אין גבול ליכולת - חלק ב
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
קלטת מספר 469, אין גבול ליכולת חלק ב'.
רגע, הנה פה לפניך שלוש שורות, כן, הנה.
הוא בא עם רשימה כבר,
כנראה מדעת אמת.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב, אנא. נפגשנו כבר בהרצאה בירושלים, אני בטוח שאתה זוכר. כן.
אוקיי, אז שאלה ראשונה.
הרב אמר באחת הקלטות שלו שהגויים שונאים אותנו מכיוון שקיבלנו תורה בסיני.
שמו סיני מהשנאה.
אבל בתורה כתוב שהשם הציע
לגויים את התורה, והם סירבו. אז למה הם סונאים אותנו? מה, הם סותרים את עצמם או שאנחנו סותרים את עצמנו?
ובכן,
הגויים
הם חבר'ה טובים.
אבל,
תראה,
הם לא רצו לקבל את התורה,
אבל כשהם הבינו שעם ישראל קיבלו את התורה,
זה אומר שהם קיבלו את כל ההבטחות שבתורה,
אז הקנאה גורמת שישנאו אחד את השני.
למה בן אדם שנוסע עם מרצדס,
אנשים מסתכלים עליו ככה, כאילו, מה הוא עושה שם?
מה אכפת להם? בן אדם עבד, קנא,
מה אתה כועס?
מה אתה כועס?
למה אתה כועס?
למה מקנאים בו?
למה כתוב על המכוניות ימותו הקנאים?
למה?
מה אתה כועס?
התורה זה קצת יותר רציני. רגע, בדיוק.
אז אם על מרצדס גם אתה יכול לקנות,
אז זה יותר קל.
תורה שהם כבר איבדו,
אז ודאי שהם כועסים יותר. הם שונאים ממש כבר לא כועסים, כבר שונאים.
הבנת?
לא במיוחד. מה? הם... כמו תמיד.
לא, לא, ברצינות עכשיו. בלי צחוקים.
דבר דוגרי.
כן.
כאילו, הקב' ברוך הוא שולח להם נביא מסוים.
נכון. הם לא מאמינים בו?
בטח מאמינים.
נו, אז למה הם לא האמינו שהראש ברוך הוא יקיים את ההבטחות בתורה,
כמו שאתה אומר?
בפירוש, הם אמרו שהם לא יכולים בלי גניבה והם לא יכולים בלי רצח. מה נעשה? ידעתי שזה מה שאתה אומר. אבל זה מה שכתוב.
מה נעשה?
אם זה באמת כמו שאתה אומר,
שהם העדיפו לא לשמור את התורה, מפאת גזל, מפאת ניאוף וכו' וכו'. איך אתה מסביר את זה?
שעובד אלים פרמטיביים,
לדוגמה בשם מוחמד,
הצליח לשכנע מיליארד ארבע מאות מיליון גויים עובדי אלילים פרימיטיביים,
שוכני אוהלים ורואי גמלים,
להאמין באלוקים,
להתפלל עוד חמש פעמים ביום,
לעצום ושלושים יום,
לדאוג שהבנות שלהם יתלבשו בצניעות ברור הרבה יותר טוב מבנות ישראל.
כן. איך אתה מסביר את זה?
קודם כול, נכון שאתה ברקע שלך מוסלמי?
לא.
יהודי מרוקאי.
בטוח.
תסתכל בקרטון שלך ותראה.
אוקיי.
אז עכשיו... חרדי לשעבר, חוזר בתשובה.
אוקיי.
איך?
אתה אבל ניסית להתאסלם? לא, ממש לא. גם לא?
לא.
הבנתי.
משום מה. אפשר לעבור לעשות את זה קצת לא אישי.
הבנתי.
אז אני חוזר מהאישיות.
עכשיו תשמע.
זה שיש מיליארד וחצי מוסלמים,
זה לא אומר שהם חכמים.
נו?
אתה יודע כמה אני שאלתי כבר עד היום מוסלמים למה הם צמים 30 יום?
אף אחד לא ידע לענות לי.
אמרתי, מי אמר לך 30? אולי 25?
הוא אומר, ככה אמרו לי.
עכשיו ברצינות. ברצינות.
שאלתי, למה הם מתפללים חמש פעמים תפילה? למה חמש?
זה מה שכתוב למשל בקוראן, נו. למה אבל?
כי הקדוש ברוך הוא רגש.
מאיפה כתוב שהקדוש ברוך הוא רגש? זה מה שכתוב עליהם בקוראן, נו. לא, לא כתוב ככה. לא כתוב.
שאלתי חמש פעמים למה.
לא יודעים. אתה יודע כמה דברים הם לא יודעים?
אבל לא נורא.
אמרו להם, מאמינים.
בסדר. מאמינים כאלה יש הרבה,
מכל הסוגים וכל העניינים.
אני אסביר לך דבר אחד.
התורה שלנו היא המקור לכל התורות האחרות.
גם הנצרות יצאה מזה וגם האסלאם.
ואם אתה לא יודע,
אז מוחמד היה עם הארץ,
ולא ידע לקרוא וכתוב.
נצליח לעשות את מה שאנחנו לא הצלחנו, להביא אור לגויים, מה שאנחנו לא הצלחנו אף פעם. והוא לא כתב את הקוראן,
כתבו לו.
מי כתב לו? יהודי.
מי זה?
מי זה אותו יהודי שכתב את הקוראן, כביכול?
מכל מקום,
מכל מקום,
אתה צריך להבין דבר אחד.
הנקודה היא שמי שעם הארץ לא יכול לכתוב דברים כאלה.
הם לא אומרים שהוא כתב את זה. כן, כן.
עכשיו, דבר נוסף,
הוא לא היה מעולם בירושלים.
זה אתה אומר.
לא, זה כתוב בקוראן דווקא. לא, נכון.
אתה אומר?
קראת את הקוראן?
לא.
אז איך אתה יודע? דיברנו.
נו, אפשר לדבר קצת ברצינות. אני מדבר ברצינות. לא, אתה לא מדבר ברצינות. מה, בגלל שאני מדבר ככה?
לא, לא בגלל שאתה מדבר ככה. לא נתחכם, נדבר ברצינות.
נו. אם אין לך תשובה, אז אתה יכול... יש לי, למה אין לי? הנה, אתה אומר משהו לא נכון.
לא אומר נכון.
אתה אומר שבקוראן לא כתוב שמוחמד היה בירושלים. בזדוק.
אם תביא לי שכתוב שהוא היה בירושלים,
אני אודיע מההרצאה הבאה שאני טעיתי טעות חמורה שאין עליה מחילה. אני אתפוס אותך על המילה הזאת עכשיו ככה.
בקוראן לא כתוב פלסטין, למשל, לא כתוב ירושלים, כתוב בית-אל-מקדס,
כתוב בית-המקדש,
זו הכוונה לירושלים.
לא כתוב גם בית-אל-מקדס.
איפה יש לך הרצאה מחר? פעמיים. איפה אני אהיה? באשקלון.
אנחנו ניפגש שם. עלא כיפאק.
אבל אתה תביא לי את זה כתוב בערבית או כתוב בעברית? איך שתרצה.
לא, בערבית אני לא קורא.
איך? אתה רוצה את זה מתורגם?
כן.
תזכור. עם אסמכתה של דוקטור של...
מי שאתה רוצה.
אוקיי.
שאלה הבאה.
אוקיי. שאלה הבאה. יש הרבה...
אתה אומר שהם חיכו אותנו, אוקיי? שהם מחקים אותנו. מי מחקה אותנו? המוסלמים.
הם תוצאה של היהדות.
לא, לא אמרתי שהם מחקים אותנו.
אמרתי שהם באו אחרינו והמקורות שלהם אצלנו.
אוקיי. למשל,
למה עם ישראל שינה את התפילה שלו?
למי שלא יודע או כן יודע,
בני ישראל במקור היו מתפעלים בדיוק
כמו המוסלמים, על ארבע פרקי, על ארבע.
ממון. עם המצח לרצפה,
כמו שאנחנו מתפעלים כיום ביום כיפור.
למה שינינו את התפילה?
אה, רגע, רגע, רגע, רגע.
בדיוק הפוך.
מי התחיל קודם?
למה שינינו את זה? רגע, מי התחיל קודם? ברור שאנחנו.
מי זה אנחנו?
היהודים היו ראשונים. אז למה אתה אומר שהם שינו?
אנחנו שינינו, אנחנו שינינו את התפילה. מי זה אנחנו? היהודים. אנחנו מתפעלים ככה.
לא מתפעלים עם המצח לרצפה. בדיוק כמובן. מתי זה היה שהתפללנו ככה?
בבית המקדש.
יש בית המקדש?
מה הקשר?
השתחוויה זה רק בבית המקדש.
זה הכיוון תפילה.
סליחה, אתה שומע מה אתה אומר? כן, בטח. כן, בטח. אז מה אתה אומר?
שהשתחוויה הייתה בבית המקדס, נכון? בבית המקדש. נכון.
אבל יש בית המקדש עכשיו?
הרגע, מה, אנחנו מתעלים לאבנים?
אין מתעלים לאליקים? לא, ודאי, אבל אין דין השתחוויה רק בבית המקדש. עכשיו אין.
איפה?
איפה? יש לנו תורש בכתב תורש בעל פה,
ותלמד את זה בגמרא ובמשנה. למה? עוד דבר.
כולי עוד. רגע.
האסלאם התחיל לפני 1,300 שנה. 1,400. 1,400?
אתה עוקב, אה?
עכשיו,
ובית המקדש היה לפני 2,000 שנה. נו, מה הקשר? אז מי העתיק את מי?
מה הקשר בינתיים? מי העתיק את מי? זה לא העתיקה. מי העתיק? זה לא העתיקה.
מי? זה שאתה עושה מזה התפלצפות זה עדיין לא מוכיח שום דבר.
בשביל זה משתחווים כנגד האבן במכה.
מה הקשר? עתקה, עתקה, עתקה, עתקה. לא יפה להעתיק. לא יפה להעתיק. בבית המקדש היהודים היו משתחווים לשכינה שהייתה שורה שם.
המוסלמים לא מתפללים לאבן.
למי? עובדה שאם למשל.
למי?
לאלוקים.
אז למה לכיוון האבן?
פלל הפוך.
אנחנו גם מתפללים כלפי הכותל.
זה אותו הדבר, אנחנו לא מתפללים כלפי הכותל, כלפי
קודש הקודשים.
לא, למה, למה, למה?
זה על אותו פואנטה.
לא, למה, למה?
מה למה?
למה?
כי מקום השכינה שם.
בסדר. אבל מכה זה לא שם.
מה הקשר?
מה הקשר?
רגע, אז איפה השכינה?
הם לא מתפללים לשכינה, הם מתפללים לאלוקים.
לאלוקים?
אז למי?
אז למה צריך ללכת מסביב לאבן שמה?
כי הם טוענים שכל הנביאים היו הולכים ועושים את זה.
אה, הבנתי. איזה נביאים? איזה נביאים? אברהם הצלחתי. אברהם היה במכה?
אתה יודע מה? כן.
ויש הוכחה מהתורה.
מהתורה. אוקיי. בכל ספר תורה שכתובים במפות,
אחת מהאפשרויות היא שהר-סיני נמצא בסעודיה.
ואני יכול להביא לך את זה גם אחר באשפלוגיה.
כל הכבוד.
אבל אני רוצה להגיד לך שאנחנו לא יודעים בכלל איפה הר-סיני.
אחת האפשרויות טוענת ששמה. אין בכלל שום אפשרות. הר-סיני לא נגלה בכלל.
אז מי שכתב את התנ״ך ואת המפות שיש שם,
כך, ככה אומר. נכון. חילונים כתבו את זה. על-פי הערבים שנמצאים במקום, קוראים לזה ג'בל-מוסא.
ג'בל-מוסא בסיני, ואמרתי שהאפשרות היא בסעודיה. אז כמה יש הר-סיני?
מאיפה אני יודעת? תשאל את מי שכתב את זה. בדיוק, תשאל את מי שכתב את זה.
בדיוק. זה ברצינות.
זה מה שאני אומר. תשאל את מי שכתב את זה.
ברצינות. השאלה היא,
השאלה היא,
איך זה שאתה מסביר?
רק רגע, חבר'ה פה, אתם רוצים עוד שאלה?
כשאין לך תשובה, זה הדרך שלך? לא, אם הם רוצים, אני אין לי בעיה. לא, כי זה כבר כמה פעמים שעשית את זה בכמה הרצאות, בכמה... אבל אין לי בעיה, באשקלון, עוד שתי שאלות.
כל הרצאה שתהיה שתי...
רגע, הציצית שלי עוד עליך?
בוודאי.
איפה תראה לי?
אשריך. מספיק טוב. אשריך, חזק וברוך. אוקיי, אתה רוצה לראות את הקלטות שאני מחלש?
רק בגלל זה אני עונה לך, אתה רואה? וואלה. וואלה.
אוקיי, ברצינות.
אשקלון, אשקלון.
אנחנו ניפגש מחר.
לא מחר, שלא תבוא סתיו, אני ביום רביעי.
כן, אני לא רוצה שתסעסתם אחר כך, תגיד שעבדתי עליהם. יום רביעי זה בלתי אפשרי. מתי אפשר מחר?
מחר?
עד לבני ברק אני מוכן להגיד. מחר אני לא בהרצאה.
איפה שתרצה.
מחר בלתי אפשרי.
יום שלישי.
יום שלישי זה פעמיים כי טוב, זה בעיה.
יום רביעי.
אוקיי, ועכשיו ברצינות, מתי?
יום רביעי.
יום רביעי זה בלתי אפשרי.
מצדך.
מה לעשות?
אז מה אני יכול לעשות?
אוקיי, נעשה השתדלות, יאללה. תהיה בריא, תודה. Thank you very much. תודה.
כן,
עוד אחד.
הנה, יש שם בחורצ'יק בצד.
בסדר, אנחנו ניתן לו סבלנות.
סבלנות.
שמה, כן.
ערב טוב, כבוד הרב.
ערב טוב.
יש לי שאלה בקשר ליעקב אבינו.
כן.
נכון, רבקה אמרה לו
שייקח מסבתא בכורה ככה בחאווה וזה.
עכשיו,
יש לי פה שאלה,
לא, לא לשחק, זה לא...
עכשיו, השאלה היא פה ככה, איפה אכבד את אביך ואת אמך,
ואיך, כאילו, יעקב,
ואני, אתה יודע, עבד כזה על יצחק, מה זה עבד? אתה יודע למה אני מתכוון.
כן.
אז איך זה יכול להיות? אתה מבין למה אני מתכוון. בטח, אמן. כל הזמן אני מבין מה אתה מתכוון.
אז לא, עכשיו, גלעד, אתה מבין?
איך זה יכול להיות שהוא פתאום ככה,
היא אמרה לו, לך,
אתה יודע. אתה יודע.
הוא מסדיר.
עכשיו מה,
הוא כאילו תכמד את אבא שלו.
כן. עכשיו, מצד אחד, אתה יודע, איפה אכבד את אביך ואת אמך.
כן.
זהו, בקיצור, אתה מבין?
הבנתי.
זה מה שרציתי לדעת. אוקיי,
אוקיי.
עכשיו, אתה אומר... אני לא אכנס איתך לסיטואציות,
למה אני לא אצא ראש, אתה מבין? כן. איפה פה הפלורוסנטים,
אני לא אדע מאיפה אני... תשמע רגע. זו רק שאלה פשוטה.
טוב,
עכשיו אני אסביר לך משהו.
אתה אומר, כבד את אביך ואת אמך, נכון?
למען יאריכו לימיך.
נכון. אז כבד את אביך ואת אמך. הוא כיבד את אימא שלו. אימא שלו אמרה לו, אני קיבלתי בנבואה,
שאתה תיכנס ותיקח את הברכה.
למה? עשיו הוא רשע,
ועשיו לא ראוי לברכה.
דבר נוסף, אתה בכור בעצם,
אתה בכור, לא הוא.
אתה בכור ליצירה,
והוא בכור ליציאה.
כמו שיש מכחול ושפופרת.
כן? אם מכניסים דבר
לתוך מכחול,
אז דבר שנכנס ראשון, יוצא אחרון.
כך היה.
ראשון ליצירה היה יעקב,
וכיוון שהוא היה ראשון, בא אחריו עשיו. מי יוצא הראשון? יוצא עשיו, ואחריו יעקב.
אז כיוון שהוא ראשון ליצירה, הוא הבכור האמיתי.
ומילא היא אומרת לו בנבואה, אל תדאג.
עליי קללתך, בני.
אל תפחד.
הוא אומר לאימא שלו, אם אני לא יכול להיכנס, אולי משה אני אביו, והייתי כמתעתע בעיניו.
אני לא רוצה, אני לא יכול לשקר, מידתי מידת אמת.
אז שואל אותו יעקב, יצחק אבינו שואל אותו, מי זה?
מה הוא אומר לו?
אנוכי עשיו בכורך, נכון?
אז מה הוא אמר לו?
אמר לו, אנוכי עשיו בכורך.
הוא לא שיקר, הוא לא תחמן, הוא אמר את האמת.
אנוכי זה אנוכי, עשיו בכוריך.
הוא לא תחמן,
רק אתה לא קראת אותו.
הבנתי. רגע, רגע. אבל בא אחיך במרמה,
כתוב בא אחיך בחוכמה ולקח,
והראיה שיצחק אבינו ברגע שהבין שזה מה שקרה,
אמר גם ברוך יהיה,
במקום לצעוק, לקלל אותו, להגיד איך שיקרת בזה,
הוסיף ברכה על ברכותיו, כי ידע שזה מן השמיים.
זאת אומרת, כיוון שהיא הייתה נביאה,
והיא ידעה בדיוק מה צריך לעשות,
ושעשיו השתמש בכל הברכות רק לרעה,
לכן היא אמרה את האמת על פי הנבואה,
ואכן זכה יעקב לקבל את הברכה הראויה לו.
עכשיו עוד משהו קטנצ'יק? קטן.
רגע, זה לא שנאת אחים, הם היו יעני אח ואח. בטח שנאת אחים. עשיו שנא את יעקב מאוד. אבל רגע, הוא יהודי או לא יהודי?
עשיו הוא לא יהודי. עשיו לא יהודי. אז אבא שלו מי זה?
אבא שלו יצחק.
בן של יצחק. יצחק. יצחק יהודי, לא? לא, לא היה יהודי.
מה?
מה?
רגע, יצחק אבינו לא היהודי?
לא, איך היה יהודי?
טוב, עזוב, התבלבלתי. לא.
רגע, יעקב, אברהם, יצחק ויעקב, ועכשיו אם הוא לא היה לוקח לו את ה... הם אבות האומה,
אבל עוד לא היה עם ישראל ועוד לא היו יהודים בשם יהודים.
היה אבות האומה, אברהם, יצחק ויעקב,
שמהם התפצלו,
לדוגמה, אברהם הביא את יצחק, שזה זרעו שהמשיך והפך להיות היהודים,
והיה ישמעאל שהתפצל ונהיה מוסלמים.
היה אחר כך יצחק שהיו לו שני ילדים, היה לו יעקב שהמשיך את יצחק והביא את 12 השבטים והיה עשו שיצא החוצה לתרבות רעה וממנו יצאו הנוצרים
וכן הלאה.
ואז המשיכו 12 השבטים בני ישראל ואז הם ירדו למצרים ואז הם קיבלו את התורה והפך להיות העם היהודי על שם יהודה שהוא מ-12 השבטים.
תודה. אוהבים אותך צוות. תהיה בריא.
כן, רק רגע.
מהאנשים עכשיו, שם למעלה.
כבוד הרב, ערב טוב.
ערב טוב.
טוב, ככה.
הגעתי אליך מחדרה,
יש לי מחלה נדירה בעיניים.
אני בת 21. זאת מחלה שמגיעה לעיוורון.
מבחינת רפואה,
אין מה לעשות.
והרמתי ידיים.
לא הרמת, ואת מחדרה.
אתה התקווה האחרונה שלי.
השם הוא התקווה היחידה.
אבל תגידי לי משהו,
את שומרת תורה ומצוות?
לא.
נו, אז יש לך תקווה?
אם תחליטי שאת חוזרת בתשובה אמיתית,
ממש-ממש,
לשמור הכל בכל מכל-כל,
זאת התקווה היחידה באמת, ובעזרת השם גם תועיל.
וניתן לך ברכה פה,
ובזכות הקהל הקדוש הזה אנחנו מקווים מאוד מאוד שהקדוש ברוך הוא יושיע אותך,
כיוון שאם את כבר לא תהיי מה שאת היום,
אז למעשה הקטרוג
לא יכול לחול עלייך,
משום שהקטרוג הוא על האישה הזאת שהיא הייתה
לא שומרת תורה ומצוות,
מחר תהיי אישה אחרת שומרת תורה ומצוות,
ממילא אין את אותה אישה שהם מקטרגים עליה בגלל מעשיה,
אלא יש אישה חדשה שהיא בכלל לא שייכת לזה.
מה את אומרת?
האמת היא שחזרתי קצת בתשובה.
קצת זה לא מקטרג.
הייתי דתייה גם חמש שנים, מלא.
נפלא מאוד, אבל חבל שעזרת.
קשה לי.
מה יותר קשה, עם עיניים או בלי?
בלי.
נו, אז אני רוצה להשאיר אותך עם עיניים.
ואז תוכלי גם לראות את ישועות השם.
לא יותר טוב.
להקריב עיניים זה יותר חמור.
לעשות מצוות זה לא עבירה, זה לא קושי.
זה אושר.
לעשות את רצון הבורא
זה נפלא.
מעבר לכל, יש לי קצת בעיה, אני רקדנית.
ו...
זאת אומרת, את גורמת להרבה אנשים להסתכל.
אבל, תראה,
זה הדבר היחיד, באמת, הדבר היחיד שנתן לי כוח
להמשיך לחיות.
טוב,
אבל אם חס ושלום את לא תראי,
לא תוכלי גם לרקוד,
ואז אפסדת הכול.
אז יותר טוב להפסיק לרקוד ולהמשיך לחיות עם עיניים.
קצת קשה לי עם כל החזרה בתשובה. אני מסכים,
אבל יותר קשה בלי עיניים.
מה קשה, אני רוצה להבין? לשמור שבת זה קשה?
אני מוכנה לקבל על עצמי לשמור שבת. לא, אני שואל, אבל מה קשה?
צניעות זה קשה?
זה קשה.
מה קשה? ללכת צנוע זה קשה?
יותר מהכל יהיה הכי קשה לי לוותר על הריקודים.
קודם כל את יכולה לרקוד אם תהיי שומרת תורה ומצוות בפני נשים דתיות.
מה הבעיה?
מה, חייבים חילונים?
גם אני רוקד.
כן, מחתונות אני רוקד.
אבל זה הפרנסה שלי.
פרנסה מהשם מקבלים בכל ה... יש פה מגוון של אנשים שעובדים במקצועות שונים,
וגם אם יפטרו אותם ממה שהם רגילים לעבוד, הם לא ימותו. הם ימצאו עבודה אחרת, חלופית.
הנה, אתה שמעת בחור שקראו מהלהקות הצבאיות,
שהוא על במה ושחקן ורקדן גם, ברקדן,
והנה הוא מוכן להתעלות הלאה,
ולא מפריע לו להתחזק דווקא, הוא שואף לזה.
מה ההפסד?
את יודעת כמה זמרות
חילוניות הפכו להיות חוזרות בתשובה והיו נשארות אצל נשים דתיות,
ומתפרנסות מאוד בכבוד גם.
זה לא ויתור לגמרי, זה ויתור על אוכלוסייה מסוימת שבפניה לא תופיעים.
אחרת כן תופיעים, מה הבעיה?
אני אשתדל.
לא מספיק.
צריך ודאי, אי אפשר לקחת תרופות,
חלק,
תרופות, לוקחים הכול.
וגם הרופא לא מבטיח,
אבל הוא אומר, זה הטוב שאני יכול לתת לך.
אצלך המצב שהרופאים אמרו כבר, לנו אין מה לעשות,
גם אין טעם לתרופות.
אני אומר לך שיש סיכוי גדול מאוד שאת תחלימי.
אין ניתוח שפותר את המחלה, אבל... עזבי את הניתוחים. ניתוחים זה לאלה שלא יודעים לעשות דברים אחרים.
הקדוש ברוך הוא
יכול לעשות הכול,
לשנות את הטבע בן רגע.
בן רגע.
למה?
יגידו אחר כך הרופאים, נס רפואי.
יתלו את הנס בעצמם.
נס רפואי, הם יגידו.
מה אכפת לך שיגידו נס?
אתה רוצה לראות משהו כזה?
רוצה לראות?
כן? כן. בבקשה.
אתה יכול לראות להם בבקשה את נסים התותח?
תודה.
כן.
מה את אומרת?
אני מוכנה לקבל על עצמי,
אבל מדרגה-מדרגה.
לאט-לאט.
מה זה לאט-לאט?
בואו נגיד שאני אתחיל בשבת,
ולאט-לאט אני אוריד צניעות והכול.
רגע, רגע. בואי נגיד שהתחלנו משבת.
עברה שבת. מה קורה עכשיו?
אני אפחית בביגוד.
נו, מתי?
בעזרת השם עם הזמן.
השם עוזר לך מהיום, למה בעזרת השם עוד שבועיים?
אני לא רוצה לחזור בתשובה בבום, כי אני יודעת שיהיה לי קשה, אני עשיתי את זה חמישה חודשים,
ואני ירדתי בבום וחזרתי לעשן בשבת והכול.
יופי, עכשיו אני אומר לך עוד פעם,
ותקשיבי לי טוב טוב.
אם את רוצה לשנות את הגזירה,
דווקא בבום.
ואני אסביר לך למה.
כיוון שזה קשה לך.
ורק בגלל שאת בוטחת בשם יתברך,
שהוא היחיד שמסוגל לבטל את הגזירה,
אני מחצתי ואני ארפה, ואין מיידים מציג.
וכיוון שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם העליון,
כמו שאנחנו מתנהגים בעולם התחתון,
דהיינו שיש מקטרגים,
יש פרקליטות
ויש סנגוריה.
אם את לא תמציאי לסנגוריה את היכולת
להורות שאת חפה מפשע,
אז הקטגוריה תגיד, הנה, עדיין, עדיין,
עדיין, עדיין, עדיין לא שבה מסורה.
שאלה ראשונה ששואל שופט הנאשם,
אתה מתחרט או לא מתחרט?
תארי לך שהוא יגיד, אני מתחרט, אבל בשלבים.
זה יהיה רציני בעיני השופט.
הוא עוד לא אמר לו מה הוא יגזור עליו.
דבר ראשון ששואל אותו, אתה מתחרט?
אתה תחזור על המעשה או לא?
דבר ראשון.
זה מה שיהיה החשבון לקולה או לחומרה.
אצל הקב' ברוך הוא, כמה שאת תכפי את יצרך הרע
בבת אחת,
ככה תסירי את הטיעונים מפי המקטרגים, זה הכול. אני פשוט נותן לך את העצה הפשוטה.
אין יותר טוב מזה.
למה לעשות פחות טוב מזה?
למה להסתכן?
למה לקחת צ'אנס לכיוון לא טוב?
הרי זה יהיה בעוד שבועיים, בעוד שלושה, בעוד חודש.
זה כן יהיה.
אז מה?
אז בינתיים נפסיד?
ואיך אני אתפרנס?
עוד פעם.
היום את עובדת רק בזה?
כן. שמעתי.
אם את לא תעבדי, מגיעה לך אבטלה חצי שנה?
אני לא עובדת נקי.
כאילו, שחור.
אה, שחרחר.
בגלל שאני מקבלת ביטוח לאומי, אמרתי, איזה ריקודים את רוקדת?
אתה רוצה שאני אגיד את זה? לא, אל תגידי. אם זה דבר חצוף, לא להגיד.
לא, אני רק דנית בטן. אוי ואבוי.
רגע,
פקידה את יכולה להיות.
לא.
למה לא? כי אני לא רואה.
אה, את גם עכשיו כבר במצב שהיא כבר לא יכולה לרעות?
המחלה שלי מידרדרת.
כן, אבל היום את לא יכולה לקרוא כתוב כלום?
כמעט ולא.
בלרקוד את כן יכולה? את לא נופלת מהבמה?
אני לא רוקדת על במה. אני רוקדת באירועים ברחבה.
את יודעת מה? אני לא יכול לענות לך תשובה על המקום. אני אתייעץ עם הנשים שלי לראות מה אפשר למצוא לך, תחליף כלשהו, שתוכלי להתפרנס בכבוד.
אני אשתדל לעשות משהו בזה, אבל את תקבלי על עצמך
לא להופיע כלל וכלל בדבר הזה, בפרט לא לפני גברים.
אם זה נשים,
אני יודע מה יש להם לראות בזה, אבל נגיד.
אבל מכל מקום גברים לא,
ואני אשתדל למצוא איזה משהו, אבל זה לא תלוי זה בזה. אפילו אם לא תהיה לך עבודה ואפילו אם תרעבי לי לחם, מה שלא יהיה,
אבל מכל מקום אני אשתדל לעזור לך בדבר הזה עד כמה שאוכל.
דבר נוסף,
משפחה יש לך?
כן.
אף אחד לא יהיה מוכן לתמוך בך בקצת, כל אחד קצת קצת, בשביל לתת לך משכורת למחיה עד שתעמדי בזכות עצמך?
אין גמחים אצלכם?
אין כספי מעשר? אין דבר כזה?
שליח במיאמי?
אימא שלי. וואו, זה הרבה כסף.
בשבילו.
לא בשביל אף אחד אחר.
ממש לא? ממש לא.
הוא לא שומר תורה או מצווה.
הוא היה הכי גוי בעולם.
את רואה? אם הייתם דתיים, היה לך גם מערכים מלא. היינו.
הייתם, עזרתם?
עד שאבא שלי נפל.
הבנתי. טוב, אני מוכן,
בלי נדר, בעזרת השם, להשתדל בעבורך.
לא מבטיח שאני מצליח,
אבל אני מבטיח להשתדל. זה אחד.
שתיים. איפה את גרה? פה? מחדרה.
אה, חדרה.
טוב, אני גם אשתדל עד שם לדוב.
עוד דבר. אבל את מקבלת על עצמך מהיום,
מהיום שאת הבת של הקדוש ברוך הוא.
מקבלת. אשראי.
את גרה היום לבד או אצל הור... אמך?
עם החבר.
והצדיק הזה לא עובד?
לא.
גם לא עובד?
לא.
הוא לא רוקד לפחות?
לא. גם לא.
זה בעיה, עכשיו צריך לפרנס שניים.
לא, הוא יפרנס את עצמו ואני את עצמי. הבנתי, אבל עכשיו תגידי לי משהו אחר, והוא מתכוון להתחתן?
הוא לא רוצה, אני רוצה.
אז מה את עושה איתו אם הוא לא רוצה?
הלוואי והיה לי את הכוח לעזוב אותו.
היום יש לך כוח להכול.
אני רואה היום את חזקה, זו הזדמנות.
אם הוא לא מתכוון להתחתן,
חבר על הזמן.
תחשבי על זה, בסדר?
אוקיי. טוב, מה שמך ושם האימא?
השם שלי המלא זה מסודי אושרת?
בת אילנה. המסודי אושרת בת? אילנה.
אילנה, השם יגזור עלייך
שתוכלי לראות
לאורך ימים ושנים ככל האדם בזכות החזרה בתשובה המוחלטת. הערב, אמן! אמן.
בעזרת השם לדבריו.
רק רגע, יש מישהו שארגן את הערב,
יש מישהו שארגן את הערב
ושדאג לכל הערב,
כן?
פה יהודי לפנינו. דוד?
פה?
כן.
רגע, איפה אשתו שרצתה לדבר בעבורו?
תן לה בבקשה את המיקרופון.
רגע, דוד,
תיקח את הטלפון של הכתובת,
כל הדברים, שנוכל לעזור, אם ירצה השם.
כן.
שלום, כבוד הרב.
ערב טוב. אני מאוד מתרגשת.
בראשית דבריי אני רוצה להודות לקדוש ברוך הוא
שזיכה אותנו לערוך כנס נוסף לזיכוי הרבים.
מאז שבעלי חלה שנה ותשעה חודשים,
אנחנו,
ברוך השם, זיכינו לערוך ארבעה כנסים,
שהיום זה הכנס הרביעי, ואני ממש מודה לרב שהגיע ומכבד אותנו בנוכחותו.
בעלי, יצחק חיים בין ויקטוריה, אדם בן 34,
אב לחמישה ילדים קטנים.
לפני שנה ותשעה חודשים חלה עבר ניתוח בראש, במוח.
לאחר שבועיים-שלושה
התבשרנו בצורה נוראה.
קיבלנו את התשובה הפתולוגית.
בעלי היקר
סבל מגידול ממאיר במוחו.
אחד מהגידולים הקטלניים,
אחד מהגידולים שלא ניתנים לריפוי.
מאז עבר סדרת יצירת הקרנות מאוד קשים, עבר ניתוח נוסף,
עבר טיפול כימותרפי.
לפני שלושה חודשים
חלה הידרדרות במצבו.
לטענת הרופאים,
הגידול מראה את אותותיו, וזה עניין של זמן,
עד שהמוח יקרוס, חלילה,
ואז לא יהיה לנו מה לעשות.
בעלי עבר בדיקת MRI. לצערנו,
בבדיקה הזאת, נראה גידול גדול יותר ממה שנראה עד אז
גידול שהספיק להתפשט בכדוי הימני של המוח.
הרופאים יצאו לנתח,
אך קיים סיכון
של 5% 10% לפגיעה בצד שמאל של הגוף, מה שאומר שיתוק חלילה.
לטענתם, הניתוח לא יירפא, הניתוח יקנה זמן.
עשינו שאלת רב, ואז הוחלט והעלי יעבור ניתוח נוסף.
הניתוח הועבר לפני שלושה חודשים,
בערך.
לצערנו הרב, צעצמו שלא אכן נפגע, ואז ברגל נפגעו.
שלושה שבועות.
היום לאחר שלושה שבועות,
תודה לאל, בעלי מציג את היד, אך הרגל כמעט ולא.
בעלי הפך מאדם עצמאי לחולה סיעודי.
הוא בסך הכול בן 34. אני מבקשת מכבוד הרב,
מכבוד הקהל הנכבד שהגיע למעמד חשוב זה עבורנו,
כשבזכות הקבלות שהקהל ייקח על עצמו היום, למען רפואתו
של בעלי היקר יצחק חיים בן ויקטוריה, לרפואתו של כל חולי עמך ישראל,
נזכה לברות איתנה ולסייעתא דשמיא, אמן ואמן. תודה.
עזק וברוך, יישר כוח.
טוב, יהודים יקרים, זו שעת האמת, מה שנקרא.
היהודי הזה שיושב פה לפנינו, כאן
בכיסא הגלגלים,
זה האיש שצריך ישועה,
בעזרת השם יתברך,
כל יהודי פה שיהיה מוכן לקבל עליו עול תורה ומצוות, או לקבל עליו מצוות מסוימות, או לקבל עליו לעשות צדקה או חסד,
להתפלל, לשמור שבת,
כל מה שרק יהודי יכול לעשות, ציצית, כיסוי ראש, מה שאפשר,
שמקבל על עצמו, לעצמו כמובן,
ובגין המקרה הזה,
זה ייאסף כזכויות שיעמדו לזכותו כדי שיוכל לעמוד ולעבור את הקטרוג שיש עליו.
ואם ירצה השם להינצל לחלוטין ולצאת מזה מכלל סכנה, כמו שראינו בסרט קודם,
וברוך השם, יש רבים שזכו לישועה.
מי שמוכן,
בעזרת השם, לעלות כאן לבמה ולקבל עליו ציצית קודם כול,
בבקשה, שיתקדם לכאן, יבוא לקחת ציצית.
בבקשה, קודם כול ציציות, בבקשה.
גל.
לא לרדת.
לא לרדת. מי שלקח ציצית, לא לרדת.
לא לרדת, תעלה.
לא לרדת, מי ששם ציצית, לא לרדת.
שימו את הציציות עליהם.
מי עוד רוצה לשים ציצית?
מי מהנשים רוצה כיסוי ראש?
מי רוצה כיסוי ראש?
כן, מי רוצה כיסוי ראש?
מי רוצה
להתחיל
להתחיל שישי שבת?
מי רוצה להתחיל שישי שבת?
כיסוי ראש. מי מהנשים רוצה לזכות
בכיסוי ראש שישי שבת?
רוצה?
בכבוד.
בכבוד.
תן לה, תן לה, תזרוק. גל, תן לה, עם הירוק.
עם הירוק, תן לה.
בסדר, תן לה.
את?
תן לה. תן לה שמה, שמה.
שמה, תן לה, תן לה. כאן.
מי עוד רוצה?
בבקשה, אשראי.
מי עוד?
מי עוד?
מי עוד?
מי עוד?
קח, קח.
נשארו עוד כמה ציציות בלבד.
כיסוי ראש לא נשאר. מי רוצה עוד ציצית?
ציצית, הנה עוד בחור.
נו, עוד כמה בודדים?
בוא.
רגע, מי ציצית? בבקשה.
ציצית?
מי עוד ציצית? רגע, רגע, רגע.
איפה עוד ציצית? מהר, מהר, מהר.
ציצית, בבקשה.
אחרונים.
ציצית, בוא. עלה, עלה.
מי עוד אחרונים?
אין, אין כיסוי ראש. אין כיסוי ראש.
אין.
דוד, יש עוד כיסוי ראש?
תביא.
מי עוד?
עוד ציציות, אחרונות.
הנה, תן לו.
תן לו.
שמה, תן לו. שמה.
תכף מחפשים.
עוד?
ציצית, ציצית.
הנה, תן לו שמה.
מי עוד?
יש עוד?
מי עוד אתה?
מי עוד? עוד שתיים אחרונים?
שתיים?
מי עוד?
תהיה בריא.
תגידו לי.
רגע.
שנייה.
הנה עוד כיסוי ראש אחד.
תעביר שמה.
למעלה, תעביר.
כן?
רגע, לא נשאר. שנייה.
תעביר לה, תעביר.
כן.
מי מוכן, בעזרת השם יתברך, לקבל עליו שמירת שבת?
מי שעוד לא שמר שבת ומוכן לקבל עליו שמירת שבת
להצלתו של היהודי היקר הזה.
יש מישהו?
הנה, אשריך, השם יברך אותך, שתזכה לכל מילי דמיטב.
מי עוד מוכן לקבל עליו שמירת שבת לרפואתו אתה?
אשריך, שתזכה לכל טוב לעבודתו יתברך.
מי עוד מוכן, אשריכם ישראל?
שבת מלכתה שומרת על האדם.
מי עוד, הנה, עוד יהודי יקר. בוא, מותק, תזכה.
לכל טוב לעבודתו יתברך.
מי עוד מוכן לשמור שבת קודש,
שבת מלכה,
לרפואתו של היהודי היקר הזה?
חייו תלויים בסערה.
כן.
את מוכנה?
אשריך, תבורכי מפי עליון.
מי עוד, בעזרת השם יתברך?
הנה, שבת קודש. מה את מקבלת?
לקבל שבת עשר דקות לפני הזמן בנוסף. צדקה בכל יום. צדקה בכל יום, אשריך.
מי מוכן להתחיל להניח תפילין לרפואתו, בעזרת השם יתברך?
הינה, יהודי יקר שם בפינה, אשריך.
הינה, עוד יהודי יקר.
תפילין, ברוך השם. הינה, עוד יהודי יקר, אשריך.
עוד יהודי תזכה. הנה, עוד שבת,
עוד שבת, לרפואה, בעזר השם יתברך.
תפילין, מי עוד?
תפילין, מי עוד?
תפילות. הנה, אשריך תפילין, תבורך.
תפילות. מי מוכן לקבל על עצמו להתפלל תפילות?
כמה שאתה יכול, כמה? שלוש, שתיים, אחת, כמה?
כמה?
מלא. אשריך שלוש תפילות, תבורך.
מי עוד?
הנה, תפילין משתדל, בעזרת השם.
מי עוד?
תפילין, אשריך תזכה למצוות. מי עוד?
תפילות, תפילין, שבת,
תפילין אשריך תבורך, תצליח במעשי ידיך.
תפילין, תצליח במעשי ידיך.
אשריכם ישראל,
עם ישראל אשריו אשר חלקו.
כל אחד
שיקבל בלבו מה הוא מוכן לעשות, בעזרת השם,
שיהיה לרפואת יהודי יקר,
צעיר בימים,
שרוצה להמשיך לחיות,
לאשתו ולבניו.
נברך אותו בעזרת השם, בזכות כל הצדיקים שעומדים כאן,
במקום שבעלי תשובה עומדים.
צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד,
ומכוחם של אלה אנחנו מברכים אותו.
מה השם בשם האמא?
יצחק חיים בן ויקטוריה,
השם ייתן לו חיים ארוכים בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה,
ויגזור עליו גזרות טובות לאורך ימים ושנים, בזכות כל החוזרים בתשובה.
אמן. אמן.
שיהיו בשורות טובות בעזר השם יתברך.
האבא נמצא פה?
האבא?
מוכן ללמוד לרפואתו שעתיים ביום?
קשה, אבל צריך.
שעתיים ביום האבא
זה מינימום.
השם יברך אותך בכל מילה דמיטב.
אמן. אמן. והאימא פה?
איפה האימא?
סליחה, אתה מסתיר לי?
איפה האימא?
את האימא?
כן?
את מוכנה ללמוד כל יום חצי שעה מוסר?
יודעת לקרוא.
בעזרת השם, שיהיה לרפואת בנך.
כל יום תלמדי מוסר, בעזרת השם.
זכות המצוות שלכם, תעמוד לו. אמן.
אמן. אחים יש פה?
איפה האחים?
איפה האח?
פה מתוק.
אתה מוכן שעה ביום ללמוד לרפואת אחיך?
שעה, אשריך על חיי העולם הבא.
יש עוד אחים?
איפה?
הוא לא פה?
איפה פה?
את אחות?
נשואה או לא?
נשואה.
את רוצה דבר גדול גדול גדול?
כיסוי ראש לרפואתו. מוכנה?
יש עלייך כבר.
אשרייך, חצי שעה מוסר?
כל יום.
בסדר?
שיהיה בהצלחה רבה. אמן. אמן.
השם יזכה אותך לעמוד על רגליך בריא ושלם. אמן.
נזכה לרפואה שלמה באוזניו. אמן. וזיווג הגון מהרה. אמן.
מי שבירך רבותינו הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון ובן שלמה,
הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה.
הם ונשיהם ובניהם ותלמידיהם וכל אשר להם.
הקדוש-ברוך-הוא יברך אתכם בכל מלא ומיטב. אמן. בריאות שלמה. אמן. הצלחה. אמן. פרנסה טובה. אמן. סייעתא דשמיא. אמן. תשובה שלמה ומלאה.
ותזכו לזרע חי וקיים, זיווגים הגונים בכל טוב.
אמן.
אמן. רבי חנניה בן קשיא אומר,
רצה הקדוש-ברוך-הוא לזכות את ישראל
ולפיכך הרבה להם תורה ומצוות,
שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.
תועבת השם כל גבוה לב.
כל מי שמתגאה הוא תועבה בעיני השם.
מי שמתגאה אפילו בליבו כלפי חוץ, הוא נראה עניו, כולם יעידו עליו שהוא עניו, הוא הולך כפוף, שחוח.
אבל השם רואה בליבו שיש לו גאווה תועבה.
אז אפילו אם בן אדם עושה מצוות, עושה דברים נפלאים והכל טוב ויפה, אבל אם הוא תועבה בעיני השם, מה שווה לו? אלא צריך לשרש, לעקור קודם כל את מידת הגאווה ולדעת שאין כוחי ועוצם ידי. אחת מחסר זכירות שחייב כל יהודי לזכור בכל יום,
זה שהשם נותן לו כוח לעשות חייב.
צריך לזכור, כי אדם שוחח אחת מעשר זכירות,
לזכור זאת, שהשם נותן לו כוח לעשות חייב.
בלי השם, אי אפשר. רבות מחשבות בנביא איש,
וארצת השם היא תקום.
תוערת השם,
כל גבע הלב.
שופר,
שופר,
שופר.
יהדות חובקת עולם.
אם ברצונכם לשמוע עוד מידע על יהדות,
או אם ברצונכם לשאול שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,
צרו קשר ב-03-677-777-903-677-777-9,
או באתרי האינטרנט www.shopar.net,
www.www.shaparnews.net