל הוא רוצה גם.

בברי באנגלית יותר קל.

הוא רוצה להתחתן מתחת לחופה.

והם התחתנו, כאילו, לא, הם התחתנו כבר,

לפני איזה חצי שנה.

הוא גוי והיא יהודייה?

היא יהודייה, אחותי, והוא גוי, והוא עוד לא יהודי. והוא נשאר גוי.

הוא גוי, איטלקי. אז הם לא התחתנו, הם עשו סתם גוי.

הוא רוצה להתחתן מתחת לחופה. אבל את אומרת שהתחתנו כבר.

כן, אבל הם התחתנו בממשלה.

כאילו, קצרו איזה פתק.

כן, אז הוא רוצה להתחתן מתחת לחופה.

מה הבעיה? לוקחים אחת-אחת בד ו... לא, הוא רוצה להיות, כאילו, יהודי.

אה, זה משהו... מתחת לחופה. יש לו את זה, בלב.

בלב. אבל...

כן. תכבד שלא בריאות.

כן. אבל כאילו, היא...

אני לא סובלת אותו מאז שחזרתי בתשובה, בגלל שאני יודעת שהוא גוי, ואסור כאילו... אז מה עכשיו השאלה? עכשיו השאלה זה, אם היא רוצה את זה, אבל איך היא תחזור בתשובה?

לא יודעת, היא צריכה ברכה. אני יודעת שהיא צריכה ברכה ממש מיוחדת.

בקיצור, היא צריכה ברכה להפריד ביניהם?

נראה לי שהיא מאוד אוהבת אותו והוא ממש מנוול.

אוי ואבוי.

לא, מותר לקטרג, הרב לאסרי אמר שמותר. הרב לאסרי זה משהו אחר.

כן.

אז הרב אמנון יצחק, אתה יכול לברך אותם אולי? כאילו, את כנרת בת מזל?

לברך אותם? אמרת שהוא לא בסדר. לא, לברך את כנרת בת מזל,

כאילו, שתיפעל. כנרת בת מזל השם יעשה הטוב על-פי התורה עמה לטובה מהר.

אמן. מאוד אמן.

אמן.

אמן גדול עכשיו, עוד פעם.

לא, באמת.

מה הפירוש, פעמיים?

לא, אני כבר שנה וחצי.

בסדר, יהיה בסדר, אל תדאגי.

אמן.

כן.

הנה פה בחורצ'יק עם שערות, כן?

לקראת הורדה. אני רוצה שתסביר לי. הבנתי. מה זה המושג שנקרא אלוהים, ואיך אתה מוכיח שהוא קיים?

הבנתי. ואם הוכחתי לך?

אין אם. כאילו, סתם, אני רוצה שתוכיח לי שהוא קיים. סתם? כן.

אני רוצה לדעת מה זה הדבר הזה שנקרא אלוהים. ואחרי שאני אמרתי לך מה זה הדבר הזה, אז מה יקרה?

שייכנס לי לתת-מודע, שאני אדע מה זה הדבר הזה. קצת קשה עם שערות ארוכות?

לא, לא קשה לי, ממש לא, אני עושה ערוך.

ואם אחרי שתבין, אני אגיד לך שאותו אלוקים לא כל כך חפץ בשיער ארוך.

אני אחשוב על זה.

או, נפלא.

ברוך השם.

בסדר?

עכשיו, מאיפה אתה בארץ?

ירושלים.

ירושלמי? כן. יפה, ועד היום לא ראית את הקדוש ברוך הוא בירושלים? לא, לא יצא לי לראות אותו. הבנתי.

בסדר, טוב.

ובכן,

הקדוש ברוך הוא

הוא בורא כל העולמות כולן,

כולל אותך.

אשמח מה אתה מוכיח את זה.

לאט?

אני קודם אתן לך את הכותרת,

ואחר כך ניכנס לפרטים. אין בעיה, בכיף.

האם אתה מבין שהעולם נברא על ידי בורא?

לא.

לא.

אז בוא אני אשאל אותך כיצד הוא נברא.

אין לי מושג.

אה, זהו.

אין לי מושג.

הבנתי, בסדר.

אני לפי דעתי זה הטבע ברא את כל העולם הזה.

אין בעיה. מי זה רק הטבע? את שלח אותי אליו.

אין לי מושג.

אה, גם אין לך מושג? טבע? כן, אין לי מושג.

אז איך אתה שולח אותי לכתובת שאתה לא יודע מה המושג?

יש לך כתובת של אלוהים?

אני אתן לך, אבל שאלתי אותך. שלחת אותי לכיוון סתם לחפש כתובת?

לא, אני לא שולח אותך לשום כיוון לחפש כתובת. אני שואל אותך, האם הספר הזה מעיד על משהו?

לא. מה לא?

לא יודע.

אין לי מושג.

לא, לא נראה לי שזה מעיד על שום דבר.

זה לא מעיד שמישהו עשה אותו?

זה מעיד ש... כן, מעיד שמישהו עשה אותו. הוא לא עשה את עצמו. לא, הוא לא עשה את עצמו. ודאי שלא.

נכון. לא יכול להיות שכן?

לא.

לא.

לא יכול להיות שכן. שום אופן. בעולם כן.

לא, לא יכול להיות.

אז אם עולם לא,

אז מי כן עשה אותו? הטבע. אבל שלחת אותי לכתובת שאתה לא יודע מה היא.

טבע זה דבר שאי אפשר להסביר אותו. מה פירוש? אני אסביר לך מה זה טבע. בבקשה. חול,

מים, אבים. נכון, הרעמים, הברקים שהיו פה עכשיו. נכון, אז למה אתה אומר שלא?

יופי. אז הטבע, כל מה שעושה הים... ומי עשה את הטבע?

אין לי מושג, הטבע עשה את עצמו.

הופה!

הספר עשה את עצמו. לא, הספר לא עשה את עצמו. למה הספר לא? כי יש לי הוכחה שהספר לא עשה את עצמו. מאיפה ההוכחה? אתה מכיר את הספרן?

לא, אבל אני בטוח שיש מישהו שעשה את הספר. כי אתה מורגל.

כי אני יודע ואני... מורגל, הוא יודע מורגל,

שספרים נעשים על ידי...

בני אדם.

בני אדם, מדפיסים, כורכים וכו', ככה אתה מכיר.

אבל לא כל דבר אתה מכיר.

נכון. נכון? נכון.

עכשיו אתה צריך להכיר שיש מישהו שברא גם את הטבע,

כי טבע לא יכול לברוא את עצמו.

אתה יודע למה הוא לא יכול לברוא את עצמו?

כי כל נברא מעיד

שיש מי שקדם לו.

היות והמדע, לדוגמה,

המדע החילוני, המבין הגדול, הגדול, הגדול,

אומר שהעולם

נברא לפני x שנים,

פירושו שלפני שהוא נברא הוא לא היה קיים.

אם העולם, שזה הטבע פלוס כל הגלקסיות הקיימות, נברא לפני x שנים,

לפני כן זה לא היה קיים בכלל.

בכלל, בכלל.

לדוגמה,

היום אתה בן כמה?

17.5. אז ברור לנו שבגיל 18,

דהיינו 18 שנה אחורה, לא היית.

נכון. נכון?

אז אם העולם יש לו x שנים, לפני כן הוא לא היה.

אז איך הוא נהיה?

על סמך מה אתה קובע שיש לו x שנים?

המדע שלך החילוני אומר שיש גיל לעולם.

למה?

כי הוא יכול להגיד לך, לפי פחמן 14, כך הוא אומר,

את גילו של עצם שנמצא,

את גופה שנמצאה לפני כמה זמן היא נרקבה וכו',

הוא יכול להגיד לך כל מיני דברים לפי פחמן 14,

קרבון 15. אז אני שואל אותך שאלה. לפי פחמן 14 גם אתה לא יכול להכריח לי שיש אלוהים.

לפי פחמן 14, וכל דברים, אני יכול להוכיח לך כל דבר בעולם. אבל פחמן 14 התחיל

מתי שהעולם, זאת אומרת, לפני כן

הוא לא היה.

אוקיי.

אז מי עשה את העולם ואת הטבע? אין לי מושג,

וגם אני חושב שאתה לא יודע מי עשה את העולם. למה? אתה מאשים אותי כל הזמן.

לך אין מושג.

נכון. ואתה שואל אותי, לא בגלל שאין לי מושג. אם אין לי מושג, מה אתה שואל אותי?

אתה יודע שאחד לא יודע את הכתובת. אתה שואל אותך, אני שואל אותך, אני שואל אותך, שמה אתה שואל אותך?

אני שואל אותך בתור אחד שיושב כאן ונותן דרשה לכל העולם,

לכל מי שיושב כאן. נכון. יופי, אז בגלל זה אני מצפה למה זה יעלה לי. או, אז אל תגיד שאני לא יודע, כי אם אני לא יודע, חבל לשמור.

אני בא לרופא, למה כואב לי כאן? אל תענה לי, כי אתה לא יודע את התשובה.

למה כואב לי כאן?

אני אומר לך, אבל אני רוצה לענות לך, אתה לא יודע את התשובה.

בשביל מה באת אלי?

כי אתה בקופת חולים, אז אני רוצה לדעת מה התשובה.

ובכן,

בוא אני אסביר לך את זה לוגית, ואני מקווה שהשערות לא יפריעו לך. השערות לא מפריעים. בבקשה. מפריעות לי. היות ואתה נברא,

וברור שאתה נברא, נכון? לא בראת את עצמך? לא. נכון.

איך אנחנו יודעים שלא בראת את עצמך?

אני בטוח, אני לא בראתי את עצמי. בטוח? זו אמונה. איך אתה יכול להוכיח לי שאתה לא בראת את עצמך?

אני יודע שאימא שלי ואבא שלי הביאו אותך. אתה לא יודע? סיפרו לך.

לא סיפרו לי, יש לי גם הוכחה.

אתה זוכר את הלידה?

לא, אבל אין לך. אז איך אתה יודע?

ההורים שלי סיפרו לי. סיפרו לך. וגם חברים שלהם. סיפורים שמעתי כבר. סיפרו לך, גם סיפורים על אלוהים שמעתי. נכון, אבל אני עכשיו מביא הוכחה.

אבל אתה לא יכול להוכיח שאתה נברא. צודק.

אני אוכיח לך שאתה נברא. אוקיי, לך על זה. עכשיו בוא תראה.

יש שתי אפשרויות.

אם נאמר שאתה בראת את עצמך,

לא שאתה נברא.

אם נאמר שאתה בראת את עצמך,

יש שתי אפשרויות.

או שאתה היית קודם לעצמך,

או שלא היית קודם לעצמך.

נכון, יש רק שתי אפשרויות? כן.

אם היית קודם לעצמך,

לא צריך שתברא את עצמך, כי היית קודם. נכון.

אם לא היית קודם לעצמך,

לא יכולת לברוא את עצמך, כי לא היית בשביל לברוא את עצמך. נכון. אז זה סימן שאתה נברא. אין בעיה. הוכחה זה. אוקיי. וואו.

עכשיו, היות שאתה נברא,

וכמוך כל הנבראים כולם,

אז אם נלך אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, עד ראשון הנבראים, תמי ברא אותו?

נהיה מוכרחים שאם הוא נברא,

לא על ידי עצמו, אלא על ידי מי שקדם לו,

נהיה מוכרחים לומר שלנברא הראשון

היה בורא שברא אותו.

מוכרחים להגיד, כי אחרת איך הוא נברא.

רגע, רגע, אנחנו הולכים שלב אחרי שלב.

אם ראשון הנבראים לא ברא את עצמו, מוכרח שהיה לו בורא שברא אותו.

מי ברא את הבורא?

אם נאמר שגם לבורא יש בורא,

אז מה יהיה הבורא?

גם נברא.

אבל אי אפשר שיהיו נבראים בלי בורא, נכון?

אז מוכרח שיהיה בורא שברא את הנבראים והוא לא נברא.

שזה, אני חושב שזה הטבע.

לא, הטבע הוא גם נברא, נשמה, יש לו גיל, שכחת?

קרבורים 15?

14, סליחה.

לא כל כך מעניין אותי מה שקורה, מה דנים אומרים. לא חשוב, כן, ברור, אותך לא מעניין כלום, העיקר תישאר עם השאלה.

אבל מכל מקום,

ברור שלכל הנבראים יש בורא, לא משנה מי זה, מה זה כרגע, אבל יש בורא שברא לכל הנבראים,

כולל הטבע,

כולל הטבע,

כולל הכול, כולל כל הנבראים, כי טבע זה נברא.

אז אותו בורא שברא לכל הנבראים,

הוא בעצמו לא נברא,

ואין מי שקדם לו,

והוא ממציא כל הנמצאות,

וכל הנבראים נבראו מכוחו.

לא רק שהוא בורא שברא את כל הנבראים,

הוא גם המגביל של כל המוגבלים.

כל נברא הוא מוגבל.

הכוס הזה מוגבל, יש לו גבולות, מישהו הגביל אותו.

הספר מוגבל, מישהו הגביל אותו. השולחן מוגבל,

העולם מוגבל, העולם מוגבל,

מישהו הגביל אותו.

אם הוא לא היה מוגבל על ידי כוח גדול ממנו שכופה אותו להיות בגבולותיו,

הוא היה יכול לפשוט צורה ולשנות צורה בכל רגע ברצונו.

אבל כיוון שכל הנבראים הם לא בעלי רצון עצמי ויכולת עצמית לשנות את מצבם,

זה מעיט שיש כוח מעל כולם ששולט על כולם ומגבילם בגבולותיו.

המקביל לכל המוגבלים

הוא הבורא לכל הנבראים שאינו מוגבל.

כי אם הוא היה מוגבל,

אז ודאי שיש כוח מעליו שמגביל אותו.

ואם כן, הוא נברא כמו כל הנבראים.

וזה אי אפשר שיהיו נבראים בלי בורא.

למה אי אפשר?

כי אתה עברת... בוא אני אספר לך. כמו שאתה עכשיו מוליד ילדים, והילדים שלך מולידים עוד ילדים, זה הנבראים. בסדר, נברא, נברא, בורא נברא, בורא נברא. עוד פעם, זה הנבראים

שבוראים יש מי יש.

אבל הבורא שברא את הברוא הראשון, ברא אותו מאין.

מאין, לא מי יש.

אנחנו שואלים מאין היש נמצא.

זאת אומרת, היש ברור שלא ברא את עצמו.

כבר הוכחנו ממך, למשל, מהספר.

זאת אומרת, היש ודאי נברא על ידי בורא שבראו מאין, ולא מי יש.

כי מי יש ליש, את זה אנחנו יודעים. לכן הלכנו עד ראשון הנבראים,

ואמרנו שמעל ראשון הנבראים, שלא משנה מה זה, אם זה חלק שנקרא חומר היולי או שזה נקרא משהו אחר,

יש בורא מעליו שבראו,

וכך נוצרו כל הנבראים, ולכן יש גם גיל לעולם וכו'.

גם על פי המדע וגם על פי התורה.

זאת אומרת,

המקביל לכל המוגבלים הוא הבורא לכל הנבראים.

הוא לא רק זה,

הוא גם הכל יכול.

הוא גם הכל יכול. כי אם הוא לא הכל יכול,

הוא מוגבל.

אז אולי נאמר שיש שניים הכל יכול?

אי אפשר שניים הכל יכול.

למה?

אתה רואה את שני הכוסות האלה?

אם נאמר שכל אחד מהם הוא הכל יכול, נשאל שאלה.

האם הכל יכול הזה, הימני,

יכול להגביל את הכל יכול הזה, השמאלי?

מה אתה אומר?

קודם כל, מההתחלה אני חושב שאין שתי אנשים שמגבילים את כל הכל. לא, לא אנשים בכלל, אבל שני כוחות, לא משנה. אני לא חושב שיש שני כוחות.

למה?

אני לא חושב, אני חושב שיש בן אדם אחד שהוא הכוח של...

נותן כוח לכל דבר, אבל... אוי, הגעת לזה לבד, אני רואה, אבל זה לא בן אדם, כי אם זה בן אדם זה נברא.

זה לא בן אדם. זה לא בן אדם. בטח זה לא בן אדם.

אז אני שואל,

אבל אולי יש שני כוחות?

לא, אין שני כוחות. אני לא חושב ככה. לא חושב זה לא מספיק, צריך הוכחות. שכחת שביקשת ממני הוכחה. נכון. אז הנה.

אם הכל יכול, אז זה יכול להגביל את זה,

אז זה מוגבל, ולא הכל יכול.

כי אפשר להפעיל עליו הגבלה נגד רצונו,

אז הוא לא הכל יכול.

אם זה הימני לא יכול להגביל את זה, אז הוא בעצמו מוגבל, והוא לא הכל יכול.

לכן שניים הכל יכול לא יכולים להיות רק אחד.

נמצא

שיש בורא

שברא לכל הנבראים,

מקביל

לכל המוגבלים,

הכל יכול אחד שברא לכל הברואים.

זו שורה ראשונה

בהרמב״ם בספרו היד החזקה,

ספר המדע.

יסוד היסודות ועמוד החוכמות לדע שיש שם מצוי ראשון ממציא לכל נמצא.

כל בן אדם,

טיפה חכם,

לא עם שאלה שתחשב טמטום,

אלא טיפה חכם,

יודע שיסוד היסודות ועמוד החוכמות זה לדע, לא להאמין,

שיש מצוי ראשון ממציא

לכל נמצא.

כי לא יכולים להימצא נמצאים

בלי מי שהמציאם ראשון לכל הנבראים.

למה הדבר הזה לא מוכיח את עצמו היום?

קודם כל הוא מוכיח את עצמו מבוקר ועד ערב,

רק אתה מסתובב בירושלים כנראה והעיניים שלך במקומות אחרים.

העיניים שלו במקומות אחרים. אז אני אסביר לך.

אני רואה אותו בכל תהלוכותיי מיום שחזרתי בתשובה עד עתה.

והוא ניכר לי

כל יום מחדש על ניסיך ונפלאותיך שבכל יום ויום

אתה מחפש אותו במקומות הלא-נכונים והוא קרוב אליך מאוד.

תכף תגלה אותו שנייה.

עשר המכות שפתחתי את השיחה,

הפסדת,

וקלטת תשמע,

עשר המכות שהקדוש ברוך הוא נתן במצרים הוכיחו לכל העולם,

לא רק למצרים,

שיש אלוקים שולט בכל הכוחות כולם,

כיוון שהוא היכה דם, צפרדע, כנים, ערוב, דבר, שחין, ברד, הרבה,

חושך, מכת בכורות.

כל המכות הוכיחו

עם התראה מוקדמת,

שתבוא מכה,

הוכיחו לכל העולם שיש בורא ששולט

מהתהום למעלה, עד שמי השמיים למעלה,

בכל הברואים, בכל העופות, בכל הדגים,

בכל בני האדם,

משגיח על כל אחד, יודע מי זה בכור להכותו בחצות לילה.

זה כל העולם ראה.

אחרי שהעולם ראה את כל זה, הוא גם שחרר עם שלם ממצרים והוציאו אותם למדבר לקבל תורה.

ובמעמד הר סיני הוא נגלה לעיני כולם,

נגלה לעיני כולם,

ונתן את עשרת הדיברות עם התורה כולה למשה רבנו,

והאכיל אותם ארבעים שנה, מן במדבר, לחם שיורד מן השמיים,

השקע אותם מסלע מים, מה שאי אפשר על פי טבע,

וכן על זה הדרך.

כל הדברים האלה והניסים שנעשו לעיני מיליונים,

וגם גויים,

זה גם הבסיס לתורות האחרות שמחקות אותנו, כמו נצרות ואסלאם,

והבסיס הזה מקובל על כולם,

כיוון שהוא עובדה מופתית שאין כדוגמתה בהיסטוריה האנושית כלל וכלל.

אף אחד לא מערער על מעמד הר סיני.

זאת אומרת,

זאת הוכחה שאין כדוגמתה בכל העולם.

אם היום בשביל להוציא בן אדם

להורג בארצות הברית צריכים שני עדים, ואפילו בנסיבות כאלה ואחרות, גם בלי שני עדים,

אבל שני עדים, ודאי שזה מספיק.

בשני עדים אפשר

למנוע מאדם את חייו,

אז מיליונים שעדים למופתים כאלה לאורך

עשרות שנים ברציפות, ואחרי זה כל התהלוכות של עם ישראל בארץ ישראל וכו',

ואיזה עוד הוכחות אתה מחפש, שהוא יבוא אליך,

וינקוש לך בשכל לאט לאט, ויגיד לך,

מר פלוני, אני כאן.

אם אתה לא רואה את זה, מה קורה? כן, כן, זה מה שאני מצפה.

גם אני מצפה. אם הוא רוצה שאני אחזור בתשובה ואני אאמין בו, חיפשתי דירה, חיפשתי דירה, אני מצפה שזה מה שהוא יעבור ויעשה. חיפשתי דירה, אף אחד לא דפק לי על הגב ואמר לי, סליחה, אתה מחפש דירה?

לא. חיפשתי מכונית, אף אחד לא דפק לי על הראש ואמר, אתה רוצה מכונית? נכון.

חיפשתי איפה שראוי לחפש, דירות מחפשים או אצל מתווך או במודעות, מכוניות

איפה?

כולכם קניתם מכוניות?

במגרש מכוניות

ומי שמחפש את הקדוש ברוך הוא בא לבית המדרש ויושב

ורוצה למצוא את הקדוש ברוך הוא,

מתחיל ללמוד ומסבירים לו אחת לאחת,

אבל הוא לא בא לחניון איפה שיש מכוניות ואומר,

תוכיח לי שיש לך מכוניות.

תוכיח, אני לא מאמין שאתה יכול להוכיח דבר כזה.

המכוניות לפניך ואתה אומר לו, תוכיח לי?

מה אתה חושב שאני עושה פה אם זה לא מה שאני בא? באתי אליך בשביל לשאול אותך? אז למה באת בדרך שלילה ולא שאלת שאלה פשוטה?

האם ניתן להוכיח שיש בורא לעולם?

אני שאלתי אותך בהתחלה,

איך, מה זה הדבר הזה שנקרא אלוהים? הסברתי מהתחלה וישר אמרת לי, אתה לא יכול להוכיח. גם אתה לא יודע.

כל הזמן אתה עוזר, מה, אתה שואל אותי?

לא, אין לך מכוניות פה.

שכנע אותי שיש לך פה מכוניות.

אומר לך, מה זה, זה אגרש שלם. זה דבר שאני רואה, זה דבר שאני לא רואה.

הפוך, אתה רואה את הנשמה שלך? לא.

היא קיימת? לא.

גם לא. זה כמו שאתה לא רואה את השכל שלך.

ברור. נכון. אבל אני יודע שהוא קיים, כי לא צריך לראות.

נכון.

תודה.

בבקשה. עכשיו, אז אם כן,

אם כן, יש דברים שלא צריך לראות, וצריך לדעת ולחוש.

כמו שאני חש... אני לא חש את אלוהים.

לא, אתה חש, רק אתה לא יודע מה זה.

כמו שאני חש שאני חי,

אני חש שאני חי.

אם יגיד לך אדם, אני...

אני לא חושב שאני חי.

יאשפזו אותו.

הוא יגיד, אבל מה, אני אשם שאני לא חש?

אני לא חש.

אני לא חש.

אי אפשר להכחיש את זה שאתה חש שאתה חי.

אתה לא יכול להסביר מה זה חי.

אתה מודע לזה בתוך עצמך. בדיוק.

ואותה מודעות קיימת גם למציאות הבורא.

אותה מודעות בדיוק, כי עצם זה שאתה חי,

זו המודעות הכי גדולה שיש מי שמחייה אותך, כי אתה לא עושה בזה כלום.

אתה לא תורם לזה כלום.

אתה חי מכוח אחר שנותן לך חיים.

הבטריה לא תטעין את עצמה לבד אם לא ישימו אותה במטען.

מכוח מה אתה?

מהאוויר שאני נושם. מהאוויר זה אחרי שאתה חי.

זה שמכניסים אותך למטעם של החמצן בשביל שתמשיך לחיות,

זה אחרי שמישהו נתן לך חיים.

החי הזה, המחיה הזה, הוא זה שאתה מחפש אותו.

וכל זמן שלחם, לא צריך לחפש אותו. אני לא מוצא אותו כרגע. אני לא מוצא אותו 17 שנה וחצי. הוא נמצא בכל מקום ובכל דבר.

בכל הנהגה, בכל משפט, בכל חסד, בכל דבר הוא נמצא.

איך זה שאתה חש אותו ואני לא?

אני חיפשתי ומצאתי כי רציתי.

אז הנה, עכשיו אני מחפש ואני לא רואה שאני מוצא. לא רואים אותו נשמה כמו שאתה חוש. אני רוצה לחוש אותו בדיוק כמו שאתה חש אותו. אמרתי, בבית המדרש.

אני חושב שכל בתי המדרש וכל הישיבות זה סתם בולשיט.

זה ברור,

זה ברור.

אני לא אפילו מפקפק במה שאתה אומר, כי מעולם לא נכנסת לשם.

אם תיכנס,

אז תראה שאיפה שהיית, זה מה שאמרת.

אבל לא נכנסת.

לא, אני לא חושב ככה. כן, אסביר לך גם למה. אתה לא צריך לחשוב.

יש לי המון חברים, יש לי המון חברים שנמצאים בישיבות האלה. כן. וכל הדברים שהדתיים והחרדים כופים אותם, זה רק להיות דתיים,

והם לא נותנים להם חופש ולא נותנים להם לעשות כלום,

ומכריחים אותם לעשות כל דבר. שמעת. זה נראה לך הגיוני?

מי פה לומד בישיבה שירים את היד?

וואו, וואו, וואו, וואו.

רגע, רגע, רגע, שנייה, תשמעו, תשמעו, רגע, רגע, רגע.

כפו אתכם לבוא הערב?

לא, גם אותי לא כפו לבוא הערב. תשמע, לא, אני אסביר לך משהו. כפו אתכם לא לבוא הערב?

לא. באתם מרצון?

איך זה יכול להיות? אני אסביר לך, לא, אני אסביר לך.

חלק מהבחורי הישיבות שנמצאים פה נולדו בתור אנשים שהם חרדים.

לא, כמה בעלי תשובה פה?

וואו, גם אני.

גם אתה, סבבה.

אין שום בעיה, אני אומר חלק מהם. אני לא אומר כולם, אני אומר חלק. אנחנו מדברים כבר על חלק. עזוב את החלק הלא-טוב, נדבר על הטוב.

חכה שנייה, אני מדבר אתך על החלק

שנולדו כאנשים חרדים. זה מה שההורים שלהם כפו אותם להיות. כמו החילונים שנולדו לחילונים וכפו עליהם תור חילונים. אף אחד לא כפה אותי להיות חילוני. מה הפירוט? אף אחד לא כפה אותי להיות חילוני. נכון. אני גדלתי על הדרך הזאת. למה? כי הוריך חינכו אותך כך. שלחו אותך לבית ספר דתי, לדוגמה? כן, ההורים שלי חרדים.

אני שואל עכשיו חילוני.

שלחו אותו לבית ספר דתי? לא. אז כפו אותו לחילוני?

לא כפו אותו. למה?

הורים ששלחו ילד לדתי, למה כפו אותו? אין בעיה, הם שולחים אותו. למה דתי ששלחו אותו כפו אותו?

למה חילוני ששלחו חילוני לא כפו אותו? אני לא מדבר, אני מדבר על מה שכופים בישיבות. מה כופים? כופים יש בג'ונגל וכופים?

יש אצל החילונים? אין אצלנו כופים. לא, כופים זה כופים וכופים, עם כף

זה כופים עליך דבר. מה, חשבת שאני לא מבין?

אם אתה מדבר ככה, אז באמת אני חושב שאתה לא מבין.

אם אתה חושב שמה שאני מדבר אליך זה כופים, אז

שים לב למה שאתה אומר. זה ערב של לא מבינים, אתה מבין? כל אדם התאספו בשביל לא להבין פה.

לא, אני באתי לכאן כדי להבין, לא כדי לא להבין.

אין כפייה אצל החרדים,

יש כפייה אצל החילונים. אתה יודע מה הכפייה? מה הכפייה? שכופים את דעתם לומר לחילונים שכופים אצל החרדים.

אני לא חושב ככה. יש חוקים,

על-פי התורה והמצוות,

כמו שלהבדיל יש חוקים במדינת ישראל,

כמו שיש חוקים בכל מקום,

וכל חוק צריך לקיים,

וכל חוק הוא כפייתי.

כשאומרים לך עמוד באדום, כופים אותך לעמוד באדום.

אומרים ירוק,

כופים אותך לנסוע בירוק. אתה יכול להגיד לא חייב לנסוע בירוק. מה הפירוש?

לא רוצה לנסוע בירוק.

אתה יכול לעמוד בצד ולא לנסוע. אה, בצד, אבל בירוק אתה לא יכול לעמוד.

נכון. כי אתה חוסם את הדרך לאחרים.

נכון. אז כופים אותך גם לנסוע.

כופים אותך לעמוד

וכופים אותך לנסוע. מה זה?

מה זה כפייה?

אני אסע באיזה צבע שאני רוצה.

אתה אל תקבע לי.

אני אוהב דווקא אדום, מושך אותי כמו שור.

אני רוצה רק אדום.

עומד שוטר, כפייתי, חילוני, בושה וחרפה.

עמוד, רפורט. מי אתה בכלל?

שמע, אני גר בשכונה חרדית.

נפלא.

לך, לא לי.

כשאני רוצה לבוא לשחק כדורגל בשבת, החרדים מונעים את זה ממני.

למה? כן. אני אגיד לך למה. למה? כי בשכונות ברמת-אביב, לדוגמה, מונעים אנשים מלניח תפילין בדוכנים,

אף-על-פי שזה מותר על-פי חוקי העירייה, אתה אומר לי לא נכון.

כתבות מלאות בכל העיתונים.

דבר נוסף, יש רק דבר אחד, יש לי מרגע לידיעות שלהם הערים, אני לא ראיתי שום זכויות. תן לך דוגמה, תן לך דוגמה.

אם עכשיו ייפתח בית כנסת,

לדוגמה, בשכונה חילונית,

יש זכות לכל השכנים להתנגד, ואפילו אם תהיה התנגדות של אחד,

כי הוא לא רוצה לשמוע שופר בראש השנה שלא יעירו אותו,

אז אפשר להתנגד.

למה? זה מה שצריך להיות גם בשכונות חרדיות.

שמה צריך להיות?

שצריך לשאול את כולם אם צריך לפתוח בית-כנסת או לא צריך לפתוח בית-כנסת?

אני חושב שזה דבר דמוקרטי. לא הבנת. אני מסביר לך, איפה אתה מכיר דבר כזה שצריך לשאול אנשים כשבונים,

נגיד מתנ״ס או איזה מועדון,

שאפשר להתנגד שלא יהיה פה מועדון או מתנ״ס? מה זה? זו התרבות שלנו. מה הפירוש? נכון. אין דבר כזה. רק לבית-כנסת אפשר להתנגד?

אז מי כופה?

לא, לא רק לבית-כנסת מותר להתנגד. אז תגידי, למה עוד?

אתה יכול להתנגד. לא, אי-אפשר.

נכון, כי זה לא מפריע לך.

אתה קובע.

אבל אני אומר שזה מפריע מאוד. למה זה מפריע לך?

ככה החלטתי, כי באים לשם בפריצות, צוהלים,

צוחקים,

שותים בירות,

זורקים פה, עושים צינגלאח,

כל מיני דברים. נכון, נכון, נכון. בגלל זה מתנ״ס, זה נמצא במקום שהוא די מרוחק. לא מרוחק, בתוך האוכלוסייה, בכל עיר ועיר.

נכון, בכל עיר ועיר. אז למה לא נותנים לי להתנגד?

מישהו אמר שהוא לא נותן לך להתנגד. כן, זה החוק, אני מכיר אותו במקרה.

וואלה. מה אתה אומר? אז מי הכופה?

שאני לא מכיר את החוק הזה. מה לעשות, הרבה אתה לא מכיר. נכון. גם את חוקי התורה?

כדאי שתתחיל ללמוד, תבוא לבית-המדרש.

אבל אני שומע בפריצות. אני מוכן לנסות.

אני מודה לך, ואני מוכן לעזור לך גם. אין בעיה. אבל אם אני נמצא,

אם אני נמצא,

אני מוכן להיות חודשיים בישיבה או בכל מה שתרצה,

כן? שעתיים ביום.

כן. אוקיי?

אם אחרי זה, אחרי החודשיים האלה, אני מוכיח שזה לא נכון.

אתה תיפגש אתי ראש בראש,

אם תרצה אפילו בפרהסיה.

לא, אני מעדיף שלא, אני מעדיף אני ואתה לבד.

יאללה, כיף כיף.

אז רגע,

יש פה ישיבה בירושלים.

תבחר מה שאתה רוצה.

אני לא מכיר שום דבר.

אני לא מכיר ישיבות. אז אני מסביר.

יש שתי ישיבות,

או מחנה ישראל של הרב פיינדלר,

או אור החיים של הרב אלבז.

מי שאתה רוצה,

אנחנו נדאג שאתה תיכנס, ויקבלו אותך בזרועות פתוחות. בדרך כלל בישיבות צריך להוריד את השיער, אני לא מוכן להוריד את השיער. אל תוריד חס ושלום, תגדל!

ברור שאני אגדל.

תגדל!

ואחרי החודשיים תבוא אליי שאני אוריד.

אחרי חודשיים אני אבוא אליך שאני יוצא מהישיבה, ואני די מבואס.

מאיפה אתה יודע?

אני לא יודע, אני לא ניסיתי, אבל אני מנסה ל... אני מעריך דבר כזה. אל תגיד, אל תגיד.

איך אתה קובע שאני יורד את השיער? יש לי ניסיון של מאות אלפים.

סבבה.

מספיק.

לכן,

בעזרת השם, לאיזה אתה רוצה ללכת?

אין לי מושג, מה שתרצה, תבחר לי אתה, אין לי מושג.

רגע, נעשה הצבעה.

מי אומר אור החיים?

רגע,

מי אומר הרב, רגע, רגע, מחנה ישראל?

פחות, פחות.

אתה הולך לרב אלבז, בעזרת השם נבחרה. איפה הוא נמצא?

מי זה הבן-אדם?

מה הכתובת?

אני עד עכשיו שמעתי, רחוב עזרא אחד,

הפעם האחרונה ששמעתי את השם הרב אלבז, שמעתי את זה בחדשות עם השם בן-יזרי,

שהם לוקחים שוחד מהמדינה.

זה השם היחיד ששמעתי. נכון, אתה צודק, זה היה בחדשות,

אבל אני, זו הפעם היחידה ששמעתי את השם הזה.

אתה צודק, העובדה נכונה,

אבל הפעם הבאה שתשמע את השם הזה,

אתה תדבר אליו בסילודים.

כשתכיר אותו מקרוב,

אז תראה, תמיד, מה זה חדשות ומה זה המציאות.

רחוב עזרא,

אחד,

פינת יואל.

בישיבה, הנה, בחורצ'י כזה, תצביע.

יש לי אבל רק שעתיים בבוקר.

שעתיים בבוקר זה מספיק בעזרת השם,

ושבתות שם אתה עושה כמובן. לא, לא בא לי.

בכלל לא? בשבתות אני נמצא עם חברה שלי, ו...

וואי, וואי, וואי.

אני לא מתערב.

שעתיים אתה בא, בעזרת השם יתברך. השם יעזור לך. מה שמך? יוסי.

יוסי בן?

נדיה.

נדיה צפתי.

נדיה צפתי.

תזכה בעזרת השם להכיר את האמת,

ללכת על פיה ולהיות גדול בתורה.

תודה.

שאלות רק, שאלות.

תן לה פה שאלה.

שאלה.

קודם כול, יש כאן שאלה למישהי שהיא מבית דתי,

אבל היא לא כל כך מתחזקת בבית,

והיא רוצה ללכת למדרשה,

וההורים שלה מונים בעדה.

והיא שואלת את הרב מה לעשות.

בת כמה היא?

16. והיא רוצה ללמוד במדרשייה? כן. למה ההורים מתנגדים?

מכל מיני סיבות.

ברור. מה הסיבות?

אמורים שאני מספיק דתייה, וגם בגלל הלימודים.

מה פירושמה עד עכשיו? מה למדת? איפה למדת?

בבית ספר.

איזה?

באולפנה ואחר כך בעמית.

ולמה את רוצה מדרשייה?

כי זה יותר חרדי?

כן. הבית שלך מזרחי?

דתיים. כיפות סרוגות?

ההורים שלי חוזרים בתשובה, הם לא...

ההורים שלי דתיים,

אבל לא בגלל הבית עצמו אני רוצה, בגלל החברה.

נו, אז מה מפריע להם אם תתחזקי?

הם לא רוצים שאני הולך למדרשייה.

בגלל שתתחזקי?

לא אכפת להם שאני אתחזק, אבל לא על חשבון הלימודים.

מה הלימודים שאת לומדת?

בגרויות.

בגרות אפשר לעשות אקסטרניה אחר כך.

אני בבית ספר, הם לא התמודדו בית ספר.

הבנתי.

את רוצה שאני אדבר איתם?

כן.

בסדר, תמסרי טלפון, אני אדבר איתם. טוב, תודה.

הרב,

אם אתה זוכר, לפני כמה שנים בהרצאה בזום שהייתי ואמרתי

לרב שאני חוזרת בתשובה כמה שנים וקשה לי בדעת ואני רוצה לעזוב.

את עם הפצלה?

כן.

וואי וואי.

אז הרב אמר לי, כאילו, מה שאת עושה עכשיו זה נכון וזה טוב, ואחר כך באמת עזבתי את הדעת.

בשנה הראשונה היה לי סבבה, יצאתי, ביליתי, הכול, באמת, אבל אחר כך כל יסור, כל

מכה בצבע, וממש, ממש,

באמת, באמת, היה לי יותר טוב בדעת.

אז הייתי, כאילו, גם בדעת, ואחר כך, כאילו, חזרתי בשאלה,

ולא היה לי טוב, שם הייתי חוזרת עם

ריקנות,

וממש, באמת, כאילו,

אין, אין, ואחר כך, עכשיו אני עוד פעם, ברוך השם, חזרתי בתשובה,

ורציתי להגיד שאין, אין, כמו הקדוש ברוך הוא, אין, כמו אבא שבשמיים.

הייתי חייבת להגיד את זה, שישמעו,

אין, כמו לחזור בתשובה.

ברוך השם, ברוך השם.

רק רגע, את רוצה לשאול שאלה או ברכה? שאלה, תן לה, עם הילד שם.

הרב, רציתי להגיד, אני כמה שנים חוזרת בתשובה,

קרוב לחמש שנים אני נשואה,

אני עם ילד,

ובאים עלי ייסורים גדולים.

רציתי לשאול, מה עושים עם דבר כזה?

קודם כול, ייסורים שנותן הקדוש ברוך הוא,

צריך לקבל אותם באהבה, אפילו שזה כואב,

ומברכים על הרעה כשם שמברכים על הטובה.

דבר שני, צריך להתחזק

ולקיים מצוות ולהראות

כלפי שמאייה,

שאף על פי שהקדוש ברוך הוא מכה, אז מתקרבים אליו,

וזה נראה כאילו מטמיע,

אבל באמת גם במציאות זה כך.

פעמים, שאב מכה את בנו,

והבן לא בורח, אלא מחבק את האבא וצוחק, אבא, אבא, אבא, אבא.

מחבק אותו יותר ומתקרב אליו יותר.

כל ייסורים הם ניסיון,

וכל ניסיון זה מלשון נס,

לרומם את הבן אדם

כמו דגל,

למעלה, למעלה.

כמו שאומרים חכמים,

ניסים,

ניסיונות, זה גידולין אחר גידולין.

דהיינו, מגדלים את האדם על ידי הניסיון. כשהוא עומד בניסיון,

הוא עולה מדרגה וקונה לו מעמד חדש.

תקבלי עלייך, בעזרת השם, ללמוד חצי שעה מוסר בספר שערי תשובה,

ובעלך,

שילמד שעתיים בתחנית דיבור

בכל יום.

השם יעזור לכם,

שתעברו את הכול מהר וטוב,

ותקנו מעמד ראוי, ולא תצטרכו לניסיונות נוספים.

תודה רבה.

כן,

פה הבחורצ'יק.

היוסי הזה הלך כבר? לא, יוסי פה.

איפה הוא?

נמצא, נו, קדימה.

בקיצור,

רק רציתי לומר,

הקטע,

תקרב את המיקרופון. הקטע בלהאמין,

זה אמונה, זה אומר שאתה לא רואה משהו ואתה יודע שהוא קיים. אתה מאמין במשהו שאין לך,

אף פעם אי-אפשר להוכיח שאלוהים קיים לגמרי.

יש הוכחה, אבל לא חשוב.

לגמרי, לגמרי. אתה לא יכול להוכיח לי שהמצלמה הזאת קיימת אפילו. אתה מבין? אין לגמרי. בוודאי, אין לגמרי. אין במאה אחוז.

קטע באמונה, שאתה מאמין, יעני, במשהו שאתה,

שאין לך, אתה מבין, זה אמונה, זה משהו שאתה מאמין בו. זה לא, אני גם מאמין שאתה מדבר, אני גם מאמין שאני שומע אותך,

ואני גם מאמין שאתה פה. זה לא בטוח, אבל יכול להיות שאתה כאן. קיצור, קיצור, קטע, קטע. מה שאני רוצה לומר בשבילך, יוסי,

אמונה זה משהו שאתה צריך להאמין, יעני, בלי שאתה יודע, במאה אחוז.

ככה זה לדעתי. תודה רבה, תודה רבה.

חזק. שאלה, שאלה.

אה, עכשיו השאלה רק? כן, עכשיו השאלה.

אני וגם חברים שלי, אני חושב,

אנחנו במצב כזה, כאילו כולנו מבית דתי.

ורוצים ציצית?

לא, אבל...

טוב, אני אדבר על עצמי, כן? אוקיי. אני לפחות במצב שאני יודע שאלוקים קיים וזה,

יודע במה אחוז, אבל שני דברים. א', אני, אפשר לומר, קצת מפחד לחזור בתשובה, אתה יודע.

בטח, בסוף תיכנס גן עדן. ואני מפחד גם להפסיד דברים, אתה יודע שיהיה לי אסור לעשות. עבירות לדוגמה, כן?

גם.

וזהו בערך, אתה מבין. וגם זו עצלנות, כאילו, למי יש כוח?

בטח.

בשביל זה אתה יושב ולא עומד.

אז אני רק רוצה להגיד לך, יהודי יקר,

מי שבורח מהקדוש ברוך הוא מגיע אליו יותר מהר.

אני מציע לך פשוט מאוד להתקרב לאבא,

יש לו לתת ולהעניק הרבה יותר מהחלומות הפרועים שלך,

ותוכל להשיג ממנו טובה.

ונחלה בלי מצרים,

ולעשות את רצונו זה נחת לך.

יש גם קטע,

תמיד כשהייתי קטן וזה, אז תמיד הם מכריחים אותי לבוא לבית-כנסת. כפייה, כמו שהוא אמר.

ועכשיו נגיד אני הולך לבית-כנסת,

אני משתגע, אחרי חצי שעה אני יושב שם, לא יכול.

אתה מבין? אני לא אוהב את זה בכלל. זה לא כאילו אני לומד גמרא או משהו, אני לא, נכון. אני מכיר את זה גם מבתי-ספר חילוניים שלמדתי.

כל יום הכריחו אותי ללכת לבית-ספר,

ואמרתי שלא בא לי ללכת לבית-ספר, אבל הכריחו אותי,

לא רק הכריחו אותי להיות בית-ספר, גם הכריחו אותי ללמוד.

לא רק הכריחו אותי ללמוד, גם הכריחו אותי להיבחן.

ולא הכריחו אותי רק להיבחן, אלא להוציא ציון טוב.

אם אני לא אביא ציון טוב, אז אני אקבל גם מכות.

וכן, זה היה בחילוני, לא בדתי.

וככה אני מאמין שכל החילונים עושים לילדים. אומרים להם, אם אתה לא תלמד,

אז אנחנו לא נוכל להחזיק אותך פה סתם.

וגם החוק מחייב שתלמד,

ואתה צריך גם ללמוד ולהיבחן ולהצליח,

וכל יום ללכת לבית כנסת,

בואנה זה כפייה,

עד כיתה ח' חייבים ללמוד,

ואחר כך צריך ללמוד תיכון,

ולא להסתובב ברחובות, וכל יום ללמוד, וכל יום ללמוד, וחלאס, כמה צריך ללמוד? די, הבנתי.

לא, ללמוד, וללמוד, ואחרי זה עוד כפייה.

אומרים לך, צבא,

שלוש שנים, תעזוב את הבית,

תלך, תהיה בגבולות, תילחם, תמות בעד המולדת.

מה זה?

איזה מין כפייה זאת? אם בא לי, אני אבוא, אם לא בא לי, אני לא אבוא.

לא, כפייה, עריק, נפקד, משטרה צבאית,

איש אדה,

זו מדינה חופשית או לא?

הכול כפייה פה.

הכול כפייה.

אתה נכנס לאיזשהו מקום, עוברים תשלם.

השתמשת בחשמל, תשלם.

דיברת בטלפון, תשלם.

לא עבד לי לשלם.

הכול כפייה.

נראה, תעלה לאוטובוס, תגיד, זו תחבורה ציבורית.

מה אתה רוצה ממני?

אומרת, תשלם.

מה זה תשלם? לא עובד.

אני עצלן, אני לא עובד.

תלך ברגל, מוטי, תעזוב אותנו.

תרד.

מה זה הדבר הזה?

לא מבין את החילונים האלה.

נו.

מה אתה אומר?

זה לא בדיוק הבנתי בדיוק. מה אתה רוצה לומר? מה לא בדיוק? מה שאמרתי לא נורא?

מה הקטע הזה, אני אגיד לך, המצב שלי, אני הולך, לומד, אפילו הייתי לפני איזה כמה שבתות,

היינו באיזו ישיבה מכינה,

אז למדנו קצת גמרא שם וזה,

ובדוגרי השתעממתי ולא היה לי כוח,

אבל נשארתי בכל זאת, כי אתה יודע, אבל... הבנתי, גם אני מכניס אותי. אז מה הקטע אם אני אלך ללמוד ואני לא אענה מזה בכלל? קודם כול אתה צריך להבין, ללמוד חייבים כמו בבית-ספר.

חייבים.

צריך ללמוד. בדיוק ובבית-ספר יש כמה שיעורים שאני נהנה ללמוד.

יש שיעורים שאתה נהנה. גם פה היו כמה שיעורים.

אם אתה לא אוהב את זה, אז אתה אוהב את זה, ואם לא את זה, את זה. הבעיה שלך זה שאתה לא נהנה בגלל

שאתה לא מבין למה אתה צריך להיות שם.

אם תבין למה אתה צריך להיות שם, ודאי שאתה עניין.

אבל כיוון שאתה לא מבין,

אז זו מעמסה עליך.

גם אני, אם יכניסו אותי עכשיו לשיעור היסטוריה,

ואילמה, זה לא כפייה.

כשהיינו שם זה לא היה כפייה.

ודאי שלא. נגיד, גם ביום כיפור, נגיד,

והבנתי שאני, אתה יודע, אני מבין, אפשר ממש שאני מבין, אני יודע שיש אלוהים, אני לא פקפק בזה. כן. אבל הנה דוגמה, שאני יודע למה אני נמצא שם, אבל

זה סתם עפן, אתה מבין?

אני נראה לי רק בירה תשפיע עליך.

תגידו, לא רק בירה.

לא רק בירה, האמנתי. אתה צריך להבין דבר אחד, מותג.

יש תכלית לחיים שלך?

תסביר לי מה התכלית. אתה באת לעולם בשביל לחיות,

לעבוד, להיענות, לטייל ולמות.

מה התכלית של החיים?

נו, מה? תסביר לי מה התכלית.

שתית בירות, אכלת שאלות, הלכת, חזרת, נו, מה? זהו, זהו, נו. למצוא את האמת, נו, אני יודע.

נו, ולקיים אותה, לא?

יש סיבה למה באת, נכון?

לפה יש סיבה למה באת?

מה הסיבה שבאת?

האמת, אני קצת, טוב, אני יודע שיש סיבה לעבוד את אלוהים וזה, אבל... הערב למה באת?

הערב בשביל לצחוק

וגם לשמוע את מה שאני שומע, גם עכשיו וגם מקודם. הבנתי.

יש לי עוד משהו להשמיע.

ציצית, ציצית.

מצווה גדולה.

אתה והחברים שלך, להתחיל במצוות, להתחיל במצוות. עבירות, עשית הרבה.

לא, לא כזה הרבה.

לא כל כך הרבה?

עשית נחת רוח לאבא, הלכת ביום כיפור,

בשביל לעשות לו נחת זה היה מעפן,

ובסוף אתה אומר שלא עשית הרבה עבירות?

טוב, אפשר לומר שכן, אבל

אפשר אם אני משווה את עצמי לאנשים אחרים.

בטח, חבר'ה, שעים גדולים, אתה קטן.

אתה רוצה להתחיל לזוז קדימה, בעזרת השם, ולברר את האמת, ולהמשיך הלאה עם החבר'ה?

ציצית, מצווה ציצית, כמו מלאך.

בכבוד.

את עם הפצלה?

כן.

וואי!

הרב אמר לי, כאילו, מה שאת עושה עכשיו זה נכון וזה טוב, וזה, ואחר כך באמת עזבתי את הדעת.

בשנה הראשונה היה לי סבבה, באמת, אבל אחר כך כל יישום, כל מכה בצבע, וממש, ממש, באמת, באמת, היה לי יותר טוב בדעת.

אז הייתי, כאילו, גם בדעת, ואחר כך, כאילו, חזרתי בשאלה,

ולא היה לי טוב, שם הייתי חוזרת עם רקנות.

עכשיו אני עוד פעם, ברוך השם, חזרתי בתשובה.

ורציתי להגיד שאין, אין, כמו הקדוש ברוך הוא, כמו אבא שבשמיים.

הייתי חייבת להגיד את זה, שישמעו,

אין כמו לחזור בתשובה.

הנה דוגמה, שאני יודע למה אני נמצא שם, אבל...

זה סתם אף, אתה מבין.

אני, נראה לי, רק בירה תשפיע עליך.

לא, לא רק בירה. לא רק בירה, הבנתי. אז אתה צריך להבין דבר אחד, מוטה.

יש תכלית לחיים שלך? תסביר לי, מה התכלית? אני מציע לך פשוט מאוד להתקרב לאבא,

יש לו לתת ולהעניק הרבה יותר מהחלומות הפרועים שלך, ותוכל להשיג ממנו טובה, ונחלה בלי מצרים, ונחלה בלי מצרים,

ונחלה בלי מצרים.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779-037.

או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר