למה אתה חי ?

- - - לא מוגה! - - - 

והחמאס, ארגון דתי. איך אתם מסתדרים עם הדתיים?

דתיים, מוסלמים, שונאים ואויבים ורוצחים. יואו, חד צדדי, חד צדדי, חד צדדי. זהו, עד שנעמוד בצד, אפשר להסתדר, ישר לים. אם האמריקאים אומרים שצריך להסתדר, תסתדרים, מה לעשות? ישר לים. מה? אבל הם דתיים. ישר לים. דתיים, החמאס זה לא נורא. לא נורא. דתיים שלנו? אוי ואבוי.

לא, לא.

השם יצילנו מהם. רק הירוקים יושיעו אותנו.

זהו.

ניקח גראס, נחלום שאנחנו באירלנד.

רציתי לדעת אם אתה יכול להסביר לנו פה את המושג,

צדיק וטוב לו, רשע ורע לו.

זה דבר נפלא,

צדיק וטוב לו, רשע ורע לו.

זה בדיוק מה שצריך.

אבל אתה מתכוון לשאול, צדיק ורע לו,

לא רשע וטוב לו.

אבל גם זה דבר נפלא.

מה שבטוח, שכדאי להיות צדיק. יש לי מספר שאלות שאני מאמין שכל אדם שואל אותן.

פשוט לא יצא לנו לדבר על זה.

אחד, למה אני חי? מה הם בכלל החיים?

לאן הם מובילים?

מיהו האלוקים? ועד כמה הקשר שלי איתו אמיתי?

למה אתה חי?

אני לא אשם.

בשביל מה חיים?

בשביל למות.

למה מתים?

בשביל לחיות.

כמה חיים לנצח.

ומי מחיה אותנו? האלוקים. אדוני רב, רציתי להגיד לך אם אפשר לצבות על ההקדמה.

מתנות זה בעיה.

למה? לא.

זה ממש מכל הלב. זה שייך לשבת.

כן, אבל כתוב, שונא מתנות יחיה.

אין דבר, זה שיצא דופן משהו. אני רוצה לחיות.

לא, לא.

זה משהו ממש, זה כיסו לחם לשבת ולפסח למצום. משהו יפה אבל, ערודה קל. אם תרשי לי, אני מוכן לקחת, לתת למי שזקוק. אין בעיה. אי אפשר. אני רוצה חודרה.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו בנחמו ירוויח.

בפרשת השבוע במכת ברד כתוב

הירא את דבר השם הניס את עבדה ואת מקנהו אל הבתים.

אומר המדרש,

מי זה הירא את דבר השם שהניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים?

זה היה איוב.

באשר לא שם לבו זה פרעו ועמו.

לכאורה, למה צריך להיות דווקא ירא שמים כמו איוב כדי לפחד מהאזהרה של משה רבנו?

המצרים ידעו שמשה רבנו בא בשם השם,

וכל מה שהוא אמר אכן התקיים,

והמכות שהונחתו עליהם לא טבעיות,

והם סבלו מהם מאוד מאוד,

ועכשיו הוא מזהיר אותם שיהיה ברד,

וכל היבול הולך לכלות,

אבל הוא מבקש מהם שיכניסו את העבדים

ואת הבהמות כדי שלא ייפגעו.

זאת אומרת,

בדרך כלל כשאדם שומע שהממון שלו הולך ללקוט

או להיפסד,

אז הוא משתדל מאוד להצילו.

ומשה, שהוכיח את עצמו כבר כמה פעמים,

אומר להם שהמכה הבאה ברד,

תיזהרו,

ורק ירא שמים כמו איוב,

שהיה ירא אלוקים ושר מרע,

רק הוא מכניס את העבדים למקנה,

ואילו האחרים לא שתים ליבם לאזרתו של משה רבנו.

איך זה ייתכן?

מה החשבון?

אלא, כל זה קשור בכוחות הנפש.

היה להם חשבון הפסד של ממון.

יכולים למות הבקר והצום,

יכולים למות גם עבדים מהברד, כי הברד ירד יותר גדול מהאבטחים,

ובתוך הברד הייתה גם אש מתלקחת.

אבל יש עוד חשבון.

אם הם מכניסים

את המקנה

לדיר ולמכלאות,

אז במשך כל המכה שתיארך שבוע ימים יצטרכו להאכיל את הבהמות והבקר על חשבונם

מהאבוס שלהם.

בעוד שהבקר והבהמות בחוץ,

אז הם אוכלים מן ההפקר.

אז יש הפסד ממון

עם התראה של משה רבנו שהבקר ימות לגמרי,

ויש הפסד ממון, ודאי

שזה אכילת חציר.

כמה עולה חבילה גדולה של חציר שמספיקה לסוס לשבוע?

200 שקל.

זה כל החשבון.

אבל הפסד ודאי ממשי מול ההפסד

שמשה אמר, הם מוכנים לקחת את הסיכון

ולא להכניס.

זה שיקול אחד.

תראו איך כוחות הנפש של אדם בנויים,

מה אתה הולך לסכן, 200 שקל מול

כל הבקר והצאן שלך?

איפה זה מתחיל בכלל?

לא כדאי?

אנשים עושים ביטוח במאות שקלים, באלפי שקלים, לבטח

נכס או רכב

בשביל שלא יצטרכו חלילה להוציא את כל הסכום אחר כך מחדש.

ופה המצרים מחליטים אחרת.

אבל היה מעורב בזה עוד משהו.

חכמים, זיכרונם לברכה, אומרים, אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות.

אם זה לא היה דבר השם שבא משה רבנו ואומר, השם אמר כך וכך,

אם זאת הייתה תחנה מטאורולוגית שאומרת שעומד להיות טייפון,

הוריקן,

אז היו מכניסים את הכול,

לוקחים מטלטלים ועוברים, טסים ונוסעים לעיר אחרת, כמו שאנחנו רואים באמריקה, כל הזמן נעים ממקום למקום, רק אומרים,

הוריקן כבר לא צריך אותו.

בלי הוריקן, עם ההודעה, כולם עפים

בלי הרוח.

אבל זה כשתחנה מטאורולוגית אומרת.

אבל אם בא אדם דתי,

משה רבנו,

ואומר בשם התורה, בשם השם,

תשמעו, מכה הבאה ברד,

למרות שהוא הוכיח כבר דם צפרדע, כנים ערוב, דבר, שחין,

ברד עכשיו,

ובכולם הוא לא זייף,

אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסת בו רוח שטות.

אה, הציווי הוא דתי?

אם הציווי דתי לא בא בחשבון, גם יש לי הפסד ממון, אני אפסיד 200 שקל מול ספק,

אפילו שזה ספק ודאי,

שיקרה מה שיקרה, אני מניח אותם בחוץ.

איך ניתן להסביר דבר כזה?

חכמים, זיכרונם לברכה, אמרו לנו, גדול המצווה ועושה

מאינו מצווה ועושה.

מי שמצווה,

על-פי התורה,

לעשות מצווה או להימנע מעבירה

והוא מקיים את הציווי,

הוא גדול

ממי שעושה בלי ציווי.

למה?

אנחנו רגילים,

הפוך,

ככה משום מה חינכו אותנו.

אחד אומרים לו, יוצא לשמירה.

הוא יוצא לשמירה, שומר שעתיים בלילה, מה שצריך.

אחד אומר, אני מתנדב לשמירה.

אומרים, זה?

ששש.

חייל מצטיין.

מתנדב.

לך לצוללת.

התנקץ על החוץ, סירים, במטבח.

עושה פרצוף, בסוף הולך.

אחד אומר, אני מתנדב.

פששש.

יש משימה.

להיכנס לקווי האויב.

כמה חיילים אומרים להם, אתם יוצאים?

ויש כמה קופצים. גם אנחנו מתנדבים.

פששש.

כל מתנדב, מגיע לו צלש.

ואילו חכמים, זיכרונם לברכה, אומרים לא כך.

גדול המצווה ועושה, מי שאינו מצווה ועושה. למה?

כי בתורה, מי שמצווה אוטומטית קופץ עליו יצר הרע לעכבו מעשיית המצווה.

אז כדי שהוא יבצע,

הוא צריך ללחום נגד יצרו המעכבו.

מי לא מרגיש את הקושי לקום בבוקר

כשאומרים לו לקום להתפלל?

למה? זו מצווה.

אבל אם היו אומרים לו 500 דולר על כמעט בזמן,

הוא אפילו לא יושב.

אם זה מצווה,

נו,

אפשר לדחות קצת, כמה שאפשר ככה לסחוב עוד יותר, לעשות אותה ככה.

אבל אם זה לא מצווה, אין לנו שום בעיה.

כל דבר שהוא לא מצווה, אנחנו מתנדבים.

כי אין יצר הרע שמעכב, יש הפוך, יצר הרע שדוחף, שעוזר.

אז לכן, גדול המצווה ועושה, אינו מצווה ועושה,

כשבאים למצרים ואומרים להם בשם השם,

שלח את עמי ויעבדוני, אם לא תקבל מכת ברד על הראש,

זה ציווי.

ישר יש התנגדות.

אבל אם המצרים היו מודיעים לו, תשמע,

התחנה המטרולוגית אומרת שהולך להיות פה אסון.

אם התחנה המטרולוגית אומרת, אין שום בעיה, ודאי.

מייד יוצאת אזהרה, לכל העם המצרי.

למה הם היו צריכים בכלל לאסוף

את הבקר והצאן והעבדים?

כתוב במדרש,

ועתה שלח העזת מקנך.

בואו וראה את רחמיו של הקדוש ברוך הוא.

אפילו בשעת כעשור ריחם על הרשעים ועל בהמתם.

מי זה הרשעים?

המצרים.

מי זה המצרים?

רשעים ארורים.

למה רשעים?

יוסף

מבני ישראל

חלקל את כל מצרים ואת כל העולם כולו בשנות הרעב.

יעקב אבינו בא וברך את פרעה ועני לו סעלה על גדותיו.

מצרים נתברכה בזכות יעקב

ויוסף בנו.

כל המצרים חבים את חייהם, למי?

ליעקב ובניו.

ויקם מלך חדש

אשר לא ידע את יוסף,

נתחדשו גזירותיו.

החליטו להוריד אותו מהתפקיד.

אמרו, אבא, נתחכמה לו, לעם ישראל.

בהתחלה הוא לא רצה, כי הוא לא רצה להיות כפוי טובה ליוסף.

אבל אחרי שלושה חודשים

שהוא ראה שזהו, הולכים להדיח אותו סופית.

חזר עם גזירות מחודשות יותר ממה שביקשו ממנו.

ודבר ראשון,

הוא מבקש

מהמיילדות,

כל בן שייוולד, תמיתו אותו.

לא עוזר.

הגזירה לא פועלת,

אז הוא מבקש,

כל הבן, הילוד, היהורה, תשלכו.

לאיזה היהור? שנתברך על-ידי יעקב אבינו.

את הבנים שלו, הצאצאים שלו, לזרוק ליהור.

כל מי שלא משלים את מלאכת התבן והלווינים,

איך משלימים את המכסה? לוקחים את הילדים, התינוקים שלהם, ושמים אותם בתוך הלווינים להשלמה.

כאלה רשעים ארורים?

שייך לרחם על אנשים כאלה?

והקב'-ברוך-הוא לא רק מלחם על המצרים, גם על בהמתן,

ואומר להכניס את העבדים ואת הבהמות.

מכת ברד תהיה רק על היבול.

אבל כיוון שהמצרים לא עושים חשבון,

הם רק סומכים על התחנה המטאורולוגית,

אז אמר הקב'-ברוך-הוא, אם כן, תמותו אתם

והבהמות שלכם כולכם.

זאת אומרת, אם הקב'-ברוך-הוא החליט אפילו להביא גזירה קטנה על בן-אדם או על קבוצה

והוא מתרה בהם,

אם הם חוזרים בהם, הם יכולים להיפטר מהגזירה.

אם שומעים בקולו,

ניצלים ממה שאין בגזירה.

אבל אם יוצאים כנגדו ולא עושים חשבון,

הגזירה נכפלת בכפלי-כפליים.

וכל זה בגלל שכל הציווי הזה היה ציווי אלוקי, דתי.

לכן

פרעה

לא שומע בקול משה רבנו

ומסכן את כל המצרים והבקר.

רק אדם כמו איוב, שהיה צדיק עם יראת שמים פנימית,

לא עושה חשבונות ומציית.

אבל כל מי שהיתה לו יראת חיצונית

מחמד הפסד ממון

או לקייה מהמכה,

כיוון שזה בא ציווי מכוח דתי, נמנע וסבל, ומתו

הרבה מאוד מצרים ובהמתם.

בסוף, מה אמר פרעה?

פרעה אמר,

חטאתי הפעם,

השם הצדיק

ואני ועמי ארשעים.

למה?

הקדוש-ברוך-הוא לא היה צריך לרחם על רשע כזה ולא על הבהמות שלו,

ואף-על-פי-כן נתן לו צ'אנס, הזהיר אותו,

והוא לא עשה חן,

אז הוא מודה אחרי המכה,

חטאתי הפעם,

השם הצדיק ואני ועמי ארשעים.

אבל יש אומרים שפרעה אמר ככה בניגון,

חטאתי הפעם,

השם הצדיק ואני ועמי ארשעים.

השם הצדיק ואני,

ועמי ארשעים.

איזה ראשו,

חבל על הזמן.

מכל מקום,

כל זה נגרם להם מרוח שטות

שמסכל את דעתם של חכמים ואפילו שנגרם להם הפסד ממון ונפשות,

כי כדי להינצל מרוח שטות צריך יראת שמים פנימית ואמיתית.

בואו נראה. יש מאבק כרגע בציבור החרדי-דתי

נגד חברה שנקראת חברת שטראוס-מאוס.

החברה הזאת הייתה שותפה במצעד התועבה,

מה שנקרא מצעד האהבה בתל-אביב.

והיו שם מאות אלפים,

שחלקם על משאיות של מילקי מאוס,

היו מעורטלים בצורה כזאת או אחרת מחריד.

הוא זרע חברה

שלא לקיים

את המצעד הזה בחסותה,

כיוון שהמוצר הזה עולה על שולחנם של אנשים שומרי תורה ומצוות,

ולא ייתכן שהמותג הזה, מילקי מאוס, יהפוך להיות סמל התועבה שיעלה על שולחנם.

וצריך להתחשב ברגשותיהם של הציבור הזה.

אבל החברה לא עשתה חשבון

והחליטה שהיא יוצאת לדרך,

ויצאה קריאה להימנע מלאכול את מוצריהם, ובתוך חודש למעלה מ-45% לא אכלו מוצרי שטראוס.

אז הם ניסו בכל מיני תרגילים להחדיר את המוצרים על-ידי תרומה לארגונים כאלה ואחרים, ברצונם ושלא ברצונם, בידיעתם ושלא בידיעתם,

ולאחר מכן פרסמו מכתבי תודה בעיתונות החרדית

על זה שמודים להם על התרומה הנכבדה.

וכך זה הלך להתפשט,

עד שהעיזו פניהם אפילו להכניס את החסות

במעמד גדול בבנייני האומה שהשתתפו בו כל גדולי הדור.

ואז, אם הייתה מופיעה החסות של שטראוס מאוס

מאחורי גדולי ישראל,

כאילו הם נותנים הכשר לתועבה,

בעוד זמן נחלצו כמה יהודים ירעים ושלמים וסיכלו את התוכנית,

ואכן הורדה החסות ולא התפרסמו בעיתונות החרדית הדתית הפרסומים,

ואפילו חוברות שיצאו לאירוע עם החסות של שטראוס מאוס הודבקה עליהן מדבקה לכסות.

בינתיים העיתונות החילונית

ואתם בפלוויזיה

לא מבינים

איך נכנעים

שטראוס מאוס לציבור החרדי ומתקפלים.

למה?

יצאה ידיעה שכביכול הם התחייבו לא לעשות יותר מצעדים מהסוג הזה.

אז שואלים אותם שאלה נוקבת,

איך יכול להיות שאתם נכנעים ללחץ חרדי?

אחד מן השואלים, דן מרגלית,

את מי הוא שואל? את גדי לסין, מנכ״ל שטראוס מאוס.

והוא אומר, לא התחייבנו.

לא התחייבנו.

מדהים.

אבל שבוע לפני כן, בלחץ של הורים חילוניים,

מתבקשת חברת שטראוס מאוס

להסיר את הסרט של התועבה שהיה בטלוויזיה של מילקי מאוס,

שבו רואים,

לא נגיד מה,

לא צנוע בכלל,

עם תנועות תועבה,

שההורים החילונים אומרים,

מה זה קשור לילדים שלנו שאוכלים מילקי מאוס?

למה הם צריכים לראות דברים כאלה?

ולמרות השקעה של שני מיליון שקלים בקמפיין הזה,

שטראוס מאוס נכנעת ללחצים החילוניים

ומסירה את הסרט.

על זה לא שאל דן מרגלית מילה וחצי מילה.

למה נכנעתם ללחץ של ההורים החילוניים

שילדיהם לא ייפגעו מתנועותיה של ההיא?

אבל על מצעד התועבה פלוס תמונות התועבה שהתפרסמו עם אותה תנועה ידועה,

שהחרדים ביקשו עוד מלפני כן,

מה פתאום אתם נכנעים?

מה ההבדל?

כשבאים מכוח התורה עם ציווי דתי זה תועבה,

אסור להיכנע, כמו פרעה.

אבל אם החברה החילונית מבקשת פויה,

ייחס,

לא להראות לילדים שלי כאלה דברים,

זה לא דתי.

כמובן שצריך להתחשב.

ילדי החילונים ודאי יותר צנועים מילדיהם של החרדים.

הם עלולים להתקלקל חלילה.

ממצעד התועבה אין בעיה לחילונים.

טומאה, בחוצפה, בגנות,

אין בעיה.

אבל סרטון קצר,

חצי דקה,

עם תנועות מגונות,

זה כבר בלתי נסבל.

אבל זה לא בא מכוח ציווי תורני,

זה חילוני טהור.

אבל אם זה דתי,

לא יהיה.

ממש פרשת השבוע.

אם זה בא מכוח התורה והדת,

כולם יוצאים בשצף קצף.

אם זה בא מכיוון אחר,

זה בסדר גמור.

אם יאמרו הדתיים, אמר פעם

חבר הכנסת יובל שטייניץ,

אם יאמרו הדתיים, אנחנו נגד אכילת חזיר,

מיד,

אל תתערב לי בצלחת.

שמעת?

אני אוכל מה שאני רוצה, אתה תאכל מה שאתה רוצה, אל תפריע לי. אל תיכנס לי לצלחת.

אבל אם יבואו הירוקים, הירוקים, אתם מכירים אותם? אלה שבעד הגראס?

אם יבואו הירוקים

ויגידו שאסור לאכול לוויתן,

למה?

כי הוא לא מצוי בטבע הרבה והוא עלול להיכחד.

אהה, למה אף אחד לא צועק? אל תיכנס לי לצלחת.

זה ירוק.

אם זה ירוק, זה בסדר.

אם זה דתי, אוי ואבוי, מלחמת חורמה.

מה הפירוש?

אם יבואו הדתיים, יגידו לא לעבוד בשבת.

חס ושלום, מה פתאום לא לעבוד?

מה זה, אתה רוצה שפריון העבודה ירד?

אבל אם יבואו תנועות

שדואגות לרווחתם של הצרכנים ושל המוכרים ויגידו שזה בעל ערך סוציאלי,

חוק שמאפשר מנוחה ושכולם ינוחו בשווה בשביל שלא תהיה תחרות ויצטרכו כולם לעבוד,

אה,

זה ירקרק,

זה טוב.

דתי?

חס ושלום, חס ושלום.

וככה זה עובד.

כל מה שדתי, נגד.

כל מה שירקרק, עובר.

שינוי,

שמעתם פעם על משהו כזה?

היה משהו כזה, כן?

מפלגת המשונים.

שינוי, רצו לעשות שינוי, הלכו על בריקדות.

רק הדתיים והחרדים, זה החולי של המדינה. למה יש מלחמות?

דתיים.

למה יש פלסטינים?

דתיים.

למה רוצים להחזיר שטחים בגלל דתיים?

למה ניסים הרבה? דתיים. למה? הכול דתיים.

הכול דתיים.

טוב, זה עבד שתי קדנציות,

אבל זה קרס.

אף אחד כבר לא הולך עם הכיוון הזה, דתיים. אפילו לא מרצ.

כולם נהיו קדימה.

קדימה!

קדימה!

לאן?

לחמאס, יאללה, עוד רוב.

קדימה.

מה זה?

מה הולך פה?

במקום שתהיה אחדות, שיתקרבו הדעות,

מה זה?

זה עם אחד בכלל?

צריך להבין דבר אחד,

את ה'פתח' לא הסכימו לקבל

עד שהאמריקנים הנחיתו עלינו את ה'פתח' בזמנו, ארגון הטרור מספר אחת,

ולקח עשרות שנים עד שהפתח התאקלם באזור והפך להיות ארגון לגיטימי.

ה'חמאס' אמרו בשום אופן, זה ארגון טרור.

פתאום הוא גם נהיה לגיטימי.

אין שום בעיה.

עכשיו יש להם יחצנים,

שילמו לאחד מה-80,000 דולר שיחצן את ה'חמאס'.

זה בכלל לא ארגון טרור.

הם הורגים רק בלית ברירה.

מה פירוש? כל זמן שיש כיבוש, הם חייבים להתגונן.

הם לא, חס ושלום, הם אוהבים יהודים.

שאלה איפה?

מתחת לאדמה או מעל האדמה?

אבל הם אוהבים יהודים.

איך יכול להיות שאנחנו מסתדרים עם הפת״ח, עם הפדעיון, עם התמזים, עם גדודי אל-אקצא, עם החמאס, הם כולם מסתדרים ואנחנו לא יודעים אם נסתדר.

והחמאס, ארגון דתי.

איך אתם מסתדרים עם הדתיים?

דתיים, מוסלמים, שונאים ואויבים ורוצחים.

אפשר להסתדר.

אם האמריקנים אומרים שצריך להסתדר, מסתדרים, מה לעשות?

מה?

אבל הם דתיים.

דתיים, מה, חמאס זה לא נורא.

לא נורא.

דתיים שלנו? אוי ואבוי.

לא.

לא, השם יצילנו מהם.

רק הירוקים יושיעו אותנו.

זהו.

ניקח גראס,

נחלום שאנחנו באירלנד.

זה המצב, יהודים יקרים.

כל מה שבא מכוח התורה,

נלחמים בו.

כל מה שלא בא מהצד הזה, אפילו יהיה עקום ביותר,

אפשר ליישר אותו.

אפשר להבין את זה. לאט לאט, זה מתאזרח אצלנו.

מכל מקום, פרשתנו מלמדת אותנו שרק הירא הניס

את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים.

האחרים לא.

מכל מקום, מה שאנחנו צריכים להבין,

שאם אנחנו רוצים לעבור את כל הבעיות והצרות שאנחנו מעוטדים להן,

והחגיגה רק בדרך,

זה כבר לא רק חמאס, זה חמאס ואיראן ואל-קאעידה.

אין כבר משהו מתון בסביבה. אין.

רק דתיים עכשיו.

דתיים מבית ודתיים מחוץ.

יא וואי וואי.

מה זה?

אז מה עושים עכשיו?

אתם יודעים, רק

מהדתיים שבישראל מפחדים, הדתיים של ה'חמאס'.

אתם יודעים שבירדן, אם מישהו רוצה ללכת ויש לו זקן ויש לו תפילין,

לא מכניסים אותו.

יש להם פחד מדתיים.

הם פוחדים שהדתיים שלנו זה כמו הדתיים שלהם.

זה לא נכון בכלל, זה רחוק, רחוק-מזרח ממערב, אבל יש להם פחד.

למה אדם דתי, מה זה דת?

אתם יודעים מה זה דת?

דת.

כתוב ודתיהם שונות. מה זה דתיהם?

זה חוקיהם שונים.

דתי זה חוקי.

דת

זה חוק.

אני דתי, פירושו אני חוקי. אני שומר חוק.

לא כמו שחושבים, דתי לא שומר חוק.

דתי שומר שני חוקים.

חוקי התורה וחוקי המדינה.

חילוני שומר בקושי את חוקי המדינה.

זאת אומרת, אדם שמציית לחוק

זה בן אדם שקשה לכאורה להסתדר אתו.

למה? הוא מציית לחוק,

לטוב ולמוטב.

אבל כיוון שחוקי התורה הם טובים,

ממילא זה רק לטוב

ולא למוטב.

אבל כיוון שהם ממציאים חוקים

כל בוקר וכל ערב,

והם מתאימים ומתאמים את עצמם לפי המצב,

אז אין להם דת קבועה.

אז פעם אתה יכול לשמוע, פלג כזה אומר כך, ופלג אחר אומר כך, ופלג אחר אומר כך,

ולכן אנחנו מסובכים עם כולם.

אם היינו מתחברים כולנו

לשמור את התורה כמו שהשם ציווה,

הוא היה מטפל בכולם כמו במצרים.

וכך כתוב באחרית הימים.

כי ימי מצרים אראנו נפלאות.

באחרית הימים,

כשתהיה מלחמת גוג ומגוג,

אנחנו נראה ניסים ונפלאות, שהניסים והנפלאות שהיו במצרים יישכחו,

יהיו קטנים לעומת מה שיהיה.

אתם רואים מה זה מכות מצרים?

אתם רואים מה זה אין לשתות?

יש רק דם?

דם בכל ארץ מצרים, אין שתייה.

רק היהודים,

העיוורים,

שותים מים.

אתם יודעים מה זה צפרדעים?

כל מקום שאתה אורך צפרדעים,

צפרדעים קטנות, גדולות,

נכנסים לך באף, באוזן, מקרקרים כל הזמן, אי אפשר לשמוע אחת את השני.

כל מצרים, אין כזה, אין בלטות,

הכול צפרדעים, צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח.

אתה דורך עליהם, מתפוצצים.

צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח.

אתה אוכל סנדוויץ' עם צפרדעים.

שותה, משקה צפרדעוני.

הכול עם צפרדעים.

ואחר כך, כינים, איזה כיף, גרדת, כל היום.

כל היום.

מתחככים בקירות, בזה, כל הזמן, גרד לי, גרד לי, עושה טובה, גרד לי, גרד לי.

כל מכה שבוע,

אם יש לך כינים בראש, אתה עושה קרחת על הסכין.

אתם יודעים מה זה כל הגוף? כינים,

ושוב פעם, צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח.

צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח, צ'ח.

אתה בא לישון, אי אפשר לישון.

ערוב,

עריות, נמרים, פינים,

נכנסים לתוך מצרים.

איפה שאתה זוז, פתאום חדק נכנס לך לחדר.

איזה דבר זה.

שבוע ימים, סגר במצרים, לא יכולים לזוז.

שחין,

כל מכה, השם מרחם.

יש סרט, עשרת המכות,

ארגון שופר רוצים, עם אנימציה, לראות את זה, להאמין.

עשרת המכות,

מה עשה הקדוש ברוך הוא? אמר, עזבו, אני אטפל בהם.

לך לפרעות, תגיד לו, שלח את עמי. לא רוצה? נסתדר.

תשלח לו מכה שבוע ימים, שלושה שבועות התרעה.

תירגע, תתרגל, יאללה, תתכונן. הופ,

עוד אחת.

וכן, עד זה הדרך.

אתם יודעים איך היו יושבים העיוורים בני ישראל ומצוחקים ומסתכלים על המסרי ככה?

וואי וואי וואי, איזה קטעי.

לא צריך את יצפן.

כל המצרים יצפן.

אבל לא פה זאת סתם. אמיתי.

אמיתי.

אחרי שעיבוד של 210 שנה,

מגיע להם, לא?

210 שנה,

לוקחים את הילדים, מטבעים במים, שמים אותם בבלוקים.

מה זה?

אז הקדוש ברוך הוא אומר,

ולמען תספר באוזני בנך ובין בנך את אשר התעללתי במצרים.

שתהיה לכם אגדה של פסח, שתהיה לכם מה לספר.

מה עשיתי למצרים?

בסוף הקדוש ברוך הוא משלם.

לוקח טיפה זמן,

אבל בסוף הוא משלם.

מאריך אפו, אבל גובה בסוף.

די, חלאס.

כמה זמן אנחנו סובלים מלחמות, ומכות, וצרות, וגלויות?

כמה? כמה נרצחים, וכמה פיגועים, וכמה אסונות, וכמה מחלות, וכמה, וכמה, וכמה, כמה.

לא רוצים לנוח.

מתחברים לקדוש ברוך הוא, מחליטים, זהו אבא, אנחנו חוזרים אליך, רוצים לעשות את רצונך.

טפל בכל הבעיות שיש לנו.

אבא חזק, אבא חכם, אבא גדול.

יש לו את היכולת לעשות הכול.

בשביל מה אנחנו צריכים להתאמץ?

יש לנו את הכוחות של אבא?

אין לנו.

פונים לאבא, מבקשים מאבא, והקדוש ברוך הוא יעזור.

אבל מה הבעיה?

יש יצר הרע שהוא מתנגן.

שהוא אומר, לא, מה פתאום, אי אפשר. בלי שנעשה כך, ונעשה כך, ונתכונן כך, ונעשה כך, וכך, וכך, וכך.

אי אפשר, לא יכול להיות.

אה, תתבונן בכל ההיסטוריה של העם היהודי 3,300 שנה.

לא היה לו צבא כמו שיש היום,

והוא הסתדר, עבר בתוך 3,300 שנה והגיע עד הלום,

עם כמה שהיה קטן וחלש ביחס לאומות העולם.

והנה היום אנחנו מהצבאות הכי גדולים והכי חזקים בעולם,

וכמה חמאסניקים וכמה פתחים וכמה תנזימים מצליחים.

חד-צדדי, חד-צדדי, יאללה, יאללה, יאללה, חד-צדדי, חד-צדדי, חד-צדדי,

זהו.

עד שתעמוד בצד,

ישר לים.

זו התוכנית שלך, מאסר להם תוכנית אחרת.

הם יגידו שהם מבטלים את האמנה, הם כבר אמרו את זה כבר מזמן,

שום אמנה.

הם יגידו, כל זמן שאתה חי בכיבוש אי-אפשר להוריד את הנשק.

מה זה כיבוש?

אם אתה עומד על ארבעה על ארבע עמות בארץ-ישראל, זה כיבוש. למה? זה פלסטין שלנו.

נו, איפה תגמור?

על חוות צבעה

בצפון

מפציצה חיזבאללה.

מטר על מטר הוא לא מוותר.

אז על מדינה שלמה הם יוותרו?

הם מוכנים להקריב מיליון, שני מיליון פלסטינים בשביל קרקע. אצלם האדמה היא יותר מקודשת מחיי האדם.

נו, אז איפה זה ייגמר?

אנחנו לא נוכל לגמור את המצב הזה, ודאי שלא.

ובפרט שרואים שכל מנהיג שעולה

נותן יותר.

כל מנהיג שעולה, אפילו שהוא הכי

רחוק מלתת, נותן עוד יותר ממה שהיה פחות.

וכן, על זה הדרך.

ונלך ונתכווץ, נתכווץ. ואתם חושבים שנקבל משהו בתמורה?

טעות.

בשנת 1992 הוצאתי קלטת שנקראת השלום עם ערפאת.

תשמעו אותה עוד פעם.

אמרתי, על-פי רבי יונתן בן עוזיאל,

ושלמכון דעים חבילה לא יתקיים.

ארי מחת שנאה תטעה הלכון כנחל מגבר.

מכת השונא תלך ותתגבר כמו נחל המתגבר.

לא ירד.

בדיוק הפוך.

וזה מה שקורה כל הזמן.

יש רק עצה אחת.

להתחבר לאבא שבשמיים,

לקבל עול מצוותיו ותורתו,

להמשיך לחיות באחווה ובשלום ורעות בינינו,

ואז הוא יטפל בכולם.

פעם הסברתי.

אחד שהולך ברחוב

ורודפים אחריו עדת כלבים.

נו,

הוא פוצע אחד, באים עוד יותר.

פוצע עוד אחד, באים עוד יותר.

איך הוא יתפטר מהם?

הם הראשונים לא יכולים להתפטר. באו עוד ועוד ועוד איך להתפטר.

יש דרך להתפטר,

ויש רק דרך אחת.

לשכנע את בעל הכלבים

שיעשה להם

בעל הכלב יכול להגיד, סיבו!

סיבו!

אז הוא נושך.

ואם הוא עושה לו פססס,

הוא עוצר.

אם נשכנע את אבינו שבשמים

בלי סיבו,

תגיד להם פסססס.

רק הוא יכול,

אף אחד אחר לא יכול.

לא שכנוע, לא הבטחות, לא כלום. תמיד יהיו מג'נונים שיקומו חדשים.

לא יעזור. כבר אמרנו מזמן, מזמן, לפני 15 שנה.

כשהיה עוד הפדאיון, פדאיון, היו פדאיון, זוכרים?

אחר כך נהיה פתח,

ואחר כך זה התפתח,

כל מיני שמות מחליפים. עכשיו זה חמאס.

אלה יגיעו למצב שהם יהיו כאילו הלגיטימיים,

ואז יבוא חומוס.

והרי חומוס יהיה טחינה,

ואחרי טחינה, בקלאווה.

וככה, כל פעם, אם יחליפו שמות,

יקחו עוד קצת. למה?

המתונים ואלה הקיצוניים ילכו נגד המתונים,

וככה ידחפו אותנו החוצה לאט-לאט לאט.

הירא הניס.

אם אנחנו חכמים,

נשמע את קול השם 3,300 שנה, זה מספיק ניסיון להתבונן בעבר שלנו.

אין עם שיש לו עבר כמו שלנו.

עבר כתוב,

מסודר, עם נבואות מראש, מה יהיה עד אחרית הימים.

הכול עברנו.

אפשר לנו רק לעשות את רצון השם,

או בטובה או במכה.

השאלה, מה אנחנו רוצים?

אנחנו רוצים להיות כמו פרעה, קבל מכות,

ובסוף נסכים, אחרי המכות,

או כדאי לפני המכות.

אנחנו יודעים שאבא שלנו הוא רציני.

ראינו אותו בהיסטוריה.

צריך להחליט.

רוצים להתחבר לאבא

או לא.

למי שיש שאלות, בבקשה.

ערב טוב.

קודם כול, פעם ראשונה אני בהרצאה שלך,

ואני שמח שאני פה.

השאלה שלי היא פשוטה. כל הזמן שומעים בהרצאות

שאם כל עם ישראל יחזור בתשובה,

זה בעצם מה שייתן לנו, ההצלה, כאילו שאלוהים יעזור לנו וייתן את המכה במוסלמים ובערבים יימח שמם.

הרי לא כולם יחזרו בסופו של דבר בתשובה.

לא קל על עם ישראל. הלוואי שזה היה ככה.

אז איזה מין תשובה זה? קודם כול נחזור על אותה תשובה שרק אם כולם יחזרו בתשובה יהיה נס.

הרי כולם מכירים את ההיסטוריה של מצרים על כל המכות והכול. אז איך אתה מסביר את זה שהמוסלמים היום לא נרתעים מהמכות שהיו פעם ולא מפחדים שתיפול עליהם עוד פעם מכה?

ולמה בעצם אלוהים לא נותן עוד מכה אחת? כדי שהם ירגישו באמת שהוא קיים. תראה, פרעה גם כן לא פחד מהמכות.

כל פעם, אבל הוא קיבל את המכה.

ובסוף, כשהוא קיבל את המכה, מכת בכורות, אז הוא אמר, קומו, צאו מתוך עמי. והוא גירש אותנו ממצרים ולא השאיר אותנו רגע, ועוד ליווה אותנו.

ליווה אותנו, אתה מבין? רק שנצא, שיהיה בטוח שאנחנו לא בפנים.

אז מה, אנחנו נחכה עד שכולם ידברו? רגע.

אבל בשביל שעם ישראל יזכו, עם ישראל לא היו ראויים באמת לצאת.

כי עם ישראל גם עבדו עבודה זרה כמו המצרים.

הם היו תושבים במקום, כמו שיהודי באמריקה,

חבקאי.

אז אם הוא נמצא במנהטן,

אז הוא לא הכי הכי חרדי.

אי-אפשר במנהטן להיות בדיוק כמו שאפשר להיות במקום אחר, כן?

מכל מקום עבדו עבודה זרה,

ואז בשביל לחלץ אותם משם, הקדוש-ברוך-הוא נותן להם שתי מצוות.

אחת זה קורבן פסח,

ואחת

זה דם מילה.

מה זה אומר? שתי המצוות האלה זה שתי מצוות של מסירות נפש.

אחת.

קורבן פסח, הקדוש-ברוך-הוא ציווה אותם לקחת את האלוהים של מצרים, שזה היה כבש.

כמו שבוודו יש היום את הפרה,

אצלהם זה היה כבש.

לקחת את הכבש, לקשור אותו בקרעי המיטה,

דהיינו ברגליים של המיטה,

במשך ארבעה ימים,

שהוא יעשה מהה,

מהה,

וכל המצרים ישמעו את האלוהים שלהם קשור במיטה של היהודי,

והיהודי לא יפחד ולא יחשוש מהמצרי ויקיים את רצון

הקדוש-ברוך-הוא.

ואחרי זה, ביום ארבע עשרה,

ישחט אותו את הכבש

ויכניס לו שיפוד מצד לצד, לא ישבור בו עצם וישים אותו על המנגל,

שיראו את האלוהים שלהם נשרף על האש ויזהו אותו שלם.

זה מסירות נפש.

מי שהיה עבד ומשועבד,

זה כמו האסירים שנמצאים בכלא,

כשהם עדיין בכלא,

לוקחים איזה דבר שחשוב שם לבית הכלא ועושים על המנגל משהו,

והסוהרים שלהם נמצאים עדיין בתפקיד עם היכולת והכוח לעשות להם הכול,

והם לא חוששים ולא פוחדים,

זה מסירות נפש.

למה? כי השם ציווה.

כיוון שהם מסרו את נפשם,

אז לכן הקדוש ברוך הוא גאה עלם.

עוד מצווה הוא נתן להם ברית מילה.

כיוון שהם היו במצרים, הם היו מושכים את עורלתם ולא מלים.

מכל מקום, לפני היציאה החוצה למדבר, ביקש מהם לימול.

וזה סכנה? היוצא לדרך

ומל זה סכנה? כי ביום השלישי זה הדבר הכי מסוכן והכאבים הכי נוראיים,

ואף על פי כן הם מלו.

למה?

כי השם ציווה.

הם צייתו לקדוש ברוך הוא בציוד גמור,

בלי חשבונות, במסירות נפש, עם סכנת חיים.

תרתי משמע, סכנת חיים ממילה שזה מיטה עצמית

וסכנה שהאויב יפגע בהם.

אבל כיוון שהם עשו את זה, הם כיפרו

על עבודה זרה, שזה לעבוד לאלוהים זרים,

והם הכירו בבורא יתברך,

ואמרו, אין כאלוקנו, אין כמלכנו,

אין כאדוננו.

ואז הקדוש ברוך הוא בזכות שתי מצוות.

בדם בריתך שילחתי אסירייך מבור.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא

הוציא את עם ישראל

מגלות

לגאולה בזכות זה.

אם אנחנו נקבל על עצמנו

לשמור תורה ומצוות

בלי שום שאלות,

אם ניקח אפילו שתי מצוות,

שלוש מצוות,

אבל בכל ההידורים,

להיכנע לפני הקדוש ברוך הוא,

כתוב, אם ישמרו ישראל שתי שבתות,

מייד הם נגאלים.

אם אני הייתי חילוני

והייתי אחד מהחשובים של החילונים,

הייתי אומר לחילונים, בואו.

אתם רוצים שנכחיש את הדתיים?

הכי טוב.

בואו נשמור שתי שבתות, אם לא תבוא גאולה, חלאס,

נגמר.

אבל בגלל שיודעים

שזה ייתכן,

ותהיה גאולה לשיטתם, זה משעמם.

אז ממילא, לא עושים.

אבל ראינו כבר בהיסטוריה את מה שאתה מקשה,

שעם ישראל הלכו בדרך ה', הרי היו תקופות שהם עבדו עבודה זרה ועבדו לבעל, והקדוש ברוך הוא היכה אותם ושלח להם את האויבים,

והרגו בהם.

אבל כשהם חזרו בתשובה,

בתשקוט הארץ ארבעים שנה.

תקרא ספר שופטים, תראה כמה פעמים, בתשקוט הארץ ארבעים שנה.

אז מה שאתה אומר, כאילו, צריכים לחזור כל היהודים בתשובה, ואז אתה מביא אולם. לא כולם, לא כולם.

גם לא יחזרו כולם. לא יחדל אביון מקרב הארץ.

ברור לנו שלא כולם.

צריכים גם כמה להישאר למוזיאום.

אבל בסך הכללי,

אם יחזרו

כמות המספקת, לפי ידיעתו יתברך,

שזה מספיק,

בחשבונות כאלה ואחרים,

אז אנחנו יכולים לגאל תיכף ומייד.

רבי עקיבא שאל את רבי אליעזר, בוא.

אמר לו, את השאלה שלך, אם יחזרו פה, שם לא יחזרו,

ואם שם יחזרו, שם לא יחזרו, אז מה זה מועיל?

אין ישראל לגליל אלא בתשובה, אבל איך כולם יחזרו?

אמר לו, אפילו אם

ראש הציבור חוזר בתשובה,

או כנישתא חדא, קבוצה אחת,

קבוצה אחת בצורה הרמטית,

ביחד ישמרו את חוקי התורה כמו שצריך,

כבר הם ראויים לגאולה.

אני מנסה, אתה מבין? עובר ממקום למקום, משתדל.

אם תפסנו, תפסנו. אם לא, עוד הרצאה.

אוקיי, תודה.

תהיה בכי.

כן, עוד שאלה, בבקשה, פה בחורצ'יק.

כן? אצטער קצת לצאת מהנושא שלכם?

רציתי לדבר איתך באיזה נושא.

באתי לפה עם אמא שלי,

ולפני שבועיים גילו אצלה סרטן.

כן.

ורציתי לדעת מה אנחנו...

אני רוצה לעשות הכול בשביל שתהיה בריאה.

אני לא תמיד התחזקתי,

והייתי בדת והכול.

ובזמן האחרון אני לקחתי על עצמי כל מיני דברים, וגם

האנשים שקרובים אלי לקחו על עצמם דברים בשביל רפואת אמא שלי.

ופשוט לדעת מה אני צריך לעשות בשביל שתהיה בריאה.

טוב,

שמעת אישר, תכף אני אחזור אליך.

בבקשה, תן לה לשאול שאלה שם.

ערב טוב.

ערב טוב.

כבוד הרב, יש לי בן בגיל 25 שעבר תאונה דרכים, חזקה.

הוא היה משותק, הוא היה בטיפול נמרץ, שבעה חודשים.

הוא יצא מבית-חולים,

כרגע הוא משותק, כל הגוף שלו.

הרב פירר אמר לקחת אותו לתל השומר.

ניתחו אותו, הוא אמר שהוא יזיז את הידיים. הוא לא מזיז את הידיים.

כבר שבעה חודשים שהוא עם פצעי לחץ רק במיטה.

הוא היה, הבאנו אותו אליך לחולון

לפני כמה חודשים.

נתת לו ללמוד כמה שעות ולהאריך זקן.

הוא עושה את זה,

ואני לקחתי על עצמי

קריית שמען, עניתה,

מנחה שחרית.

ואתה באת לכלה שלי בחלום ואמרת לה שאני והיא נתפלל,

עלינו לשבח בכל תפילה.

עכשיו, מה יהיה עם הבן שלי?

ואני שותפה לכנס הזה. הבן שלי

שותף לכנס הזה.

תכף אני חוזר אלייך, בסדר? תודה.

שאלות, למי יש עכשיו? שאלות. יש לך שאלה?

תן לו שמה שאלה.

כבוד הרב, ערב טוב. אני רציתי שאלה קצת לאלה שמתקדמים, לא יודעת.

כשידוע שבן אדם עולה לישון, הנשימה שלו עולה למעלה.

ובבוקר הוא לא רצה לחזור.

אז הקדוש-ברוך-הוא מחזיר אותה בקושי,

וכל פעם נותן סיכוי ליהודים.

אבל כשבן-אדם נפטר אז יודעים כמו,

ממהרים לקבור את הגוף,

כי למה הנשימה סובלת?

השאלה היא כזאת, למה לגוף היא לא רצה לחזור,

וכשלפניה הגופה היא למעשה תמוהה לחלוטין למה היא סובלת.

אין קשר בין החלק הראשון לשני.

כן?

זה שקוברים מהר את המת זה בגלל שיש לו ביזיון.

כשהנשימה יוצאת והגופה מוטלת,

אז זה ביזיון למת.

כתוב רק נפשו עליו תאבל,

הנפש רואה את ביזיון הגופה,

אז היא מתביישת.

ראית פעם מישהו שנפל מהאופניים לפני אנשים, איך הוא מתפדח?

הוא פשוט מתבייש.

ראית אדם שיש לו איזו בעיה כלשהי, הוא משתדל להסתיר אותה ולכסות אותה?

אפילו אנשים שיש להם פצע בפנים

לא יוצאים יומיים.

זאת אומרת, זו הבחינה של למהר לקבור את המת.

למעט מקרים כמו

הרב הצדיק, הרב יצחק כדורי, מנוחתו עדן,

שדחו את הלוויה ביממה,

וזה משום כבודו,

משום שגדולים בישראל זה כבודם, שמספידים אותם ברוב עם,

וזו זכות גדולה להם,

וגם לציבור עצמו שמשתתף בלוויה.

אבל בן-אדם רגיל,

אפילו אדם ירא שמים וכו', ממהרים לקבור אותו אפילו בלילה,

פעם שיותר מהר.

לעניין חזרת הנשמה בבוקר,

אז צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא מחזיר את הנשמות לבגרים מתים.

זה שהנשמה לא רוצה לבוא, כן רוצה לבוא, זה תלוי אם זה אדם צדיק או אדם לא צדיק.

צדיקים היו מעדיפים

להישאר למעלה, כשרואים את העונג העליון.

רשעים, אפילו כשהם נפטרים, מתאבים לרדת למטה.

אבל זה בגלל הקשר של הנשמה, שהיא נמשכת לשורשה,

לאן היא שייכת באמת.

אין קשר בין שני החלקים. תודה. אז כבוד הרב, רציתי להביא לך, אם אפשר,

מתנה קטנה.

מתנות זה בעיה.

למה? לא, זה ממש מכל הלב. זה שייך לשבת.

כן, אבל כתוב, שונא מתנות, יחיה. אין דבר, זה שייצא דופן משהו. אני רוצה לחיות.

לא, לא.

לא, זה משהו ממש, זה כיסוי לחם לשבת ולפסח למצות.

משהו יפה, אבל, עבודה קלאס. אם תרשי לי, אני מוכן לקחת, לתת למי שזקוק.

אין בעיה, איך שאתה. אני רוצה, כבוד הרב.

יפה מאוד.

לא, שאווי, תמסור בבקשה.

תודה רבה לך.

עבד.

כן, תן לו שמה, בבקשה. הבחור עם המעיל.

כבוד הרב,

אנחנו יודעים ששלום זה, בדרך כלל מגיע שלום מבית. גם דיברת על זה כרגע בשיעור.

לי זה מפריע גם באופן אישי, ואני מניח שעוד הרבה אנשים, ולא מדברים על זה,

שיש

פילוג גם בציבור הדתי.

למה לא עושים שלום קודם כול בציבור הדתי, לפני שאנחנו באים להגיד לכולם,

בואו נעשה שלום,

אתם ואתם ואתם?

למה לא קודם, הארגונים והחצרות והתנועות? קודם כול אנחנו,

ומבית נעשה שלום.

קודם כול צריך להבין דבר אחד, שמה שמעכב את השלום בכל המחנות זה המידות הרעות שיש בכל צד.

אם המידות היו טובות בכל צד, אין שום בעיה שאנשים יתחברו.

אם הייתה ענווה,

לא הייתה בעיה.

כשיש גאווה, זה גורם לפירוד.

כשיש קנאה, זה גורם לפירוד.

כשאין צרות עין, זה גורם לאחדות.

זאת אומרת,

אם נתקן את המידות, כל אחד,

לא תהיה לי בעיה שכל אחד יהיה בשכנותי, כל אחד יהיה שווה לי, אין לי שום בעיה עם זה.

זה תלוי במידות.

אבל אם אדם צר עין, קנאי, רוצה רק הוא והוא והוא והוא, זה גורם לפירוק, זה לא קשור לחצרות דווקא.

זה תלוי באנשים שנמצאים בכל צד.

וכמו שאתה אומר, אני מסכים, צריך לעשות שלום בין כולם.

לא רק חילונים ודתיים. רק מה, משום מה

יש כביכול את המין,

כאלה שעומדים מול הדתיים, כאילו דת זה לא שייך.

אני מדבר על הדתיים כרגע.

למה בתוכנו אנחנו לא עושים כרגע שלום? שנהיה חצר אחת גדולה, לדוגמה.

תראה, לא צריך להיות דווקא חצרות ולא צריך להיות דווקא חצר אחת.

צריך שישמרו כולם שולחן ארוך. אם ישמרו כולם שולחן ארוך ויקיימו את המצוות,

ממילא לא יהיה פירוד.

אבל לא כולם מקיימים את כל השולחן הארוך.

בשולחן ארוך כתוב, לא תיקום ולא תיטור את בני עמך.

כתוב, ואהבת לרעך כמוך.

כתוב, לא תשנא את אחיך בלבביך.

כתוב, לא תלך רכיל בעמך.

כל זה נאמר. אם יקיימו את כל זה, לא יהיה שום פירוד.

יהיה אחדות ושלום ושלווה.

הבעיה שלא שומרים את הכול, זה הבעיה.

תודה לך על השאלה.

כן, עוד שאלה?

עיר טוב, כבוד הרב.

יש לי איזו בעיה קטנה שמציקה לי,

ודווקא עם האמא,

בקשר לשבת.

איך אני בדיוק מסביר לאמא מה זאת השבת ושצריך לשמור על השבת ולא לעבוד בשבת במיוחד? יש לי קלטת שנקראת דוקטור מנדלסון,

שמדברת בעניין שבת.

תיתן לה שתשמע, ואם היא לא תקבל ממך,

תדאג שמישהו אחר ייתן לה

ושהיא תקשיב,

ובעזרת השם זה יכול לפעול עליה טובות.

אני לא חושב שהיא תשמע קלטת.

אני בא לה ככה ברמזים, מגדל זקן, אני

שהולך לשיעורי תורה, מנסה ככה להחדיר קצת דת בבית,

והאמת שהיא יותר מתרחקת, היא לא מתקרבת. זאת אומרת, יש יצר רע מאוד חזק שם.

לכן אמרתי לך את התשובה.

זה כמו לבוא לרופא ולשאול אותו מה עושים למחלה מסוימת, והוא אומר, לקחת כדורים,

ואז אומרים לו, תשמע, אני לא יודע אם החולה ייקח כדורים.

נו, אז מה עושה הרופא?

תודה רבה. הוא אומר, צריך לקחת כדורים.

דוקטור מנדלסון,

זו בינתיים התרופה.

כבוד הרב, יש לי שאלה אליך בקשר לתקופת ביאת המשיח.

כן.

מדברים על משיח,

וזה לא ברור,

הוא יהיה אחד מבית דוד או יהיו שניים מבית יוסף ובית דוד?

יהיו שניים.

משיח בן יוסף שיקדים, ומשיח בן דוד אחריו.

משיח בן יוסף יגרום שעם ישראל יכירו את הבורא, יתברך,

ומשיח בן דוד

יביא את הגאולה לישראל ולעולם כולו,

והם יהיו אחר כך בכפיפה אחת.

הם יעמדו ביחד אחר כך?

כן.

יש מצב שמשיח בן יוסף

יצטרך למות,

ואחר כך יבקש עליו רחמים משיח בן דוד ויחיה.

היהודים יהפכו מורים לגויים? כל היהודים יהיו מורים לגויים?

לא הבנתי.

בתקופת המשיח

כל הגויים ילמדו מיהודים את תורת ישראל?

כל הגויים יבואו ללמוד את תורת ישראל, כן.

תהיה בריא.

עוד שאלה?

שאלה יש לך?

כן. שלום, בבקשה.

רציתי לדעת אם אתה יכול להסביר לנו פה את המושג,

צדיק וטוב לו, רשע ורע לו.

זה דבר נפלא,

צדיק וטוב לו, רשע ורע לו.

זה בדיוק מה שצריך.

אבל אתה מתכוון לשאול, צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.

אבל גם זה דבר נפלא,

כיוון שהקב' ברוך הוא נותן לצדיקים

את השכר השלם המלא לעולם הבא,

ועל מעט עבירות בשגגה שהם עושים, הוא נותן להם פה, בעולם הזה,

איסורים שיימרקו אותם,

אם הם לא מודעים למה שעשו,

כי אפשר על-ידי תשובה למחוק את הכול.

ולרשעים הוא נותן שכר בעולם הזה ואין להם לעולם הבא,

רק עונש,

כיוון שהם נהנים רק מהעולם הזה והם לא רוצים עולם הבא.

לכן הקב' ברוך הוא משלם לשונאיו אל פניו, לאבידו בעולם הזה,

ושומר חסד לאלפים, לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דור,

לעולמות העליונים.

ודוד המלך אמר,

איש מער לא ידע ופסי לא יבין את זאת,

איך זה בפרוח רשעים כמו עסם ויציצו כל פועלי אבן,

והוא עונה לשמדם עדי עד.

כיוון שהרשעים נשמדים עדי עד והם לא חוזרים בתשובה,

אז הם מקבלים על מעט מצוות שעשו בעולם הזה, שכר כאן.

ואילו הצדיקים נענשים קצת כאן,

הם מקבלים את מלוא השכר שם,

ויש צדיקים שמקבלים גם שכר כאן וגם שכר שם.

ויש רשעים של אנשים גם כאן וגם שם,

מה שבטוח, שכדאי להיות צדיק.

תודה רבה, כבוד הרב.

תהיה בריא. כן, בבקשה, פה.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני יכול רק להגיד כמה מילים לפני השאלה.

אני עד לפני חודש עמדתי ב...

הייתי קורא לזה שבע מדורי גיהינום עבדתי,

עד שנפתחו לי שערי שמים בזה שלקחתי על עצמי כמה דברים,

והחוכמה היא להתמיד,

להתמיד ולעשות אותם ולקיים אותם, את כל מצוות התורה,

ואז השערים נפתחו, פשוט נפתחו.

ביקשתי מבורא עולם במילים שלי,

והשערים פשוט נפתחו לי.

עכשיו לגבי השאלה,

יושב פה חבר טוב

שנמצא בבעיה כרגע של מחלוקות

בין החברה שלו לבין ההורים שלו וההורים שלה.

ההורים שלו לא רוצים שהם ינסו, ההורים שלה לא רוצים שהם ינסו.

אפשר להגיד שהם אוהבים,

לא בשלמות,

והוא עומד כרגע במצב שהוא לא יודע מה לעשות.

הוא רוצה לקבל ממך ייעוץ.

הבחורה שומרת תורה ומצוות.

הוא קצת התבייש.

אז זה בעיה.

היא שומרת תורה ומצוות או לא?

לא מלא. הוא שומר תורה ומצוות או לא? תפילין, דרכת המזון.

יפה מאוד, קדמות.

אבל עדיין חסר הרבה.

תראה, הוא יעשה השתדלות. אם שניהם, בעזרת השם, ישמרו תורה ומצוות,

יעלה זיווגם יפה,

ואפילו ההורים יתרצו בסופו של דבר.

אם לא,

אין לי עצות.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

טוב, אני רוצה לחזור פה לבחורצ'יק,

ואחר כך ליהודייה שעזרה בעריכת הערב הזה.

תן לו בבקשה מיקרופון כאן.

תקום רגע.

אתה אומר שהאימא חולה,

ושאתם רוצים שהיא תיוושע ותהיה לה רפואה.

ואתה התחלת להתחזק קצת.

אני הייתי בהרצאה בנתניה

בסוף השבוע שעבר.

קם יהודי אחד שחיזק את כולנו ואפילו הצליח לסחוט ממני כמה דמעות.

יהודי

מנותק מיהדות לחלוטין,

רווק,

שאמר שהוא כל הזמן אמר שהאדם המציא את האלוקים.

רחוק, רחוק מיהדות.

יום אחד התברר שיש לו סרטן בכבד.

הרופאים התחילו טיפולים, נתנו לו כימותרפיה,

ובשלב מסוים אמרו שכבר אין מה לעשות ואין מה לעזור לו.

עשו לו טיפולים הכי יוקרתיים, כלשונו,

והוא ביקש בדיקות נוספות, אמרו שאין טעם.

בקיצור, שלחו אותו למות.

באותה שעה הביא לו אחד מהחברים, והוא ציין את שמו,

קלטת שלי,

שבעקבותיה הוא הבין כמה דברים שלא ידע מעולם

והחליט

לאמץ לו כמה מצוות.

החליט להסתגר בבית-כנסת,

סגר את הדלתות,

והתחיל לבכות ולצעוק לשמיים על רחמים,

ודיבר עם אבא בשמיים, הוא לבד.

ימים שלמים

הוא היה נכנס לבית המדרש וצועק צועק לקדוש ברוך הוא, אומר, בצעקות, שמי שהיה שומע היה נחרד.

סיפר על עצמו שהוא היה ילד מוכה,

שהוא סבל צרות,

לא הצליח בחיים,

וכשהוא היה במילואים הוא קיבל את הידיעה שיש לו את המחלה.

ביקש והתחנן לפני הקדוש ברוך הוא.

חזר עוד פעם לרופא, ביקש לעשות בדיקות נוספות.

הרופא לא הסכים, קופת חולים לא תשקיע בך יותר.

במשך שש שנים הוא התחזק עוד ועוד,

ולא הפסיק לצעוק ולבכות כי הוא יודע שהוא גוסס כל רגע, פתאום הוא יכול לגמור.

אין לו ביקורת ואין לו מעקב.

בסוף באה איזו יהודייה

שלקחה אותו לרופא,

כנראה שהוא התחתן איתה בסוף,

וכשהוא הלך לבדיקות התברר שאין לו כלום.

היהודי הזה עמד ובכה, הוא אומר, אני באתי להרצאה הזאת מסיבה אחת,

הבטחתי לקדוש ברוך הוא שאני אקדש את שמו יתברך בתוך קהל גדול,

ובאתי לכאן

לקדש את שמו יתברך על המתנה שנתן לי חיים.

אבל הוא לימד אותנו מה זה להתפלל.

להתפלל

זה לצעוק לאבא ולדעת שאין עוד מלבדו.

לא סומכים על אף אחד,

לא רואים אף אחד, רק אבא יכול להציל,

ולדבר לאבא בלי הפסקה,

ולעשות את רצונו להתחזק בתורה ומצוות.

והבן-אדם הזה, ברוך השם,

בריא, חי,

מאושר,

התחתן,

בנה בית.

הרבה אנשים,

לצערנו הרב, נפגעים במחלה הקשה.

המחלה הזאת היא ניסיון גדול בדור שלנו.

על-פי הסטטיסטיקה, אחד משלושה לוקה במחלה.

זה איום ונורא.

ומי שעוקב אחרי ההרצאות שלי, לצערי הרב, מגיעים הרבה אנשים להרצאות שיש להם את המחלה.

יש אנשים שברוך השם ניצלו,

ויש כאלה שלצערנו לא.

אבל אין

מניעה

מלבקש מהקדוש ברוך הוא, כי חכמים, זיכרונו לברכה, לימדונו,

אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם,

אל ימנע עצמו מן הרחמים.

תמיד הקדוש ברוך הוא שומע,

תמיד, אפילו כשאתה חושב שלא השתנה המצב, אפילו החמיר,

אין דבר כזה.

כשנחשון בן עמינדב קפץ

לים סוף,

אז הגיעו מים עד נפש, הוא נכנס והים לא נפקע.

והוא נכנס, וכבר הגיעו מים עד לגרון, די.

כבר מתחיל לבלוע מים, כמו שאומרים.

רק אז בקע הקדוש ברוך הוא את הים, 12 שבילים,

וכל שבט עבר בשביל שלו.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא יכול לנסות את הבן אדם עד מצב שהגיעו מים עד נפש.

תשב אנוש עד דקה ותאמר שובו בני אדם.

תשב אנוש עד דקה, עד דכדוכה של הנפש,

שהיא כבר רואה שכביכול אין שום נשועה.

ותאמר שובו בני אדם.

אם שווים לפני הקדוש ברוך הוא באמת, ומקבלים עול תורה ומצוות באמת, ולא רואים בעיניים, כמו שאומרים,

רק את השם ומצוותיו,

אז יכולה לבוא הישועה כהרף עין.

אבל אם חושבים שעושים קצת,

ובין הטיפות והשיטין ככה עוברים, וחושבים שהתחזקנו משהו וזה יספיק,

פעמים זה לא מספיק.

לכן, אם רוצים, בטוח שזה יועיל,

צריך לעשות שינוי דרסטי לחלוטין.

וכל מי שקרוב

לחולה או לחולה, בכל מקרה שלא יהיה,

הוא נוגע בדבר ומוטלת עליו גם אחריות.

כיוון שאם הוא יהיה זכאי

מצד עצמו,

לא יקרה שום מקרה לחולה, כי זכותו תעמוד ותגן.

אבל אם לא כולם יהיו בעלי זכויות מספיקות,

אז זכותם לא תספיק להגן.

כמובן, שהחולה בעצמו או החולה צריכים בעצמם להתעורר בתשובה גמורה ושלמה,

ואז יש סיכוי גדול שהישועה אכן תבוא.

אתה מוכן לקבל עליך עול תורה ומצוות מלא?

ברור שאני מוכן לקבל, אם זה יעזור לאימא שלי. בלי תנאים.

זה לא תנאים. אני מפחד להיכנס לזה מהר מדי,

כי אני מכיר ארבע אנשים שנכנסו לזה מהר מדי ויצאו מזה מהר מדי.

אנחנו עכשיו לא בודקים את האחרים,

אנחנו אומרים מה אתה צריך לעשות.

תראה,

אף אחד לא רצה להיכנס לטיפולים כימותרפיים מייד,

וגם אם יגידו לו לאט-לאט, הוא לא רוצה.

אבל מה לעשות שכשיש מחלה צריך מייד

מה לעשות?

אז מה יותר טוב, טיפולים כימותרפיים בסכנת חיים, או להיכנס למצוות?

וזה לא כימותרפי, וזה גן עדן.

מה הבעיה? לשים תפילין?

טלית?

להתפלל? זה אני שם כבר מגיל קטן. אז מה? ללמוד תורה?

לברך ברכת המזון? ברכות? ללכת עם כיפה עם ציצית? מה הבעיה?

לשבות בשבת? לנוח? מה הבעיה? מה קשה ביהדות?

זה לא קשה, זה דברים שגם קיבלתי חינוך מהבית כבר לעשות את כל הזמן. אז מה הבעיה?

אני לא יודע מה הבעיה. אני רק אגיד לך מה הבעיה.

שאתה מוותר, כאילו, על החברה, על החבר'ה שלך.

זה הבעיה.

השאלה, מה יותר חשוב, אמא או החבר'ה?

ברור שאימא.

אז חלאס,

נכנסים לבפנים ולא יוצאים,

כי רוצים שאמא תחיה לאורך ימים ושנים.

מה שקורה, דבר כזה, זה ניסיון מלמעלה, נכון?

בוודאי.

לכל אדם.

אז למה עושים ניסיון כזה לעשות לבן אדם?

למה הוא לא מנסה להכניס לו,

את המצוות בצורה שהוא יבין אותן, ובמקום לעשות רע?

דוגמה,

אם נדבר עליך מגיל 13, אתה אומר, גדלת בבית דתי, והכניסו לך את זה, לקחו אותך, עשו בר מצווה, קנו לך תפילין, ציצית,

ואחרי כמה זמן אתה לאט-לאט ירדת.

אז היו, באו אליך ביפה, ובאו אליך זה, ובאו זה,

אבל אתה החלטת שהקדוש ברוך הוא יחכה, והחבר'ה שרקו מלמטה,

ואתה ירדת, ויצאת לבלות, ולטייל,

ועזבת את התורה, והוא בא ביפה.

רק אתה פרשת לא יפה.

דוגמה.

נכון?

אז מה, אתה רוצה עוד פעם יפה?

לפעמים כשהקדוש ברוך הוא בא ביפה,

אנשים מנצלים לרע,

אומרים, מה מפריע? הקדוש ברוך הוא לא מפריע לו, אני רואה, הוא לא עושה כלום.

אז אפשר לטייל, אפשר לעשות מה שרוצים.

אבל כשזה בא, אחר כך שואלים למה לא ביפה.

תמיד הוא בא ביפה.

אנחנו לא בסדר,

מנצלים את הטוב שהוא נותן,

והולכים לאן שאנחנו רוצים.

אבל למה זה בא לה?

לה זה בא. נגיד אני... אני לא מכיר אותה בשביל להגיד לך, וגם אם הייתי מכיר, לא הייתי יכול לומר לך.

אבל לכל אחד שזה בא, זה בא.

ויש כאלה שזה לא בא כך, יש כאלה שזה בכלל לא בא.

פשוט לוקחים אותם ישר בתאונה בלי להודיע.

יש כאלה מסיבות אחרות?

חשבון שמיים אני לא יודע על כל אחד,

אבל מה שאני יודע, שהקדוש ברוך הוא

לא עוות דינא ולא דינא.

אין דבר כזה שהקדוש ברוך הוא יעשה דין עם אדם

שלא על פי דין.

מה החשבון?

לא יודע.

מה אני כן יודע?

שאם מתקנים את המעשים,

ממילא

מבטלים את הגזירה.

אם אדם חוזר בו, עומד לפני שופט ואומר,

אני יותר לא חוזר לדבר הזה,

לא אעשה לעולם,

ומתחייב התחייבות שהיא נראית כנה בעיני השופט,

יש סיכוי שהוא ישחרר.

אבל אם הוא מתעקש,

והוא אומר, שמע, אני לא יודע אם אני לא ארביץ יותר לאנשים,

אני אשתדל,

אני לא רוצה להיכנס לזה עתה מין בת אחת, למה יכול להיות שבסוף אני אתן לאחת סנוקרת

בגלל שהתאפקתי כל כך הרבה זמן לאחרים?

אז מה אתה רוצה שהשופט יגיד?

הוא מתכוון שאתה לא תרביץ ולא תהיה אלים יותר, נגמר. אתה מוכן או לא מוכן? זה מה שהוא שואל.

אוהו, חזק כמוך.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך עולם שהחיינו וגימנו לזמן הזה.

איפה האימא?

אימא קומי.

כן, תן לה בבקשה.

תקבלי עלייך, בעזרת השם יתברך,

ללמוד בכל יום חצי שעה מוסר בספר שערי תשובה של רבנו יונה.

מוכנה?

אני מוכנה.

את הולכת תמיד עם כיסוי ראש?

כן. ברוך השם.

מה שמך?

חנה.

חנה, בת?

רחל.

השם ישלח לך רפואה שלמה וישועה קרובה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

אמן.

שיהיה לכם בשורות טובות.

אמן. רגע, יהודיה, שם תעבירו לה את המיקרופון.

יש לך בנים נוספים?

כן, יש לי עוד בן אחד ובת.

הבן שומר תורה ומצוות? כן.

מה הבת?

גם.

הבן לומד תורה? כן.

הוא יהיה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור?

בלי נדר.

בלי נדר.

הוא פה?

הוא לא פה, אבל הוא שומע אותנו.

הבנתי. בן כמה? הוא לא יכול להגיע בגלל שיש לו פצעי לחץ.

לא, אני לא מדבר על החולה, אני מדבר על אך נוסף, אמרת שיש.

אה, על הבן הבכור שיהיה בריא? כן. בן כמה הוא?

30. הוא פה? לא.

הוא דתי?

מאוד.

הוא יהיה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור?

כן.

בלי נדר.

גם.

תהיה מוכנה ללמוד חצי שעה מוסר כל יום?

כן.

טוב. בלי נדר. את תהיה מוכנה לקבל את השבת חצי שעה לפני הזמן? אני עושה את זה.

חשטרייך.

מה השם של הילד?

רפאל בן רחל שמחה.

רפאל בן רחל שמחה.

השם יזכה אותו לרפואה שלמה בכל איבריו וגידיו.

מהרה!

אמן.

שיהיה בשורות טובות. זכות המצווה של הרצוע תעמוד לה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי כמה שאלות שאני מאמין שכל אדם שואל אותן,

פשוט לא יוצא לו לדבר על זה.

אחד, למה אני חי?

מה הם בכלל החיים?

לאן הם מובילים?

מיהו האלוקים? ועד כמה הקשר שלי איתו אמיתי?

למה אתה חי?

אני לא אשם.

בשביל מה חיים?

בשביל למות.

למה מתים?

בשביל לחיות.

כמה חיים לנצח.

במי מחיה אותנו? האלוקים.

עכשיו אני חוזר עוד פעם.

יש קלטת

או DVD מבראשית.

שם אני מסביר במשך שלוש שעות ורבע את כל מה שאתה שואל באריכות.

אבל בקצרה אני אומר לך.

החיים שניתנו לנו,

ניתנו לנו כדי לזכות

לאושר

נצחי

בחיי העולם הבא.

העולם הזה שבאנו אליו

זה העולם הראשון מתוך חמישה עולמות,

והוא עולם מעבר.

כשם שהיית עובר

בבטן של אמא,

ויצאת לאוויר העולם כאן,

והיית במשך תשעה חודשים בבטן,

וביום שאתה יוצא אומרים שאתה תינוק בן יומו,

למרות שתשעה חודשים היית חי בבטן של אמא.

לא אומרים שאתה בן תשעה חודשים ביום, אלא תינוק בן יומו.

למרות שהחיים שלך היו יותר טובים בבטן,

כי לא היית דואג ומודאג,

והיה לך די מחסורך,

והיית ישן על מזרון מים,

ולא היית צריך ללכת לשום מקום

שמור מכל משמר,

מרופד ומדושן.

אבל התשעה חודשים האלה הם היו רק החנה ליציאה.

לכן,

הם לא חשובים

בפני עצמם,

רק

היציאה מתחילה להחשיב את חייך.

השהות שלנו כאן בעולם הזה היא כעין השהות שלנו בבטן של אמא.

אנחנו שוהים כאן 70 שנה, ואם לגבורות 80 שנה,

ושוב פעם אנחנו יוצאים.

מה ההבדל בין היציאה הראשונה ליציאה הבאה?

עד שיצאנו בפעם הראשונה זו הייתה לידת הגופה,

והיציאה הבאה כשאנחנו יוצאים מכאן זו לידת הנשמה.

כשהיינו בבטן

הטיפה הפכה להיות גוף

שנרקם

עור וגידים ועצמות,

והגוף של התינוק יוצא לאוויר העולם, ממשיך להתפתח עד כגיל 20,

והנשמה הייתה אפס ביציאתה.

אומנם למדנו את כל התורה בבטן על ידי מלאך,

אבל הכול משתכח ביציאה,

ומרגע היציאה אנחנו מתחילים לבנות

את הנשמה שלנו.

כמו שבבטן נבנה הגוף,

בעולם הזה נבנית הנשמה.

זאת אומרת, אנחנו יוצרים את האישיות שלנו בכל רגע ורגע ובכל יום,

וביום היציאה שלנו מכאן זה יום הלידה של הנשמה לחיי העולם,

הבא אחריו, גן-עדן וגיהינום,

ואז אנחנו נקבל שכר או עונש בהתאם למה שעשינו.

המטרה הייתה שנבוא לכאן בשביל שנקיים תורה ומצוות, נעשה את רצון הבורא ונזכה להיות צדיקים.

על זה נקבל גן-עדן בעולם הבא השני.

לאחר מכן יש עולם שנקרא עולם ימות משיח,

שתקוותנו שזה יהיה בזמננו מהרה,

ואז העולם יגיע לתיקונו השלם, אין מלחמות, אין צרות,

אין מחלות, אין בעיות, אריכות ימים מופלגת,

אושר ועושר וכבוד וחוכמה,

ואחרי זה יהיה 40 שנה מזמן ימות משיח,

תחיית המתים,

יקומו כל הצדיקים מקברותיהם ויחיו ביחד מהאדם הראשון עד עתה.

אלף שנים ימות משיח,

ולאחר מכן העולם הבא, העולם הנצחי של הנשמות,

בעולם רוחני לגמרי.

זו התוכנית והייעוד שלך ושלי,

וזאת הסיבה שהגענו לעולם בקצרה.

יש עוד קלטת שנקראת חמשת העולמות שעה וחצי,

שמסבירה את הכול מתחילה ועד סוף באריכות.

ניתן גם לשמוע את זה באתר האינטרנט שלנו,

www.shut.net, חינם אין כסף,

וגם לראות את הקלטת הזאת מבראשית, חינם אין כסף.

זאת התשובה בקצרה, הבינותא.

והקשר שלנו עם אלוקים

זה על ידי זה שאנחנו מקיימים את מצוותיו ועושים את רצונו,

והוא נותן

ומרעיף עלינו מטובו וחסדו בלי הגבלה.

אם עושים אבל את מה שהוא רוצה באמת,

אם סוטים קצת, מקבלים פחות.

כן.

תודה רבה.

אני אראה לכם עכשיו סרטון קצר שייתן לכם חיזוק באמונה גדול מאוד.

אדם שהיה מר ישראל,

ופתאום נודע לו

לא, לא עליכם ולא על כל ישראל, שהוא קיבל את המחלה.

היה 110 קילו,

חזק מאוד,

וירד במשקל ל-47 קילו.

מקל סנוקר.

הודיעו לו שנותרו לו שבעה ימים לחיות.

והוא הגיע לאחד המקומות שהייתי בהם ושאל מה עושים.

אמרתי לו, אין לך ברירה, רק להיות צדיק שמקיים את כל התורה והמצוות בדקדוק רב,

ואפילו יותר מכך.

בסופו של דבר הוא קיבל על עצמו, בלית ברירה,

וחיברנו לו מישהו שילמד אותו מה צריך לעשות,

ולא ייאמן כי יסופר מה עבר על האיש הזה מאותו רגע שנפגשנו עד עתה.

היום היהודי הזה, כבר אנחנו נמצאים שנתיים וחצי לאחר המקרה,

נתנו לו עוד שבוע.

לומד בישיבה בריא ושלם, בלי שום מחלה.

איך עושים דבר כזה?

איך מצליחים?

מלאך המוות מחכה במרחק שבעה ימים.

איך מצליחים להרחיק את מלאך המוות?

בואו נראה ונתחזק ונבין שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם,

אל ימנע עצמו מן הרחמים.

ואם הקדוש ברוך הוא ריחם

על פרעו הרשע

ועל המצרים

ועל הבהמות שלהם,

ואמר להם להכניס אותם שלא ייפגעו

כי הוא רוצה לפגוע ביבול,

אז תארו לכם

כמה הקדוש ברוך הוא מרחם

על הבהמות של ישראל

וכמה הוא מרחם על הבנים שלו

וכמה הוא מרחם על הצדיקים שלו.

אז מי שזוכה לשוב בתשובה לפני האבים שבשמיים,

אין קרוב ממנו לשם יתברך,

כי קרוב השם לכל קוראיו,

לכל אשר יקראו באמת. מה זה באמת?

מי שקורא לשם באמת, פירושו שהוא קורא רק לשם.

לכל אשר יקראו הוא,

רק לו הוא קורא.

הוא בוטח רק בו,

והביטחון בו הוא באמת.

הוא לא תולה תקווה באף אחד, רק בו יתברך.

אדם כזה קרוב לשם,

והקדוש ברוך הוא עונה לו.

בבקשה,

שיעור מוסר מן החיים.

יש תקווה לכל יהודי,

גם במצבים הקשים ביותר.

ואם בן אדם בריא ושלם בגופו,

מה הבעיה להתקרב לבורא עולם ולעשות מצוות שהקדוש ברוך הוא ביקש מאיתנו לטובתנו?

מה כל כך מסובך?

אבל כיוון שאדם טרוד

במשך כל הזמן בעיסוקיו וחייו היומיומיים,

בחברה שבה הוא נמצא,

אז הוא לא נותן דעתו.

אין לו הרבה מזכירים

שיזכירו לו את אלוקיו.

עשינו תוכנית מיוחדת עכשיו, בעזרת השם,

רק על מנת לאפשר ליהודים באמת להיות בקשר קרוב לבורא יתברך.

והתוכנית הזאת היא תוכנית

שמאפשרת לאדם להתחזק בכל שבוע.

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה,

הם ונשיהם ובניהם ותלמידיהם וכל אשר להם.

הקדוש ברוך הוא יתמלא ברחמים עליכם

ויזכה אתכם לכל טובה וברכה, בריאות שלמה ואיתנה, נחת מהילדים,

זיווגים הגונים.

אמן.

ישועות. אמן. בנים זכרים. אמן. רפואה שלמה. אמן. פרנסה טובה. אמן. הצלחה וסיעתה דשמיא בכל מעשיכם. אמן ואמן.

אדם דתי, מה זה דת?

אתה יודע מה זה דת?

דת.

כתוב ודתיהם שונות. מה זה דתיהם? זה חוקיהם שונים. דתי זה חוקי.

דת זה חוק.

אני דתי, פירושו אני חוקי.

אני שומר חוק.

לא כמו שחושבים. דתי לא שומר חוק.

דתי שומר שני חוקים.

חוקי התורה וחוקי המדינה.

חילוני שומר בקושי את חוקי המדינה. זאת אומרת, אדם שמציית לחוק זה בן אדם שקשה לכאורה להסתדר איתו.

למה? הוא מציית לחוק.

לטוב ולמותר.

אבל כיוון שחוקי התורה הם טובים, למילא זה רק לטוב ולא למותר.

אבל כיוון שהם ממציאים חוקים כל בוקר וכל ערב ומתאימים ומתאמים את עצמם לפי המצב,

אז אין להם דת קבועה.

אז פעם אתה יכול לשמוע פלג כזה אומר כך ופלג אחר אומר כך ופלג אחר אומר כך, ולכן אין עם סומכים עם כולם.

אם היינו מתחברים כולנו לשמור את התורה כמו שה' ציווה,

הוא היה טפל בכולם כמו במצרים. וכך כתוב באחרית הימים.

כי ימי מצרים אראנו נפלאות.

באחרית הימים אנחנו נראה ניסים ונפלאות, שהניסים והנפלאות שהיו במצרים יישכחו, יהיו קטנים לעומת מה שיהיה.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779, 03-6777779, או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.שופר.net