בעל חדש

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

קודם כל, אני רוצה להגיד תודה רבה רבה רבה, קדוש ברוך הוא, ואחר כך לכבוד הרב.

באמת, בזכותך, כל מי שדיבר עם בעלי לועזר, בזכותך היום יש לי בעל חדש,

מכל הבחינות, בגש מיעוט ובר הבחינות.

בעל חדש, בן אדם חדש.

ובאמת, לא נתנו לבעלי שום סיכוי. אני הייתי בהיריון בחודש שישי, הרופא אמר לי, בצורה חד משמעית, היום הוא כבר לא מסתיר, הרופאים לא מסתירים שום דבר, הרופאים אומרים הכול.

אמרו לי, את, את ההיריון הזה תסיימי, אלמנה, אלמנה, במילים האלה.

ואני הייתי יושבת כל יום, מדברת עם בורא עולם, לא הייתי ישנה, לא אוכלת קולה, מדברת עם בורא עולם.

איך אני אסיים את ההיריון הזה שבעלי בחיי, שהוא רק יראה את הילדה.

כבר השלמתי על זה שהוא הלך למות, כבר ידעתי, זהו, אין, איציק, רופאים אמרו, רופאים יודעים.

כששלחו אותנו הביתה,

אמרו לי, רגע, אני יהודייה,

באתי מבית מסורתי, יש בורא עולם, הוא רופא כל בשר ומפריע לעשות.

איתו אני אדבר, מי הרופאים?

רופאים נותנים חיים ונותנים חיים? אל תקשיבי לאף אחד.

את מאמינה? את יודעת שיש בורא עולם?

זהו.

את והוא. והילדים, אני, היה לי הכי קשה בעולם, הייתי חילונית גמורה.

קשה מאוד לשים כיסוי ראש, היה לי קשה מאוד להוריד פתאום את הג'ינסים,

פתאום להפסיק לבלות בשבת. היום זה לא בילוי, אני יודעת שזה לא בילוי.

היום הבילוי זה המנוחה האמיתית והכבוד ב...

ונכון, זה לאט-לאט,

יש מצבים שבן אדם נורא קשה לו,

והוא עובר מצבים לא נעימים,

ואת ההתגברות.

אבל אני רואה היום בן אדם אחר. בן אדם יושב באוהלה של תורה, וטוב לו, וסוף-סוף הוא שמח,

סוף-סוף הוא מחייך והוא לא מקלקל כל העם מבוקר עד ערב, למה אין כסף ולמה אין זה ולמה אין ככה.

טוב, לבן אדם שמח,

הבן אדם קיבל חיים ומתנה, קיבל בריאות.

יושב יותר מבריאות?

קלטת מספר 464

464 בעל חדש.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח. קיסר צרפת ברח מפני הרוסים שניצחו אותו במלחמה,

ומצא מסתור בביתו של חייט יהודי.

החייט לא ידע במי מדובר,

אך הסכים להסתירו ולהחביאו במיטה,

כיסאו בשמיכות.

הרודפים הגיעו לבית,

חיפשו בכל הבית, ולא הבחינו בו.

לאחר שהסתלקו הרודפים,

הקיסר התוודע לחייט ואמר לו,

אתה יודע מי אני?

אני קיסר צרפת.

מכיוון שהצלת את חיי,

תבקש שלוש בקשות, ואני אמלא את מבוקשך.

חשב החייט ואמר לקיסר,

אם אפשר לעזור לי בדבר הזה,

יש לי דליפה בגג,

אם אפשר שיתקנו לי אותה.

הקיסר כעס, אמר לו, אתה חושב שאני אינסטלטור?

אמרתי לך שאני קיסר, תבקש ממני בקשות.

חשב החייט,

אמר לו,

אדוני הקיסר,

יש חייט מתחרה בשכונה שלנו, מפריע לי מאוד לפרנסה.

תעביר אותו עיר אחרת.

הקיסר משתומם מה הבקשות הטיפשיות האלה.

הוא אומר לו,

תשאל שאלה רצינית, בקשה רצינית.

אמר לו, אדוני הקיסר,

ספר לי איך הרגשת בשעה שהרודפים היו ליד המיטה שלך.

אמר חצוף,

אתה מזלזל בקיסר?

אחת דתך להמית.

התקינו עמוד בחבל תלייה,

כיכר העיר, העלו אותו לגרדום,

באים למשוך את החבל, המלך קורא לו.

הביאו אותו לפניו,

המלך אמר לו, קיבלת תשובה לשאלה השלישית.

מה שהרגשת זה מה שהרגשתי אני בשעה שהם היו ליד המיטה.

נו. אז הוא קיבל תשובה על השאלה השלישית.

ושתי הבקשות הראשונות, מה היתן?

אלה בקשות מקיסר?

מה אנחנו היינו מבקשים מקיסר?

נו, מה אתם אומרים? מה היינו מבקשים מקיסר?

אני שואל עכשיו את הציבור. כסף!

כמה כסף?

כמה?

כמה?

כמה שיש לו?

מה זה כמה? כמה שאפשר לקבל?

כמה שיותר. נגיד שהוא נתן לכם הרבה כסף.

קחי 10 מיליון דולר.

טוב, מה תעשה עם זה? תפסיקי לעבור.

היה אחת כזה שהרוויח בקנדה בלוטו 10 מיליון דולר.

הוא היה חוטב עצים,

מבשל בבקתה שלו

עם גזירי עצים.

משהו פרימיטיבי ביותר. פעם הוא נקלע להם. אני מספר סיפור אמיתי.

נקלע לעיר.

אמרו לו שיש הגרלה.

בכמה פרוטות קנה הגרלה. הרוויח 10 מיליון דולר.

נו, מה עושה בן אדם שהתעשר והוא פרימיטיבי כזה?

הזמין את כל החברים שלו.

עשה מסיבות, אכל, שתה, הסתובב.

קנה לחברים שלו מכוניות.

מכוניות פאר כאן על עצמו.

נהג שמסיע אותו.

וואי.

שבע שנים התרוקן.

הוא פתח אפילו חברה לעצים,

אבל היא כשלה.

התרוקן.

היה צריך לחזור בחזרה לעבוד.

לא יכול לשאת את המצב החדש שנקלע אליו.

התאבד.

והנה,

הוא קיבל 10 מיליון דולר.

סיפור אמיתי.

אתם יודעים שרוב האנשים שזכו בפיס ובהגרלות בכל העולם,

סופם שהם מתאבדים?

אז טייפלר, זכר צדיק וקדוש לברכה,

אמר, אלה שמקבלים

כמויות של כסף כאלה,

זה את כל המזונות של כל החיים ביחד.

אחר כך נגמר, נגמר.

לא פשוט.

אתם מבקשים כסף,

חושבים שכסף זה הפתרון לכל הבעיות. זה לא הפתרון.

יפה, אני שואל.

אתה, אין לך מה לבקש.

אולי יש למישהו פה לבקש?

לא, בשביל זה הוא אמר שלוש בקשות, לא שכל פעם תטרידי אותו.

שישים אותך בארמון.

נו, מה תעשי בארמון?

את יכולה להיות גם משרתת בארמון.

בגברים אין להם בקשות מהכיסה.

אתה, מה אתה?

להיות במקומו.

אה, אתה אומר לו, תפנה מקום, אני במקומך.

הבנתי, יפה, אתה חכם.

אבל אם הקיסר על הבקשה,

מה הוא הרגיש אם אתה תלה אותו,

לך הוא לא היה נותן צ'אנס אפילו לשמוע את התשובה.

כן, עוד בקשה מהקיסר, למי יש?

אתם לא יודעים מה לבקש,

כן?

בריאות מהקיסר.

הוא בעצמו לוקח כדורים.

שהקיסר ימחוק את יצר הרע,

שהקיסר יבנה בית המדרש.

בסדר, זה דבר קטן. כמה זה עולה? 200,000 דולר? 250?

נו, שיגן על היהודים.

הוא דווקא אוהב יהודים. עובדה שהוא אמר לה, חיה, אתה רוצה, תבקש שלוש בקשות, לא אחת.

לכל אורך הדרך.

טוב,

למה אני חותר?

עכשיו בואו נעשה ככה.

אין קיסר,

יש בורא עולם.

ראש השנה, יום כיפור,

ימים קדושים ונוראים,

אנחנו יכולים לבקש מהקדוש ברוך הוא.

מה ביקשנו מהקדוש ברוך הוא?

ראש השנה.

חיים.

חיים.

פרנסה טובה.

מחילה וחזרה בתשובה.

כרמנו לעבוד אותך.

מה אתה?

הוא לא רוצה לבקש, למה הוא לא קיבל משהו?

בטח אתה רוצה להחליף אותו, לא?

אם היה צריך להחליף את מגלי.

כן, אוקיי.

אז פה אמרו חיים,

ובאמת הקדוש ברוך הוא נותן חיים.

לא קיבלתם שנה שחברה חיים? קיבלתם.

לפני שנתיים קיבלתם חיים? קיבלתם.

שאלה מה עשיתם איתם?

מה עשיתם עם החיים?

מה אמרתם לו?

זוכרנו לחיים.

אין מלך

חפץ בחיים. כותבנו לספר חיים.

וואי וואי וואי.

למענך,

לא למעננו,

למענך.

אם כבר חיים,

זה רק למענך.

מצידנו אין טעם בחיים. אם זה לא למענך,

חבר על הזמן.

הקדוש ברוך הוא בראש השנה בודק.

נו, מה עשית למעני?

פתאום מתברר, הכל למענך, למענך, למענך.

הכל בשבילך, מה עשית בשבילי?

ביקשת חיים, למענך.

תבדקו מה עשיתם.

אחד אומר פרנסה.

פרנסה?

זה בדיוק כמו לבקש מהקיסר,

תקן לי את הגג, יש לי דליפה.

מה זה פרנסה?

מזונותיו של האדם קצובים לו, מראש השנה,

בעד אחרית שנה. לפי מה?

לפי זכויות שהוא צבר במשך השנה.

באת עם הרבה זכויות, קבל הרבה שכר.

באת עם מעט, באת עם פחות.

באת עם מזוודות של עבירות.

מה אתה רוצה? שייתן לך עוד פרנסה בשביל שתפשע יותר?

שיקוים לך פסוק וישמני שורון ויבעט ורם לבבך ושכחת את השם אלוקיך?

מה אתה רוצה שהקדוש ברוך הוא יכשיל אותך? ייתן לך?

פרנסה זה דבר קטן, זה דליפה בגג.

כן,

בשבילך זה הרבה, כי עזבת את הישיבה.

אבל מי שלא עזר,

מה זה פרנסה?

מזונות קצובים.

אם תעבוד יותר,

תתאמץ יותר, תעבוד פחות, תתאמץ פחות,

המזונות קצובים.

כמו שיש הקצבה מביטוח לאומי כל חודש,

אז אם אתה עובד או לא עובד, הקצבה מביטוח לאומי מגיעה.

אותו דבר הקב'ה, מזונות קצובים,

תעבוד יותר, תעבוד פחות, מזונות קצובים.

באיזה דרך הם יגיעו? בכל דרך שהקב'ה רוצה.

אין לו שום בעיה.

נכון,

יש השתדלות, ואדם צריך לעשות השתדלות.

אחת מההשתדלויות, לא להשתדל.

או להשתדל פחות.

מי שהוא חסיד ובוטח בשם באמת,

ההשתדלות שלו לא להשתדל.

זה ברוחניות, לא בגשמיות.

הקב'ה לא צריך אותך שתפתחי לו פתח בנושא פרנסה.

את יודעת למה דומה זה שעוזר לקב'ה בנושא פרנסה?

זה מישהו שרואה קטר,

יש אחריו 60 קרונות,

והקטר מצפצף.

טו, טו, טו, אז הוא מרחב עליו.

מסכן קטנצ'יק כזה סוחב 60,

אז הוא רץ אחרי הקרון האחרון ועוזר לו לדחות.

שלא יתאמץ לבד.

הקטר הזה יכול לסחוב עוד 60, אין לו בעיה.

הקב'ה סוחב את כל העולם, מזל את העולם כולו.

תדע למה זה כל העולם כולו?

ביליונים, טריליונים,

של בעלי חיים מסוגים שונים.

דגים, עופות, בני אדם, טריליונים וביליונים.

ולכולם הוא נותן את המזון, מה שהם צריכים בדיוק.

נמלים,

עשים, פילים, ג'ירפות, עופות, דגים, לווייתנים.

כל העולם פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון,

כפי רצונו ומה שהוא צריך.

אז אחרי שהוא זן כל כך הרבה,

לא נשאר לו בשבילך סנדוויץ'?

קטן עליו.

אפילו הקיסר נעלב שביקשו ממנו לתקן.

מה זה פרנסה?

דבר קטן.

הקב'ה אומר, אם בחוקותיי תלכו,

ונתתי גשמיכם בעיטה, והארץ תיתן פריה.

שואלים חכמים,

מה פירוש?

כתוב שבהאי עלמא ליקה אגרה.

בזה העולם לא מקבלים שכר.

היום לעשותם, ומחר לקבל שכרם, היום עושים מצוות,

שכר משתלם לעולם הבא.

ודע מתן שכרן של הצדיקים לעתיד לבוא.

אז אין שכר בעולם. אז הזכר תורו אומר, אם בחוקותיי תלכו,

ונתתי גשמיכם בעיטם, זה השכר, לא?

מסבירים לא כך.

יש אדם ששוכר משאית

בשביל להעביר את החפצים.

באים הסבלים ומתחילים להוריד את החפצים.

מתי משלמים לבעל המשאית שעושה את ההובלה?

בהתחלת העבודה או בסוף?

בסוף.

שכירות משתלמת לבסוף.

אבל אם יגיד בעל המשאית

שהוא נתקע, אין לו דלק,

אז ייתנו לו בשביל דלק שהוא יעביר את החפצים,

או לא ייתנו לו?

ייתנו לו.

אבל זה לא השכר.

זה לא השכר.

זה רק דלק.

אותו דבר.

הקדוש ברוך הוא אומר, אם בחוקותיי תלכו,

אם בחוקותיי תלכו אתם מקיימים את המצוות והתורה,

אז אני אתן לכם דלק.

ונתתי גשמיכם בעיטם. זה רק דלק.

דלק.

זה לא השכר. מה פתאום שכר?

השכר משתלם בסוף.

זה רק שיהיה לכם דלק. מה, אני לא יודע שאתם בלי גשם לא יכולים לחיות, ובלי פירות, בעיבול,

לא תוכלו לקיים את המצוות? מה, אני לא יודע?

מה, אני לא יודע שאם אין קמח אין תורה?

אני יודע שאם אין קמח אין תורה.

רק אתם לא יודעים.

אתם לא יודעים שאם אין קמח,

אם אין לכם קמח,

סימן שאין לכם תורה.

כי מי שיש לו תורה, אני נותן לו קמח.

אבל מי שאין לו תורה, מה אני צריך לדאוג לו לקמח? שידאג לעצמו,

שילך, שיעבוד, שישתגע, שיעשה מה שרוצה.

היה אחד שנכנס לרבה שלו ואמר לו, רבה, יש לי כמה עניינים בנושא פרנסה.

אז הרבה אמר לו, אני לא מתעסק בהבלים.

מה אתה בא לדבר איתי בפרנסה?

תצא החוצה.

יצא.

נכנס אחריו חסיד אחר,

וישב לדבר עם הרבה שעתיים על פרנסה.

והוא שומע.

השתגע.

יצא.

נכנס שוב לרבה. אמר לו, רבה,

אמרת לי שפרנסה זה הבלים.

איך דיברת איתו שעתיים?

אמר לו, אתה יודע מה ההבדל בינך לבינו?

אני אתן לך משל.

היה אחד שהייתה לו עגלה,

והוא נתקע לפני קניון ענק שמוכרים שם דברים יקרי ערך.

הוא נתקע לפני הקניון הזה כשאין לו שמן לגלגלים של העגלה.

עכשיו, שם מוכרים פרוות הכי יקרות בעולם, יהלומים הכי, הכל הכי הכי.

נו, הוא נכנס לבפנים, כולו כמו עגלון, נכנס לבפנים.

אמר, שלום,

אפשר לקבל בקבוק קטן של שמן בשביל הגלגלים של העגלה?

אמרו, סליחה, אתה יודע איפה נכנסת בכלל?

אתה לא מתבייש.

זה קניון מפורסם, אתה נכנס ומבקש דבר כזה?

אמר להם, למה?

ראיתי שזה שיצא עכשיו בדיוק מאצלכם,

נתתם לו שמן לגלגלים של העגלה, אז למה לי לא?

אמרו לו, אתה יודע מה ההבדל בינך לבינו?

הוא קנה ב-40 אלף דולר,

אבל הוא נתקע, שחסה לו שמן לגלגלים, אז נתנו לו שמן.

אבל החנות לא מיועדת בשביל שמן?

אמר לו הרבה,

אתה יודע מה ההבדל בינך לבינו?

הוא כל השנה בא אליי.

עניינים של רוחניות,

עלייה בתורה, בירת שמיים, חינוך הבנים, כל הזמן שאלות בתורה וזה.

מדי פעם יש לו איזה דברים שהוא רוצה לברר בענייני פרנסה, וגם מהצד ההלכתי שבעניין אם מותר או אסור לעשות כך,

אם צריך יותר עסקה או לא,

נו, אז אחד שבא

וכל הזמן מדבר רוחניות, יש לו גם משהו גשמיות,

נו,

אז אני מדבר.

אבל אתה בא ישר, פרנסה.

זה הבנים, זה לא...

אנחנו באים לקדוש ברוך הוא, כל מה שאליהם מבקש, פרנסה, פרנסה. חיים, חיים, פרנסה, פרנסה. הוא אומר, בשביל מה?

מה אתה עושה עם זה?

למענך.

אה, טוב, בוא נבדוק בשנה האחרונה.

איך היה למענך?

איפה אנחנו ואיפה הבקשות שלנו?

אמרו פה תשובה.

תשובה, מה הבעיה? תעשו לבד. מה אתם צריכים את הקדוש ברוך הוא?

אתם עשיתם עבירות, תעשו תשובה. מה אתם רוצים שגם תשובה הוא יעשה בשבילנו?

הקדוש ברוך הוא אומר,

אני מוכן לקבל אתכם בתשובה, אבל אתם תעשו את התשובה.

אני מנעתי תשובה?

טוב ישר השם, על כן יורה חטאים בדרך, אדרבה, הקדוש ברוך הוא טוב ישר,

מוכן לכוון ולהורות את האנשים שפרשו לדרך הישר.

הוא אומר לנו, שובו בנים שואבים.

הוא אומר, ושבת עד השם אלוקיך.

אדרבה, הקדוש ברוך הוא מוכן, ממתין ומצפה, ולא רק זה,

ממציא את עצמו בעשרת ימי תשובה,

כביכול יורד הקדוש ברוך הוא לעולם הזה,

להמציא סיוע מיוחד לאלה שרוצים משהו בתשובה.

אז מה אנחנו מבקשים ממנו? את מה שהוא מבקש מאיתנו?

או, אם את יודעת שיש לך ניצוץ,

למה את לא מדליקה אותו לבד?

למה לפרנסה אנחנו לא רק מדליקים את הניצוץ, אלא משתדלים ויוצאים החוצה לחפש את כל הניצוצות של הדולרים והיינים והשקלים,

לא משאירים אפילו ניצוץ אחד אם אפשר לעשות.

את מדברת על אלה שהם רחוקים?

אני שאלתי אתכם מה אתם מבקשים, לא אותם.

מה אנחנו מבקשים שפה?

זאת אומרת, ניצוץ הקדוש ברוך הוא מדליק.

תראי,

הייתי באילת לפני שבוע ימים לערך.

אילת,

כמו שאתם יודעים, זה שם שאומר הכול.

כמו שירושלים זה שם שאומר הכול.

אומרים עולים לירושלים ואומרים יורדים לאילת.

אז אילת,

זה שם דבר לצערנו הרב.

הקדוש ברוך הוא אמר ליונה הנביא, רדל ננווה,

רדל ננווה.

אבל באילת יש התעוררות גדולה מאוד.

בהרצאה היו

למעלה מ-100-150 צעירים.

צעירים צעירים פירושו גיל הטיפש עשרה.

עם קוצים, עם עגילים, עם כל התפאורה.

ובסוף

ההרצאה

הייתה מדורה, לא ניצוץ, מדורה.

ושמו ציציות וקיבלו עול מלכות שמיים,

ואפילו הוכיחו אותי,

הוכיחו אותי.

סיפרתי להם סיפור על העיר קושטה. קושטה זה אמת, בלשון ארמית קושטה זה אמת.

על עיר שהייתה קושטה, שם לא היו משקרים אף פעם,

ומי שדר במקום הזה לא מת, היה צריך לצאת חוץ לחומה בשביל למות, כשהיה מזגין כבר

קץ בחייו.

נו.

אז אמרתי, לצערי הרב, ולא בהצדקה, אילת כבר מזה שנים,

מזה שנים כבר לא אותה אילת שפעם דיברו על אילת, כיוון שיש אלפים של אנשים מתחזקים, יש בתי כנסת, תלמודי תורה וכו'.

אבל אמרתי, השם אילת, נשאר אילת, מה לעשות? אין עדיין לאילת את השם ה...

פתאום שולחים לי פתק.

גימטריה אילת,

אמת,

אילת ואמת, שווה.

המשכנו לדבר עוד קצת, פתאום שולחים לי פתק.

אילת, ראשי תיבות, אין יום ללא תורה.

אז יש ניצוץ בכל מקום,

ואחר כך עשינו סליחות שם עם כל הצעירים האלה, בבני ברק לא עשיתי סליחות כאלה.

איזה זעקות, איזה... משהו מרגש.

ניצוץ יש בכולם,

ולהבעיר אותו זה גם לא בעיה. היום יש כלים לאין ספור,

איך אפשר לקרב יהודים.

הבנתי, את צודקת, יש גם כאלה

שיש להם ניצוץ והם מגיעים לכתות.

אז כתוב, הבלט תמא,

פותחין לו.

שואלים חכמים, למה הבלט תמא, פותחין לו?

הבלי תמא, פותחין לו, למה?

מספיק שהיה, לא מסייעין לו.

למה פותחין לו?

אלא חסד השם שהאדם ייפול יותר מהר למטה,

כדי שיתעורר. כי נפלתי, קמתי.

כי יושב בחושך, השם אור לי.

אדרבה, מתוך החשכה הגדולה,

מתעוררים יותר. מגיעים למזרח הרחוק,

רואים אנשים פסיכיים,

שוכבים על הרצפה בפישוט ידיים ורגליים מול פסלים,

שלא זזים.

את יכולה לקלל אותם, הם אפילו לא יחייכו.

שום דבר.

ושוכבים, ומאמינים, וממלמלים, והכול פסלים.

ומתעוררים, מה אני עושה פה?

יש כאלה שמגיעים לגורו שם,

והגורו שואל, מאיפה אתם? אומרים לו, מישראל, מה אתם מחפשים פה?

כל מה שיש לנו, זה מאצלכם.

אז יש כאלה שצריכים לעשות את הסיבוב הזה,

וחוזרים בחזרה,

ורוב אלה שחוזרים, אם הם לא נתפסים שם על ידי החבר'ה שפועלים, יש הרבה חבר'ה שפועלים שם, למטה, בהונג קונג, בתאילנד, בכל המקומות,

יש גם שם קלטות שלנו, ווידאו, ומגיעים.

אז נתפסים שם, כי פה לפעמים הישראלים לא נותנים לחזור בתשובה, מלגלגים. שם הראש פתוח.

הוא רואה, אם הוא יכול להסתכל בשוויון נפש על זה ששוכב על הרצפה,

זה שעומד יותר קל לו.

אז זאת אומרת,

לפעמים צריך לעשות את הסיבוב. מה לעשות, מה שלא בא בקלות פה ליד הבית, בבית כנסת, צריך לנסוע עד

למקדש, במירכאות,

להכיר את הבל הבלים שלהם, ולחזור לפה ולהבין.

מה המעלה שלך?

את יודעת, היום מתגלים,

הנוסעי ספרד אחרי 500 שנה

בברזיל,

עומדים היום שיש 10% מכלל התושבים בברזיל שהם יהודים אנוסים.

יש שם כפר שלם, אלנטובה,

אלתנובה או אלנטובה,

שהכפר הזה גילה

שהם יהודים.

איך הם גילו? הגיע שם האדם בשם שוורץ,

שהיה עושה איזה סחר איתם,

והוא רצה לעשות סחר עם מישהו,

אז מישהו מאותו עיסוק אמר לו, תשמע,

בוא אני אגיד לך בסוד,

אל תתעסק עם האיש ההוא, הוא ג'ודו, ג'ודו,

יהודו זה יהודי,

אל תתעסק איתו.

הוא נדהם שוורץ הזה,

יהודי נמצא פה בכפר כזה בברזיל,

הלך ו...

מה התברר?

שאכן יש להם מסורת של יהודים.

בקיצור, היהודים האלה, כל הכפר כולו חטיבה אחת יהודים. שומרים מנהגים של יהודים והם לא מבינים למה.

מולחים את הבשר יותר מדי,

מטאטאים

נגד הכיוון של הפתח תמיד, לא לכיוון הפתח, כאילו לכיוון של מזוזה, הם לא יודעים אפילו שהיה מזוזה.

כל מיני דברים מדהימים, מדליקים נרות,

הם לא יודעים למה מדליקים נרות.

בקיצור, הם עמדו לאט-לאט על זה שהם אנוסים,

וכפר שלם יום אחד קם

ועשה גיור.

נו, נסתרים דרכי השם, אנחנו לא יודעים. האינקוויזיציה חשבה שהתחסל את היהודים,

והנה, 500 שנה אחרי, ניעור הניצוץ הזה.

אבל הבקשות שאנחנו מבקשים פה קטנות מאוד,

דליפה בגג לתקן.

לא שמעתי משהו רציני.

בריאות,

בריאות זה חשוב מאוד, אבל הפסוק אומר,

והיה אם שמוע תשמע בקול השם אלוקיך,

וישר בעיניו תעשה,

והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו,

כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך,

כי אני השם רופאיך,

השם מבטיח.

אם אתה תעשה מה שאני אומר, אני מבטיח לך,

לא אשים עליך. רק אני שם.

לא אשים.

אם שמוע תשמע בקול השם אלוקיך,

לא בקול ישראל,

לא בקול החברים שלך,

לא אף אחד, רק בקול השם אלוקיך.

בישר בעיניו תעשה.

מה שאנחנו בדרך כלל עושים זה הישר בעינינו.

בישר בעיניו תעשה.

והאזנת למצוותיו.

לא למוזיקות ודיסקים ושטויות וחרית של גויים וזה. והאזנת למצוותיו.

ושמרת

כל חוקיו, אל תחסיר, אם תחסיר זה פגם, פגם לוקים.

ושמרת כל חוקיו,

כל המחלה

אשר שמתי במצרים,

לא אשים עליך, כי אין השם רופאיך. יותר מזה,

גם אם שמתי, אומר הקדוש ברוך הוא,

אני מחצתי ואני ארפה.

אפילו שזו מחיצה לגמרי.

אני ארפה.

ולא רק זה,

פעמים שמרפאים אדם אפילו מחולי,

נשאר בו רושם של החולי.

חולשה, כאבים,

כל מיני דברים שמתלווים.

מה אומר הקב'?

והאסיר השם ממך כל חולי

בכל מתווה לא כאבים, לא חולי, לא רושם, מחלה.

כלום, כלום, כלום, כלום.

היינו באילת

בשבוע שעבר,

שנה שעברה שהייתי.

הביאו לשם ילדה קטנה,

לא יודע בת כמה, שבע, שמונה, תשע,

עם מטפחת ראש.

אין לה שערות בגלל מחלת הסרטן.

קרחת.

טיפולים וזה וזה.

נו,

ביקשו ברכה, ביקשתי מהאימא שתקבל עליה ללכת בצניעות, כיסוי ראש וכו'.

השנה הביאו אותה.

קדושת שערות בריאה, ברוך השם.

למה?

למה?

אם נכנעים בפני השם יתברך ועושים את רצונו,

הקב' ברוך הוא לא שולח מחלות בשביל להרוג מישהו.

אם הוא רוצה להרוג מישהו, הוא לא צריך מחלה. הוא הורג אותו, גמרנו.

לא מחכה.

בהפתעה.

שלום. יש מיתה חטופה,

יש מיתה משונה, יש כל מיני צרות, רחמנא ליצלן.

אבל כשהקב' ברוך הוא נותן מחלה,

זה בשביל שבן אדם אין לו את הזמן והשהות לשוב בתשובה, להרהר במעשיו,

ולתקן

את מה שהוא מברר לעצמו שדרוש תיקון,

ואז הקב' ברוך הוא מסיר, זה רק כאילו על תנאי.

אתה הבנת מה אני אומר?

גמרנו.

הוצאה לפועל באה לגבות את הכסף שאתה חייב,

אבל אם אתה משלם,

הם לא יבואו עוד פעם. נגמר, שילמת.

היה חוב, שולם,

נגמר.

נכון, כי כולם חייבים.

אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.

על החלק שבן אדם לא עושה טוב הוא צריך לשלם,

ואפילו שהוא צדיק, ואדרבה,

בצדיק עוד יותר הקב' ברוך הוא מדקדק

וסביביו נסערה מאוד.

למה?

צדיק הוא גם דוגמה ומודל.

דבר שני, הוא ודאי שהכרתו והמודעות שלו יותר מחייבת.

ודבר שלישי, יכול להיות שמן הסתם, גם אם הוא מגיע לרמה כזאת של צדיק גדול, הוא גם נשמה מיוחדת,

שאז מדגדגים איתו לפי הדין.

יש בזה עניין גדול שכתוב בספרים.

מכל מקום,

אף אחד הקב' ברוך הוא לא מוותר לו.

אף אחד לא מוותר לו, הקב' ברוך הוא.

רק מה?

יש פטנט.

יש פטנט שהוא מותר.

מה הפטנט?

דוד המלך עליו השלום היה אומר,

אך טוב החסד ירדפוני כל ימי חיי.

נכון?

אך טוב החסד ירדפוני,

ישבתי בבית השם כל ימי חיי.

מה זה אך טוב החסד ירדפוני? למה הוא אמר ירדפוני רדיפה?

זה קונוטציה שלילית, זה רודף.

זה לא טוב.

אך טוב בחסד יבואוני, ימצאוני.

אלא מה?

אומר החפץ חיים זכר וצדיק כזאת וברכה כך.

הגמרא אומרת

שמזונותיו של האדם קצובים לו.

אבל גם

מנת הייסורים שיקבל אדם כל שנה גם קצובה לו.

זאת אומרת, נגזר על האדם

מי יחיה, מי ימות,

מי יעני, מי יהיה עשיר,

מי יהיה בריא, מי יהיה חולה,

וכל אחד

לפי החבילה שלו.

אז נקצב על כל אדם בראש השנה מנת הייסורים שלו.

מה יכול לעשות אדם כנגד זה?

תמיד התשובה פתוחה גם אחרי ראש השנה,

והתשובה היא קטריסט בפני הפורענות.

כמו שאדם שם מגן

ושולחים אליו חץ,

ואם המגן הוא גם משוח בשמן,

אז החץ יחליק ולא יפגע בו ויגן עליו,

ככה תשובה היא כמו תריס שהיא מגינה עליו. אם תעשה תשובה, אז גם חיצים שיצאו אליך לא יפגעו.

אבל אם אדם לא עשה תשובה,

או שהוא לא יודע על מה צריך לעשות תשובה כי הוא בעצמו לא יודע שהוא חטא,

או שיש דברים שהוא חושב שבכלל מותר.

מה עושה?

אומר החפץ חיים,

יבחר לעצמו איסורים.

איזה איסורים?

אני מקבל על עצמי,

נגיד, ללכת לעשות חסד עם הזולת.

אני רוצה לעזור לנתקעים, לחלשים, לחולים,

לתמוך,

לעזור לכאלה שלא יודעים לקיים מצוות.

אני לוקח על עצמי

במקום לשבת בנוח, לסיים את העיסוקים שלי ולשבת לנוח,

אני לוקח על עצמי להשתדל בעבודת השם לא רק בעצמי לעצמי,

אלא גם לאחרים.

כמובן, זה איסורים לעלות, ללכת, לדבר, לשכנע, לעשות, לתת, לתמוך.

זה, נגדיר את זה, מאמץ שהוא איסורים.

אם הגמרא אומרת שעד היכן תחליט איסורים,

עד היכן נחשב לאדם איסורים בשמיים שמרקים לו את העוון,

זה שאם אדם רצה להוציא מהכיס

שלושה מטבעות

והוציא שניים,

זה נקרא איסורים, כי הוא צריך להחזיר עוד פעם את היד לכיס ולהוציא עוד מטבע.

זה גם נחשב איסורים. פעמיים להכניס את היד לכיס

זה איסורים.

אז זאת אומרת, זה נקרא איסורים,

ואז אם בן אדם עושה כך,

הוא מרוויח כמה דברים.

אחד,

אם יבואו איסורים מן השמיים,

יכול להיות שיהיה לו קשה לסבול אותם.

זה מסוג איסורים שהוא היה מעדיף שלא יבואו עליו.

אבל אם הוא בוחר את האיסורים,

סימן שהוא יכול לעמוד בהם, כי הוא בחר בהם.

אז הוא כבר יכול לעמוד. אז קודם כול הוא מקבל איסורים

שהם כנגד האיסורים שהיה צריך לקבל משמיים, והוא יכול לעמוד בהם.

אם הוא היה מקבל איסורים מהשמיים,

במקרה הטוב הם היו כפרה,

כפרה על מאסר,

אבל שכר אין לו מזה.

אבל אם הוא בוחר בייסורים האלה שאמרנו,

הוא גם יקבל שכר על זה.

זה מה שאמר דוד המלך עליו השלום.

אם צריכים ייסורים לרדוף אחריי,

רדיפה?

אז שיהיו של טוב וחסד.

אך טוב וחסד ירדפוני,

שיבואו, ידפקו בדלת, יבקשו ממני עזרה בזה, ועזרה בזה, ותמיכה בזה.

זה אני מוכן, רק כאלה.

כי אני בטוח שבזכות זה ושרתי בבית השם לאורך ימים.

אני אסגל גן עדן מזה.

זאת אומרת, אדם יכול להוריד מעליו את הייסורים גם אם הוא צדיק והוא קיבל עונש.

אם יבחר לעשות לצורכי רבים ולמען אחרים,

יטרח בעבורם,

ירד לו מהחוף שלו.

נמצא שכל הבקשות שביקשתם קטנטנות,

וניתנות לפתרון עצמי,

בלי צורך לערב את הקדוש ברוך הוא.

מה כן נבקש מהקדוש ברוך הוא? נו, אולי מישהו בסוף יגיד.

או התחלתם לדבר עכשיו.

לעבוד את השם מאהבה, כן.

לאהוב את הקדוש ברוך הוא, זה אין בעיה, מישהו מנע ממך?

משיח, משיח, משיח, משיח.

איה, איה, איה, קטן עליכם, משיח ישר.

שימלוך עלינו. שימלוך עלינו, וואלכ, התימני הזה הביא אותה.

רגע, רגע.

רגע, רגע.

רגע, כבוד הרב, רק שנייה.

עכשיו שימו לב,

אתם אמרתם את זה בתפילה בראש השנה, אתם לא שמים לב אפילו מהמתפללים. כמו שאתם אומרים למענך,

אותו דבר.

מלוך על כל העולם כולו,

נו מלוך על כל העולם כולו,

לכבודך.

והופע בהדר גאון עוזך, על כל יושבי תבל ארצך. יושבי תבל ארצך. וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור

כי אתה יצר טוב. יאמר כל אשר הנשמה באפו,

השם אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משנה.

למה אומרים עשר פסוקים של מלכויות?

להמליך את הקדוש ברוך הוא בראש השנה עלינו.

והם מבקשים לא רק עלינו,

אלא על כל העולם כולו,

שלא יהיה פעול ולא יהיה יצור, שלא יכיר ולא ידע מלכותך.

טוב, זה יפה.

המלכנו את הקדוש ברוך הוא על רמח איברים משסה גידים שלנו.

הם מדברים איתו עוד פעם.

מלוך,

כל יצור,

שולחים אותו רחוק, כל פעול.

גם הוא, גם הוא, אל תשאיר אף אחד.

ומה התחלת?

אני, רגע, זה לא קל. לאט לאט, לאט לאט.

אי אפשר הכל בתחן, מה? לאט לאט, לאט לאט.

שנה שעברה קיבלתי על עצמי דבר אחד.

שנה אני גם אקבל דבר אחד. הלו?

אבל הרשימה ארוכה.

אתה יודע כמה אתה חסר?

איפה אתה?

מלוך?

אבל לא עליך.

נו,

אם היינו מבקשים מהקדוש ברוך הוא מלוך באמת,

אם היינו באמת מבקשים באמת,

היינו זוכים לגאולה שלמה.

ואז

אין חולים, לא צריך רופאים.

בקיצור, אם היינו מבקשים באמת, אין חולים,

אין רופאים, אין עניים,

אין עשירים,

אין מלחמות,

רק שלום.

מעדנים מצויים כעפר.

כולם חכמים, כולם נבונים, כולם שמחים, כולם מאושרים.

אין מיטה, ובלע המוות לנצח,

שוחט ליצר הרע.

פשיעי, איזה חיים, איזה חיים, איזה חיים.

זקנים וזקנות יושבים בחוץ,

יש להם סריא, נכדים, נינים, צאצאים, צאצאים, צאצאים, שרשרת, שרשרת.

בין מאה יקרא נער.

צוצי, בוא.

בין מאה.

חיים טובים וארוכים.

אבל מה אנחנו עושים? מלוך ולא מתכוונים.

למענח ולא מתכוונים.

אז איך יהיה?

כבר תיקנו לנו חכמים מה לבקש.

מה נכון שלא נעמוד לפני קיסר, להבדיל,

ונבקש שטויות לתקן תדליפה בגג.

כבר תיקנו לנו בסידור מה להגיד.

רב שנתכוון

למילים קוראים תיבה.

תיבה זו מילה אצלנו.

תיבות.

צריך תיבות.

פעם אמר הרב טהרני,

מה זה תיבות?

תיבות.

תיבות. די לך אחת,

נביא משאית מלאה תיבות.

פורקים את הכול,

פותחים את התיבה הראשונה, ריק.

פותחים תיבה שנייה, ריק. משאיות סוחבות,

תיבות ריקות.

מה השווי?

חוץ מנפח אין פה כלום.

הוא אומר אותו דבר.

למה חכמים קראו לזה תיבה?

תיבה.

צריך למלא אותה.

כשאתה אומר את המילה,

את התיבה,

בלי שום

תוכן פנימי,

אתה לא חושב מה אתה מדבר, אתה שולח למחלה תיבות ריקות.

פותחים את התפילה שלך, אין כלום. חרטה עברתה.

אתה רק מטריח.

פותחים, אין כלום.

שום דבר.

תפילה בלי כוונה,

גוף בלי נשמה.

טבע.

אז אנחנו לא יודעים מה לבקש. אם היינו יודעים מה לבקש, היינו חכמים.

מלך אחד אומר לשלושה מעבדיו, תבקשו, כל אחד בקשה אני נותן.

אחד אמר לו, עשר דונם.

כך.

אחד אמר לו, שר במדינה פלונית. אמר לו, כך.

השלישי, אחכם, אמר, הבת שלך.

הבת שלך מסודר, חלאס.

יושב בבית המלך, כמו ששמה רצו.

יושבת אצל הקיסר.

בת המלך.

מה זה הבת של המלך?

התורה הקדושה.

הקדוש ברוך הוא קורא לזה בתי.

בוא, תתחבר לזה.

אם אתה מחובר לזה,

יש לך את הכל מהקדוש ברוך הוא, מה שתרצה.

מה שתרצה,

בזכות התורה הקדושה תקבל.

אבל תהיה מחובר

לבת של הקדוש ברוך הוא.

אבל מה אנחנו עושים? אנחנו רוצים מהקדוש ברוך הוא, ולא מתכוונים לשום דבר, מה שאנחנו מדברים.

תארו לכם, אחד בא מבקש מכם הלוואה.

נתתם לו.

אמר, אני אחזיר, לא אעזיר.

בא עוד פעם, תיתנו לו?

מה לא?

מה?

היה לו קשה.

היה לו קשה.

תנו לו עכשיו, ואולי הפעם הוא יחזיר.

תיתנו לו.

תיתנו לו. יפה.

נתתם, לא הבטיח שיחזיר, לא אעזיר.

בא פעם שלישית, הוא אומר, בבקשה,

הפעם אני אחזיר.

תיתנו לו.

למה לא?

ואם יהיה לו קשה עוד פעם, אז מה יש? אז תתני לו.

תתני לו או לא.

מה הסכום?

הרבה הוא מבקש.

הרבה הוא מבקש. הוא לא הולך על פחות. הוא מבקש חיים.

הוא מבקש פרנסה.

הוא לא מבקש פחות.

אנחנו באים לקדוש ברוך הוא, אומרים, ריבונו של עולם, תן הלוואה.

איזה הלוואה. לא מבקשים ממנו משהו קטן. חיים!

פרנסה!

בריאות!

תן לנו!

נותן שנה אחת כך. נו, מה אתה עושה עם זה? בשבילי?

אתה מחזיר?

בתמורה אתה מחזיר?

לא!

הכול אתה לוקח לעצמך.

בא עוד שנה.

ריבונו של עולם, למענך, אתה יודע, אתה מכיר אותי משנה שעברה, לא?

זה אני!

למענך! למענך! יאללה, שחרר.

מה היה צריך לתת או לא לתת?

לא לתת. אתם אמרתם לא לתת.

היו פה שתיים שאמרו לתת. יאללה, נתנו עוד שנה.

שלישית כבר אף אחד לא הסכים לתת.

או, הנה יש אישה שמתרעמת ואומרת בדת קשה מאוד לקחת את הכול בבת אחת. נכון, בואי אני אגיד לך משהו.

גם אל תיקחי מהקדוש ברוך הוא הכול.

קשה גם לתת למי שלא נותן מחזרה. בואי נגיד שהוא ייתן לך לחיות בצמצום.

דהיינו, תצטרכי לנשום עם השאף,

תצטרכי לשמוע עם מכשיר,

תצטרכי לירות עם זגוגיות 16. תלכי עם רגל אחת,

יד אחת כותבת, השנייה מסייעת,

וכל מיני דברים, בצמצום.

תהיי יותר טוב, הוא יבריא לך את היד,

תסדר לך עין, אחר כך עוד אחת, ואחר כך ככה, ולאט לאט תשתקמי.

מה חיים חילוניים להגיע פתאום יום אחד לכיסוי וזה?

ביום אחד? ביום אחד, אני שואל אותך שאלה.

בן אדם היה חולה,

חולה 28 שנה.

פתאום באו הרופאים, אמרו לו, יש לנו זריקה,

שמים לך. זה כואב, זה שורף, זה קשה, התגובות קשות ביותר, אבל אחרי 24 שעות,

אתה בריא לחלוטין. הוא אומר, בוא'נה, זה קשה ביום אחד להשתנות.

אני לא רגיל ככה, אני רגיל להיות חולה כרוני.

אני 20 שנה חולני, חילוני.

אתה רוצה לעשות ממני בריא ב-24 שעות?

למה, מה הוא ביקש ממך?

אינפוזיות?

שימי כיסוי ראש על הראש. כתר, כתר על הראש. רואה, אני גם הולך עם כתר.

תיקחי לך בגד צנוע, תלכי כמו מלכה.

מה הבעיה עכשיו?

לשמור שבת לנוח? לאכול תבשילים מיוחדים?

לשיר כמה שירים? את לא יודעת לשיר, אל תשירי, שירו אחרים.

פיסטוק חלבי לקחת, גרעינים, מה הבעיה? לברך עליהם זה סיפור.

רגע, עוד לא גמרנו איתה, עכשיו.

זאת אומרת, מה קשה? מה בקשר? ואת בכלל, מה ביקש ממך הקדוש ברוך הוא? מצוות שהזמן גרמן בכלל פתר אותך.

מצוות שאני חיה, אני צריך לשבת שבעה ימים בסוכה ולישון שם, את לא חייבת.

יש מצוות שהוא פתר אותך.

ואני לא, ואני לא מתלונן.

ואת מתלוננת איך אפשר?

ובתמורה הוא נותן לך חיים ובריאות וגן עדן,

גם גן עדן זה קטן.

מה שתקבלי פה זה רק שמן לגלגלים.

מה שתקבלי באמת זה לאין ערוך ולאין שיעור.

אז מה הקושי?

אה, בגלל שלא התרגלת? התרגלי.

התרגלת לא נכון עד היום.

מה בעיה להתרגל לנכון?

מה הבעיה?

רגע, מוטי, קח את השתי, אתה רוצה לשתות משהו?

רגע.

זאת אומרת,

צריך להבין, אתם עושים מהדבר הנורמלי, הבריא,

ההגיוני,

קשה.

אז מה נגיד על הלא נורמלי,

על הלא טבעי,

על ההפוך על הפוך? מה הוא?

אתם מוסרים את הנפש על הדרך ההיא.

מוסרים את הנפש, כאילו אסור לבטל, מה הפירוש?

מה פתאום, אני רגיל, אני כבר לא יכול? מה זה הדיבורים האלה? מתי בן אדם פתאום מכיר שיש בורא לעולם?

מתי הוא מחפש פתאום רבנים?

מתי הוא מחפש פתאום זה? כשהרופאים אומרים לו, אדוני, אנחנו מרימים ידיי.

אז למה אתה הולך לרבנים?

מה הם קשורים לרפואה? מה להם ולזה? הם יושבים ולומדים תורה, מה זה קשור לרפואה?

ראית איזה רב? בא אליו מישהו, שם את הסטטוסקופ, בודק אותו?

לא.

בטח שייפטרו, גם הצדיקים עצמם נפטרים.

בטח, אמרתי כבר קודם.

אבל למה באים לרבנים? לא ענית לי. גם רופאים מתים, אז מה, לא הולכים לרופאים?

הולכים לרופאים.

מה, תלכי לרופא ותגיד לו, אני לא נבדקת אצלך כי אתה גם תמות. אז הולכים לרבנים. אבל למה הולכים לרבנים? מה פתאום הולכים לרבנים?

מה, עם סמכות?

יותר מזה.

למה הולכים לקברות צדיקים?

הם מתו בכלל, מתו. הולכים לקברות צדיקים.

לא ראיתי אף פעם שעולים לרגל, הולכים לקברות רופאים.

יש רופאים מפורסמים, אף אחד לא מבקר אותם.

לא המשפחה ולא אנשים אחרים.

למה הולכים לקברות צדיקים?

מה, כולם סתומים?

אלא מה, כולם יודעים את האמת בתוך-תוכם.

אבל בשביל לחיות עקום,

הם מוכנים לשלם את המחיר בינתיים.

וכשזה פוגע בהם חס ושלום,

פתאום הם נזכרים שיש כתובת, תודה לאל, יש כתובת,

יש כתובת, בסוף הם באים ומבקשים ברכה. בשביל מה?

תהיה בריא לבד,

אתה לא צריך אף אחד. תהיה צדיק בעצמך, יבואו אליך.

מה הבעיה?

מה שביקש מאיתנו הקדוש ברוך הוא זה בגדר היכולת. אם זה לא היה בגדר היכולת, הוא לא היה מבקש.

כי הקדוש ברוך הוא מבין קצת יותר טוב מאיתנו. הרי אם אנחנו מבינים שלבן שלנו ולבת שלנו אנחנו לא יכולים לבקש מה שהם לא יכולים,

ולא רק זה לאיים, אם לא תעשו נעניש אתכם.

אם הם לא יכולים,

אני יכול להגיד לבן שלי תרים 500 קילו אם הוא לא יכול להרים.

אם לא, אני אתן לך מכות.

ואבא לא נורמלי.

אז הקדוש ברוך הוא אומר לנו, תעשה את זה ואת זה ואת זה, ודאי שאני יכול.

השאלה אם אני רוצה.

אי אפשר, נכון?

למה? מה קשה?

מה קשה? תגיד לי.

מה אכפת לך מה אתה מכיר? אני לא מכיר שר אחד בממשלה שאין לו תיק.

אז מה?

אז מה?

אז זה אומר שאם הוא רוצה הוא לא יכול להיות שר בלי תיק?

תגיד לי, מה אי אפשר?

מה אכפת לך עכשיו מאחד? למה להצביע על אנשים? תגיד לי, מה קשה?

רגע, מה קשה? ועוד ביום אחד? זה הכי קל.

הוא רצה ככה, אבל אפשר.

אני עשיתי את זה ביום אחד, דרך אגב. כן.

מה?

מה לא?

מה קץ? אה, מה קץ? ציצית, אפשר?

בקיץ לא.

תגיד לי, אתה הולך עם חולצה?

איך אתה הולך בקיץ עם חולצה?

הקופים הולכים בלי...

חולצה, למה הם לא יכולים לסבול אותה?

שים לו חולצה, הוא יוריד אותה. לך לגן חיות, תראה.

מה, אתה, מה, כובעים אותה בני אדם?

מה הבעיה לשים ציצית?

חם בקיץ בגיהנום יותר חם.

יותר חם.

יותר חם.

רגע, אתה כל פעם סלסלי, חכה.

תן לו מיקרופון. יש פה מישהו כזה שמחלק מיקרופון?

מחילה מכבוד הרב.

האם אנחנו יכולים לראות איזה נשיא,

או איזה ראש ממשלה,

או איזה חבר כנסת, אפילו היום,

ובכל ממשלות העולם,

שהם הולכים עם חולצה?

הם לא הולכים עם חולצה,

הם הולכים עם חליפה.

ואז לא חם להם. גם כשחם, הולכים גם עם חליפות. ולמה?

בשביל הכבוד שלהם.

ואנחנו, בני אדם שרוצים כבוד כלפי הקדוש ברוך הוא,

לא יכולים לסבול חליפה,

ולא יכולים ללכת עם חולצה.

היום כבר במודה ללכת עם מחשוף כזה,

ומחשוף כזה,

וכבר מגיעים של ללכת כמו חיות,

ולא כמו בני אדם.

הוא שאמרנו, אבל אני אגיד לך מה הבעיה.

יש חליפות ורסאצ'ה,

אבל אין ציצית ורסאצ'ה.

אם היה ציצית, לא היה חם.

זה הבעיה.

אתה מבין?

מכל מקום,

מכל מקום,

כל מה שאנחנו מבקשים,

זה דברים קטנים.

ואם היינו מבקשים דברים אמיתיים,

אז ודאי שהיינו פותרים את כל הבעיות לכולם.

אבל בשביל זה גם צריך לקבל על עצמנו מה שאנחנו מבקשים.

ואנחנו יודעים לבקש,

אבל אנחנו לא עושים בעצמנו, וזאת הבעיה.

אמר טורי זוהר, לקח לו הרבה זמן.

נכון, הוא לא התכוון לחזור בתשובה,

הוא לא רצה לחזור בתשובה,

הוא פשוט מאוד נתקל במישהו שגירה אותו ואמר לו, תשמע, אדוני, יש תשובות לשאלות, והוא לגלג עליו.

ואחר כך הוא נלכד ברשת,

והתברר לו שזה באמת נכון, והוא עדיין לא רצה.

אז לכן הוא אמר,

לכן הוא אמר,

אני רוצה לעשות את המינימום.

ולכן הוא עשה רק מצוות שכתובות בתורה,

ומצוות רבנן הוא לא רצה לשמוע בכלל.

לכן הוא היה נוסע באופניים בשבת בהתחלה,

נוסע דתי בשבת עם אופניים.

והייתה לו תוכנית בטמפלוויזיה,

והוא היה כל פעם מוחק מאחורה בתמונה כל מיני קטעים,

וככה לאט לאט הוא לא רצה.

אבל יום אחד הוא הבין

שהוא משקר את עצמו,

ואז הוא השתנה.

אני, לעומת זאת, חזרתי ביום אחד.

ביום שהבנתי שזאת האמת,

קיבלתי על עצמי את כל מה שכתוב וגם מה שלא ראיתי.

זה היה ממש דמוקרטי.

לא, התשובה היא ברגע, ביום אחד,

התהליך לוקח זמן.

הוא לא רצה.

אני רציתי,

עוד פעם,

אני לא אומר שאם את תרצי עכשיו לחזור בתשובה תדעי את כל ההלכות, מה שאני יודע. בטח שלא.

אבל ברור שאת יכולה מהיום לקיים את המצוות שאת יודעת.

אין שום מניעה.

יש מצווה אחת, דוגמה, שאם תרצי אפילו היום לקיים, לא תוכלי.

אם תרצי המשמור שבת, לא תוכלי, מעובר לא שבת.

גם לא תוכלי לצום מכיפור, זה עד שיגיע.

זאת אומרת, זה ברור שיש דברים שאת לא יכולה לקיים הכל היום,

אבל את ההחלטה היום את יכולה לקבל. אבל תדעת מה זה אומר שאם החלטת היום?

אם חלילה את מתה חמש דקות אחרי זה,

את בגן עדן.

זה ההבדל.

אדם שהחליט,

אני חוזר בתשובה, הוא בן העולם הבא.

זה המעלה.

בטח שאי אפשר ברגע אחד לדעת הכול.

זה תהליך.

אבל לא בן אדם אומר, תשמע, אני כרגע לא מוכן.

המצוות האלה לא מתאים לי.

זה לא מתאים לי. זה לא יודע אם אני אעשה.

אתה יודע מה זה אני מוכן?

מה זה?

אתה עושה מהתורה מה שאתה רוצה?

מה פירוש? אני מקבל עכשיו את חוקי התנועה שיש פה בארץ איך שאני רוצה.

אין כניסה, בסדר.

אדום, ירוק, לא יודע, כתום גם טוב לי.

זה מדרכות,

חצי-חצי, אתה יודע מה? לא, אני לא אתה. חצי מדרכה אני עומד, חצי זה.

מה יש אדם?

מה זה? זה נקרא שומר חוק?

זה העבריין.

אני רואה שהניצוצות פה מתעוררים.

וואי וואי וואי.

איזה ניצוצות.

גברת יקירה, אני חילוני לשעבר. חילוני מתל אביב, מרחוב בן-יהודה.

לא קשה שום דבר אם זו האמת.

הכול אי-אפשר לעשות בבת אחת.

אבל אפשר להחליט על הכול ברגע אחד.

אני שואל אותך שאלה.

אני מחליט שאני רוצה לטוס לארצות-הברית.

מתי החלטתי?

מתי אני אטוס?

מתי שאני אשיג כרטיסים, אשיג כסף?

אני לא נוסה. אין דבר כזה שאת לא יכולה להשיג את התורה והמצוות הכול. אם אין לי כסף למתורה, מה אני עושה?

אז את לא נוסה.

מה אני אגיד?

לא הבנת, אבל כי זה מנוע מידך. אין בידך כסף. אבל פה, מה שמבקשים ממך מצוות זה לא תלוי בכסף. לדוגמה,

אם אין לך כסף לתפילין, נגיד, כן?

אם אין לך כסף לתפילין,

אז את יכולה להשאיל ממישהו תפילין.

לא חייבים שהתפילין יהיה דווקא שלך.

אפשר להשאיל ממישהו אחר.

סליחה, אני יכולה להגיד משהו? בהחלט. אמרת עד עכשיו, רק אני עונה שנייה.

עכשיו,

אם אין לך כסף לכיסוי ראש, לדוגמה, אין לך כסף לכיסוי ראש, זה יקר מעוד 20 שקל,

אני יכול לתת לך כיסוי ראש בלי שום בעיה.

אז מה קשה? לשים את זה כאילו? הנה, אני שם. את רואה? מה הבעיה? מה? זה בעיה?

תהיה בריא. אמן.

לי יש ילדים מאוד חרדים.

מאוד חרדים. וואי, וואי, וואי. אבל אני לא חרדית. אין דבר כזה. את חרדית כי השורש שלך חרדי, וסבא שלך היה חרדי.

את רק עשית הפסקה.

זה הכול.

ואת צריכה להתחבר.

צריכה להתחבר לשורשים שלך. השורשים שלך כשרים וצדיקים, ואת במשפחה מכובדת.

ולמה תראי?

כמו, חס ושלום, לא יהודייה.

הרי אם את הולכת ברחוב היום,

ונגיד שאת הולכת עכשיו בשווייץ,

רואים אותך ורואים שוויצרית, מה ההבדל? איך יודעים? זאת יהודייה, זאת גויה. איך יודעים?

אין שום הכרה.

אבל כל יהודייה פה, שהיא שומרת תורה ומצוות, תלך בכל מקום בעולם,

זאת יהודייה.

בגלל הכיסוי?

גם בגלל הלבוש, בגלל הכיסוי,

בגלל האיפור,

בגלל ההתנהגות, בגלל הדיבור, בגלל השיחה, בגלל הצניעות, בכל מיני מובנים.

הכול.

אמרתי לך, בוא, תשתה, אתה רוצה? תביא שתייה, תביא.

זאת אומרת, שתביני,

יהודי חרדי פה, שיסתובב בכל העולם,

יגידו שזה יהודי.

למה הקדוש-ברוך-הוא אמר שאנחנו צריכים להיראות כך?

אנחנו הנציגים שלו, אנחנו החיל שלו.

צנחן לא מתבייס, שם כומתה של צנחנים.

גולני לא מתבייס, שם כומתה של גולני.

למה אני צריך להתבייש?

אני שם כומתה עם אנטנה.

מה הבושה? אני לא מבין. אני יהודי, זה בושה? אני אחד מהבנים הבודדים שיש לקדוש-ברוך-הוא בעולם.

יש 6 מיליארד בני-אדם?

אני אחד מהבודדים, מתוך 13 מיליון מפורסמים היום כיהודים?

אני אחד מהם שנבחרתי על-ידי הקדוש-ברוך-הוא להיות בנו,

ואת בתו.

למה את מתביישת בזה?

6 מיליארד היו רוצים להיות כמוך,

ולא יכולים כולם.

את יודעת, הגיעו אלינו, הגיעו אלינו

שבוע שעבר, לא, לפני שלושה שבועות,

טיול היה לנו לקברות צדיקים.

השתתפה בטיול הזה יפנית,

שעוברת תהליך גיור.

איך היא הגיעה לזה?

היא פשוט מאוד, ביפן ראתה קלטת וידאו שלי בעברית.

היא לא מבינה.

היא ישבה שלוש שעות, ראתה את הקלטת,

בתום שלוש השעות היא אמרה, הוא צודק, אני רוצה להיות כמוהו.

מצוין, זה כוח. תקשיבי, היא הוציאה לי מהתיק שלה תהילים,

כתוב צד אחד יפנית, צד אחד מזמור תהילים בעברית.

לא יאומן כי יסופר.

היא רוצה להיות יהודייה טובה.

היא עשתה את הכול, רדפה אחרי היהדות בכל מקום.

כבר ביקרה בתי-כנסת אשכנזים, ספרדים, תימנים.

אמרה שהיא מתפללת עם תימנים

והיא מבינה את התפילה של תימנים.

למה?

היא אמרה,

אצל האשכנזים התפללתי,

אני לא משיגה אותם.

אצל התימנים התפללתי, אני משיגה אותם.

התימנים אחריה עד שהם גומרים.

הם מתפללים לאט-לאט עם מנגינות, הכול.

בקיצור,

שאלתי אותה, אחרי שתהיי יהודייה טובה, מה תעשי?

היא אמרה, אני אכתוב ספר ביפנית, להסביר לכל היפנים מהי האמת בעולם.

את שומעת?

הגיעה לטיול גם הפיליפינית.

הפיליפינית הזאת,

גם כן, סיפור בפני עצמו, משהו לא ייאמן.

הגיעה לפה,

עברה תהליך גיור והתגיירה אצל הרב קרליץ בבני-ברק,

נלחמה על זה שהיא רוצה להיות יהודייה.

בית המשפט פסק,

עצרו אותה לפני כמה ימים,

והשם עזר שהצלחנו לשחרר אותה עם העורך דין שלנו, עורך דין חיים תפיר.

עצרו אותה, רצו לגרש אותה, למה היא שבחית,

שואה בלתי חוקית.

אין לה אישור, אבל היא יהודייה לכל דבר, זה עוד לא ברשומות.

אמרו שמגרשים אותה.

העורך-דין הגיש בקשה לשופט,

השופט דיבר אתה וכתב,

יהודייה כשרה למהדרין,

לשחרר אותה לאלתר.

יש לה דין מחוק השבות של יהודייה,

וכל העניין של אישור זה עניין טכני בלבד.

בקיצור, היא משוחררת,

יהודייה לכל דבר, הייתה מסיבת הודיה,

הכול פיליפינית.

אני שואל אותך שאלה,

אלה יכולים לזכות לבוא מקצה העולם,

לחפש את השם, לחפש את עם השם,

להגיע לירושלים, זו הייתה משאת נפשם,

וכשהם מגיעים לפה הם נלחמים נגד אלה שאומרים להם, לא, אתה לא יכול להיות יהודי,

זה קשה,

לא כדאי לך,

יש תרייג מצוות, יש ככה ויש ככה, ודוחים אותם, ודוחים,

והם נלחמים, לא.

עכשיו, זה לא קשור אליהם.

הם יכולים לקיים רק שבע מצוות בני נוח,

וזהו, הם יכולים לזכות לגן-עדן עם שבע מצוות בני נוח.

אומנם גן-עדן קטן ביחס ליהודי ויהודייה,

אבל זה גן-עדן.

לא, הם רוצים יהודים עד הסוף, אבל הסיכוי שאתם תיענשו יותר ממה שתזכו,

לא,

הם נלחמים עד הסוף.

אז איך יהודייה כמוך,

משורש של צדיקים,

בנים חרדים צדיקים,

ואת תקועה להם באמצע, בלי כיסוי ראש? אני אגיד לך מה. נו. אני עזרתי לילדים שלי לחזור בתשובה.

את דוחפת את כולם, גן-עדן נשארת בחוץ? כולם החזרתי, ואמרתי להם בפירוש לשים כיפה שחורה, או בכלל לא.

יפה. או חילוני, או כיפה שחורה, וממש דוסי.

וכולם, לא כולם,

יש לי שניים בלי,

לא דתיים,

וכולם עם כיפות ודתיים וצפיחות. מה זה כולם? כמה?

שיהיו קוראים. בלי עין הרע.

תגידי באותיות.

לא.

אני לא אומרת.

תפתיעי אותם. אבל אני תקועה.

תפתיעי אותם. בואי אני אקשור לך את הראש, יש לך משהו בראש שם, צריך לקשור אותו.

לא.

נקשור לך את הראש, תשמעי ממני.

נקשור לך את הראש החזק, שאותו ג'יני לא יצא החוצה ויבלבל לך את המוח.

את יודעת מה? אם את חוזרת הביתה ככה,

שני אלה שנשארו חילונים,

על המקום דתיים.

לפני יום כיפור, לפני יום כיפור, יא וואי וואי וואי.

לפני יום כיפור.

הייתי מאירה אותם בנץ ללכת.

אני לא יודעת להתבלל חוץ מברכות השחר.

את לא צריכה יותר.

רק זה, סימי, פתח. אבל אני צריכה להיות כתיבה בשביל שיהיו דתיים.

עוד פעם. אבל אני תקועה, אני לא, למה תהיה תקועה? אני לא רוצה להיות. אני גרר.

אני שומרת אותך. אני אשחרר אותך.

בשום אופן.

למה בשום אופן? מה זה, גבורה בשום אופן? כי אני לא רוצה, אני לא מוכנה עכשיו.

לא עכשיו, עוד חמש דקות אני אחכה.

לא, לא, לא. מה, מה הבעיה? מה הבעיה? אני לא מוכנה לזה. מה, נפשית?

נפשית הכול.

הבנתי. טוב,

תחשבי על זה כמה דקות, נפשית תתארגני.

מה הבעיה? מה יקרה? בואי נחשוב. לא יקרה כלום.

אז אם לא יקרה כלום, מה הבעיה? למה להפסיד?

כי אני לא מוכנה לזה. זה שמעתי. אז מה הבעיה? נהיה מוכנים תכף, לאט-לאט.

הרי הכול צריך רק לעכב.

תשמעי, בן-אדם שאומרים לו שיש לו זכייה,

אז הוא אומר, מה אתה מודיע לי על זה ככה? אני לא מוכן, נפשית.

חכה רגע.

מה, נתנו לך זכייה?

זכייה, זכייה. אם מגיעה לי הזכייה, אני אקבל אותה. אם לא מגיע, אני לא ארצה. הנה, היא הגיעה. הגעתי אם היא הגיעה. לא יכולה. מה היא לא יכולה?

נותנים לך צ'ק גדול, את אומרת, לא?

מה לא?

את יכולה לסרב? זה לא אני מוסר לך, זה השם.

השם שלח אותי לירושלים,

שם אותי פה, נתן לך לצעוק מהבטן, אבל זה קשה.

אני פעם ראשונה פה ואני ממש נהנית. גם אני. אני מתרגשת.

או.

מאוד אבל. את יודעת מה? אם תתני לי להתרגש כמו שאת מתרגשת,

תאמיני לי, אחרייך יהיו פה עוד נשים שיהיו הזכות שלך, כמו הילדים שלך.

אם את עושה את זה, תקשיבי טוב. תקשיבי טוב.

אם את עושה את זה,

ביום כיפור את נחתמת לא רק לחיים טובים,

אלא בתור מזכה את הרבים ומקדש את שם שמים ברבים.

הזדמנות כזאת לא תמיד חוזרת.

תשמעי לי, לאט-לאט, תעקלי את זה. לאט-לאט, לאט-לאט, אל תגידי סתם. זה הוא אומר, זה לא את.

את נשמה טובה שרוצה להיות קרובה לאבא בשמים.

את תאהב את הקדוש ברוך הוא.

תעשי לו נחת רוח, הוא אומר לך, יא בינתי,

תעשי לי נחת רוח.

אל תתביישי בי. אני לא מתבייש בה.

אל תתביישי בי.

זה אבא נותן לך, לא אני.

אני רק שליח.

אבא, את יודעת מה זה אבא בשמים?

אומר לך, יא בינתי,

יש לך בנים צדיקים, תהיה להם אימא צדיקה.

איזה נשיקות, איזה חיבוקים, הילדים יקבלו אותך,

איזה מסיבה תהיה.

יותר מהחתונה שלך.

אל תתני לג'יני לשגע אותך.

זה מתנה ליום כיפור.

מתנה ליום כיפור.

אחרייך? אני מבטיח לך עוד כמה נשים באות, זו זכות גדולה.

מה?

אני אגיד לך משהו. את יודעת מה?

אם תשימי אפילו לחמש דקות, תקשיבי טוב.

אני אומר לך שאת מנצחית היצר הרע בסוף.

ולהוריד את הפניות כמו במקלט? כן, אחרי חמש דקות.

את אומרת, הוא אומר, אני אומר לך שתשימי בסוף.

אני אומר לך שתשימי.

מה זה את לא נשואה?

יש לך ילדים ואת לא נשואה?

מה פירוש לא נשואה?

את אולי גרושה, לא?

גרושה חייבת.

מה פירוש? אני אומר לך שאת חייבת.

אבל אני אומר לך, שימי. תשימי, תשמעי ממני. רגע, רגע.

ומורידה. לא, לא כל הזמן.

אני לא אתחייב שתורידי לכל הזמן.

חמש דקות תקשיבי,

תנו לי רגע.

חמש דקות את צמה,

שקט,

חמש דקות את צמה עלייך.

זאת שלידך, נגיד, תקשור לך את זה יפה, חמש דקות.

אחרי חמש, אם יהיה שש, לא נורא, אבל חמש דקות.

אחרי חמש דקות תורידי. אל תתחייבי ואני לא אתחייב. את לא תתחייבי שתורידי לעולם, ואני לא מתחייב שתשימי לעולם.

אני לא מתחייבת שתורידי. נכון, מה אמרתי? ואני לא מתחייב שתורידי גם.

רק את תשימי חמש דקות.

אווווווווווווווווווו איייי לא צריך לבוא לא צריך לבוא

וואי וואי וואי וואי וואי

שבי אשרייך, שבי אשרייך

תאמיני לי זה מתאים לך משהו עולמי את לא רואה אפילו איך את נראה

ואין לנו על מי לישראל אלא אלא אבינו אבינו שבשמיים

חמש דקות נו מה פתאום עוד לא חצי דקה חמש דקות אני סופר חמש דקות

אוהו יופי שבי שבי אשרייך שבי חמש דקות שבי עוד לא עבר אני סופר

עוד מישהי רוצה לשים כיסוי ראש איפה היא?

אתם רואים?

אמרתי לה!

מאמינים מאמינים ואין לנו על מי להישאר אלא אלא על אבינו אבינו שבשמיים

עוד רוצה מהנשים לשים כיסוי ראש?

רק רגע לשבת רגע רגע תשמעו רגע יש פה אישה

תן את המיקרופון איפה המיקרופון?

איפה המיקרופון?

רגע איפה המיקרופון?

רגע יש פה אישה תשמעו תשמעו מה שהיא מבקשת לשבת

איך קוראים לך? יש בחורה צעירה שבה מחלה קשה

והיא נמצאת בבית חולים קוראים לה כולם תגידו אמני משבע חנה בן סרה שיהיה לה רפואה שלמה

אבל אני רוצה את הברכה שלך למה את היום זכית בגדול את לא יודעת מה שיש לך על הראש

מלאכים עכשיו בשמיים נמצאים ואני רוצה את הברכה שלך לחברה שלנו

ואין לה אף אחד, אף אחד לא מטפל באשלה בחלל קשה

אבל אני רוצה את הברכה שלך תמי לה בבקשה

מלאכים עכשיו בשמיים נמצאים ואני רוצה את הברכה שלך ואין לה אף אחד עכשיו נכנסה לבד בחורה צבעה לבד והוא רוצה אותך עכשיו והכול ואני מאמינה שישי רחמים עכשיו עליה אל אישה רחמים, אם תוכלי, תוכלי

בבקשה תעבירי לה את המיקרופון את עשית ממש כמו צדיק שבאין מלאו סתם ואני רוצה שתבקשי על כוח עולמות ישראל בבקשה

רגע אני ברוכה מתוך כאל שאי אפשר להחזיר את מה שעבד לי

בשביל זה אני כיבדתי את בורא עולם ואת הרב

ושמתי חמש דקות הכיסאוי

אי אפשר להחזיר את מה שהלך לי לאיבוד, אי אפשר, זה לא יחזור לעולם, ואני רוצה שתבקשי על כל חולם שלך, שזה אני לא מאמינה בשום דבר

מה לך אולי תגידי לנו?

אני לא מאמינה בכלום, מה לך? מה לך?

זו ההזדמנות שלך להגיד

אי אפשר להחזיר את זה

שהשם ישלח רפואה שלמה לאלישבע,

חנה הבאה, בהצהרה, רפואה שלמה. אמן!

רק רגע, רק רגע, תכף, תכף. רק תגידי לי משהו.

בבקשה, אולי אני אוכל לעזור.

מה עבד שאת חושבת שלא יחזור? תגידי.

יכול להיות שלא, אבל תגידי.

אפשר להגיד עם הרבה אנשים.

טוב, אם תרצי להגיד לי בנפרד לאחר מכן,

אני מבטיח לך שיהיה לי פתרון לזה.

לא, יכולה להגיד פרטים. אם את רוצה לכתוב לי בפתק,

אני אתייחס בלי לגלות מה שכתבת לי, בסדר?

אבל תראי, ברוך השם, את כבר עשר דקות עם זה,

ולא קרה כלום.

התרגלת.

אבל לא חשוב.

את לא יודעת מה היא אמרה לך, האישה הזאת.

שתביני,

את לא שמת כיסוי ראש.

את שברת את היצר הרע שלך, ריסקת אותו למשך דקות.

שתביני, את לא יודעת אפילו איך את אמרת, אני לא אשים.

אני לא אשים.

אני לא אשים.

אני לא אשים.

את נלחמת

לא לשים, כאילו ביקשו ממך להתקרב לגרדום.

ובסוף ניצחת.

לנצח את היצר דקה,

זה נותן כוח לנצח אותו שתי דקות,

שלוש דקות, הוא כבר לא מאיים עלייך.

הוא כבר לא יכול לאיים עלייך.

ניצחת אותו. אם הצלחת להפיל אותו פעם אחת,

תוכלי להפיל אותו בהמשך.

אבל שתדעי שבשמים,

הדבר הזה של אפילו הרהור תשובה

מזכה את הבן אדם שאם חלילה

הוא לא חזר בתשובה כל ימי חייו,

והוא נפטר מן העולם אפילו כרשע, אבל היה לו הרהור תשובה.

פעם אחת בחייו,

ולא הגיע לידי מעשה אפילו.

בסוף, אחרי שהוא התנקם מכל העוונות,

הוא עולה למעלה לגן עדן.

את לא צריכת להרהור תשובה, את עשית מעשה של תשובה.

זה הרבה יותר גבוה.

והנה, אישה כבר אחרייך,

שמה כיסוי ראש לא לחמש דקות.

פירושו של דבר, יש לך כבר זכות של מזכה את הרבים, לא רק הילדים שלך. זאת כבר נחשבת בעניין הזה, הבת שלך.

שתביני,

כל המצוות שהיא תעשה מעתה והלאה שייכות אלייך, בגלל המעשה שלך.

זאת אומרת, אין לך מושג אפילו מה יהודי ויהודייה במעשה אחד יכולים לגרום, איזה תקנה ותיקון לעולם.

מה עוד שאם את זוכה בעצמך.

אבל תראי,

יצר הרע ישב עלייך הרבה זמן,

שהצליח להביא אותך למצב שאת אומרת שאני כבר לא מאמינה בכלום. את מבינה?

זה שקר גמור שאת לא מאמינה בכלום,

כי מי שלא מאמין בכלום לא בא למקום כזה,

לא מגדל את הילדים שלו ליראת שמים,

לא אומר להם לשים כיפה שחורה ולא אחרת, לא מעיר אותם בנץ או בהשכמה לקום לתפילה.

את אומרת, אני מאמינה גדולה,

אבל מה שנגרם לי או מה שקרה לי זה מה שגורם שאני כאילו אלך נגד. זה לא את אומרת,

זה היצר הרע שלך

שלא רוצה לתת לך לזכות גם כן.

הוא ייתן לך לזכות את האחרים, רק שאת לא.

והניצחון שלך, שאת אומרת לו,

עד עכשיו עבדת עליי,

מכאן ולהבא אחפש לך פציינטית אחרה.

אני רוצה ללכת בדרך השם כמו אבותיי ואבות אבותיי,

כמו בניי, נכדיי וצאצאיי.

אני לא אהיה חוליה חסרה בשרשרת.

אני חוזרת לאבא שבשמים.

זה את צריכה לעשות.

ואם תרצי לשים את הכיסוי ראש,

ואם תרצי לשים את הכיסוי ראש בהמשך הערב,

אני בטוח לא אכעס עלייך.

ותאמיני לי,

אם הייתי יודע בפתק מה יש לך,

עם כוח כזה של ציבור,

אם אני אברך אותך על משהו,

תקבלי השלמה בכפלי כפליים למה שחסר לך.

תחשבי על זה, אנחנו עוד פה, בסדר?

הנה, ציצית, בחורצ'יק.

קדימה.

ציצית, בכבוד.

יש פה גם ציצית בעגיל.

וואי וואי, הנה הקיסר מצרפת.

וואי וואי.

עכשיו אתה תהיה יותר מהקיסר. נהיית הבן של הקדוש-ברוך-הוא.

כבוד הרב, כפי שדיברתי אתך קודם, יש פה אישה שבמשך השנה האחרונה סובלת מאוד מהמחלה הקשה.

עכשיו, היא עשתה ניתוח כבר,

וכרתו לה חלק מהקיבה,

ונשאר לה ממש איזה 15%. עכשיו, היא הייתה שלושה חודשים איכשהו בריאה.

לאחר מכן הודיעו שהמחלה התפשטה והרופאים כנראה מרימים ידיים.

אתה פשוט, פתאום נזכרתי במסכים שראיתי לפני שישה חודשים,

על אותו מצב, שבעצם לא נתנו לבעל שבוע.

ובעצם אתה הכתובת הלכידה והעיקרית שיש לנו כרגע.

הכתובת למעלה.

אתה השליח. צריכים לחזור רק בתשובה שלמה,

היא, וכל הסובבים אותה, בשביל לעשות נס גדול.

זאת אומרת, אם היא תחזור בתשובה שלמה, דהיינו, תקבל את כל מצוות התורה החלות על אישה,

מאלף עד תו, בדקדוק רב. מה בדיוק? אתה יכול לפרט? איפה עכשיו? את כל התרייג, פחות מצוות של זה. מה בדיוק היא צריכה לעשות? כי היא עדיין לא כל כך מכירה את העניין. אני, אין לי בעיה לחבר אותה למי שידריך אותה, בדיוק מה היא צריכה לעשות. היא צריכה להסכים קודם כול ולקבל על עצמה לקבל את כל מה שיגידו לה.

זה, 1. כן. 2. מי שנמצא בסביבתה, אם זה ילדים,

אחים, אחיות,

הורים, כל מי שאכפת לו ממנה,

כל מי שיקבל עליו עול מלכות שמיים ומצוות לרפואתה,

יכול להועיל ולגרום למהפך.

אבל אם זה לא ייעשה בצורה הזאת,

קשה מאוד.

בשביל לעורר נס,

צריך זכויות שהן מעבר למה שבן אדם רגיל עושה.

כן. אם יש באמת אוהבים שרוצים באמת לעזור,

אז צריכים לקבל. זה לא חייב להיות דווקא משפחה, גם אנשים אחרים שמוכנים לחזור להציל נפש מישראל.

אבל זה מה שצריך.

אבל רק נשאל אם היא מוכן לקבל.

מה? נשאל. קודם נשאל את הגברת.

מוכנה לקבל על עצמה תשובה שלמה?

היא לא יכולה לדבר, פשוט היא. קשה לה לדבר. היא לא צריכה לדבר, לא ביקשתי לדבר.

מוכנה לקבל תשובה שלמה בכל מכל קול?

כן. מוכנה.

יש מישהו מהמשפחה שלה פה?

כן. שתי הבנות.

שתי הבנות?

שתי הבנות מוכנות לשוב בתשובה שלמה?

לא שומרות שבת, אני מדבר תשובה שלמה.

בשביל להפוך מצב חייבים תשובה שלמה.

רק רגע. אשתו של נסים התותח פה?

כן, נמצאת.

רק רגע.

לפני כמה שנים, אני לא זוכר בדיוק כמה, אני הייתי צריך להיות צנדק

בירושלים והגעתי למקום בבית-הכנסת

ופתאום ניגשים אלי זוג,

בעל ואישה.

אני רואה את הבעל,

וזה לראות בן-אדם במצב שלא רואים דבר כזה.

זה כאילו, להבדיל, בן-אדם שקם

מקבר רזה, מצומק,

לחיים שקועות, עיניים בפנים,

אש הוא מפחיד, כל עצמות הפנים בולטות.

בסיטואציה אחרת זה כמו איזה חס ושלום נרקומן שהולך לגמור, כאילו משהו כזה מתנדנת, קשה לו בקושי לעמוד, ולידו נמצאת אישה,

והוא פונה אליי ואומר, תשמע,

אה... הודיעו לי מבית חולים שיש לי עוד שבוע ימים לחיות.

מה אני עושה?

אני בדיוק ממהר, כבר הייתי באיחור לסנדקאות, אז אני אומר לו, תשמע,

אין לי זמן כרגע להסביר לך, אני נכנס,

אבל אם אתה רוצה באמת לדעת,

אז אתה צריך להיות צדיק פלוס.

כל מה שהתורה אומרת, אתה חייב לעשות פלוס.

אז הוא אומר, אבל אני חילוני.

הוא אמרתי לו, היית.

אתה צריך להיות צדיק פלוס.

אז הוא אומר, טוב, אני לא יכול ביום אחד לעשות הכול, אני לא יודע מה. אמרתי לו, לא, אתה צריך לקבל על עצמך עכשיו,

נסדר לך מישהו שילמד אותך,

ובעזרת השם תקבל על עצמך ותלך בדרך,

והשם יעזור.

ואז אני פונה לאישה ואומר לה, וגם את חייבת,

נחזור בתשובה קומפלטת.

למה? כי הגזרה היא לא רק כלפיו, אלא גם כלפייך.

כיוון שאת סובלת איתו ביחד.

אני לא יודע מה נפל עליהם יותר קשה, כשאמרו להם שיש את המחלה,

או כשהם נתקלו בי.

אבל הם הסתכלו עליי ככה, ואמרו, טוב,

בסדר. נתתי להם ברכה,

ונכנסתי לסנדקאות.

זהו.

אחרי כמה חודשים מודיעים לי שברוך השם המצב יותר טוב, הוא פתאום התחיל לאכול, אז הוא כבר ירד במשקל, הוא אמר לי שכמה שבועות או כמה,

הוא לא, הוא פולט את הכול, כל מה שהוא מכניס הוא פולט החוצה.

בעיה מכבר דם חוץ מכבודכם.

בקיצור, לאחר מכן הודיעו לי שברוך השם,

אני עוד פעם עולה לסנדקאות בירושלים, אומרים, הוא רוצה להיפגש איתי.

והמצב טוב, הוא עלה במשקל, וזה.

נפגשתי איתו בבית כנסת עוד פעם,

שניהם היו שם,

והוא שמח ומאושר, ופה ושם וזה.

אחרי כמה זמן,

עוד פעם נפגשנו,

ועוד פעם התברר שברוך השם המחלה הסתלקה ממנו,

ועבר ונגמר, והכול בסדר.

והיום בדרך, כשאנחנו עולים לירושלים,

אז הגברת מצלצלת,

ואומרת שהיום הוא יושב בישיבה ולומד ומשהו-משהו.

מאז המקרה עברו כמה שנים, היא ודאי יודעת מתי זה היה,

אבל אם תסכימי לספר פחות או יותר בקצרה,

בשביל לעודד פה את הבנות

או את האחרים, אולי זה יעזור, ואחרי זה גם נראה את הסרט.

בבקשה,

תן לה מיקרופון.

קודם כול, אני רוצה להגיד תודה רבה רבה רבה לקדוש ברוך הוא,

ואחר כך לכבוד הרב.

באמת, בזכותך,

כל מי שדיבר עם בעלי לא עזר, בזכותך היום יש לי בעל חדש מכל הבחינות,

בגשמיורית וברוחניות.

בעל חדש, בן אדם חדש,

ובאמת לא נתנו לבעלי שום סיכוי. אני הייתי בהיריון בחודש שישי, הרופא אמר לי בצורה חד משמעית, היום הוא כבר לא מסתיר, הרופאים לא מסתירים שום דבר,

הרופאים אומרים הכול,

את יודעת, היום הוא אומרים הכול.

אמרו לי את, את ההיריון הזה תסיימי, אלמנה.

במילים האלה,

בלי הרבה,

בלי הרבה,

ככה, ישר על השולחן,

את ההיריון הזה, את תסיימי, אלמנה.

ואני הייתי יושבת כל יום, מדברת עם בורא עולם, לא הייתי ישנה, לא אוכלת, כל היום מדברת עם בורא עולם,

איך אני אסיים את ההיריון הזה שבעלי בחיים, שהוא רק יראה את הילדה.

כבר השלמתי על זה שהוא הולך ומות, כי כבר ידעתי, זהו,

רופאים אמרו, רופאים יודעים.

כששלחו אותנו הביתה,

אמרתי, רגע, אני יהודייה,

באתי מבית מסורתי,

יש בורא עולם, הוא רופא כל בשר ומפליא לעשות.

איתו אני אדבר, מי הרופאים?

רופאים נותנים חיים ולוקחים חיים? אל תקשיבי לאף אחד.

את מאמינה? את יודעת שיש בורא עולם?

זהו.

את והוא.

והילדים,

אני, היה לי הכי קשה בעולם, הייתי חילונית גמורה, גמורה,

לא מתגאה בזה, והייתי חילונית גמורה,

היה לי קשה מאוד לשים כיסוי ראש, היה לי קשה מאוד להוריד פתאום את הג'ינסים ופתאום להפסיק לבלות בשבת. היום זה לא בילוי, אני יודעת שזה לא בילוי.

היום הבילוי זה המנוחה האמיתית והכבוד ב...

אני זוכרת את בעלי אז,

בתור בן אדם חילוני בריא,

איך הוא היה עצבני,

איך הוא היה אלים,

איך הוא היה צועק מכל דבר או מתעצבן מכל דבר, והיום אני רואה בן אדם אחר.

ונכון, זה לאט-לאט,

יש מצבים שבן אדם נורא קשה לו,

והוא עובר מצבים לא נעימים,

וההתגברות.

אבל אני רואה היום בן אדם אחר. הבן אדם יושב באוהלה של תורה, וטוב לו, וסוף-סוף הוא שמח, סוף-סוף הוא מחייך, והוא לא מקטר כל היום מבוקר עד ערב, למה אין כסף,

ולמה אין זה, ולמה אין ככה.

טוב לו, הבן אדם שמח, הבן אדם קיבל חיים ומתנה, קיבל בריאות.

יש יותר מבריאות?

היום יתנו לך מיליונים.

מה? מיליונים או בריאות?

בריאות, רק בריאות.

רק בריאות. יש בריאות, יש הכול.

בשביל זה אתם, אל תהססו.

זאת אמא שלכם, היא הביאה אתכם לעולם, היא נתנה לכם הכול.

אני בשביל בעלי? אמרתי, אין, אני לא אוותר. אני אהפוך עולם,

אעשה כל מה שאני יכולה בשביל שהוא יחיה. זאת אמא שלכם.

אם אתם הייתם זקוקים לה, היא הייתה נותנת בשבילכם הכול. תהיו בטוחים.

אל תהססו בכלל. קודם כול, זה דרך האמת, רק תרוויחו.

ודבר שני, בשביל אמא עושים הכול.

הכול. בשביל אמא, אני יודעת שבשביל אמא עושים הכול.

באמת, שהשם ישלח לך רפואה שלמה, ואני לוקחת על עצמי שיר השירים כל יום לרפואתך.

איך קוראים לך?

דליה?

דליה, בת?

הנה, שיר השירים, אני ראשונה. שיר השירים, בלי נדר, בעזרת השם, לרפואתה כל יום.

אשראי, רק תגבילי את זה בזמן, כל יום לכמה ימים. 40 יום.

40 יום.

כן, לסיכום,

מה את אומרת?

תן לה מיקרופון.

אני מוכנה, אבל יש לי בעיה אחת, מה שאמרתי קודם. שהבעל? כן. אמרתי.

אם הבעל תהיה, תהיה בעיה, אני מוכנה. ולא אם תהיה, תהיה.

כי נכון לעכשיו יש לי בעיה, שאני עוד לא הולכת עם כיסוי ראש. עוד פעם, שתביני.

יש לך בעיה עד שאת שמעת את מה שאמרתי.

ואני אומר לך שחלק גדול מההצלה זה אתם.

אין מה לעשות.

הגזרה היא לא לחולה עצמו,

גם לסובבים.

כתוב משפטי השם אמת

צדקו יחדיו.

הקדוש ברוך הוא לא יפגע במישהו וייפגעו סביבו אחרים שלא נוגעים לדבר,

כי זה לא צדק.

והקדוש ברוך הוא לא עושה עוול.

פירושו של דבר, שכל גרם של נזק שנגרם לכל מי שסובב סביב מישהו,

זה בחשבון מדוקדק.

זה לא שופט בשר ודם. שולח מישהו על רצח 25 שנה,

כמו עושה את אשתו אלמנה 25 שנה, היא בכלל לא אשמה.

זה לא כך. אצל הקדוש ברוך הוא זה במשקל.

הוא יעכב עונש למישהו עד שכולם מסביב יהיו ראויים לרמת העונש שיגיע אליהם.

ולכן,

גם הרפואה תלויה לא רק באדם עצמו אלא בכל אלה שנענשו אתו ביחד.

אז לכן זה חשוב שאלה שמסביב החולה גם יעזרו ויתמכו, כדי שזה יסור, כי הגזרה על כולם.

לכן כתוב, חלילה,

משפחה שמת למת תדאג כל המשפחה.

למה תדאג כל המשפחה? מה זה נוגע אליהם? אין דבר כזה, זה נוגע.

החולי הזה הוא של משפחה שלמה. אז לכן צריך לקחת בחשבון, אני רוצה לעזור,

אני רוצה כמה שאפשר להציל, ציבור שלם מוכן,

אנשים מקבלים עליהם עול מצוות לרפואתה בלי להכירה.

ואני חושב שגם הבעל שקשה לו,

לא יותר קשה לו מאלה שהיו פה ולא נוגע אליהם.

מה,

את לא תהיי יהודיה כשרה וצדיקה?

לבעל הזה, החכם,

מה הוא יפסיד? מה הוא יפסיד את האישה? זו אותה אישה, רק צדיקה.

מבחינתך את מקבלת על העיר.

כן.

גמרנו, בעזרת השם.

אבל אתה הבטחת שתדבר איתו. אמרתי.

כן, גמרנו, קיבלת טלפון.

רק רגע,

רגע, היא צריכה לקבל כיסוי ראש, רק שנייה. איפה כיסוי ראש?

הנה, בבקשה, תהנה.

אני רוצה להגיד רגע משהו, אפשר? בנוגע לזה? כן.

כן. אימא שלי, לפני קצת יותר מחצי שנה, היא ביקורתי אסמטית, והיה לה התקף אסמטי מאוד קשה.

הגיעה לבית חולים בדקה 99 ממש, כמו בסרטים,

והייתה בשעות קריטיות,

שאו לפה או לפה.

ואנחנו, עם כל זה שאנחנו מסורתיים, אנחנו ממש שום קשר לדעת כלום,

שום דבר.

ופשוט התחלתי לעשות טלפונים מתוך ייאוש, לאנשים שיגידו לי מה לעשות,

שיברכו, שיתפללו, שישלחו אנרגיה שלא יודעת מה יעשו.

ובאמת, איזה אחד שהתקשרתי אליו, ולא זוכר מאיפה הכרתי אותו אפילו, באיזה טרמפ, אומר לי, תקשיבי,

אני יודע שאם קורה מצב כזה, ובן-אדם שהוא קרוב לוקח על עצמו משהו,

קוראים נסים.

תקחי על עצמך משהו, ותראי שבעזרת השם למוחו את תהיה בסדר. זה יום חמישי.

אני חשבתי ככה מה לעשות,

ראיתי כבר שאני כל כך נגעלת.

אמרתי לו, מה למשל? מה זה לקבל לעצמי? לא ידעתי בכלל מה הוא מדבר איתי, מה זה אומר בכלל לקבל לעצמי.

למשל, נגיד, סתם דוגמה, הטהרת המשפחה, דברים כאלה, עכשיו אני לא נשואה.

אז לקחתי מזה שמירת נגיעה, כאילו קפצתי שמירת נגיעה, כי כבר כל כך

אני שומעת שאני מגלה מכל מה שקורה בעולם הזה,

אמרתי, אני לוקח את זה לשמירת נגיעה,

ואמרתי לו שם, כאילו, עד אז לא היה לי כל כך דיבור אתו,

אמרתי לו, תשמע, אני לוקח את שמירת נגיעה בשביל שאימא שלי תהיה בריאה. אני לוקחת את זה ותבריא את אימא שלי.

זה יום חמישי, יום שישי למחרת, השם עשה לנו נס, אימא שלי יצאה מכל המצב, והיום עם בריאה, בואו.

ברוך השם שתהיה בריאה גם.

אז זה עובד.

חזק וברוך, אשרייך.

יש פה כמה שמחכים, אבל לפני כן אני אגיד לכם עוד משהו.

קודם אני אתן ברכה, ואחר כך אני אגיד משהו, ואחר כך אני אתן ברכות למי שביקשו וכו'.

רגע, בואו נוסיף עוד משהו, ככה שיהיה לזכות גם כן ולכל החולים, שאחר כך גם נברך.

מי מוכן לרפואת כל החולים?

אני אמרתי שלא?

לא צריך לבוא עד לפה.

מי מוכן לקבל על עצמו ללמוד

בשביל להיות בעולם הבא?

תנא דבא אליהו, כל לשוני ההלכות בכל יום,

מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

אם לומדים שתי הלכות כל יום,

זוכים לחיי העולם הבא

ולרפואתם של החולים.

שתי הלכות בכל יום לרפואתם. מי מוכן שירים את היד?

שתי הלכות זה הכל. שולחן ערוך, שתי הלכות.

תרימו גבוה גבוה.

צלם צלם צלם צלם. רגע, תרימו תרימו תרימו.

שבשמים יהיה וידאו על זה. נו, אתה מצלם? אני לא רואה בצד ההוא, אבל גם הם מרימים.

רגע, תרימו תרימו תרימו.

לא שתי ידיים, רק יד אחת, כן.

צלם.

נו, אתה לא מצלם מהר, הם כבר התעייבו.

הסתובב, הסתובב.

כן, רגע, רגע, שעוד אחד.

רגע, שמירת הלשון גם. שמירת הלשון. שמירת הלשון גם, כן, יפה. הנה, בן-אדם אפילו שעתיים לוקח על עצמו.

וגם שמירת הלשון וגם שתי הלכות, אשריכם.

יופי, די. עכשיו,

מי שברך

את מותינו שרה, רבקה, רחל ולאה,

הוא יברך את השם הטוב.

דליה בת בולבן. דליה בת?

גולבר. גולבר. גולבר. גולבר.

גולבר. השם יתמלא עליה ברחמים גדולים. אמן. וירפא אותה ברפואה שלמה מהרה. אמן. ותוך שאר חולי עמו ישראל, אמן. אמן. ויקיים בפסוק, אל נא רפא נא לה,

אל נא רפא נא לה, וכן יהי רצון ונאמר אמן. אמן.

רגע, שששש, די.

כבוד הרב.

קוראים לה עוד פעם?

דליה בת גולבר. דליה בת גולבר.

תרשמו, מי שרוצה לרשום, כשהוא עושה וקורא שיר השירים טילים,

דליה בת גולבר.

טוב, כיוון שאנחנו נמצאים לפני יום כיפור,

ותשובה,

ותפילה, וצדקה, מעבירים את רוע הגזרה,

אז תשובה, ברוך השם, חלק קיבלו פה,

ותפילה,

אנחנו התפללנו ולמדנו להתפלל היום גם. מלוך על כל העולם כולו, בכבודך,

נשאר החלק של הצדקה. צדקה תציל ממוות.

צדקה תציל ממוות. אתה תורם? הבנתי.

עוד. עוד.

עוד חי כפליים. אשריך.

צדקה,

תכף צדקה תציל ממוות.

אנשים לא יודעים. בפרוטות, בפרוטות אפשר להנצל ממוות. כתוב,

בזוהר הקדוש,

כשבו אני לפתח ומבקש צדקה,

יש אנשים חושבים שזה טרדה נגיעה,

אבל כתוב בזוהר,

היה דורונה דשדר לך קודשא בריחו. זה דורון מתנה ששלח הקדוש ברוך הוא לבית.

למה?

אפשר שהאדם הזה היה צריך חלילה להיגזר עליו מיתה,

שלחו לו בן אדם, נתן צדקת הציל ממוות.

ככה צריך לראות את הדברים. וכתוב, כל בית,

שלא פתוח לצדקה,

פתוח לרפואה.

במקום כסף לצדקות הולך לרפואות, תרופות.

אני מציע לכם זכות גדולה ביותר, בזיל הזול, להיות שותפים

בלהחזיר את הבנים של הקדוש ברוך הוא לאביהם שבשמים. איזה נחת רוח.

ראיתם מה עשה לנו חמש דקות של כיסוי ראש של יהודייה.

מה זה עשה בציבור? עמדו על הרגליים.

להעמיד יהודי שישוב בתשובה לגמרי,

לא פה עומדים על הרגליים, מלאכים רוקדים, ששים ושמחים.

להיות שותף במפעל החזרה בתשובה הגדול בעולם.

ארגון שופר מפיץ בכל העולם מיליונים של קלטות,

וידאו, CD, DVD, אתרי אינטרנט, עיתונים,

גנזה המלך בבתי-הכנסת, מה לא?

להיות חלק מזה ושותף בזה.

כל מי שיתרום, בעזרת השם,

סך 28 דולר, כוח,

כוח כפליים,

מכספי מעשר בחודש,

לא רק יזכה להיות שותף

בזכויות שאנחנו עושים,

אלא גם יקבל.

סוף שבוע בבית מלון חינם פעם בשנה,

טיול לקברות צדיקים פעם בשנה חינם,

קלטות וידאו וסידי כל חודשיים הביתה חינם,

עיתון ארבע כנפות כל שבוע הביתה חינם,

בגנזי המלך דברי תורה כל שבוע הביתה חינם,

כל זה למי שתורם

כוח כפליים 28 דולר מכספי מעשר, שותף גם בכל זיכוי הרבים.

שופר,

שופר,

שופר.

יהדות חובקת עולם.

אם ברצונכם לשמוע עוד מידע על יהדות,

או אם ברצונכם לשאול שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

שרו קשר ב-03-677-777-903-6777-777 או באתרי האינטרנט www.שופר.נט או www.שופר.נט שופר, יהדות חובקת עולם.

שופר.