המצב שלך קליל

- - - לא מוגה! - - - 

אה, אני יודע את התשובות שלך, מקריא את התשובות שלך מהקלטות, מההרצאות, מה כבר תגיד לי? אמרתי שהיום אני מגיע לפה עם ארבעה טנקים ושלושה שפאצ'ים תגיד לי שהפרנסה מהשמיים אז מה לעשות,

לשלוח לו דיל,

אני לא מבין, ולגייס את הוויזה כל פעם על קניות זה בלתי אפשרי, הבנק כבר חנק אותי, הכל בסרטים נראה נהדר אבל במציאות זה לא ככה טוב, אמרת שאתה יודע מה אני אענה, מה אני אענה? הכל בידי השמיים הקדוש ברוך הוא, הוא דואג לפרנסה אתה יודע מה הבעיה שלך? מה הבעיה? שאין לך עבודה אין לי עבודה, נכון? בלי עין הרע, בלי תיקונים, בלי כלום

יש עוד מיליון כאלה במדינה יש עוד מיליון כאלה, אז מה צריכים לעשות את המיליונאים?

או, קודם כל, לשלוח טיל לשמיים אתה בטילים חזר פקסים שלחתי לו, עכשיו אני אשלח טיל RPG אתה טוב, טנקים אתה בסדר כן, אמרתי לך, באתי עם שלוש אפצ'ים וארבע טנקים קודם כל, לפי התיאור שלך המצב שלך קלים משום שדוד המלך אמר מסכת ייסורין הרבה יותר ממך זה במשפחה, הוא מהמשפחה שלי כן, הוא מהמשפחה שלי זה מתגלגל כבר משם הוא מהמשפחה שלך, לא אתה מהמשפחה שלך יעקב

אבינו ירד למצרים בגלל רעב, רעב! יעקב אבינו, רגל במרקמה, רעב, רעב! אז מה, אני צריך לרדת לקנדה? לא!

אתה צריך להבין שאתה רק חסר לך עבודה, הוא היה רעב!

אתה עוד יש לך כרטיס ויזה לגייס, רק אתה לא מגייס,

הוא לא היה לו כלום,

זאת אומרת, המצב שלו היה הרבה יותר קשה,

אבל זה לא הפריע לו והוא לא שלח טילים לשמיים.

אתה יודע, היה אחד שקראו לו רוטשילד.

רוטשילד היה עשיר גדול גדול, רוטשילד, משפחת רוטשילד. אתה יודע איך מת רוטשילד בסוף?

הוא מת בתוך הכספת, מרעב. האיש העשיר בעולם נכנס לכספת מרוב שהיה לו כסף, חדר כספות.

נכנס ללפנים, נטרקה הדלת,

אין עם מי לדבר, והוא מת ברעב ליד הכסף.

מה, אתה אומר, זה מצב יותר טוב משלך או פחות טוב?

לפחות בחיים שהוא חי, היה לו הרבה. אה, ועכשיו במועד, לא סבל הרבה. שהוא בכספת, אם היינו מדברים איתו בטלפון ואומרים לו, אין דבר, נהנית אבל, לא חשוב שאתה גוסס, נהנית?

כן. קוראים לך רוטשילד,

יכתבו עליך דברים טובים, מה אכפת לך לעמוד בכיף ליד הכסף?

תקלט את מספר 465. המצב שלך, קליל.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

טוב,

כיוון שאתם התקבצתם כאן, ואני רואה ציבור צעיר,

ודאי שאתם מלאים שאלות כרימון,

ואני, בעזרת השם יתברך,

אשתדל לענות לכם, לא נגזול את זמנכם,

ונשתדל להשיב למה שבוער לכם.

אז מי שיש לו כבר שאלה ראשונה, אני אשמח לשמוע.

תן לה רגע מיקרופון.

עכשיו חידשו לי הלכה שמישהו שמתחתן עם גויה,

אז המשפחה צריכה לשבת לישיבה הזו, נכון?

אין הלכה כזאת,

אבל יש הורים כאלה שמחליטים כך, אבל אין הלכה כזאת.

אין הלכה?

אין. אוקיי. טוב.

וסליחה, דבר אחד. הם גם לא התחתנו.

אה? הם גם לא התחתנו, כי זה לא תופס.

אה, אוקיי. הם יכולים לעשות פתק ביניהם, זה הכול.

כן. עכשיו, דבר אחרון.

יש לי חברה שעובדת אתי, שהיא לא דתייה. עכשיו, היא לא יודעת אם היא יהודייה או לא.

והיא מאוד מאוד מתעניינת במה שהיא מחפשת, וכל פעם היא באה לשאול אותנו, והיא אומרת תמיד שהיא תחזור בתשובה.

אבל כאילו, אנחנו לא יודעות, כאילו, איך לגשת אליה, אם צריך שהיא תחזור בתשובה. מה פירוש? שהיא לא יודעת לברר במקורות. לא, היא לא יודעת, כי ההורים שלה באו מרוסיה, וברוסיה נשרף להם הבית,

בקיצור, משהו מסבך.

ההורים שלה לא יודעים? לא. ההורים שלה לא יודעים מי? לא, לא, ממש לא. היא לא יודעת כלום.

לא, אז הולכים לפוסק גדול שיפסוק מה צריך לעשות. אבל לנו מותר ללמד את ההלכה?

הבנתי שאסור לי. תראי, ללמד תורה זה קצת בעיה,

אבל על מנת להתגייר זה בסדר.

אבל צריך לשאול קודם תלמיד חכם גדול, פוסק, שיגיד בכלל איך

להתייחס אליה.

שייך לנושא את ההלכה הבנתה?

עוד פעם, מה הבעיה לשאול שאלה קודם? לוקח יום אחד בדיוק לשאול, ואחרי זה.

אוקיי, בסדר. תודה.

תודה.

בבקשה, פה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני אב שכול,

משפחה שלמה, התבדתי במסעדת מקסי בחיפה.

הבת שלי, בעלה, שני נכדים

ואימא שלו.

אני אדם שתמיד שמרתי מצוות

וראי שמיים,

אבל אחרי מקרה, כאילו נכנס בי מין

כעס גדול מאוד,

שאני פשוט לא יכול לחזור בי ולחזור ממה שהייתי פעם,

למרות שלאט-אט אני משתדל,

אבל הכעס כל כך אוכל בי, שאני אומר,

האם היה מגיע לי,

אחרי כל כך תקופה שבאמת הייתי אפילו חזן,

מתפלל בבית כנסת,

אז אם זה היה מגיע לי לקחת לי את הנכדים היחידים שהיו לי,

והבת בין ארבע הבנים,

האם יש מקום לתקן,

בכל זאת לחזור ולהתפלל,

אולי בכל זאת יהיה טוב,

האם לכבוד הרב יש לו תשובה בשבילי?

כן.

קודם כל יש לי קלטת שנקראת הפיגוע,

ושם זה יהודי ששאל כמוך, ממשפחת נחמד,

שבמאה שערים נהרגו שמונה מבני המשפחה,

והוא איבד בן ובת,

קטנים.

באמת הוא לא, כמו שאומרים, מתחת לידיים.

הוא היה נוכח.

ואימא שלו קברה שמונה, הלכה מקבר לקבר לקבר לקבר לקבר לקבר, ביום אחד.

שמונה קברים של המשפחה.

תראה את התשובה באריכות, מה שאני עונה לו,

ותראה איך נראית היום האימא,

ומה המצב.

אבל אני רוצה להגיד לך דבר אחר.

יש לנו בעיה בהבנה ובתפיסה.

יש שלושה שותפים באדם.

הקב' ברוך הוא, האבא והאימא, כל אחד נותן את חלקו.

הקב' ברוך הוא נותן נשמה,

האבא והאימא נותנים בשר עצמות וגידים.

יום אחד מחליט הקב' ברוך הוא לפרק את השותפות, הוא לוקח את חלקו, זו הנשמה,

וחלקם של ההורים מוטל לפניהם, זו הגופה.

השם נתן, השם לקח, היא השם השם מבורך. אין מי יגיד לו מה תעשה,

ואין מי יאמן לו מה תפעל, כי הכל מעשה ידם.

זאת אומרת, בכל שעה ושעה הקב' ברוך הוא יכול לקחת את מי שהוא רוצה.

נתן, לקח.

הקב' ברוך הוא

נתן לנו פיקדון, והוא רוצה את הפיקדון.

רוצה אחד, רוצה שתיים, רוצה חמש, רוצה מאה, רוצה אלף, רוצה כמה שהוא רוצה, הוא יכול לקחת.

הייתה אונייה מצרית עכשיו שנשאה, היו בה מצרים סעודים והכול,

למעלה מ-1,000 הוא לקח בבת-אחת.

היה צונאמי, 250,000 לקחו בבת-אחת.

מה שהוא רוצה הוא עושה.

אנחנו לא מספיק מוכנים לזה שיקחו מאתנו מה שלא שלנו.

מה שלא שלנו זה לא שלנו.

זה שלו.

אם אתה אבא לילדים, הוא אבא שלך ושל הילדים.

אז אם אתה רוצה אותם אצלך,

גם לו יש זכות להגיד, אני רוצה אותם אצלי.

מה החשבון שהוא ירצה אותם עכשיו או לא, זה חשבון שהוא יודע.

פרחים, פרחים טובים, מצוין, אז הם לא בכלל,

הפרי הוא שלו, לא שלך, הוא נתן לך בינתיים,

והוא רוצה, נגיד, את הפרי הזה בן שנתיים,

כשר למהדרין בלי שחטא בכלל.

ישר לגן עדן.

שום חטא לא היה.

למה בא לשנתיים ואחר כך הלך?

כיוון שאלה שנפטרים לפני גיל 13 הם גלגול קודם.

אז הוא מביא אותם לכאן,

לפרק זמן שקצר,

מסיבות הידועות לו, והוא מחליט להחזיר אותם בחזרה.

למה במשפחה אחת?

כיוון שבדרך כלל משפחה זה שורשי נשמות שקשורים יחדיו.

יכול להיות אפילו שאדם אחד יכול להתגלגל ניצוצות של נשמתו בכמה אנשים בעת ובעונה אחת.

ואז יכולים לעלות כולם למעלה ולתקן את עצמם,

ובפרט אם זה נעשה בפיגוע על ידי גוי שמחפש להרוג יהודי, אז הוא נקרא גם הרוג מלכות,

שהרוג מלכות זה המדרגה הגבוהה ביותר, כמו רבי עקיבא וחבריו.

ואז ממילא גם אם הוא לא היה אפילו צדיק, הוא זוכה לעולם הבא.

זאת אומרת, מכל צד שתתבונן,

חוץ מלהסתכל על עצמך,

המצב שלהם הוא יותר טוב ממה שאם היו ממשיכים לחיות

לכאורה ולמות מיתה טבעית.

למה קשה לאדם לחיות את כל החיים בלי לחטוא?

ולא כולם זוכים לשוב בתשובה על כל חלק וחלק בחייהם.

ואם אדם מת,

אפילו שזו מיתה שבשבילנו היא קשה ביותר, ואנחנו בני אנוש לא יכולים לסבול

מוות כזה,

אבל מכל מקום,

אם זה הרוג מלכות במדרגה גבוהה אצל רבי עקיבא וחבריו, מה עוד אפשר לבקש?

הרי אם כבר צריכים לשאול על רבי עקיבא עצמו וחבריו, לא?

120 שנה היה צדיק יסוד עולם, רבן של כל ישראל.

היה ראוי להוריד תורה לישראל, כך אמר משה רבנו,

שהוא ראוי להוריד תורה לישראל,

ואיך הוא מת?

סרקו את בשרו במסרקות של ברזל עד שנפח נשמתו. ומה אמר באותה שעה?

שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד.

הוא לא שאל אם הוא יכול לחזור להיות חזן או לא,

הוא היה חזן באותו רגע,

ואמר שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד,

ונפח נשמתו באחד.

זאת אומרת, השאלה שלך בכלל לא קיימת. ודאי שאדם צריך

לעשות את רצון הבורא יתברך,

כיוון שהאבא שבשמיים יודע מה שהוא עושה.

קשה לנו,

קשה לנו לראות, קשה לנו להבין, אבל אנחנו צריכים לדעת.

גם אנחנו יום אחד נלך, ואנחנו לא יודעים איך.

אבל ברור שאף אחד לא מתכוון להישאר פה, רק הוא יודע את החשבון איך הכי טוב

לקחת את הבן אדם, מתי הזמן ולפי מעשיו.

עד שאמרו החכמים שרשעים שמתים בחצי מהם, טוב להם וטוב לעולם.

איך אפשר להגיד בשבילם, טוב להם?

טוב לעולם, מבינים. אם רשעים הלכו, בסדר, לעולם יותר שקט.

למה טוב להם?

כי אם יחיו יותר, ייענשו על יותר שחיו ועשו עבירות.

אז בעצם כשהם נלקחים יותר מוקדם,

לטובתם זה.

זאת אומרת,

חשבונות שמיים אנחנו לא יכולים לדעת על כל אחד.

אני אומר לך על קצה המזלג,

בקלטת הפיגוע תראה הרבה יותר ברחבה.

אבל צריך לדעת דבר אחד,

גזירת השם לעולם לטובה,

אף על פי שזה נראה לא טוב.

וכתוב, מיתתו כפרתו.

בארבע מיתות שהיו בית דין עושים בישראל,

זה היה מיתתו כפרתו, שהמיתה מכפרת.

ולכן היו סוקלים והורגים, והיה חנק,

והיה שרפה.

כל אלה היו ארבע מיתות בית דין כדי לכפר על מעשיו של אדם ויגיע לחיי העולם הבא.

המטרה היא לא פה, פה אנחנו נשארים רק באופן זמני,

ואנחנו יוצאים. השאלה היא איך יוצאים,

באיזה מצב יוצאים,

עם מצוות או עם עבירות.

ולאן הולכים, זו השאלה.

לגן עדן או מגיעים? לא.

אז מה עדיף לאדם אם תשאל אותו?

הוא לא זה שנמצא פה וחושב רק על עכשיו.

מה כדאי לפני שהוא יורד לעולם?

כדאי לך לבוא לעולם הזה על מנת לחטוא ולחזור ולהיענש,

או כדאי אפילו לבוא לסבול ולהגיע לגן עדן?

כן.

כל בר-דעת יגיד שהוא רוצה כך, נכון?

זה המצב. לכן, חשבון שמיים אנחנו לא יודעים,

ותחזור לחזן,

ותגיד שבוע אחות לפני הקדוש ברוך הוא,

ותקבל על זה עוד שכר בכפלי-כפליים.

למה? לפי הצער גם מקבלים שכר.

יש סיפור ידוע,

מזמן השואה הנוראה,

שהיה

בעל ואישה ובת

שניצלו מה שהיה נוראה אחרי שנים רבות שהם היו שם,

הצליחו לברוח,

הגיעו למקום

שהיו צריכים להפליג משם בסירה בחשכת הלילה בלי שאף אחד תדע.

ואחרי כל התלאות והרעב והצער והייסורים שעברו,

סוף סוף ראו את החירות,

וברחו למעמקי ים,

והייתה סערה.

ופתאום בא גל

והעפיל לו את האישה לתוך המים.

והוא מנסה לחלץ אותה, והוא יודע שאם הוא יעשה עוד תנועה אחת, גם הוא בפנים.

והוא רואה את אשתו טובעת לו מול העיניים.

הוא לא יכול לעשות כלום. אחרי שנים שהם עברו ביחד,

וסוף סוף הם ניצלים, סוף סוף הם ניצלים,

אשתו טובעת בתוך המים.

ושארית כוחותיו הוא חותר,

בא עוד גל, לוקח לו את הבת למים.

והוא נשאר לבד על הסירה.

בסופו של דבר הוא מגיע לחוף מבטחים,

וכשהוא מגיע לחוף מבטחים הוא קורע על ברכיו,

מסתכל לשמיים ואומר לריבונו של עולם,

ריבונו של עולם,

לקחת לי אישה,

לקחת לי את הבת,

אין לי כלום.

אם אתה חושב

שאני אשנא אותך,

אתה טועה.

אני אוהב אותך,

אני אוהב אותך, אני אוהב אותך.

קיבל עליו עול מלכות שמיים.

החפץ חיים, זכר צדיקה זוכה, שנפטר הבן שלו,

הוא אמר בהספד,

עד היום אהבתי

את הבן שלי 50% ואת הקדוש ברוך הוא 50%. עכשיו, כשלקחת אותו,

אני מפנה את כל ה-100% של אהבה אליך.

ריבונו של עולם.

ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך,

שלא יהיה מקום בלב לאהבה אחרת חוץ מאהבתו יתברך, ומה שהוא אומר לאהוב,

זה עבודה.

כי לא כל בן אדם רגיל בזה, ולכן חכמים קבעו לנו.

כשם שמברכים על הטובה, כך מברכים על הרעה.

כמו שמברכים הטוב המטיב, כך צריך לברך ברוך דיין האמת בשמחה,

כמו שמברכים על דירה חדשה.

זו העבודה, והשם יעזור לך שתעמוד בזה.

אמן.

שאלה נוספת, כן, הבחור שם הצביע מההתחלה.

אני יודע את התשובות שלך,

מכיר את התשובות שלך מהקלטות,

מההרצאות,

אני יודע מה כבר תגיד לי,

וחשבתי פעמיים אם לקום ולדבר,

אבל

אמרתי שהיום אני מגיע לפה עם ארבעה טנקים ושלושה אפאצ'ים,

לא כמו שרואים אותך עם ההליקופטר.

אני לא חושב שזה בלתי אפשרי.

בן-אדם שעושה מצוות,

עזרתי בתשובה לפני כמה שנים,

אני לא מפספס כמעט שום דבר בתפילות,

אני עושה הכול.

אני הולך לבית-כנסת שישי-שבת,

אני עושה הכול, בקיצור.

לא אתחיל לפרט בדיוק את כל הסידור, מה שאני עושה.

יש לי בעיה שאני כבר שנה בלי עבודה.

תגיד לי שהפרנסה מהשמים.

אז מה לעשות, תשלוח לו טיל?

אני לא מבין.

אני מתבייש להגיד,

אבל אני הגעתי למצב שאין מה לאכול בבית,

ולגייס את הוויזה כל פעם על קניות זה בלתי אפשרי.

הבנק כבר חנק אותי. אין לי מאיפה,

אני לא יודע מה לעשות.

לפני שנתיים אבי נפטר באוסטרליה.

זה אב,

אני בילדות ברחתי מהבית, הייתי מוכה,

ובאיזשהו שלב התחבאתי איזה לילה אחת במשאית.

המשאית התחילה לנסוע באמצע הלילה,

מקריאת חיים. נפלתי על ירושלים, על מחנה-יהודה.

הייתי בכיתה ז',

ומכיתה ז', עד שנפצעתי בצבא באחת הפציעות,

אף אחד לא ידע איפה אני בכלל.

התגלגלתי שם בשוק,

עבדתי שם בשוק, אכלתי שם בשוק, ישנתי בין הארגזים.

המשטרה הייתה פושטת עלינו באמצע הלילה, מעירים אותנו בבעיטות,

זוכבים אותנו למגרש הרוסים.

בורח משם, פעם תפסו אותנו, לא שמנו אותה בום.

בהר אורה, גם משם ברחתי.

לקחתי את עצמי בידיים, לא התגלגלתי, לא לפשע ולא לשום דבר.

יצאתי בן אדם.

התחלתי ללמוד בגימנסיה.

המורה ידעה,

בעלה היה מנהל הגימנסיה.

הוא אמר לי, תעשה מה שאתה רוצה, ביום שישי בשבת תהיה אצלי פה על השולחן.

הם אימצו אותי ולמדתי.

יצאתי עם תלונת בגרות, הייתי בקיבוץ,

זאת אומרת שכבר לא יכלתי להמשיך יותר.

ובאחת הפציעות שלי, כששכבתי בבית-חולים בהדסה בירושלים, שכב במקרה בחור שגם נפצע, ובמקרה הוא היה תלמיד בכיתה המקבילה שלי.

אימא שלו זיהתה אותי.

ואז היא העבירה את הבשורה למשפחה שלי פה בקרייה,

וכל השבט הגיע לבית-חולים בהדסה.

ואז מסתבר שאבא שלי גם עזב את הארץ.

אימא שלי גם הייתה אמורה לנסוע איתו יחד עם שני האחיות שלי. בסוף הן לא נסעו,

כי היא אמרה, איפה הילד, איפה הילד, לא מוצאים את הילד.

אבא שלי נשאר שם.

הוא היה שם הרב.

לא היה לי קשר איתו כל השנים.

לפני שנתיים פתאום נזכרו שיש לו,

לאבא הזה פתאום יש לו בן שחייב להגיד עליו קדיש שלוש פעמים ביום.

אני דתי, בסדר.

אני אומר קדיש גם ככה.

אבל אב שלא היה לי איתו שום דבר כל השנים,

שבקושי הכרתי אותו,

ופתאום החבר'ה שלו מחב״ד מתקשרים מסידני באוסטרליה,

שולחים לי שליחים מכל מיני מקומות, מחב״ד במוצקין, מכל מיני מקומות. אתה חייב להגיד קדיש,

התפילין שלך לא טובים, מהבר מצווה, תחליף את התפילין.

החלפתי תפילין, החלפתי ציצית,

עשיתי את כל המצוות, עשיתי את כל מה שצריך, ואני ממשיך.

אבל מצד שני אני שואל את עצמי,

איך זה בן אדם שעושה כל כך הרבה,

ואני נותן כל כך הרבה.

וברוך השם, לא ירדתי לפשע ולא ירדתי לשום דבר,

החזקתי את עצמי כל החיים שלי כמו שצריך,

ומה שאני מקבל מהקדוש ברוך הוא זה רק סתירות,

אני לא רואה שום דבר.

אשתי הראשונה עזבה את הבית כשהילדים היו בגיל שנתיים-שלוש.

עבדתי אז על סמטרלר.

אני הייתי נוסע כל יום מחיפה למפעלי סדום,

ומסדום עושה סיבוב לאילת עם שני עגלות, עם רכבת, חוזר לסדום,

חוזר לפה.

סביב השעון הייתי עובד.

הייתי מחזיק את הילדים בטלפון ציבורי, כי אז עוד לא היו פלאפונים.

ככה גידלתי גם את הילדים.

אני לא מבין מה עשיתי רע בחיים שלי,

שזה, שאני,

בצורה כזו, אני לא מבין.

אנשים שהם פושעים,

לא יודעים מה זה אלוהים בכלל,

מקבלים את הכול, יש להם וילות,

ווולבו, ומה שאתה רוצה, ונסיעות לחוץ לארץ,

כספי שבוע, בתי מלון, אני, אין לי מה לאכול בבית.

אני מתבייש ללכת אפילו לחב״ד, שמכירים אותי והם יודעים את כל הדברים.

מתבייש ללכת להגיד להם שאני צריך את הלחם.

מתבייש. אני לא מוכן אפילו להגיע למצב כזה.

אני לא יודע מה להגיד לך, כבוד הרב.

אני לפני שבועיים-שלושה הייתי גם בתל אביב,

ואת הספרים שלי אני קונה שם אצל,

בכיסא רחמים שם, אצל הרב מצליח.

אז אמרתי, אני אכנס גם אליך. נכנסתי, ראיתי שהדלת ככה חצי פתוחה, ראיתי אותך עומד שם.

אמרתי, נדבר, לא אדבר, לא רציתי להפריע. נכנסתי, אמרתי לך, שלום, לחצתי לך את היד, השקתי לך את היד,

נתת לי ברכה.

זהו, יצאתי, ראיתי שם את כל הקלטות, כל הדברים.

זה מאוד יפה, הקלטות. אני מקבל הרבה קלטות מחברים שיש להם מנוי וזה, ואני רואה את הכול.

הכול בסרטים נראה נהדר,

אבל במציאות, זה לא ככה.

טוב, לענות. בבקשה.

אמרת שאתה יודע מה נענה, מה נענה?

הכל בידי שמיים.

הקדוש ברוך הוא, הוא דואג לפרנסה.

הרב סוויסה במערה כל יום חמישי,

תיקון, הקפות,

מה שאתה רוצה,

עד 24 בלילה,

לא עוזר.

הרב איפרגן,

שיש לו שם,

לא יודע עד איפה,

עשה לי גם כן תיקון, אולי יש לך עין ערע,

אולי יש עליך איזו קללה,

אולי אני לא יודע מה,

אולי השם שלך, משהו בשם שלי.

אתה יודע מה הבעיה שלך?

מה הבעיה?

שאין לך עבודה.

שאין לי עבודה, נכון.

בלי עין ערע, בלי תיקונים, בלי כלום, אין לך עבודה.

יש עוד מיליון כאלה במדינה.

יש עוד מיליון כאלה, אז מה צריכים לעשות המיליון האלה? טוב, עכשיו בוא תשמע.

לשלוח טיל לשמים. אתה בטילים חזק, פקסים שלחתי לו, עכשיו אני שלחתי. RPG, אתה טוב, טנקים, אתה מסוגל. הנה, אמרתי לך, באתי עם שלוש אפאצ'ים וארבע טנקים.

אוקיי, עכשיו תשמע מה טוב.

קודם כול, לפי התיאור שלך,

המצב שלך קליל,

משום שדוד המלך עבר מסכת ייסורין הרבה יותר ממך.

זה במשפחה, הוא מהמשפחה שלי.

כן, הוא מהמשפחה שלי. אתה רואה? זה מתגלגל כבר משם.

הוא מהמשפחה שלך, לא אתה מהמשפחה שלך.

יש לי את כל השושלת, אני יכול להגיד לך גם.

ויעקב אבינו סבל יותר ממך בהרבה.

כבר מהבטן היה לו קסאח עם עשיו,

והוא יצא, היה לו צרות,

רדיפה של עשיו,

רמאות 20 שנה של לבן,

מעשה של דינה, מכירת יוסף,

צרות על גבי צרות,

ואין שיעור.

ולמרות כל זאת הם הגיעו להיות הגדולים ביותר בישראל.

לא היה להם חוסר עבודה,

היה רעב.

יעקב אבינו ירד למצרים בגלל רעב,

רעב,

יעקב אבינו,

רגל במרכבה,

רעב,

רעב. אז מה, נצטרך לרדת לקנדה?

לא.

נו.

אתה צריך להבין שאתה רק חסר לך עבודה, הוא היה רעב.

אתה עוד יש לך כרטיס ויזה לגהץ,

רק אתה לא מגהץ,

הוא לא היה לו כלום.

זאת אומרת, המצב שלו היה הרבה יותר קשה, אבל זה לא הפריע לו והוא לא שלח טילים לשמיים.

עוד לא היה להם פקסים אז. עוד לא היה, כן.

מכל מקום,

הם בטחו בקדוש ברוך הוא וידעו שהקדוש ברוך הוא לא מזניח אף אחד למרות שהוא רעב.

ראה זה פלא,

מיליון רעבים,

שמעת שמישהו מת מרעב?

פלא? עוד לא רבה כמעט.

פלא?

פלא.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא יכול לעשות את זה גם,

אבל בינתיים לא עשה.

אתן לך דוגמה אחרת.

אז מה, זה נותן לי לסבול, אם יהרוג אותי. נכון, נכון, נכון, הוא נותן לך לסבול.

בינתיים, חכה, חכה, הכל יכול להשתנות, אבל עם איומים כאלה של טילים,

אני לא יודע אם הוא כל כך ימהר לעזור.

רק רגע.

עכשיו,

אתה יודע, היה...

אחד שקראו לו רוטשילד.

רוטשילד היה עשיר גדול גדול, רוטשילד, משפחת רוטשילד.

אתה יודע איך מת רוטשילד בסוף?

הוא מת בתוך הכספת,

מרעב.

האיש העשיר בעולם

נכנס לכספת מרוב שהיה לו כסף,

חדר כספות

נכנס לבפנים, נטרקה הדלת,

אין עם מי לדבר, והוא מת ברעב ליד הכסף. מה אתה אומר, זה מצב יותר טוב משלך או פחות טוב?

לפחות את החיים שהוא חי, היה לו הרבה.

הוא לא סבל הרבה. אה, ועכשיו מה מועט? שהוא בכספת, אם היינו מדברים איתו בטלפון ואומרים לו, אין דבר,

נהנית אבל,

לא חשוב שאתה גוסס, נהנית, קוראים לך רוטשילד,

יכתבו עליך דברים טובים,

על הבקבוקי יין שנשתה בקידוש,

תהיה תמונה שלך,

מה אכפת לך למות בכיף ליד הכסף?

טוב, יש לו זמן.

הוא היה מוכן להחליף את זה,

להיות עני מרוד ולהישאר לחיות.

אז קודם כל צריך להודות על החיים, למה החיים שווים הרבה הרבה הרבה הרבה יותר מכסף.

ופעם הסברתי, אני אסביר לך כמה אתה לא יודע להעריך את הקדוש ברוך הוא.

לא, אני מעריך אותו, ואני אוהב אותו, ואני עושה הכול.

בלי טילים. רגע.

בא אליי אבא עם בן בן 17,

ואמר שהוא לוקח את הבן שלו לניתוח בגרמניה,

ניתוח בשתי הידיים.

הוא מראה לי את הידיים של הבן שלו,

אין לבן שלו שלוש אצבעות האלה, רק שתיים אלה,

כל אלה ואלה,

הוא נולד בלעדיהם.

ככה הוא נולד.

יש כאלה שנולדים עם שש אצבעות,

הוא נולד עם שתיים בכל יד.

הגיע לגיל 17, מושיטים לו יד ללחוץ יד,

אין לו עם מה ללחוץ.

בושה.

מה הוא עושה? הולכים לגרמניה, שם המומחים בהשתלות.

אז אני שואל אותו, כמה עולה הניתוח?

הוא אומר לי, חצי מיליון דולר

להשתיל אצבעות. הם לא יהיו כמו אלה.

הוא לא יוכל לעשות ככה.

חצי מיליון דולר.

תסתכל רגע על היד שלך.

אתה רוצה לראות את תעלת סואץ ביד שלי? תסתכל.

גם לי יש אותה פה, מעניין.

אתה רואה? כן.

זה גם כן, קיבלתי מתנה מהקדוש ברוך הוא. אתה רואה? רק איפה האוניות? רצו לקטוע לי את היד.

כן.

ובא רופא והציל אותי.

תודה.

וכמה זה שווה? חצי מיליון דולר. אתה רואה? היד עובדת.

יש לך חצי מיליון דולר ביד, ואתה אומר שאין עבודה.

חצי מיליון דולר.

חצי מיליון דולר.

מה לעשות? לאכול את היד?

זה דבר אחד.

דבר שני,

אני אתן לך ברכה בעזרת השם,

אבל היא תעלה לך ביוקר.

אני מוכן.

אתה תצטרך ללמוד כל יום שעתיים בתענית דיבור.

הציבור יענה אמן,

ובעזרת השם יהיה לך פרנסה. אני כל יום בתענית.

רגע.

אני נולדתי בתענית, כבוד הרב.

לא נורא. אני כל יום במנחה עושה את התענית. כל יום במנחה אני עושה תענית למחר.

זה תענית אוכל.

תענית אוכל. אני מדבר תענית דיבור שעתיים.

תענית דיבור? כן.

בסדר.

עכשיו תקשיב. מה שתגיד לי, אני מקובל עליי. תקשיב רגע, מוטי.

רק אחר כך שיהיה לך פרנסה,

אל תשכח את הקדוש ברוך הוא ותפסיק.

אני לא שוכח אף פעם. לא, תזכור מה שאני אומר.

אני נותן לך ברכה שאתה לומד שעתיים בתענית דיבור.

אבל כשהקדוש ברוך הוא יפתח לך,

אל תשכח את זה. רגע, בשעתיים מותר לי ללמוד?

אמרתי, שעתיים תענית דיבור וללמוד, לא סתם תענית. בסדר. לא לשבת ככה שקט. טוב. ללמוד, אבל בתענית. מה הפירוש?

מותר לך לדבר מה שאתה לומד,

מותר לך לדבר עם מי שאתה לומד,

על מה שאתה לומד,

אבל לא שום דבר אחר.

לא עונה פלאפון, לא אומר תמזוג קפה, לא עונה, כלום.

רק בלימוד שעתיים.

מקובל. נטו לשם יתברך.

מקובל עליו. מקובל? מקובל, כבוד הרב. מה השם ושם האמא.

אבינועם רופא.

אבינועם רופא. כן, השם הזה בטח דפוק, לא?

לא, דווקא נחמד. לא יודע, אמרו לי, אני לא יודע מה.

אני חושב שרק עם השם אפשר לעשות כסף.

בשם האמא שלי אסתר.

אבינועם רופא בן אסתר,

השם יפתח לך שערי פרנסה טובה בזכות

שעתיים לימוד תורה בתענית דיבור מהרה, אמן.

אמן. תגיד אמן. אמן, כבוד הרב. תראה לך את הנראה.

תענו.

כן, הנה הבחור הצעיר פה.

מה העניין עם הרב?

הכל בסדר.

חלום להוריד באינטרנט.

תקשיב,

לא יודע איך להגיד לך את זה, אני כבר בערך איזה שבע חודשים,

אתחזק,

ואני הולך מלא להרצאות של הרב לסרי,

מלא צחוקים, גם אני הולך ל...

אפשר להגיד משהו שלא תזחקו?

בקיצור, וואלה, אז אני לומד הרבה, ויש לי גם סבתא צודקת שבזכותה אני מתחזק בהכל.

ואני רוצה לדעת, יש לי קטע כזה שקשה לי להיפרד מהבנות. כל הזמן שאני רוצה לעבור לישיבה ולהתחזק,

אני לא יכול להפסיק עם בנות.

אני אומר, טוב, יאללה, הפעם אני אנסה לא להיות עם מישהי, לא להיות עם זה.

אז בדיוק אצל הרב משחק אותה יפה, ככה בא מהצד.

תעמלי דוגמאות, כן. אוקיי, סבבה.

באיזה ישיבה רצית להתקבל? אורח חיים, אבל לא באתי עוד להתקבל. הייתי שם, פשוט, בחיפה.

הבנתי.

עכשיו, ניסית פעם לעלות לאוטובוס או לרכב לנסוע לשם?

כן, הלכתי ל... אתה יודע מה זה? קמפ בערך?

זה כאילו שהולכים לשם איזה חמש ימים, ומתרשמים מרבנים. מה שנקרא ביידיש מחנה.

משהו כזה, בסדר. כן, כן.

נו.

אז זה...

מה זה? אז אתה הלכת לאוטובוס לעלות לאורח חיים?

אז כן, הלכתי לאורח חיים.

דרך אגב, יש שם אוכל טוב, חבל על הזמן.

אה, גם היית כבר.

כן.

הייתי שם, ישנתי שם, ושמעתי הרצאות של הרב יוספי.

דרך אגב, סבתא שאני מכירה את הרב יוספי, בלי שום קשר.

יפה.

אז זה...

ואני, אתה יודע, אני אמרתי לעצמי,

כל פעם אני... הלכת לבד? הלכת לבד?

לא, הלכתי, אתה רואה את ההוא שם, שעכשיו מתכופף.

כן.

והלכתי עם הסמכלה.

הוא עזר לך לחזור?

הוא גם, אתה לא יודע, ככה, כולם כמו לפידים קטנים שמדליקים מדובה,

משהו כזה.

כן, נו, ומה הבעיה שלך להתחייב, נגיד, חודש ימים לשבת שם בישיבה?

עכשיו, יש לי בעיה כזאת.

אני כל פעם, אני מבקש מהקדוש ברוך הוא, שהוא כמו אבא שלי, הוא אבא שלי,

אני מבקש ממנו,

אני רוצה לחזור אליך, אני רוצה זה, אני רוצה הכול,

אבל בעצם אני כבר מרגיש נצלן ומסריח.

כי כל פעם אני מבקש ממנו, כל פעם אני אומר, אני אעשה, אני אעשה, הוא נותן לי הרבה דברים, ברוך השם לא חסר דברים בבית,

לא חסר, לא אין יותר מדי, אבל גם לא חסר.

בן כמה אתה?

17 ו-7 חודשים, לא זוכר. עוד מעט תילך לצבא.

משהו בסגנון.

נו, אבל שם אתה לא תהיה חודש בישיבה, שם תהיה שלוש שנים.

אז מה יותר קל, שלוש שנים או חודש?

שמע, אני לא יכול להבטיח סתם, אתה יודע, משהו. בטח שלא. שלוש שנים אתה יכול להבטיח?

אווואוואווא,

אבל אני אגיד לך ככה, אני בצבא מתכנן להיות ג'ובניק, לא משהו רציני.

מאה אחוז.

אבל זה מה שאתה מתכנן, אתה לא יודע מה מתכננים עליך.

אבל אני אגיד לך משהו. היום אפשר להוריד פרופיל היום.

כן, אין בעיה. גימילים וכאלה. אין בעיה, דפוק לכל החיים.

בסדר.

עכשיו,

תגיד לי משהו, בחודש, מה זה בעיה כל כך? חודש?

זה לא בעיה, אבל אני לא יודע איך להגיד לך את זה. אני צריך איזה חבר אחד קרוב, קרוב, קרוב, שאומר לי, עכשיו אתה בא איתי?

נו, מה איתך? אתה לא יכול לעזור לו חודש אחרון.

שיהיה לך זכות.

תקשיב, אם אתה לוקח אותו לישיבה חודש,

יש לך זכות בחודש שלו חוץ משלך.

ואתה תיקח אותו חודש, שיהיה לך זכות של חודש חוץ משלו.

יהיה לכם חודשיים.

חזק.

לא טוב העסק הזה?

זה הציירה. לא, ברצינות, מוכנים?

אני אתן לכם ברכה תומכת,

ובעזרת השם נתברך, אני מאמין שאתה צייר. עוד משהו אני חייב להגיד לך.

כן.

בחור הזה פה של עדי.

אתה מתבייש לשאול, אז אני אשאל בשבילו.

אתה יכול לשאול?

כן. חזק, יאללה.

רגע, אז אנחנו סגרנו על חודש?

עוד משהו, טוב?

הייתי רוצה לשתף את אדוני הרב בבעיה אישית בנוגע לצבא.

אני אמור להתגייס עוד חודש,

ואני מתחזק כמה חודשים.

ואני מקושר לישיבה, מעוז חיים.

איפה זה?

זה בחייבתי.

ואני לא יודע מה לעשות.

מה יש לעשות?

או להתגייס עוד ללכת לישיבה.

אם אתה רוצה להמשיך ללמוד,

אז אתה יכול להמשיך ללמוד, ויש לך הפטור, מה שמקבלים כמו בני ישיבות.

כן. אם אתה רוצה ללכת, אז אתה יכול ללכת.

צריך להחליט.

נכון.

פה הבעיה, אדוני הרב.

זאת הבעיה שלך? כן.

התייעצת עם ראש הישיבה? כן. ומה הוא אומר?

שהחלטה בסוף שלי.

תמיד היא החלטה בסוף שלך.

אבל צריך לראות את כל הצדדים.

בעזרת השם.

השם ייתן לך עצה טובה ונכונה בשביל שתזכה לעשות רצונו, יתברך.

אמן.

תודה רבה, תודה רבה.

תהיה בריא.

כן.

השלמה. חזרנו.

ושוב אתכם.

אחרי הפרסומות?

טוב,

מה רציתי להגיד לך?

עכשיו,

בשביל להראות לך שאני באמת חזק בקטע והכול, אז אני מוכן לעשות פה משהו חזק עכשיו, ואני רוצה גם אם אפשר.

ציצית.

ציצית, ולא רק ציצית.

אני רוצה גם להוריד את הזקן הזה, שלא צריכים להיראות כמו גויים, צריכים להיראות כמו יהודי. אני אמוריד את הזקן היום.

יפה, אבל עם מה? עם מה?

עם מה?

אה? עם מה?

עם מה שבא לך?

אני?

אני רק מוריד קוקו, אני לא מגלח.

אז מה, אי אפשר לעשות אצלך זקן?

אצלי זקן אפשר לגדל.

במקום שתוריד, יש לי מכונה, זה בסדר? לא, תקשיב.

במקום שתוריד,

תקבל עליך חודש לגדל.

וואו, ואז אני הולך לבית ספר כמו המסתערב?

אתה לא תהיה בבית ספר, אתה הולך לישיבה חודש.

אתה הולך חודש לישיבה. ואז אני אוכל קאטלוט מי אמא שלי.

חוץ מזה, אם יהיה לך זקן כמו השערות שלך,

משהו עולמי זה יהיה.

יאללה חזק, למה לא?

אבל חודש, מה, חודש אני אלך ככה? כן, מה קרה? הרביצו לי מכות, בחודש. בלאו הכי עוד מעט יגיע עומר, אסור לך להתגלח.

כן, זה באמת שובר כתכלס. אז הנה, עכשיו, יש לך הכנות.

הכנות לעומר אתה אומר? כן.

זה יותר טוב.

בקשר לישיבה, מתאים לי, תשמע, בכיף.

זה נפלא. רב, אני אספר לך עוד משהו. קודם כל, מגיע לו מחיאות כפיים.

באמת, באמת, לא צריך, באמת.

אתם יכולים להמשיך.

כן, עכשיו, דבר שני. עכשיו, דבר שני.

שמע, אני קצת חפן, מה לעשות, אבל זה אני.

ואני רוצה להגיד לך שבזכותי, כאילו, לא בא להתפאר או משהו,

אבל אמרו לי שיש לי זכות, כאילו, ואני לא אגיד מי, כי אני לא רוצה בעצם לדעת שידעו וזה.

חזרו שני ילדים בגללי בתשובה, בעצם כשאני הייתי מתחזק, אתה מבין?

ואני הייתי מתחזק, אני הייתי יותר עם הכיפה, עכשיו אני כבר פחות עם הכיפה, מטייל בזה.

כנראה אתה עובר עוד מעט לכובע.

משהו כזה.

אז החזרתי אותם בתשובה, אתה מבין?

ועכשיו היינו מספרים על ה...

הם פה, הם פה?

אה? הם פה? לא.

אבל אני יכול להוכיח, אין את הרצאה. לא, אני מאמין לך, מה זה?

בוא, מותק, בוא נשים לך ציצית ונצא לדרך. יאללה, חזק. יאללה.

שיחיינו, ברוך.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שיחיינו.

שיחיינו וקיימנו וקיימנו וקיימנו,

והגיענו. והגיענו, הזמן הזה.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו,

והזמן הזה.

כן, פה שאלה,

שאלה פה.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ערב טוב, כבוד הרב.

יישר כוח על כל הפעילות הענפה של כבוד הרב.

האמת היא שדיברנו אם להגיע לכאן,

וברוך השם, באמת היה לי להגיע לאיזשהו שיעור,

וביטלתי אותו כדי להגיע לכאן עם שני יהודים.

באתי ממגדל העמק. אני כבר מלווה את שני היהודים האלו שנמצאים כאן איתי.

אני מלווה אותם בערך כשנתיים.

אפשר לומר ששני היהודים הללו עברו כברת דרך די ארוכה.

הראשון,

הוא קצת מתבייש ובאמת קצת קשה לו, עם כל המעמד שנמצא כאן.

הוא אדם גם כן מוכר בציבור.

אבל אני חושב שכל החלום של זוג,

כשהוא מתחתן, זה שיהיו לו ילדים בריאים.

וזה הדבר הכי יפה שיש.

אני מעורב מאוד מאוד בקטע המשפחתי שלו,

כאשר יש לו ילדה אחת בריאה, והילד השני בעצם נולד כילד לא בריא,

עם תסמונת די קשה.

הוא עבר, הילד, סדרת ניתוחים ממש ארוכה,

ובעוד שבוע הוא אמור גם כן לעבור ניתוח מאוד מאוד קשה, שבעצם גם כן הילד אמור להיכנס לטיפול נמרץ.

הוא קיבל המון ברכות מרבנים,

שבעזרת השם הכול יצליח והכול.

הוא באמת עבר כברת דרך די ארוכה בחיזוק שלו,

הוא כל יום מגיע לתפילה בציבור,

משתדל מאוד, אם זה קיבל על עצמו את טהרת המשפחה,

שמירת שבת,

באמת המון המון הוא משתדל ועושה.

וחסר לו, לדעתי, כאילו משהו שייתן לו את התמיכה באמת להמשיך עם כל המצב, כי הוא לא נותן הרבה תקווה

גם לבן שלו, הוא מרגיש שהבן שלו, הוא מפספס אותו בין הידיים שלו,

ובעצם מה שהיום מחזק אותו זה הבן שלו.

הוא תמיד אומר, אם הבן שלי יבריא,

אז אני אתן את הכול.

וזה מאוד מאוד קשה לו, באמת, ביום-יום זה מאוד מאוד קשה לו.

אם זה בנושא עבודה, אז כמובן שהוא אמור בעצם לבטל ימי עבודה, אם זו אשתו שהתקבלה לעבודה עכשיו,

אז היא אמורה בעצם להישאר בבית חולים, וזה יגרום גם לפיטורים שלה,

המון המון מסביב.

אם אפשר שכבוד הרב יברך את היהודי הזה בעזרת השם, שיצליח בעזרת השם.

קודם כול, תן לו את המיקרופון.

בבקשה.

שלום, כבוד השר. שלום, ברוך הוא.

אתה עובד, אני מבין, ומעביד.

עובד ומעביד, כן.

אם יבוא אליך עובד ויגיד לך, תשמע, אני מוכן לעבוד אצלך,

אני אעשה את המקסימום בשביל להצליח בעבודה, ואני רוצה משכורת מראש.

קבל אותו לעבודה.

קבל אותו, בטח.

בטח?

אתה מכיר עוד מישהו? הנה, קודם כול, איפה הבחור שיחפש עבודה?

תראה איך הברכה הצליחה.

לא רק שסידרתי לך עבודה, גם תקבל משכורת מראש.

אתה רואה?

בנוהג שבעולם

אדם עובד חודש,

ובסוף מקבל משכורת.

אתה רוצה להפוך את היוצרות. אתה אומר לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

אם הילד יבריא, אני אתן את הכול.

צריך לעשות בדיוק הפוך.

אני אתן את הכול בתקווה שהילד יבריא.

אני משתדל לתת את הכול.

אם אתה אומר שאם הילד יבריא אני אתן את הכול, משמע שיש עוד מה לתת.

ובינתיים אתה לא נותן הכול,

בגלל שאתה רוצה לראות קודם כל שהוא יבריא. אמרתי שאני משתדל, לא נותן את הכול לכול,

אבל מסתדר. אז אני אומר, ההפרש הזה הוא קובע,

קובע משמעותית.

למה?

כשאני אומר לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

אין בלתך ואין זולתך, ואני סומך רק עליך,

כי אין מי שיכול להציל, רק אתה.

אתה שאמרת, אני מחצתי ואני ארפה, ואין מיידי מצעים,

רק אתה.

אז אני משליך את יהבי עליך,

ולא תולה באף אחד,

ואני יודע שהכול זה רק מי איתך, ולכן אני אעשה הכול, מה שאתה רוצה ממני,

בלי התניות.

הסיכוי שלך שואף ל-100%.

איך אני יכול להגיד?

אני אגיד לך.

אני אראה לך סרט עכשיו, וגם לא.

בא אליי בן אדם

שבוע לפני שהוא מת,

עם סרטן 15 סנטים בבטן.

אני לא קבעתי שהוא ימות בעוד שבוע, רופא קבע לו.

הוא שאל מה עושים?

זה מצב הרבה יותר קל מאשר אנחנו שומעים.

אז אמרתי לו, תשמע, אם אתה רוצה שיהיה לך סיכוי לחיות, יש רק דרך אחת,

שאתה תהיה צדיק ב-100%,

ולא סתם צדיק ב-100%,

אלא כל מה שאפשר להוסיף, אתה תוסיף.

יותר מצדיק רגיל.

למה?

כי אם הגזרה יצאה על אחד שקוראים לו ניסים,

והוא משתנה לחלוטין,

אז זה כבר לא ניסים.

נגיד, אם אנחנו הכרנו אדם שהיה רשע

והפך להיות צדיק,

כולם מודים שזה לא אותו אדם.

זה לא זה. זה לא יכול להיות שזה זה האיש הזה.

זה לא יכול להיות.

זאת אומרת,

על ידי שינוי המעשים תשתנה גם הגזרה. זה הסיכוי היחידי שיש לך.

אז הוא אמר לי, אבל אני לא יודע כלום, אני חילוני גמור. אני לא יודע שום דבר, אני לא יודע מה לעשות.

אז תן לי משהו להתחיל.

אמרתי לו, לא, לא, לא, לא.

אתה מקבל עליך הרגע לחזור בתשובה שלמה גמורה לחלוטין

עם כל מה שזה אומר, אפילו שאתה לא יודע מה זה אומר.

ואני אסדר לך מישהו שילמד אותך.

אבל אתה, מרגע שחלטת שאתה חוזר בתשובה, מאותו רגע הדין שלך כמי שחזר בתשובה.

מה שמפריע כרגע זה רק הזמן.

נו, יש לו ברירה?

אין לו ברירה.

הוא הסכים.

זו הייתה אשתו איתו, ואמרתי לה, תשמעי, זה לא רק הוא, גם את.

למה הגזירה לא רק עליו, גם עלייך?

כי אם יקרה לו משהו, את איבד בעל גם כן.

אז הגזירה היא גם כלפייך.

גם את צריכה להשתנות.

טוב, היא דווקא הייתה יותר קלה.

והם החליטו לצאת לדרך.

את ההמשך תראו.

ותגידי לי איך אני יכול להגיד.

תראה, אותי לא תשפק, אני לא מאמינה.

הכי טוב.

זה הכי טוב.

לא להאמין זה דבר נפלא.

בפנאט לכל המקומות יש יותר מאזרחים שלנו. נכון. מה הוא כל כך רחוק וחנון כשבא אחד ומספר שאיבד את המשפחה ושומע פה על ילדים שמתים ומשותפים?

איפה הוא חנון?

אם תסתכל על ההיסטוריה של רעיון ישראל,

תקופה טובה ושפע לא הייתה.

אין עוד מלכות חסרות.

איפה כל הרחוק וחנון?

שאלה יפה.

אני שואל אותך שאלה.

אם יבוא בן אדם באמצע הרחוב,

לא מכיר אותך.

עוצר ואומר לך, סליחה, גברת,

תעמדי רגע,

טרק, נותן לך סטירה.

לפני כולם.

מה את עושה?

כנראה כבר שגענו.

את ריאליסטית.

עכשיו הוא אומר לך, רק שנייה,

צד שני, טראח, עוד אחת.

כנראה תתני לו בעיטה.

אחרי רגע הוא נותן לך שתיים.

פעם רביעית זה כמו בעלות שהרביצו בעמונה,

ישר בראש.

מה את עושה?

עכשיו זה בן אדם שסתם נטפל אלייך.

סתם נטפל אלייך. מה את תגידי עליו?

עכשיו אני שואל אותך שאלה.

אם את היית מטיבה לו,

את היית זאת שמפרנסת אותו

והוא נותן לך סטירה.

תודה רבה.

אם אחד שהטבת לו נותן לך סטירה, מגיע לו עונש יותר מאדם זר. אדם זר, אני אומר, מפגר.

זה מפגר.

אבל אדם שאני איחלתי אותו, אני משקיע אותו, אני נותן לו, והוא קם ונותן לי סטירה,

שאלת אותך יותר מזה.

אם...

עזבי את רבי עקיבא.

נגיע אליו, תכף נגיע.

הבן שלך, יש לך בנים, ילדים, בת.

היא פה?

כן, איפה היא? ידך.

או, עכשיו אני מבין את הבעיה.

לא, לא.

לא, היום רואים את ההסברות.

בסדר, אוקיי, אוקיי.

אני שואל אותך, השאלה הבת הזאת, במקום שתחזור בתשובה,

הייתה קמה יום אחד ונותנת לאימא שלה סטירה. למה?

כי אימא שלה נתנה לה לאכול.

נתנה לה לאכול, היא אומרת, מה פתאום את מגישה לי את האוכל? בום.

אחר כך נותנת לה לשתות, היא שופכת עלייך את השתייה.

את תגישי לה עוד משהו?

יש גבול לשיגעון, לא?

כן או לא?

תנסי להיות ריאליסטית הלאה.

אני מאוד ריאליסטית. אז אני מבקש ממך, תענייני בכנות.

בת כזאת מופרעת,

שיכולה כל רגע, על כל טובה שנותנת להחזיר רעה,

את תחזיקי אותה בכלל?

בשביל שתרביץ לך עוד? לא, כי הבת שלך. הבנתי, כי הבת שלך.

אבל את לא תחנכי אותה, תגידי, תמשיכי ככה, זה בסדר.

מה תעשי, אני שואל אותך.

אמרת, הוא שהלך ברחוב,

במקום שתרחמי עליו, תגידי, מסכן מפגר כזה, תופס אישה באמצע הרחוב, נותן לה סטירות,

צריך לאשפז אותו.

שיחת טלפון ישר. חבר'ה, בואו תיקחו אותו, תצילו אותו.

זאת אומרת, במילים הטובות שבמשך כל ההיסטוריה,

עם ישראל לא היה טוב?

לא. לא.

לא.

לא.

עם ישראל,

בואי נתחיל אתו ממצרים, בסדר? ממצרים. אנחנו בפרשיות עכשיו של מצרים.

השבת הם הולכים לצאת, עם ישראל, השבת הולכים לצאת, פרשת בשלה, הולכים לצאת ממצרים.

80% היו מעונים ומשועבדים על-ידי פרעה.

מה זה משועבדים?

לקחו את התינוקות שלהם והשליכו לאיור.

לקחו את הילדים שלהם כשהם לא השלימו את המלאכה ושיקחו אותם בטיט להשלמת המלאכה.

שעבדו אותם, נגסו בהם, עשו להם מעשים שלא ייעשו. גרמניה לא עשתה כאלה דברים.

210 שנים.

בא משה רבנו בשם ה' ואומר להם, רבוי ישראל,

אנחנו הולכים לצאת.

הולכים לצאת.

בא לפרעה, שלח את עמי ויעבדוני,

ואם ימהן אתה לשלח, אני אביא עליך מכה, דם, צפרדע, קנאים, ערוב, דבר, שחין,

מכה אחרי מכה.

בני ישראל, מרוצים או לא מרוצים,

יש דם למצרים, הם שותים מים.

בכוס אחד, המצרי שותה דם,

הישראלי שותה מים.

צפרדעים, בכל ערץ מצרים.

אצל הישראלים אין שום דבר.

וכן, כל המכות.

זה עושר?

כשאת רואה את ההבדל בין ישראלי לבין מצרי,

ובפרט כשאת רואה את המשעבט שלך מקבל מכות,

לא יכולת לעשות לו את זה.

בא הקדוש-ברוך-הוא ומיטיב לך ונותן לו את המכות שהיית רוצה לתת, ואת לא יכולה.

נו, אחרי מספר מכות מספיק,

שמונה מכות,

שכבר פרעה בעצמו התמוטט,

וחרטומי מצרים ועבדיו כבר אומרים לו, לא תדע כי עבדה מצרים.

עד מתי זה לנו למוקש?

שלח את האנשים!

נו, אז משה רבנו אומר לעם ישראל, לכאן הם יוצאים.

לאן יוצאים? לחופש, לדרור, לאושר.

80% לא רוצים לצאת.

רוצים להמשיך להישאר במצרים עבדים

עם שעבוד, עם פסלים של מצרים.

נו, תגידי, זה הגיוני?

כן, כי לא רוצים ללכת אל הלא-נודע.

אני שואל אותך, אבל הנודע הוא גרוע מכל, אין יותר גרוע מהשעבוד שהם עברו.

לוקחים לך את הילדים ומכניסים אותם לתוך המים,

לוקחים את השאר ושמים אותם בטיט.

מן לא-נודע יכול להיות יותר גרוע,

ורואים שהמציל הוא גם המכה, והמכה הוא גם המציל,

ואתה בצד של המציל ולא בצד של המכה.

אז למה לא נותן לכם את המציל?

כי מה שקיבלת מכות עד היום, זה היה מהמכה.

והיום הוא החליט להציל.

אתה אומר לו, לא, תשאיר אותי עם המכות.

לא יוצאים. 80% לא יוצאים.

מתים במכת חושך.

12 מיליון.

בשלושה ימים מתים.

מבני ישראל.

3 מיליון רק יוצאים.

יוצאים, הולכים לים סוף,

מגיעים. ים סוף, אי אפשר לעבור.

אי אפשר לעבור.

אי אפשר לעבור. עכשיו תארי לך, הים ממול.

המצרים נושפים בעורפם.

מה יעשו עכשיו?

בשביל מה יצאנו, לא?

למציל, מציל.

ובוקע להם את הים,

והם עוברים בים,

והמצרים המשעבדים נכנסים אחריהם,

ואיך שיוצאים בני ישראל,

הקדוש ברוך הוא שוטף אותם, והמצרים מתים.

אני רואה את החיוך הנפלא,

ואני מבין כבר.

אבל מה לעשות שזה מתועד גם אצל המצרים?

רק רגע.

ואז

הם צריכים להגיד שירה, והם אומרים, אז ישיר משה בני ישראל את השירה הזאת לאמור,

וכולי וכולי. כל השירה ידועה.

לא, אחרי שהם עולים מים סוף צריך להעריך את המציל.

הוא מכה והוא גם מציל. הוא יכול להכות והוא יכול להציל.

כשעושים את רצונו, הוא מציל. כשלא עושים, הוא מכה.

אומר הקדוש ברוך הוא, כדאי לכם לשמוע לי.

מה אני עושה? אני מבקש מכם דברים טובים לטובתכם,

אני לא מבקש לרעתכם.

תעשו כמה מצוות שאני אומר יותר טוב ממה שתשמעו לפרעה,

כי שם עבדתם בחינם,

וקיבלתם מכות, והרגו בכם.

למרות שהטפתם לו ובניתם לו את פתאום ואת רעמסס, ועשיתם את כל מה שעשיתם.

לא קיבלתם על זה טובה, רעה תחת טובה.

אני רוצה לתת לכם טובה תחת טובה.

נו.

אז הוא מוריד להם מן, אין אוכל.

אין אוכל.

יורד מן, לא יום, לא יומיים, לא שבוע, לא שבועיים, 40 שנה מן.

זה המציל.

אין מן במדבר. את יודעת שהן ברזים, והן חברת מקורות, ואין המוביל הארצי.

אז יש סלע,

סלע שמתגלגל איתם לכל מקום,

ומוציאים מן לרחוץ מיליונים כל יום ולשתות מיליונים כל יום.

וחם מאוד, אין סככות.

הולכים בדרך, אז הוא עושה להם ענני כבוד,

מיזוג אוויר, אייר קונדישן.

וכשהם רוצים בשר קצת, אז אין בעיה, הוא מביא להם סלב,

עפים להם ככה, הופ, תופסים על המנגן.

יפה.

זה המציל.

הוא יכול להיות מכה,

הוא יכול להיות מכה,

וככה על זה הדרך, הוא מוליך אותם, וככה העם הזה.

כשהם היו בסדר, כמו שאת אומרת, תקופות פחות,

היה להם טוב, ותשקוט הארץ 40 שנה, מלכות שלמה.

שלום בעולם, שולט בכל העולם, המלך הכי חכם.

כסף וזהב מתגוללים כאבנים ברחבות, למה? שומעים בקול השם.

עוזבים אותו, הולכים לבעל,

מאמינים בעבודה זרה, בהבלים, לא משנה מה.

מה עושה הקדוש ברוך הוא?

נותן עונש, לא מיד, לא מיד.

שולח תנבים, מזהירים, ומתריעים, ואומרים, ומסבירים, וכולי.

חורבן הבית, דוגמה. ירמיה הנביא,

אומר את מגילת איכה לפני שיקרה.

מה שאנחנו קוראים מגילת איכה,

זה לפני נאמר שיקרה.

תיאור מה יהיה.

וכך היה,

כי לא שמעו למרות שהוא אמר,

ולמרות שידעו מזה ירמיה,

ולמרות שידעו שהנבואות מתקיימות.

מה לעשות?

אז את שואלת איפה אל רחום וחנון?

אני אגיד לך.

אל רחום וחנון זה גם מי שנותן עונש,

כי עונש זה גם רחמים.

כשאבא מכה את הילד שלו בלית ברירה,

בשביל שלא יצא לדרך רעה, ויהיה עבריין, ויהיה נרקומן, ויהיה זה,

זה מכות של רחמים, זה לא מכות של אכזריות.

יש מכות של אכזרי,

יש מכות של רחמים.

כשרופא עוקר שן כואבת לחולה,

הוא לא אכזרי,

הוא רחמן, הוא פשוט מסיר לו את הכאב פעם אחת,

שיוכל לחיות ולחייך כל הזמן, גם ישים לו כתר.

אבל,

זה רחמים.

מנתח שחותך את הבטן של החולה, הוא לא אכזרי.

בלית ברירה הוא חותך את הבטן, כי יש גידול והוא רוצה להציל אותו ממיתה.

אז הוא עושה חסד, חותך לו את הבטן ותופר.

הילד הקטן, שהוא מספר עליו שהוא עובר ניתוחים מספר ויש לו עוד ניתוח קשה,

זה חסד שהמנתח עושה את זה. מה, תגידי, אכזרי?

מה, לא מספיק עוד ניתוח ועוד ניתוח? כמה אתה רוצה לחתוך את הילד?

כמה?

זה רחמים.

רק אנחנו חושבים שכל דבר שלא מתאים

זה אכזריות. לא, זה לא אכזריות.

אבל פה רופא עושה את זה. איפה נועים בתוך העניין? פה.

כיוון שהקדוש ברוך הוא יודע מי צריך את זה ומי לא צריך את זה, על פי מעשיו, בין בגלגול זה, בין בגלגול אחר,

לכן הקדוש ברוך הוא מגלגל עלינו את העלילות שבאות עלינו בגין מעשינו.

לכן,

אם נשתנה,

ממילא הגזרה שהייתה על אותו אדם לפני שהוא השתנה הייתה גזרה הראויה לבוא,

ואם הוא משתנה היא כבר לא ראויה לבוא,

כיוון שזה היה מדובר על אחד כזה, אבל אם הוא לא כזה,

אז לא מבין.

שופט שואל את הנאשם,

האם אתה מתחרט על המעשה או לא?

מה אכפת לו אם הוא מתחרט או לא?

הוא כבר עשה את המעשה, מה אתה שואל אותו אם הוא מתחרט?

נפקא מינא, מה יהיה העונש אם יהיה?

אם הוא יגיד שהוא מתחרט באמת, יותר מזה,

היום יש עונשים כאלה כבר הרבה,

נותנים לו עבודות שירות, לא מאסר.

למה אומרים, תהיה פרודוקטיבי לחברה?

הפוך,

ניקח את הרע שבך ונהפוך אותו לטוב לחברה.

היית רע לחברה, תהיה טוב לחברה.

עבודות שירות, צא החוצה.

זה פרס, אבל זה גם נקרא עונש.

זאת אומרת, חשוב האם אתה משתנה או לא משתנה.

אם תגיד שאתה לא משתנה, תקבל את מלוא תוקף הדין.

אם תגיד שאתה משתנה, כפי שתשתנה, כך יקלו בעונשיך.

למה כשנותנים מאסר מורידים שליש?

כי אומרים, אם המאסר הועיל ואתה השתנית לטובה,

אז אנחנו מוכנים להוריד לך גם שליש.

למה לא להוריד שליש? כי הוא השתנה,

ויש המלצות מבית-הסוהר.

ואם הוא השתנה, אפילו שנפסק ונגזר כך,

לוקחים בחשבון ששינוי יביא הקלה בעונש.

אני אומרת, בואו נלך צעד אחד קדימה.

בעולם הזה קיימים מיליארדים של לא-יהודים,

לא משנה מה הדת שלהם, אבל הם לא יהודים,

שהם לא מאמינים במה שאנחנו מאמינים.

קודם כול.

ואני רואה, ואני חייתי הרבה בחו״ל, ואני ראיתי שאנשים חיים יפה מאוד, נכון.

עם חוסר האמונה והדבקות

שהדת היהודית דורשת מהעם היהודי. יפה. אם לא תעשה כך וכך, תקבל מכה, יפה. אחד מהילדים שלך ימות, אתה תהיה יכול, משהו יקרה. קודם כול, זה לא סוג האיומים, אבל תכף נגיע.

קודם כול,

בואי אני אגיד לך את זה קצת בהומור בהתחלה,

לשחרר אותך מהמתח, אבל אני אגיד לך שצב חי יותר טוב מכל המיליארדים של הגויים.

הצב, הצב.

הוא חי יותר מהם, קודם כול, חי 200, משקל 300. גם יותר מהיהודים. גם יותר מהיהודים. וגם יש לו בית שגודל איתו לבד, הוא לא צריך משרד השיכון. ראיתי, ראיתי. נכון.

וגם גשם לא מטריד אותו, הוא מכניס את הראש, מוציא את הראש. הוא גם לא צריך לטפס על העצים. כל ירק בדרך שהוא נפגש, הוא יכול לאכול. נכון. והוא הולך לאט כי לא בוער לו.

אז נפלא, הוא חי טוב יותר מהאוסטרלים, ואפילו יותר טוב מהפינלנדים,

כי הפינלנדים, עכשיו יש להם בעיות עם המוסלמים,

הם הכעיסו אותם במוחמד.

זאת אומרת, זאת פנאטיות דתית.

לא חשוב, יש פנאטיות חילונית גם, נכון.

היטלר לא היה דתי,

היטלר היה חילוני. כן, אתה באמת תענה לי על הנושא הזה. נכון, גם סטלין לא היה דתי, הוא היה חילוני.

נכון. ואלה הרגו מיליונים, מיליונים, מיליונים, מסכימה? לא בשם הדת.

אבל מכל מקום, משוגעים יש, בכל מקום. מה הבעיה? מה הבעיה?

אבל אנחנו צריכים להבין דבר אחד.

קודם כל, רוב העולם הוא המאמין דווקא.

יש מיליארד וחצי מוסלמים,

אנחנו אוהבים אותם או לא, זה עניין אחד,

אבל הם צועקים אללה וכבר. נכון. רגע, זה מאמינים, באותו אל שלנו.

שתיים.

הנוצרים יותר מהם, והם מאמינים גם כן,

באלוקים.

ויותר מזה,

הבסיס של שתי הדתות האלה, זה הברית הישנה. זה תורתנו. נכון. זאת אומרת, רוב העולם מאמין כמונו.

ויש כמה כאלה שמאמינים בעבודה זרה עדיין. סליחה, אני אמרתי שהם לא מקיימים את המצוות.

ברור שלא, אסור להם. גם אם הם ישמרו, הם חייבים מיתה.

מה פתאום שישמרו?

תורה ציווה לנו, משה, מורשה, קהילת יעקב בלבד.

אנחנו קיבלנו את הפרס. אצלך זה עדיין עונש.

אנחנו קיבלנו פרס.

יחידה מובחרת

זה פרס,

זה לא עונש. כפיים על מה? לא הבנתי. לא, לא. על מה על כפיים בדיוק? לא חשוב, לא צריך להבין הכול.

בדיוק. יותר טוב להישאר כמוני במילה. הכי טוב, אמרתי לך בהתחלה, לא מאמין, זה הכי קל. תאמין לי שאני פה ככה. עכשיו, רק רגע, תקשיבי.

מקשיבה. אדם שהולך לסיירת, מבקשים ממנו הרבה יותר מאחד שהולך להיות ג'ובלי, כמו שהחברמן פה רצה ללכת, נכון?

נכון?

אבל מה זה? גאוות יחידה.

אדרבה, זה שתובעים ממנו יותר,

הוא מבין את עליונותו ואת רום כישרונותיו.

למה?

טייס,

חמש שנים.

יש לו טירונות עד שהוא נהיה טייס.

חמש שנים.

אחרים גומרים חודש וחצי, חודשיים, שלושה, צ'יק, חייל.

טייס?

הטובים לטיס, חביבי.

איזה דקדוקים, איזה מסעות, איזה, זה עינויים.

אדם שרוצה להיות אסטרונאוט,

וואי, מה שעושים לו אסטרונאוט.

ואצלנו, איך אומרים לאחד כזה?

זה אסטרונאוט זה.

צוחקים על אסטרונאוט זה.

זה מרחב.

למה? אף אחד לא יכול להיות אסטרונאוט, אז מזלזלים בזה.

אף אחד לא יכול להיות דתי ממש, אז הוא מלגלג על זה. חלילה, לא, לא.

אני לא מזלזלת בזה כל כך. אנחנו אסטרונאוטים.

לא, אתה רואה את מי שנפגע פה?

לא, מה פתאום? אני בכלל לא מזלזלת. אני נפגע עם חיוך? את רואה את מי שנפגע עם חיוך. ממש לא, ממש לא. יש לי הרבה הערכה לאנשים שהם עקביים,

שהם עקביים באיזשהו נושא. אין לי בכלל בעיה. טוב, די, רגע, רגע, חכי. מצא חן בעיניך.

למה אנחנו מדקדקים במצוות?

כי אצלנו זה לא חרטא.

כשיש חרטאות, אז אפשר לעשות את זה חפיף דלין.

כשזה רציני, עושים את זה בדקדוק.

יש לי דיסק,

איך עושים תפילין מההתחלה עד הסוף. את לא תאמיני, רק לראות איך עושים מצווה אחת.

מכינים אותה, לא עושים.

איך מכינים את התפילין במשך שנה?

מפרה אחת

מוציאים רק את עור העורף שהוא הראוי לעבד אותו,

ומזה צריכים לעשות תהליך של שנה בתפילין,

עבודת יד, עד שהם יצאו, וזו עבודת יד לאורך כל הדרך, לא עבודת מכונה.

30% נפסל מזה,

כי נהיה סדק או חור, כי מרככים ומקשים ומעבדים ומרככים ומקשים עד שמגיעים לזה.

והכל מעור אחד,

מה שאת רואה, תפילין פה שחור ששמים,

זה עור בהמה גסה שצריך להיות ככה. חתיכה אחת שעולה ככה, ככה, ככה, ככה, ככה. ארבעה בתים כאלה צריכים להיות מעור אחד שמקבצים אותו, דוחסים אותו,

עד שהוא נהיה ככה. זה משהו לא יאומן לראות רק את התהליך.

אז אני שואל שאלה,

מה, הקדוש ברוך הוא,

זה מה שחסר לו?

תגיד, תעשו ככה בראש, תנו נשיקה ככה,

שלוש פעמים, מספיק. בשביל מה עושים פה קוביות? פה קוביות, לקשור קשרים,

לעשות ככה, בכללים, בהלכות, ובעמידה, וזה, ואיזה ברכה,

מה זה?

את לא רואה את הנוצרים, עושים צ'ינג, צ'ינג, צ'ינג, שלוש תנועות, טרנט, זהו, מייד, זה נגמר.

היה פעם אחת שבא לכומר ואמר לו, תשמע, אני רוצה להיות נוצרי.

הנה נמאסתי עם הדתיים האלה, היהודים, דקדקים בכול, אני רואה שיש מיליארדים,

חיים על הכיפאק, הסתובבתי בעולם, מה, אני צריך עכשיו את הדת הזאת כל הזמן,

מצוות-מצוות.

אמר לו, תשמע, אתה רוצה באמת להיות נוצרי?

אמר לו, כן. הוא אומר, אני לא מאמין לכם, היהודים.

אני אאמין לך רק בתנאי אחד,

אם אתה תחליט שאתה לא אוכל דג בערב שבת.

שואל אותו, מה יש? מה רעם הדג שלי?

אמר לו, אתם היהודים אומרים, כל האוכל דג ביום דג, ניצול מדג.

כל האוכל דג,

ביום דג זה יום שביעי, ד' ג' זה שבע, ד' ועוד ג'

זה יום השביעי.

כל האוכל דג ביום דג,

ניצול מדג, ראשי תיבות, דין גיהנום.

ככה נוצרי, אמר לו, מה אני עושה? אני אשם שהוא אמר לו ככה?

אל תאכל דגים.

אמר לו, אתה יודע מה? לא אוכל דגים. אומר, אתה מבטיח?

אם אתה לא תאכל דגים ואתה תתחייב לי, אני מוכן, ננצל אותך.

אמר לו, חלאס, אני מתחייב.

אמר לו, טוב,

מוציא מהמעיל פה איזה

בקבוקון קטן,

הכניס את האצבע בתוך הבקבוק.

אמר לו, אתה לא יהודי,

אתה גוי.

אתה לא יהודי,

אתה גוי. אתה לא יהודי, אתה גוי.

אמר לו, זהו, אתה גוי.

אמר,

שלוש טיפות נהייתי גוי?

אמר לו, כן.

אבל אל תשכח, לא, לאכול דגים.

אמר, אבטחה זה אבטחה.

ערב שבת,

הכומר מציץ מהחלון.

מה הוא רואה על השולחן של היהודי?

דג כזה גדול.

דופק בדלת, שקרן, רמאי, פתח.

פותח את הדלת ואומר לו,

למה אתה משקר?

אמרת שאתה לא תאכל דג.

אמר לו, אני אוכל דג?

זה לא דג.

אומר לו, מה זה לא דג?

זה דג גדול, עם זנב.

מה אתה אומר לי, זה לא דג? אומר לו, זה לא דג.

אומר לו, אז מה זה?

אומר לו, זה צנון.

אומר לו, זה צנון.

איך זה צנון? אמר לו, למדתי ממך.

קניתי גם אני כזה,

ואמרתי לו, אתה לא דג, אתה צנון. אתה לא דאג, אתה צנון.

תראי, דת כזאת שיכולה עם טיפות לשנות אנשים,

זה חרטא ברטא.

אצלנו זה קצת יותר רציני.

הקדוש ברוך הוא אומר בדיוק מה עושים מבוקר ועד ערב, כל ימות השנה,

אין דבר שאין עליו תשובה מה צריך לעשות בכל מצב.

זה ההבדל.

כן, ואז כשבאים ואתה אומר, זה לא כתוב בתורה,

אז הרבנים פירשו, חכמים פירשו. הסביר גם את זה.

כל אחד פירש?

גם זה לא נכון בטעות.

כתוב, על פי התורה אשר יורוך לא תסור ימין ושמאל.

הקדוש ברוך הוא נתן לחכמים להורות אותנו על פי התורה,

לא מדעתם,

לא כמו אצל הכומר. אצל הכומר נכנסים לבודקה, ומה שהוא אומר, לא חשוב מה הוא אומר, הוא לא צריך להביא הוכחות, זה כתוב, תפנה, תסתכל, משנה זאת גמרה, זה לא צריך.

הוא אומר לו, ככה תעשה וככה תעשה ושלום.

הולכים לפקירים זה אותו דבר, הולכים לגורו זה אותו דבר, לאן שהולכים זה לא צריך מקורות.

כי אם היה צריך מקורות, מי צריך אותו? אפשר ללמוד לבד.

אנחנו, לדוגמה,

יש לנו שולחן ערוך, כל אחד יפתח את הספר, את, אני, הוא,

נלמד, מה שכתוב נעשה זה הכול.

אבל הקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה ונתן לחכמים את הכוח להורות אותנו על פי התורה.

זאת אומרת, התורה ניתנה עם תרי״ג מצוות,

והקדוש ברוך הוא אמר שהוא נותן לנו לעשות משמרת, ועשו משמרת למשמרתי.

אני אמרתי כך לעשות,

אבל אני אומר לחכמים

לעשות גדר כדי שלא יעברו על איסור תורה.

לדוגמה,

יש גבול, נכון?

ויש שטח מפורז בין המדינות.

למה? כי אם יעברו את הגבול ממש, אפשר לירות בו.

אתה עברת את הגבול.

אבל נותנים שטח מפורז, שאם הוא טעה ועבר את הגדר בטעות, או שהייתה פרצה, או שהוא לא שם לב, או שהוא לא הבחין, או לא משנה מה,

יש עדיין טווח שהוא לא ייפגע.

נותנים לו התראה, יריות באמיר.

אותו דבר התורה אמרה, תעשו משמרת למשמרתי.

זאת אומרת, אני אמרתי, איסור שבת זה ככה?

וחכמים באו וגדרו אותנו עוד קצת, ואמרו לנו, כדי שלא תתקרב לאיסור שבת ממש ותעבור על איסור חמור,

אז אנחנו אומרים לך שגם מזה תימנע, כדי שלא תגיע לדבר הזה.

את לא רוצה שהבן שלך, חלילה, יתקרר? את אומרת לו, תימנע.

אל תלך כמו שאתה רוצה עם טי-שירט,

תיקח איתך סוודר,

תיקח איתך מעין, מה אתה עושה? עוד גדר,

עוד דבר, כדי שהוא לא יסתכן בקרירות.

את לא רוצה שחלילה זה? אז אומרת לו, תימנע מלאכול יותר מדי, כי זה עלול להיות סכנה.

למה? את מונעת אותו שלא, אל תסתובב עם חברים רעים.

אתה יכול ללכת עם זה, אבל עם זה לא, למה את אומרת לו לא? כולם בני אדם. לא.

זה, אני פוחדת עליך, כי הוא יכול להסיט אותך לדברים לא טובים.

כמו שאת כאימא דואגת ועושה גדרים למשפחה, מה שאת רוצה,

גם התורה דאגה לנו בדיוק אותו דבר. נתנה רשות לחכמים שעוסקים בתורה יומם ולילה, והם המומחים הגדולים. איך לעשות?

יש חוק ישראלי.

החוק הישראלי אומר מה מותר, מה אסור, נכון?

אבל כשאת עושה הסכם,

מי שחכם לוקח עורך-דין. מה עושה עורך-דין בהסכם? עושה גדרים כדי שבסוף לא תסתבכי עם הסוחר והמזכיר, נכון?

אז הוא אומר לך,

זה אסור, ואם תעשה ככה אתה צריך לקבל רשות, ואם לא ככה אז ככה, ואם אתה תחליף ככה בלי רשות אז אתה תחייב בככה.

זה לא כתוב בחוק, נכון?

זה העניינים של שמירה וגדרים,

כדי שמערכת היחסים בינינו תישמר, סוחר, מזכיר וחיים בשלום.

אבל אם אחד יחרוג

ממה שצריך,

הוא יקבל את מלוא הדין, אז יש כאלה אפילו נוקבים מראש.

כמה הוא ישלם מראש?

בלי אפשרות ערעור.

חכמים. התורה באה ואמרה לנו גם כן. כן, אותו דבר. אז מה לא טוב? שהחכמים מורים אותנו, מצילים אותנו מחטא ומפשע ומעוון?

זה מה שהם עשו לטובתנו.

את לא רוצה לשמוע עליהם? את רוצה להסתכן? תסתכני.

אבל התורה לא עשתה את זה בשביל להעניש אותנו, בשביל לשמור עלינו.

לכן יש לנו את כל הדינים האלה.

יש דינים שהם מדאורייתא, זה נקרא מן התורה,

ויש דינים דרבנן, שזה מחכמים. עכשיו,

חומרת הדאורייתא היא חומרה גדולה ביותר, זה האיסור הגמור שהשם אמר.

ויש חומרה יותר קלה. לכן, במקום שיש ספק,

אם חכמים אמרו,

אז מותר לך לעשות.

כי ספק של רבנן זה לכולה להקל, ככה הם קמעו.

שאם אין לך ספק בדברינו,

אתה יכול להקל. אבל אם אין לך ספק בתורה,

ואתה לא יודע אם מותר או אסור, תתרחק לגמרי לחומרה.

תחמיר, כי זה סכנה.

אז אפשרו לנו לחיות, והעובדה שאנחנו חיים, חיים טוב ומתקיימים. וזה מה ששמר עלינו 3,300 שנה.

אם היינו פשרנים היינו זה, היינו מתאדים בין אומות העולם.

מתאדים.

לא היה עם יהודי.

כל אומות העולם התאדו,

ואנחנו כימים היחידים בזכות התורה ששמרה עלינו עד הלאום.

עכשיו אני אראה לך רק את הקטע שעליו אני נשמח. הוא לא אחד, יש לי כאלה, כמו שאמר לך הבחור מהתחלה.

בסדר, ברוך השם.

אבל צריך לראות גם.

את ראית את ניסים התותח?

אני הייתי. אז כן, אבל היא לא.

עכשיו תראה.

אנחנו רוצים גם שהיהודי הזה, תהיה לו תרופה לישועה לילד.

תודה.

כן, אתה מוכן ללמוד שעתיים ביום תורה לתעני דיבור, לרפואת הבן? מוכן ללמוד. אתה תעזור לו.

בעזרת השם, אני כבר חשבתי על זה שבעזרת השם ביחד, גם כן יש כאן את היהודי הזה,

גם כן אדם די מוכר במגדל העמק,

וגם היהודי הזה עבר אירוע מאוד מאוד קשה במוח,

בגזע המוח, כמו שהוא נראה, גדול,

וגם כן באמת תהליך של חזרה בתשובה,

ממש בסמינרים והכול,

שמירת שבת, האישה קיבלה על עצמה כיסוי ראש, הילדים הלכו לתלמודי תורה רק לפני שבוע, הוא קיבל על עצמו לגדל את הזקן,

אבל גם כן המצב של הרגל שלו מחמיר מאוד,

הוא משותק בחצי פלק של הגוף,

וגם כן זה גם כרוך בהמון המון הוצאות כספיות, אבל אין,

אבל הוא מקווה ומתפלל לקדוש ברוך הוא, וגם הוא צריך באמת

ברכה שבאמת יעשה איזשהו נס, כי המצב הוא לא נראה כל כך טוב.

שעתיים בתענית דיבור.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני הייתי אצלך בערב כזה במגדל העמק.

אני יודע שהברכה שלי שאתה נתת לי נמצאת עדיין בשמיים.

אני מחכה לה.

קבעתי הייטיב לתורה, אני יושב בכולל ולומד.

ילדים שלי בתלמוד תורה.

הבית שלי מתנהל על בית דתי אמיתי,

לא טמבל וויזיה ולא שום דבר,

כמו שאני צריך ככה לעשות, כמו כל בית יהודי.

אשתי יושבת גם ולומדת תורה

בכולל שאני לומד בו פעם בשבוע.

ובעזרת השם, אני מאמין באמונה שלמה שהיום שלי זה יבוא.

אני רק רוצה לבקש מכבוד הרב

שייתן ברכה

לרפואה שלמה

לאשתי,

שזה מקור הברכה של הבית,

שייתן לה ברכה תומכת,

שייתן לה רפואה שלמה.

וזה כל מה שאני רוצה מכבוד הרב.

טוב, בשעתיים בתענית דיבור אתה מוכן? מקבל ענאי.

מקבל.

בעזרת השם. עכשיו, בואו תראו רגע, רגע.

אנחנו נעשה פה עסקה כוללת.

יש פה עוד מישהו חולה שאמרת? מי זה?

אתה, כן.

אתה מוכן גם כן ללמוד שעתיים תענית דיבור כל יום?

אתה יודע מה זה אומר? שעתיים כל יום תענית דיבור ללמוד.

אוקיי.

ויש עוד מישהו שצריך רפואה?

כן.

בסדר, בסדר.

רק רגע.

מה יש לו?

הבנתי.

את מוכנה ללמוד חצי שעה מוסר בשבילה כל יום?

כן. שערי תשובה עם סלטי שרים,

אורחות צדיקים, כל יום.

מה יש לבת?

איך?

מלדה?

מה באמת? במה מתבטאת הנכות?

והרופאים אומרים שזה המצב, כאילו.

זאת אומרת, הם לא רואים סיכוי לשינוי.

את מאמינה שיהיה שינוי?

את מוכנה להשתנות בשביל השינוי?

מוכנה ללכת בצניעות?

שמלות,

הצעיות, בטח, זה העניין.

אני יודע.

את שומרת שבת?

צניעות.

זה חשוב מאוד.

זה תיקון לכל הגוף.

אני יודע שקשה. מה, אני לא יודע מה זה?

יצר רע קשה, לא את.

מצוין, נפלא. בואי נגמור את העניין.

צניעות.

כן, זה כאילו עיבוד האישיות, אני יודע.

אבל זו בניית אישיות אמיתית.

בואי נגיד שתוך חודש את מגיעה לזה,

למצב שאת הולכת בצניעות?

חודש ושבוע.

בסדר?

יפה מאוד. רגע, בשביל ההצלחה והרפואה של כולם,

כולל כול אלה שלא הוזכרו ולא הזכירו,

רגע, מתוק.

בואו נראה. מי מהבחורים הציבוריים מוכן לשים ציצית לרפואתם?

של החולים, בעזרת השם יתברך שיבוא לכם, בכבוד.

בכבוד.

ערב טוב, כבוד הרב.

קדימה. אני אח שכול,

משפחה שלמה, התבדתי במסעדת מקסי בחיפה.

הבת שלי פעלה, שני נכדים ואימא שלי.

אז אם זה היה מגיע לי וקראתי את הנכדים היחידים שהיו לי,

והבת בין ארבעה בנים,

האם יש מקום לתקן,

בכל זאת לחזור,

ונתפלל, אולי בכל זאת יהיה טוב,

האם לכבוד הרב יש לו תשובה בשבילי?

קודם כל יש אי קלטת שנקראת הפיגוע,

ושם זה יהודי ששאל כמוך ממשפחת נחמד,

שבמאה שערים נהרגו שמונה מבני המשפחה,

והוא איבד בן ובת קטנים,

ומתו לו, כמו שאומרים, מתחת לידיים.

הוא היה נוכח,

ואימא שלו קברה שמונה, הלכה מקבר לקבר לקבר לקבר,

ויום אחד.

שמונה קברים של המשפחה.

ותראה איך נראית היום האמא, ומה המצב.

יש שלושה שותפים באדם.

הקב' ברוך הוא, האבא והאמא, כל אחד נותן את חלקו.

הקב' ברוך הוא נותן נשמה,

האבא והאמא נותנים בשר עצמות וגידים. יום אחד מחליט הקב' ברוך הוא לפרק את השותפות, הוא לוקח את חלקו, זה הנשמה,

וחלקם של ההורים מוטל לפניהם, זו הגופה. השם נתן, השם לקח, היא השם השם גבוה.

ובפרט אם זה נעשה בפיגוע על ידי גוי שמחפש להרוג יהודי, אז הוא נקרא גם הרוג מלכות, שהרוג מלכות זה המדרגה הגבוהה ביותר כמו רביע עקיבא בחבריו.

ואז ממילא גם אם הוא לא היה אפילו צדיק, הוא זוכה לעולם הבא.